הותר לפרסום כי במהלך הלילה בתום פעילות מודיעינית ומבצעית של שירות הביטחון הכללי בשיתוף משטרת ישראל (כוחות ימ"מ) וצה"ל, נעצר עאסם ברגותי, המפגע אשר ביצע את פיגוע הירי בטרמפיאדה בגבעת אסף, בו נרצחו החיילים יובל מוריוסף ז"ל ויוסף כהן ז"ל.
נשק שנתפס במקום המסתור של המחבל. צילום: תקשורת שב"כ
עאסם ברגותי היה שותף לביצוע פיגוע ירי בטרמפיאדה בעופרה יחד עם אחיו צאלח ברגותי אשר נהרג במהלך ניסיון מעצרו. בפיגוע זה נפצעו שבעה בני אדם, בהם שירה איש-רן שהייתה בהיריון, אך תינוקה שיולד בעקבות הפיגוע, עמיעד ישראל ז"ל, לא שרד ונפטר כעבור שלושה ימים.
זירת הפיגוע. צילום: ammar awad/רויטרס
עאסם נעצר בבית אחד מסייעניו בכפר אבו שח׳ידם, והיה עסוק בימים האחרונים בהכנות לביצוע פיגועים נוספים. במהלך מעצרו נתפס רובה מסוג קלאצניקוב, תחמושת רבה וכן אמצעים לראיית לילה.
"לא היה לנו ספק שאנו נגיע אל עאסם ברגותי ונביא למעצרו" אמר מפקד הימ"מ נצ"מ נ' והוסיף: "שיתוף הפעולה של הימ"מ עם גורמי הביטחון השונים לרבות שירות הביטחון הכללי הוא זה שמביא פעם אחר פעם להצלחות מבצעיות מרשימות והוא זה שימשיך להבטיח שאף מרצח שפל לא יחמוק מהזרוע הארוכה של הימ"מ".
לפני כ-6 שנים רכשו בני הזוג חביב מערכת סלונית מחברת ריצ' אנד טיילור שהיא חברה השייכת לקבוצת א.פ עיצובים שבבעלותה רשתות כגון ביתילי וכדומה. במעמד המכירה נאמר להם שהסלון הוא שילוב של בד ועור אמיתי ולכן ניאותו לשלם עבורו 15,000 ש"ח. סכום גבוה יחסית למערכת סלונית. לפני כשנה וחצי החלו החלקים שאמורים היו להיות מעור אמיתי בספות הדו מושבית והתלת מושבית להתפורר.
עור מתקלף? הספה שרכשו בני הזוג חביב
עודד חביב, עו״ד במקצועו, פנה לחברה, שבתחילה עמדה על כך שהחלקים אכן עשויים מעור אמיתי, אך מאוחר יותר, חזרה בה וטענה כי לא מדובר בעור אמיתי ומלכתחילה הסלון לא נמכר ככזה. מאחר ולא היו בידי חביב, לא ההזמנה המקורית ולא החשבונית, ביקשה החברה הוכחת קנייה וטענה כי אין באפשרותה לשחזר את פרטי העסקה.
לאחר דין ודברים ארוך עם החברה שלא צלח, הצליח חביב לאתר את עותק ההמחאה, שהמוטבת בה היתה חברה אחרת שאליה ככל הנראה העבירה החברה את ההמחאה, ובאמצעותה שילמו בני הזוג עבור הסלון, אך החברה הכחישה וטענה כי אין מדובר בהמחאה הנכונה.
לבני הזוג לא היתה הוכחת קנייה, אך למרות זאת ובידיעה כי הצדק עימם, הגישו תביעה נגד החברה. עם הגשת התביעה פנתה החברה לבני הזוג בהצעה לרכוש מהם סלון אחר בהנחה – בני הזוג סרבו כמובן. החברה הגישה כתב הגנה ובו למרבה הפלא הוצגה ההזמנה הממוחשבת של הקנייה עם פרטי בני זוג. אולם חביב ידע כי לא די בכך ויהיה עליו להוכיח כי אכן המערכת הסלונית נמכרה לבני הזוג כמערכת משולבת בעור אמיתי.
מצויד במצלמת וידאו סמויה, הגיע חביב לסניף ביתילי בראשל"צ. משלא מצא את המערכת הסלונית התואמת בחנות, איתר אותה באינטרנט והציג את תמונתה לאיש המכירות והתעניין כביכול ברכישת מערכת דומה. איש המכירות נתן בפניו תיאור מפורט של המערכת הסלונית, תוך שהוא חוזר ואומר שמדובר במערכת משולבת עור. וכך זה תואר בתמליל:
חביב: אתה רואה? מוכר: זה של ריצ' אנד טיילור, ריצ' אנד טיילור ברור, לפי הידיות המיוחדות שלהם, זה שלהם, זה ברמה כל כך מיוחדת הייתה ..הגילוף של העץ עם העור מלמעלה , עם הכריות המיוחדות
חביב: זה עור זה? החלק הזה? מוכר: שילוב של עור ברור, כל החלק הזה זה עור, זה עור עם בד, זה היופי שלהם.
חביב: הסלון הזה זה סלון עור? מוכר: שילוב של עור עם בד… למטה עץ
חביב: אז מה זה בד בשילוב של עור? מוכר: כן אבל זה בד מיוחד מאד, בד באריגות מיוחדות, אין פה דברים כאלה. האריגות פה בארץ הם מאד עלובות, תוצרת הארץ מול יבוא… מאד חלש… האריגה, השילוב של הפיתוחים עם השילוב של העור עם העץ יכול להגיע ל-13ו-14 אלף שקל בקלות.
חביב מראה למוכר את הסלון שקנה כשהוא מוצג באינטרנט
צילום הווידאו והתמליל הועברו לבית המשפט, ובית המשפט קיבל אותם למרות התנגדות החברה.
ביום הדיון בבית משפט לתביעות קטנות באשקלון, הציגה נציגת החברה בפני השופטת זהר דולב להמן, אף אישור אספקה עליו חתום חביב ובו מצוין כי מדובר בסלון בד.
הטכנולוגיה בה ניתן בקלות ליצור קשר וירטואלי בין אנשים ולחצות ימים ויבשות בלחיצת כפתור כבר מוכרת לכולנו ורשויות האכיפה אף מזהירים בני נוער לבל יקיימו קשרים מעין אלה עם מבוגרים מהם אבל לפעמים ניתן דווקא להשתמש באמצעים האלה ללמידה ולהרחבת אופקים, כשזה כמובן מתבצע בפיקוח נכון.
בבית הספר אמית ב' באשקלון החלו להשתמש בדרך ייחודית כדי לשפר את אוצר המילים והשימוש השוטף בשפה האנגלית. מדובר במפגשים וירטואליים באמצעות יישומון 'סקייפ' קבועים עם פנסיונרים יהודיים מחו"ל.
מדי שבוע מתיישבים תלמידי חמש יחידות באנגלית מול מסכי המחשב לשיחה שחוצה יבשות וגם דורות.
התלמידים משוחחים באמצעות שיחת וידאו עם מתנדבים אמריקאים מבוגרים ומנהלים איתם שיחה אודות מדינת ישראל ואודות חייהם.
מטרת הפרויקט היא שיפור מיומנות הדיבור והקריאה בצורה מעניינת וחווייתית. על מה מדברים? השיחות עוסקות בחיי הקהילה היהודית מעבר לים, על חייהם של חבריהם המבוגרים, ומספרים להם על העיסוקים שלהם ועל המתרחש במדינה.".
הבוקר הגיש ראש העירייה לשעבר, איתמר שמעוני, את תגובתו לבית המשפט וביקש ממנו לדחות את הבקשות של ראש העירייה, תומר גלאם ומנהל הבחירות, ליאור קלצ'קין, לחייב את שמעוני בהוצאות בגין ערעור הבחירות שהגיש. כעבור שעות ספורות מסר השופט ביתן את תגובתו וקבע כי שמעוני ישלם הוצאות משפט בגובה 50 אלף ש"ח. 30 אלף ש"ח ישולמו לגלאם ועוד 20 אלף ש"ח לקלצ'קין.
השופט אליהו ביתן. צילום: אתר בתי המשפט
בתגובתו לבית המשפט מסר שמעוני, באמצעות עורך דינו, דניאל כהן כי שמעוני חזר בו מהערעור רק לאחר שקיבל את נתוני מערכת הנד"ב, אשר מספקת נתונים בזמן אמת ביום הבחירות וכן תצהיר של מי שהוציא את הנתונים מהמערכת, "קודם להגשת תצהיר זה קדמו שורה של הודעות סותרות משתנות ו/או מתחלפות של מנהל הבחירות וב"כ עו"ד קרץ בכל הקשור לנתוני מערכת הנד״ב ו/או נתונים אחרים התומכים בטענת "הזיוף" בכלל ובטענה כי הפרוטוקולים והאסמכתאות שצורפו להודעת הערעור זויפו לכאורה בעת שהיו במשמורת בחזקתו של מנהל הבחירות. בשים לב לטענתו כי יש זהות בין המסמכים שהיו בחזקתו לבין המסמכים שצורפו לערעור אולם המסמכים שהיו בחזקתו נגנבו, זויפו והוחזרו בדרך כלשהי".
עו"ד דניאל כהן
עוד נטען כי כי החל מיום 20/11/2018 מנע בפועל מנהל הבחירות, ליאור קלצ'קין, מנציגיו של שמעוני, את המשך עיון וצילום הפרוטוקולים וכשבמקביל סורבה בקשתם לקבל את נתוני מערכת, לא יכול היה שמעוני לוותר על זכותו לערער לבית המשפט.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
שמעוני אף מציג את הודאת המדינה בשגיאה של ספירת הקולות, מה שתרם לשמעוני עוד כ-170 קולות, כהוכחה לצדקת הגשת הערעור. בנוגע לטענה של השופט כי שמעוני הגיע בידיים שאינן נקיות נטען כי שמעוני הוא זה שניגש והגיש את התלונות למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה וכי הזיוף של הפרוטוקולים יכול היה להיעשות בכל שלב, אפילו בהיכל הספורט שם נספרו הקלפיות.
איתמר שמעוני, אביבית סימני ואמנון גלולה, בדיון בבית המשפט
בשולי הדברים הציג שמעוני טענה של פעיליו אביבית סימני ואמנון גלולה שנחקרו במשטרה בפרשת זיוף הפרוטוקולים, טענו בתצהיר שהגישו לבית המשפט, כי הוצגו להם נתונים ממערכת נד"ב, ולדברי שמעוני מדובר בנתונים אשר המדינה טענה כי אינם קיימים.
חטיבת התביעות המשטרתית של מרחב לכיש הגישה כתב אישום מפורט כנגד גבר תושב אשקלון יליד 1960 בגין התפרצויות לכלי רכב ולבתי כנסת שם גנב רכוש וגרם נזק בשווי מוערך של מאות ש"ח.
זה החל לפני חודש ושבוע. שוטרי הסיור של משטרת אשקלון הבחינו ברכב שעורר את חשדם ברחוב שד' עופר סמוך לבריכה העירונית מאחר והבחינו כי האור בתוך הרכב דולק וגם זיהו בתוך הרכב אדם שנראה מחפש דבר מה באופן מחשיד.
השוטרים ניגשו לרכב, גילו שחלונו מנופץ ואז יצא האיש מתוכו כשבידיו עטים שנלקחו מתוך הרכב. החשוד טען לתומו כי הבחין ברכב פתוח אז החליט להיכנס. בסריקה בסמוך למגרש החנייה אותר רכב נוסף שחלונו מנופץ ואי סדר בתוכו.
החלון המנופץ ברכב שנפרץ. צילום: דוברות המשטרה
החשוד נעצר והועבר לחקירה במשטרה שבסיומה, בשל מאפייני העבירה, שוחרר החשוד.
פחות מחודש ימים חלפו ומתפללי בית הכנסת 'בית ישראל' בשכונת שמשון מגיעים להתפלל בבוקר ומגלים כי מישהו פרץ לבית הכנסת. כוח משטרה שהגיע למקום פגש בגבאי בית הכנסת ומגלה כי הפורץ האלמוני עיקם את סורג החלון, שבר את החלון עצמו ודרכו נכנס פנימה. לדברי הגבאים הם בדקו ומצאו כי לא נגנב דבר פרט לנזק שנגרם במקום.
סמוך לבית הכנסת אותר רכב שחלונו נופץ וממנו נגנב מוט ברזל שבאמצעותו ככל הנראה בוצעה ההתפרצות לבית הכנסת. בעקבות שני המקרים החלה המשטרה בחקירה בניסיון לחשוף את זהות החשוד במעשים.
הורים לילדים שנולדו בין תחילת 2014 לסוף 2016? הרישום לגן שילדיכם צפוי ללמוד בו בשנה הלימודים הבאה נפתח. בעבר היו צריכים ההורים לחכות שעות בתור במחלקת הרישום בעירייה ולעיתים גם להתווכח עם פקידות הרישום כדי להרשם לגנים שאינם באזור הרישום שלהם אך בשנתיים האחרונות הרישום כבר מתנהל בצורה מסודרת ונוחה.
כדי לרשום את הילדים לגן על ההורים להיכנס לפורטל הרישום שאליו ניתן להגיע גם מאתר העירייה. לאחר שלב הזנת נתוני הילד ואימות הזיהוי נדרשים ההורים לבחור את הגן המועדף עליהם.
בשורה להורים. גלאם מבקר בצהרונים. צילום: תומר שונם הלוי
הגנים מתחלקים לזרמים (ממלכתי, ממלכתי דתי, חב"ד, מוכר שאינו רשמי), כאשר העיר מחולקת לאזורי רישום. לאחר תהליך הרישום מקבלים ההורים טופס אישור רישום שבו כל הפרטים שמולאו.
הרישום אינו מהווה שיבוץ ולאחר תהליך הרישום מתחיל תהליך השיבוץ. חוץ מגיל הילד ואזור הרישום, ילדים שלמדו בגן מסויים וביקשו להמשיך באותו גן מקבלים עדיפות.
יש מנהל למינהל חינוך באשקלון. הוועדה למינוי בכירים בחרה ביום חמישי האחרון, פה אחד, ביובל זוזט לתפקיד ראש מינהל חינוך ותנו"ס.
זוזט, תושב אשקלון, מילא תפקידים מגוונים בתחום החינוך בעירייה ב-21 שנים האחרונות. לפני חמש שנים מונה לסגן ראש מינהל חינוך ותנו"ס ועם עזיבתו של ראש המינהל דאז, אבי קמינסקי, לפני שלוש שנים, שימש זוזט כמ"מ ראש המינהל.
יחד עם זאת, זוזט הוא ללא כל רקע פדגוגי ולא עבד קודם בהוראה או בניהול של בתי ספר.
גלאם וזוזט. צילום: דוברות עיריית אשקלון
מאז סיים קמינסקי את תפקידו שאלו רבים מדוע לא נבחר מנהל חדש לתפקיד החשוב. מכרז פורסם והיו רבים שטענו ובצדק כי הוא אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד ולא שימש מימיו כמורה. המכרז לתפקיד פורסם כבר בעבר, אך לא נבחר איש לתפקיד. כעת, כשזוזט עומד לפני תום הלימודים לתואר בניהול מערכות חינוך באוניברסיטת בר אילן הוחלט לבחור בו לתפקיד הנחשק.
זוזט, בעל תואר ראשון בכלכלה, הוא גם בעל תעודת הוראה ותעודה של מנהלי אגפי חינוך של משרד הפנים.
בעיריית אשקלון מסרו היום כי במהלך עבודתו בשלוש השנים האחרונות, מידי שנה, נפתחה שנת הלימודים בצורה חלקה, זאת לאחר היערכות ארוכה ומקיפה של הצוותים המקצועיים בהובלתו.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עוד מסרו כי בתקופתו בוצעו מספר שיפורים משמעותיים בתחום הנגשת המידע להורים והרישום למוסדות החינוך, ונמשכה מגמת העלייה באחוזי הבגרות, הן ההישגית והן החברתית, של תלמידי אשקלון.
