מחזיק אצבעות לרמי
כפי הידוע, לצערנו, לפני מספר חודשים החליטה חברת החשמל לסגור את הסניף שלה באשקלון ולהעביר אותו לאשדוד. המשמעות המידית: פגיעה בכל התושבים, מקבלי השירות האשקלונים. רמי גואטה, יושב ראש ההסתדרות מרחב אשקלון, פנה לחברת החשמל בבקשה להחזיר את הסניף לאשקלון וציין את הפגיעה הקשה בשירות לו זכאים תושבי העיר, המהווה גם מרכז אזרחי המשרת את כל יישובי הסביבה. בשיחה עם מר רמי גואטה הבנתי שהפנייה שלו טרם נענתה למרות שקיבל רמזים שדנים בכך בכובד ראש וקיים סיכוי לתשובה חיובית. מהיכרותי את האיש למוד המאבקים, אני סמוך ובטוח שלא ירפה עד שיוחזר המשרד לאשקלון.
אני מודיע כאן שלא רק נחזיק אצבעות לרמי גואטה במהלך הזה אלא גם נתמוך אקטיבית בכל יוזמה או מאבק בנושא. כפי שנמשיך להעלות כאן את הצורך בהחזרת הפארק הלאומי לתושבי העיר (או לחלופין בהצלתו ושיקומו!).
מלחמות היהודים
בוקר יום רביעי, בעת כתיבת שורות אלה מצפה לנו יום דרמטי בכנסת. יום שבעקבותיו יש מצב שמנגנון ההשמדה העצמי של הממשלה יופעל עם פתיל השהייה לא ארוך. מדובר תחילה על היוזמה של האופוזיציה להעלות הצעה להקמת וועדת חקירה ממלכתית בעניין הצוללות. הצעה שלכאורה אין לה סיכוי לעבור. זה בימים כתיקונם. לא בימים בהם קיימת ממשלה מקרטעת שנראה כי ימיה ספורים. הצבעה של כחול לבן בעד הצעה זו מפעילה את שעון החול הפוליטי לקראת בחירות.
בני גנץ בתקופת מערכת הבחירות. צילום: אלעד מלכה
אחר כך יש את הצעה ימינה להעברת חוק פסקת ההתגברות. אם לא תהיה משמעת קואליציונית קיימת סבירות להצבעה של רבים מחברי הליכוד בעד. למרות שהסיכוי לחוק הזה לעבור נמוך מאוד בגלל התנגדות החרדים, אך תהיה בכך אמירה ברורה של הליכוד ואז כבר ושעון החול לעבר הבחירות יתחיל לרוץ מהר יותר. במקרה כחול לבן עלולה, במהלך כמעט נואש, שאומר "תמות נפשי עם פלישתים" – להתחיל בחקיקה שתמנע מנתניהו לרוץ בבחירות הבאות. מהלך כזה שהסיכויים להתרחשותו נמוכים, אבל קיימים בהחלט לא רק שיביא לקיצה של הממשלה, זה מתכון כמעט בטוח למלחמת אזרחים! כן עד כדי כך. לא סביר בעיני שמהלך של חסימת נתניהו יעבור ככה – בטח לא בסיר החברתי הרותח שמבעבע כבר שבועות בהפגנות של בעד ונגד נתניהו – בעת קריאתכם את הטור קוראיי היקרים תהיו בוודאי חכמים ויודעים יותר ממני. אני רק מקווה שמישהו (גנץ/ביבי… אין באמת מישהו) יתעשת רגע לפני, כי הדבר האחרון שהמדינה הזאת זקוקה לו זה בחירות.
מנותקים, נמאסתם!
ובהמשך ישיר לנושא הקודם, כשהביטוי “הקדמת בחירות” מככב כמעט בכל אייטם חדשותי אני מנסה במעט התבונה שיש לי להבין מה באמת קורה פה?? הרי כמעט כל התחזיות גם האופטימיות ביותר מדברות על משבר כלכלי עמוק. כשארגון הבריאות העולמי אומר שלא בטוח שיימצא חיסון לקורונה או שבמקרה הטוב נצטרך לחיות אתה במסגרת המגבלות עוד שנים אחדות. כשבכירי הרופאים במערכת הבריאות מזהירים מקריסת בתי חולים בעקבות מה שצפוי כאן בחורף. כל זה עוד מחכה לנו ומה מעניין את הפוליטיקאים שלנו? הבחירות.
