הבחירות הארציות מתקרבות וגם באשקלון נבחרי הציבור לא מתכוונים לשבת מנגד ויפעלו על מנת להשפיע על עתיד המדינה. שרה זכריה, יו"ר ארגון הגמלאים העירוני, ידועה כמי שמקדמת את זכויות הגמלאים בכל המישורים. בחודשים האחרונים פועלת זכריה נמרצות לתיקון נושא הפנסיה התקציבית, מניעת שחיקת הפנסיה של הגמלאים וכן עוסקת רבות בבעיית פורשי הפנסיה הצוברת בקרב הגמלאים.
על מנת לשפר נושאים אלו, פנתה כזכור שרה זכריה לשר האוצר, משה כחלון, שהעריך מאוד את מסירותה ויחד השניים פועלים מאז לשינוי המצב בשיתוף פעולה שהוביל לשיתוף פעולה פוליטי גם בבחירות הקרובות.
שרה זכריה. צילום: פבל
"מצאתי אצל השר כחלון אוזן קשבת והבנה עמוקה בנוגע למצב הגמלאים באשקלון ובישראל בכלל. יותר מהכל, מצאתי שהשר מביע דאגה אמיתית ואכפתיות בלתי מסויגת לתנאי הפנסיה של הגמלאים ואני יכולה להעיד כי הדבר נמצא בראש סדר העדיפות אצלו" מסרה היום זכריה והוסיפה "לאחר שיתוף פעולה ארוך והבנה כי השר כחלון יהיה זה שימשיך לדאוג לגמלאים ולהיטיב את מצב הפנסיה בישראל, החלטתי לתמוך במועמדתו לכנסת בבחירות הקרובות. אין לי ספק שיחד נמשיך לדאוג לדור השלישי ונוביל להישג משמעותי בנושא שחיקת הפנסיה".
״עולם הנטורפתיה לוקח את תרופות הסבתא צעד אחד קדימה ומשתמש בהן בצורה מקצועית יותר״, מספרת שקד שיף, נטורופתית ב״ברא צמחים גדרה״ ובעלת קליניקה פרטית. שקד היא בוגרת לימודי נטורפתיה במכללת רידמן תל אביב וכיום היא בעלת קליניקה פרטית במושב אביגדור שסמוך לצומת קסטינה שבדרום. בקליניקה היא מתמקדת בעיקר בטיפול בנשים שמתמודדות עם השינויים הפיזיים והרגשיים שבמעגלי החיים.
הבחירה בטיפול בדרכים טבעיות הייתה עבור שקד ברורה, כפי שהסתבר בדיעבד: "עוד מגיל ינקות נשמתי את דיונות החול, הים וחורשת האקליפטוס במקום בו גדלתי. ככל שהתבגרתי התחלתי להעמיק בעולם הטבע בצורה מקצועית ומבוססת מחקר".
שקד שיף- נטורופתית ומטפלת הוליסטית
למה הכוונה "נשים במעגלי החיים"?
"כל אישה תחווה שינויים בגופה ובהרגשתה במהלך חייה, החל מכאבי ווסת, PMS, מצבי רוח משתנים, כאבי בטן, מיגרנות, הפרעות במערכת העיכול, בעיות בשינה, הריון, לידה, הנקה ותופעות של גיל המעבר", מספרת שיף.."המערכת ההורמונלית היא מערכת של תקשורת מעגלית ויש מצבים שבהם אנחנו יוצאות מאיזון. כנטורופתית אני מאמינה שלגוף יש את היכולת לרפא ולאזן את עצמו והתפקיד שלנו הוא לתת לו את התנאים המתאימים לכך כדי שיתקיים ריפוי מבפנים החוצה"
שיף החלה את דרכה בתחום הרפואה ההוליסטית וטיפול גוף-נפש לפני כשש שנים. סל הכלים בו היא משתמשת רחב וכולל שימוש בצמחי מרפא, טיפולי רפלקסולוגיה, ארומתרפיה, פרחי באך ותטא הילינג. את הטיפול היא מתאימה באופן אישי לכל אישה כאשר ברוב המקרים הטיפול יכלול המלצות תזונתיות וצמחי מרפא להשלמת הטיפול. מטופלת שתרצה להעמיק לטיפול רגשי ושחרור אמונות מגבילות תקבל טיפולי תטא הילינג, פרחי באך ורפלקסולוגיה. כמו כן, מתוך כוונה להעשיר את עצמה ולשמור על רמת מקצועיות גבוהה, שיף מקפידה להגיע לכנסים ואירועים ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ באופן שוטף.
מה מיוחד בשיטת הטיפול שלך?
"אני מטפלת בנשים שמתמודדות עם שינויים במעגלי החיים בעזרת ארגז כלים רחב הכולל כלים רגשיים, כלים תודעתיים וטיפולי מגע. הטיפול הראשון הוא טיפול של אבחון ותשאול. בשיחה פתוחה וכנה אנחנו מדברות על בריאות מערכות הגוף, התחושות והרגשות שמעסיקים את המטופלת. בסוף המפגש אני בונה טיפול מותאם אישית בו המטופלת יוצאת עם תפריט והמלצות לצמחי מרפא. לאחר מפגש האבחון הראשון אנחנו קובעות מפגשי מעקב בהתאם לצורך. חשוב לי להעניק תחושת ביטחון והכלה ולכן אני מקפידה להיות שם בשביל כל אחת, זמינה לשאלות עם כל הטיפים, ההקשבה והמידע המדויק ביותר עבורה"
מהי בריאות בשבילך?
"אני מאמינה שגוף ונפש הם חלק מאותו שלם ולכן כדי להגיע לבריאות מיטבית אנחנו צריכים לשאוף לאיזון בין כל חלקי השלם. האיזון מתרחש בין כל מערכות הגוף ובין כל הגופים; הפיזי, הרגשי, התודעתי והמנטלי".
טיפ לחיים בריאים יותר?
"יש לנו נטייה להיות מאוד אמפתיים כלפי הסביבה אבל כאשר מדובר בנו, אנחנו מאוד שיפוטיים וביקורתיים. אני ממליצה לשים לב לצורה בה אנו מדברים כלפי עצמנו ולהתחיל לתרגל להיות יותר סלחניים ורכים"
המתכון של שקד שיף לשייק- על מחזק לנשים:
כף קוואקר דק עם מעט מים רותחים- לערבב. להוסיף: כף גוג'י בריס, בננה, כפית אבקת מאקה, 1/4 כפית קינמון, כפית שמן קוקוס. לטחון הכל יחד ולשתות לרוויה!
תחום הרפואה האלטרנטיבית משך אליו אנשים רבים במהלך השנים, אשר ביקשו ללמוד כיצד לרפא ולטפל בעזרת סודות הרפואה של המזרח הרחוק. הסקרנים שבהם אף הרחיקו עד למדינות המזרח עצמן, כדי להעמיק את הידע ולראות כיצד הטכניקות מתורגלות, במקום בו הכל התחיל.