מבצע מעצרים רחב היקף, הראשון לשנת 2019 בוצע הבוקר במסגרת חקירה סמויה במסגרתה הופעל סוכן סמוי שהפלילי עשרות חשודים.
הבוקר הותר לפרסום כי במהלך ששת החודשים האחרונים פעל סוכן סמוי שהופעל על ידי יחידת הסוכנים ביחידה המרכזית לכיש שבמחוז הדרומי כנגד עבירות סחר והפצת סמים מסוכנים באמצעות הרשת הווירטואלית.
סמים בשיקת מאפים. צילום: דוברות המשטרה
במהלך פעילותו, תחת עינם הפקוחה של מפעיליו במשטרה, הצליח הסוכן לסייע באיסוף ראיות מפלילות נגד 40 חשודים תושבי אשקלון והישובים בסביבה. בין העצורים גם קטינים כשהצעיר ביותר מהם בן 14 שנים בלבד. המבצע התפבע כאמור הבוקר אלה נעצרו כשעשרות בלשים, לוחמי יס"מ ומג"ב פשטו על בתיהם של החשודים והעבירו אותם לחקירה שמתנהלת בשעות אלה.
סמים וטלפון חכם. סחר באמצעות האפליקצייה. צילום: דוברות המשטרה
אל המחזור ה-18 של הליגה הלאומית שלומי דורה וחניכיו הגיעו בתקופה לא נוחה בלשון המעטה. היורדת מליגת העל פגשה את בית"ר ת"א רמלה שמחזיקה במאזן נקודות שווה לשלה ותנסה לעקוף את האשקלונים באצטדיונה הביתי. אשקלון מגיעה למשחק ללא שחר הירש הפצוע וסוטיריס ניניס הפצוע אך עם תומר לוי שעבר מבחן כשירות ופתח בעמדת המגן הימני.
הפועל אשקלון, שהגיעה למשחק עם רצף של ארבעה משחקים ללא שער זכות ובהם הצליחה לצבור שתי נקודות בלבד קיוותה לשנות את המצב העגום שנקלעה אליו אך המשיכה באותה דרך. אחרי מחצית מאופסת וללא איומים ממשיים על השער, להוציא החמצת ענק של החלוץ אליאור משעלי, המארחים הצליחו לעלות ליתרון משער של החלוץ הצעיר והמוכשר אילון אלמוג שמושאל ממכבי תל אביב וביצע סלאלום גדול ברחבה וברגל שמאל הכניע את ליאור חדריאן בדקה ה-65. בדקה ה-74 שי גולן הכפיל מכדור עונשין וסגר את הסיפור. 2:0 לבית"ר ת"א רמלה על חשבון הפועל אשקלון שסוגרת חמישה משחקים ללא שער.
בדיוק לפני שנה גילו תושבי שכונת אגמים בעיר שבית הספר היסודי שעתיד להיפתח בשכונה צפוי להיות בית ספר עם חינוך ממלכתי דתי. את הבשורה על כך בישר תומר גלאם, מי שהיה אז ראש העירייה בפועל והיום ראש העירייה, בדיוק בחודש דצמבר בשנה שעברה. “שמח לבשר לכם שבנוסף לבית הספר המקיף החדש שייבנה בשכונת אגמים, החלו במקביל עבודות לבניית בית ספר יסודי ממלכתי דתי חדש בשכונה”, הוא כתב.
תושבים רבים ניסו להבין מה עומד מאחורי ההחלטה להקים בשכונה קודם כול בית ספר דתי, הם פנו ללשכת ראש העיר והציפו את דף הפייסבוק של גלאם בשאלות. “למה לבנות רק יסודי דתי? עצוב שעשרות ילדים ימשיכו לחפש בית ספר מחוץ לשכונה”, כתבה אחת התושבות. אחר הוסיף: “חשבתם למפות את האוכלוסייה כדי להבין מה יחס חילונים לדתיים? או שקודם לשרת אינטרסים זרים? זה פשוט מרתיח! מרבית השכונה הם חילונים באופן ודאי, אז מה זו הכפייה הדתית הזו?”
שכונת אגמים. צילום: אחי בנאי
גלאם הקפיד לענות לכל שאלה ושאלה בעצמו והבטיח בתגובות שעד ספטמבר 2019 ייבנה בשכונה גם בית ספר יסודי ממלכתי.
“לא עומדים בהבטחות”
מי שניהלה בשנה שעברה את המחאה הייתה, בין היתר, חברת ועד השכונה הדס צלח. היא התראיינה לכתבה ב"כאן דרום", ובתגובה לטענותיה נשלחה למערכת העיתון תגובת עיריית אשקלון, שגם בה הובטח שבספטמבר 2019 כבר יהיה מענה גם לתלמידים שמעוניינים בחינוך ממלכתי.
ההורים נרגעו מעט והחליטו להמתין בסבלנות. אולם השבוע, רגע לפני פתיחת ההרשמה לבתי הספר, הם גילו ממש במקרה שההבטחה הזאת, ככל הנראה, לא צפויה להתממש. “שנה שעברה עשינו מחאה וקיבלנו הבטחה מתומר גלאם, שהיה אז ראש העיר בפועל, שבספטמבר 2019 ייפתח פה בית ספר ממלכתי”, אומרת צלח, “היינו רגועים, אבל השבוע אחת האימהות התקשרה למחלקת הרישום של העירייה, כדי לדעת איך להיערך, ופתאום אמרו לה שלא תהיה אופציה כזאת לפחות לא בשנתיים הקרובות”. צלח קיבלה מהאם עדכון על כך והחלה בבירורים. “לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. בחוברת התקציב כתוב, שחור על גבי לבן, שיש תכנון לבנייה עד סוף שנת 2019, אז מה קורה עם זה? תקציב יש, מיקום יש בשפע, אבל מעשים אין. הרי הבטיחו לנו, ואנחנו סמכנו על זה, איך יכול להיות שמשנים החלטה ולא עומדים בהבטחות שלפני הבחירות ואפילו לא מרגישים צורך לעדכן אותנו?” היא תוהה.
איילת חדד
לדבריה, היא ניסתה להשיג תשובות מהגורמים הרלוונטיים, אולם ללא הצלחה. “לפני הבחירות, כשתומר עוד היה ‘בפועל’, קיבלנו מענה יוצא מן הכלל. הוא בעצמו ענה לכל הטלפונים, אפילו התקשר אליי מיוזמתו. אבל מסתבר שמהרגע בו אתה נבחר, הציבור כבר פחות מעניין וגם אין צורך לעמוד מאחורי ההבטחות שפיזרת לפני. אני באופן אישי לא הצלחתי להשיג אותו, עכשיו כבר אין עם מי לדבר. הצלחתי להשיג חברי מועצה, גם כאלה שקרובים לתומר, וביקשתי שיבררו את העניין. חלקם אמרו שאין להם מושג, ואחרים טענו שאמורה להתקיים איזושהי פגישה בעניין ואחריה יעדכנו אותנו”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
צלח פנתה גם למשרד החינוך, ושם הפנו אותה למחלקת התקנים של מחוז דרום. “אמרו לי שאין תקן לשנתיים הקרובות לבית ספר נוסף בשכונת אגמים. אנחנו פשוט המומים מצורת ההתנהלות הזאת”.
“תשובה מתחמקת”
אף על פי שהם עדיין לא קיבלו על כך הודעה רשמית, השמועה החלה להגיע לעוד ועוד הורים, והם פנו שוב לתומר גלאם באמצעות הפייסבוק וביקשו תשובות. “רציתי לדעת למה, בניגוד להבטחות שלך, נאמר לנו שלא ייפתח בשכונה בית ספר ממלכתי”, כתב אחד התושבים, “עוד לא עברו חודשיים מאז הבחירות וכבר מתגלים השקרים? אנחנו קבוצה גדולה מאוד של הורים תושבי השכונה, שמצפים להתייחסות והסברים בנושא”.