פיני ביטון. צילום: פבל
האופוזיציה באופן טבעי מדברת בחירות, לשם זה היא קמה, את זה עוד ניתן להבין. אבל כשהליכוד וכחול לבן מדברים על בחירות כמהלך מתבקש, בא לי לתלוש את שלוש השערות שעוד נשארו על ראשי!! בשם אלוהים, מה עוד צריך לקרות כדי שתעזבו הכל ותתעסקו רק במה שנחוץ? הלו! יש כאן מדינה במסלול התרסקות! מה יביאו הבחירות? ממשלה יציבה יותר? לא בטוח בכלל! מה שבטוח זה שהבחירות יגדילו את הבור התקציבי עד לכדי מיטוט הכלכלה באופן סופי. הקריסה הכלכלית זה דבר אחד. ומה עם אפשרות של מלחמת אזרחים ממש? וכל זה על מה בדיוק? הרי הממשלה קמה מהסיבות הנכונות! האמנו לכם כשאמרתם ש"בעת הזאת נדרשת אחדות" וש"המלחמה בנגיף דורשת התגייסות של כולם". אמרתם או לא אמרתם? אז מה נשתנה מאז? הנגיף עזב? הכלכלה התאוששה? השנאה ברחובות דעכה ונעלמה? תגידו מה נסגר? אנחנו חיים באותה מדינה? יש מצב שאתם חיים ביקום מקביל? אנחנו עם שיודע להתלכד תמיד בזמן מלחמה ומה עכשיו, אנחנו לא במלחמה? יש כאן מלחמה באויב בלתי נראה, בלתי נשלט, בלתי ניתן להבנה, כשכל כך הרבה סימני שאלה מרחפים באוויר, מאיפה יש לכם הפוליטיקאים את הביטחון וגם החוצפה לשחק בעתיד שלנו?
אנחנו העם הפשוט, לא מבינים בבריאות או בכלכלה. אנחנו מבינים בצרכי השעה. וצורך השעה הוא אחד: שתתחילו לעבוד ביחד, בשבילנו! בעת הזאת, אפילו מהאופוזיציה נדרשת סולידריות להתמודדות עם המשבר. אבל מה לנו כי נלין על האופוזיציה, כשבקואליציה פורקים עול ובורחים מאחריות? אני קורא, מתפלל ומייחל לחזרה לקרקע המציאות של כולם, כולל כולם! הציבור אינו כלי משחק בידיים הפוליטיות שלכם. די, נמאסתם. תתעוררו!
בשם הדמוקרטיה?
“הזכות להפגין היא זכות בסיסית אלמנטרית במדינה דמוקרטית”. הנה גם אני אמרתי את המשפט המתבקש. עכשיו אפשר קצת לדבר מציאות? אז ככה, הלב נמצא תמיד עם כל מי שנפגע. כל מי שהמשבר הכלכלי מורגש בביתו זכאי לסיוע. ומשלא מתקבל הסיוע רשאי ואולי חייב האיש לזעוק. הפגנת העצמאים ובעלי העסקים היא סופר לגיטימית. לפני שאני בא בטענות ל”מפגינים האחרים” אני מבקש לציין, שאסור בתכלית האיסור, לפגוע במפגינים. לא יעלה על הדעת שמפגינים יפחדו לצאת להביע מחאתם. ואני מדבר גם על המפגינים הכי הזויים. כולם אמורים להיות מוגנים.
הסיסמה המוכרת חוזרת שוב. פעילי יש עתיד בהפגנה
למול הזכות להפגין עומדת גם החובה לשמור על מרחב ציבורי שפוי. מופעי הזימה, בובות עם איברי מין, התערטלויות ועוד כל מיני זוועות, זה לא רק מכוער ולא לגיטימי, זה פשוט מפספס ופוגע קודם כל במפגינים עצמם.
המפגינים שנפגעו כמובן מהמשבר. אלה שמפגינים בצדק. לטעמי, המפגינים שומרי החוק אמורים להתנער מכל תופסי הטרמפים ההזויים. בסופו של יום מטרת ההפגנה היא להעביר את המסר ואם המסר העיקרי הוא מופעים הזויים, זה בדיוק מה שיישאר מכל זה: "מופע הזוי חסר תכלית". חבל.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
תנו לו לעבוד
אחרי שבשבוע הקודם, שיבחתי את ההחלטה על מינויו של רוני גמזו לפרויקטור הקורונה, אני מבקש הפעם לבקר את הממנים. כששר הבריאות אדלשטיין מיהר לומר אחרי המינוי שמר גמזו יהיה לו לעזר רב, לא באמת הבנתי את האמירה עד תום. כעת אני מבין.
כששר הבריאות ממהר לספר לנו אתמול (יום שלישי) על מה שיוחלט מחר בנוגע לעסקים בשבת, לפני שיודיע זאת הפרויקטור בהמשך, אתה מבין שהפוליטיקה ממשיכה לשלוט כאן בהכל וזה כבר מתסכל.
אני יכול להבין כשראש הממשלה, שהוא האחראי הישיר למינוי הפרויקטור, מבקש לעשות יותר מאמצים להורדת העקומה. אני יכול להבין כשראש הממשלה מחליט משהו שלא עולה בקנה אחד עם תפיסת הפרויקטור. זה חלק ואולי כל האחריות שלו, כי הוא ראש הממשלה! אבל הפרויקטור לא כפוף לשר הבריאות. יולי אדלשטיין מראה לנו פרק בפוליטיקה, לא בניהול משבר. כשגמזו הולך לראשי "ערים אדומות" ומנהל איתם שיח לפני קבלת ההחלטה לגביהן, הוא מתנהל באחריות ושיקול דעת. לכן חייבים לאפשר לו מרחב עשייה בלי הצהרות שמקבעות את עשייתו או מביכות אותו. ביבי בבקשה, מינית פרויקטור, תעשה הכל שלא יפריעו לו. ההחלטות והאחריות הם שלך.
הגיבוי צריך לבוא ממך. אחרת נחזור שוב לבליל של מסרים מכל עבר ולציבור שלא מבין מה רוצים ממנו ויפה שעה אחת קודם.
