איש העסקים האשקלוני יואל דוידי סיים זה מכבר את עדויותיו, שהיו ארוכות במיוחד. ימים על גבי ימים הוא נחקר ונשאל אלפי שאלות.
דוידי נאשם בעיקר בכך שנתן שוחד לראש העירייה לשעבר, איתמר שמעוני, זאת תמורת הטבות שקיבל לכאורה מהעירייה. עוד מואשם דוידי כי את הכסף העביר לראש העירייה באמצעות אחיו עופר שעבד איתו כמתווך ושיווק עבורו משרדים ושטחי מסחר. דוידי, עופר ואיתמר מכחישים את הדברים מכל וכל.
יואל דוידי על דוכן העדים בבית המשפט
כזכור, במהלך עדותו הוא חזר והסביר כי בחקירתו במשטרה הוא לא אמר את האמת וניסה להרחיק את עצמו. בסיום עדותו הוא שב ואמר זאת בנאום אישי וקצר שהוא נשא והופנה לשופטת.
ביום רביעי האחרון התקיים במתחם WHIZZ שבשכונת הסיטי טקס פתיחה חגיגי של האקסלרטור – מאיץ היזמות הטכנולוגי הראשון בעיר.
חתני הטקס היו חמישה עשר היזמים והיזמיות האשקלונים שהתקבלו למיזם לאחר שהגישו את הרעיונות שלהם לאנשי WHIZZ. מלבד הטקס המרגש שמעו המשתתפים הרצאת השראה מפי אריאל ספרונוב, מייסד Widiz ובוגר האקסלרטור של פרזנטנס באופקים.
"זהו עוד צעד קדימה לעבר הגשמת החזון להפיכת אשקלון לעיר אטרקטיבית בכל התחומים, אחד מהם – תחום החדשנות. יש לנו תלמידים פורצי דרך, יצירתיים ומקוריים, יש לנו בני נוער שמובילים בסייבר שנה אחר שנה ועכשיו יש לנו גם אתכם, יזמים טכנולוגיים, שרק מחפשים את ההמצאה הבאה, ואנחנו כאן כדי לתת לכם את כל הכלים והמשאבים כדי שזה יקרה" אמר ראש העיר, תומר גלאם והוסיף "כדי לפתח את המכשיר הבא שיציל חיים, את ההמצאה החדשנית הבאה, את תוכנת המחשב הבאה וכדי להוציא את בשורת הסטארט-אפ הבאה מאשקלון. שיהיה לכם המון הצלחה, אנחנו כאן בשבילכם".
מסלול האקסלרטור הטכנולוגי, הוא למעשה תכנית בת חצי שנה של מפגשים שבועיים, במהלכם היזמים מקבלים כלים מקצועיים חדשניים רבים ומגוונים, זוכים לחיבור למנטורים מובילים בתחומם, שומעים הרצאות מקצועיות ועובדים על הקמת הסטארט-אפים שלהם.
האקסלרטור מופעל על ידי חברת 'פרזנטנס', המתמחה בקידום יזמות ומפעילה מגוון תכניות בכל רחבי הארץ. סיום האקסלרטור יצויין באירוע Demo Day בחודש ספטמבר בו יציגו היזמים את המיזמים שלהם בפני משקיעים פוטנציאלים, נציגי משרד הכלכלה והעירייה, הקהילה העירונית, מומחים וחברים.
ביום שישי האחרון, הלכה לעולמה בטרם עת, עובדת העירייה, פנינה לוין ז"ל. היא הייתה, בת 52 במותה, עבדה בעירייה 21 שנים כספרנית, מזכירה במחלקת נוף ולאחרונה שימשה כמזכירה באגף האחזקה.
בעירייה מספרים עליה כי היא הקדישה את כולה למען בעלי חיים, גידלה בביתה תשעה חתולים, והייתה פעילה בארגונים רבים בתחום.
ראש העיר, תומר גלאם, הביע צער עמוק על מותה של לוין, ואמר כי"היא תיזכר לטובה בזכות מוסר העבודה הגבוה שהיה לה ובכך ששימשה אוזן קשבת ומדריכה לכל עובד שעבד במחיצתה".
הלווייתה של פנינה תתקיים היום, 10.06.19, בשעה 14:30 בבית העלמין בגבעת ציון.
הדוחות הכספיים של שני התאגידים העירוניים – החברה הכלכלית (חכ”ל) והחברה העירונית לתרבות נוער וספורט (תנו”ס) – הוצגו לחברי המועצה. הנתונים מלמדים על צמצום החובות והגירעונות.
על פי הדוח של החכ”ל, היקף הפעילות של החברה זינק מ-75 מיליון שקלים בשנת 2017 ל-205 מיליון שקלים בשנת 2018. לצד זאת, נעשה צמצום בהוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות, "כלומר, הגדלנו את היקף הפעילות כמעט פי שלושה והקטנו את הוצאות ההנהלה והכלליות ב-1.5 מיליון שקלים, שזה 20% בערך", אמר מנכ"ל החכ"ל עו"ד יוסי דיין באותה ישיבה. אך באותה נשימה הדגיש כי הצמצום בהוצאות הללו נעשה בשנת 2018 בשל מגמת התייעלות וכי בשנת 2019 יוחזרו חלק מאותן הוצאות.
מנכ"ל החכ"ל, עו"ד יוסי דיין
דיין הסביר כי ישנו פרויקט אחד שדי מעמיס על החכ"ל, אך הוא רואה בו "חובה ואפילו שליחות – היכל התרבות. אנחנו מפסידים ממנו כמעט בכל שנה כ-2.6 מיליון שקלים… החברה בלי הפחת והעומס של היכל התרבות היא רווחית".
ואכן, לפי דוח של החכ"ל בשנת 2018 נרשם הפסד של שני מיליון שקלים בלבד, זאת לעומת שנת 2017, בה נרשם הפסד של 53 מיליון שקלים. כזכור, דיין טען, בהתבסס על דוח של משרד רואה חשבון חיצוני, כי תרגילים פיננסיים שנעשו קודם תקופתו הסתירו מחסור של עשרות מיליוני שקלים. הדברים שנחשפו אז ב"כאן דרום" עוררו סערה גדולה בעיר.
בעבר הלא רחוק, בימים שבהם הסמארטפונים לא היו השחקן המרכזי והיינו מדברים זה עם זו, היו גם משפטים מדוקלמים, שבהם גברים היו משתמשים כדי להתחיל עם נשים. המשפט היה עתיק אבל מנגד, לא הצריך מאמץ ותעוזה מצד גברים ונשים כדי להתחיל שיח היכרות.
עם התקדמות הטכנולוגיה המון דברים השתנו. התמימות התפוגגה, והתרגלנו להזמין דברים בלחיצת כפתור עד הבית. ויותר מזה, הפסקנו לדבר בינינו. היום גם מרבית דרכי ההיכרויות נעשות בלחיצת כפתור טכנולוגית.
הייתי בשבת חתן של בן דודי בבת ים, והייתה שמחה רבה. באופן אירוני מה שבלט בעיניי באותה שבת היה המסורת, הכבוד לאדם המבוגר, הפשטות, התרבות והמורשת הכל כך יפה שאולי קצת הוזנחה על ידי צעירים צברים.
הריקוד המסורתי עם הכתפיים של העדה האתיופית בעיניי, עד כמה שאני יכולה להיות אובייקטיבית, הוא מבין הריקודים השמחים ביותר, וקולטים מהר מאוד את העניין שלו. כל זה בלט לי יותר מבכל זמן אחר, שבו אנחנו לא טורחים לעצור להסתכל על המנהגים השונים וחיים בתרבות הדומיננטית המנוכרת. זה כמו שהתרבות המרוקאית נחשפת בשיא יופייה בזמני המימונה והתרבות התימנית בחינות.
יפה טבג'ה עם הלבוש המסורתי בחג הסיגד
ישבנו מסביב לשולחן כל המשפחה המורחבת, שאלתי את הזוג המאושר איך הכירו, הם חייכו וסימנו עם האגודל – בפייסבוק. החתן סיפר שהיה אמיץ ולחץ להפעלת סרטון לייב ישיר לכלה המיועדת, סיפר על עצמו והתעקש עליה כי בה חפץ ליבו, “כשזה זה – זה זה”, הוא אמר. זה גרם לי לחייך.