למרות שלא תמיד קל לעזוב הכל וללכת ללמוד במדינה זרה, את שגיא פז, הדבר לא עצר, ושלח אותו להרפתקה בקצוות הרחוקים של העולם, בהם נחשף לשיטות טיפול מהפכניות ומיוחדות, שלפעמים נראה שעובדות כמו קסם. בעוד שהמדע לא מצליח להסביר תמיד את השיטות של הרפואה האלטרנטיבית, ישנם אינספור מטופלים שמדווחים כי הטיפולים לא רק עובדים, אלא גם עובדים יותר טוב מכל טיפול מודרני אחר בו התנסו.
פז, מטפל בתחום הרפואה האלטרנטיבית, הסתובב מסביב לעולם וגם ב"מגרש המקומי", בחיפוש ולמידה אחר פתרונות מרפא החורגים מעבר לתפיסה הקונבנציונאלית. "עוד בגיל צעיר נשבתי בחוכמת המזרח, ובשלב מסוים הסקרנות שלחה אותי לטיולים של חקר ולמידה בארצות המזרח", מספר פז. את מרבית לימודיו המקצועיים למד במדיסין וברידמן, מהמוסדות הוותיקים והמוכרים בארץ לרפואה סינית, שם למד את התחום ואת טכניקות הטיפול השונות. לאחר מכן התפנה לעשות התמחות באונקולוגיה בבילינסון ומאוחר יותר גם עשה סטאז' בסין במשך חצי שנה, ולמד את המקצוע מאיפה שהכל התחיל.
לצד הניסיון שרכש פז ברפואה האלטרנטיבית, עסק במהלך השנים גם במספר אומנויות לחימה, אשר עזרו לו להבין כיצד הגוף שלנו פועל ואיך ניתן לשלוט בו. בסין התאמן בשאולין קונג-פו עם נזירי שאולין; בתאילנד התאמן באיגרוף תאילנדי; ובארץ מתאמן בMMA. לימודי אומנויות הלחימה השונים שעבר, כמו גם חוויותיו השונות במזרח, לימדו אותו רבות על האופן בו נע הצ'י (אנרגיית החיים) בגוף, כיצד נשימות נכונות ומדיטציה משפיעות על האנרגיה שלנו, וכיצד ניתן לרתום את כל אלה לשיפור גוף האדם.
בתור מטפל אלטרנטיבי בעל שנים של ניסיון למד שגיא כי הדבר הראשון שיש לבדוק לפני שמתחילים לבחון את הבעיה הוא אורח החיים של האדם – מה הוא אוכל, איך הוא ישן, האם הוא נתון ללחץ בחיים שלו, ועוד. "אורח חיים לא בריא, הוא אחד הגורמים העיקריים לבעיות רפואיות", אומר שגיא, ועל כן, כל תהליך טיפולי שהוא מעניק למטופליו מתחיל בבחינת חייו והרגליו של האדם.
לאחר תשאול של המטופל על חייו והבעיה ממנה הוא סובל, מקבל פז תמונה ברורה וחדה יותר של הגורם לבעיה, ובשלב זה הוא יכול להתאים את הטיפול הנכון עבור האדם. על מנת להתמודד עם הבעיות השונות של מטופליו הוא משתמש בדרכי טיפול שונות כמו דיקור סיני, מוקסה, כוסות רוח, צמחי מרפא וטווינא. בעוד שכל השיטות מגיעות מהמזרח, כל אחת מהן אחראית לפתור בעיה או כאב אחר ממנו סובל הבן אדם, לכן, לפעמים יקרה מצב שיהיה צורך לשלב בין מספר שיטות על מנת לפתור את הבעיה.
לאורך מספר סשנים המלווים בטיפולים והכוונה לשינוי בהרגלי החיים, מתגברים מטופליו של שגיא על הבעיות איתן הם מגיעים, ומשם מצליחים להמשיך בחייהם כשהבריאות שבה לגופם, ואנרגיית החיים שלהם זורמת באופן חופשי..
לסיכום, כשהרפואה הקונבנציונלית לא עובדת ואתם מחליטים ללכת לטיפול ברפואה אלטרנטיבית, חשוב לבחור מטפל שמכיר את כל השיטות ולמד ממספר מקורות. העובדה כי מטפל רכש את השכלתו ממספר מקורות, מעידה על גמישות בשיטות הטיפול בהן הוא עובד, ומבטיחה כי הוא יוכל להעניק לכם מענה נכון יותר שיחזיר אתכם במהרה לקו הבריאות.
כתובת: ישעיהו זמיר 46, שכונת רמות, באר שבע + המתנ"ס בדימונה
האם לעיריית אשקלון יש השפעה על בריאות תושביה? מסתבר שכן. לסביבת חיים עירונית השפעה ניכרת על איכות החיים של הפרט. רמת הפיתוח של תשתיות מקומיות, מידת זיהום אוויר, הימצאות שטחים ירוקים, נגישות למוצרי מזון בריא, הזדמנויות לניהול אורח חיים בריא כל אלה משפיעים ישירות או בעקיפין על הבריאות של כל תושב ותושב.
בימים אלה מפתח משרד הבריאות תפיסה חדשה של בריאות עירונית שתסייע לראשי הערים בישראל ולעובדי מערכת הבריאות לקדם את בריאות התושבים.
ברזילי. צילום: מורן נסים. צילום רפואי, ברזילי
בדו"ח שמפרסם בימים אלה המשרד על מצב הבריאות של תושבי ערים הגדולות עולים גם נתוני הבריאות של תושבי אשקלון. אגב, בישראל ישנן 16 ערים שגודלן עולה על 100,00 תושבים ובהם מתגוררים 4.4 מיליון אנשים שהם רוב תושבי המדינה. על פי גודל האוכלוסייה אשקלון ממוקמת במקום ה-11.
הנתונים שמציג הדו"ח של משרד הבריאות צריכים להדאיג את קברניטי העיר:
אשקלון במקום השני בארץ בתחלואת כל סוגי הסרטן בקרב נשים כמו גם במקום השני בארץ בסרטן השד.
גם אצל הגברים המצב לא ממש טוב ואשקלון ממוקמת במקום הרביעי בארץ בתחלואת גברים בסרטן.
גם בתחום הסוכרת מככבים תושבי העיר ואשקלון במקום השלישי בארץ בתחלואת סוכרת.
אלא שגם הנתונים לעיל לא ממש מרתיעים את תושבי העיר מלעשן ואשקלון נמצאת במקום השלישי בארץ במספר המעשנים.
ומה עם הילדים? ילדי אשקלון הם הילדים השמנים ביותר בארץ. הנתון הזה בא בהתאמה לכך שאשקלון במקום הרביעי מהסוף בפעילות גופנית.
תושבי אשקלון נמצאים במקום הראשון בארץ במוגבלות תפקודית. יחד עם זאת, יש לתושבים מודעות למצבם, גם אם אינם עושים דבר כדי לשפר זאת כי על פי המדד תושבי העיר הם במקום האחרון בארץ בהערכה עצמית של מצב בריאותם.
