אין ספק, הישורת האחרונה והנטייה להתרכז ב”מי יעמוד בראש” ומי יאכלס את כיסא ראש העיר שבקומה הרביעית מותירה את חברי המועצה בצל הזרקורים. מועצת העיר ברוב השנים היוותה למעשה סוג של “חותמת גומי” לראש העיר, כשלרוב נותרו באופוזיציה שלושה עד חמישה חברי מועצה, כך במרבית השנים האחרונות.
ישיבת מועצת העירייה
השינוי הגדול בבחירות אלה מתחיל בזה שמספר חברי המועצה יגדל מ-23 ל-25 (מה שמבטא את הגידול המבורך באוכלוסיית העיר, כמו גם גידול בכמות בעלי זכות הבחירה). ציבור הבוחרים נוטה להקל ראש במשמעות והיכולת של חברי המועצה להשפיע ולהזיז דברים ובאופן כזה שמדיניות ראש העיר – יהיה הנבחר אשר יהיה – תשתנה בהתאם לכוח ולאמון אותו הם קיבלו כמנדט מהבוחרים, לי אין ספק שהפעם המספר הבלתי מבוטל של המועמדים למועצת העיר הוא טוב לא רק כמותית אלא גם איכותית. לא בכדי פרשו חמישה חברי מועצה מכהנים ולא מתמודדים בשום רשימה עצמאית או אחרת. יחסר לי מאוד מאותה חבורה מר שלמה כהן הלוחמני, שפעל ללא לאות כאופוזיציה כמעט של איש אחד.
בני וקנין ושלמה כהן
על יתר הפורשים הייתי אומר “ברוך שפטרנו”, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מצרף לפורשים גם את רוב חברי הסיעות הדתיות, כולל ידידי וחברי הטוב הרב יעקב אביטן הצדיק שבחבריי. בשל כבודי הרב אליו אדלג ברשותכם על מה שאמרתי לו בארבע עיניים. יחד עם זאת, כולי תקווה שהוא הפנים את הדברים כשליח ציבור הלכה למעשה וכנציג של ציבור מאוד ייחודי. הייתי רוצה להאמין בכך לפחות, שכן הבסיס הסקטוריאלי שלו שווה שניים-שלושה מנדטים, וככזה חשיבות רבה להפקת הלקחים שלו בהמשך.
הרב יעקב אביטן. צילום: אבי בוטבול
עוד בחירה מובטחת ולא מפתיעה תהיה הגברת שרה זכריה, שעשתה ועושה רבות עבור הגמלאים. שרה היא בולדוזר רציני שעובד סביב השעון למען האוכלוסייה הכי חשובה! ביקור קטן שלי במשרדה הבהיר לי שמדובר באישה מחויבת בכל רמ”ח איבריה למטרה. שיפור איכות החיים של הסקטור הראוי ביותר הוא אכן מטרה נעלה ששכרה בצדה, גם הגמלאים וגם בני משפחותיהם ידעו להחזיר לה בקלפי.
חברת המועצה שרה זכריה
תומר גלאם עשה צעד מאוד נבון שעה שליהק לרשימתו את מיריי אלטיט. אלטיט היא אחת מחברות המועצה הפעלתניות והאהודות ביותר. לא הבנתי מדוע מיריי הסכימה להיות מדורגת כמספר 3 ברשימתו של גלאם.
תומר גלאם ומיריי אלטיט. צילום: עדי תשובה
עם כל הכבוד לרזומה של עדנה ולנשטיין, שעוד חובת ההוכחה חלה עליה, אם אני תומר גלאם, הייתי עומד על כך שמיריי אלטיט תהיה מספר 2, ורק אחר כך כל היתר.
תומר גלאם ועדנה ולנשטיין
מה שאומר שעכשיו במחנהו של גלאם יצטרכו לעמול קשה על מנת לעבור את מחסום שלושת המנדטים כדי להבטיח שאישה ראויה כאלטיט אכן תמשיך לשרת את הציבור באותה רמת אחריות ומקצוענות שעשתה עד כה. על הגברת אלטיט הייתי אומר: ”מי שנותנת מתוך שמחה, נותנת הכי הרבה”.