עכשיו תראו, למי שחווה וצפה בישיבת מועצת העיר האחרונה, אז כמוכם גם אני יצאתי מאוד מבולבל. כי אם בשבוע שעבר ניסיתי כאן להדליק כמה נורות אזהרה, שאלות ותהיות על מה שבאמת קורה בעירייה, ברמה הניהולית/ מוניציפלית כמובן. ואחרי שחזינו השבוע בפיזורן (תודה לאל) של המיגוניות במרחב הציבורי במקומות בהן באמת צריך – וכאן המקום לומר מילה טובה, הרי תמיד מוטב מאוחר מאשר בכלל – למה אני מבולבל? כי ישיבת המועצה הסוערת מיום שני השבוע הייתה ישיבה שבה התחיל למעשה הקרב הדי צפוי, יש לומר, בין תומר לאיתמר. ישיבה שבה עלו ביטויים שמזכירים מעט את העימות ביבי-ליברמן, בעיקר בכל הנוגע לאיומים של מי יכול ללכלך יותר על מי ואיזה מידע מחזיק מאן דהוא על מאן דהוא האחר. אני מדבר לא כאיש תקשורת, אני מדבר כאזרח, כתושב שאכפת לו מאוד. אני מודה שקשה לי מאוד הסיטואציה, בעיקר בגלל תחושת ה”דז’ה וו”. מה, עוד פעם אשקלון תהיה בכותרות ועל רקע שלילי? למי יש כוח לזה שוב? חלאס! רוצים שקט. להתעסק בזוטות, בבעיות האשפה, הניקיון, חזות העיר, דברים אלמנטריים. למי יש כוח לעוד מסע הכפשות מכאן ומכאן? אני כמוכם מתפלל שאין בכלל עניין. אני מתפלל שהכול שמועות. אבל כששוב בדרך לא דרך נזרק לחלל האוויר עניין המעורבות של רבנים בתוך העשייה ועוד עם סימני שאלה, אני תמיד קופץ כנשוך נחש, כאילו שזה הדבר שהכי מפריע לי בחיים.
תבינו, אני מרוקאי גאה, לא שומר תרי”ג בוודאי, אבל קרוי על שמו של צדיק גדול ממרוקו. אצלנו רבנים זה משהו נשגב, נעלה, משהו שבא לידי ביטוי רק ברוחניות. שום התעסקות גשמית. וכאשר עולה חשד למשהו לא כשר וליד זה תמונה או שם של רב, זה מבחינתי סוף הדרך.
פיני ביטון "בלי חשבון"
שוב, אין לי יכולת לקבוע דברים – למרות מה ששמעתי ואף ראיתי – ואני מאוד נזהר בכבודם של רבנים, אבל למה בשם אלוקים הם לא נזהרים אפילו במה שנקרא מראית העין? למה בכלל שיתנהלו דברים של “לכאורה”? למה ששמו של מנהיג רוחני יוזכר בהקשר של עשייה עסקית, כשהיא נעה על הגבול הדק שעובר בין עסקנות נטו להתנהלות לא תקינה במקרה הטוב? ומה עם לשון הרע? כלום אין חובה על מנהיג רוחני למנוע לזות שפתיים ולשון הרע? אני מניח שיש תשובות לדבר אצל בעלי העניין. כנראה תשובות מנומקות ומבוססות היטב על הרצון להאדיר, להטמיע ולהגדיל כוחה של תורה בבני דורנו הצעירים. או-קיי. וואלה קניתי. אבל מה עם הדרך? האין דרך אחרת לשם מלבד התבוססות במיץ הפוליטי-עסקי עד כדי היחשפות למהלכים לא כשרים אפילו למראית עין?
האמת היא שאני די עצוב מהקטע הזה, ולו רק בגלל שנראה כי זו רק תחילתו של עניין שהולך ללוות את עירנו היפה (הלוואי שאני טועה!) בזמן הקרוב.
בדרך לרב (עם הטבעת)
במעבר חד מאוד אנצל (מותר פעם אחת ב-10 שנים) את הטור לברכה מיוחדת לאחות מיוחדת שערכה השבוע, ביום שלישי, חינה לנכד הראשון שלה. לחינה מיוחדת צריך מישהי מיוחדת. ומי יותר מיוחדת מאחותי היקרה אסתר ז'אנו (חוויה מרוקאית), מלכת החינות?
במדרש שיר השירים רבה ישנו מדרש אגדה קצת מביך שמספר כי ביום מתן תורה, אי אז, רגע לפני המעמד הכי מכונן בהיסטוריה של העם היהודי, אותם עבדים משוחררים אימצו את רעיון החופש יותר מדי. כמו נערים בתחילת הקיץ, מתרפקים על “החופש הגדול” וישנים עד מאוחר, כך גם אבותינו, בוקר מעמד הר סיני, לא כיוונו את השעון הפנימי של ימי חיל ורעדה. במקום התלהבות וציפייה נרגשת לקראת המפגש החד פעמי עם האל, הם פשוט לא התעוררו בזמן.
מאוכזב מבני חסותו חסרי האחריות, מחליט מיודענו הנשגב להעיר אותם כאחרונת האימהות הממהרות בבוקר יום ראשון. הוא אמנם לא שר בקולי קולות, אבל מהדהד בכל עוצמתו ברעמים בורקים סביב הר סיני. עוד קצת והיה שופך עליהם מים, אבל כנראה די בזעם רועש כדי להעיר את האדישים. מנהג תיקון ליל שבועות הוא למעשה זכר לאבותינו העייפים ומזכה אותנו בהזדמנות “לתקן” את העוול שנגרם לאב שטרח.
עינב קורן
המנהג שתוקן, תרתי משמע, נועד בעיקרו להבטיח שלמדנו מהטעות של אבותינו, ואנו דווקא יודעים להוקיר ולכבד את מתנת התורה. וכך צאצאי המבוששים להתעורר מדירים שינה מעיניהם כל שנה בערב חג מתן תורה, נשארים ערים כל הלילה, לומדים את התורה ומארגנים לאלוהים חוויה מתקנת.
מושג התיקון מתעורר במאה ה-13 ומופיע בספר הזוהר הטומן בחובו את תורת הסוד היהודי. המילה “תיקון” מופיעה שם בהקשרה הארמי במשמעות של “קישוט”. ומכאן הסבר נוסף למנהג תיקון ליל שבועות, שהרי התורה משולה לכלה המתקשטת ומתכוננת לקראת יום החתונה, מעמד קריאת עשרת הדיברות בבוקר החג שלמחרת.
לתקן זו לא רק פעולה טכנית שנועדה לכפר על עוול, אלא הזדמנות אמיתית לקבל דלת מסתובבת פעם בשנה (למעשה פעמיים, כולל תיקון ליל שביעי של פסח). טעית? פספסת? אל דאגה, יש לך דרך לשנות את המצב, לעצור את כדור השלג ולהתחיל מהתחלה. ואם מאמצים את הפירוש האסתטי של התקנת הלבוש – הקישוט אפילו הופך את החוויה למרשימה יותר, כי לא רק שיש הזדמנות לריסטרט, אלא שזה מלבב, מרגש וחיובי. במובנה הנוסף המילה "לתקן" מתייחסת גם לתיקון תקנות, כלומר לקביעת חוקים וכללים. ומתי קובעים כללים חדשים, אם לא בעת הפרת הסדר? ומי קובע כללים? הסמכות, הגורם הקובע.
זה כשלושה שבועות שרופא מומחה באחת מקופות החולים הגדולות איננו מגיע למקום עבודתו ושרוי במעצר בית. זה קרה לאחר מעצרו של האיש בעקבות תלונה נגדו על ביצוע מעשה סדום ומעשים מגונים במטופל בשנות ה-20 לחייו.
