דעות

השחתת שלטי הפרסום של בר רפאלי באשקלון התרחשו במקביל לאירועי יום האישה, שבו דיברו נבחרי הציבור על החשיבות של הכוח הנשי. הייתי רוצה לראות את אלו שדרשו נאה גם מקיימים זאת ומציבים אישה בשלישייה הראשונה של רשימתם בבחירות

גם אם השתתפתם במסע לפולין וגם אם לא, אתם מוכרחים לחוות את האירוע של זיכרון בסלון. בואו לשמוע את ניצולי השואה שעדיין חיים בינינו, כי כולנו חייבים לזכור ולהזכיר את השואה

צפיתי השבוע בשידור של ישיבת מועצת העיר וחשתי בושה, אי-נוחות ואפילו רגעים של מבוכה. ההתנהלות של חלק מנבחרי המועצה מבזה לא רק אותם, אלא את כולנו. לא תזיק להם מעט ענווה ציבורית

פוליטיקאים רבים משוחחים עם הקהל שלהם כשהם עוטים מסכה על פניהם. רבים מהם מנסים לרצות את העם, ולכן מתחזים לאחרים ומספרים לציבור את מה שהוא רוצה לשמוע. אבל הגיע הזמן להסיר את התחפושות והמסכות ולהציג פוליטיקה אמיתית שתאמר את האמת לעם, כי בכך נבחנת מנהיגות מובילה ולא מנהיגות נגררת

עם כל הכבוד להגירה החיובית המחמיאה שאשקלון נהנית ממנה, אם רוצים להביא לפה תושבים – ולא רק בגלל מחירי הדיור – חייבים לפתח את חיי התרבות בעיר וליצור לאשקלון אופי ייחודי. רק כך נוכל לשמור על התושבים הקיימים גם לאחר שייפתר משבר הדיור

נכון שזה לא צודק שבעלי ההון תורמים בעיקר לבתי החולים במרכז, ונכון שבמרכז הארץ יש יותר רופאים; אבל ביום שאנחנו נסתכל על אשקלון כעיר מרכזית ומובילה, עיר שאינה נגררת אלא נושאת דגל ומתקדמת, היא תהפוך לכזו גם במציאות

שני רבנים הגיעו בזמן האחרון לאשקלון: האחד הוא הרב אליעזר ברלנד, והשני הרב שמואל אליהו. תהום פעורה, כמובן, בין מעשיו של עבריין המין ובין דבריו של הרב המפלג, אבל התופעה המדאיגה היא דווקא השתיקה של אנשי הציבור בעיר אל מול הביקורים הללו שזוכים משום מה לכבוד

הממשלה הפולנית סבורה שבאמצעות חוק בזוי היא תצליח למחוק את פשעי העבר שלה. אבל דווקא העבר שלה הוא זה שמסרב לעזוב אותה וממשיך גם היום לרדוף אותה, כאשר הממשלה הקיצונית שם מפיצה שנאת זרים. פעם זה היה נגד יהודים, והיום זה נגד מוסלמים. והשנאה היא אותה שנאה

אם אנחנו רוצים שנבחרי הציבור שלנו לא יתפתו אחר הצעות מושחתות ויפעלו אך ורק לפי האינטרס הציבורי, אנחנו צריכים לדרוש שקיפות. כי כשנבחר ציבור יודע שיומן הפגישות שלו חשוף וכך גם ההצבעות שלו בוועדות השונות, הוא יחשוש מלהשחית את דרכיו וגם יסיר מעצמו כל עננה שעלולה להאפיל על כהונתו

אשקלון גדלה בקצב מהיר. ולצד בניית השכונות החדשות, יש לתת את הדעת על הסביבה לא רק במובן של פארקים ומסלולי אופניים, אלא גם להתייחס לשיקום המצוק ולצמצם את זיהום האוויר. אלה לא מותרות, זו חובה, זה פיקוח נפש

מי לא חולם לעבוד קרוב למקום מגוריו? לפני שאשקלון פותחת את שעריה לאלפי תושבים חדשים, כדאי לשאול את עצמנו אם נעשה מספיק כדי להשאיר את התושבים הקיימים בעיר. היי טק, שיתוף פעולה אקדמי ומוקד משיכה לצעירים יהפכו את העיר לקטר מוביל שישנה את פני האזור ויגרום לתושבי העיר להבין שיש סיבה לחזור

תארו לכם, תושבי העיר, שאתם הייתם מחליטים מה יהיה אופיו של בית הספר שיוקם בשכונתכם או שאתם הייתם בוחרים את סדרי העדיפויות התקציביים של העיר או אפילו שותפים בקביעת סוג גן השעשועים שיוקם בסביבת ביתכם. זה אולי נשמע לכם דמיוני, אבל בערים רבות בארץ כבר שכחו מחזון ראש העירייה ועסוקים בחזון התושבים

הקריאות על קץ הדמוקרטיה קצת מוקדמות, אפילו קצת הרבה. אך אין ספק שחוקים כמו חוק ההמלצות מקדמים אותנו צעד נוסף לעבר הנקודה הקריטית הזאת. ותפסיקו להתייחס לזה כאל עניין של שמאל או ימין, זה עניין של כולנו

איכות חיים עירונית לא נמדדת רק במספר הפארקים שיש בה או ברמת החינוך של תלמידיה, אלא גם במצב התנועה והבטיחות בדרכים בה. לכן עירייה אינה יכולה להשתחרר מאחריותה לתחום הזה, ובטח עיר כמו אשקלון, שבה הסיכוי הגבוה ביותר בארץ להיפגע בתאונה

הוא הקריב שלושה מחודשים מחייו, ויתר על אירועים של האנשים הקרובים ביותר והיה נרדם כל לילה עם חומרי הלימוד. המתמחה רונן שירז החליט לא להתבייש בכישלון הבחינה בדרך לתואר העו"ד הנכסף, כי לא הוא האשם

58 ראשי רשויות חתמו על התנגדות לחוק המרכולים. מי נעדר? ראש עיריית אשקלון (בפועל). דווקא בעיר שלנו, שבה תמיד התאפשר לחיות בכבוד הדדי, מתחילים הקברניטים לשכוח שדמוקרטיה מתחילה מהעם ולמענו

השבוע נזכרתי איך ויתרתי על חלום גל”צ והלכתי לשרת כלוחם בחיל הים. זה קרה כשראיתי שבאשקלון יש ירידה במספר הלוחמים. במבט מעמיק בנתונים הבנתי שהכול תלוי במערכת החינוך העירונית. אשקלון, תלמדי מיבנה

שכונת מגדל היא סמל להחמצה של עיריית אשקלון. מבנים היסטוריים רבים, שיכלו להוות אבן שואבת לתיירות, עומדים שוממים ומתפוררים. אשקלון יכולה רק ללמוד איך עושים זאת ממתחם שרונה, משכונת נווה צדק ומהעיר העתיקה בבאר שבע