דווקא עכשיו, בתקופה השקטה והרגועה ביותר בגבול עם רצועת עזה, פועלים חיילי חיל האיסוף הקרבי ביתר שאת. הם אחראיים על איסוף מודיעין, אך בניגוד ליחידת המודיעין חיילי האיסוף הקרבי פועלים בשטח. הם אוספים מידע על האויב בזמן אמת ובשדה הקרב עצמו ומעבירים אותו לכוחות הלוחמים בשטח. הכוחות אמונים גם על הכוונת אש מדויקת אל מטרות האויב, תוך שימוש במערכות תצפית ורדאר מתקדמות, מרכזי שליטה ובקרה. הם עצמם מהווים לוחמים לכל דבר ועניין ועל מנת לאסוף את המידע, נדרשים לא פעם לבצע מארבי תצפית מסווים ולהקים עמדות. כל זאת על מנת לעבד את חומרי הגלם המודיעיניים לכדי תמונת מצב שוטפת לצרכים מבצעיים.
החיל מורכב מלוחמים ותצפיתניות, המוצבים בכל הגזרות ובהן בגזרת עזה. עבור רב"ט ירדן מכלוף (19) ורב"ט אורון מיכאל (20), תושבי אשקלון המשרתים בחיל ומוצבים בגזרת עזה, הביטוי 'שומרים על הבית', אינו עוד קלישאה.
מכלוף, תצפיתנית בחמ"ל נחל עוז, התגייסה בספטמבר האחרון וקיבלה את השיבוץ שלה מספר חודשים קודם לכן, כך שידעה לקראת מה היא הולכת ומה מצפה לה. "לקחתי את זה מאוד קשה, כי אחותי הייתה מ"כית של נערי מכ"מ ורציתי ללכת בעקבותיה ולהיות בתחום ההדרכה. התפקיד של תצפיתנית נתפס בדיוק ההפך, משהו משעמם ואפור ללא אינטראקציה עם אנשים וחשבתי שזה ממש לא בשבילי" היא מספרת.
עבור רב"ט אורון מיכאל, לוחם בפלוגה הייעודית בצוות הרגלי, התפקיד היווה דווקא אתגר משמעותי. "כשקיבלתי את השיבוץ שמעתי המון דברים לא טובים ואמרו לי לנסות לשנות, אבל בדקתי עם אנשים מתוך המערכת והם הציגו לי תמונה שונה לחלוטין. הבנתי שזה תפקיד שמשלב לוחמה עם מחשבה והפעלת ראש ונותן המון סיפוק ותחושה של תרומה משמעותית, אז החלטתי ללכת על זה" הוא אומר.
"אני מכיר את הגזרה כמו את כף היד שלי". רב"ט מיכאל. צילום: דובר צה"ל
אז שניכם הגעתם לחיל למרות הסטיגמה השלילית עליו?
ירדן: "זה פחות החיל ויותר התפקיד של התצפיתנית, שנחשב למשעמם. כולם אמרו לי 'יואו מסכנה, תחתמי ויתור'. האמת, התבאסתי מאוד בהתחלה אבל התייעצתי עם אנשים שאני מעריכה את הדעה שלהם ואמרו לי שזה תפקיד משמעותי וחשוב אז החלטתי לנסות".
אורון: "אני חושב שהסטיגמות נובעות בעיקר מחוסר היכרות. אמרו לי שיש בחיל אנשים שהם לא איכותיים ושלא צריך יותר מידי בשביל להתקבל ושהשירות סתמי. אני לא הקשבתי, חיפשתי אנשים ששירתו שם ועל סמך הדברים שהם אמרו לי החלטתי לנסות".
באיזה שלב הבנתם שבחרתם נכון?
ירדן: "האמת, בשבועות הראשונים של הטירונות קצת חטפתי הלם, כי אני ילדה של אמא ואבא ונורא קשורה לבית. בקורס כבר נהניתי והבנתי שאני נכנסת למשהו גדול. האווירה שם השתנתה לחלוטין ופתאום כולן היו חדורות מוטיבציה ורצו כבר להגיע לסוף ולהשתבץ בקו. בהתחלה כששאלו אותי לאן אני מתגייסת הייתי מורידה את הראש ולוחשת 'תצפיתנית', אז היום אני הולכת עם ראש מורם ואומרת בגאווה 'אני תצפיתנית'".