בעקבות התלונה שהגיש המתלונן נעצר הרופא, ומעצרו אף הוארך ביום אחד על ידי בית המשפט. לאחר מכן הוא שוחרר בתנאים מגבילים של מעצר בית ועם הגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה להארכת מעצר הבית.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
“ניצל את היותו רופא”
במסגרת הבקשה להארכת התנאים המגבילים כתבה הפרקליטות כי יש חשש שהרופא ינסה לשבש את הליכי המשפט וטענה כי אף שהרופא טען כי המעשים בוצעו במסגרת הליכים רפואיים, הם לא תועדו בתיעוד הרפואי של המטופל. עוד נכתב בבקשה כי הרופא מסוכן לציבור ולמטופליו, “המשיב ניצל את היותו רופא, פגע במתלונן שהגיע לשם טיפול רפואי וניצל את העובדה כי המתלונן סמך על שיקול הדעת המקצועי שלו”. עד להחלטה אחרת החליט בית המשפט כי הרופא ישהה תחת אותם תנאים מגבילים.
השבוע, בעקבות בקשה שהגיש סנגורו של הרופא, הוציא בית המשפט המחוזי בבאר שבע צו איסור פרסום על שמו ועל פרטיו של הרופא.
על פי כתב האישום שהוגש נגד הרופא אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי פרקליטות מחוז דרום (פלילי), הרופא קיבל מטופל במרפאתו. הוא סיפר לרופא כי הגיע בעקבות תאונת דרכים וכי מאז הוא סובל מכאבים בגבו. הרופא שאל אותו אם יש לו ריח בזרע והמטופל השיב בשלילה. לאחר בדיקה במפשעותיו של המטופל ובגבו, נקבע לו תור נוסף.
רופא וחולה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
המטופל הגיע והתבקש לפשוט את מכנסיו ולשכב על גבו. לאחר שעשה זאת, ביקש ממנו הרופא לשכב על בטנו, הוריד את תחתוניו ונגע בישבנו ובגבו תוך שהוא מציין שהבדיקה קצת לא נעימה.
בסיום הבדיקה אמר לו הרופא כי לצורך אבחנה מדויקת עליו להגיע למרפאה אחרת, ששם ישנו ציוד רפואי מיוחד לשם כך. לאחר שהגיע, הורה לו הרופא להפשיל את מכנסיו ולשכב על בטנו. הרופא החל למשש את גבו של המטופל, הפשיל את תחתוניו, עטה כפפה על ידו וביצע במתלונן מעשה סדום שלא בהסכמתו, תוך שהוא גורם לו לכאבים.
הרופא שאל את המטופל אם כואב לו, והוא השיב בחיוב ושאל את הרופא: “מה אתה עושה?”. הרופא השיב לו שאין לו מה לדאוג, וכך ניתן לאתר את הבעיה. המטופל ביקש ממנו להפסיק, והרופא עשה זאת רק לאחר כמה שניות.
המטופל התלבש, והרופא אמר לו כי עליו לקבוע תור נוסף.
“כנראה שלא גמרת הרבה זמן”
בהמשך הגיע המטופל למרפאתו של הרופא וביקש להיכנס אליו לאור מצוקת תורים. הרופא נעתר וביקש כי ימתין, וכעבור זמן מה נכנס המטופל לחדרו של הרופא לצורך בדיקה והלין בפניו כי כאבי הגב שלו מתגברים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם אמר הרופא למטופל להפשיל את מכנסיו ולשכב על בטנו, והוא עשה זאת. הוא בדק את גבו וביקש ממנו להתהפך על גבו, והמתלונן עשה כן.
הבעת הפנים הנקראת "חיוך", מפעילה כ-26 שרירים שונים באזור הפנים, במיוחד משני צידי הפה ובאזור העיניים. עוד מעניין לדעת כי ישנם כ-19 סוגי חיוכים שונים ומשתנים מאדם לאדם. הצחוק הוא פעילות פיזיולוגית קולית המשנה גם את הבעת הפנים (סוג של התעמלות קלה לגוף). הצחוק נוצר על ידי התכווצות שרירים שונים בגופנו שעיקרם בפנים, בסרעפת וביציאת האוויר מהריאות. אלה, יוצרים את הצלילים אשר אנו שומעים כצחוק. גם החיוך וגם הצחוק מתעוררים בנו בעקבות רגשות מסוימים או מצבים כמו שמחה, לחץ, מבוכה, פחד, כאב ועוד.
אמנה מספר יתרונות בולטים של החיוך והצחוק:
– חיים ארוכים יותר: מחקרים רבים מראים כי לאנשים אשר צוחקים יותר, יש סיכון מופחת לחלות במחלות מסוימות כגון: טרשת עורקים, אירועים מוחיים ולבביים למיניהם.
– לחץ דם נמוך יותר: גם צחוק וגם לחץ נפשי משפיעים על רמות הקורטיזון (הורמון חשוב בחילוף החומרים) בגופנו וגורמים לעוררות פיזיולוגית המשפיעה על לחץ הדם. ההבדל הוא שבמצבי לחץ יעלו רמות הקורטיזון ובכך גם יעלה לחץ הדם, ובצחוק לעומת זאת תהיינה ירידה בלחץ הדם.
– התמודדות טובה יותר עם כאב: מחקרים מראים שאנשים אשר חווים כאב וצוחקים בזמן הכאב, מתמודדים בצורה טובה יותר עם הכאב וכן משתמשים פחות בתרופות הרגעה למיניהן.
עובד שמירה, שהועסק באמצעות חברת קבלן במשך שמונה שנים בתחנה המרכזית באשקלון, יקבל פיצוי של 40 אלף שקלים מהחברה שהעסיקה אותו, בעקבות התערבות ההסתדרות במרחב אשקלון, לאחר שלא קיבל מהחברה את מלוא הזכויות המגיעות לו על פי חוק. העובד פוטר לאחרונה, ולא נעשה לו גמר חשבון לרבות פיצויי פיטורין כדין.
העובד הגיע להסתדרות במרחב אשקלון על מנת לברר את זכויותיו והאם שולמו לו מלוא הזכויות שלהן הוא זכאי מכוח ההסכם הקיבוצי בענף השמירה עבור תקופת עבודתו. בבדיקה שנערכה התברר כי חברת השמירה שהעסיקה אותו לא שילמה לו את מלוא הפיצויים ועוד זכויות נוספות שלהן היה זכאי.
עו"ד משה דוסטרה, המאבטח ורמי גואטה
עו”ד משה דוסטרה, מזכיר האיגוד המקצועי בענף השמירה, פנה בדרישה לחברה על מנת לשלם לעובד את מלוא זכויותיו. עו”ד דוסטרה ניהל משא ומתן עם החברה על מנת להסדיר את זכויותיו של העובד.
רשת הקמעונאות המזוהה ביותר עם העיר אשקלון בה נוסדה, היא רשת יינות ביתן שהחלה במכולת אחת בשכונת מגדל והפכה לרשת הקמעונאות מהגדולות בישראל. בעל השליטה ברשת, נחום ביתן, מתגורר באשקלון והוא מקור לגאווה עסקית מקומית.
אלא שהבוקר הפסידה רשת יינות ביתן בהליך משפטי מעניין ובית המשפט חייב אותה לשלם מע"מ בניגוד לדיווחים שלה למע"מ.
הבעלים, נחום ביתן. צילום: יח"צ
הרשת מעניקה, כחלק מתנאי ההעסקה, רכבים צמודים למנהליה הבכירים, והיא זו שנושאת בהוצאות התחזוקה והשימוש של כלי הרכב: דלק תיקונים, ביטוחים ורישיונות. מסתבר כי בין השנים 2012-2009, דיווחה החברה לרשויות המס כי עיקר השימוש בכלי הרכב של העובדים הוא לצרכי העסק ומשום כך ניכתה שני שלישים ממס התשומות.
אלא שכל מנהלי החשבונות יודעים כי רכבי מנהלים הם חלק מפינוק שמאפשר לעובדים להשתמש ברכב הצמוד לצרכיהם האישיים. במהלך שלוש השנים האלה דיווחה החברה הניגוד להוראות החוק והקטינה את תשלום המע"מ מידי חודש בסך כולל של 356,635 ש"ח.
