כשמתקשרים לטלפון של פרץ מצרפי, שומעים את השיר “הולך נגד הרוח” של הזמר שלום חנוך שמסיים את הפזמון במילים “תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר”.
אצל מצרפי היה חשוך במשך שלוש שנים, ועלות השחר שלו הייתה השבוע ביום שלישי. מצרפי היה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עם עורכת הדין שלו לימור רוט חזן ושמע איך השופט יואל עדן מאשר את ביטול כתב האישום נגדו. זה גם היה הרגע שבו הוא בכה. “כשהשופט הקריא את הפסק שלו בכיתי, אני מודה”, הוא מספר. “אני אדם חזק, אבל אחרי שהשופט אמר את דברו אני הזלתי דמעה, אני מודה. תודה לבורא עולם ששמר עליי, יש לי זכות אבות, והאמת יצאה לאור”.
הסיפור התחיל ב-18 לנובמבר 2015, כאשר חוקרי היחידה המרכזית של מרחב נגב הגיעו למפעל עשות והחלו לתשאל ולחקור עובדים, בהם בכירים ביותר. בשלב כלשהו הם נכנסו למשרד של מצרפי והחלו לשאול אותו שאלות.
עשות אשקלון
הוא ראה את החוקרים במפעל ולא הבין במה מדובר. “אמרו לי שלום, כנס למשרד, ישבו אצלי במשרד. הייתי המום. ישבנו איזה שלוש שעות במשרד ואחר כך אמרו לי, ‘אתה מתלווה אלינו’. אמרתי, 'אין בעיה'. ברגע הזה הבנתי שזה כבר הופך למעצר”, הוא מספר.
למחרת הובא מצרפי בפני שופט שהאריך את מעצרו שהוארך שוב בהמשך. בסך הכול הוא שהה במעצר 12 ימים, שאותם לא יישכח לעולם, “אני זוכר כל דקה וכל בקבק (פשפש המיטה, ד”ל). בשבילי זה היה הלם טוטאלי. האמת היא שבפעמים שהגענו לבית המשפט פגשנו חברים ומשפחה, וזה נתן קצת דלק. אני רואה את האולם מלא חברים ומשפחה, וזה באמת נתן לי כוח”.
מה היו הרגעים הקשים?
“אני בחור די חזק, הייתי לוחם בצבא, הייתי די פייטר. ושמה לימדו אותי שאין דבר קשה בעולם, אם אתה שוכב במארבים בלבנון על השלג כל הלילה, אז קטן עליך מיטה מברזל”.
בית המעצר שבו שהה מצרפי היה בבית הסוהר שקמה באשקלון, “הסוהרים היו אנשים טובים, נתנו כבוד, נתנו יחס, ולא זלזלו, זה לא היה בית הבראה, אבל היו בסדר. חלק מהסוהרים הכרתי באופן אישי, זה לא נעים, אבל השתדלו מעל ומעבר. מה שכן, החקירה עצמה הייתה הזויה, החוקרים לא ידעו מה הם רוצים, והפרקליטות לא הבינו מה רוצים”.
מה אתה עושה בבית המעצר במהלך היום?
“יושבים, היו חבר’ה, ישבנו ודיברנו וקשקשנו ודיברנו על נושאים כאלה ואחרים. חקירה, שזה שעה וחצי הלוך ושעה חצי חזור, והנה שרפת שלש שעות. ואז אתה מגיע לשעה וחצי חקירה ועוד חקירה, עוד שעה וחצי, ועוד שעה וחצי ארגונים של הימ”ר. הנה שרפת שש-שבע שעות על שעה חקירה”.
שישי-שבת היה קשה?
“היה קשה מאוד. אני איש חזק ויודע לעשות הפרדות, גם הנפשיות, כי אדם מן השורה לא היה מצליח לעמוד בזה. שישי-שבת, כשאתה יודע שהילדים שלך לבד והנכדים בבית, ואת במיטה לבד ומקבל צלחת עם איזה עוף קר וקצת אורז. באמת יצאו מגדרם בשקמה והגניבו לי קצת חריימה וחלה, אין לי טענות אליהם. לא נעים בכלל להיות שם, הבקבקים זה היה איום ונורא, אתה מתגרד כל הגוף.
בית המעצר בכלא שקמה. צילום דוד לוי
כל הקיר היה מלא נקודות אדומות של סימנים שהרגו אותם. אתה קם בבוקר, וכל הרגל מלאה עקיצות ונקודות, ואי אפשר להתכסות כי הם באים מתחת. זאת הייתה חוויה רעה מאוד”.
“לאף אחד לא היה אכפת שלא שולם כסף”
החשדות כנגד מצרפי הפכו כעבור שנה וחצי לכתב אישום נגדו ונגד קבלן לפינוי פסולת בשם מאיר סבן (זבן) משדה עוזיה. מצרפי, מי שכיהן כ-30 שנה בתפקיד יו”ר ועד העובדים במפעל עשות, וסבן הואשמו בעבירות של גניבה בידי עובד ציבור, הפרת אמונים, הפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור.
מצרפי וסבן הואשמו בכך שגנבו בצוותא פסולת מתכות מעשות בשווי של כ-935 אלף שקל. איך בדיוק? בכך שמצרפי מכר את פסולת המתכות של עשות לסבן במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שאושר על ידי המפעל. בנוסף, מצרפי הואשם בכך שאפשר לסבן לקחת פסולת מתכות מבלי לגבות תשלום כלשהו בהיקף של כ-713 אלף שקל. כתב האישום, אגב, לא ייחס למצרפי שהכניס לכיסו ולו שקל
פרץ מצרפי. צילום: פבל
אחד.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
היום הוא מסביר מה בדיוק קרה שם. לרקע רק נסביר כי סבן, שהיה מפנה את פסולת המתכות של המפעל הביטחוני, היה משלם עבור השירות הזה והרווח שלו היה ממכירת המתכות. אלא שהצניחה במחירי הברזל והמתכת בעולם הפכה את העסקה הזאת ללא משתלמת, וסבן נמנע מלעשות את העבודה. “היו לנו כבר ערימות של שבבים, ומצד שני יש לנו את איכות הסביבה, כי השבבים פולטים חומרים שמחלחלים לאדמה. המפעל כבר נתבע על ידי המשרד לאיכות הסביבה כי התגלה שהשטח מזוהם, ולא רצו שיהיה עוד אירוע עם איכות הסביבה. אז סמנכ”ל משאבי אנוש אמר לי, ‘תביא אותו (את סבן, ד”ל) שיפנה’. ואני אומר להם שהוא לא רוצה לפנות כי זה לא משתלם לו. אז אני בכל זאת אומר לו, ‘תפנה, רק תפנה, ואחר כך תשבור את הראש איתם על הכספים’. כולם גיבורים באותו רגע, אבל לאף אחד לא היה אכפת שלא שולם כסף. שולם או לא שולם, לא ידעתי ולא הייתי אמור לדעת בכלל. ההובלה עולה יותר יקר מהשבבים, הוא אמר ‘לא רוצה, לא משתלם, תעזבו אותי’, מצד שני ההנהלה לוחצת ומצד שלישי שואלים, ‘למה לא שילם?’ זאת בעיה שלי? זאת בעיה שלכם. זה מה שהיה”.
הסברת את זה לשוטרים?
“הסברתי את זה לשוטרים, אבל לשמחתנו לא השוטרים קובעים, ויש בית משפט שקובע, והוא קיבל את הטענה הזאת. מה עוד שכל אנשי הכספים במפעל אמרו שזה לא התפקיד שלי. הפרקליטות הבינה שזה לא הולך לכיוון חיובי וביטלה את הכול”.
“אני על גג העולם”
ביטול כתב האישום היה בהסכמה בין הפרקליטות לבין עורכי הדין של מצרפי וסבן. “היינו בבית המשפט בדיונים, זה היה אחרי שנשמעו כבר הרבה עדים, היינו בפרשת התביעה ועוד לא הגענו לפרשת ההגנה והבנו שזה הולך לקראת זיכוי. הפרקליטות הבינה שהיא הולכת לחטוף טיל נוסף אחרי מה שחטפה עם אלון חסן. אז ניהלנו משא ומתן ולא הסכמנו לדבר פרט לזיכוי מלא, והם משכו את כתב האישום”, הוא אומר ולא שוכח להודות לעורכת הדין שליוותה אותו עוד מהמעצר, לימור רוט-חזן. “יש לי עורכת דין שהיא ברמה הכי גבוהה בארץ. לקחתי אותה, וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה שעשיתי. היא תותחית ברמות, ואני מודה לאלוהים שהביאו לי אותה”.
עו"ד לימור רוט חזן. צילום: אורי קריספין
עו”ד רוט-חזן מסרה לאחר הדיון: “בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה על מחיקת כתב האישום כנגד פרץ מצרפי, אדם עתיר זכויות ופעלים, אשר ניהל בגופו מאבקים במשך עשרות שנים למען זכויות העובדים בעשות. החלטת בית המשפט, מפי כבוד השופט יואל עדן, ניתנה לאחר תום פרשת התביעה ולאחר שהוכח שלא נפל רבב במעשיו של פרץ מצרפי. אני מברכת על החלטת בית המשפט. אין ספק שהצדק נעשה וניהול המשפט הוכיח כי אדם יכול להיאבק מאבק עיקש וללא פשרות על חפותו המלאה ולהצליח”.
בתום הדיון בבית המשפט סיפר מצרפי על הרגשתו, “אני על גג העולם, זאת הרגשה מצוינת שהצדק יצא לאור, תמיד ידעתי שזה מה שייצא בסוף”.
לאחר היוודע הבשורה קיבל מצרפי שיחות טלפון רבות, ברכות מחברים ומבני משפחה, “אני שמח על הפרגון ואני מקבל טלפונים מכל העולם ואני שמח בשבילי ובשביל המשפחה שלי שסוף סוף יצא הצדק לאור”.
פרץ מצרפי בחצר ביתו. צילום: פבל
“ניסיון להפיל אותי”
מצרפי, בן 66, נשוי לרחל ואב לארבעה ילדים, אומר, “המשפחה היא העוגן שלי שחיזק אותי בכל התקופה הזאת”. מצרפי מציין החודש 44 שנים של עבודה בעשות אשקלון, 30 שנה מהן בוועד העובדים, רובן המכריע כיו”ר הוועד והאיש שעל פיו יישק כל דבר במפעל. “היום אני כבר לא בוועד, היו בחירות לפני שבועיים, ואני לא רוצה שום דבר. תרמתי לעובדים הרבה, וכל העיר וכולם יודעים מה עשיתי בשביל העובדים ואיך נתתי מעצמי 30 שנה”, הוא מספר.
פרץ מצרפי ואשתו רחל. צילום: פבל
בקרוב הוא אמור לסיים את תפקידו במפעל הביטחוני הזה שמעסיק מאות מתושבי אשקלון והסביבה והוא מתקשה לסלוח לחלק מנושאי התפקיד שם, “זה היה ניסיון להפיל אותי בדרכים נלוזות של בכירים. כבר בהתחלה הבנתי שמישהו מנסה לטמון לי פח ולעשות הון פוליטי על הגב שלי. שמענו איזה 40 עדים בבית המשפט, והיה שם בכיר ששיקר, וזה ממש לא היה לכבודו, אבל זה כבר מאחורינו”.
פרץ מצרפי. צילום: פבל
מה חיזק אותך בדרך הזאת?
“האמונה בצדקת דרכי, זה חיזק אותי מאוד, והמשפחה שלי שתמיד תמכה בי. ידעתי שהם מאשימים אותי בדברים שלא היו ולא נבראו, וזה חיזק אותי. תמיד האמנתי בצדקת דרכי, יגעת ומצאת תאמין, יש צדק ויש שופטים בבאר שבע”.
מצרפי יודע שהיום השמח שלו הוא גם יום פחות משמח לאחרים, “אני יודע שיש כמה אנשים שכל כך עצובים ביום הזה, אבל יש הרבה יותר אנשים ששמחים ברמות גבוהות. העיקר שאני והמשפחה שמחים ומאושרים, והמשפחה יודעת את האמת וזה הכי חשוב”.
מפרקליטות מחוז דרום נמסר בתגובה: "במהלך ניהול התיק ובמסגרת בחינה מחודשת של חומר הראיות, הגיעה הפרקליטות למסקנה כי לא תוכל להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר כנדרש במשפט הפלילי ולכן החליטה לחזור בה מכתב האישום".
