ראש העיר האמיתי. גלעד אורן. צילום: אורי קריספין.

מודה ועוזב: גלעד אורן מדבר על הכל

רגע אחרי שהראו לו את הדרך החוצה, מדבר מנכ"ל החברה הכלכלית של אשקלון על תומר גלאם ("לא היה דומיננטי"), על הטענות לשחיתות בחכ"ל ("הכול מבוקר"), על ריימן פולאט ("הביא טענות מצוצות מהאצבע") ועל המצב של היכל התרבות ("תיאטרון לא פופולרי כמו כדורגל")

פורסם בתאריך: 23.6.17 03:17

     

לא פעם שמע גלעד אורן שיש מי שמכנים אותו ראש העיר האמיתי של אשקלון, זאת למרות שהוא רק עמד בראשות של תאגיד עירוני. הוא גם ידע מדוע נאמרים הדברים: בשנים האחרונות תחת ניהולו הועברו עוד ועוד סמכויות לחברה, כמו ניהול האירועים, התיירות, החניה, בינוי מוסדות החינוך ועודף. מה שתרם לא מעט לרינונים הללו היה כושר ההישרדות שלו.

האיש נבחר לתפקידו בעודו בסך הכול בן 34 תוך כדי שהוא זוכה באמונו של ראש העירייה דאז בני וקנין. הוא הפך לבן טיפוחיו, איש סודו והפך למזוהה מאוד עמו. לכן לאחר הבחירות האחרונות היה צפוי כי הוא יהיה אחד האנשים שישלמו בכיסאם, אלא שאז קרה ההפך, ואורן הפך לאחד האנשים הקרובים לאיתמר שמעוני.

כשהתפוצצה פרשת שמעוני לא הרגשת שאולי שמעוני ניצל את החכ"ל?
"ממש לא. איתמר שמעוני, לאחר שנבחר, קרא לי לשיחה ואמר לי: 'תשמע, אתה מקצוען, ואני רוצה לתת תוצאות מהירות. ונכון שהיו חילוקי דעות בעבר, בוא נשים את זה מאחרינו וניתן לזה חצי שנה הזדמנות לעבוד ביחד'.

איתמר שמעוני, גלעד אורן וחיים סופר. צילום דוד לוי

חשוב להבין אני לא מתייחס לחכ"ל כאילו היא חברה פרטית של איתמר שמעוני, של בני וקנין או של גלעד אורן. החברה הכלכלית היא חברה שנותנת שירות לתושבי העיר, ואני שליח, ולכן הסכמתי לתת הזדמנות של חצי שנה. אני יכול לומר לך שאיתמר לא עשה שום דבר דרך החברה הכלכלית שהוא לא יכול לעשות דרך העירייה. הוא הבין שהדברים יכולים להתבצע מהר, והוא לא רצה לחכות. הוא רצה לתת לתושבים תחושה שהוא עושה עבורם מיד. החכ"ל הוכיחה שהיא יכולה לבצע פרויקטים מהר יותר מהעירייה".

אז מה דעתך על המגמה שמוביל תומר גלאם להחזיר את הבינוי והביצוע לעירייה?
"אני לא מכיר את הגישה הזאת. אין לי ספק שמהר מאוד יבינו שזה לא נכון וישאירו את הביצוע בחכ"ל. זה לא שעכשיו קלטו בעירייה כמה סופרמנים שלא היו בעבר. הם מקצוענים, אבל התהליכים בעירייה אורכים יותר".

לאן נעלמו 18 מיליון שקל?