הדס צלח
הפעם לא היה זה גלאם שענה לפניות, אלא מחלקת פניות הציבור, שעדכנה את התושבים הנסערים שהפנייה לראש העיר התקבלה ונמצאת בבדיקה של גורמים המקצועיים במינהל חינוך. בתגובה אחרת, גם היא של מחלקת פניות הציבור, נכתב: “לתושבי שכונת אגמים תיפתח האפשרות לרישום ילדיהם לכיתה א’ לבית ספר יסודי ממלכתי בשכונה, פתיחת בית הספר מותנית במספר הנרשמים ובהתאם לאישור משרד החינוך”.
“זאת תשובה מתחמקת ולא מתקבלת”, אומרת צלח, “רק אחרי שהבינו שאנחנו הולכים לעשות משהו בעניין החליטו, כביכול, לפתוח רישום לבית הספר הממלכתי ולבדוק מה יהיה מספר הנרשמים. בשנה שעברה זו אני שנתבקשתי לעשות את הרשימות האלה והסכמתי. הביאו לי רשימה של תלמידים שעולים לכיתה א’ ואמרו לי: ‘תבררי’. ישבתי ועברתי אחד-אחד, והרשימות הראו שזה מחולקת לחצי-חצי, אבל בחינוך הדתי יש זרמים. כלומר, גם אלה שהעדיפו חינוך דתי לאו-דווקא יירשמו לחמ”ד כי יש גם תורני ויש חב”ד וזה מתחלק. בשורה התחתונה, פתיחת בית ספר חמ”ד בשכונה לא שירתה גם לא את האינטרסים של המגזר הדתי, ובכל זאת החליטו לפתוח אותו. ארבעה חודשים חלפו מפתיחת שנת הלימודים, והטענה שלנו רק הוכיחה את עצמה. כרגע יש בבית הספר כיתת א’ אחת בלבד, שלהבנתי מתפצלת בשיעורים מסוימים לשתי כיתות. עכשיו הם אומרים שפתיחת בית הספר מותנית במספר הנרשמים, אנחנו כבר יודעים שיש מספיק נרשמים ויש דרישה לא רק לכיתות א’, אלא עד כיתות ד’ לפחות. התשובה הזאת נועדה להשתיק אותנו”.
מאות בודדות של אוהדים אופטימיים הגיעו בשישי האחרון לאצטדיון סלה וחשבו שיראו ניצחון שישים קץ לשרשרת המשחקים המגמגמים של הקבוצה בשבועות האחרונים. מעל לכול הם פיללו לראות את הכדור פוגש את שער היריב, דבר שאותו לא ראו קורה בשלושת המשחקים האחרונים. אם כי הדבר שהם הכי הרבה חשקו בו היה לראות את הקבוצה שלהם חוזרת להציג כדורגל חיובי ומביאה את יסודות הכדורגל לידי ביטוי.
כן רכש בינואר, לא רכש בינואר – בינתיים סגל השחקנים הוא כפי שהו,א ועם זה אשקלון הייתה צריכה להראות שהיא לא שכחה להניע כדור כפי שעשתה בכמה וכמה משחקים במהלך העונה. אלא שהאופטימיות הזהירה של האוהדים התחלפה מהר מאוד בעצבים, קללות ותסכול שהושלכו לעבר השחקנים והצוות בסיום המשחק. הקבוצה של שלומי דורה שוב בעטה בדלי, שוב פספסה הזדמנות לקחת שלוש נקודות שיקדמו אותה לעבר המקומות הראשונים בטבלה ובעיקר שוב אכזבה את אוהדיה.
נצרת עילית מעל אשקלון, השבוע במשחק בין הקבוצות. צילום: לירון מולדובן, דוברות הפועל אשקלון
הפעם זה לא היה עוד תיקו 0:0 משמים, אלא הפסד כואב של 1:0 לנצרת עילית, שנחשבת ללא ספק להפתעה הנעימה של הליגה הלאומית השנה. אותו שער הובקע כבר בדקה ה-22 בידי אוהד רבינוביץ’, מה שאומר שלאשקלון היה מספיק זמן כדי להשוות את התוצאה ואף לנצח במשחק, אבל לא כשמדובר בדיוק באותה קבוצה חיוורת של השבועות האחרונים, קבוצה ללא מחויבות, ללא לחימה, ללא כישרון ובלי שחקן שיכול לקחת על עצמו את המשחק ולהנהיג את הקבוצה.
איפה גל צרויה, אתם שואלים? גם הוא כבר לא מסוגל לכך, בעיקר כי לא מדובר באותו שחקן שזכינו לראות מחורר רשתות לפני הפציעה. צרויה לא מצליח לחזור לעצמו, והאשמה היא לא רק עליו, אלא גם על שחקני הקישור שלא מצליחים להזין אותו כמו שצריך. מעל לכול בולטת מאוד העובדה שלשלומי דורה אין ספסל מספיק עמוק ואי אפשר להצביע על שחקן אחד שיכול להביא שינוי מהספסל. “עם כל הכבוד לכמות שחקני הבית על הספסל, שזה דבר מבורך, הם עדיין לא מספיק בשלים כדי לעלות מהספסל ולעשות משהו”, אמר אחד האוהדים המתוסכלים בסיום.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
360 דקות ללא כיבוש שער
זה לא רק ההפסד המרגיז במשחק שהרחיק את אשקלון מקבוצות הצמרת, אלא גם העובדה שהיא לא מצליחה לכבוש שער בארבעת המשחקים האחרונים – נתון שבהחלט צריך להדליק נורה אדומה ולהדאיג מאוד את אנשי הפועל אשקלון. שחר הירש אמור היה להוסיף מחץ ולהידמות במעט לגל צרויה, אלא שמלבד אותו שער מדהים מול הפועל קטמון, בדיוק לפני ארבעה מחזורים, גם הוא סובל מבצורת קטנה כמו כל קבוצתו. לא ברור על מה האשקלונים עובדים באימונים, אך כך או כך, דורה צריך לקחת את הנושא לתשומת לבו אחרת כדור השלג לא ייעצר גם במשחק הקרוב.
הרכבת לליגת העל תברח?
לא פחות משבע קבוצות דולקות ומאיימות על שני הכרטיסים לליגת העל. המרוץ הצמוד הזה לא זכור כבר המון זמן, כאשר הפועל עפולה, הפועל אשקלון, בית”ר תל אביב/ רמלה, סקציה נס ציונה, נצרת עילית, הפועל קטמון והפועל כפר סבא חולמות בסיום העונה לעשות את זה. כדי להמחיש עד כמה הפערים הם קטנים, הרי שרק שש נקודות מפרידות בין המקום השביעי, שבו אוחזת עפולה, לבין המקום השני, שבו אוחזת קטמון – כך שהכול לגמרי פתוח.
הזירה הפוליטית בקושי הספיקה להתקרר מהבחירות המוניציפליות, והנה היא כבר מתחממת שוב לקראת הבחירות לכנסת, בחירות שייערכו בעוד כשלושה וחצי חודשים. הבחירות לכנסת ה-21 תיערכנה ביום שלישי 9 באפריל, כשבעה חודשים טרם מועדן המקורי – 5 בנובמבר 2019.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
בגדול, לא רק הפוליטיקאים נערכים לבחירות. מן הסתם, גם כל כלי התקשורת, על מגוונם הרחב בכלל והתקשורת המקוונת בפרט, מה שאנחנו קוראים “הרשתות החברתיות”. יודעי דבר יאמרו לך שקיימת סכנה מוחשית ל”הטיית דעת הקהל”. טוב, נו זה היה כאן תמיד. מה שנותן מן הסתם דלק ומעצים את האפשרות הזאת נעוץ בהתעצמות כוחן של הרשתות החברתיות.
להבנתי, המדינה זזה ימינה. התקשורת לעומת זאת (ברובה) נלחמת להזיז אותה בחזרה שמאלה. זה בערך תמצית כל מה שמתחולל כיום. חיבורים מחיבורים שונים, התפלגויות, התחברויות, התארגנויות, כל זה חלק כמעט בנאלי של ההתרחשות היומיומית ערב בחירות. אז שוב נשאל: מה היה לנו שם? (זה כי אין לאף אחד מושג מה יהיה לנו שם מחר.)