ההוצאות על הנסיעות ברכב מנהלים מקבלות זיכוי במע"מ? רכב מנהלים של יינות ביתן. צילום: אלירם משה
פקידי המע"מ באשדוד סברו כי דינה של יינות ביתן אינו שונה מדינם של אלפי עסקים אחרים המדווחים כחוק ומקזזים רק 45% מהוצאות המע"מ על הרכב. ההשגה על השומה שהגישה החברה למע"מ נדחתה, והיא הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי בב"ש.
במוקד המחלוקת עמדה השאלה האם נסיעות של העובדים מהבית למקום העבודה נחשבות נסיעה עסקית או נסיעה פרטית.
תושב מאזור אשקלון זכה לעבור בשנים האחרונות את הסיוט של כל אב גרוש – הניתוק מילדיו. האיש בשנות ה-30 לחייו, היה נשוי במשך מספר שנים, עד שיחסיו עם אשתו עלו על שרטון והשניים החליטו לפרק את החבילה ולהתגרש.
אלא שמאותו רגע, הוא לא שיער בנפשו כמה כאב הוא צפוי לחוות, במערכה על הזכות לשמור על קשר עם ילדיו. בהליך הגירושין ניהלו השניים מאבק משפטי שבסופו, קבע בית המשפט כי יגדלו את הילדים במסגרת משמורת משותפת. אלא שבפועל, בכל פעם שהיה מגיע האב לקחת את ילדיו, היה נתקל בהתנגדות של אמם, ובסיטואציות של מריבות, ויכוחים בטונים גבוהים בינו לבין האם, כאשר הכל לעיני הילדים הקטנים. במקרה אחד, אף הזמינה האישה משטרה והאשימה אותו בדברים שלא היו מעולם. כשראה האב שכל סיטואציה כזו נגררת למריבה, החליט לטובת הילדים לנתק לתקופה את הקשר עם ילדיו בכדי לא לפגוע בהם.
בשורה לתושבי העיר: הושג מימון ממשרד התחבורה להקמת תחנה מרכזית חדשה שתחליף את התחנה הישנה, כך עלה בפגישה שנערכה היום בין ראש העיר, תומר גלאם ושר התחבורה, ישראל כץ. "מדובר בבשורה של ממש שמגיעה לאחר שנים של מאבק", מסר גלאם. "בהתאם לכך, הנחיתי את הגורמים המקצועיים לאתר שטח לתחנה חדשה כבר בימים הקרובים ולזרז את כל האישורים הנדרשים. תושבי אשקלון לא יהיו בני ערובה בידי חברת 'נצבא'".
השר ישראל כץ וראש העירייה, בפגישה היום. צילום: דוברות עיריית אשקלון
לבשורה הזו קדם מאבק וחילופי האשמות בין עיריית אשקלון בין חברת נצבא שבבעלות הטייקון קובי מימון. כזכור, לפני כ-10 חודשים ולאחר הפרסום הראשון ב”כאן דרום” על התפוררות התקרה בתחנה המרכזית, הודיעה חברת נצבא, החברה המחזיקה בבעלות על התחנה המרכזית, “התחנה צפויה להיהרס בתוך חודשים ספורים. אנו מקימים תחנה זמנית חלופית בסמוך לאצטדיון”.
נפילת חלק מהתקרה בתחנה המרכזית
החודשים חלפו, והתחנה המרכזית עדיין עומדת על תילה, ושום תחנה זמנית לא נבנתה. בעירייה יצאו השבוע בהודעה חריפה ואמרו כי בעקבות “ההתעלמות וההזנחה המתמשכת מצד חברת נצבא”, הורה ראש העירייה לגורמים המקצועיים לאתר מיקומים ברחבי העיר להקמת מסופים חדשים שייתנו מענה נוסף למשתמשי התחבורה הציבורית.
מסוף שכבר נמצא בתהליכי התנעה צפוי לקום על כביש אלי כהן סמוך לשופרסל דיל, ויכלול כשש עמדות לאוטובוסים, כולל תחנות המתנה, מבנה לנהגים, עשרות מקומות חניה ציבוריים ותחנת מוניות. הוא יחליף את מסוף רמז הישן.
התחנה המרכזית של אשקלון ביום פתיחתה בשנת 1965. צילום: הארכיון ההיסטורי אגד
מנגד, בחברת נצבא אמרו לנו כי הם עדיין מבקשים לבנות במקום מבנה מודרני, אלא שהעירייה אינה מאשרת את הקמתה. “הצגנו לעירייה תכנית לבינוי חדש במתחם עליו עומדת היום התחנה, שמיועדת להריסה”, נמסר מנצבא. “נכון לעכשיו, לא התקבל אישור מהעירייה, ולכן אין בידינו לעשות דבר. אנחנו ממתינים לקבלת האישורים המתאימים, ולכשיינתנו, נוכל להרוס את המבנה הישן ולבנות תחתיו מבנה מודרני”.
עוד מסרו מנצבא, “לא קיימת סכנה בטיחותית מיידית באזור בו התפוררה התקרה, שכן בוצעו הפעולות הנדרשות”.
בעירייה, לעומת זאת, דחו את הדברים ואומרים כי הוצגו להם תכניות גרנדיוזיות של מאות יחידות דיור ושטחי מסחר שנדחו על הסף על ידי ראש העירייה.
אלא שכעת, כאמור, החליטה העירייה שלא להסתמך על הרצון של חברת נצבא לשדרג את התחנה המרכזית והוחלט על מסלול עוקף של הקמת תחנה מרכזית חדשה מתקציב של משרד התחבורה.
דליה עוזדור: מגשרת בענייני משפחה, ענייניים אזרחיים וקהילתיים, מנחה תהליכי שיתוף ציבור וכן מנחה תהליכי צדק מאחה לנוער עובר חוק
כשאנשים מסוכסכים לא תמיד ברור להם למי ניתן לפנות לעזרה. גישור הוא פתרון יעיל ליישוב המחלוקות שבין הצדדים. הגישור מוכח כמספק פתרונות אפקטיביים, חיוביים לשביעות רצון הצדדים בסכסוכים מכל הסוגים, וכזה המפחית משמעותית משאבים כלכליים ורגשיים בפניה לבתי המשפט.
דליה עוזדור היא מגשרת לענייני משפחה, עניינים אזרחיים וקהילתיים. היא פועלת לבניית הסכמות ותהליכי דיאלוג ושיתוף ציבור, ועוסקת בהפצת השפה הגישורית לרבות הכשרת מגשרים צעירים וחניכתם.
דליה החלה דרכה כמגשרת בשנת 2000, לאחר שהוסמכה בקורס גישור, החל משנת 2008, היא עוסקת בגישור בלבד. לדליה תואר ראשון בחינוך מיוחד, תואר שני בהצטיינות, בתכנית ליישוב וניהול סכסוכים מאונ' בן גוריון, וכעת היא כעת לקראת סיום לימודי תואר שני בתכנית ההשלמה לעבודה סוציאלית MSW, בהתמחות לענייני משפחה באונ' בן גוריון. דליה ניהלה את מרכז הגישור בקהילה בלהבים בהתנדבות, משנת 2007 ועד 2017.
לאורך השנים, היא השתלמה מקצועית בתחומי גישור נוספים כגון: פרקטיקום בגישור, ענייני משפחה, גישור בגיל השלישי, גישור מונגש לבעלי נכויות ומוגבלויות וענייני קהילה. בימים אלו היא מתמחה בגישור בענייני משפחה בקהילת הלהט"ב.
"מדובר בעולם עצום של תוכן ומורכבות". דליה אומרת: "בכל פעם שמגיע לפתחי נושא גישורי חדש, אני לומדת את הנושא לעומק לרבות חוקים, מורכבויות, מאפיינים ורגישויות על מנת לדייק את העשייה המקצועית שלי בתחום".
'הגישוריה' של דליה ממוקמת בבאר שבע, והיא מגשרת גם באשדוד ובאשקלון ובמקומות מרוחקים יותר בהתאם לצורך. דליה מנגישה את השירות לקהילה באזור מגוריהם.