לפני כשנתיים פרסמנו ב"כאן דרום" מכתב שכתב מהנדס העירייה דאז דוד ירון, שטען כי עלות הבינוי של מוסדות החינוך באמצעות החכ"ל ולא באמצעות העירייה עלו לקופת העירייה בכ-18 מיליון שקלים. "זה ממש לא נכון", אומר אורן. "הוא רק לא הציג שפער במחיר בינינו הוא בגלל שאנחנו נתנו פי שניים מטרים. הוא לא הראה שבעירייה הייתה הצעה של 1,000 מטר, ואנחנו בנינו 2,000 מטר. יש מחיר למהירות, מחיר של 15 אחוז, ואלה פערים, ולא מה שהוצג. זה ממש מעוות. הרי איתמר פנה תחילה לעירייה בחודש פברואר וביקש לבנות כיתות עד ספטמבר, ומהנדס העיר אמר לו שהוא לא יכול. אני אמרתי לו כן. קח בחשבון שאתה בחודש פברואר, ואין לך תכנון. אין קרקע ואין קבלן וצריך לרוץ, אז היינו מגיעים לספטמבר, והילדים באוהלים? זה המסר? המהירות עולה כסף.

אבל מהחקירות בפרשת שמעוני התברר שלחצו עליך, לכאורה, לזרז תשלומים לקבלנים חשודים.
"אני יכול להגיד לך שמבחינתנו כל התשלומים ששולמו זה היה על פי המלצות של הדרג המקצועי, ולא לחצים כאלה ואחרים ולשלם סתם לקבלנים. אלה לא דברים שאתייחס אליהם כי הם בשלבים כאלה ואחרים במשפט".

גלעד אורן. צילום: דוד לוי

אף שאת ההודעה כי ראש העירייה רוצה בסיום תפקידו קיבל זמן קצר לאחר שנבחר גלאם לתפקידו, הוא אומר כי כבר זמן רב שהוא רוצה ללכת הביתה, "כשבאתי לפני שנתיים ואמרתי שאני רוצה ללכת, אמר לי איתמר שמעוני שיש עכשיו את הסכם הגג ואתגרים חשובים, 'אז תתאפק קצת'. אחר כך רציתי לעזוב, אמר לי אפי מור שיש את הבעיה עם איתמר, וזה לא הזמן לעשות זעזוע. אחרי זה הגיעה תקופת אי-ודאות אם יש ראש עיר או לא, כן בחירות או לא, והרגשתי אחריות כלפי החכ"ל, עכשיו יש סוג של יציבות", הוא מסביר.

אחרי הפיטורים של איתן קסנטיני, חיה טופז ועכשיו אתה, אתה חש בתקופה של עריפת ראשים?
"אני לא יכול להתייחס לאחרים. יש היום ממלא מקום ראש העיר שמאמין בדרך מסוימת ורוצה לבצע כל מיני שינויים. ימים יגידו אם ההחלטות היו נכונות. במקרה שלי זה לא עריפת ראשים, מבחינתי אני רציתי ללכת לתפקיד הבא שלי בחיים, ולכן אני לא מרגיש שהראשים נערפו. הכול היה בהידברות".

מה אתה חושב על תומר? היה ממלא מקום וסגן ראש העירייה ועכשיו ראש עירייה בפועל.
"אני לא חשוב שזה התפקיד שלי לתת לו ציונים. במשך שלוש וחצי שנים אחרונות הוא עבר הרבה עליות ומורדות בתפקוד בעירייה. יום אחד הוא מסוכסך עם איתמר, יום אחר הוא משלים איתו, יום אחד מפטרים אותו, יום אחד הוא חוזר – זאת הייתה ההשתלשלות של העניינים. להגיד לך שהוא היה דומיננטי? אני לא חושב שהוא היה דומיננטי, כי לא נתנו לו להיות דומיננטי בגלל המריבות והתככים. אני מאחל לו הרבה הצלחה, כי הצלחה שלו זו הצלחה של התושבים. אין לי ספק שאם הוא ישכיל לקחת את האנשים הנכונים וישכיל לאתר את הדברים בהם הוא פחות שולט וילווה עצמו על ידי אנשי מקצוע, אני בטוח שהוא יצליח, ואני מאחל לו שיצליח ושאנחנו נראה את השכונות החדשות נבנות ומקומות תעסוקה חדשים. יש הרבה מאוד דברים שאם הוא ינהל כמו שצריך, אז הוא יכול להצליח".