והאם אנחנו מתחסנים משפעת? לא ממש. תושבי העיר נמצאים במקום הכמעט אחרון בארץ.
כך מתמצתים עורכי הדו"ח את נתוני הבריאות של אשקלון: "אשקלון מתאפיינת בתוחלת חיים דומה לממוצע הארצי ותמותת תינוקות נמוכה מעט ביחס אל הממוצע. התושבים של העיר מעשנים יותר, מבצעים פחות חיסונים נגד שפעת. הילדים בעיר מציגים שיעורים גבוהים של השמנה. שיעור ביצוע הממוגרפיה גבוה מעט מהממוצע הארצי. ההערכה העצמית של בריאות יותר נמוכה, שיעורי סרטן גבוהים יותר לשני המינים ושיעור בעלי מוגבלות תפקודית גבוה משמעותית ביחס לממוצע (33% ביחס ל-22%)".
לראש העירייה תומר גלאם יש לוח זמנים די צפוף, אבל בין פגישת עבודה אחת למשנה הוא מצא זמן קיים פגישה מיוחדת עם סמי סאם, האמן האשקלוני המיתולוגי.
תומר גלאם וסמי סאם. צילום: דוברות עיריית אשקלון
סאם הוא זמר, שחקן ותקליטן, שנולד וגדל באשקלון ואחראי לכמה מהלהיטים הגדולים ששימחו רבים. הוא בירך את ראש העיר על בחירתו לתפקיד, איחל לו הצלחה רבה ומסר לו שיר חדש שכתב על אשקלון. לקינוח פצחו השניים בשירה.
באשקלון פועלות עשרות עמותות של מתנדבים בשלל תחומים. הארגונים הגדולים שמתפתחים מיום ליום צריכים גם בית ומקום כדי להתנהל ולהתכנס למפגשים והדרכות.
ארגון 'ידידים' הוא אחד מהארגונים שבתקופה האחרונה מגדיל את מעגליו בצורה מרשימה. הארגון שם לו למטרה לסייע לכל אדם שנתקע בכביש מכל סיבה שהיא: תקר בגלגל, תקלה במנוע, הדלק אזל, חילוץ רכב ששקע בחול, איתור רכב שבעליו שכח היכן החנה אותו ובמקרים חמורים יותר גם חילוץ ילדים נעולים מכלי רכב.
באשקלון כבר פעילים כמה עשרות מתנדבים שמוקפצים למקרים מעין אלה ומסייעים לכל מי שצריך ללא תמורה.
בימים אלו מקיימת הנהלת ארגון ידידים בראשות ישראל אלמסי מנכ״ל הארגון ולייזי שטרן סגנו, פגישות עם רשויות מקומיות ברחבי הארץ, וזאת כחלק מהגשמת חזון הארגון של ״מתנדב בכל בניין״. בסופו של התהליך, מצפים בארגון להפוך להיות ארגון המתנדבים הגדול בישראל, אשר יסייע במגוון תחומים מעבר לתחומים בהם מסייע הארגון כיום.
מתנדבי ארגון ידידים סניף אשקלון. צילום: יוסי לחיאני, יח"צ
הבוקר התקיימה פגישה בלשכת ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם בהשתתפות מנהלת בית למתנדב חגית קיטרו, דוברת העירייה דנה גרינבלט, ראש מנהל תפעול מישל ברק, קב״ט העירייה יהונתן עובראני, יחד עם הרב ליאור ועקנין – מנהל סניף אשקלון בארגון ידידים, מנכ״ל וסמנכ״ל ידידים.
הרכב שופטים בבית המשפט העליון דחה את ערעורה של המטפלת המתעללת ספיר בוקשטיין וביום א' היא תחל לרצות 15 חודשי מאסר שנגזרו עליה. "הורי הפעוט הפקידו בידי המערערת את היקר להם מכל – והיא בגדה באמונם", נכתב בפסק הדין.
בוקשטיין, מטפלת צעירה מאשקלון נדרשה להשגיח על הפעוט, אלא שבתקופה זו היא התעללה בפעוט, תקפה אותו וגרמה לו חבלות של ממש. בין היתר, כך על פי כתב האישום שהוגש נגדה, השליכה בוקשטיין צעצוע פלסטיק קשיח על אפו של הפעוט והוא דימם מהאף. היא הפילה כמה פעמים את עגלת התינוק שבה ישב הפעוט קשור, באופן שהותיר אותו תלוי במאונך כשרגליו מטה וראשו שמוט לפנים. היא דחפה בכוח את אצבעותיה לעומק הגרון של הפעוט כמה פעמים; באחת מהן היא גרמה לו חבלה ופצע בקשר הלשון שבגינם נזקק לטיפול רפואי, ובאחרת היא גרמה לו זוב דם.
בהזדמנות אחרת היא הניפה את הפעוט, הניחה אותו על גבו על הרצפה, תפסה בישבנו, קיפלה את גופו בכוח, גלגלה אותו כך שנשען על ראשו ולחצה עליו בכוח כלפי הרצפה; בהמשך היא גלגלה את הפעוט על הרצפה כשהוא נופל לאחור על גבו וצורח בבכי, הניפה אותו באגרסיביות בעודה תופסת במותניו, והטיחה אותו בכוח לתוך העגלה. לאחר שחיתלה את הפעוט ששכב על גבו על ספה, היא לחצה על גופו בידיה וריתקה אותו בכוח לספה.
במסגרת הסדר טיעון הודתה בוקשטיין במעשים הללו ובית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע אותה בעבירת התעללות בקטין חסר ישע על ידי אחראי ובעבירת תקיפת קטין חסר ישע על ידי אחראי שגרמה לחבלה של ממש. בית המשפט גם גזר עליה עונש של 15 חודשי מאסר וכן פיצוי להורי התינוק בגובה 20 אלף ש"ח.
תיעוד ההתעללות
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בעקבות זאת, ערערה בוקשטיין לבית המשפט העליון וטענה כי בית המשפט המחוזי הטיל עליה עונש חמור מהראוי. היא טענה כי בית המשפט לא התייחס לכך שהיא קיבלה אחריות למעשיה לחרטה שלה, לעברה הנקי, לאישיותה החלשה ולטראומה שחוותה בחייה האישיים. בוקשטיין גם ציינה בערעור כי בית המשפט ייחס חומרה יתרה למעשיה ולסיכון לפעוט, והכול על "יסוד קביעות רפואיות בלתי מבוססות". היא גם טענה כי אין להטיל עליה פיצויים מאחר שלפעוט "לא נקבעו נזקים מסוימים", וגם מפני שהיא מתקשה לשלם אותו.
לפני כשבוע התרחש ניסיון לחסל גורם הנחשב לבכיר בארגון הפשיעה של שלום דומרני. האירוע התרחש בשכונת ברנע ברחוב השתילים וכעת הותר לפרסם את התיעוד.
מפרטים חדשים עולה כי היעד הבחין במטען שמתחת לרכבו ואז הזעיק את חברו למקום לאחר שסיפר לו על החשש כי מטען הוטמן מתחת לרכבו. חברו של היעד, התכופף לראות את המטען ובאותה השנייה הוא הופעל ואירע הפיצוץ.
