לפני שמונה שנים השתחררה רס"ן במיל' רינת שכן-טוב מצה"ל, לאחר 12 שנה בהן שירתה במגוון תפקידים בחיל השלישות והחלה מסע חדש בחייה. מיד לאחר השחרור, היא נחשפה לארגון 'אור שלום' לאחר שחברתה שעובדת כרכזת השמה בארגון ביקשה ממנה שתסייע לה לארגן מסיבת פורים לכל המעונות המשפחתיים.
רינת נרתמה להפקה שהסתיימה כהצלחה גדולה, ואז, הוצע לה לעבוד כאם בית במעון משפחתי באשקלון. "בהתחלה התייחסתי לזה כאל משהו זמני", סיפרה רינת, "אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא עוזבת. כשאומרים 'המציל נפש אחת כאילו מציל עולם ומלואו' – זה בדיוק הכוונה בתפקיד הזה".
מעון משפחתי של ארגון 'אור שלום' הוא מסגרת טיפול בילדים ונוער בסיכון שהוצאו מבית הוריהם בשל נסיבות קיצוניות וקשיים בתפקוד ההורי. הוא מנוהל על ידי משפחות שהחליטו לקבל על עצמן את התפקיד המאתגר, שפרט לגידול ילדיהם הביולוגיים, לוקחות על עצמן גידול של בין 8-12 ילדים נוספים, בטווח גילאים בין 8 ל-18 שנה, עד ליציאתם לחיים עצמאיים. לרוב, המשפחות שלוקחות על עצמן את התפקיד, מעתיקות את מקום מגוריהם, יחד עם המשפחה, אל בית המעון, ועוברות להתגורר יחד עם כל הילדים.
"לתת להם סיכוי לעתיד טוב יותר"
המטרה של המעון המשפחתי היא לתת לילדים אלו את כל מה שנמנע מהם – הגנה מידית, בית חם, יד מחבקת, משפחה עוטפת, וכל מה שילד זקוק לו לצורך התפתחות תקינה וסיכוי אמיתי להווה ולעתיד טובים יותר. "הילדים שמגיעים למעון המשפחתי מגיעים מבתים שהיו בהם חסכים, אלימות פיזית, מינית, הזנחה ועוד, ואת הקשר הרגשי של ילד עם הורה שנחסך ממנו, צריך לתקן, ואת זה אנחנו עושים במעון המשפחתי", מספרת אורית רב אחא, עו"ס המתגוררת בבני דרום, המלווה מעונות משפחתיים בעיר אשקלון, ומלווה את רינת בשש השנים האחרונות.
מעון משפחתי של ארגון אור שלום
איך מעון משפחתי מתנהל?
"מעונות מסוימים מציעים טיפול ממוקד ייחודי לאוכלוסיות שונות, כגון טיפול בנערות במצוקה או בנערות חרדיות, וישנה עדיפות להשמת אחים באותו המעון מתוך הכרה בחשיבות שמירת המסגרת המשפחתית והבנה שהדרך הנכונה לטפל באחים היא יחדיו, באותו הבית.
"ילדי המעון המשפחתי מלוּוים באופן שוטף באנשי מקצוע – עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מדריכים, בנות שירות לאומי, מורים פרטיים, מנקה ומבשלת, יש מערך שלם שמתעסק בזה. יש למשל מדריכה קבועה שנמצאת ערה כל הלילה, יש מדריכה שמגיעה להחליף את אם הבית ביום החופשי שלה, ויש בנות שירות שמגיעות מהשעה 13:00 עד 22:00 ועוזרות לאם הבית עם כל הילדים כי יש חוגים, יש תורים לרופא, יש ימי הולדת ורשימה ארוכה של דברים שאם הבית לא יכולה לעשות לבד, והיא מקבלת את כל העזרה והתמיכה האפשרית".
אורית, עובדת סוציאלית בארגון אור שלום
הבית בו מתנהל המעון המשפחתי הינו בית שצריך להכיל את המשפחה הגדולה – הורי הבית, ילדיהם הביולוגים וילדי המעון, וגם יחידה נוספת שתשמש את בני המשפחה הביולוגית המנהלים את המעון. בבית יש סלון גדול, שולחן אוכל רחב שיכול להכיל את כולם ביחד, כשהמטרה היא לתת הרגשה של משפחה והווי משפחתי.