נתחיל בעיקר: ראש הממשלה מר בנימין נתניהו
מעולם לא היה כאן ראש ממשלה נתון למתקפה כל כך מתוקשרת. משמאל בוודאי, אך גם מימין. למתקפה הזאת חברו כמעט כל כלי התקשורת המרכזיים, המזוהים ברובם, מן הסתם, עם השמאל. למה הם מזוהים ברובם עם השמאל? זאת באמת שאלה חשובה, אבל היא דורשת מחקר רציני, אז נשאיר לאחר כך.
אין ספק שכולם שווים בפני החוק. בוודאי כשאתה ראש ממשלה במדינה דמוקרטית. יחד עם זאת, קשה מאוד להתעלם מבליץ החקירות, מהותן ורמת הסיקור שהן מקבלות בתקשורת. איני זוכר בשנה האחרונה שהיה ולו יום אחד בלי אזכור החקירות של ביבי: 1,000, 2,000, 3,000 ו-4,000. מזל שיש כבר כיוון לסיום הסאגה הזאת בגלל הבחירות, אחרת מי יודע לאיזה מספרים היינו מגיעים.
כך או אחרת, גם אלה שנשענים על המשפט: “אין עשן בלי אש” לא יכולים לטשטש את העובדה שיש כאן בעיקר עשן, יותר מדי עשן. אם יש אש, בוודאי נדע ונרגיש אותה בסוף. בסוף, לא באמצע! לא כשההליך המשפטי בעיצומו.
רוצה לומר: הוא זכאי עד שלא הוכחה אשמתו. כן, חברים, הוא זכאי, זה מאוד פשוט. כשיוכח אחרת בבית המשפט, נדבר כאן שוב. עד אז הוא זכאי.
אני לא אלך לקיצוניות ואטען שיש כאן ניסיון הפיכה של ממש, אף שאני לא מוצא בלקסיקון הדל שלי הגדרות שונות בהרבה. אני גם לא אטען חלילה שמערכת המשפט שלנו מושחתת. ואני אפילו אסמוך
ידיי על הפרקליטות ואתן קרדיט למשטרה שהיא בסך הכול “מנסה לעשות מלאכתה נאמנה”. יאללה שיהיה, למרות תחושת אי הנוחות מכל מה שמתחולל.
אבל תגידו אתם, בשם אלוקים, מה יקרה אם באמת ביבי ימשיך לנהל כאן את העניינים עד לסיום החקירות, השימוע, הגשת או אי הגשת כתבי אישום ופסיקה של בית המשפט? מה יקרה? השמים יפלו? המדינה תתמוטט?
המדינה הרי מנוהלת כרגע מיטבית, בכל הרמות, חרף כל הקרקס שמסביב. לאנשים באופן כללי טוב כאן. לא הכול טוב, אבל טוב באופן כללי. הבחירות הרי לא יולידו הנהגת קסם שתביא לנו את המשיח. אפשר להירגע ולתת למערכות לעבוד. אז בבקשה, כל עוד לא נאמר אחרת על ידי בית המשפט, ביבי הוא ראש הממשלה והמועמד של הליכוד בבחירות. נקודה סוף.
בארץ אהבתי, השקד פורח?
תלוי את מי שואלים.
העזיבה המתוקשרת של שקד, בנט ומועלם את הבית היהודי והקמת מפלגת “הימין החדש” היא בהחלט סוג של מפץ בצד ימין. הניסיון, בעיקר של הצמד שקד ובנט, להגיע לקהלים חדשים בתוך הימין, גם מהליכוד, הוא סוג של הימור. יחד עם זאת, סיכון מחושב יש לומר.
נפתלי בנט ואיילת שקד. צילום: עופר וקנין
בנט ושקד היו באמת סוג של “ילדים חורגים” בנוף של הבית היהודי. הניסיון שלהם להגיע גם לקהל חילוני שנמצא בצד הימני של המפה יש בו כדי להדאיג את ביבי ושות’. הדאגה נעוצה בעיקר בזיהוי כוחה העולה של הגברת שקד, שלמעשה אימצה את דף המסרים המתריס כנגד האליטה המשפטית.
המהלכים שלה בתוך משרד המשפטים הפכו אותה לכוכבת ולמושא הערצה בקרב חברי ליכוד רבים. לא בכדי קראו לה חברים רבים לחבור לליכוד. העובדה שהיא לא הוכתרה כמנהיגת המפלגה החדשה לטעמי הינה מקח טעות של בנט. אם היא תהיה בראש, יש בהחלט סיבה גדולה יותר לדאגה בליכוד.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
גנץ אילם שווה יותר?
בעת כתיבת שורות אלה היאלמותו של גנץ בעינה. הבן אדם רשם מפלגה חדשה, הצטלם פה ושם, אמר חצי משפט על מה זה שמאל וימין בתקופה זו וזהו. התוצאה: 16 מנדטים בסקרים פלוס מינוס. זה הרי לא רציני וגם לא הולך להישאר ככה. ברור שהוא ייאלץ בסוף לפתוח את הפה ולהציג את מרכולתו.
עד אז, לטעמי בכל אופן, אפילו ההתעסקות בו לא רצינית. אם לנחש, אז עדיף בלוטו, אולי נזכה במשהו לפחות.
לפני כשבוע פורסמה ידיעה כי דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, הצליח לערער אצל ילדה בת 7 את רוח חג המולד כשרמז לה שסנטה קלאוס לא קיים והצליח לחרב במעט את עולמה התמים. יש רגע בין ילדות לבגרות שאנו נוחלים בו אכזבה עם גילוי דרמטי שהדברים אינם כפי שנאמרו לנו. הרגע שבו אנחנו חוצים את הגבול בין נאיביות לציניות ומבינים שאף אחד לא באמת יואיל בטובו להראות לנו מאיפה משתין הדג ושאליהו הנביא ופיית השיניים “פועלים” בעצם בחסות ההורים שלנו.
אכזבה נוספת קשורה בביטוי ששאול מתרבות יער לא מאוד ענפה בארצנו – פטריות אחרי הגשם. אני אוהבת גשם ואת הריח שמעיר את האדמה לחיים, ובתור ילדה דמיינתי לעצמי טיולי קטיף פטריות בסלסילת עץ קטנה. למען האמת, עד גיל 12 בערך פגשתי פטריות בעיקר בקופסאות שימורים במכולת. הרבה חורפים עברו עליי מאז, ועד היום לא נתקלתי בפטריות אחרי הגשם (אתם בוודאי מבינים את גודל האכזבה), אבל הביטוי הפך להיות שכיח יותר מהפטריות עצמן.
אגב, בסופר השכונתי היום אפשר למצוא שפע ומגוון של פטריות טריות לרוב, גם כאלה שלא גדלו כאן מעולם. במדף ליד אפשר גם למצוא קרמבולה ופיג’ויה ועוד פירות שאף אחד לא ממש יודע אם “ככה אמור להיות הטעם שלהם". ככה זה בעולמנו הפוסט-מודרני, 19 למניין המילניום החדש. יש הכול מהכול בשפע, זמין, כאן ועכשיו. “צֵנַע” נשמעת היום כמו תקופה פרהיסטורית מלאת פשרות.
עינב קורן
קפיצת המדרגה שעשינו בעשורים האחרונים היא באמת מדהימה מכל בחינה, והיא בעיקר הביאה איתה הזדמנויות. היום (כמעט) כל אחד ואחת יכולים לבטא ולהגשים את עצמם. לבחור מתוך היצע בלתי נדלה של אפשרויות: מזון, בגדים, תסרוקות, קריירה, אידיאלים, זהויות ומפלגות. הריבוי הוא צורך השעה ובאותה נשימה גם האתגר הכי גדול שיש לבני האדם היום.