הבחירה בגישור כמקצוע נבע מכך, שדליה עבדה למשך כ- 16 שנים כרכזת הטיפול הבכירה ב"קרן לטיפול בחסויים" במחוז הדרום. שם היא נחשפה למורכבויות העמוקות של החיים והמשפחה ולסכסוכים עמוקים וקשים עמם התמודדו המשפחות, והללו היוו עבורה זרז למציאת דרך לעזור לאנשים להגיע לשלום ולעשות להם טוב.
דליה עוזדור, אומרת: "אני מאמינה שיש לי שליחות על פני האדמה הזו, לעזור לאנשים לחיות חיים טובים ושלווים. אני עושה זאת בעזרת השפה הגישורית, הן בגישורים בפועל והן בהפצת השפה הגישורית. אני מנחה סדנאות חשיפת עולם הגישור לציבור הרחב, מלמדת בקורסים בסיסיים ומתקדמים להסמכה ע"פ נהלי הנהלת בתי המשפט, לרבות ליווי מגשרים צעירים (סופרוויז'ן) ופיתוח מקצועי לצוותים ובארגונים".
בנוסף לכך, דליה מנחה תהליכי צדק מאחה לנוער עובר חוק – מטעם עמותת 'קד"ם'. לאורך השנים, זכתה דליה עוזדור בכל מכרזי הנהלת בתי המשפט בתחום הגישור. ב-2008 מונתה כמגשרת מהו"ת בתיקים אזרחיים בתביעות בבית משפט שלום. ב- 2001 הוסמכה להנחות קורסי פרקטיקום (התנסות מודרכת בגישורי אמת למגשרים צעירים), בשנת 2016 אושרה להיכלל ברשימת המגשרים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה במסגרת החוק ליישוב סכסוך. בימים אלו, היא ממתינה לאישורה כמגשרת מוסמכת על פי תקנות הגישור החדשות.
"תחום נוסף שאני מקדישה לו תשומת לב רבה, הוא הפצת השפה הגישורית בחברה ואני עושה זאת ע"י ליווי מרכזי גישור בהקמה, הכשרות לפיתוח מקצועי למגשרים במרכזי גישור וכן הכשרות ייעודיות במסגרות חינוכיות, חברתיות ובארגונים."
הסבירי על תחומי הגישור בהם את עוסקת.
"המוקד שלי הוא גישור בין אדם לחברו. אני פועלת למען שלום בין אנשים בין אם מדובר במשפחה גרעינית, שכונה, קהילה או ארגון (כשבעיני לגמרי מדובר בסוג של משפחה). אני עוסקת בניהול סכסוכים ויישובם בין צדדים ומכוונת לכך שמוקד/עילת הסכסוך ייפתר, ולצד זאת יבוצעו שיפור וכינון מחדש של היחסים בין האנשים, למען איכות חיים טובה.
לב העשייה שלי היא בסכסוכי משפחה. אני עוזרת לזוגות מתגרשים לבנות הסכמות ולערוך אותם להסכם גירושין ופרידה או לחילופין, אם בוחרים בכך, עוזרת להם להבנות את משפחתם. תהליך גישור לגירושין ופרידה הוא תהליך מורכב, עדין, הטומן בחובו חיים שלמים של משפחה שצריך בעדינות לפר ולבנות אותה לשתי משפחות חדשות שיש ביניהם, ויהיה ביניהם קשר לעוד הרבה מאוד שנים. לכן, מאוד חשוב לי לעזור לבני הזוג להבנות את יחסיהם עם הפנים קדימה, מתוך ראיית טובתם הם וטובת ילדיהם.
מדובר באומנות, ואני מרגישה שזאת שליחות עבורי לעזור למשפחות אלה להיפרד ולבנות מחדש את משפחתם החדשה.
בענייני משפחה אני עוסקת בתחומים מורכבים וחשובים לא פחות כגון: ענייני צוואה וירושה, סכסוכים בנושא מינוי אפוטרופוס וכן סכסוכים בין דוריים ורב צדדיים בתוך המשפחה."
מה לגבי גישורים מונגשים?
"אלו מצבים של סכסוכים כשאחד מהצדדים מוגבל פיזית או נפשית, ונדרשת הכרות עם המוגבלות על מנת להנגיש את הליך הגישור כך שינתן מענה הולם את הצרכים והיכולות. לדוגמה: זוג שביקש לנסוע לחו"ל בטיול מאורגן וחברת הנסיעות סירבה לצרף האדם לטיול בשל העובדה שמתמודד עם חרשות".
והמומחיות שלך היא בסכסוכים מורכבים רגישי תרבות?
"בהחלט. סכסוכים מורכבים רגישי תרבות ובין דוריים היא אומנות הדורשת הבנה עמוקה ורגישות תרבותית.לדוגמה: סכסוך כספי שניהלתי שנוצר מאי הבנה כתולדה של שונות בתפיסות עולם מרקע תרבותי שונה. הגישור עסק בשני חברים (אשכנזי ותימני) שהשקיעו יחד כספים בחו"ל במיזם משפחתי של האחרון. למרבה הצער, ההשקעה ירדה לטמיון. בשלב זה נוצר משבר אמון קשה בין השניים, שכן האשכנזי סבר מהתנהלות התימני שהוא שותף לעוקץ כנגדו. הוא הסיק זאת מכך שחברו לא נסע למשפחתו בחו"ל כדי להתחקות על שורשי הנפילה. כשהנושא דובר בחדר הגישור התברר כי התימני לא נסע למשפחתו בחו"ל שכן הינו הצעיר מבין אחיו ולכן שלח את אחיו הבוגרים לטפל בעניין בשמו, ובנוסף הוטלה סנקציה של מניעת קשר בין המשפחה בחו"ל לבין האמא הקשישה שנמצאת בארץ. כשהאשכנזי הבין זאת, נפתחה הדרך לבחון במשותף את המצב ולחשוב על דרכים משותפות להתמודדות עם המשבר.
סכסוכי ירושה, לפני ואחרי פטירה – הם מאתגרים ורגישים מאוד. בהליך הגישור לא אחת חודרים לנימים האינטימיים של סיפורי משפחות. הגישור חוצה תרבויות וסגנונות אישיים ומאתגר את מתן המענה לצרכים הבסיסיים של הפרט לשייכות, ביטחון, אהוב ולהיות חלק ממשפחה גרעינית או אחרת. היעד שלי בגישור, לאפשר לאנשים ולסייע להם להשמיע את קולם האותנטי ולסייע בידם ביישוב הסכסוך שלהם, כך שיוכלו כולם לשבת יחד בסעודת חג השבועות הקרובה".
יהודית בן נעים: יעוץ זוגי ומשפחתי, מגשרת משפחה, מתאמת ובוררת
יהודית בן נעים, יועצת זוגית ומגשרת, בעלת הכשרה מקיפה ונרחבת וניסיון מקצועי נצבר. ליהודית תואר שלישי בחינוך, תואר אקדמי בניהול בתי ספר, וכן סיימה לימודי ייעוץ משפחתי וגשת"פ (גירושין בשיתוף פעולה).
משנת 2000, עוסקת יהודית גם כמגשרת ויועצת זוגית. היא חברה בארגון המגשרים הארצי, רשומה בבית המשפט ברשימת המגשרים המומחים בבית דין לענייני משפחה ובבית משפט השלום בתל אביב ומומחית בייעוץ לזוגות מהקהילה הלהט"בית. יהודית בצעה התמחות בגישור משפחה ופרקטיקום, ומוכרת בבתי המשפט, כמו כן, היא מתאמת הורית ובוררת מוסמכת ומופיעה ברשימת הבוררים המומלצים. לדבריה של יהודית בן נעים: "סמכות המגשר היא סמכות מוסרית ועל המגשר להיות אובייקטיבי וניטרלי, הגון, הוגן, ולפעול בתום לב".
מה מספק תהליך הגישור עבור זוגות מתגרשים?