מי מבקר?

עד לפני כשלוש שנים עסקה החברה הכלכלית בעיקר בסלילת כבישים ופרויקטים הנדסיים מסוימים, אלא שעם העברת הסמכויות הרבות לחברה נטען כי זה נעשה מתוך מחשבה כי בחכ"ל אין כל כך שקיפות ואין כל בקרה. אפילו מבקר פנים, שיש ברבים מהתאגידים העירוניים בארץ, אין בחכ"ל, למרות שהיא קיימת כבר שלושים שנה.

גוף מצומצם. משרדי החכ"ל במרינה. צילום: אורי קריספין.

"אני לא מסכים עם זה", אומר אורן. "התהליכים בחברה הכלכלית הם תהליכים מאוד מובנים ומאוד מסודרים. מה זאת אומרת אין ביקורת? ההבדל היחידי הוא שאנחנו גוף מצומצם, והכול עובד מהר יותר. אנחנו יוצאים למכרזים, והמכרזים מפוקחים על ידי היועצת המשפטית והסמנכ"ל של החברה. אחרי שמגישים את ההצעות יש ועדת מכרזים שבוחנת את ההצעות ומכריזה על הזוכה. לאחר מכן יש בקרה תקציבית של אנשים שלנו שבודקים את כל הפרויקטים. אני לא מקבל את זה שאין ביקרות ובקרה, אנחנו כפופים לחוקים ומתנהלים לפיהם אחד לאחד. הכול עובר מספר תחנות, אין החלטה של מישהו אחד בחברה שרוצה לסלול כביש ומתקשר לקבלן ואומר לו מחר תסלול כביש. אין דבר כזה. הכול מתבצע לפי הכללים והחוקים של משרד הפנים. עברנו הרבה ביקורות של משרד הפנים, מבקר המדינה, מבקר העירייה, ובשום מקום לא עלה שהפעילות שלנו לא תקינה. יכול להיות שיש כשל טכני כמו בכל מקום, אבל מבחינה מערכתית יש בקרה".

אז למה במשך שמונה השנים שאתה מנכ"ל לא קיבלת החלטה למנות מבקר?
"אני לא מקבל החלטה כזו. מי שמקבל זה האסיפה הכללית והדירקטוריון. אני לא חבר באסיפה הכללית והדירקטוריון".

אתה יכול להמליץ להם.
"אני המלצתי. היו ביקורות שהמליצו למנות. לצערי, הדבר הזה לא יצא. צריך לבוא בשאלות אליהם".

אף על פי שיש דירקטוריון, אתה האדם שעל פיו יישק כל דבר. אתה היית כול-יכול בחכ"ל.
"אני מסכים שהייתי מנכ"ל מאוד דומיננטי. בכל מקום שאני מגיע חשוב לי להיות דומיננטי, משפיע, ראש גדל ולעשות כמה שיותר. עדיין, למרות שעל פי יישק כל דבר, זה עבר את כל התחנות הנדרשות כדי שהכול יקרה. אין משהו שאני אמרתי לעשות, והוא לא חוקי או לא לפי הנהלים. אני לא מתכוון להתנצל על זה שאני מנכ"ל מאוד דומיננטי, והעובדים מאוד אוהבים אותי והולכים אחריי וגם ראשי הערים הקודמים הלכו אחריי, כי אני, בניגוד לקודמיי, הבאתי תוצאות. אני הבאתי את החברה לרווחים. בפעם הראשונה לא ביקשתי כסף לטובת משכורות עבור העובדים שלי. אני רואה בחברה הכלכלית כגוף שמחולל משאבים ומפיק הכנסות כדי לייצר לה עצמאות תקציבית וכך היה. תמיד היינו עצמאים מבחינה כספית".

