בתחילת חודש אוגוסט נערכה בריגה לטביה תחרות היופי הבינלאומית Mrs/Miss Elite Queens 2019, שבה התחרו 35 נשים יפות מכל קצוות תבל. את ישראל ייצגו בגאווה ארבע מתמודדות, ובהן גם אולגה קרסנר מאשקלון.
קרסנר זכתה במקום השני והמכובד ובתואר הסגנית. "הייתה זו זכות אמיתית לייצג את ישראל וכבוד רב להיות ראויה לשאת על ראשי את כתר התחרות", היא אומרת, "היה ללא ספק מאתגר ביותר להתחרות על התואר מול הנשים היפות ביותר מכל רחבי העולם".
קרסנר, (30) נשואה לאולג ואימא לילדה בת 4, עלתה ארצה מרוסיה לפני 20 שנה, ובני המשפחה בחרו להקים בית באשקלון. "עד היום כולם מתגוררים באשקלון", היא אומרת, "אני מאוד אוהבת את העיר הזאת ואת השקט שלה והתחושה ביתית שהיא מעניקה. למרות שהעיר התפתחה וגדלה מאוד, היא עדיין לא איבדה את הייחודיות הזאת שלה".
אולגה קרסנר. צילום: מארק דרייסין
היא נחתה היישר לכיתה ד’ בבית הספר נווה דקלים ולא זוכרת את תקופת ההתאקלמות בארץ הזרה כטראומטית במיוחד: "למרות שהגעתי באמצע השנה, השתלבתי יפה מהר מאוד. בכיתה שלי היו הרבה ילדים דוברי רוסית, כך שמהבחינה הזאת היה הרבה יותר פשוט. גם אולג בעלי היה בן כיתתי, ושם הכרנו, למרות שהתחלנו לצאת רק הרבה שנים מאוחר יותר", היא מספרת.
למרות המעבר החלק יחסית, התקופה ההיא עדיין זכורה לה כמאתגר, מבחינת רכישת השפה והכרת המנטליות הישראלית. "הייתי כמו תוכי ותקשרתי הרבה בפנטומימה ותנועות ידיים. ההגירה הייתה לא פשוטה ומאתגרת, אולם מעולם לא נתקלתי בגזענות או ביחס מפלה. כשאני שומעת עולים שמספרים על כך, אותי זה מפתיע. מעולם לא קיללו אותי כי אני רוסייה ולא הקניטו. אני מאוד אוהבת את ישראל בכלל ואת העיר אשקלון בפרט, והייתי מאוד גאה לייצג את המדינה שלי ואת והעיר שלי בתחרות בינלאומית גדולה כל כך".
גאה לייצג את המדינה. אולגה קרסנר. צילום: מארק דרייסין
הכול התחיל מפנייה בפייסבוק
ההזדמנות להגיע לתחרות נקרתה בדרכה לגמרי במקרה, כשקיבלה פנייה באמצעות הפייסבוק. תחילה חשבה שמדובר במתיחה, אולם לאחר בירור קצר התברר שמדובר בעניין רציני לגמרי. "בהתחלה צחקתי. חשבתי שהתבלבלו או שההודעה הזאת קפצה לי כחלק מפרסומת", מספרת אולגה.
היא מיהרה לשתף את בעלה, וגם הוא די הופתע: "בהתחלה הוא היה שלילי ולא האמין שזה יכול להיות משהו רציני. למה שמישהו יזמין אותי לתחרות יופי בינלאומית? הרי אין לי שום נגיעה לעולם הזה. אז חפרנו ביחד והתחלנו לבדוק ומהר מאוד הבנו שזה לגמרי אמיתי".
היא נפגשה לריאיון אישי עם אלכסנדר יורצ’ק, סוכן ומנהל התחרות בארץ, סיפרה על עצמה ושמעה ממנו על התחרות. הוא סיפר לה שאחת המטרות שעומדות מאחורי התחרות היא גיוס כספים עבור ילדים יתומים, ילדים שמתמודדים עם מחלות קשות ומשפחות נזקקות. אם עד אותו רגע קרסנר עוד התלבטה בנוגע להשתתפות שלה, עכשיו כבר היה לה ברור שהיא בפנים.
