פיני ביטון מדליק כמה נורות אזהרה לעיריית אשקלון
1 Commentהאמת היא ששקלתי רבות אם לחזור ולדוש בנושא המיגוניות מהשבוע שעבר. משום מה הייתה לי תחושה שאקבל תשובה “אקטיבית”, תשובה בדמות שינוע מיגוניות לשכונות שבהן יש צורך בהול. מאחר שלא קורה כלום בשטח מחד, ומאידך אני לא מקבל תשובה עניינית מהעירייה, אני משאיר לכם קוראים יקרים לנסות להבין למה. מן הסתם לא אחזור כאן על סופרלטיבים שחולקו כאן למכביר לעומד בראש המערכת (גם לא חוזר מהם בשלב זה. תכל’ס, זה היה מגיע לו), רק אמשיך לתהות כמותכם, מה בדיוק קורה כאן?
האמת היא שלא רק בנושא המיגוניות מתחילות לצוץ שאלות. מי מכם שעוקב אחר הטור שלי יודע וזוכר את תהייתי לפני הבחירות לגבי החשש ממערכת ציבורית שעלולה להיות כפופה לתכתיבים של רבנים ובעלי עניין. לא, איני רומז או מכוון לכך שזה המצב, אבל אני בהחלט מתחיל להיות מודאג!
פיני ביטון. "בלי חשבון"
כאן המקום להזכיר שאנחנו עומדים היום חצי שנה אחרי הבחירות. חצי שנה זה לא זמן לסיכומים, אבל בהחלט זמן לעצירה וחשיבה שכלתנית לאן פנינו. כידוע, במחוזותינו המספר 100 מציין הרבה דברים. במקרה שלנו הוא מכוון ל-100 ימי החסד שאנו נוהגים להעניק לבעלי תפקיד או מערכות שזה עתה נכנסו לתפקידם. במקרה שלנו עברו להם כמעט 200, אז יש בהחלט עניין לעצור ולשאול. יש עניין גם ובעיקר משום שמערכת הבחירות כאן הייתה סוערת, ועלו בה האשמות מהאשמות שונות משני המחנות. בסופו של יום נבחרה הנהגה. והיא נבחרה על רקע מצע והבטחות של מה שהיה הוא לא מה שיהיה. היום כבר אפשר לשאול, האומנם? האם באמת מה שהיה זה לא מה שיש… עדיין? האם המערכת החדשה הפיקה לקחים ולמדה מטעויות העבר?
וואלה, לא יודע. יותר נכון, ממש לא בטוח. תראו, אין ויכוח על זה שהנדוניה שאותה קיבלה ההנהגה החדשה היא לא משהו להתפאר. בעיקר בהיבט הכלכלי. גם אין ויכוח על זה שבעבר היו כאן מינויים לא לגמרי על בסיס הכישורים, אלא על טהרת הקשרים. יודעים מה? אני אפילו לא מצפה מפוליטיקאי “לשכוח” לגמרי מי עזר לו להיבחר ולהתנהל נטו ב-100% על פי צורכי המערכת. אבל אני בטוח לחלוטין שבכל קונסטלציה, ובוודאי במקרה דנן, שבו הקופה מדולדלת, ההחלטות תהיינה כאלה שלא פוגעות ברעיון המרכזי: שמירה על חוסנה המקצועי, האנושי והכלכלי של העירייה.
בניין עיריית אשקלון. צילום: אורי קריספין
כשחברי קואליציה מתחילים לעשות סימנים של חוסר נוחות לנוכח מה שקורה כשחבר מועצה מוותר על תפקיד בתיק מרכזי כי נראה לו שאינו יכול לתרום, רק בגלל איך שהעסק מתנהל, אתה מבין שיש כאן בעיה ומתחיל לחקור. וכשאני חוקר, אני גם חופר! ואני, תאמינו או לא, יש לי כנראה גנים של ארכיאולוג. אני חופר לאט, אוסף חלקיקי פריטים וממצאים ומחבר אותם על מנת לקבל תמונה שלמה. אני מוכרח לומר כבר עתה: התמונה השלמה לא מעודדת בכלל. היכולת של מערכת מקולקלת לתקן את עצמה נעוצה קודם כול במשאב האנושי הטוב הקיים בתוכה. אחר כך נכנס העניין של כמה המערכת באמת עצמאית לפעול ללא שיקולים זרים כאשר רק טובת העניין לנגד עיניה. ובסוף, אתה רוצה להאמין ש”המוח” של כל הסיפור הזה פועל עצמאית כשכל המערכות המחוברות אליו מזרימות לו חמצן בדמות מחלקות ואגפים המנוהלים מיטבית ובאופן מקצועי.