מפלגות, כך נוכחנו השבוע, צומחות כמו פטריות אחרי הגשם. כו-לם מקימים מפלגה, כו-לם רואים עצמם ראש ממשלה פוטנציאלי, כו-לם מחשיבים את עצמם ל”מנהיגים של כ-ו-ל-ם”. לפעמים מרוב פטריות לא רואים את היער. זה חשוב שיש היצע לבחור מתוכו, אבל לרוב זה מסיח ומסיט ממה שבאמת רצינו בו מלכתחילה. במסכת אבות יש משפט קיומי ומכיל, נפלא מאין כמוהו: “אין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום”. לכולנו יש ייעוד, חזון ומטרות בחיים, בין אם נדע להגדיר אותם או לא. מניסיוני הקצר בן ה-37 נוכחתי שחזון ומטרות לא יכולים להכיל ריבוי, הם בפני עצמם נועדו לדייק אותנו. ואם להיתלות על כתפי נפילים, אותם חז”לנו היטיבו לומר – כל המוסיף גורע!
אני לא תמימה, כאמור נפלו לי כמה אסימונים בין ילדות לבגרות, בין גשם לפטריות. אני יודעת שפוליטיקה היא זירה אנושית שמשפיעה על החברה והמדינה. המילה "זירה" כנראה לא קפצה לי במקרה, כי ההקשר הפוליטי תמיד זורק אותי להתגוששות לא ספורטיבית במיוחד. מודה, לא הצלחתי למצוא עדיין את הנוסחה שתאזן בין חופש דמוקרטי לטובת המגוון, ומנגד שמירה על פרופורציית האינפלציה במפלגות, תנועות ומתמודדים (לפחות בהקשר הזה אשקלון השיגה את השיא הארצי, כפי שגילינו בבחירות האחרונות לרשות).
המושג "חַמִּין" מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי, שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.
רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות.
לאחר שעות רבות של בישול והנחה על האש הופך צבעו לחום כהה, ורכיביו מקבלים גוון אחיד.
בדרך כלל החמין מבושל בערב שבת ונטמן בתנור כדי שחומו יישמר עד לאכילתו, לכן הוא מהווה מאכל מיוחד ליום השבת.
תבשיל זה נוצר מאחר שלפי ההלכה היהודית יש איסור לבשל ביום שבת, וכן יש איסור על הבערת אש ביום זה. כדי שניתן יהיה לאכול מאכל חם ביום השבת היה צורך לבחור במאכל שבישולו יתחיל לפני כניסת שבת ושיארך זמן רב, מה שימנע ממנו להישרף עד לאכילתו.
עם זאת, על פי ההלכה מותר להתחיל במלאכה לפני כניסת השבת, כאשר ידוע שהמלאכה תמשיך להתבצע בשבת מעצמה .
הפרשן הרי”ף, בן המאה ה-12, כתב על מעלת אכילת החמין בשבת: “ויש אומרים כי תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין” (מסכת שבת, ט"ז ע”ב).
חמין קלאסי
חומרים:
1/4 כוס שמן קנולה
1 ק”ג בשר שפונדרה חתוך לקוביות
2 בצלים גדולים חתוכים גס
1 כוס שעועית לבנה
1 כוס גרגירי חומוס
1/2 כוס גרגירי חיטה
4 ביצים
3 בטטות
1 ראש שום מפורק
3 כפות סילאן
2 כפות פפריקה מתוקה בשמן
מלח
פלפל שחור גרוס
חמין. צילום: אסף עברון
אופן הכנה:
מחממים סיר עם שמן וצורבים את הבשר. מוסיפים את הבצל ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים את השעועית החיטה והחומוס פנימה.
מתבלים במלח, פלפל ופפריקה, מוסיפים את הסילאן ומערבבים היטב.
מוסיפים את הבטטות והביצים ושיני השום, מכסים במים ומביאים לרתיחה.
מנמיכים את האש ומבשלים כשעה על אש נמוכה.
מעבירים לפלטה או לתנור עם מכסה בחום של 100 מעלות למשך לילה.
במידת הצורך מוסיפים מים כאשר רצוי שגובה המים בשלב הפלטה יהיה שני שליש מכמות התכולה.
בפן האישי, הייתי קשה איתך שנת 2018, העמסתי עלייך ולא נתתי לך מרחב אישי להיות, אבל בכל זאת היית טובה אליי.
יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
בפן המקצועי, הצלחנו ביחד 2018: אני נפרדת משנת 2018 בסיפוק גדול. הגענו יחד להישגים מדהימים, עבדנו קשה כדי לעמוד ביעדים.
אף אחד לא יקרא לנו יותר, למכללה האקדמית אשקלון, “אצ’קלון כפרע” כי עמדנו ביעד! המכללה האקדמית אשקלון דורגה במקום השלישי מכלל המוסדות האקדמיים בארץ בשביעות רצון מאיכות ההוראה בסקר שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים הארצית.
הסטודנטים במכללת אשקלון יכולים להיות טווסים, ביחד הצלחנו למנף את המכללה למקום שהיא ראויה לו. עמדנו ביעד והסטודנטים אמרו את דברם – ועדיין, כמו תמיד, יש לאן לשאוף ותמיד מה לשפר.
הובלנו שינויים מדהימים והצלחנו כאגודת סטודנטים וסטודנטיות יחד עם המנהלה האקדמית לפתוח שלוחת הוראה בשיתוף גבעת וושינגטון, וזה לאחר רצון בוער מהשטח במשך שנים, והשנה הזו הצלחנו יחד להגשים רצון למציאות.
הצלחנו כאגודת סטודנטים להגיע לכלל הסטודנטים ולבנות אמון משותף – כנבחר ציבור זה לא תמיד פשוט – וזה בזכות עבודה קשה ובהחלט כי יש לנו הסטודנטים הכי חמים אוהבים בארץ – הם תמיד יודעים להגיד תודה:)
מכללת אשקלון (צילום: תלמידי עיצוב מדיה)
שנת 2018 הייתה מוצלחת ומקצועית. המכללה שהיא הבית שלנו קיבלה הכרה בזכות ונמצאת במקום שבו היא ראויה להיות. אם לפני שנה צעקו לי “אצ’קלון כפרע”, היום הכפרע במקום שלישי בארץ ומדורג בין המוסדות הטובים. בזכות עבודה משותפת עם הנהלת המכללה, שרואה באגודת הסטודנטים גוף לגיטימי וראוי לשבת בשולחן קבלת החלטות.
לידה רגילה זה דבר לא פשוט, בטח כשהיא מתרחשת בזמן נסיעה ובטח כשיש ליולדת קריסת מערכות. עדי יאנה עברה את זה בשלום ועכשיו היא מספרת איך זה קרה.
ההתחלה של הסיפור הזה היא בבוקר של יום ראשון. עדי, בחודש התשיעי להריונה, הלכה עם בעלה עידו למרכז בריאות האישה, ושם עשתה מוניטור ובדיקות לחץ דם, אולטרסאונד, ספירת דם, והכול היה תקין. ההנחיה שהם קיבלנו הייתה רגילה: “תגיעו לחדר לידה כשיחלו צירים”.
מוכן לצאת החוצה. אילוסטרציה: איי.אס.פי.אי – INGIMAGE
“הבנתי שהלידה מתחילה”
הם חזרו לביתם כשהם מבינים שהלידה מתקרבת. בשעה 20:00 החלה עדי להרגיש צירים לא סדירים, “עידו כבר התחנן שנלך לבית החולים, אבל אני לא התרגשתי, כי זו כבר לידה שנייה וידעתי שהצירים יכולים להימשך עוד זמן רב והלכתי למקלחת”, מספרת עדי. “עידו כבר הבין שאין לו טעם לחלוץ נעליים ונרדם על הספה כמו בכיתת כוננות. לפתע הגיע ציר חזק שהוציא ממני צרחה של כאב והבנתי שהלידה מתחילה. אני רגילה לנהל את המצב ודורשת תמיד שיהיה בדיוק כמו שאני רוצה, אבל פה, מודה, אני אולי הגזמתי – הייתי צריכה לשמוע לעידו ולשחרר קצת את השליטה וללכת לבית החולים. עידו, שיודע עם מי יש לו עסק, ביקש הוראות, ואז התחלתי למפות את השטח: ‘תתקשר לדודה גלית, שתבוא לשמור על גילי, תלביש אותי’, ואז התקדמנו לכיוון הרכב”.
