עוצרים בכתום
הסגר השני והסמכויות המיוחדות לשעת חירום שאושרו השבוע בכנסת הם למעשה סוג של הרמת דגל לבן הצהרתי של המדינה לומר: “מודים, טעינו”. הלוואי והיה ניתן להפעיל כאן את סעיף “מודה ועוזב ירוחם”. הלוואי והייתי יכול להיות רגוע שזה לא מאוחר מידי, שההחלטות והתקנות החדשות לא רק שתיושמנה על מלא, אלא שבעקבותיהן התחלואה תרד ומהר לרמה נסבלת. רמה נסבלת משמע חזרה למספרים שבעקבותיהם שוחררנו לצאת לבלות. צפיתי והקשבתי רוב קשב, לישיבת הכנסת שהתקיימה בליל שלישי לתוך הלילה עד לשעות הבוקר. ישיבה שבסופה אושרה הצעת חוק סמכויות מיוחדות לממשלה לתקופת הקורונה. לצערי, גולת הכותרת של הדיון הייתה “כן הפגנות, לא הפגנות”. למעשה רוב ההסתייגויות התייחסו לנושא ההפגנות. אכן נושא ההפגנות הפך פתאום לקריטי. קריטי עבור המפגינים וקריטי עבור המתנגדים להפגנות.
האמת חייבת להיאמר, ההפגנות עצמן אינן מהוות גורם ההדבקה המרכזי בחברה שלנו. בחברה המורכבת מקבוצות רבות כל כך, שחלקן חיות ממש בתוך מערכת סגורה, זה אך טבעי שתהיינה הדבקות רבות הנובעות מההתנהלות של הקבוצות עצמן. ובאין משמעת אחידה וכוללת זה אך טבעי שלא ניתן יהיה באמת לשלוט בתחלואה. גם אני תומך נמרצות בהפסקת ההפגנות. לא בגלל שהוכח כי הן הגורם המרכזי לתחלואה באופן מובהק. אני בטוח שנדבקים שם. אני לא באמת יודע כמה נדבקים שם. בדבר אחד אני בטוח: ההפגנות מדביקות את מרבית הציבור במחלת חוסר האמון בהנהגה וזאת כבר בעיה אמיתית.
חוסר אמון של הציבור מוליד התנהגות מופקרת לעיתים בדווקא. נכון, ברמה האישית הייתי אפילו אומר שזה קטע מטומטם. מה נסגר אתכם? מה אכפת לכם אם אנשים רוצים להתאבד? כלום המספרים העולים של החולים הקשים והמתים אין בהם די כדי לשכנע אתכם שהקורונה פשוט הורגת? כלום בריאותכם אינה קודמת לכל? לשאלות הגיוניות אלה לא אקבל תשובות הגיוניות מן הסתם. אולי בעוד מספר שנים כשהכל יהיה מאחורינו (בע"ה) יתבצע מחקר שינפק תשובות להתנהגות מוזרה זו של אזרחים. אבל עד אז יש כאן מציאות. והמציאות הקשה מספרת לנו שהאדם הבודד פועל על פי מנגנונים שלא תמיד מתחברים לשכל הישר. כי אם השכל הישר היה מנחה את כולנו אולי לא היו צריכים בכלל הנחיות. מספיק היה להראות את מצב התחלואה בבתי החולים בכדי שהציבור יפחד ויחשב צעדיו.
נזהרים מהידבקות הנגיף הקורונה. צעירה במקום ציבורי. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
עובדתית הציבור מושפע מאוד ממראית עין. וההפגנות לצערנו כולל הסעודה ההפגנתית הבזויה ההיא בערב החג מבחינת מראית העין, היו הקש ששובר את גב הגמל אצל ציבור גדול כל כך. האמת חייבת להיאמר, בציבורים ההומוגניים קרי הציבור החרדי והחברה הערבית קיים עדיין ריבוי הדבקות. ולא יעזרו כאן שום תקנות אם לא נגיע לכל הקבוצות האלה ונפעל נחרצות לשינוי מהותי בהתנהלות שלהן.
קוראיי היקרים, אנחנו נמצאים בשעה קשה מאוד. כשרמת התחלואה ממשיכה ונוסקת מעלה, כשמספרית המצב במדינה הוא שאחד מתוך 40 נדבק בקורונה. זה אומר שאין אדם אחד במדינה שלא מכיר לפחות חולה אחד. הרוב מכירים הרבה יותר מחולה אחד. חלקנו הגדול כבר מכירים הרבה יותר מנפטר אחד מהמחלה. זאת המציאות, אלה המספרים ועכשיו יש תקנות חדשות. יש מי שהתקנות לא נראות לו מספיקות. יש מי שחושב שהן מוגזמות ויש (כמוני) מי שלא מתעסק בזה בכלל ופשוט ממשיך להתנהג על פי הכללים. הסגר החדש מביא אתו תקווה לירידה ברמת התחלואה מחד, ומאידך חשש נוראי לתוצאותיו ההרסניות על המשק ועל מצבנו הכלכלי. אין ספק שאנשים הולכים להיפגע קשות בכיסם. אין ספק ששוב נראה תמונות של עסקים שנסגרים ומפעלי חיים של אנשים שקורסים לנגד עיניהם.
