החיילים האשקלונים ששומרים על הבית
רב"ט ירדן מכלוף היא תצפיתנית, רב"ט אורון מיכאל הוא לוחם בגדוד באיסוף הקרבי, שניהם משרתים בגזרת עזה ושניהם מתגוררים באשקלון, "זה באמת להגן על הבית, על המשפחה שלי והאנשים שאני אוהבת", אומרת מכלוף
רב"ט ירדן מכלוף היא תצפיתנית, רב"ט אורון מיכאל הוא לוחם בגדוד באיסוף הקרבי, שניהם משרתים בגזרת עזה ושניהם מתגוררים באשקלון, "זה באמת להגן על הבית, על המשפחה שלי והאנשים שאני אוהבת", אומרת מכלוף
הפוליטיקה, כך מסתבר, זורמת בגנים של משפחת גלאם: סבו של ראש עיריית אשקלון בפועל, תומר גלאם, היה ראש עירייה בלוב ובן דודו כבר מכהן 4 קדנציות כראש עיריית הוד השרון והוא עצמו ניצח כנגד כל הסיכויים. בראיון מיוחד מצהיר גלאם כי יכניס שינויים בהסכם הגג, מודיע כי לא יפגע בסטטוס קוו הדתי בעיר ואומר כי הוא סולח לאיתמר שמעוני
תערוכה שיצרה שיבולת גילת, חולת ALS, מציגה את נשות קיבוץ יד מרדכי, כל אחת כבת דמותה של אישה היסטורית המהווה עבורה השראה. ממדונה ועד פרידה קאלו, ממרסדס סוסה ועד לאה גולדברג, כולן בנות הקיבוץ
בזמן שהפועל אשקלון מתנדנדת בין הליגות ואשקלון לא מוצאת ראש עירייה, מתיישב יו"ר הקבוצה, איתן קסנטיני, לראיון סוער ומדבר על הכל. על ראש העירייה המושעה, איתמר שמעוני ("קיבל נקודות זכות על עבודה שלי"), על מאמן הנוער לשעבר, יוסי בילו ("טעות חמורה"), על מאמן הקבוצה, יובל נעים ("לפעמים הוא מוציא מילים שלא צריך להוציא"), על הפטרון הרוחני והפוליטי, הרב יעקב אביטן ("התנגד לתמוך בקבוצות שמשחקות בשבת") ועל התמודדות אישית לראשות העירייה ("הכל יכול להיות"). קסנטיני בלי חשבון
מאחורי התדמית הקשוחה מאוד של גורו הדיאטה מאשקלון, טניטה פבר, מסתתר סיפור של ילדה קטנה וחולנית שעמדה על סף מוות. במרחק של עשרות שנים מהטראומה, עם פה גדול ושיטת אימונים צבאית שסוחפת אחריה מאות נשים (וגם גברים), היא מתחילה לכבוש יעדים מחוץ לגבולות העיר
בת חן דנדקר, תושבת אשקלון ואמא לשלושה, אובחנה כלוקה בסרטן ריאות גרורתי בשלבים מתקדמים. באחרונה חלה החמרה במצבה ועלות התרופות, שעשויות להציל את חייה, עומדת על עשרות אלפי שקלים בחודש. כעת היא מבקשת את עזרת הציבור בגיוס הכספים, "אני מבינה שאין ברירה ושזה הסיכוי האחרון שלי"
לקראת המשחק האמוציונאלי שלו מול הקבוצה לשעבר שהפכה ליריבה, מדבר השוער של הפועל אשקלון,דלה איינוגבה על הכל: על המאמן יובל נעים ("הוא משתגע כי הוא רוצה לנצח"), על חברים בקבוצה ("כמו משפחה"), על הגעגוע לילדיו ("קשה לי עם המרחק") ועל ההשוואה לאניימה ("אי אפשר להגיד מי יותר טוב")
אחרי 13 שנה בראשות עמותת יש, עמותה למען ניצולים שהיו ילדים בזמן השואה, מסיים משה מנדל את תפקידו בתחושת סיפוק, אבל כועס על יחס המדינה לניצולים. בראיון מרגש במיוחד הוא מספר על חייו כילד בשואה ועל התקומה שזכה לה פה בישראל