המון תפקידים נפתחו שם. מצבת כוח האדם גדלה.
"לא ממש. בסך הכול קלטנו עובדים לחטיבות הנוספות שנפתחו. כל השאר תמיד היה, ולמרות כוח האדם המצומצם הכפלנו פי עשר האת ההכנסות".

"לבי-לבי עם תושבי ברנע ב' ו-ג'"

עשרות מיליוני שקלים נכנסו לחברה הכלכלית בעקבות היטלי פיתוח ששילמו תושבים רבים וכן קבלנים עבור מגרשים שרכשו. מדובר בכסף רב שנועד לצורכי פיתוח סביבתי, כמו מדרכות, עמודי תאורה, ספסלים, כבישים ועוד. אלא שאם תשאלו את תושבי שכונות ברנע ב' וג', הם יספרו מיד שהם לא זכו ליהנות מכספי הפיתוח שאותם שילמו, ומצב השכונות הללו בכי רע. "זה לא באשמת החכ"ל. בברנע ב' יש 620 מגרשים, מתוכם שילמו פיתוח רק 320. יש איזה 300 שעדיין לא שילמו. וצריך להבין שאני לא יכול לעשות פיתוח עד שיש אכלוס מסיבי, כי אחרת הפיתוח ייהרס. התושבים הללו שילמו עבור הפיתוח שאני עושה פעם אחת ולא ארבע פעמים. בהסכם שלהם כתבו שצריך להיות 80 אחוז אכלוס, ורק אז נוכל לעשות פיתוח. מצד שני, תראה שכונות אחרות, כמו רמות כרמים, הרצוג, מונטיפיורי החדשה – אין בעיות של פיתוח. איך שאנחנו מקבלים כסף, יש אכלוס תוך שלוש נשים, ואנחנו עושים פיתוח. ואני אומר לך את האמת: לבי-לבי עם הדיירים של ברנע ב' ג'. סיוט לחיות שם, אבל הם צריכים להבין שהם נכנסו במודע וחתמו במודע. ונסתכל על חצי הכוס המלאה, אנחנו ביצענו את כל התשתיות התת-קרקעיות. אם לא היינו בונים אותם, הם לא היו יכולים לבנות שם. אני מדבר על כל תשתיות המים, ניקוז, חשמל ובזק. הם צריכים להיאזר בסבלנות עד שיבנו יותר מהר. וכמה שיבנו יותר מהר, אז נתקדם עם הפיתוח".

מחיר התרבות

אף שמדובר בחברה שעוסקת בגדול בבינוי וביצוע של פרויקטים, בשל נסיבות היסטוריות גם היכל התרבות פועל תחת חסותה והחכ"ל היא זו שמכסה את כל ההפסדים שצובר ההיכל בסדר גודל של כשניים עד שלושה מיליוני שקלים בכל שנה. אורן סבור כי אין סיכוי להפוך את המקום לרווחי. "אין מוסד תרבות במדינת ישראל שמרוויח כסף מסיבה מאוד פשוטה: כשאתה רוצה להנגיש תרבות לתושבים אתה צריך להבין שאתה מסבסד את זה, כי אתה מוכר כרטיסים בזול, והמופעים הם יקרים. חלק מתפקידים של רשות מקומית זה לקחת מהרווחים ולסבסד תרבות".

ומה קרה למנהלים שהתחלפו שם בקצב מטורף?
"המנהלים שהיו שם תמיד, אנשי מקצוע מהתחום שבאו מחוץ לעיר, נכון, הם לא שרדו; אבל לא בגלל שהם לא מקצועיים, אלא בגלל שהם השתמשו בהיכל התרבות כמקפצה לתפקידים אחרים באזור המרכז, ולא היה להם את הזיקה לעיר. כשהבאתי את איציק פרץ, הוא החליט שהוא עוזב משיקולים כספיים. עכשיו יש מנהלת, אילנה גנון, שהיא מחוברת, ואני מקווה שהיא תיבחר להיות מנהלת הקבועה של ההיכל. היא עושה עבודה טובה".

