אייל אביטל
אייל אביטל

כשמגיע פרגון, אז מגיע | פיני ביטון

אומרים שבעיתונות כותבים רק דברים שליליים ושפיני ביטון רק מבקר. אז הנה הוא עוצר רגע ומפרגן לכמה דמויות מקומיות, גם נבחרי ציבור וגם עובדי ציבור

פורסם בתאריך: 21.6.19 10:53

מילים טובות 1

אחרי שבשבועות האחרונים העליתי כאן תהיות לגבי התנהלות הרשות בכמה תחומים – תהיות שכללו ביקורת גלויה ומרומזת – החלטתי השבוע לעצור מעט, לתת לגלגלי העשייה להמשיך לנוע ולשוב לראות מה נעשה ואיך. האמת היא שנראה לי די הוגן לאפשר גם לרשות וגם לעומד בראשה לעשות מעשה. עובדתית בקטע של המיגוניות זה עבד, וכבר העברנו כאן פרגון (גם אם מלווה בהערות על אופן ואופי החלוקה עצמה). אז עוצרים ביקורת, אבל נשארים בגבולות העיר, והפעם כדי לומר מילים טובות.

נתחיל בחבר המועצה, אייל אביטל.

אייל אביטל, מי שהיה מיועד להיות ראש העירייה במידה שאיתמר שמעוני היה נבחר, היווה תעלומה גדולה עבור רבים מהבוחרים. הסתרתו מאחורי הקלעים במהלך הקמפיין של איתמר עוררה תהיות לגבי זהות האיש, פועלו ומה הוא מביא איתו, אם בכלל, לפוליטיקה המקומית. היום, חצי שנה לאחר כניסתו למועצה, ניתן בהחלט לומר שאשקלון הרוויחה ובגדול. אחת השמועות שליוותה את קמפיין הבחירות של איתמר דיברה על כך שהאיש הוא בכלל סוג של הצנחה זמנית, שיעזוב את העיר מיד אחרי שאיתמר יוכל להיכנס לתפקיד. אמרו שהוא לא מכאן, אין לו זיקה למקום ומשום כך גם אין מה “לבנות עליו”.

פיני ביטון "בלי חשבון"

אולי האמירות האלה בכלל יצרו את הפער שהטה את הכף לטובת תומר גלאם (מי יודע?). כך או אחרת, האיש כאן כדי להישאר, ועל פי העשייה עד כה, דומה כי העיר הרוויחה. נתחיל בשאלה הבסיסית: מי האיש? ובכן, בסטטוס שלו כתוב: בן 47,  נשוי לכינרת, אב לשלושה, שני בנים ובת. שני הבנים משרתים ביחידות מובחרות (8200 ומטכ”ל) והבת תלמידה. למעשה, הקושי הגדול במעבר לכאן היה נעוץ בלימודים של הילדה והקושי שלה להתנתק מכל מה שהכירה ואהבה ולהסתגל לחיים כאן. איכשהו זה מתחיל להסתדר, וגם אייל, כמו כל בני המשפחה, מתחיל להרגיש כבן המקום. אייל עצמו מוכר יותר בהיכלי המשפט בדרום כמשפטן מבריק וחד שידע לנצח בערכאות לא פשוטות.

בחצי שנת הפעילות שלו ניתן להבחין כי האיש התחבר מהר מהצפוי לדינמיקה המוניציפלית. טביעת ידו מורגשת היטב בוועדות שבהן הוא פעיל. הייתי נוכח בכמה ועדות כאלה ונדהמתי מהבקיאות של האיש בנעשה, כאילו הוא נמצא כאן כבר שנים. אני יכול להניח שהוא מתכונן לוועדה כמו שהוא מתכונן למשפט חשוב. יחד עם זאת, ידוע כי נדרש הרבה ניסיון כדי להביא להחלטות רצויות או להוביל מהלכים שבהם נדרשת גם יוזמה וגם תועמלנות פוליטית כדי לקדם אותם. האיש ניחן בזה וגם בזה. אני זוכר שהסלוגן של ראש העירייה הקודם היה “התושב במרכז”. ניתן לומר בהחלט שכל האמירות של אייל בוועדות ומחוצה להן שמות את התושב במרכז, ועל כך אני יכול רק לברך.

בשורה התחתונה, ניתן כבר לעדכן את הסטטוס שלו: אייל אביטל, איש משפחה, פוליטיקאי ופעיל ציבור אשקלוני, ואחר כך גם עו”ד ושאר תארים. בהצלחה!

מילים טובות 2

גלית כהן, מנהלת היכל התרבות.

היה מי שהרים גבה עם הישמע דבר המינוי הזה. בכל זאת, מישהי לא מוכרת, “לא מהתחום”. אנשים סקפטיים באופן טבעי. גילוי נאות: כבר בתחילת הדרך אמרתי שלדעתי הבחירה מצוינת גם ובעיקר בגלל הרקע שממנו היא באה. מופעים מהשורה הראשונה (פוליקר, נהניתי), הצגות מקור, שילוב כוחות מכאן, חיבור עם הקהילה והגעה לקהלים חדשים, אלה מטרות בסיס לכל מנהל היכל תרבות.

גלית כהן. צילום: סיון מטודי

גלית כהן. צילום: סיון מטודי

גלית כהן כבר מיישמת זאת הלכה למעשה. טביעות אצבעותיה של האישה הכריזמטית והצנועה הזאת כבר מורגשות היטב בכל תחומי העשייה בהיכל, ואנחנו הנשכרים העיקרים. מומלץ בחום לכולם להצביע ברגליים ולהתחבר (מנויים חברים, מנויים). בהצלחה!

מילים טובות 3

יורם גניש.

ב-10.6.19 בחג שבועות התקיים הפנינג ענקי לילדים עם מוגבלויות ומשפחותיהם. ההפנינג היה בסימן “גם אני יכול!” וכלל מתקנים אתגריים, כמו גשרי חבלים, אומגה, טיפוס על סולמות חבלים, טרמפולינות גדולות ועוד. ההפנינג באשקלון היה תחת חסותו של חבר המועצה יורם גניש. יורם הוא חבר וחבר מועצה, האיש הפשוט הזה שבא כמו שאומרים “מהשכונה ובשביל השכונה”, מבטא בעשייתו הלכה למעשה את המצע שעליו הוא נבחר: לעשות טוב היכן שצריך, לייצג את הקבוצות החלשות, להביאן למרכז התודעה ולגרום להן להרגיש שווים בין שווים.

יורם גניש

אין ספק שאחת התופעות המבורכות בפוליטיקה המקומית היא היכולת של אנשים שלא סיימו תארים בתחומי הרפואה או המשפטים להביא את היכולות הגלומות בהם לתועלת הציבור. להביא את הלב לעשייה הציבורית. זה כל מה שנדרש מנציג ציבור. יורם בא עם הלב. עם כל הלב. נאחל לו שימשיך במלאכת הקודש וביתר הצלחה לטובת ותועלת כולנו.

מילים טובות 4

דפנה עמירה-ביטון, מנהלת אגף התרבות והספורט החדשה, היא בהחלט תופעה נעימה בשדרת הניהול של הרשות. שחקנית הכדוריד לשעבר, שאת רוב שנותיה עשתה בפעילות עם הנוער שלנו, ידעה להגיע לכל החתכים של הדור הזה. היא מכירה לפניי ולפנים את כל מה שנדרש לצעירים על מנת לנתב יכולות ועשייה לאפיקים של תרבות וספורט.

דפנה עמירה-ביטון. צילום: דוברות עיריית אשקלון

דפנה עמירה-ביטון. צילום: דוברות עיריית אשקלון

דפנה הצנועה היא בולדוזר אמיתי בהפקת פרויקטים לצעירים. היכולות שלה כבר מורגשות בתחילת דרכה, ואני מניח שעוד נשמע עליה. למרות היכרותי הקודמת איתה, ההתרשמות ממנה באחת הישיבות גרמה לי להבין שהאישה אולי נכנסה לנעליים גדולות, אלא שהן היו במידותיה ומן הסתם היא עוד תרחיב אותן. דעתי לגבי יכולותיהן של נשים בתפקידי ניהול ידועה. דפנה וגלית רק מאשרות זאת… כשנשים עושות, הן עושות הכי טוב. אמרתי? אמרתי. בהצלחה!

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. טור חנופה דורש למידה ולא מפייסבוק

    מרוב העיסוק שלך ברכילות משפטית כתבת "תביעות אצבעותיה" במקום טביעות.
    בכל מקרה ההערה הלכאורה מפרגנת לניהול בידי נשים עשתה תחושה הפוכה לגמרי, בעיקר מתנשאת ומתפלאת – "כשנשים עושות, הן עושות הכי טוב" – מה זו ההערה השובינסטית הזו??? וכשהן לא עושות אז?? פשוט בליל של שטויות.
    ולגבי דפנה – התרשמת שהיא נכנסה לנעליים גדולות??? אז אתה ממש לא מכיר את העשייה שלה בעיר בחמש עשרה השנים האחרונות. היא עצמה יצרה את הנעליים והדרך שהן עושות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר