דעות

בשבוע שעבר פיני ביטון קיווה שאשקלון תהפוך במהרה לעיר ירוקה. זה קרה מהר משציפה והוא מייחס זאת לשילוב בין הציבור האחראי לבין פעילות העירייה והמשטרה. וגם: למה נבחרי הציבור מדברים בשפה כל כך ירודה?

פיני ביטון סבור שמירי רגב הייתה מועילה אם היא הייתה מתעלמת, אבל במעשיה היא רק תרמה לרייטינג של “אופירה וברקו”. ולמה החשיפה של שיחות מנדלבליט-נוה הותירו אותו שאנן?

הפרדה לצורך שוויון בעיצומם של ימים טרופים אלה הולכת ונשלמת בניית הכביש העוקף של שכונת נווה ים. קטע כביש שיחבר את שכונת  הסיטי מהצד הסמוך לבית החולים "ברזילי" לאזור התעשייה הדרומי. כתבתי כאן בעבר, כשאך החלה סלילתו, על ערכו התעבורתי של הכביש. בעיקר בהיבט של התמודדות עם הפקקים של הבוקר למי שצריך להגיע לעבודה, לצאת […]

פיני ביטון שואל ובצדק: אם יש לממשלה מספיק כסף לסגר כללי כל כך ארוך, בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, אז למה הכסף הזה לא הושקע עד עכשיו במערכת הבריאות שאוטוטו קורסת? וגם: מה עובר על ח”כ אלי אבידר?

הממשלה שלנו נכשלה בניהול משבר הקורונה וזאת עובדה. מה שנשאר זה שראשי הרשויות ייקחו על עצמם את המאבק, בלי אגו, ויוכלו לשטח את העקומה, בדיוק כמו טל אוחנה ראשת מועצת ירוחם. דווקא בנושא הזה אפשר ללמוד מגולדה מאיר של יום הכיפורים

פיני ביטון מבועת מהודעה שקיבל ממשרד הבריאות על כך שנמצא ליד חולה מאומת, אבל מבין שאין לאן לברוח והנגיף נמצא בכל מקום. לכן הוא דורש מראש הממשלה לקבל את ההחלטות הדרושות ולא להיכנע לקבוצות הלחץ מכל צד

על רקע סיפור חייה ומותה של מירית הררי ז”ל, גילתה עינב קורן כי דווקא מתוך הקושי, הכאב ואימת הדין צומחת השמחה האמיתית. זה גם מתקשר היטב לחיבור הקיים (כן, כן) בין יום הכיפורים הסגפני ויום פורים השמח ומבדח

בפתחם של הימים הנוראים חשבנו שיהיה נכון שנדבר מעט על סליחה. במיוחד בימים אלה של לחץ וקושי טוב שנעצור לרגע ונביט במעשינו וביחסינו כלפי אחרים. בתפילות הסליחה בראש השנה וביום כיפור אנו שרים ומבקשים מהאל, אבינו שבשמיים: "סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו". סבי ז"ל הסביר לי מה ההבדל בין השלוש: סליחה- היא שאני מכיר […]

פיני ביטון לא מבין למה רצועת החוף שלנו מנוקדת בכל כך הרבה פילים לבנים שרק פוגעים ביופי שלה. הוא גם מביע דאגה למה שמתרחש בפרקליטות מותח ביקרות על ראש הממשלה שהסיר את האבטחה משר הביטחון לשעבר, נפתלי בנט

למרות הקורונה והקפסולות, שנת הלימודים באשקלון ובכלל נפתחה ללא תקלות מהותיות. אבל מה שמטריד את פיני ביטון זה דווקא התכנים הנלמדים. או יותר נכון, אלו שלא נלמדים כמו שצריך. למשל: חינוך מיני מותאם לדור האינטרנט וזאת על רקע האונס הקבוצתי

עינב קורן רואה בעצמה אישה רציונלית, אבל עוד מילדות היא נשבתה בקסמי הלחשים והקמעות ואפילו למדה לתואר אקדמי על “פולקלור יהודי”. השבוע, על רקע פרשת הרב נתנאל שריקי והשיח על המקובלים, היא נזכרה במפגש עם המקובל האשקלוני, הרב דוד קדוש ז”ל, ששינה לה את התפיסה בנוגע לעולם הבאבות

מקרה האונס הקבוצתי באילת, טלטל את עינב קורן. אבל מה שקומם אותה במיוחד במקרה הזה היה התגובות אליו: החל מהאשמת הקורבן ועד הזלזול בכאב שלה. מה שמנחם אותה זאת העובדה שאותם מגיבים הם מיעוט

עינב קורן ראתה השבוע טלוויזיה והתעצבנה. נמאס לה מזה שהתקשורת הארצית מחפשת לראיין באשקלון רק את הדמויות שיגחיכו את העיר וימשיכו לקבע אותה בתודעה הציבורית כעיר פריפריה נלעגת. “יש עוד קולות רבים ומגוונים להשמיע בעיר הזו, אותנטיים מספיק גם בלי להשחיל דאחקה מתנשאת על מזרחיות או פרימיטיביות”, היא כותבת ובצדק

פיני ביטון השתתף השבוע בישיבת המועצה והיה מופתע ממי שהוא מכנה “איתמר שמעוני החדש”, הוא גם חושב שהרב אברהם עשור הוא פוליטיקאי מזן מיוחד ובסוף הוא גם מעניק לראש הממשלה את פרס נובל לשלום

כמו בכל תחום מדינת ישראל היא מדינת הרגע האחרון. הכל נעשה בדקה ה-90 במקרה הטוב או בזמן הפציעות במקרה הפחות טוב. כך גם ההכנות והשליפות לקראת שנת הלימודים הבאה כמו גיוס מורים ועוזרי חינוך מן היקב ומן הגורן שאפשר לנחש כבר עתה כמה מהם לא ראויים ולא מתאימים. נקווה לטוב

טור אישי של מפקד בסיס האימונים של חטיבת כפיר, סא"ל יניב מלכה, תושב אשקלון לרגל גיוסי חטיבת כפיר הנערכים היום

אמנם מדובר בתקופה קשה בשביל כל אדם, כזאת שגרמה לעינב קורן להרהר אפילו בבריחה לאי בודד. אבל מחשבות על אהבה עודדו אותה למצוא גם כמה נקודות אור בתוך החושך הזה כמו שלט שנכתב בהפגנות בלפור, מספר השיא של הלוחמות המתגייסות ואפילו החלטה של שר החינוך

פיני ביטון ממש עצבני השבוע: עצבני מהדיבורים על הבחירות, עצבני על המפגינים המתערטלים, עצבני שלא נותנים לפרופ’ גמזו לעבוד, אבל מקווה שרמי גואטה יצליח בשליחות שלו