האנרכיה היא לא מנת חלקם של הזועמים הרבים שפוקדים את הכבישים בתורניות, והיא גם לא מנת חלקם של הדרגים המקצועיים במדינה, האנרכיה היא הייאוש של אותם אזרחים מודאגים שאיבדו כל אמון בנבחרי הציבור ובמערכות אכיפת החוק.
פניה של האנרכיה: המדינה בערה מעל שבוע, קבוצות שונות "החליפו תורניות" על הכבישים, כל קבוצה זעקה לשלה, ולא ביחד, שבט אחים ואחיות לא היה כאן.
הסדר והחוק היו תלויים בסימן שאלה, ישנו קשר ישיר לחוסר תפקודה של המדינה ומוסדותיה לבחירות החוזרות ונשנות לכנסת ישראל, שאין בהן הצדקה, אבל יש בהן בזבוז כספי ציבור. שוב נממן סיסמאות ריקות מתוכן ומפוצצות באגו נפוח. האבסורד מכול הוא שבכל האירועים הללו האזרח הוא בסוף שרשרת הדאגות של הממשלה. בזמן שאזרחים רבים דאגו מחסימות כביש על מאבקים צודקים, נבחרי הציבור היו בדאגת "אחוזי החסימה" משלהם.
אני רואה לנכון לציין הבהרה חשובה, אם אתם נגד אלימות, לא יכול להיות לכך מוסר כפול, נגד זה נגד!
האלימות המשטרתית ובגני הילדים לא הותירה את הציבור אדיש! אימהות ובנות יצאו לרחובות וזעקו נגד אלימות. ביום ראשון האימהות צעקו נגד אלימות בגנים כלפי ילדים. ביום שני האימהות צעקו נגד אלימות משטרתית כלפי ילדיהם.
הפגנת ההורים באשקלון
בעולם נכון לא הייתה אמורה להיות הפרדה בין שני המאבקים. אומרים "נשים ישנו את העולם" – נשים גם צריכות לחבור אחת לאחותה ללא הבדל.
הזעקות נגעו בלבבות רבים במדינה. שני מאבקים צודקים, המסר הוא אותו מסר, שום הצדקה לאלימות, לא במשטרה ולא בגנים,.לחלוטין ישנו הבדל מהותי בין האירועים אך אין הבדל בין אימא כואבת שפוצעים לה את הילד או לחילופין לוקחים את חייו.
אחרי שהבהרנו, בואו נדבר על האלימות שנחשפנו אליה. בשבוע הבוער של המדינה הכבישים היו משובשים מכאב, הוונדליזם חגג, נשרפו צמיגים, הפכו ניידות, אזרחים לקחו את החוק לידיים ושרפו את ביתה של הגננת שהתעללה בילדים חסרי ישע. בכל המקרים אין הצדקה לאלימות, אין הצדקה ללקיחת החוק לידיים, האלימות לא מקדשת את כל האמצעים, בשום אירוע כזה או אחר.
על האנרכיה צריכים לקחת אחריות מקבלי ההחלטות. ההסתה הארוכה נגד מערכת אכיפת החוק פגעה באמון הציבור. קבוצות שאינן הולכות לפי הזרם מתויגות כשמאל בוגד או "חלילה" ממומנות על ידי הקרן החדשה.
כל דברי ההסתה מטעם התפוצצו בכבישים המרכזיים של המדינה. הציבור לקח את החוק והעניש את הגננת לפני בית המשפט, שרף את ביתה ומחא כפיים. צעירים זועמים הפכו ניידות, והמאבק תויג באופן ציני כמאבק בהובלת ארגוני השמאל שרוצים להפיל את השלטון ומנצלים את תמימותם של המוחים.
כל אלה והאנרכיה המתוארת כאן הם תוצאה ישירה של ההתנהלות של נבחרי ציבור רבים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
כשהם קוראים לסדר לציבור, הם צריכים לעמוד ראשונים לסדר.
הציבור מעתיק את התנהגות קברניטי הספינה ולצערי איבד אימון במנווטים, והם האשמים באנרכיה, לא הציבור.
אני מקווה שיקומו מנהיגים ראויים, שליחי ציבור, אנשי אמת, שאוהבים את הארץ ואת המדינה, יותר מאשר את עצמם. מגיע לנו את הטוב ביותר, מגיע לארץ היפה שלנו יותר.
לכולנו אין מדינה אחרת.
