"אני כאן כדי להישאר": ברק חדריאן בטור אישי
ברק חדריאן אמנם לא נכנס למועצה, אך בניגוד לאחרים, הוא לא מתכוון להיעלם מהחיים הציבוריים. הוא יודע מה צריך לתקן בעיר עבור הצעירים והוא נחוש לתת מעצמו הכול כדי לעשות זאת
ברק חדריאן אמנם לא נכנס למועצה, אך בניגוד לאחרים, הוא לא מתכוון להיעלם מהחיים הציבוריים. הוא יודע מה צריך לתקן בעיר עבור הצעירים והוא נחוש לתת מעצמו הכול כדי לעשות זאת
כמו בני האדם שחוגגים יום הולדת ומתבגרים ומתבלים, גם התשתיות במדינה מזדקנות, זאת למרות הקידמה הטכנולוגית. לרגל יום הולדתה, מביעה עינב קורן, תקווה לחישוב מסלול אישי מחדש
טיל שמרסק בית בבאר שבע או טרור שריפות שמכלה רכוש ופרנסה גם הם אינם מעוררים את הממשלה לפעולה. איני מעלה על דעתי שום מדינה מפותחת בעולם שתצפה מתושביה לשמש מגן אנושי ומנטלי לירי בלתי פוסק משטח עוין.
הבחירות הסוערות באשקלון, הסתיימו ביומיים מורטי עצבים, וג'וש בריינר, שהשקיף עליהן מהצד, התפנה לסכם אותן בשבע נקודות. מי ריגש אותו? מי הביך את עצמו? מי המנצחים הגדולים באמת? ותומר גלאם, תעדכן את העמוד שלך בוויקיפדיה כבר
תניח את האגו בצד, הפעל שיקול דעת בשימוש בכספי ציבור, תבחר בעלי תפקידים על פי כישוריהם ותפעל בשקיפות. עינב קורן כותבת לאדם שייבחר בשבוע הבא לתפקיד ראש העירייה
פיני ביטון לוקח סיכון מקצועי ומהמר – על בסיס שיחות רחוב וניסיון ארוך שנים – על תוצאות הבחירות בשבוע הבא. ועדיין משאיר כוכבית קטנה ואדומה שיכולה לשנות את התמונה
למי אכפת אם מה שאני לובשת נחשבת פיג'מה או לא? ולמי אכפת אם צחי הלוי התאהב (כן, התאהב! היא לא פיתתה אותו) בלוסי אהריש? ואם העניין היהודי הוא מה שמפריע לכם, אז תדעו שהיחס הפוגעני כלפיהם גם הוא לא ממש יהודי
10 ימים לבחירות ופיני ביטון עושה ספירת מלאי: מי יישאר, לשמחתו של פיני, במועצה הבאה, ומי עזב, גם כן לשמחתו של פיני. אבל יש גם את מי שפיני היה שמח לראות מחוץ למועצה
בבתי הספר נמנעים מדיונים פוליטיים, ומה שהילדים של היום יודעים על הבחירות המקומיות זה רק מהאזנה לשיחות סלון. בדרך זו, טוענת עינב קורן, ימשיך אחוז ההצבעה רק לצנוח, בשל חוסר עניין
זה היה אמור להיות הטור האחרון של פיני ביטון, אבל אירוע טראגי אחד יחד עם תחושת אחריות ציבורית, החזירו אותו בבת אחת לרצף הכתיבה. וגם: פיני נפרד מחנניה עמר ז”ל
פיני ביטון רואה את המאבקים בין הפעילים של שמעוני והפעילים של גלאם, תוהה למה המנהיגים לא עושים דבר כדי להרגיע את הרוחות וחושב שבסופו של דבר דווקא מועמד שלישי ולא צפוי עשוי לטרוף את הקלפים
עינב קורן נדהמה לשמוע מבתה הקטנה כי בבית הספר נעשה ניסיון לבצע סיאנס ונזכרה איך היא בתור ילדה סבלה מסיוטים בעקבות סרט אימה ומדגישה כי ההורים חייבים לגלות יותר מעורבות
אחרי ששני מועמדים לראשות העירייה כבר פרשו, פיני ביטון ממליץ לעוד כמה לעשות את זה וחושב שאבי עייש יצליח בפעם הרביעית להגיע לקומה הרביעית
עינב קורן אוהבת פסטיבלים והיא בעד פסטיבל דרום עולה שכבר הפך למסורת בחול המועד סוכות, אך מה שמטריד אותה, מעבר לעלות הכספית של הפסטיבל, היא היעדרותם של האמנים המקומיים
עינב קורן צפתה בסדרה החדשה והמדוברת "אוטונומיות" והמסקנה שלה: הסדרה לא נועדה להפחיד אותנו מהדתה או מחרדים, אלא לגלות לנו עד כמה אנחנו כלי משחק בידי ההנהגה שלנו
עינב קורן מציעה תוספת חגיגית למנהג ה"תשליך” המסורתי וקוראת לו ה"תשאיר”. כי לפני שאנחנו ממהרים להשליך, רצוי שנבחן בינינו לבין עצמנו מה ראוי שנשאיר, מה חשוב בחיינו מספיק כדי שנשמור עליו, מה אפשר וכדאי להשאיר ואולי לעדכן ולשפר
“אתה חוזר?” זו השאלה ששאלו קוראים רבים את פיני בעקבות הטור מהשבוע שעבר. אלא שבניגוד לרצון הקוראים, השבוע הוא לא יעסוק בפוליטיקה המקומית, אלא בנושא בוער הרבה יותר: ההסדרה שמקדמת הממשלה מול החמאס בעזה
רציתי לספר סיפור, רציתי לכתוב שיר, אבל חסרו לי המילים. פתאום הבנתי שפשוט אין לי מילים – מוחי כאילו התרוקן. ההרגשה הייתה של חלל, ריקנות טוטלית. מה אעשה ללא מילים? איך אוכל לכתוב? הרי כל אדם שרוצה לבטא את מחשבותיו זקוק למילים. ואילו אני נותרתי בריקנותי, ללא מילים. היכן יימצא אוצר המילים שאני זקוק לו? […]