התבוננות ברשימת “צעירי אשקלון למועצה”, רשימתו של משה אטיאס, מראה כי הרשימה הזו עשויה להגדיל את מספר המנדטים שלה. אטיאס בחוכמה רבה שלח לדרכו את מי שהיה מספר 2 שלו (שאני כבר שכחתי מי זה) ועשה נכון כשצירף את יוחאי יפרח ואת ויקטור בן עמי. יפרח ובן עמי הם תוספת כוח משמעותית ויידעו לסחוף אחריהם קולות.
משקיעים בחופים. יפרח, גלאם ואטיאס.
אטיאס אמנם ממוקד מטרה לכבוש את הקומה הרביעית, אך ער לעובדה שקודם כול ולפני הכול הוא חייב להגדיל את כוחה של סיעת הצעירים לעוד מנדט נוסף לפחות. יחד עם החבורה הנאמנה שלו עושה רושם שהוא ישיג את היעד למועצה. גם אם כי הקרב הזה לא הולך להיות קל, אטיאס ראוי בהחלט להיות מתוגמל מהציבור על העשייה שלו בעיקר אחרי שהוכיח שאותו לא ניתן לקנות בנזיד עדשים. הציבור חייב להחזיר לאטיאס ולהצביע ברגליים ובידיים על הפעילות המבורכת שלו במשך הקדנציה הקודמת.
החיבור בין "אשקלון בתנופה" ו"הבית החברתי" בראשות דורון נקשרי ומייק אטדגי, שבשקט בשקט כבשו את המעוז האחרון מההתפרקות של "אשקלון בתנופה", צינן אותי ואת הרוח הגבית שהענקתי לנקשרי. לא הסתרתי את דעתי לגבי סימני השאלה שהחיבור הזה מעורר אצלי. לא עשיתי הנחה לנקשרי, על אף האהדה הגלויה שלי אליו ושאלתי את כל השאלות שגם אתם בטח שואלים. כולל מה בדיוק ההתחייבויות, אם ישנן כאלה, לראש העירייה לשעבר בני וקנין כתוצאה מהצעד הזה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
האמת? עד שעות לפני כתיבת הטור נשארתי עם סימני שאלה. לא ויתרתי לדורון והתעלמתי לגמרי מהכנס המרשים מאוד שבו ראיתי למעלה מ-800 איש ואישה, התעלמתי גם מהנאום המרשים של דורון ואטדגי, מההתחייבות לעסוק בענייני רווחה, נוער בסיכון ועוד ועוד. “דורון”, אמרתי, “אם לא תניח בפניי תשובות לשאלות מה פשר ההסכם ומה מידת המעורבות של בני וקנין, לא תנוח דעתי”.
דורון נקשרי ומייק אטדגי. צילום: אבי אלפסי, אומנות הצילום
התסריט שהבית החברתי יעשו היסטוריה ואף יכבשו את המועצה במנדטים רבים יכול להתממש אך ורק אם הציבור יידע את האמת בהקשר הזה. אין לי בעיה עם הסכם קואליציוני טרם הבוחר הכריע, אך יש לי בעיה עם הסכמים שבהם עלול ראש עירייה לשעבר להיות מעורב. "הבית החברתי" חרט על דגלו שמירת סף ונורמות חברתיות. ובכן, דורון הניח בפניי את ההסכם הקואליציוני עם תומר גלאם. אני מודה שאחרי שקראתי בעיון את ההסכם נחה דעתי, התשובות להן חיכיתי הונחו בפניי שחור על גבי לבן. נקשרי נחוש לפרסם את ההסכם במלואו בציבור עוד לפני הבחירות.
לפני שהוא יעשה זאת אני מרשה לעצמי לאשר כי אין בהסכם שום התחייבות, אם בכתוב אם ברמיזה, על דריסת רגל של בני וקנין או שלוחיו בתוך המועצה (לא שאני חושב שאין לבני וקנין מה לתרום, להפך, יש לו הרבה מה לתרום, אבל לא כמעורב או מושך בחוטים). מצאתי בהסכם סעיפים שמאפשרים ל”בית החברתי” מעורבות כמעט בכל העשייה החברתית החינוכית, פיתוח העיר, תעשייה, תחום הספורט, הפנאי, תעסוקה, כשגולת הכותרת היא הרווחה. נותר רק לאחל להם בהצלחה.
