מערכת כיפת ברזל שינתה את חיינו באזור הזה של הארץ, אך מסתבר שגם היא עצמה השתנה באופן קיצוני ועוד תשתנה מאוד בתקופה הקרובה. האנשים שפיתחו את המערכת וליוו אותה בעשור האחרון ברפאל מסבירים מה נשתנה בה מגלים כי בקרוב יירוט של רקטה יהיה ללא עלות ונזכרים ברגע שהתבשרו על היירוט הראשון
חבר המועצה, איתי סהר שפרש בטריקת דלת מהקואליציה של תומר גלאם לפני כחודש ימים. מאז הוא תוקף את הנהגת העיר ואת העומד בראש וטוען כי הם פוגעים בביטחון התושבים, בערכים הבסיסיים ובעתיד הכלכלי של העיר אשקלון. בריאיון לוחמני במיוחד הוא מסביר למה הוא היה שקט בקואליציה והאם הוא מתכוון לרוץ שוב לראשות העירייה. מעיריית אשקלון נמסר כי עד שפרש לאופוזיציה, סהר השמיע רק “שבחים על עבודת הרשות והעומד בראשה”
במשך שנים ארוכות אצרה בתוכה רחלי חיון את הסוד הנורא של חייה. רק כעת, בגיל 46 בזכות שיחות עם אנשי מקצוע וכתיבת שירים היא החלה לחשוף מעט ממנו. עכשיו, היא מקבצת את שיריה לספר ופוצחת בגיוס המונים למימון הוצאתו, “עבורי הספר הזה הוא גאווה גדולה. היום אני מרגישה שניצחתי את מה שעברתי בחיים”, היא אומרת
שנתיים לאחר שעזבה בבהילות את גן הילדים של שולי צרפתי, הגישה נגדה תלונה במשטרה והביאה להרשעתה בתקיפת פעוט, מספרת הסייעת גילה (שם בדוי) מה התרחש שם. על הילדים שלא זזים ממקומם ועל הפחד שאפילו היא הרגישה. ולא משנה לה אם צרפתי תיכנס לכלא, העיקר "שלא יאפשרו לה להתקרב לילדים בשום אופן, זה העונש שאני רוצה בשבילה", היא אומרת
עשר שנים חלפו מאז איבד מיכה פרץ את אחיו רונן ז”ל באסון הכרמל. בריאיון עצוב איתו, הוא מספר על האח שהיה דמות לחיקוי, חוזר אל אותם רגעים קשים של חוסר ודאות עד שמגיעה הבשורה הקשה, ומדבר על הכאב שלא מרפה למרות השנים שחלפו. “כולם חוגגים את חג החנוכה, אבל הנרות שלנו כבו מאז והם כבויים כל השנה”, הוא אומר
עם ארבעת ילדיה כשבת 3 על הכתפיים, מגיעה דקלה לייבוביץ’ מאשקלון לכל הפגנה בבלפור או בתל אביב. אחרי שהפכה השראה לרבים ממתנגדי נתניהו היא עוצרת לרגע לריאיון ומגלה כי החלה בתהליכים להוצאת דרכון זר בגלל השנאה בארץ כלפי “שמאלנים”, היא גם מדברת בגלוי על חיי הילדות שלה ללא אבא ואמא ומסבירה מדוע ילדיה לא הולכים לבית הספר
כדורגל, כדורסל, כדורעף וג’ודו, אלה ענפי הספורט עליהם אנחנו שומעים בחיי היום יום ברחוב הספורטיבי באשקלון. אבל, ישנו ענף אחד בו היו לנו לא פחות מ-4 נציגים אשקלונים באולימפיאדה, אלופי ישראל ואירופה רבים, אך דווקא הענף הזה מקבל פחות אור זרקורים – ענף הקליעה. אז הכירו את המועדון המקומי ששם את אשקלון על המפה העולמית
אחרי למעלה מ-20 שנה שבהן שימש כמעסה של הפועל אשקלון, פליקס אוסטונובסקי, הדמות האהובה ביותר במועדון, עזב השבוע בדמעות את הארץ ועבר להתגורר בקנדה. בריאיון פרידה הוא נזכר ברגעים משעשעים ומרגשים
גדוד 239 של פיקוד העורף הוא גדוד מילואים “אשקלוני”. הוא אחראי על אשקלון בעתות חירום כמו נפילות טילים וכדומה, אבל בקורונה הוא נשלח שוב לחזק את העיר, אם זה בחלוקת מזון לבתים בסגר, דאגה לקשישים או הפעלת מתחמי בידוק לקורונה. אנשי הגדוד כבר שוברים שיאים בימי המילואים שלהם, אבל עושים זאת באהבה ועכשיו זכו להכרה גם מצד נשיא המדינה שהעניק להם אות הוקרה