הבתים ממוקמים במקומות מבוססים מתוך מחשבה שילדים צריכים לגור במקום שמאפשר להם התפתחות, חיי שגרה מלאים וטובים, מסגרות חינוכיות וחוגים. שכר הדירה וההוצאות השוטפות משולמים ע"י ארגון אור שלום, והורי הבית מועסקים על ידי הארגון ומקבלים ממנו שכר.
ילדי המעון מקבלים את הורי הבית כהוריהם?
"ילדי המעון מודעים לכך שהורי הבית הם עזר להוריהם הביולוגיים, כי זה מה שאנחנו בדרך כלל מסבירים להם. הורי הבית הם הורים נוספים, והם דמות הורית לכל דבר. הם אלה שהולכים לאסיפות הורים, והם אלה שמספרים להם על החבר הראשון, ואם מישהו מציק לילדים בביה"ס אז הם אלה שבאים לדבר עם המנהלת".
ומה עם ההורים הביולוגיים?
"הילדים שומרים על קשר עם הוריהם הביולוגים, הולכים אליהם כל סוף שבוע שני ובחגים. ילדים המוגדרים נעדרי עורף משפחתי יוצאים לאירוח בבית משפחה מלווה. בחופשות ארוכות יותר דואג הארגון למענה במסגרת 'מחנה אור', קייטנה בתנאי פנימייה המתקיימת 3 פעמים בשנה ומעניקה לילדים הפוגה אמיתית וכיפית".
טיול ארגון אור שלום
"צריך להיות בעל רצון ותשוקה אמיתית לגדל ילדים"
מה נדרש כדי להיות הורה בית?
"כדי להיות הורי מעון משפחתי על ההורים לעבור הליך מיון קפדני מאוד הכולל מבחני אישיות, מפגשים עם פסיכולוג תעסוקתי, בחינת הורות מטיבה עם ילדיהם הביולוגים ועוד. נוסף על כך, עליהם לעמוד בכמה מדדים, ביניהם – עליהם להיות בני 25 עד 60 ועל אחד מבני הזוג לא לעבוד כדי להיות פנוי לטיפול בילדים".
יצוין כי ישנם מעונות משפחתיים עם אימהות חד הוריות או נשים רווקות המשמשות כאם בית. "אנשים שרואים את עצמם מעוניינים בתפקיד צריכים להבין שלפני האבחונים, הם צריכים להיות בעלי רצון ותשוקה לגדל ילדים, להיות איתם, לתמוך בהם, להקשיב להם. זאת העבודה. הרעיון שעומד מאחורי המעון המשפחתי הוא שהילדים יהיו במסגרת משפחתית. ההשפעה החינוכית והפסיכולוגית הטיפולית טובה יותר כשיש דמויות משמעותיות לאורך זמן, ואלה הם הורי הבית – הדמות המטפלת היומיומית, זו שנמצאת בלילה, בשבתות, בזמן שאתה מקבל בשורה לא טובה או סתם שרע לך, וגם אפילו כשיש לך משהו ממש טוב לשתף. טוב שיש את הדמות הזאת בתוך בית אוהב.
"נדרשות יכולות ניהול שצריך לדעת לבצע, יכולות הכלה, יכולות רגשיות להתמודד עם ילדים שמגיעים עם היסטוריה לא פשוטה, וגם לדעת להתמודד עם אכזבות, כאשר ישנם ילדים שלא מוצאים את עצמם מסתדרים במסגרת הזאת ופורשים למסגרת אחרת".
רינת, אם בית בארגון אור שלום אשקלון
ומה קורה כשהם מגיעים לגיל 18?
"הילדים והורי הבית נשארים בקשר גם אחרי שהילדים עוזבים את המעון. הם מזמינים אותם לטקס סיום קורס, חתונות, באים לפעמים לשבתות, מתקשרים ומתייעצים. יש ביניהם קשר מאוד עמוק".
לצד הקשר העמוק, היחסים החמים וההתפתחות המשמעותית שזוכים לה הילדים במעונות המשפחתיים, התפקיד מלווה בלא מעט אתגרים. רינת, כאמור, מתפקדת כאם בית כבר 8 שנים, ועל אף האתגרים, היא מתארת את התפקיד כדבר גדול, מלא בסיפוק ובעשייה משמעותית.
רינת היא בת 38. נולדה וגדלה באשקלון, למדה בביה"ס אורט אפרידר, ולאחר שחרורה משירות קבע בצה"ל כאמור, החלה לעבוד כאם בית במעון. "עבדתי בשתי עבודות כל חיי, צה"ל והמעון של אור שלום. תמיד הייתי אימא באופי, הטיפול באחר עושה לי טוב".
המודל שרינת עובדת בו במעון המשפחתי שונה משאר המעונות. רינת היא אם בית במעון רב גילאי של בנות בלבד, אך היא לא גרה באותו בית איתן, אלא ממשיכה לגור בבית שלה עם בעלה ושתי בנותיהם, בנות 5 ושנתיים וחצי.
עד כמה בעלך ובנותייך מעורבים במעון המשפחתי?
"בעלי הוא נהג משאית והוא עובד רוב שעות היום, אבל כמעט תמיד כשיש מפגשים הוא מצטרף. הבנות שלי שותפות בכל מה שקורה והן מצטרפות לימי הולדת, לפעילויות כיפיות. אנחנו מטיילים בארץ, אנחנו נוסעים לחופשות משפחתיות, היינו במלון באילת, ובקמפינג במצדה, ובהרבה טיולים אחרים. אנחנו מבלים זמן איכות ביחד, יש הווי משפחתי".
רינת, אם בית בארגון אור שלום אשקלון
העובדה שאת לא גרה בבית יחד איתם מקשה על הנוכחות ההורית שלך?
"אני עובדת במעון מהשעה 8 בבוקר עד 5 אחה"צ, ופעם בשבוע אני נשארת איתם עד הלילה. כשאני לא נמצאת יש מדריכות שמחליפות אותי ונותנות מענה הורי לכל הצרכים של הבנות, אבל עדיין הכל עובר דרכי.
"המודל שאני עובדת בו הוא מודל מדריכים. זאת אומרת שאני לא רק אם בית אלא גם רכזת בתחום הניהולי של הצוות. אני מנהלת את כל עניין הכספים של הבית בנוסף, זה תפקיד רחב, שלא מתעסק אך ורק בגידול של הילדים אלא גם בכל תחומי הלוגיסטיקה, הרכש, הנהלת חשבונות ועוד. יחד עם זאת, לגור יחד עם הבנות כמו בשאר המעונות זה חלום שלי שעוד יתגשם".
כמו כל אימא, ובוודאי אם שאחראית לכזו כמות של ילדים, מתלווים לתפקיד הרבה חששות ודאגות. ב-7.10 החששות הללו התגברו בייחוד בשל העובדה שהבנות היו בחג אצל הוריהם הביולוגיים.
"אחת מהבנות גרה בעמיעוז והיא הייתה בממ"ד כל אותה שבת, ודיברתי איתה בטלפון ושמעתי יריות ברקע וזה היה מלחיץ וטראומטי מאוד", סיפרה רינת. "בסוף, אחרי שעות ארוכות חילצו אותה, ואותנו פינו לכפר בן שמן שאירח אותנו בצורה מדהימה במשך כמה חודשים יחד עם כל הבנות. למרות שבבית יש ממ"ד, זה קשה לכמות כזו של אנשים להיכנס לשם כל כמה דקות בעיר שהייתה הכי מטווחת בזמן הלחימה.
רינת שכן טוב, אם הבית באשקלון, בטיול של ארגון אור שלום
"מעבר לאתגרים שהביאה איתה המלחמה, אני מודרכת פעם בשבוע עם מדריכה שעוזרת לי לעבד את כל הדברים יחד, כי יש סיפורים קשים, יש דברים קשים שהילדות עוברות ביומיום, יש לי עזרה ותמיכה בהכלה של הדברים. אבל כשאני מסתכלת על בנות שסיימו את המסלול במעון, והולכות להתגייס או לשירות לאומי, מסיימות קורס קצינים, ומסיימות לימודים ועוברות נקודות ציון חשובות בחיים שלולא המעון כנראה לא היו מגיעות לשם, זה מחזק אותי ונותן לי הרבה כוח להמשיך. זה נותן גם לי וגם להם הרבה תקווה להסתכל מעבר לקשיים ולקום כל בוקר ולעשות הכל כדי שהן יצליחו".
משפחות המעוניינות לנהל מעון משפחתי באשקלון, מוזמנות לקבל מידע באתר אור שלום או בטלפון 052-7312111.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
