מגזין

בתמונות מזירות האסון אנחנו מזהים בדרך כלל את השוטרים, הכבאים ואנשי הרפואה אבל האנשים השקופים בזירה הם העובדים הסוציאליים והפסיכולוגים של אגף הרווחה. בשיחה עמם הם מספרים על המקרים הקשים שבהם נתקלו, על העבודה תחת ירי רקטות וגם על תגובות לא נעימות

לפני שבוע ציינה גלית סעדון ממושב ברכיה יום נישואין 19, אבל בפעם הראשונה בחייה עשתה זאת לבד. ללא בעלה יגאל ז”ל שנהרג בתאונת פגע וברח. עכשיו היא מדברת על הכאב האישי, החיסרון של יגאל ועל האכזבה מכתב האישום שהוגש נגד הנהג, אביב בן דהן, ללא עבירת הריגה

אחרי שהסיר את התואר “בפועל” והפך לראש עיריית אשקלון, מספר תומר גלאם על רגעי המתח שחווה, על הסוקרים שהתבדו, על שרה זכריה ועל הטענות לגניבת הבחירות

כולם אוהבים להיות שותפים לשמחת הלידה. באים, תומכים, מציעים עזרה או סיוע, קונים מתנות ודואגים ליולדת. אבל איך מתנהגים כלפי יולדת בלידה שקטה? עדית לייבי-חיים מאשקלון מספרת על החוויה הכל כך לא פשוטה הזו מזווית אישית

כשהוא מנפנף בסקר בחירות שמנבא לו ניצחון, מתיישב ראש העירייה בפועל תומר גלאם לשיחה ומדבר על הכול. על הסקר המחמיא (“לא מפתיע אותי”), על החיבוק מהתושבים (“הציבור צמא למנהיגות בגובה העיניים”), על היריב הפוליטי שלו (“זה אני מול אביטל שבא מהנגב”), על הרב ברדא (“רק אני מקבל את ההחלטות”) ועל המחיר המשפחתי שהוא משלם (“לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדיהם”)

בני וקנין, ראש העירייה לשעבר, אומר בריאיון כי צריך להציל את העיר ולמנוע את חזרתו של איתמר שמעוני ללשכת ראש העיר. לדבריו, בחירה בשמעוני “תוריד את אשקלון שאולה” ולכן הוא קורא לשאר המועמדים להתאחד מאחורי תומר גלאם. ממטהו של שמעוני נמסר בתגובה: “איתמר נחוש לשוב להנהגת העיר, ולא לאפשר לבני וקנין וחבורתו לקחת חזרה את השלטון"

ישראל זיו, המתמודד למועצת העיר, נערך היטב לבחירות שיתקיימו בעוד כשלושה שבועות, והוא אפילו השיג תומך נלהב בדמות יו”ר קק”ל עתירת המשאבים והתקציבים. במקביל לכך הוא נערך לחתונת בנו גבי, שתתקיים בשבוע הבא. בריאיון מורכב הוא נזכר בפציעה הקשה של הבן בפעילות בעזה, מתרגש מחתונתו הקרובה ומסביר מדוע אפשר להצליח בפוליטיקה גם בלי לתקוע סכינים

אחרי שאביו הבריא מסרטן ואימו נפטרה בעקבות המחלה, הגיע גם “תורו” של נריה חדד להתבשר כי הוא חולה בסרטן. את התגובות המביכות וחסרות הטקט של האנשים למחלה הוא אסף לספר מצחיק

את קריאת התיגר על מנהיגותו של ראש מועצת חוף אשקלון יאיר פרג’ון קרא דודי סעדה בשלב מוקדם מאוד. היום, חמישה עשר חודשים אחרי, הוא מביע סיפוק רב מהדרך שעבר, “בתחילת הדרך זה נשמע כמעט דמיוני להחליף את פרג’ון, ועכשיו, חודש וחצי לפני הבחירות, זה מוכיח את עצמו כי לפי הסקרים זה אני מול יאיר”, הוא אומר בריאיון חגיגי

על גופו החסון נושא מפקד מג”ב ניצב יעקב שבתאי צלקות מפעילויות ביטחוניות שמהן יצא פצוע, אך מעוטר בעיטורי האומץ והמופת. אבל את הצלקות האמיתיות הוא נושא על לבו בעקבות כל מקרה שבו איבד לוחם או לוחמת. כשהוא רוצה להירגע הוא חוזר הביתה לכרכור, אבל כשהוא מתגעגע לאימא, הוא נוסע לבית ילדותו באשקלון. “אשקלון זו העיר שאני הכי אוהב בעולם”, הוא אומר בריאיון מיוחד

תנ”צ בדימוס אורי מכלוף מאשקלון כיהן בתפקיד הרגיש – ראש חטיבת החקירות במשטרה. בריאיון ראשון ונדיר הוא דוחה את הטענות ללחצים פוליטיים, מספר על החומר שהגיע אליו בפרשת שמעוני, על ההצעות להצטרף לפוליטיקה, על משרד החקירות והפוליגרף שפתח ועל הכאב שלא עובר מאז שאביו נהרג בתאונת דרכים

עשרות שנים של הוראה וחינוך בבתי ספר בעיר ועשרות שנים של התנדבות למען הקהילה, בשכונת שמשון ועם הקשישים בעיר הביאו את גילה פרי לקבל את תואר “יקיר העיר אשקלון”. בריאיון מיוחד היא מספרת על התושבים שמבקשים עזרה גם באמצע החג ועל ההתרגשות מההוקרה העירונית

תינוקות שנלקחים מהוריהם, משפחות שקורסות תחת עול כלכלי או פעוטות שנמצאים בסיכון, אלה הנושאים הכל כך רגישים שבהם מטפל האגף שבראשו עומדת מזל לוי שמספרת על החוויה המטלטלת שחוותה, על הסיפוק מהמשפחות שיצאו ממעגל הנזקקות ואיך נלחמים בסטיגמה של “חוטפי ילדים”

לקולנוע הישראלי יש את השוטר אזולאי, ולאשקלון יש את יפה נחום. השוטרת הקהילתית המיתולוגית של שכונת שמשון מספרת בריאיון על התקופה שהייתה בין חיים למוות, על העבודה המשטרתית ארוכת השנים, למה החליטה להיכנס לפוליטיקה ולמה דווקא עם יורם שפר

בית ספר דמוקרטי או גן מונטסורי עדיין אין באשקלון. הכירו את מיכל ברעם שמובילה יחד עם קבוצת הורים גדולה שינוי בתחום כדי שגם לנו באשקלון תהיה האפשרות לבחור. בריאיון מקיף היא מספרת מה זה בכלל חינוך דמוקרטי, למה היא עזבה פעמיים את אשקלון ולמה חזרה

תחת אש ותוך סיכון יומיומי מגיעה ניידת דואר נע של דואר ישראל לכל ישובי עוטף עזה ונותנת את שירותי הדואר לישובים המרוחקים. "למדנו להתגבר על הפחד. יש כאן סוג של שליחות" אומרים העובדים

הוא אמנם רק בן 19, אבל עבר טלטלות לא מעטות בחייו, אם זה אחים חורגים, יתמות בגיל שש, מעבר מאילת לאשקלון ולעוטף עזה בצל המבצעים והאזעקות. אבל מכל זה יצא פרויקט מוזיקלי צעיר. “יש בתוכי חלק עצוב שמלווה אותי תמיד”, הוא אומר

אסטל הליצנית הפכה להיות לאחת ממפעילי האירועים המבוקשת באזור הדרום. יצאנו להכיר אותה ולהבין מה הופך אותה לכזאת אהודה