איש העסקים אלי אלעזרא בנה את עצמו בעשר אצבעות ועשה את כל הדרך משכונת שמשון ועד לרשימת 500 עשירי ישראל. עכשיו הוא מספר בקולו איך עשה זאת ומעניק טיפים להצלחה
החיים של אור קרבי מאשקלון, לא היו פשוטים מתחילתם, אז נותק הקשר עם אביו לשנים ארוכות. במקביל הוא סבל מהפרעה נפשית כרונית ובנערותו אף ניסה להתאבד. את המפלט שלו הוא מצא בעולם הדיבוב שהפך להיות חבל הצלה שלו. עכשיו הוא חושף את עצמו את ההתמודדות שלו בסדרת רשת חדשה
בקשת האזרחות של פול דילייני, שחקנה של אליצור איתו אשקלון, נדחתה. בריאיון ל-”כאן דרום” הוא ואשתו ליטל, מספרים כי האכזבה אינה גדולה מדי, אך היה מבאס לגלות כי היחס אליו הוא רק כשחקן כדורסל ולא כבן אדם שבנה חיים בישראל
גד סובול חי ונושם את ההיסטוריה של אשקלון, הוא מבין את החשיבות של פיתוח האתרים ההיסטוריים של העיר ושימורם גם מהבחינה התיירותית. מה שהוא לא מבין, זה מדוע עיריית אשקלון אינה נוקפת אצבע ולא מוכנה לתקצב באופן מזערי את הפעילות הזאת? אז אחרי שנים שהוא מכהן כנאמן שימור ורואה כיצד האתרים הללו מתפוררים, הוא מחליט לפרוש בטריקת דלת ומפנה אצבע מאשימה לקומה הרביעית בעירייה, “הרבה מאוד ‘פקה-פקה’ ולא נעשה כלום”, הוא אומר. מהעירייה נמסר בתגובה: "ראש העיר רואה חשיבות רבה בתיעוד ושימור עברה העשיר של אשקלון"
חזרנו לשלמה גליקשטיין, הטניסאי הגדול בהיסטוריה של אשקלון ואחד הגדולים מאז ומעולם בישראל, וגילינו שהוא עדיין חי את המשחק, אך מעברו השני. בריאיון מיוחד הוא גם נזכר בילדות באשקלון, דרך אביו שדאג לכך שיהיה השחקן הטוב ביותר ועד לעיסוקיו כיום ותוכניותיו לעתיד. ולא לדאוג, הוצאנו ממנו גם פרשנות למשחק ההיסטורי שהתקיים השבוע בין נדאל לדג’וקוביץ’
פרויקט מיוחד, בשם “מקורוק”, שמחבר בין מוזיקה לטקסטים מהמקורות פעל בחודשים האחרונים באשקלון. מי שהשתתפו בפרויקט היו דווקא מי שאינם עוסקים במוזיקה, כמו סטודנטית לרפואה או סופר, תושבי העיר. הפרויקט היה אמור להסתיים במופע גדול אלא שהקורונה ששיבשה את התוכניות למופע לא מנעה את פרץ היצירה והמקוריות של המשתתפים
צמד שודדים חמושים בנשק פרצו לביתם של שלום ומזל תנעמי. הם חיפשו כסף אבל נתקלו בזוג הקשישים ששיבשו להם את התוכניות, אז הם היכו אותם עם כלי הנשק, פצעו אותם וגרמו לאשפוזם. חקירת משטרה הביאה ללכידתם של השודדים, שני קטינים ששדדו גם פיצוציה. בראיון ל"כאן דרום" מספרים הזוג על רגעי האימה ואיך מזל נזכרה בחברתה ציונה סאמין ז"ל שאצלה זה נגמר אחרת
השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן מסכם 100 ימים בתפקיד המאתגר והבכיר. בריאיון חגיגי הוא מספר איך סירב בתוקף לקבל את התפקיד ואיך נודע לו על המינוי יחד עם כל המדינה. הוא גם מסביר איך למרות העיסוק הרב הוא מוצא זמן גם לקדש זוגות, להשתתף באזכרות ולקבוע מזוזות. ומצהיר כי היעד מבחינתו נשאר אחד: רב העיר אשקלון
שש שנים חלפו מאז חצה אברה מנגיסטו את הגבול לרצועת עזה ונעלם. שש שנים שבהם פעור חור בליבה של משפחת מנגיסטו והוא לא מתאחה. אילן מנגיסטו, מספר על המאבק המתיש, על האחיינים שלא מכירים את דוד אברה, על האכזבה מהממשלה, על הדאגה להורים ככל שעובר הזמן ועל האמונה שאחיו עדיין בחיים
