פיני ביטון. צילום: פבל
להיות ירוקים
כשכבר כעת מדברים שוב על תכנית הרמזור כתכנית לביצוע בשלב הבא לאחר היציאה מהסגר, אני מניח שמה שנעשה בירוחם ובכפר קאסם למשל, הולך להוות מעין מודל לחיקוי עבור ישובים שהוגדרו אדומים על ידי משרד הבריאות. באשקלון שלנו שהייתה כבר אדומה וכעת צבועה בצהוב נעשים דברים. האכיפה המוגברת מורגשת. אני חייב לציין שעד כה האכיפה פועלת יפה גם כי מופעל הרבה שיקול דעת של האוכפים.
מעטים המקרים בהם נשמעו תלונות על אכיפת יתר או התנהגות לא נאותה האוכפים (פקחים ושוטרים). אני מבקר תדיר ברצועת החוף שמהווה למעשה המדד המרכזי להתנהלות שפויה במהלך הסגר. אנשים שוחים, גולשים ומבצעים פעילות ספורט יחידני ומקצועי, והכל נשלט ברמה טובה תוך הפעלת שיקול דעת מושכל. החוק כפי שאתם יודעים הוא פונקציה יבשה. כאן במהלך הסגר שמופעל מתוקף חוק החירום יש מרחב שיקול דעת לאוכפים. שיקול דעת לא נכון יוליד עימותים יגביר הפרות וייצר עבודה מיותרת למערכת.
אכיפה נגד מפירי ההנחיות. צילום: משטרת אשקלון/שיטור עירוני אשקלון
לדעתי, מדובר בניהול מיטבי של מקבלי ההחלטות ושל ראש העיר. יחד עם זאת, ככל שייפתחו עוד בתי עסק מן הסתם האינטראקציה בין התושב לרשות תגדל. ואז נוכל גם לבחון אם הזרעים שנזרעים עכשיו של אכיפה מתחשבת מסבירה וידידותית תימשך ותקבל גם מענה בדמות שיתוף פעולה של התושבים. ואני בהחלט מסכים עם האמירה של תומר גלאם שאשקלון בכיוון הנכון וכולנו מקוים שיהיה לזה המשך. רוצים ירוק!
גול עצמי
אין לי עניין להציף מחדש את פרשת ההתבטאות המכוערת של ברקוביץ’ נגד הליכוד. אני מדגיש, נגד הנהגת הליכוד. לא, אין בפי ללמד סניגוריה על האיש ובטח לא להמעיט מעוצמת הגועל שאני חש כמו רבים מכם לנוכח הדברים שנאמרו. הדגשתי “נגד הנהגת הליכוד” כי אני יודע שהוא התכוון להנהגת הליכוד ולא לציבור בוחרי הליכוד.
אני לא מתכוון להתווכח עם מה שאמרה השרה מירי רגב שלטעמי, עשתה שירות מצוין לרייטינג של אופירה וברקוביץ בראיון הזה (למה? אסביר בהמשך) אני רק מתעקש לכתוב אמת בבואי לבקר מאן דהוא. ויש לי ביקורת קשה על אייל ברקוביץ. הביקורת שלי על אייל נובעת גם ובעיקר כי מאוד רציתי שהוא יהיה המאמן הבא של הנבחרת. אני חושב באמת ובתמים שהגיע הזמן לנסות מישהו או משהו, שעוד לא ניסינו בדרך לטורניר הנכסף (גביע העולם, אליפות אירופה, אסיה… משהו!) אבל למרבה הצער, אייל בהתנהלותו בזמן האחרון, לא רק שסתם את הגולל על האפשרות שיאמן את הנבחרת אלא מיצב עצמו כאיש תקשורת שייצר הרייטינג גובר אצלו על כל שיקול. כולל הסתה וליבוי היצרים בחברה השסועה ממילא.
אייל ברקוביץ'. צילום: ניר קידר
הרייטינג הוא עגל הזהב אליו הוא משתחווה ואחריו המבול. לא נפגעתי כאיש ליכוד. נפגעתי תחילה כאזרח ואחר כך כאוהד כדורגל שהאמין באמת ובתמים שהאיש ראוי. גילוי נאות: פניתי אליו באופן אישי במהלך השבוע לנוכח הדברים. ניסיתי להביא אותו לצאת בהתנצלות והבהרה גורפת והדגשתי את הצורך במניעת המשך ליבוי היצרים המתחולל בכל מדיה אפשרית וגם ברחוב, לצערנו. הסברתי שאני רואה בו לא רק איש תקשורת המקושש רייטינג, אלא מוביל דעת קהל שיש משקל לא קטן לאמירותיו ולהתנהלותו. לצערי תגובתו הייתה פושרת, משהו בסגנון: "הבנתי, תודה אבל לא מתנצל". שם זה נשאר. ולאחר שסיכמתי עם עצמי שהאיש לא ראוי, אני מחזיר את הכדור אלינו, אנשי הימין ובכלל.