מה גרם לך לקחת להשתתף בתחרות?
"בהתחלה הגעתי סתם, מתוך סקרנות. אחרי ששמעתי על המטרה הנעלה של התחרות הבנתי שאני רוצה לקחת חלק בפרויקט החשוב הזה. זה כבר לא היה העניין של הזכייה והכתר, זה לעשות משהו עבור האחר, להשפיע, לשנות ואולי להפוך את העולם הזה לטוב יותר".
ממה הכי חששת?
"לפני התחרות המארגנים התחילו להעלות סרטונים של המתמודדות, בהם כל אחת סיפרה בקצרה על עצמה. ראיתי נשים שכל אחת מהן מובילה בתחומה, נשים חזקות ומובילות דרך. אז קודם כול הרגשתי די נבוכה להיות ברשימה אחת עם הנשים הללו וגם התחלתי לחשוש. אבל כבר בערב הראשון איתן כל החששות שלי התפוגגו והרגשתי בטוחה במקום שלי".
"הייתי תחת זכוכית מגדלת"
שבוע שלם שהתה קרסנר בריגה והייתה תחת עינם הפקוחה של 11 שופטי התחרות. "הם הסתכלו על הכול, בחנו כישורים חברתיים, התנהגות, נימוסים, ביטחון עצמי, לבוש. ממש הכול תחת זכוכית מגדלת. אבל יחד עם זאת, לא הרגשתי שאני בתחרות. הקשר הטוב שנוצר בין הבנות חיזק אותנו, והיינו יחד כקבוצה מגובשת. לא היה אגו או מלחמות. הכרתי נשים מקסימום ויצאתי עם חברות לחיים", היא מסבירה.
הכרתי נשים מקסימות וחברות לחיים. אולגה קרסנר עם משתתפות בתחרות. צילום: מארק דרייסין
את הסרטון שבו הציגה את עצמה, והוא זה שהוקרן בפני השופטים, צילמה קרסנר במרינה באשקלון. בשתי הדקות שהוקצבו לה היא סיפרה על עצמה, על המדינה והעיר שמהן באה. פוליטיקה, כך הם ביקשו, נשארה מחוץ לתחום. "סיפרתי ששירתי בצבא, אבל הם לא שאלו שאלות נוספות על כך. סיפרתי בעיקר שיש לנו מדינה צעירה, אך מאוד מתקדמת ומפותחת".
בשלב שבו היו צריכות המתמודדות לצאת אל המסלול בלבוש עממי, יצאה קרסנר עם דגל ישראל: "היות ואין לנו לבוש עממי בחרתי לצאת עם הדגל. אני מאוד אוהבת את ישראל, וזו הייתה גאווה עצומה לצעוד שם עם הדגל". לאחר מכן הפנו השופטים שאלה בהפתעה לכל מתמודדת, וקרסנר נשאלה מה לדעתה הופך אישה לאישה חזקה.
אז מה ענית?
"אמרתי שאישה היא עמוד התווך של המשפחה, היא שנותנת תמיכה, אוזן קשבת ונמצאת שם עבור בן הזוג והילדים. אישה חזקה היא אישה סבלנית, שלוקחת לעצמה רגע ולא ממהרת לפעול ולהגיב בצורה אמוציונלית".
"גמגמתי ונעלמו לי המילים".
אולגה קרסנר בתחרות היופי בלטביה. צילום: מארק דרייסין
הרגעים הללו על הבמה היו מורכבים במיוחד עבור קרסנר, שעד אותו רגע הגדירה את עצמה כמי שסובלת מפחד קהל. "מעבר לזה שמעולם לא הייתה לי שום נגיעה לעולם הדוגמנות, זו גם הייתה הפעם הראשונה שבה עמדתי על במה ודיברתי מול כולם. יש לי פחד קהל מאז שאני זוכרת את עצמי, ותמיד חששתי לדבר בפומבי. למרות שזה מלווה אותי מילדות, זה הפריע לי בעיקר כשבגרתי והלכתי לראיונות עבודה", היא מספרת.
