אחת הפרשיות שזעזעו את העיר אשקלון בשנים האחרונות, הייתה פרשת ההתעללות בילדים בגן "דיסני" בעיר. אחת הסייעות שם, אמיליה אוסטרובסקי תועדה, הודתה והורשעה בשורה של מקרים של התעללות ופגיעה בתינוקות הרכים. נגזרו עליה שנתיים מאסר.
בימים אלה אף מתנהל משפט נגד עובדות נוספות מהגן הזה שהואשמו בכך שהיכו פעוטות בגן. הראיות המרכזיות נגד אוסטרובסקי ונגד הסייעות האחרות הן התיעוד ממצלמות האבטחה שהיו בגן.
התיעוד הביא להרשעתה. אמיליה אוסטרובסקי
מי שאסף את הראיות הללו במהלך החקירה נגדן היה ירון (שם בדוי), צעיר עם צרכים מיוחדים, המתנדב בתחנת משטרת אשקלון שצפה במאות השעות שתועדו במצלמות ואיתר מתוכן את אותם הרגעים שבהם רואים את מקרי האלימות. "צפיתי במשהו כמו חודש של תיעוד מהמצלמות כדי לאסוף ראיות", הוא מספר, "זה לקח לי משהו כמו שבוע ימים צפיתי במשהו ומילאתי דו"ח צפייה שהביא את הראיות. ראיתי את המקרים שם, הם היו מאוד קשים".
כאב לך לראות את זה?
"כן. כאב, אבל בסופו של דבר צריך להישאר אובייקטיבי. מילאתי דו"ח צפיה של לפחות 20 עמודים".
אתה מצליח להתנתק מזה כשאתה מגיע הביתה?
"כן, זה קשה אבל כשאני מגיע הביתה אני משאיר את הכל מאחוריי".
ירון, הוא חלק מפרויקט מיוחד שמובילה פקד אורית מרקוביץ' ראש משרד חקירות בתחנה. "אני משלבת אותם בקהילה, אצלי במשרד, כאשר גם אני מרוויחה מזה וגם הם מרוויחים מזה", היא מסבירה, "יש לי קסם של בחור שהוא תורם המון למשרד ויש עוד חברה מקסימה, ולנטינה, שמשולבים במשרד החקירות בתפקיד של עוזר לחוקר. הם חוסכים לחוקר עבודה שהייתה לוקחת לו המון זמן לבצע ומשאירים לו יותר זמן להתפנות לחקירה עצמה. הם סוג של ילדים שלנו, עוטפים אותם ומכילים אותם וקשובים לצרכים שלהם. אני זכיתי לנהל פרויקט כזה במשרד החקירות".
"זה נפל עליי כרעם ביום בהיר"
זה התחיל בעקבות חיבור שעשה סגן מפקד התחנה בין מרקוביץ' לבין עמותת "בת עמי" הפועלת בתחום השירות הלאומי, "אני מאוד רציתי וזה מבורך כי גם החברה צריכה לקבל אנשים עם צרכים מיוחדים וגם הייתי צריכה עזרה וכל עזרה היא מבורכת", אומרת מרקוביץ', "יש עומס של עבודה והם מאוד תורמים לי מבחינת עשייה במשרד. אני בקשר עם ההורים, לאחרונה עדכנתי את אמא של ירון כמה שאני נהנית מהעשייה שלו ואני גאה בו וזה מאוד חימם לה את הלב. זה לא פשוט להיות אמא לילד עם צרכים מיוחדים. לי יש ילד עם צרכים מיוחדים וזה מחמם את הלב לדעת שהילד שלך נמצא בידיים טובות, במקום טוב ושהוא תורם ואוהבים אותו".
הסיפור האישי גרם לך להתחבר יותר למיזם הזה?
"עליי זה נפל כרעם ביום בהיר, זה הבן הקטן שלי וזה משהו שהוא לא פשוט ורק כאשתה נמצא שם אתה מבין לעומק במה מדובר. זה לא פשוט בכלל להיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים, בין אם זה הקבלה בחרה, גם אם זה הבירוקרטיה שיש מסביב. השילבו הוא משהו שהוא מבורך, אצלי הילד משולב בבית הספר והקהילה מקבלת אותו והוא אהוב וזאת הרגשה שהייתי רוצה לכל ילד עם צרכים מיוחדים".
פקד אורית מרקוביץ'
כמה נערים משתתפים בפרויקט?
"זה משהו שהוא עדיין חדש כי גם לגייס אותם לחקירות זה תהליך מאוד ממושך שמצריך סיווג ביטחוני מאוד גבוה. לא כל אחד יכול לבוא לחקירות והם עברו תהליך מאוד קשוח כדי להגיע אליי והם עומדים בזה. זאת חצי שנה של הכנה והשירות עצמו נמשך שנתיים. חוץ מירון יש גם את ולנטינה שהיא קסם של בחורה שעוזרת מאוד, החוקרים בבוקר מגיעים ורבים עליהם כי כל אחד צריך את העזרה שלהם. יש מישהי שצריכה להצטרף בספטמבר שצריכה להיכנס ועוד שתי בנות בתהליך. זה תהליך שאני רוצה להרחיב אותו, זה לא רק כוח אדם זאת גם אווירה נעימה ומכילה".