השרה מירי רגב. צילום: אוהד צויגנברג
אסור לנו להיגרר לשם. אסור לנו לתת לכעס להשתלט ולנהל את השיח. אם הגברת רגב הייתה מתעלמת ממנו הייתה מועילה הרבה יותר. הרייטינג של ברקו יעלה כי זו דרכו של עולם בימינו. אנשים אוהבים להתפלש בבוץ. והתוצאה: מיקי זוהר אמר שלא יתארח יותר בתכנית הזאת, מירי רגב הצהירה כנ"ל ואף קראה לכל הנהגת הליכוד לעשות כמוה. ניחוש מושכל שלי, זה לא יחזיק. התקשורת והפוליטיקאים תלויים זה בזה כל כך, בטח בימי בחירות המתרחשות כאן כל הזמן. נמתין ביחד ונראה מי יהיה המתראיין הבא וכמה זמן יחזיק ה"חרם".
שי ואביחי סיפור אהבה בהמשכים
כשנחתה הפצצה התורנית יום שלישי בערב חדשות 12 ,הקלטות מהשיחה בין אפי נוה למנדלבליט, הופתעתי מעצמי. אני יושב מול המרקע מקשיב לחשיפה של גיא פלג, מקשיב לאופי השיחות, לתוכן המלל, ואני עדיין אדיש. אדיש, אשכרה. נכנס אחר כך לקיר בפייס, כל הרשת גועשת: “הנה ההוכחה” “מנדלבליט נסחט על ידי שי ניצן” “התיקים תפורים”. ואני שפעם הייתי נפעם ומתרגש / מתכעס מכל גילוי פתאום אדיש. מוזר לא? וכאילו אני אומר לעצמי “מה קרה לך פיני? הנה ההוכחות למה שאתה ורבים טוענים, הכל תפור”.
חשיפת השיחה בין שי מנדלבליט ונווה בערוץ 12
מצאתי את עצמי תוהה לפשר האדישות שנפלה עליי. האמת היא שהתשובה הגיעה די מהר – זפזופ נוסף בפוסטים ותגובות שבעקבותיהם כאילו סיפרו לי את האמת. והאמת היא שזה בעצם לא משנה כבר. הרי מה שנחשף כאן זה בסך הכל עוד סדק בחומה שבורה. חומה של ניקיון כפיים לכאורה. ניקיון כפיים בהם רוחצים אנשי הפרקליטות והיועמ"ש, לכאורה. כן רק לכאורה. וכשהחומה הזאת כל כך שבורה מה כבר ישנה עוד סדק גדול ככל שיהיה?
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
כשהקורונה עדיין כאן, מסרבת לנטוש, האנשים בסגר, הכלכלה בשפל עצום, העתיד לא ברור ואדם לאדם זאב על כל צעד ושעל. וכשממשלה שחרטה על שמה את המילה "אחדות" עושה הכל חוץ מאחדות, כשמלחמת אחים ממש על הפרק, אתה לא באמת יכול להתרגש מעוד גילוי שרק מחזק את מה שידעת קודם. אתה רוצה להיות ממוקד בעיקר. והעיקר כרגע זה להגיע ביחד למספרים שיבשרו לנו שחוזרים לשפיות, לסוג של שגרה כלשהי, למשהו שאומר שהחיים מתחילים לחזור למסלולם. ואתה יודע שכדי שזה יקרה אתה צריך את כל המערכות ממוקדות מטרה וציבור שמבין את מה שנאמר לו ומאמין.
אז עם כל הכבוד לידיעה המרעישה אני אומר "יופי". תוסיפו לרשימת ההוכחות למה שאנחנו טוענים כבר מזמן ואל תמחקו, להיפך, תמשיכו לנבור בטוח תמצאו עוד. וכשתמצאו עוד אני מקווה שאנחנו נהיה כבר במצב שפוי. מצב של שיגרה. וכשתהיה כאן שוב שיגרה אף אחד לא יוכל לחמוק ממתן תשובות. תשובות לכל כך הרבה שאלות שאסור שמשהו אחר יאפיל על ההתעסקות בהן. ואז לא רק שהצדק ייראה וייעשה, אלא שנוכל להתחיל בתיקון. אחרי הכל, לא חפצי נקם ושילם אנחנו. אנחנו רוצים צדק תחילה ואחר כך סדר חדש. סדר מערכתי, מנגנוני, ממשלתי, מוניציפלי, חוקתי, סדר! ובשביל זה אני מוכן אפילו לשתוק בשלב זה.