מהפיצוץ נגרם נזק רב לרכבים שעמדו בחניית ביתו של היעד לחיסול ושתי נשים לקו בחרדה.
זירת האירוע רגע אחרי הפיצוץ
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"אני הייתי ליד הפיצוץ, אני גרה די קרוב לקחתי את הילד לגן בסוף הרחוב וכשחזרתי זה קרה", סיפרה עדת ראיה. "היה פיצוץ גדול המון רסיסים עפו והיה עשן, זה היה מבהיל ממש. כולם חשבו שגראד נפל בלי אזעקה היה רעש עצום, הרכב התפוצץ והרכבים לידו וגם חלונות הבית נפגעו. מול הבית שלו יש שני גני ילדים, בדיוק מישהו הכניס את הילד שלו לגן זה יכל להיגמר באסון מאוד גדול בנס אין נפגעים, זה רחוב מאוד עמוס. אם הייתי טיפה יותר קרובה הייתי נפגעת. העבריינים מסכנים אוכלוסיה חפה מפשע, שמו פצצה באמצע רחוב הומה אנשים. צריך פה אכיפה מאוד חמורה למקרים כאלה זה מסכן אוכלוסיה חפה מפשע על עניינים שסוגרים ביניהם צריך ענישה חמורה".
עתידם של עשרות תלמידי י"ב עם צרכים מיוחדים שיגיעו היום עם הוריהם ליום הפתוח באורט הנרי רונסון עשוי לקבל תפנית טובה. לאור הצלחת התכנית הייחודית "מגמה לעתיד", נפתחו לפני מספר שבועות המיונים לשנה הבאה.
זה החל בשנת הלימודים תשע"ו (2016). מכללות אורט יצאו בתכנית פיילוט חדשנית תלת שנתית בשם "מגמה לעתיד" בשותפות משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה.
התכנית מיועדת לבוגרי י"ב, בעלי צרכים מיוחדים בגילאי 18-21. מדובר בתלמידים בתכנית שילוב, בכיתות חינוך מיוחד או בבית ספר לחינוך מיוחד, אשר מעוניינים להגדיל את אפשרויות התעסוקה האיכותית שלהם בעתיד. מטרות התוכנית העיקריות הינן הסמכה בתחום המקצוע ופיתוח מסוגלות תעסוקתית.
תלמידי המחזור הראשון. צילום: יח"צ
במהלך הלימודים הסטודנטים זוכים ל"טעימות" מקורסים מקצועיים כגון תיקון מכשירי סלולר, בישול ואפיה, תיקון מחשבים ועוד. בנוסף, משלימים הסטודנטים את לימודיהם במקצועות הליבה ולומדים באחת משתי מגמות לתעודת הסמכה מקצועית.
במכללת אורט ע"ש הנרי רונסון באשקלון קיימות שתי מגמות הסמכה: תקשוב ואומנות הבישול. הצעירים לומדים על עולם העבודה, מתנסים בתעסוקה, לומדים לעומק כישורי חיים ועצמאות, העצמה אישית והכנה לשירות צבאי/לאומי משמעותי, שכן זכאותם לשירות נשמרת.
המבנה של מרכז מית"ר באשקלון נשרף במהלך הלילה בסיבה שטרם הובררה. במוקד 102 של שירותי הכיבוי התקבל מידע על שריפה בשטח פתוח ברחוב הרב מימון שבדרום העיר.
לוחמי האש יצאו למקום וכשהגיעו גילו כי לא מדובר בשריפה בשטח פתוח אלא במבנה שעולה באש.
לוחמי האש סמוך למבנה. צילום: דוברות כב"ה דרום
החשש הראשוני כשמדובר במבנה זה האם שהו בו אנשים. לוחמי האש הזעיקו כוחות נוספים, פרצו למקום בעודו עולה בלהבות ולאחר שכובתה האש והעשן התפוגג הוברר כי במבנה לא היו לכודים אך השריפה עצמה הסבה למבנה נזק רב.
הציונות הדתית בפוליטיקה הארצית מפולגת. השבוע מתברר כי גם הציונות הדתית בעיר אשקלון שסועה. בימים אלה מתחולל מאבק בין הגרעין התורני"אורות אשקלון" בראשותו של הרב אופיר כהן לבין תנועת בני עקיבא וזאת בשל השימוש בסניף אפרידר של התנועה, הנחשב לאחד מהסניפים הגדולים והנחשבים בעיר. ועדת ההקצאות של העירייה כבר אישרה לפרסם כי המבנה יוקצה לגרעין התורני ובסיעת הבית היהודי במועצה לא מתכוונים לעבור על זה בשתיקה.
בישיבת המועצה שתתקיים הערב אמורה המועצה לאשר את ההקצאה הזאת וחבר המועצה עמיחי סיבוני לא מתכוון לתמוך בה כפי שהיא כיום, ואפילו להתנגד, "אני מקווה שלא נגיע לשם", מסר סיבוני והוסיף כי הוא מבין את טענת בני עקיבא שמסרבת לקבל את הדבר הזה כהנחתה מלמעלה.
עמיחי סיבוני. צילום: פבל
הסניף קבע את משכנו כבר לפני עשרות שנים במבנה בן שתי קומות ברחוב אורט בלב שכונת אפרידר. מידי שבת וגם באמצע השבוע מתכנסים בו מאות חניכים ל'פעולה' עם מסר חינוכי וחברתי ברוח בני עקיבא, התנועה שנושאת בגאון כבר למעלה ממאה שנה את דגלה של הציונות הדתית.
לפני למעלה מעשור הוקם הגרעין תורני ראשון באשקלון שבהעדר מקום ראוי ומתאים קבע באופן טבעי את משכנו במבנה ששימש את סניף בני עקיבא בשכונת אפרידר. תחילה היה זה בית מדרש ששימש בית כנסת בקומה העליונה של הסניף ולפני למעלה משנה הפך בית המדרש לישיבת גבוהה בראשותו של הרב ערן טמיר.
אלא שמתחילת הדרך היה ברור שמבנה הסניף צר מלהכיל גם את מוסדות הגרעין התורני שמרחיבים את מעגליהם וגם את חניכי הסניף שנאלצים להתמודד לבד מול הניסיונות להדירם מהמקום.
הרב אופיר כהן, רב הגרעין התורני
דבר נוסף אשר עשוי להוות מכשול להקצאה הזו הוא הסכם השימוש שנחתם בשנת 2000 בין תנועת בני עקיבא לבין עיריית אשקלון, אשר מאפשר שימוש במקום למשך 25 שנה עם אופציה ל-25 שנים נוספות.
הסכם השימוש:
פעילי הסניף, שהם ברובם נערים ולכל היותר צעירים בשנות העשרים שעדיין מחוברים לסניף מרגישים כי בגרעין התורני, זה שדווקא אמור לנסות למשוך אותם אליו ולקרבם למשנתו התורנית, מנסה לנשל אותם ממבנה שמשרת את הסניף כבר עשרות שנים.