עדי ועידו גרים במרכז אפרידר, כאשר בית חולים ברזילי נמצא פחות מארבעה קילומטרים מביתם. על השביל בדרך לרכב קיבלה עדי ציר חזק נוסף. היא הורידה את המכנסיים ואמרה לעידו: “תיילד אותי כאן”. עידו, שבעבר התנדב כחובש במד”א, כבר ראה את הראש של התינוק מבצבץ החוצה והתעקש לנסוע לבית החולים. “עדי ביקשה שאזמין פרמדיקים, אבל במקום 101 התקשרתי 102 והגעתי למכבי אש”, משחזר עידו את רגעי הלחץ. “אמרתי לעצמי שזה סימן מאלוהים ואנחנו צריכים לנסוע לבית החולים. עדי התיישבה בתנוחת כריעה ברכב המשפחתי”.
הכניסה לחדר המיון החדש. צילום: דוד לוי
“אלו היו רגעים של אינסטינקט חייתי, היו לי צירים, אבל לא הרגשתי כאב”, היא מספרת. “עשיתי הכול בצורה אוטומטית. ישבתי בתנוחת כריעה מושלמת ללידה, החזקתי את הראש והרגשתי איך הלידה מתחילה. כשהגיע ציר הלחץ הבא, עידו כבר חיפש חניה בבית החולים וצפר לשומרים שיפתחו את השער. השומר שאל אותו אם הוא יודע איפה זה מיון, אבל עידו המשיך לנסוע והגיע לחדר המיון הישן ומצא אותו סגור, אני החזקתי את העובר בלי להסתכל אפילו מה המין. אמנם שמרנו את זה בהפתעה, אבל עכשיו כל מה שעניין אותי זה שיש לי עובר בידיים, ואני לא שומעת בכי”.
עדי יאנה אחרי שילדה ברכב
כלואים בחנייה
אלא שבנקודה הזאת העניין לא הפך לפשוט יותר: עידו המשיך לנסוע אל עבר האזור התפעולי, ולפתע השער נסגר עליהם וכך הם מצאו את עצמם כלואים בחניה. “עידו התקשר למספר שעל השער, אבל מגודל ההתרגשות, הוא התקשה לספר להם מה קורה. הם הבינו ופתחו את השער, ורכב ביטחון ליווה אותנו לחדר המיון החדש. עידו יצא וסיפר לאחיות כי אשתו ילדה ברכב, וצוות של בית החולים מחדר המיון החל להיערך. הצוות אמר לו לעטוף את הילדה, ועידו באינסטינקט הוריד את החולצה. בינתיים הגיעה האחות לקחת את התינוקת, אבל אז הם הבינו כי השליה עדיין בפנים וחבל הטבור טרם נחתך”.
עדי והתינוקת מוצאים מהרכב בכניסה לחדר המיון החדש
הצוות ניסה לטפל בעדי ובילדה בתוך הרכב, ובינתיים הביאו מיטה כדי לפנות אותה לחדר הטראומה לטיפול ראשוני. לירון שני, המיילדת ממחלקת יולדות שיילדה אף את בתם הבכורה, הגיעה ותהתה: “את יכולה להסביר לי איך ילדת, ואני צריכה לגזור לך את התחתונים?” היא שאלה, אבל עדי ענתה: “אני לא מצליחה לנשום, אני סובלת מטרומבוציטופניה, כדאי שתבדקו מה קורה”.
הצוות התחיל למדוד לחץ דם, וכשלירון ראתה את המדדים היא צעקה: “עכשיו לחדר לידה!” בדרך השליה יצאה ומיד אחריה התחיל דימום משמעותי שגרר קריסת מערכות הנקראת סינדרום HELLP – מצוקה נשימתית ובצקת בריאות, כליות וכבד שאינם מתפקדים. יותר משבעה אנשי צוות התחילו טיפול אינטנסיבי שכלל שלושה מוקדים: סגירת הלידה, סגירת הדימום וייצוב קריסת המערכות.
מחלקת יולדות בברזילי. צילום: דוד אביעוז, צילום רפואי ברזילי
הניסיון בלשכת הרמטכ”ל
“בשלב זה היה חשש לחייה. נשארתי עם התינוקת, אבל הפוקוס היה על עדי”, מספר עידו. “היא הייתה כולה מחוברת לצינורות ומכשירים, וראיתי דאגה רצינית של הרבה אנשי צוות סביב מצבה. בבוקר המצב התאזן אצל עדי, אבל התחילה הדרדרות אצל התינוקת במבנה הדם. את עדי פינו לחדר יולדות אחרי 30 שעות בחדר לידה ואת התינוקת פינו לפגייה. הטיפול של הצוות המסור הצליח להרגיע את עדי והשתיים התייצבו”.
כשמתקשרים לטלפון של פרץ מצרפי, שומעים את השיר “הולך נגד הרוח” של הזמר שלום חנוך שמסיים את הפזמון במילים “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”.
אצל מצרפי היה חשוך במשך שלוש שנים, ועלות השחר שלו הייתה השבוע ביום שלישי. מצרפי היה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עם עורכת הדין שלו לימור רוט חזן ושמע איך השופט יואל עדן מאשר את ביטול כתב האישום נגדו. זה גם היה הרגע שבו הוא בכה. “כשהשופט הקריא את הפסק שלו בכיתי, אני מודה”, הוא מספר. “אני אדם חזק, אבל אחרי שהשופט אמר את דברו אני הזלתי דמעה, אני מודה. תודה לבורא עולם ששמר עליי, יש לי זכות אבות, והאמת יצאה לאור”.
הסיפור התחיל ב-18 לנובמבר 2015, כאשר חוקרי היחידה המרכזית של מרחב נגב הגיעו למפעל עשות והחלו לתשאל ולחקור עובדים, בהם בכירים ביותר. בשלב כלשהו הם נכנסו למשרד של מצרפי והחלו לשאול אותו שאלות.
עשות אשקלון
הוא ראה את החוקרים במפעל ולא הבין במה מדובר. “אמרו לי שלום, כנס למשרד, ישבו אצלי במשרד. הייתי המום. ישבנו איזה שלוש שעות במשרד ואחר כך אמרו לי, ‘אתה מתלווה אלינו’. אמרתי, 'אין בעיה'. ברגע הזה הבנתי שזה כבר הופך למעצר”, הוא מספר.
למחרת הובא מצרפי בפני שופט שהאריך את מעצרו שהוארך שוב בהמשך. בסך הכול הוא שהה במעצר 12 ימים, שאותם לא יישכח לעולם, “אני זוכר כל דקה וכל בקבק (פשפש המיטה, ד”ל). בשבילי זה היה הלם טוטאלי. האמת היא שבפעמים שהגענו לבית המשפט פגשנו חברים ומשפחה, וזה נתן קצת דלק. אני רואה את האולם מלא חברים ומשפחה, וזה באמת נתן לי כוח”.
מה היו הרגעים הקשים? “אני בחור די חזק, הייתי לוחם בצבא, הייתי די פייטר. ושמה לימדו אותי שאין דבר קשה בעולם, אם אתה שוכב במארבים בלבנון על השלג כל הלילה, אז קטן עליך מיטה מברזל”.
בית המעצר שבו שהה מצרפי היה בבית הסוהר שקמה באשקלון, “הסוהרים היו אנשים טובים, נתנו כבוד, נתנו יחס, ולא זלזלו, זה לא היה בית הבראה, אבל היו בסדר. חלק מהסוהרים הכרתי באופן אישי, זה לא נעים, אבל השתדלו מעל ומעבר. מה שכן, החקירה עצמה הייתה הזויה, החוקרים לא ידעו מה הם רוצים, והפרקליטות לא הבינו מה רוצים”.