וכאן אני מצפה לשינוי מהותי בהתנהלות הממשלה. תראה ביבי היקר, הדרך היחידה לענות לכל מי שטוען שכל הסגר נועד רק כדי למנוע את הפגנות נגדך היא שינוי דרסטי בהתנהלות הממשלה בניגוד לסגר הקודם. היה לכם את כל הזמן להיערך לוגיסטית על מנת שאנשים יראו כסף ומהר לנוכח הנזקים העצומים ההולכים להיגרם להם שוב. יהיה עוד זמן לבדוק אם הסגר החדש במתכונתו היה נכון או לא. למי שאין זמן, זה לציבור שהולך להיפגע שוב והפעם כנראה יותר קשה מהפעם הראשונה! ויפה שעה אחת קודם.
לחלק את העוגה אחרת
העלות של הסגר החדש נאמדת במיליארדים. כמה מיליארדים? טוב נו תלוי את מי אתם שואלים ותלוי גם כמה זמן יימשך הסגר. כך או אחרת, הסכום נע בין 10 ל-30. אבל אל דאגה, ביבי הרגיע שיש מאיפה לקחת ויש כסף בקופה. חוץ מזה, הוא הזכיר את עסקאות הגז הממשמשות ובאות ואת הסכמי השלום שנחתמו זה מכבר וההסכמים שבדרך. הסכמים שיביאו לשיתופי פעולה שיביאו לישראל הכנסות גדולות שיחזקו מן הסתם את הכלכלה. ואני שואל רגע, יש כסף? אחרי המיליארדים ששולמו בסגר הראשון יש עוד כסף? אם יש עוד כסף למה מערכת הבריאות שלנו כמעט מרימה דגל אדום? אם יש כסף למה אנחנו צריכים לשמוע שאוטוטו בתי חולים יודיעו על אי יכולת ספיקה, יעני קריסה מערכתית שלא תאפשר המשך קליטת חולים ואנשים פשוט ימותו? אם יש כסף למה ניצולי שואה ונכים (חלקם) עדיין רעבים לפת לחם? אולי אלה שאלות קשות למנהיג הכי גדול שהיה כאן. המנהיג שאני מחזיק ממנו מאסטר בכלכלה. אבל כמה שאני מחזיק מביבי ככה אני מצפה ממנו ליותר. יותר הפקת לקחים. יותר חמלה בהתנהלות התקציבית בהמשך.
יש מי שאומר שההתנהלות הכלכלית של ביבי אין בה חמלה אבל היא אולי מחזקת את הכלכלה. אני מניח שכאשר מדובר על קשישים, נכים וניצולי שואה המילה חמלה חייבת להיות חלק מסדר היום. אבל כשמדובר על מערכת הבריאות המשפט המרכזי שאמור להיות על השולחן הוא תכנון ארוך טווח, וכאן ביבי היקר, נכשלתם. אבל במקורות שלנו נכתב: "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". והנר עדיין דולק ביבי בוודאי גם בזכותך. ויפה שעה אחת קודם.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
אבידר כמשל
ההקלטות שהופצו השבוע בהן נשמע חבר הכנסת אלי אבידר שליחו של אביגדור ליברמן שממש קורא למרד קורונה אפשר גם לומר קורא להפיץ קורונה כשהוא מבטיח שהקנסות שיקבלו “המורדים” ישולמו על ידי מימון המונים, העלו בי תהיות אם כבר הגענו לרף הנמוך ביותר של הפוליטיקה או שיש עוד לאן לרדת? האיש ההזוי הוא חבר כנסת בישראל. אמנם שייך למפלגה שאף אחד לא יודע מה האג’נדה האמיתית שלה מלבד מה שכבר הוצהר על ידי מנהיגה רק לא ביבי ויתהפך העולם. אבל ללכת למחוזות של אנרכיה מבלי למצמץ?
אלי אבידר. צילום תומר אפלבאום
הרי אם אין לו חסינות הוא היה אמור להיות עצור בגין קריאה למרד. למול זה שמעתי שיש מי שאיים לחסל את אבידר בגלל קריאותיו וזה מבחינתי לא פחות חמור. הלו, תרגיעו ומהר, אנחנו מדינת חוק. יותר מזה, אנחנו הליכודניקים מדברים רק בקלפי. אסור להיגרר חלילה אפילו לא ברמז לאמירות מהסוג הזה קל וחומר למעשה, ויפה עוד שעה אחת קודם.