מה עושים כדי להקנות תרבות לתלמידים?
"יש לנו הרבה שיתופי פעולה עם בתי ספר, אנחנו מציעים כרטיסים במחירים ממש מוזלים כדי שהתלמידים יבואו. באחד מבתי הספר שלחנו מישהו שמלמד תיאטרון כדי לחבר אותם להיכל התרבות. אין מה לעשות, תיאטרון זה לא פופולרי כמו כדורגל ולא פשוט לבנות עולם של תרבות ואיזה הצגה לקנות, תמיד לחשוב על הדבר החדש הבא ואיך תקלע לטעם של רבים. אנחנו עושים את כל המאמצים ועולים באופן עקבי במספר המנויים, ויש לנו כמעט 10,000 מנויים".

מה יהיה עם התיאטרון היוצר?
"לא בונים את רומא ביום אחד. עשינו כמה הצגות של תיאטרון יוצר, ויש חבלי לידה של התחלה. אני מקווה שהבאים אחריי ימשיכו לסבסד כדי שזה יצליח. חד משמעית צריך להשקיע יותר כסף כדי שזה יצליח, ומי שאמור לקבל החלטה כזו זו עיריית אשקלון. אם רוצים שיהיה תיאטרון מוצלח, צריך להשקיע הרבה כסף. אנחנו כבר היום מסבסדים את היכל התרבות ב-2.5 מיליון שקל בכל שנה. זה ההיכל שמפסיד הכי מעט כסף בכל שנה".

מספסדים את ההיכל. היכל התרבות אשקלון. צילום יח"צ

מקנא בתיאטרון באר שבע?
"בטח. המנכ"ל הוא חבר טוב שלי, עושים שם עבודה מדהימה, ואני מקנא בעולם התרבות של באר שבע. אם אנחנו רוצים להמשיך ולהתפתח כעיר איכותית צריך להשקיע הרבה בתרבות וללכת למקום כמו באר שבע ולנסות אפילו לחקות אותם. זאת לא בושה".

השנים האחרונות התאפיינו בקיצוץ מסיבי בתרבות, אם רק נמנה את התזמורת האנדלוסית, פסטיבל עין יהודית, תיאטרון קדם ועוד.
"אני לא מסכים. האירועים שהיו בשנים האחרונות באשקלון מעולם לא היו כמוהם. מעולם לא היו אירועים שמשכו קהל מכל מדינת ישראל, כמו דרום עולה והעדלאידע והמגלשה ואירועי קיץ בשכונות. תקציבי התרבות עלו מאוד בשנים האלה. סדרי העדיפות השתנו: במקום עין יהודית והאנדלוסית, הלכו לתרבות שמופנית לקהל הרבה יותר גדול. ראינו בדרום עולה בין 70 ל-100 אלף מבקרים, עדלאידע עם עשרות אלפי מבקרים, אירועי יום העצמאות מאוד מושקעים ועוד הרבה אירועים שמשכו קהל רב. אם תשווה לקהל שצרך תרבות לפני השנים האלה וקהל שצרך תרבות בשנים האלה, זה לפחות פי חמישה-שישה. יום אחד פגשתי משפחה שבאה מבית שאן להופעה של אייל גולן באשקלון, שאלתי אותם למה, והוא ענה לי: 'למה לא? אנחנו באים חמישה אנשים, משלמים דלק 150 שקל, וכולנו רואים הופעה של אייל גולן, איפה יש דבר כזה?' זו המטרה שלנו, להביא אנשים מכל הארץ. הם נחשפים לעיר, רואים את היופי של העיר. מחר-מחרתיים אם הוא מחפש לעבור לעיר אחרת, הוא ייקח את אשקלון בחשבון. עלינו בעשרות אלפי תושבים בשנים האחרונות, אז לא רק בגלל האירועים, אלא גם בזכותם".