מה אתה עושה בבית המעצר במהלך היום? “יושבים, היו חבר’ה, ישבנו ודיברנו וקשקשנו ודיברנו על נושאים כאלה ואחרים. חקירה, שזה שעה וחצי הלוך ושעה חצי חזור, והנה שרפת שלש שעות. ואז אתה מגיע לשעה וחצי חקירה ועוד חקירה, עוד שעה וחצי, ועוד שעה וחצי ארגונים של הימ”ר. הנה שרפת שש-שבע שעות על שעה חקירה”.
שישי-שבת היה קשה? “היה קשה מאוד. אני איש חזק ויודע לעשות הפרדות, גם הנפשיות, כי אדם מן השורה לא היה מצליח לעמוד בזה. שישי-שבת, כשאתה יודע שהילדים שלך לבד והנכדים בבית, ואת במיטה לבד ומקבל צלחת עם איזה עוף קר וקצת אורז. באמת יצאו מגדרם בשקמה והגניבו לי קצת חריימה וחלה, אין לי טענות אליהם. לא נעים בכלל להיות שם, הבקבקים זה היה איום ונורא, אתה מתגרד כל הגוף.
בית המעצר בכלא שקמה. צילום דוד לוי
כל הקיר היה מלא נקודות אדומות של סימנים שהרגו אותם. אתה קם בבוקר, וכל הרגל מלאה עקיצות ונקודות, ואי אפשר להתכסות כי הם באים מתחת. זאת הייתה חוויה רעה מאוד”.
“לאף אחד לא היה אכפת שלא שולם כסף”
החשדות כנגד מצרפי הפכו כעבור שנה וחצי לכתב אישום נגדו ונגד קבלן לפינוי פסולת בשם מאיר סבן (זבן) משדה עוזיה. מצרפי, מי שכיהן כ-30 שנה בתפקיד יו”ר ועד העובדים במפעל עשות, וסבן הואשמו בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור, הפרת אמונים, הפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור.
מצרפי וסבן הואשמו בכך שגנבו בצוותא פסולת מתכות מעשות בשווי של כ-935 אלף שקל. איך בדיוק? בכך שמצרפי מכר את פסולת המתכות של עשות לסבן במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שאושר על ידי המפעל. בנוסף, מצרפי הואשם בכך שאפשר לסבן לקחת פסולת מתכות מבלי לגבות תשלום כלשהו בהיקף של כ-713 אלף שקל. כתב האישום, אגב, לא ייחס למצרפי שהכניס לכיסו ולו שקל
פרץ מצרפי. צילום: פבל
אחד.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
היום הוא מסביר מה בדיוק קרה שם. לרקע רק נסביר כי סבן, שהיה מפנה את פסולת המתכות של המפעל הביטחוני, היה משלם עבור השירות הזה והרווח שלו היה ממכירת המתכות. אלא שהצניחה במחירי הברזל והמתכת בעולם הפכה את העסקה הזאת ללא משתלמת, וסבן נמנע מלעשות את העבודה. “היו לנו כבר ערימות של שבבים, ומצד שני יש לנו את איכות הסביבה, כי השבבים פולטים חומרים שמחלחלים לאדמה. המפעל כבר נתבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה כי התגלה שהשטח מזוהם, ולא רצו שיהיה עוד אירוע עם איכות הסביבה. אז סמנכ”ל משאבי אנוש אמר לי, ‘תביא אותו (את סבן, ד”ל) שיפנה’. ואני אומר להם שהוא לא רוצה לפנות כי זה לא משתלם לו. אז אני בכל זאת אומר לו, ‘תפנה, רק תפנה, ואחר כך תשבור את הראש איתם על הכספים’. כולם גיבורים באותו רגע, אבל לאף אחד לא היה אכפת שלא שולם כסף. שולם או לא שולם, לא ידעתי ולא הייתי אמור לדעת בכלל. ההובלה עולה יותר יקר מהשבבים, הוא אמר ‘לא רוצה, לא משתלם, תעזבו אותי’, מצד שני ההנהלה לוחצת ומצד שלישי שואלים, ‘למה לא שילם?’ זאת בעיה שלי? זאת בעיה שלכם. זה מה שהיה”.
הסברת את זה לשוטרים? “הסברתי את זה לשוטרים, אבל לשמחתנו לא השוטרים קובעים, ויש בית משפט שקובע, והוא קיבל את הטענה הזאת. מה עוד שכל אנשי הכספים במפעל אמרו שזה לא התפקיד שלי. הפרקליטות הבינה שזה לא הולך לכיוון חיובי וביטלה את הכול”.
“אני על גג העולם”
ביטול כתב האישום היה בהסכמה בין הפרקליטות לבין עורכי הדין של מצרפי וסבן. “היינו בבית המשפט בדיונים, זה היה אחרי שנשמעו כבר הרבה עדים, היינו בפרשת התביעה ועוד לא הגענו לפרשת ההגנה והבנו שזה הולך לקראת זיכוי. הפרקליטות הבינה שהיא הולכת לחטוף טיל נוסף אחרי מה שחטפה עם אלון חסן. אז ניהלנו משא ומתן ולא הסכמנו לדבר פרט לזיכוי מלא, והם משכו את כתב האישום”, הוא אומר ולא שוכח להודות לעורכת הדין שליוותה אותו עוד מהמעצר, לימור רוט-חזן. “יש לי עורכת דין שהיא ברמה הכי גבוהה בארץ. לקחתי אותה, וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה שעשיתי. היא תותחית ברמות, ואני מודה לאלוהים שהביאו לי אותה”.
עו"ד לימור רוט חזן. צילום: אורי קריספין
עו”ד רוט-חזן מסרה לאחר הדיון: “בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה על מחיקת כתב האישום כנגד פרץ מצרפי, אדם עתיר זכויות ופעלים, אשר ניהל בגופו מאבקים במשך עשרות שנים למען זכויות העובדים בעשות. החלטת בית המשפט, מפי כבוד השופט יואל עדן, ניתנה לאחר תום פרשת התביעה ולאחר שהוכח שלא נפל רבב במעשיו של פרץ מצרפי. אני מברכת על החלטת בית המשפט. אין ספק שהצדק נעשה וניהול המשפט הוכיח כי אדם יכול להיאבק מאבק עיקש וללא פשרות על חפותו המלאה ולהצליח”.
שנת 2019 כבר כאן ובמכבי שירותי בריאות, קופת החולים השניה בגודלה בישראל מסכמים את נתוני השנה שהסתיימה באשקלון. בשנת 2018 נולדו באשקלון למעלה מאלף תינוקות, אימם של 564 מהם היא חברת מכבי ובכך הפכו גם הם אוטומטית לחברי הקופה. בקרב חברי מכבי מדובר בירידה של 7% לעומת שנת 2017. במהלך השנה טופלו 444 נשים הרות במרפאות מכבי בעיר, הצעירה שבהן בת 18 והמבוגרת בת 47.
הגיל הממוצע של מבוטחי מכבי באשקלון עומד על 37. 775 חברים חצו את גיל 85. 185 מתוכם חצו את גיל 90, כאשר המבוגרת ביותר בת 104!!!
אחיות המרכז הרפואי אסותא של שירותי בריאות מכבי באשקלון. תמונת אילוסטרציה.
עוד גילו הנתונים כי בשנת 2018, בוצעו מעל 175,000 ביקורים אצל רופאי המשפחה, 62,000 ביקורים אצל רופאי הילדים וכ-21,000 אצל רופאי נשים. כ-41,755 חברים טופלו במרפאות השיניים של מכבידנט בעיר, כאשר 3.5% מתוכם ילדים מתחת לגיל 9.
מרפאה של מכבי באשקלון. צילום: דוברות מכבי שירותי בריאות
מנתונים נוספים שחושפת מכבי ניתן לראות כי בשנת 2018 ביקרו 9,247 חברי מכבי בחדרי המיון בבתי החולים השונים באזור, 14% מתוך כלל הביקורים היו במחלקות מיון ילדים וכ-5% במיון יולדות.