"תפקיד המגשר לגירושין הוא להביא את בני הזוג למצב של win-win, ששניהם ירוויחו ויצאו מתהליך הגישור בדרך הכי טובה ורצויה שהם יכלו להשיג. "תהליך הגישור נועד במקור להוריד את העומס מבתי המשפט ולאפשר להגיע להסכמות ולהימנע מלהגיע לעימותים, כאשר מצופה מהמגשר להצליח לסגור תיקי גירושין ולהביא את בני הזוג להסכמות ולהסכם מוסכם על שניהם אשר יקבל תוקף מבית המשפט".
מהם היתרונות לבני הזוג בתהליך גישור על פני בית המשפט?
"כשאתה בתהליך של גישור יש לך חלק בקביעת ההסכמות שהוא מאוד משמעותי. יש לך שליטה על התהליך ותחושת ההצלחה טובה יותר, כיוון שבבית המשפט השופט פוסק ובזה זה נגמר, ותמיד אחד מפסיד ואחד מנצח. הגישור מונע הסלמה בין בני זוג, כאשר שניהם נמצאים בתהליך לסיים את המחלוקת וליצור הסכמות והסכם גירושין בדרך של שלום ונינוחות, ובמידה ויש ילדים, נמנע מהם הסכסוך של ההורים.
"יש גם היבט של עלויות כספיות. גישור הוא תהליך הרבה פחות יקר ביחס לתהליך המשפטי. בבתי המשפט יש עומס רב לכן התהליך הגישורי על כל נושאיו ורבדיו נועד לקצר זמנים והמתנה ארוכה.
"את ההסכם בונים יחד בתהליך הגישור. לאחר ההסכמה המשותפת והחתימה ההסכם מוגש לבית המשפט ומקבל תוקף".
מה חשוב שיהיה בהסכם גירושין כדי למנוע סכסוכים עתידיים?
"צריכה להיות התייחסות לכל הנושא של הסדרי ראייה, משמורת על הילדים, מזונות, חלוקת רכוש, והכל צריך לקבל תוקף של בית משפט. אני מנחה את בני הזוג בתהליך לגבי נושאים שמומלץ לדבר עליהם, כגון: חוגים לילדים, נסיעות לחו"ל, בחירת מוסדות חינוך, ועוד. בגישור מנסים לשמר את אורח החיים ואת הצביון שהיה בבית הן לגבי התרבות וההתנהלות המשפחתית והן לגבי צביון דתי/חילוני וכד'. יש פעמים בהם מתייחסים גם על ההתנהלות מול המשפחה המורחבת. בתהליך הגישור, ניתן להתייחס לנושא התקשורת ההורית, גם העתידית, שהיא מאוד חשובה. למשל איך הולכים להתנהל בעניין הבריאות והחינוך של הילדים".
מה לגבי ההיבטים העתידיים?
"תהליך הגישור מתייחס כמובן גם להיבטים אלו, בעיקר בעניין הילדים, אם זה בר/בת מצוות, מסיבות סיום תיכון, חתונות, וכל האירועים העתידיים שבני הזוג רוצים להתייחס אליהם ולהחליט לגביהם. "הגישור יתנהל על פי אותם סעיפים חשובים ומשמעותיים לבני זוג כשבתוך העניין יש את ההתנהלות ההורית, וההסכמות יכנסו להסכם הגירושין בהתאם לכמה שההורים רוצים להיכנס לפרטים".
במה שונה תהליך הגישור מתהליך משפטי, מלבד עניין העלויות?
"בתהליך הגישור ניתן להכניס לחוזה הגירושין סעיפים שאינם נכנסים ע"י עורך דין. תפישת העולם של המגשר שונה לחלוטין מזו של עורך דין. עורך דין הוא ליטיגטור ושאיפתו בבסיס היא לגרום לצד השני לצאת עם להפסיד, כדי שהלקוח שלו ירוויח כמה שיותר. "מגשר מסתכל גם על הרווח והנזק לילדים, ההתבוננות היא לא על רק על האדם ספציפית, אלא בהקשר המשפחה כולה".
כיצד התהליך מתבצע בפועל?
"בפגישה הראשונה, אני רוצה לשמוע מבני הזוג על רצונותיהם . מהם סדרי החשיבות ומה יקדם את התהליך מבחינת האינטרסים. כיוון שאני גם יועצת זוגית, חשוב לי לוודא שהם הולכים להליך גירושין מתוך החלטה ברורה וסופית.
"לאחר שאני בודקת איתם והם בטוחים בהחלטתם להתגרש , אני בודקת מה האינטרסים שלהם בחלוקה. אם יש ניגוד אינטרסים אנחנו עובדים על איך להתמודד עם זה ואיך לגרום להם לראות עין בעין.
"כשזוג מגיע לגישור אני מבקשת מהם להגיע כל אחד עם רשימת הצרכים שלו ומה חשוב לו לעגן בהסכם הגירושין. אם ישנם דברים מהותיים שלא נמצאים ברשימה, אציע להם לבצע רשימה חדשה שתאפשר להם התבוננות נוספת – אולי פספסו משהו, כדי להבטיח ככל האפשר שזה לא יוביל אותם לסכסוכים עתידיים. נושא החגים למשל, הוא עניין כיצד ירצו להסדיר את נושא הסדרי הראייה של הילדים בחגים ובחופש הגדול.
"חשוב לי מאוד לאפשר לבני הזוג זמן לעצמם בתוך התהליך, לעתים אני ממליצה להם לצאת לחצי שעה, לשבת בחוץ ולהגיע להסכמות בנושא מסוים. מה שחשוב לי מכל שזה יהיה תהליך של הדברות, כאשר בני הזוג ידעו לשים את האגו שלהם בצד זה יוביל אותם להצלחה בתהליך ובחיים שלהם בכלל.
"תהליך הגישור מאפשר להם לצאת לדרך חדשה ממקום נקי עם עוצמות לפתיחת חיים חדשים, שקטים וטובים ורוגע לילדים".
יהודית בן נעים, מגשרת כתובת הקליניקה: תפוז 2 עומר ז'בוטינסקי 45/6 תל אביב. טלפון
מועצת העיר אשקלון אישרה השבוע את מינויו של גבריאל טיגבו, לתפקיד יועץ ראש העירייה לענייני הקהילה האתיופית באשקלון. כזכור, בבחירות האחרונות שוב אירעה מחלוקת בין אנשי הקהילה שרצו ברשימות שונות אשר אחת מהן נפסלה. טיגבו עמד בראש רשימה שלא נכנסה למועצה והוא מוכר כפעיל בקהילה כבר שנים.
טיגבו וראשי הקהילה בלשכתו של ראש העירייה
"אני קורא לכולם לשנס מותניים ולעבוד למען הציבור בכלל ולמען קהילת יוצאי אתיופיה בפרט", אמר השבוע טיגבו כשהוא פונה לחברים האחרים בקהילה על מנת לאחות את הקרעים. "רק בשבוע שעבר ציינו את יום הזיכרון לנספים בסודן באשקלון ועל הצורך של הקמת אנדרטה לזכר הנספים. ואת הטקס הממלכתי המרכזי בהר הרצל בירושלים. במסגרת תפקידי אפעל לאחות את השסעים והקרעים יחד עם כולם. אהיה אוזן קשבת לקהילה ואביא בפני ראש העיר וחברי מועצה את הצרכים של קהילת יוצאי אתיופיה בפניהם. המטרות והיעדים בתפקידי לתת מענה לקהילה בכל בפרמטרים הדרושים: לקשישים, לילדים, לנוער ולסטודנטים שתהיה כתובת ומענה".
לאחר שכונני איגוד ערים אשקלון איתרו בעירה בלתי מבוקרת במתחם אחסנת הפחם בתחנת הכוח אשר יוצרת מפגעי ריח באזור אשקלון פנתה מנכ"לית איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון מיטל אמיתי למנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, ברוך ובר. אמיתי ביקשה ממנו כי המשרד יפעיל את סמכויות האכיפה שלו כנגד חברת החשמל בגין חשש לקיום מפגעים סביבתיים שלא כדין וישקול פתיחה בחקירה פלילית.