אורון: "ממש בהתחלה, פגשתי אנשים איכותיים ומוכשרים מאוד. הטירונות והקורס היו מעניינים ומאתגרים. החיל הזה הוא מיוחד, קטן ואיכותי ומרגיש כמו משפחה".
"אני אומרת בגאווה 'אני תצפיתנית'". רב"ט מכלוף. צילום דובר צה"ל
רציתם להשתבץ בגזרת עזה?
ירדן: "מאוד. שלושה שבועות אחרי סיום טירונות הודיעו לי שזאת הולכת להיות הגזרה שלי ובקורס כבר הוכשרתי בהתאם לגזרה הספציפית. מהיום שהגעתי לטירונות ידעתי שזה המקום שאני רוצה להיות בו ודחפתי לשם והזכרתי את זה בכל הזדמנות. מבחינתי זה באמת להגן על הבית, על המשפחה שלי והאנשים שאני אוהבת. חוויתי את 'צוק איתן' ו'עופרת יצוקה' וזה מעניין לראות היום את הדברים מכאן".
אורון: "בוודאי. אני גר באשקלון והרגשנו היטב כל מבצע וכל סבב וזה אחד הדברים שנתנו לי הכי הרבה מוטיבציה להתגייס ולהגיע דווקא לגזרה הזאת".
אז דברים שרואים מכאן לא רואים משם?
ירדן: "אני יכולה להגיד שזה מאוד מעניין לצפות על הגזרה ולראות את הכל ואת כל הרחובות והשכונות שהכרתי עד עכשיו רק מהטלוויזיה, אין ספק שדברים נראים אחרת. אני רואה את הדברים מבפנים וזה רק חיזק לי את ההבנה עד כמה הצבא שלנו הומניטרי ומתמודד עם סוגיות מאוד מורכבות. אני עובדת עם אנשי צבא מאוד בכירים ורואה כמה שהם משתדלים ועושים לילות כימים על מנת לשמור על השקט בגזרה ולמנוע הסלמה".
אורון: "אני מכיר את הגזרה כמו את כף היד שלי, היתרון שלנו על הלוחמים הוא שאנחנו לא מתחלפים ונשארים כאן ולומדים את השטח. אין ספק שמדובר בגזרה מאוד מאתגרת ומעניינת, אנחנו אוספים מידע חשוב וקריטי ומעבירים אותו ללוחמים שמגיעים. אני יצאתי לקורס מ"כים אחרי חודשיים ושוב חזרתי לגזרה בתום מפקד, יש לי שישה לוחמים וזה התפקיד הכי משמעותי שיכולתי לבקש".
מבצע 'צוק איתן'. צילום: דובר צה"ל
מה אומרים ההורים?
ירדן: "אבא שלי גאה ומתרגש מאוד, הוא עצמו שירת בזמנו בנחל עוז. עבורו זו סגירת מעגל, כשהוא מגיע לבקר אותי כאן מבחינתו לעלות על מדים ולתפוס עמדה. אמא קצת יותר דואגת ומתקשרת לברר על כל פרסום בחדשות. הדאגה שלה מאוד טבעית, אבל היא גם גאה ושמחה שטוב לי".
אורון: "מאוד גאים שאני לוחם ומוצב דווקא כאן, למרות שזאת גזרה מורכבת היא קרובה לבית וזה נותן להם בכל זאת איזשהו ביטחון".
יש איזו תקווה קטנה שהגזרה תתחמם קצת, שיהיה מעניין יותר?
ירדן: "יצא לי לחשוב על זה הרבה במהלך הקורס. אנחנו רוצות ללכת לקו הכי מבצעי, עם הכי הרבה אירועים ואקשן, אבל אז את מגיעה לקו ומבינה קצת יותר. אני מעדיפה שהמצב יישאר כפי שהוא, זה מספיק מעניין ומאתגר גם ככה".
אורון: "הגזרה מאוד שקטה כבר חודשים ארוכים ואנחנו שמחים על כך, אבל אנחנו רואים שהאויב כל הזמן נערך וגם אנחנו. אני חושב שכשאתה מתגייס אתה לוקח בחשבון שיכול לקרות משהו ואולי אפילו רוצה לחוות קצת יותר, כמו לוחם שהוכשר ורק מחכה לפקודה. יחד עם זאת אני עדיין מעדיף שיהיה לי משעמם ושכולם באשקלון ובארץ בכלל יישנו בשקט בלילה".