מנכ"ל הגרעין אליהו פלאח הסביר כי אין בכלל כונה לפגוע בתנועה ושלח עקיצה למפלגת "הימין החדש" בראשותו של השר נפתלי בנט: "בזמן שאנחנו עסוקים בבניה ופיתוח של הישיבה הגבוהה באשקלון (שהיא כיום הישיבה הגדולה ביותר בעיר) יש כאלו שבאים להחריב אותה. תנועת בני עקיבא יקרה לליבנו, לא פגענו ולא נפגע בה לעולם ודווקא ההיפך הוא הנכון. אך במקום לבוא ולהצטרף למפעל התורני הענק שצומח וגדל פה, באים ועושים הכל לחסלו. ואנחנו חשבנו ש"בימין החדש" דווקא עסוקים בבחירות לכנסת".
גלית כהן, תושבת אשקלון, נבחרה היום פה אחד על ידי ועדת המכרזים בחברה הכלכלית אשקלון לתפקיד מנהלת היכל התרבות בעיר. כהן, שימשה בשנתיים האחרונות כעוזרת ראש העיר, תומר גלאם וקודם לכן כמנהלת לשכה במשרד מנכ"ל העירייה.
כהן היא בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל, סוציולוגיה ואנתרפולוגיה מהמכללה האקדמית אשקלון ובעלת תעודת הכשרת דירקטורים בתאגידים מוניציפאליים וציבוריים מהמכללה למינהל.
"אני נרגשת". גלית כהן. צילום: סיון מטודי
במסגרת תפקידה החדש, כהן תהיה אחראית על ניהול ההיכל על כל היבטיו, ניהול מפעל המנויים, קביעת רפרטואר ההיכל, הכנת תכנית עבודה שנתית, ניהול מערך השיווק והמכירות, קיום מגעים עם ספקים ותיאטראות, ניהול כח האדם בהיכל וכדו'.
"אני נרגשת לקבל עליי את התפקיד המשמעותי ביותר בתחום התרבות באשקלון ומודה לוועדה על הבעת האמון בי", מסרה כהן. "לעיר אשקלון יש את היכולת וההון האנושי להיות אבן שואבת להפקות מקור, יצירה פורצת דרך ואמנות בימתית מרתקת. יחד עם צוות ההיכל אנחנו נממש את הפוטנציאל הזה לטובת המבקרים בעיר בכלל ותושביה בפרט".
היכל התרבות אשקלון, הממוקם בשדרות בן גוריון וכולל כ-850 מקומות ישיבה, מארח את ההצגות, המופעים וההפקות הגדולות מכל התיאטראות בארץ ומחו"ל. מלבד הצגות תיאטרון, מותאם האולם מבחינה אקוסטית הן לקונצרטים והן להופעות מוסיקליות מגוונות והוא מארח במבואות הכניסה אליו תערוכות אמנות מגוונות.
"מברך על הבחירה". תומר גלאם. צילום: עדי תשובה
מאז הוקם ההיכל לפני קרוב לעשרים שנה, הוא ידע תחלופה גדולה של מנהלים כאשר כהן היא המנהלת השביעית. זה החל עם יהודה עינן ז"ל שנפטר באופן פתאומי לאחר ארבע שנות ניהול, אחריו ניצה בן צבי שגם כיהנה 4 שנים, לאחר מכן הגיעה אמירה תאומי שישבה על כסא המנהלת כשלוש וחצי שנים ועזבה בפתאומיות, אחריה הגיעה חגית יערי שכיהנה בתפקיד רק שנתיים וגם היא עזבה מוקדם מהצפוי. אחריה הגיע רותם אדוט שפרש כעבור שנתיים והאחרון היה איציק פרץ שפרש אף כעבור כשנתיים. מאז אז פרץ את תפקידו באמצע שנת 2016 מילאה אילנה גנון את התפקיד כממלאת מקום.
שישה חתנים וארבע כלות, בני ובת מצווה מכפר הילדים הממלכתי-דתי נווה הרואה, מייסודו של המפעל להכשרת ילדי ישראל, חגגו השבוע באולמי טליה באשקלון.
לאירוע המרגש החלו העשרה להתכונן כבר מתחילת השנה. ציון היכנסם לעול מצוות החל בביקור בכותל המערבי, המשיך בסיור בירושלים והסתיים במסיבה גדולה עם מאות משתתפים באשקלון.
בין המוזמנים: הרב יעקב אביטן – סגן ראש עיריית אשקלון, מר דוד רוזנר – יו"ר עמותת ידידי כפר הילדים ויקיר העיר אשקלון והמפעל להכשרת ילדי ישראל, משפחות הילדים ואורחיהם, ילדי הכפר והצוות.
התפוז הוא מין של עץ מסוג הדרים. פרי התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר.
התפוזים גדלים באקלים ים-תיכוני ונפוצים בכל רחבי העולם. בישראל קיימים התפוזים במקומות לחים.
טעמו של התפוז נע בין מתוק לחמוץ. את טעמו החמוץ מעניקה לו, כמו לכל פירות ההדר, החומצה הציטרית.
תפוזים. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב / INGIMAGE
לרוב אוכלים את התפוז כאשר הוא מקולף וטרי, או שסוחטים אותו ושותים את מיצו. לתפוז קליפה מרירה אשר לרוב לא נעשה בה
שימוש, אך במאכלים מסוימים היא משמשת כחומר טעם או כקישוט, ויש המייחסים לקליפה סגולות רפואיות. היא יכולה לשמש גם להכנת ריבה או חטיף מתוק (קליפות תפוזים מסוכרות).
עצי תפוז הובאו לישראל לפני מאות שנים, כנראה בידי סוחרים פורטוגליים, ומכאן נגזר שמם הערבי “בֻּרתֻקאל” (שיבוש של המילה פורטוגל).
בראשית המאה ה-20 כונה הפרי בעברית בפי ראשוני המתיישבים תפוח זהב, שם שניתן לו בהשראת הכתוב “תַּפּוּחֵי-זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף” משלי, כ”ה, י”א.
שומר צלוי ופלחי תפוז
חומרים:
3 שומרים חתוכים לשישיות
10 תפוזים קלופים וחתוכים לפלחים
1/4 כוס שמן זית
3 כפות חומץ בלסמי
מלח ים אטלנטי
חופן עלי בזיליקום קצוצים
100 גרם גבינת רוקפור מפוררת
אופן הכנה:
את השומר מורחים במעט שמן זית ומכניסים לתנור שחומם מראש ל200 מעלות למשך 12-10דקות. מוציאים ומקררים.
מערבבים את כל שאר החומרים יחד בעדינות ומניחים בצד למשך כ-1/2 שעה לספיגת טעמים.