מתחם אחסנת הפחם בתחנת הכוח בתמונה שצילם הכונן
בפנייתה מציינת מנכ"לית האיגוד כי האיגוד מקבל בשבועות האחרונים עשרות תלונות מתושבים על מפגעי ריח קשים באזור אשקלון, חוף-אשקלון ובעיקר בקיבוץ זיקים. "על פי בדיקתנו, מקור מטרדי הריחות הינו בשריפת פחם הנעשית באופן בלתי מבוקר ובהיקפים נרחבים, דבר הגורם ליצירתם של ענני ריחות חריפים הנעים בהתאם לכיווני הרוח המשתנים", כתבה אמיתי והוסיפה כי ביום שלישי האחרון כונן האיגוד יצא לסיור בקיבוץ זיקים בשעה 23:30 וחש בריחות המדוברים וכי לאחר שזיהה הכונן תימרות עשן ממתחם אחסנת הפחם בתחנת הכוח החליט להיכנס למתחם ולבחון את הנושא.
העשן המיתמר ממתחם אחסנת הפחם כפי שצילם הכונן
"במהלך נסיעתי מערבה בכביש הגישה לתחנת הכוח רוטנברג ולקצא"א זיהיתי תימרות עשן מאזור אחסנת הפחם בתחנת הכוח. נכנסתי למתחם רוטנברג, אספתי את מהנדס המשמרת ונסענו למתחם אחסנת הפחם. באתר נצפו בעירות פתוחות ותימרות עשן רבות המצביעות על בעירה פנימית", כתב הכונן בדו"ח שלו וציין כי כאשר נכס פנימה הוא ידבר עם מנהל המשמרת במקום ועם עובד של מתחם אחסנת הפחם "הם ציינו כי מדובר בכמויות גדולות של פחם קולומביאני ("היום מגיעה עוד אניה"). הם ציינו כי הם לא מכירים את נושא ניהול ומקורות הפחם. עובד אתר אחסנת הפחם ציין בעת הסיור במקום כי העובד המפעיל את זרוע של מחפרון ההעמסה חש גם הוא בריחות ומתחלף כל פרק זמן. ניכר היה כי העשן והבעירות הן חלק משגרת העבודה במקום".
מרבית האנשים בחייהם יהיו בשלב כזה או אחר מעורבים בעסקת נדל"ן. אם בקניית דירה ראשונה, נכס להשקעה, קרקע לבנית עסק, השכרה של שטח או חתימה על חוזה. בעוד אנחנו דואגים לבצע השוואות אצל הבנקים השונים בנושאי משכנתא, חוקרים את סביבת המגורים הרצויה ובוחנים כל פרט קטן במפרט הטכני של הנכס, מסתבר שדווקא במקום שבו עלינו לשים את כל כובד משקלנו – מעמד החתימה, אנחנו נוטים לוותר. והוויתור הזה עלול לעלות הרבה מאוד כסף ולא מעט כאב ראש.
לכן, רגע לפני ביצוע עסקת נדל"ן בכל תחום שהוא, חשוב להבין שמדובר בפעולות משפטיות מורכבות מאוד הדורשות ניסיון מקצועי רב ובירור מדויק של כל הפרטים העלולים להשפיע, לשבש או לעכב את ביצוע העסקה. לפיכך, חשוב ואף רצוי, להיעזר בשירותיו של עורך דין מקרקעין מנוסה.
משרד עורכי הדין בראשותו של עו"ד ערן בן-הרוש יעזור לכם לסגור עסקה מוצלחת. המשרד הוקם ויוסד על-ידי עו"ד בן-הרוש בעל תואר שני (L.L.M) במשפטים מאוניברסיטת בר אילן בשנת 2013, ועיקר עיסוקו בתחומי מקרקעין ועסקאות נדל"ן שונות ומורכבות, דיני תעבורה, צוואות וירושות, פירוק שותפויות ומתן ייעוץ וליווי לחברות וארגונים.
בתחום הנדל"ן מעניק משרדו של עו"ד בן-הרוש ייעוץ וייצוג משפטי החל משלב המשא ומתן לרכישת ו/או מכירת הנכס ועד לרישומו ברשות המקרקעין או הטאבו על שם בעליו. בין היתר, ניתן ליווי וייעוץ עסקי לרוכשים דירת מגורים ראשונה או לחלופין לאלו המעוניינים ברכישת נכס להשקעה. בנוסף, מספק המשרד ליווי וייעוץ משפטי בפן המיסוי החל על הנכס ומעניק ללקוחותיו פתרונות למקסום התשואה.
את הידע הרב בתחום רכש עו"ד בן-הרוש במהלך 20 השנים האחרונות, כאשר שימש בתפקידים בכירים שונים בענף הרכב ובתחום הריהוט ועיצוב הבית, דרך שנותיו הרבות כעו"ד מתחילת דרכו כעובד שכיר באחד המשרדים הגדולים בדרום הארץ המלווה קבלנים ויזמים בתחום הבניה והיזמות, ועד לייסוד משרדו בשנת 2013 מאז החל דרכו העצמאית בעולם המשפט.
מה הם בעצם דיני מקרקעין?
"דיני מקרקעין הם מטריה גדולה ורחבה שכוללת תחתיה הן את הצד החוויתי כדוגמת שלב רכישת הדירה, שכירות, רישום בטאבו, השכרת או קניית מגרשים ועד לפן המשפטי הפחות נעים ממנו אנו מנסים להימנע, כגון הפרת חוזים, תביעות פיצויים, ביטולי הסכמים, ליקויי בנייה ועוד. פן נוסף, הן בשוק הפרטי והן בשוק היזמי, הוא מקסום עסקאות הנדל"ן עבורכם בכל הקשור לזכויותיכם, אישורי בנייה דרך רישומים שונים, בדרך הקצרה, המהירה והבטוחה ביותר. ישנם עורכי דין רבים העוסקים במגוון רב של תחומי המשפט, אך מעט מאוד עורכי דין מתמקצעים ועוסקים ביומיום בנושאים ספציפיים כדוגמת תחום המקרקעין ותחום נוסף או שניים בלבד. לכן, כשאתם באים לבחור משרד עורכי דין שיטפל ברכישה שלכם, חשוב לשים לב לשנות הניסיון המשפטי של עורך הדין, אשר יעידו על בקיאותו ועל הידע המעמיק בנושא הספציפי בתחום הרחב הזה שנקרא דיני מקרקעין בכלל, וכן בתחום בו אתם זקוקים לעזרה בפרט".
אילו שירותים מתחום המקרקעין מתמחה המשרד שבבעלותך?
"המשרד שלנו מעניק ליווי וייצוג משפטי למאות לקוחות מהמגזר הפרטי והעסקי בכל תחומי המקרקעין והנדל"ן, ביניהם עסקאות מכר ושכירות, רישום בית משותף, חוזי מכר קבלני, עסקאות קומבינציה, חוזי מכר יד שנייה, רישום זכויות רוכשים, הסכמי בנייה, ליווי קבוצות רכישה, יזמות ועוד. מעבר לביצוע העסקה בשטח, כמשרד צעיר ומבטיח, אנחנו נותנים יחס אישי ללקוחות שלנו, לא מדברים בסיסמאות אלא בגובה העיניים ומעניקים את השירות הטוב ביותר כדי שבכל עסקה ידי לקוחותינו תהא על העליונה. כמו כן, עורכי הדין במשרדנו, המתמחים במקרקעין, מתעדכנים דרך קבע בתקנות ובפסקות השונות ומשתתפים בהרצאות ובהשתלמויות מקצועיות, בכל תחומי עיסוק המשרד ובתחום דיני המקרקעין בפרט".
מתי יש צורך לגשת לעורך דין המתמחה במקרקעין?
