אחריי לאקדמיה: מי צריך היום תואר?
למה צריך תואר ראשון? יפה טבג’ה מסבירה מדוע חשוב להחזיק בתואר אקדמי גם בעידן הנוכחי ומה התועלת בלימודים אקדמיים
למה צריך תואר ראשון? יפה טבג’ה מסבירה מדוע חשוב להחזיק בתואר אקדמי גם בעידן הנוכחי ומה התועלת בלימודים אקדמיים
פיני ביטון עצבני: למה צעיר יהודי או דרוזי שמתגייס לצה"ל מפסיד שלוש שנות לימודים מול צעיר ערבי שלא מתגייס? איך קרה שדווקא מי שלא מתגייס מרוויח ויכול להיות רופא כבר בגיל 24? "רק החלטה ממשלתית אמיצה תתקן את העיוות הבלתי מתקבל על הדעת", הוא כותב
מערכת החינוך ניצבת בפני אתגרים שונים, כמו עידן הידע בלחיצת כפתור ובעיות כמו חשיבה תבניתית. עינב קורן חושבת שהפתרון הוא שבירת הפרדיגמה, כמו למידה של תלמידים בגילים שונים ורקע שונה, אבל מזכירה שאת המענה המיידי לבעיות צריך לספק המורה בכיתה
תלמיד בישראל נדרש ללמוד 12 שנים המתפרסים על 14 אלף שעות לערך. מה יוצא לו מכל הזמן הזה? גיליון ציונים, מעט מאוד מיומנויות שישמשו אותו בחיים האמיתיים, אבל בעיקר תחושה של פספוס
רגע לפני תשעה באב, על כל המשמעויות שלו, מציינת עינב קורן שנה לכתיבת הטור הראשון שלה בעיתון. היא נזכרת בתגובות שקיבלה, גם באלו שהיו פחות נעימות, אך מבקשת להזכיר למי שכתב אותן שבסופו של דבר כולנו חיים בבית אחד שאף אחד לא רוצה לראות בחורבנו
השבוע, בין שלל החדשות והמהדורות המאיימות לשבור אותנו סופית, השתרבב לו סרטון ויראלי על התיירות המוזנחת של ערי החוף בארץ. וכך בתוך שלוש שעות וריקי אחת נולד לו כוכב השעה האשקלוני – משה ניסימפור. הסרטון המדובר: לטובת מי מכם שאולי החמיץ (לא ברור איך): התושב המודאג ניסימפור ליווה את כתב החדשות של תאגיד כאן ברחבי […]
פיני ביטון יוצא נגד טרנד בריכות השחייה הביתיות שגבו וממשיכות לגבות חיים של עוד ועוד ילדים קטנים ומחריבות את חייהן של המשפחות. וגם: מילה טובה לתומר גלאם שהיה הראשון לזהות
הדיווחים החדשותיים בשבועות האחרונים דכדכו מעט את עינב קורן והביאו אותה לכמה תובנות, כמו זה שהדור הצעיר של היום, לא רק שהוא לא גרוע יותר מהדורות הקודמים, אלא שהוא מוסרי יותר. כן, למרות הפרשה ההיא בקפריסין
פיני ביטון לא הזיל דמעה כאשר נודעה נפילתו של נפתלי בנט אל מתחת לאחוז החסימה. אבל כמו אז, גם היום הוא בטוח שאיילת שקד, היא ורק היא, יכולה וחייבת להוביל את הימין החדש, אבל לא לראשות הממשלה, אלא בחזרה למשרד המשפטים
כשיפה טבג’ה הייתה ילדה קטנה היא שיחקה בברבי בלונדינית שנחשבה בעיניה למודל היופי, לכן היא חושבת שאם תקנו לילדיכם בובות כהות עור, אתם תעניקו להם שיעור בחינוך לשוויון שהם לא יקבלו בשום מקום אחר
מופע אינטימי של מאיר אריאל בפני קהל של 12 אנשים בפסטיבל "בריזה" השפיע על עינב קורן במשך 21 השנים שחלפו מאז. היום, בלי מאיר אריאל ובלי "בריזה", היא נזכרת במוסדות תרבות אשקלוניים שכבר אינם ומקווה שנשכיל ללמוד מאשדוד איך הופכים לעיר תרבות ופסטיבלים
לפיני ביטון יש מסר מיוחד לשר החינוך, שהוא פוליטיקאי מתחיל: לא כל אמת צריכה להיאמר. פיני גם מאמין להבטחות של ראש הממשלה בנוגע לעיר אשקלון ומקווה לראות יותר יחימוביצ’ים בכנסת
עינב קורן מותחת קו בין האלימות בהפגנת יוצאי אתיופיה לבין שריפת ביתה של הגננת המתעללת כרמל מעודה ומפנה אצבע מאשימה: “כשהציבור לוקח את החוק לידיים, זה מעיד בבירור שהממשלה לא מתפקדת”, היא כותבת
לא מעט שמענו את המילה "אנרכיה" בשבוע החולף, ויפה טבג’ה חושבת שהאנרכיה האמיתית היא הפילוג בינינו, שבה כל קבוצה הפגינה בנפרד כאילו מדובר בעם אחר. "שבט אחים ואחיות לא היה כאן", היא כותבת
יפה טבג’ה שומעת את המתלוננים על אופי המחאה, אבל לא מבינה איפה הם היו בכל המחאות הקודמות שבהן הקהילה האתיופית מחתה בשקט ולבד? ולמה בכלל הקהילה האתיופית צריכה למחות בנפרד? הזעם והכעס של בני העדה מזכירים מאוד את מחאת הפנתרים השחורים. ההיסטוריה חוזרת, אבל בצבע אחר
נמשיך להפגין ולצאת לרחובות עד שנהיה כאן שווים בין שווים. לא רוצים חיבוקים ולא רחמים, רוצים להיות כמו כולם, לא פחות ולא יותר
גבולות המחאה מציין כרגיל, שרגע כתיבת שורות אלה הוא יום רביעי בבוקר. מקווה שברגע קריאתכם את הטור המצב כבר נרגע ונמצא תחת שליטה. לענייננו, “מחאת יוצאי אתיופיה” (מעצם שמה מסמלת מה עקום פה. זו אמורה להיות מחאת “אזרחי ישראל”) יצאה מכלל שליטה. היא יצאה מכלל שליטה מכמה סיבות. העיקרית שבהן חוסר הבנה בסיסי של אופי […]
בתור מי שחשה אהבה למילה הכתובה ולמילים בכלל, עינב קורן מרגישה בעננים בחודש הספר. את האהבה הזאת היא הנחילה לבתה שהשבוע הביאה כבוד לעיר בתחרות כתיבה