מוסיפים גבינת רוקפור מעל ומגישים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
סביצ’ה חורפי
חומרים:
200 גרם פילה מוסר טרי חתוך לקוביות קטנות
1 שומר פרוס דק מאוד
פילטים מתפוז אחד
1 פלפל צ’ילי אדום טרי פרוס דק
חופן עלי כוסברה
מיץ מלימון אחד
6 כפות שמן זית משובח
מלח ים שחור
מעט פלפל גרוס
אופן הכנה:
מסדרים בתחתית הצלחת רצועות שומר, מעליהן את קוביות הדג פילטים של תפוז, צ’ילי וכוסברה.
מתבלים במלח ים ושחור גרוס ויוצקים מעל מיץ לימון טרי ושמן זית.
ביום חמישי האחרון בשעת ערב התקבל דיווח במשטרה אודות תושב העיר יליד 1933 שיצא מביתו וטרם שב.
מיד עם קבלת הדיווח החלו כוחות משטרה רבים בסריקות אחר הנעדר ברחבי העיר בתקווה למצוא אותו. הכנה היתה ממשית בשל גילו של האיש והקור ששרר באזור בלילה.
הסריקות במהלך הלילה העלו חרס, על אף מאמצים כבירים והצטרפות מתנדבים רבים לסיוע בסריקות.
עם אור יום התחדשו ביום שיש בבוקר הסריקות. בצהריים כבר הצטרף מסוק היחידה האווירית של משטרת ישראל לחיפושים ועורר אף את סקרנותם של התושבים כשחג בגובה נמוך מדרום לעיר.
בצל הסערה, שעדיין לא הסתיימה סופית , הפועל אשקלון אירחה עתה את הפועל עכו במסגרת המחזור ה-21 של הליגה הלאומית. הפועל אשקלון נמצאת במקום ה-6 ורחוקה 6 נקודות בלבד מהפועל נצרת עילית, שנמצאת במקום הראשון. הפועל עכו מנגד נמצאת במקום ה-10.
שלומי דורה וחניכיו רוצים לשים את השבוע האחרון מאחוריהם ולפתוח דף חדש לקראת מעבר הקבוצה מעמותת וותיקי הפועל אשקלון לידי עיריית אשקלון. דורה פתח עם ההרכב הכי חזק שיש לו כרגע:ליאור חדריאן; תומר לוי טל מכלוף, טאדס קניאסקס, בן צעירי; לוטם זינו, שי חדד, אליעזר יוסף, ערן ביטון, אור חסידים ואליאור משעלי.
כבר בדקה ה-16, תומר לוי מצא את אליאור משעלי בודד והאחרון כבש בקלילות והלך לחגוג עם הקהל האשקלוני. 1:0 להפועל אשקלון, שהמשיכה לתקו, ואף הייתה ראויה להכפיל את יתרונה אך ללא רגל מסיימת, לאחר ששני השחקנים הבכירים שלה בחלק הקדמי, שחר הירש ומלך השערים שלה גל צרויה, החליטו לעזוב בתום הסאגה המיותרת.
בדקה ה-61, ליאור חדריאן בעט כדור פשוט שפגע בגבו של טאדאס קיאנסקס והגיע לרגליו של חלוצה הניגרי של עכו אקיגו אהיסו שכבש שער קל מבחינתו 1:1 מיותר לחלוטין.
את יום הולדתה ה-21, שהיה בחודש שעבר, חגגה אדר גנדלסמן בבנגקוק, בירת תאילנד. כהרגלה בשנתיים האחרונות, לא הייתה זו טיסת נופש, אלא טיסה לצורך עבודה. שם היא לקחה חלק יחד עם 30 בנות נוספות שהשתתפו בתחרות מיס יוניברס בשבוע האופנה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה ביקרה גנדלסמן בתאילנד וגם הפעם הראשונה שבה החליטה לאזור אומץ ולטוס לבד.
אדר גנדלסמן. צילום: שי פרנקו
“תמיד מישהו מהמשפחה מצטרף אליי”, היא אומרת, “הפעם ידעתי שממש לא יהיה לי זמן בשביל מלווה, כי זה היה שבוע מאוד אינטנסיבי. אז לא רציתי לגרור איתי מישהו שייאלץ להיתקע סתם לבד במלון. בהתחלה מאוד חששתי כי לא ראיתי את הבנות כבר שנה, לא ממש ידעתי איך זה יזרום ועם מי אני אהיה. כל שבוע האופנה התמקד בבד המשי המיוחד שמייצרים בתאילנד, והוא זה שמייחד את המדינה. השתתפנו גם באירועים רשמיים שונים ונפגשנו עם שגרירים. אז לשמחתי זו הייתה, בסופו של דבר, חוויה ממש טובה ומהנה וגם הכרתי בנות חדשות שלא יצא לי להכיר במהלך התחרות, והתחברנו מאוד”.
החברות עם מיס עיראק
נדמה שגנדלסמן פתחה במסורת שבמסגרתה היא חוגגת בכל שנה יום הולדת במקום אחר על הגלובוס. בשנה שעברה זה היה בלאס וגאס, ששם היא השתתפה בתחרות מיס יוניברס. “זו הייתה חוויה מאוד אינטנסיבית, אבל עם זאת מדהימה וחד פעמית”, נזכרת גנדלסמן.
אדר גנדלסמן. צילום: שי פרנקו
90 בנות מכל העולם השתתפו בתחרות, 16 מהן נכנסו לנבחרת הסופית. “אני לא נכנסתי, אבל לא התאכזבתי. כבר בהכנות רואים מי המדינות החזקות והבולטות, כך זה היה גם די צפוי ולא הופתעתי. הרגשנו גם שמעורבת שם פוליטיקה ושיקולים שלא קשור דווקא ליופי או לאופי של המתמודדות, יש משהו מעבר שמניע את הדברים. האמת שזה גם לא הטריד אותי. הגעתי לחוות חוויה וליהנות ממנה ובזה התמקדתי לאורך כל הדרך. אמרתי תודה על המקום אליו הגעתי וניצלתי כל רגע, לא התעסקתי בתחרות עצמה ובטח שלא בתוצאות שלה”.
באופן טבעי במהלך ההכנות לתחרות התחברה גנדלסמן לכמה מהבנות. גם החיבור לשרה עידאן, מיס עיראק, היה עבור השתיים טבעי ותמים. אולם תמונה משותפת אחת שהעלו השתיים לאינסטגרם, הזכירה להן שמדובר בחיים המורכבים במזרח התיכון. “זה התחיל בחברות תמימה, שפשוט התפוצצה לשתינו בפנים”, אומרת גנדלסמן, “לא הבנו מה כבר עשינו, בסך הכול מדובר בשתי נשים שמצאו שפה משותפת והתחברו. האמת שמהצד הישראלי אני קיבלתי תגובות אוהדות מאוד ואפילו הציעו לי להזמין אותה לארץ. אבל מהצד של שרה זה יצר כאוס מאוד גדול. היא קיבלה קללות ואפילו איומים על חיי המשפחה שלה. היא עצמה כבר לא גרה בעיראק הרבה שנים, אבל היא מאוד חששה למשפחה. דיברנו על זה הרבה ותהינו מה הכי נכון לעשות. בהתחלה חשבנו שאולי עדיף להסיר את התמונה, כדי להוריד מעט את הלהבות ולהרגיע את הרוחות. בסופו של דבר החלטנו שלא, שאין שום סיבה להסתיר את החברות בינינו. דווקא ההפך, החלטנו להעביר מסר ולהראות לעולם שזה בהחלט אפשרי. שרה בחורה מאוד חזקה ואמיצה, היא לא אחת שנכנעת במצבים כאלה”.
גנדלסמן עם מיס עיראק שרה עידאן בירושלים. באדיבות AJC
השתיים שומרות על קשר הדוק עד היום, והחברות ביניהן הפכה לסוג של סמל. בחודש מאי האחרון הן הוזמנו לאירוע הוועד היהודי האמריקאי שהתקיים בירושלים, שבו נכח גם ראש הממשלה. במסגרתו הן עלו לנאום וסיפרו על החברות ביניהן. לפני חודשיים היו יחד גם בלונדון, ושם השתתפו באירוע התרמה של איחוד הצלה. “החברות הזאת הביאה איתה דבר מדהים. יש סביבה הרבה מאוד שיח וסיקור תקשורתי, וזה עושה תחושה טובה ואפילו מפיח רוח של תקווה ושינוי בגישה”.
גנדלסמן עם מיס עיראק שרה עידאן בירושלים. באדיבות AJC
“לא ייחסתי חשיבות למראה”
גנדלסמן פרצה לחיינו בתחרות מלכת היופי 2017, שבה קטפה את תואר נערת ישראל. היא בתם הקטנה של אנה ועזריאל, ויש לה ארבע אחיות גדולות ממנה.
גנדלסמן ואמה
“כשהייתי קטנה הייתי מאוד מפונקת”, היא מספרת, “היום נשארתי האחרונה בבית, אז אני עושה הכול”. בסביבתה היא תמיד נחשבה לילדה יפה, אבל היא עצמה לא ממש הרגישה כך. “אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות, ולא הסתכלתי על עצמי בצורה כזו. זה פשוט לא עניין אותי”.
בגיל 15, לאחר אינספור המלצות מסביבה, החליטה לנסות את מזלה בתחום הדוגמנות והתקבלה לסוכנות. “מהר מאוד הבנתי שזה ממש לא בשבילי. הייתי מאוד-מאוד ביישנית, וזה גבר עליי. ניסיתי קצת ללכת לאודישנים ולהשתלב בעולם הזה, אבל בסופו של דבר ויתרתי על התענוג”.
אדר גנדלסמן. צילום: שי פרנקו
הביישנות הזאת, שעליה מדברת גנדלסמן, ליוותה אותה הרבה בצעירותה, ובני המשפחה הרגישו שהיא זו שעוצרת בעדה מלהצליח. “אחותי החליטה לשים לזה סוף ורשמה אותי לתחרות מלכת היופי”, מספרת גנדלסמן, “לא חשבתי שאנסה שוב ללכת לתחום, אבל החלטתי לנסות להתגבר על הביישנות וללכת על זה. לא הגעתי במטרה לנצח, רציתי לחוות חוויה ובעיקר לחולל שינוי בתוכי. הזכייה במקום השני הייתה עבורי רק בונוס. מה שבאמת הרווחתי מהתחרות הזאת זה את השינוי שעברתי וחברות לחיים. אם היית מדברת איתי לפני התחרות, רוב הסיכויים שלא הייתי אומרת כמעט כלום. היום אני הרבה יותר חופשייה ופתוחה, מנהלת שיחות אפילו עם אנשים זרים לחלוטין. עבורי זה לא מובן מאליו בכלל”.
אדר גנדלסמן. צילום: שי פרנקו
אחרי הזכייה הוחתמה גנדלסמן בסוכנות הדוגמנות יולי, ומאז הם הולכים יחד יד ביד, והיא השתתפה בשלל קמפיינים ותצוגות אופנה.
התחום הזה מתקשר הרבה פעמים גם לסמים וניצול מיני. נתקלת במשהו כזה? “האמת שממש לא. כל האנשים שיצא לי לעבוד איתם עד היום היו מקסימים. מעולם לא הייתי בסט צילומים שבו הרגשתי שהאווירה לא נעימה או שהיו הערות לא במקום כלפיי. אני חושבת שהיום יש לזה הרבה מודעות, ואנשים מאוד נזהרים”.
אדר גנדלסמן. צילום: שי פרנקו
זוגיות יציבה
הקמפיינים שקיבלה גנדלסמן עד כה רבים ומגוונים, אבל היא בעיקר מחפשת קצת מעבר. “קמפיינים זה כיף, אבל מרגשים אותי דברים עמוקים יותר. לא מזמן הגעתי לקחת חלק באירוע של הקהילה היהודית בניו יורק. הוזמנתי כדי להגיש פרס, אבל הפתיעו אותי והעניקו לי פרס על מנהיגות צעירה. לא ציפיתי לזה בכלל, וזה היה כבוד גדול למישהי כמוני”.
בשבוע הבא יצוין בארצות הברית “יום רוזה פארקס” לציון הנצחת פועלה של מנהיגת זכויות האזרח. המועד הנבחר הוא לא אחר מתאריך יום הולדתה, ה-4 בפברואר. פארקס נפטרה בשנת 2005, ולו חיה היום, הייתה חוגגת 106 שנות עשייה חברתית. פארקס היא גיבורה אפרו-אמריקאית המוכרת בעיקר בשל האירוע המכונן בשנת 1955 כשסירבה באופן מחאתי לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן, כפי שהונהג באותם ימים במדינות הדרום בארצות הברית. סירובה הנחרץ הוביל למעצרה, אך גם עורר שיח ציבורי עיקש לגבי מעמדם של האזרחים האפרו-אמריקאים בארצם ויותר מכול הציף מחשבה מחודשת על גזענות ושוויון זכויות.
בעזרתו של מרטין לותר קינג הוביל מאבקה העיקש של פארקס לחרם האוטובוסים של מונטגומרי באלבמה אשר בעקבותיו ביטלה חברת האוטובוסים הציבורית את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה.
פארקס, שלכאורה חתרה נגד הסדר החברתי דאז, הפכה לסמל קידום זכויות האזרח והקדישה את חייה לפעילות ציבורית ענפה ומשמעותית בתחום.
לפני כשנתיים יצאה לאור סדרת ספרים ייחודית לילדים שנקראת “קטנות גדולות”, ועיקרה היכרות לדור הצעיר עם הביוגרפיה של נשים מעוררות השראה, דמויות מופת שהגיעו להישגים משמעותיים והשפיעו על סביבתן. לשמחתי, סדרת הספרים תורגמה לעברית ונערכה על ידי הסופר יהודה אטלס.
משיצאה המהדורה העברית רכשתי את כל הספרים עבור ילדיי בהתרגשות רבה מתוך חוויה של תיקון על היעדרן של נשים חזקות בנרטיב שלנו. סיפורה של רוזה פארקס עורר השתאות רבה אצל בתי כי על אף הישגיהן של נשים אחרות ומרשימות לא פחות, ההפרדה הגזעית על רקע גוון העור זיעזעה אותה. המחשבה שבאמריקה הנאורה והמתקדמת התייחסו באופן שונה לבני אדם על פי צבע עורם ומוצא אבותיהם הייתה קשה עבורה: “טוב שהיא נלחמה בשביל האחרים ואיזה מזל שהיום כבר לא מתנהגים ככה”, סיכמה בתי בליווי אנחת רווחה מלאת תמימות ורוחב לב. נאנחתי בחיוך מלא עצב, גאה בסולם הערכים שבתי מטפסת עליו, אך בצער על כך שהגזענות לא פסה מן העולם ויותר מזה, היא כל כך מושרשת בנו שרוב האנשים אפילו לא מודעים לה.
עדויות לגזענות על בסיס יומי מופיעות בעיתונים ופוגשות אותנו בבתי הקפה, בבתי הספר ובטלוויזיה… בכל מקום. זה לא קל להודות שכולנו ככל הנראה נוטים לכך, אבל מחובתנו להיות מודעים ורגישים יותר לסובבים אותנו ולנפץ את תבניות המחשבה המעוותות שחונכנו אליהן. אנחנו לא חוסכים בגזענות כלפי חוץ ופנים. החל ממודל היופי של הילדים המככבים בקמפיינים של חברות ההלבשה (לרוב ילדים בהירי עור, שיער בהיר ועיניים כחולות), דרך הגדרת המוצא בשאלון שידוכים של אגודת הסטודנטים במכללת אשקלון וכלה בהערה של סבתא ממוצא תימני על כך שהתינוק שנולד לבתה “כל כך יפה וברוך השם בהיר”. ייתכן שהסבתא הזו שנכוותה כל חייה מגזענות כלפיה אימצה בעצמה במודע או שלא את ההבנה שמראה מסוים (ללא קשר לגנטיקה המשפחתית) יבטיח לנכדה להתקדם בחיים. עצוב.
עצוב היה לפתוח את השבוע עם תמונתו של יהודה ביאדגה בן ה-24 שנורה למוות ביום שישי שעבר בידי שוטר בבת ים. הצעיר ממוצא אתיופי שילם בחייו בגלל תבניות מחשבה גזעניות שטופחו אצל שומרי הסדר שלנו, ובכלל אצל כולנו. ההנחה הכמעט ברורה מאליה היא שבחור כהה עור מהווה סכנה ואיום על הסובבים אותו בכל מצב, גם אם הוא הולך לתומו ברחוב (בפרט בשכונה יוקרתית), על אחת כמה וכמה אם הוא מנופף בסכין. ייתכן שהבחור אכן סיכן את חיי השוטרים שהגיעו למקום, אך למיטב הבנתי הבסיסית יש דרכים נוספות לנטרל תוקף לפני שיורים ישירות לחזה שלו, כפי שלמדנו בהזדמנויות אחרות.
הלוויתו של יהודה ביאדגה ז"ל. צילום: מוטי מילרוד
חייבת להודות שהסיפור דומה באופן מעציב למהומות ואדי סאליב בחיפה, בקיץ 1959. ודאי רובכם לא מכירים את השם עקיבא אלקריף, אותו סבּל קשה יום, עולה מצפון אפריקה, שנורה בידי שוטרים שהוזמנו כדי לרסן תגרה שהשתתף בה. אלקריף לא נורה למוות כמו במקרה של ביאדגה ז”ל (אלקריף נותר משותק מהירי ולא זכה לשום סיוע מהמדינה), אך השמועות על אודות מותו רצו בשכונה החיפאית והציתו את כאבו וזעמו של הציבור הצפון-אפריקאי המדוכא שתמיד נחשד כתוקפני וטופל באגרסיביות על ידי המשטרה. אירועי ואדי סאליב הביאו להתעוררות מחאתית בארץ, שגרמה לממשלה להכיר לראשונה באפליה העדתית שקיימת בארץ.
בתחנה המרכזית של אשקלון מוצבת כבר יותר מ-50 שנה האנדרטה לזכרו של שלמה צ’רשניה. אינספור אנשים חולפים על פניה מדי יום, ונדמה שאף אחד לא מבחין שהיא הוצבה שם על מנת לסמל חיים שהיו ואינם עוד. ממבט ראשון אכן קשה מאוד להבחין בכך, שכן המקום לא מתוחזק כראוי, מוזנח ומלוכלך.
האנדרטה המלוכלכת לזכרו שלמה צ'רשניה בתחנה המרכזית באשקלון
מי שמנסה בכל כוחו לשמור על המקום הוא תושב העיר שלמה שרי, אחיינו של צ’רשניה, שנולד שנה אחרי שהוא נהרג וגם נקרא על שמו. “כל שבוע אני מגיע לשם כדי לנקות ולסדר”, אומר שרי, “אבל אני כבר לא מצליח להשתלט על כל הלכלוך. כל מה שאני עושה נהרס כבר יום למחרת. שמתי אגרטל עם פרחים והוא נגנב. הנחתי דשא, והוא נהרס. עכשיו ריצפתי קצת מסביב, אבל הפכו את זה לפח אשפה.
שלמה צרשניה
אני מנקה ומסדר ואחרי כמה ימים שוב הכול מלוכלך ומוזנח. לאחרונה עשיתי גדר סביב האנדרטה, אבל מהר מאוד היא הפכה למקום לקשירת אופניים”. לדברי שרי, הוא פנה כבר כמה פעמים לאגד ולעיריית אשקלון. הבטיחו לו שהדבר יטופל, אך שום דבר לא נעשה.
צ'רשניה נולד בגרוזאביץ' מזוביאצקי פולין. עם פלישת הגרמנים לפולין כשהיה בן 4 בלבד, החל במסע נדודים עם הוריו ברוסיה. בהיותו בן 11 הצטרף לשומר הצעיר ועבר להתגורר בברלין. בגיל 14 הגיע צ’רשניה ארצה יחד עם אחיו לפנימיית אונים בכפר סבא ומשם עבר לקיבוץ המעפיל. בשנת 1954 התגייס לצנחנים, הוא נפצע במבצע סיני, אך הצליח להשתקם. בהמשך עבד בחברת מסילות כנהג משאית ומשם עבר לעבוד כשכיר בחברת אגד. צ’רשניה גויס למילואים במלחמת ששת הימים ונפל במהלך המלחמה בג’בל ליבני שבסיני, כאשר ג’יפ הסיור שבו נסע עלה על מוקש. הוא הובא לקבורה בבית העלמין לשעת חירום בקיבוץ בארי ובהמשך לקבורת קבע בהר הרצל בירושלים. הוא הותיר אחריו אלמנה ובן קטן. “הוא היה בחור חרוץ, תמיד הראשון להתנדב לכל דבר”, מספר יששכר צ’רשניה, בן ה-85, אחיו של שלמה. “שרדנו את השואה, תקופה ארוכה של נדודים, עד שהגענו לארץ. עברנו הכול ביחד, עד שהוא הלך למלחמה ולא חזר”.