"ההמלצה שלי היא שבכל ביצוע עסקת נדל"ן באשר היא רצוי מאוד לפנות לעורך דין שמתמחה בנושא. אותו עורך דין שיבחר על ידיכם יבחן את כל הסוגיות המשפטיות בדרך לחתימה על חוזה והעברת רישום הבעלות לשביעות רצונכם, וכן את תנאי ההסכם, תנאי הקרקע והדירה, זהות הרוכשים והזכויות שבצדו של הנכס, וזאת כדי להבטיח שהעסקה תצא לפועל על הצד הטוב ביותר בעבורכם. עסקת נדל"ן היא בדרך כלל העסקה הגדולה ביותר שיבצעו אדם או זוג בחייהם, וכדי למנוע את כישלונה חשוב להיעזר בשירותי עורך דין המומחה בתחום המקרקעין, שכאמור יבדוק את האותיות הקטנות שלא חשבתם עליהן. לולא זאת, הנזק העלול להיגרם יהיה אדיר ועלותו יכולה להגיע לעשרות אם לא מאות אלפי שקלים. לבחירת עורך דין ישנה חשיבות עצומה מאחר ואתם בעצם רוכשים שירות משפטי ייחודי. בשונה, לדוגמה, מרכישת טלפון נייד אשר לפני רכישתו ניתן ואף רצוי לבצע סקר שוק לרכישת המוצר בסכום הזול ביותר שכן המותג (הטלפון) שלא משנה היכן הוא נמכר, יצא מאותו המפעל בדיוק, בחירת עורך דין היא שונה לגמרי. ישנו הבדל תהומי בין עו"ד בתחילת דרכו לבין כזה שמנהל משרד ואשר לאורך שנים התמקצע בתחום הספציפי בו אתם זקוקים לסיוע והכוונה. מדובר בהבדל תהומי העלול להסב לכם נזק רב עד כדי איבוד הנכס עצמו".
מדוע חשוב ליווי של עורך דין מומחה בתחום?
"לבחינה המשפטית של הנכס עצמו יש חשיבות רבה שמכילה בתוכה גם עניינים בירוקרטיים לא פשוטים. סעיפים שיש להם השפעות מרחיקות לכת על התוצאה הסופית ושבגינם אתם עלולים להוציא הרבה מאוד כסף על-מנת לנסות להגן ולתקן את עסקה שבוצעה, באופן מוטעה. עורך דין שמתמחה בתחום יבחן את ההסכם ואת המצב הרישומי של הנכס ויראה בהם אתגר. הוא ידע להאיר לכם את הדרך, להסב את תשומת לבכם לדקויות הקטנות ביותר ואף יבחין בין המוצע או המוצג על-ידי המוכר לבין מצבה הרישומי והמשפטי בפועל. הוא יעמוד על הדרישות הספציפיות שלכם במעמד המשא ומתן, יבדוק אם קיימות בעיות ברישום או בהיתר הבנייה, יבחן כאמור, מי הבעלים הרשום בפועל על הנכס, האם ישנם עיקולים על הנכס ובעיקר ידאג שלא תרכשו חתול בשק. לא חסרים סיפורים על זיופים או אי הבנה שהגיעו לפתחו של בית המשפט, אשר בגלל טעות כזו או אחרת הפקיע את הדירה של הרוכשים. והכל רק בגלל שהרוכש הסתמך על חתיכת נייר במקום להסתייע בעורך דין מקרקעין המומחה בתחום".
כיצד בוחרים עורך דין המתמחה בנדל"ן?
"מעבר לוותק ולניסיון של שנים בתחום, חשוב לבדוק את היקף העסקאות שביצע עורך הדין, ההצלחות שלו בייצוג משפטי ומידת ההכשרות שעבר במשך השנים. עורך דין מומחה הוא זה שחשוב לו להיות מעודכן בנושאים בהם עוסק משרדו ואשר ערני לכל השינויים הנהוגים בשוק הנדל"ן. כזה שהידע שלו הוא מעבר לביצוע עסקאות פרטניות, אלא ביכולתו אף לסייע במשא ומתן, בבחינת כדאיות העסקה ושימת לב ודגש למכשולים הקיימים בדרך".
עד כמה חשובה נוכחותו של עורך הדין בעסקאות נדל"ן?
"ללא עורך דין, אתם בעצם שמים את כספכם על קרן הצבי. ככל שאתם בטוחים שאתם מבינים בנושא אתם עלולים שלא לשים לב לפרטים הקטנים שהם ההבדל בין רכישה מוצלחת לסיכון בכישלון. אתם יכולים לשים את כל כספכם מבלי לחשוב פעמיים בדרך להגשמת החלום הגדול שלכם לרכוש דירה, ובהינף יד אותו חלום עלול להתנפץ לרסיסים ולו כי לא היה לצדכם עורך דין המתמחה בתחום בעל ניסיון וידע לייעץ לכם ביחס לנכס שרכשתם".
כעורך דין מול לקוח מהו החזון של המשרד?
"חרטנו על דגלנו מתן שירות וטיפול מקצועי ויסודי בכל תיק, תוך הענקת יחס אישי ומסור, בכל עסקה ועסקה במטרה להשגת התוצאה המשפטית הטובה ביותר בעבור לקוחותינו, ללא פשרות וללא קיצורי דרך. אנחנו זמינים ונותנים ייעוץ וליווי צמוד לכל אורך התהליך משלב המשא ומתן ועד העברת הזכויות המלאות של לקוחותינו לשביעות רצונם אשר בראש ובראשונה עומדת לנגד עינינו כל העת. והכל כמובן, מתוך ניסיון ומקצועיות של שנים בתחום".
אז, אם הנכם עומדים לבצע עסקת מכירה/רכישה של נדל"ן או כל עסקת מקרקעין אחרת אל תהססו ליצור קשר עם משרד עורכי הדין והגישור של ערן בן-הרוש בטרם תחילת התהליך, שידאג ללוות אתכם כל הדרך לביצוע עסקה מוצלחת.
כבר שמונה שנים מנסה שלומי ארביב, חולה סכרת קטוע רגליים להתקין מעלון שיאפשר לו לצאת מביתו ולא מצליח. מקובל להסכים לאימרה שטחנות הצדק טוחנות לאט אבל הסיפור של שלומי מעורר שאלה חדשה עד כמה הן טוחנות לאט.
בשנת 2011, בהיותו בן 33 נאלצו הרופאים לקטוע את רגלו הראשונה בשל מחלת הסכרת שפשתה בגפה ההכרחית כל כך. ארביב שמתגורר בבית צמוד קרקע עוד מילדותו פנה בצר לו לחברת עמיגור שהיא בעלת הנכס כדי שיותקן בפתח ביתו מעלון שיאפשר לו לצאת ולבוא לביתו באמצעות כיסא הגלגלים. למרות הפניות והבקשות כלום לא נעשה. כבר אז הוא פנה לתקשורת ואפילו חבר הכנסת אילן גילאון שהוא נכה ונעזר בעצמו בכיסא גלגלים ניסה לסייע לו.
נכה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE
בלית ברירה הצליח ארביב להסתדר במשך 7 שנים עם רגל אחת שלמה ופרוטזה שהולבשה במקום הרגל השניה הכרותה. הסכרת המשיכה להתפשט ולפני שנה בישרו לו הרופאים בצער כי אין מנוס מלהיפרד גם מהרגל השנייה.
מאז ארביב מתנייד על כסא גלגלים בלבד. מסע הבקשות והתחנונים לחברת עמיגור להתקנת המעלון התחדשה ביתר שאת, אבל המראה של גבר שיושב מולים ושתי רגליו כרותות לא הצליח לשכנע את פקידי חברת עמיגור לבצע את מה שהובטח לו.
שלומי ארביב והמדרגות בכניסה לביתו
"מרפאה בעיסוק אישרה את המעלון" מספר השבוע ארביב על ומתאר את מסכת ה'מריחות' של חברת עמיגור. "מאז הם אומרים שזה בטיפול, צריכים לאשר עכשיו, פתאום הם מבקשים שמרפאה בעיסוק שוב תבוא ושוב תתן המלצה או שאומרים 'אין לנו מעלונים', או 'אף פעם לא עשינו את זה' בינתיים אני בבית תקוע. אם אני רוצה לצאת מהבית אני יכול עם אמבולנס. כמה פעמים ניסיתי לשים את הפרוטזה ולרדת במדרגות והתגלגלתי. אני לא יכול לצאת מהבית".