איך התגברת על זה?
"הרגשתי שזו ההזדמנות שלי להתבגר גם על פחדים. אז מאוד מאוד התרגשתי, נלחצתי, גמגמתי ונעלמו לי המילים. אבל אחרי משפט אחד זה כבר זרם יותר, ובסוף היה ממש מוצלח. אני שמחה מאוד שהתגברתי".
חשבת שתזכי?
"בימים הראשונים הייתי עסוקה בלוגיסטיקה והתאקלמות, אז לא חשבתי על זה בכלל. כשהבנתי מה הולך לקרות וקיבלתי את התכנית של התחרות, הרגשתי די בטוחה בעצמי והייתה לי הרגשה פנימית טובה. אבל עדיין, לא חשבתי שאזכה במקום הראשון. בסוף קיבלתי את המקום השני, ואני מאוד מרוצה. מעבר לזה שזה באמת היה פחות חשוב, המטרה כאן הייתה עבורי הדבר המרכזי, ואם הבאתי גם כתר – אז מה טוב".
באילו עוד קשיים נתקלת?
"היו רגעים לא פשוטים נוספים. היינו תחת לחץ נפשי אדיר, והיה גם בכי בערבים, ולא רק שלי. בעלי לא יכל להצטרף אליי לטיסה, אז טסתי לבד, אבל הוא היה איתי בטלפון כל הזמן, תמך ועזר, ולא הרגשתי לבד לרגע. גם המארגנים של התחרות היו איתנו לאורך כל הדרך ודאגו לנו להכול. אז למרות הקשיים, אני יכולה להגיד שזכיתי בחוויה מדהימה, שלא הייתי מוותר עליה".
אולגה קרסנר. צילום: מארק דרייסין
את מרגישה יפה?
"מילדות נחשבתי ליפה, ואלה הפידבקים שתמיד קיבלתי מהסביבה. אבל אני חושבת שאין אישה שמרוצה ב-100% כשהיא מסתכלת במראה, אז גם לי יש דברים שאני פחות אוהבת. אבל בגדול, לא מתלוננת".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
"אמרו לי שהגובה שלי לא מספיק"
כשהייתה ילדה, היא רקדה באופן מקצועי ריקודים סלוניים, ושם ניבאו לה הצלחה גדולה, אולם מסיבות כאלה ואחרות זה לא קרה. "זה תחום שדרש גם השקעה כספית גדולה מההורים", היא מסבירה, "היינו אז עולים חדשים, וההורים שלי היו צריכים להתמקד בפרנסה, אז הבנתי שזה בעייתי וויתרתי". בגיל העשרה היא החליטה לנסות את מזלה בתחום הדוגמנות, אולם גם זה לא צלח. "אמרו לי שהגובה שלי לא מספיק, אז לא התעקשתי", היא אומרת, "הרגשתי שבכל פעם שהייתה לי הזדמנות להגשים את עצמי, עמד בפניי איזה מכשול, ואז הגיעה ההזדמנות הזאת".
אולגה קרסנר. צילום: מארק דרייסין
אז נראה אותך בעוד תחרויות?
"כן, בהחלט נפתח לי התיאבון. בנובמבר אני צפויה לטוס לתורכיה ולהשתתף שם בתחרות יופי בינלאומית נוספת. בתקווה שהפעם אחזור עם הכתר של המקום הראשון".
ותחום הדוגמנות זה עדיין משהו שמעניין אותך?
"אני בהחלט מתעניינת, אבל לא ממש מכוונת לשם. אני רוקדת על עמוד חמש שנים, והחלום שלי להתפתח בתחום הזה. אם אוכל לשלב בין שני הדברים, יחד עם תרומה לקהילה, זה יהיה השילוב האולטימטיבי מבחינתי. למרות שאני כבר בת 30 אני מאמינה שזה עדיין לא אבוד. עכשיו הזמן שלי להגשים חלומות".