בעיקר מחירי הדיור.
"ממש לא. מחיר הדיור עלו בשנים האחרונות באשקלון באחוזים מהגבוהים בארץ. מאוד קל לומר מחירי הדיור, אבל זו עסקת חבילה של מחירי הדיור, השירות שהתושבים מקבלים, רמת החינוך בעיר, חוף ים. אתה מקבל ערך הכי טוב לכסף שלך בארץ. זה לא רק מחירי הדיור, זה גם מחירי הדיור, כי יש עוד 20 ערים בארץ עם מחירים כמו שלנו".

זוגיות וניגוד אינטרסים

אחת הטענות שהופנו כלפי גלעד אורן בשנים האחרונות היה מינויה של נטלי ברקאי לתפקיד מנהלת חטיבת האירועים בחכ"ל. מעבר לזה שברקאי כיהנה כבכירה בחברת אינטלקט, אשר מפיקה אירועים רבים לחברה הכלכלית, היא גם בת הזוג של אורן.

דיברת על האירועים. מי שמנהלת את החטיבה היא זוגתך. זה נראה לך תקין?
"אני יכול להגיד לך שאחת הסיבות שביקשתי לעזוב בשנים האחרונות זו הסיבה הזאת. קרה מה שקרה, עשינו מה שהתבקשנו לעשות על ידי הממונים עלינו, ושוב זו הסיבה שרציתי לעזוב לפני שנתיים".

האשה לפני הכל. נטלי ברקאי. צילום: אחי בנאי.

אתה לא חש שיש ניגוד אינטרסים בזה?
"שוב, ביקשתי לעזוב בגלל הסיבה הזאת. לא הרגשתי את הניגוד כי הדברים מתנהלים בצורה מתודית, וכך ההתנהלות מול הגורמים בעירייה. אבל שוב פעם, ביקשתי לעזוב, וזו גם אחת הסיבות שאני עוזב".

עלו גם טענות על כך שאינטלקט זכו במכרזים על ימין ועל שמאל, כאשר היא בכירה לשעבר באינטלקט.
"אני בא ממקום של רואי חשבון, ובמשרדי רואי החשבון נהוג שעובדים לעבור אצל הלקוחות שלנו. אינטלקט זכו במכרזים כי נתנו הצעה הכי זולה והכי טובה. הייתה פעם אחת שרציתי לבחור שתי חברות, והיועצת המשפטית אמרה שאתה לא יכול לשם לאינטלקט ארבעה שקלים על כיסא, ולשנייה שישה שקלים על כיסא. במבחן התוצאה האירועים האלה היו הכי טובים והכי מוצלחים".

גם אם זה כשר, מבחינת מראית עין זה לא נראה טוב.
"למי שעובד בצורה שקופה והוגנת אין דבר כזה מראית עין. בחרנו את הצעה הכי טובה והכי זולה. נראה לך שנוכל לפסול חברה בגלל שאחד העובדים עבד שם בעבר?"

בעבר כתבנו על זה שמתחרים אמרו שלא הרגישו בנוח שהם נכנסים לכנס מציעים, והנציג של אינטלקט כבר מכיר את מנהלת החטיבה ואומר לה שלום ומדבר איתה.
"היא לא יושבת בוועדת מכרזים ולא בוחרת את הזוכים, היא בסך הכול אוטוריטה מקצועית שמלווה את הזוכה לאחר הבחירה. אפילו גלעד אורן לא יושב בוועדת מכרזים. מי שיושב הם חברי הדירקטוריון, והם בוחרים את הזוכים".