מישל בוסקילה, המועמד של הליכוד, לא זוכה לתמיכת מועצת סניף הליכוד באשקלון וזה מוזר. עיר שרובה הגדול הם מצביעי ליכוד מבטן ומלידה לא מצליחה בשום מערכת בחירות מאז ימי נתק’ה ניר עליו השלום להציב מועמד שיש סביבו קונצנזוס. סניף הליכוד באשקלון הוא בבחינת מוקצה מחמת מיאוס, שחבריו עסוקים במשך השנים במאבקים פנימיים ללא שום מסר חברתי ושום אג’נדה.
בוסקילה ושמעוני
חבורת חלמאים שגורמים יותר נזק לליכוד מתועלת. במצב שכזה לבוסקילה אין על מי לבנות. אני מתקשה להאמין שבוסקילה יצליח לגרד יותר ממנדט אחד אם בכלל, זאת בהנחה שמישל יסתמך על פעילים חברים, משפחה וכל אלה שיודעים להעריך את מישל האיש ולא את מישל כמועמד הליכוד. גם לו אני מאחל הצלחה, שכן הוא דמות חיובית עם קשרים לא מבוטלים בהנהגת הליכוד, מה שיכול תמיד לעזור לעיר.
רמי סופר ימשיך ככל הנראה בקדנציה הבאה בעיקר בשל מספר פעולות שעשה בקדנציה קודמת (מעיין שרה בעיקר). הבסיס האלקטוראלי שלו בגבעת ציון ובמספר שכונות מצוקה מאפשר לו להיות אופטימי.
סגן ראש העיר, רמי סופר
רמי איש שטח צנוע, גם בחזות, וזה עושה לו טוב.
ריקי שי יוצאת נשכרת מהחיבור עם אבי עייש, גם ובעיקר בגלל שבבחירות האלה אבי עייש מגיע ליותר קבוצות תמיכה.
אבי עייש וריקי שי
ללא קשר לבחירות לראשות (שכן, עסקינן במועצה), עייש מנגיש אותה לקהלים חדשים. אם נוסיף לזה הסימון שלה כלוחמת בקדנציה הקודמת, הרי שיש לה במה להיאחז אם היא רוצה להיות אופטימית.
יורם שפר, שמגלה עקביות בפעילותו בנושא הסביבתי ובנה נבחרת של אנשי שטח (יפה נחום, עזרא עוזר ועוד), מקווה לקחת יותר ממנדט אחד. דומה כי המשימה הפעם תהיה קשה, בעיקר בשל הצטרפות כוחות חדשים וחזקים בתחום החברתי.
יורם שפר בכנס השקת הקמפיין. צילום: יח"צ
איתי סהר, “הפנים חדשות” במרוץ לראשות. צעיר נמרץ, שהוכיח – לפחות עד כה – עמידה איתנה ונחישות, לפחות במה שנוגע להתמודדות על הראשות. מן הסתם, הוא לא יהיה ראש עיר, אבל כניסה שלו למועצה תהיה בבחינת משב רוח מרענן, גם אם בספסלי האופוזיציה.
איתי סהר. צילום: אלירם משה
והייתי צריך להמשיך את הנבירה להשלמת סקירת המתמודדים נוספים למועצה, אבל הטיל שנחת בבאר שבע והמצב המתוח של יום רביעי, שעות לפני הגשת הטור. כשנורה טיל ונופל בחצר בית בעיר גדולה כמו באר שבע אתה מבין מה קורה פה: איבדנו את זה!
את הדבר הכי חשוב שיש לצבא מול האויב: את יכולת הרתעה! מעולם לא הייתה לנו כזאת הנהגה של הצהרות למול אפס מעשה!
מקווה מאוד שבזמן קריאתכם את הטור כבר יש תגובה אמיתית של צה”ל. תגובה מדודה, שקולה ונחרצת. תגובה שמאלצת את כל הנהגת הטרור מעזה לרדת למחתרת. תגובה שמבהירה כי דמם הותר ואין להם יכולת להרים ראש. זה לא זמן להתעסק במלחמה כוללת. זה זמן לדבר בשטח בשפה ברורה ובאחריות. השפה היחידה שהאויב מבין!
שתהיה לנו שבת שקטה.