"החלום שלי להתגייס למשטרה"
ירון, בן 20, מתגורר באפרידר, הוא בוגר בית הספר מקיף ה', והיום הוא חלק בלתי נפרד ממשרד החקירות, ומשתתף גם בערבים של המשרד וימי כיף שמקיים המשרד. "אני מאוד אוהב את העבודה פה ומרגיש שייך לפה, הם כמו משפחה שלי. הציעו לי אפשרויות ובחרתי משטרה כי תמיד רציתי להיות במשטרה, עניינה אותי העבודה זאת, אני גם מתנדב במשמר האזרחי כבר 3 שנים. ראיתי את זה בטלוויזיה המון ובמשמר האזרחי הבנתי לעומק את העבודה ורציתי להיות מאחורי הקלעים, בחקירות".
מה אתה עושה בחקירות ביום יום?
"אני עוזר לחוקרים בתמלולים של הקלטות של מוקד 100, דו"חות למצלמות גוף ומצלמות אבטחה, אני מזהה ומגלה עבירות".
מה עוד אתה עושה?
"אני הולך לבית המשפט, פותח צווים במזכירות ומעלה אותם לטוען המעצרים".
בית משפט השלום באשקלון. צילום: אורי קריספין
איך התחושה בבוקר לקראת העבודה?
"תחושה כיפית, אני מצפה כל יום ברגע שנגמר היום ליום המחר שיבוא. שעות השירות שלי זה עד 14:00 ואני נשאר עד 17:00".
מה החלום שלך?
"להתגייס למשטרה, להיות חוקר. מאוד רוצה להיות חוקר זי"ט (זירה טכנולוגית, מצלמות וכד')".
זה לא קשה מדי להתעסק כל הזמן בדברים האלה?
"אני יודע שלא כל אחד יכול, אבל זה מה שבחרתי בו ואני אוהב את הבחירה הזאת".
אורית, עד כמה יש היתכנות לגייס אותו?
"זה משהו שהוא לא אופייני למשטרה והמשטרה לומדת לאט לאט וכן אני עושה הרבה מאמצים לגייס אותו כי כן צריך לשלב אותם ואל רק כשהם בשירות לאומי, אלא גם כשהם מקבלים משכורת כשוטרים. מבחינתי זה לא רק חלום שלו, זה גם חלום שלי שיקרה דבר כזה והוא יהיה בין הראשונים שיהיו שם. גם ולנטינה, בת השירות השנייה, מאוד רוצה להתגייס למשטרה. אם אני אגרום לחבר'ה האלה להרגיש כמו שהוא מרגיש, אני את שלי עשיתי. כי מה שהוא מקבל פה זה לא משהו שהוא יקבל בכל מקום. אם יש לי חבר'ה שבאים ונהנים ורוצים להישאר מעבר לזמן, אני את שלי עשיתי".
"זה חשוב יותר מכסף"
התרומה של ירון היא לא רק בעבודה עצמה, אלא גם מסביב. כך למשל, יש פרויקט שבו שוטרי משרד החקירות מתנדבים ועושים פעילויות עם ילדים בסיכון במועדונית שנמצאת בשכונת שמשון. "אני אוסף בקבוקים שהחוקרים שותים, צוברים אותם, ממחזרים אותם והכסף שמקבלים זה מתנות לילדים", הוא מספר.
ירון, יצאת לשטח?
"כל כמה זמן אני יוצא איתם להוריד מצלמות. למשל יש דברים שהחוקר לא מבין ואני מסביר לו איך לעשות זה, יש לי ידע טכנולוגי, גם בתכנות".
ועם הידע שלך, אתה לא רוצה ללכת להייטק?
"היעד שלי זה להיות שוטר וזה מה שאני שואף להיות. אני שומע על שוטרים שעוזבים אז עד שיש לי הזדמנות לעשות משהו משמעותי, זה חשוב יותר מכסף".
הבית בו פעל גן "דיסני". צילום: מתוך גוגל סטריטוויו
כשאתה מסיים יום עבודה מה אתה מרגיש?
"אני מרגיש שאני משפיע בעניינים של דיני נפשות".
איך הגיבו החברים שלך על זה?
"הם אומרים לי 'שמעת מה קרה?' אז אני אומר להם שזה סודי ואני לא יכול לספר. הם תומכים בי ואומרים לי 'אל תעצור אותנו'".
פקד מרקוביץ' מדגישה כי הורה לילד עם צרכים מיוחדים שקורא את הכתבה שידע שהוא יכול לפנות לעמותת "בת עמי" להשתלב במסגרת כמו משרד החקירות.
את רואה את זה מתרחב לעוד תחנות?
"אני מנסה במסגרת היכולות שלי. יצרתי קשר עם קולגות בתחנות האחרות ואמרתי להם 'הרמתי דגל, תנסו גם אתם להרים פרויקט כזה'. זה מעבר לעניין הקהילתי שנמצא פה, המשטרה לא מתעצמת בהתאם לגודל האוכלוסייה. והחבר'ה האלה הם מכפילי כוח ונמצאים היום בליבת העשייה של החקירות".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