"הטענות של ריימן פולאט מצוצות מהאצבע"

לפני כמה חודשים פרסמנו כתבת ריאיון עם מנהל החטיבה להתחדשות עירונית בחכ"ל, עו"ד ריימן פולאט, שטען כי אורן ניסה לקדם, לכאורה, התחדשות עירונית במתחם שבו ישנה דירה השייכת לאמו. הוא קיבל בהמשך צו הגנה של חושף שחיתויות מטעם מבקר המדינה.

ריימן פולאט. צילום: אורי קריספין

"הטענות מצוצות מהאצבע", אומר אורן. "הטענות באו רק כדי להטות את נושא הפיטורים שלו. בסך הכול מדובר בחצי דירה שיש לאימא שלי בירושה מהסבתא שלי במתחם של עשרות, אם לא מאות דירות. לא קרה כלום במתחם הזה, מעולם לא התערבתי במתחם הזה, מעולם לא ניסיתי לקדם את המתחם הזה. אבל לבוא ולקדם סיפורים כדי להציל את עורו בשל חוסר שביעות הרצון שלי מתפקודו, הדבר נמצא בבירור אצל מבקר המדינה, ונקווה שייתן את תשובתו בקרוב".

מה קורה עם הפרויקט של מרינה מול? הם טוענים שאתם לא סיימתם חלק מהעבודות כמו הדק מסביב.
"הטענות לא נכונות. הכול מבוצע לפי לוחות הזמנים כפי שתכננו. אם יש להם עיכובים בקניון שלהם, הכי קל להאשים אחרים. אני לא רואה שבעלי עסקים משפצים את החנויות שלהם. אני חושב שזה פרויקט שיאיר את רצועת החוף של אשקלון. אני שמח שאחד כמו אלעזרא הסכים להרים את הפרויקט באשקלון".

הרבה פרויקטים עברו תחת ידיך. מה הפרויקט שאתה הכי גאה בו?
"זו שאלה קשה, כי כל פרויקט זה הבייבי שלי, ועל כל אחד אני מביט בגאווה. הפרויקט המאתגר ביותר היה השוק העירוני. כי אתה לא מבצע פרויקט בחלל ריק, אלא מבצע פרויקט עם אנשים בתוכו, סוחרים, לקוחות, ספקים. אבל מה שהביא לי הכי הרבה סיפוק וכיף זה כשנכנסנו למוסדות החינוך שהיו חורבות, גני משחקים ברמה ירודה ומתקנים רעועים, מבנה רעוע, והוצאנו את הילדים משם, ואחרי זה הכנסנו אותם אחרי השיפוץ המסיבי. ואתה רואה את האושר של הילדים ושל ההורים, זה באמת הביא לי המון סיפוק. מיידית קיבלתי את הפידבק על העבודה".

יש לך שאיפות פוליטיות?
הוא מתמהמה מעט במענה ואז מענה: "כרגע זה לא עומד על הפרק, אני יכול להגיד שהתמהמהתי בתשובה כי פונים אליי המון אנשים בתקופה האחרונה. מבחינתי זה לא על הפרק. אני באתי ממקום מקצועי, וחשוב לי להישאר במקום מקצועי".

לא על הפרק עכשיו או שבעתיד אולי כן?
"כרגע זה לא עומד על הפרק. אני יוצא לדרך חדשה, דרך מקצועית חדשה, ואני לא חושב שהעמדה תשתנה בעניין זה. אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שנה וחצי".

לסיום מבקש אורן להודות לכמה גורמים, "אני רוצה להודות לכל ראשי העיר שעבדתי איתם, גם בני וקנין גם איתמר שמעוני, גם אפי מור על אמון שנתנו בי; להודות לצוות של החברה הכלכלית על ההירתמות שלהם, שעבדו לילות כימים למען המטרות, והקרדיט מגיע לכל אחד ואחד מהם. אני רוצה להודות לעובדי העירייה שעבדנו איתם, הם אנשים טובים ואיכותיים, ולהודות לתושבי אשקלון שאין כמוהם אנשים חמים שתמיד מקבלים הכול בהבנה ובצורה טובה".

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר