עם עשרה מיליון צפיות בחודש: כך הפך היועץ מהדרום לפרשן הביטחוני של הטיקטוק

בעולם שבו פרשנים ביטחוניים נולדים באולפני הטלוויזיה, שגיב שלום (43) בחר בדרך אחרת: מצלמת טלפון, תוכנת עריכה ו-300 עוקבים.

היום הוא משדר בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, ובשלוש הפלטפורמות יחד יש לו כ-65 אלף עוקבים, שאותם צבר בפחות מחמישה חודשים. את מרבית הצפיות הוא צובר בטיקטוק. הערוץ שלו "שגיב שלום – מאחורי הקלעים" מגיע לממוצע של מעל 10 מיליון צפיות בחודש ובחודש האחרון אף עבר את ה-20 מיליון צפיות.

"לחצתי Rec והעליתי ניתוח ישיר"

הטריגר שהניע את שלום לפתוח מצלמה ולצלם את עצמו נולד בעקבות צפייה בשידורי הטלוויזיה במהלך המלחמה. הוא מספר שחש "תסכול עמוק מאופן הסיקור באולפנים המסורתיים".

"ראיתי שידורים שמייצרים בעיקר חרדה, כבדות ופאניקה, בזמן שהציבור היה צמא לניתוח קר, שקול ובגובה העיניים שמסביר את לוח השחמט בלי מסכות", הוא אומר. "בערב פסח החלטתי להפסיק לדבר רק בקבוצות וואטסאפ סגורות, שבהן התחזיות שלי פגעו בול אבל נשארו במעגל מצומצם. פשוט פתחתי מצלמה בטלפון, לחצתי Rec והעליתי ניתוח ישיר".

שגיב שלום

הצעד הזה לא היה מובן מאליו. שלום התחיל מאפס, מול קהל קטן מאוד, והיה ברור שאין ערובה להצלחה.

היה לך חשש שזה יהפוך לפלופ?
"ודאי שהיה. התחלתי עם 300 עוקבים בלבד", הוא משיב. "אבל כשאתה מגיע ממקום של שליחות", הוא מוסיף, "השליחות מנצחת את הפחד מלייקים".

הרגע שבו הבין שזה תופס

לדבריו, הרגע שבו הבין שהסרטונים תופסים היה כשהגיע לקהל שאינו רק תושבי האזור. "ברגע שהבנתי שהקהל כבר אינו מורכב רק מתושבי האזור ומעגלים קרובים, אלא ממובילי דעת קהל, עיתונאים בכירים, קצינים וגורמי ממשל שמחכים לסרטון כדי להבין לאן הדברים הולכים".

לדבריו, ההכרה הזו התעצמה כשהמספרים טיפסו למיליוני צפיות בחודש והגיעה לשיא כשהוזמן לראיון של 7 דקות בחדשות הלילה בערוץ 11. "המערכת שם רצתה להבין מקרוב איך יוצר תוכן עצמאי מהרשת מנצח את המהדורות הממוסדות".

מה היה הסרטון החזק ביותר שלך?
"הסרטון החזק ביותר היה סביב התחזית והאזהרה של 'תכינו את הממ"ד' יומיים לפני המתקפה האיראנית באפריל. הוא התפוצץ במאות אלפי צפיות כי הוא פגע בדיוק כירורגי במציאות – שעות לפני שזה קרה בפועל, ובזמן שהמהדורות בטלוויזיה עוד גמגמו ולא ידעו לתת תשובות. אנשים ראו שיש כאן ניתוח מודיעיני נקי מאינטרסים ומסביר פנים, שמכין אותם למציאות בלי לזרוע פחד מיותר".

מאשקלון לוועדת החוץ והביטחון

שלום נולד וגדל באשקלון ומתגורר היום בקיבוץ ניצנים, סמוך לעיר. הוא נשוי למורן ואב לארבעה: יהל, אור, עומר ואדר.

את שירותו הצבאי והביטחוני המשיך כקצין מודיעין, ובהמשך עסק בתחום הביטחון והאסטרטגיה במערכת הביטחון (בדימוס). הוא עורך דין, בוגר בית הספר לעיתונאות ותקשורת, והתמחה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שם כתב מאות הצעות חוק.

שגיב שלום לצד אביבה ונועם שליט

בהמשך פעל כלוביסט ויועץ לקשרי ממשל בכנסת ובמשרדי הממשלה. לדבריו, במסגרת זו ייצג את משפחת שליט מול שרי הממשלה והכנסת, במאבק שהוביל לשחרורו של גלעד שליט. כיום, לצד תפקידו כחבר מליאה במועצה אזורית חוף אשקלון, הוא מייעץ אסטרטגית לעסקים ומנהל את הפעילות העסקית המשפחתית.

3 עד 4 שעות של עבודה ביום

שלום מעריך שהוא משקיע בתוכן 3 עד 4 שעות עבודה נטו ביום. התהליך מתחיל בסינון של מאות מקורות מידע, בהם ערוצים בינלאומיים, רשתות ערביות ומודיעין גלוי (OSINT), וממשיך בזיקוק לתסריט של 60 שניות, צילום, עריכה ומענה אישי לעוקבים. את העבודה הוא משלב בעזרת "ניהול זמן קפדני ומשמעת עצמית של רץ מרתון", ומפיק תוכן בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות ובלילה.

זה לא בא על חשבון המשפחה?
"אין ספק שזה גובה מחיר", הוא מודה. "הטלפון הופך לעיתים לחדר מצב נייד". לדבריו, הוא מקבל אלפי הודעות ביום, מאנשים ששואלים על מועד החתונה ועד כאלה שמתלבטים על טיסות. אבל הוא הציב לעצמו גבולות: "כשאני עם מורן והילדים בארוחת שישי או בזמן משפחתי נטו – הטלפון מונח בצד".

שעות של איסוף מידע ועריכת סרטונים. שגיב שלום בפעולה

כשהמשפחה יוצאת לנופש הוא מקדיש שעה בבוקר ושעה בערב לעדכונים קריטיים "וכל שאר הזמן מוקדש למשפחה. הבית בניצנים והמשפחה הם העוגן שמאפשר לי את כל העשייה בחוץ", הוא אומר.

מה מתפרסם ומה נגנז

לפי שלום, המידע שזורם אליו מדי יום הוא עצום, ולא כל מה שמגיע אליו מגיע לצופים. את הסינון הוא מתאר כעיקרון עבודה מרכזי.

לפי מה אתה מחליט מה לפרסם?
"העיקרון המוביל שלי הוא ערך מול רעש", משיב שלום. לדבריו, ידיעה שהיא ספין או פאניקה לא תיכנס. לדבריו, הוא מסנן לפי שלושה כללים: הצלבת מקורות מול גורמים ודיווחים מהשטח, משמעות אסטרטגית לחיי האזרח, ואחריות וביטחון מידע. "ביטחון המדינה עומד מעל לכל סקופ", הוא מדגיש.

שלום מתאר זרם יומי של חומרים רגישים שמגיעים אליו ממקורות שונים, וחלקם לא יראו אור. "מגיעים אליי מדי יום סרטונים רגישים, הדלפות ושמועות מכל גזרה אפשרית", הוא אומר. לדבריו, כל מידע שנוגע לביטחון הכוחות או שעלול להפר צנזורה נגנז מיד. "עדיף להפסיד סקופ של חמש דקות מאשר לפגוע באדם אחד או בביטחון המדינה".

פניות מפוליטיקאים ומהבן של ראש הממשלה

שלום מספר שישנם גורמים שזיהו את העוצמה של הערוץ ופנו אליו עם פניות או בקשות שונות ואפילו הצעות להצטרף לפוליטיקה. "בעולם שבו סרטון ברשת מייצר אפקט תודעתי חזק יותר מראיון באולפן, גורמים פוליטיים ויועצי תקשורת מזהים את העוצמה ופונים. היו פניות להצטרף למפלגות, גישושים והצעות להבליט זוויות מסוימות או לרכך ביקורת. המדיניות שלי היא אפס תלות: אני לא עובד אצל אף פוליטיקאי, לא מחויב לאף מפלגה, והנכס הכי יקר שלי הוא אמון הציבור. מי שמנסה להכתיב נרטיב מקבל סירוב מנומס וחד-משמעי", הוא אומר.

ובכל זאת, מחקת פעם סרטון?
"ככלל, אני כמעט ולא מוחק תוכן. המקרה המפורסם והמשעשע ביותר היה כשהבת שלי אור מחקה לי בטעות סרטון מהטלפון בגלל 'פאדיחה בבית ספר' בדיוק כשהוא חצה את רף מיליון הצפיות".

אבל היה גם מקרה חריג אחד. זה קרה כאשר יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה פנה אליו באופן אישי וביקש למחוק סרטון שנגע אליו. "מתוך כבוד לבקשה אישית נקודתית מחקתי, אבל זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שזה קרה", הוא אומר. כשנוצר אי-דיוק בעקבות התפתחות מהירה בשטח, הוא מעלה עדכון גלוי במקום להעלים את התוכן.

יש סרטון או מידע שאתה מתחרט שפירסמת?
"לא ברמת העובדות או המידע, אבל בהחלט לגבי הטונציה בסרטונים הראשונים. בתחילת הדרך, כשהאירועים היו בשיא הסערה, הטון שלי היה לעיתים דרוך ודרמטי מדי. הבנתי מהר מאוד שהתפקיד שלי הוא לא לתדלק את הדרמה, אלא להיות המבוגר האחראי: להוריד את מפלס החרדה, להסביר בהיגיון ולתת עוגן של ביטחון. הדיוק של הטון והאחריות הציבורית היו הלקח המשמעותי ביותר שאימצתי".

חמינאי, יעל שלביה, ופורמולה 1

לצד הדיווחים הביטחוניים, בערוץ מופיעים גם תכנים על בידור ותרבות ואפילו אייטמים על יעל שלביה ועומר אדם. שלום מסביר שהציבור צריך גם אוויר לנשימה. "חיים שלמים לא מורכבים רק מטילים, חמינאי וטראמפ", הוא מסביר, "הציבור בישראל חי תחת עומס רגשי כבד מאוד, ואחרי חודשים ארוכים של מלחמה ומתח הוא חייב גם אוויר לנשימה, קלילות וצבע. הערוץ שלי התפתח מערוץ פרשנות צר לערוץ חדשות שלם, ותרבות פופולרית, בידור ולייף-סטייל הם חלק בלתי נפרד מהחוסן הציבורי".

לדבריו, "היכולת לתת ניתוח גיאופוליטי חד של 50 שניות על המזרח התיכון, ומיד אחריו לדבר בהומור ובקריצה על מה שמעסיק את הישראלים ביומיום – זו מהותה של תקשורת מודרנית בגובה העיניים".

האח יניב ז"ל. חיבה לספורט מוטורי

ישנו תחום נוסף שמעסיק אותו וזה הספורט המוטורי. אבל לתחום הזה יש עבורו גם משמעות אישית. "העיסוק בספורט מוטורי ובפורמולה 1 הוא עבורי חיבור אישי עמוק שנועד להנציח את אחי יניב ז"ל, שהיה נהג מרוצים ונהרג בתאונת דרכים. זה חלק בלתי נפרד ממי שאני".

"הנדסת תודעה" והביקורת על התקשורת

שלום מבקר את התקשורת הממוסדת ומכנה את דרך הסיקור שלה "הנדסת תודעה". עם זאת, כשנשאל אם גם הוא מהנדס תודעה, הוא דוחה את ההשוואה. "יש הבדל תהומי בין הבעת דעה ופרשנות מוצהרת לבין הנדסת תודעה", הוא אומר. "אני מעולם לא טענתי שאני צינור סטרילי נטול עמדה", הוא מוסיף. לדבריו, ההבדל הוא בשקיפות: "אני מניח את העובדות על השולחן, מפרק את לוח השחמט ומסביר איך הגעתי למסקנה".

בביקורת שלו הוא נוהג למתוח ביקורת על ערוצי טלוויזיה מסוימים, ולא על אחרים.

למה אתה מבקר את ערוצים 11, 12 ו-13, אבל לא את ערוץ 14?

לדברי שלום, ההבדל הוא בהגדרה העצמית של הערוצים. רוצים 11, 12 ו-13 מגדירים את עצמם כערוצים ממלכתיים ואובייקטיביים שמשדרים לכלל הציבור הישראלי, ולכן הרף והציפייה מהם הם להיות מאוזנים, מדויקים ונטולי הטיה. כשבפועל רואים קו סיקור אחיד, כבד ומלחיץ שחוזר על עצמו באולפנים, שם בדיוק נוצר הפער מול הציבור – ושם הביקורת שלי נוקבת.

לגבי ערוץ 14 הוא אומר: "מעולם לא הסתיר את האג'נדה הימנית שלוהוא קם במפורש כערוץ בעל תפיסת עולם מוצהרת, ובדיוק בגלל זה הצופה יודע מראש מאיזו פריזמה הוא משדר. יחד עם זאת, אני לא עובד אצל ערוץ 14 ולא אצל אף ערוץ אחר. כשיש דברים שראויים לביקורת או דיווחים שאינם מדויקים, גם שם אני אומר את הדברים בלי למצמץ. הנאמנות היחידה שלי היא לציבור שצופה בי, לא לשום ערוץ טלוויזיה".

ומה לגבי נתניהו והגוש שלו? ישנה תחושה שאתה נמנע מביקורת עליהם
"ממש לא", הוא משיב. "מי שעוקב אחריי באדיקות רואה שאני לא שייך לא למחנה ה'רק ביבי' ולא למחנה ה'רק לא ביבי'. הפוליטיזציה הזו היא בדיוק מה שריסק את השיח הציבורי בישראל", הוא אומר, ומוסיף: "המבט שלי הוא תמיד אסטרטגי-ביטחוני, לא מפלגתי. כשנתניהו או הקבינט מקבלים החלטות נכונות מבחינה אסטרטגית – כמו עמידה בלחצים בינלאומיים בנושאים קריטיים, פעולות תקיפה מדויקות או מהלכים שמשנים את המשוואה מול איראן – אני אשבח ואסביר את הרציונל, גם אם באולפנים יבקרו אותם אוטומטית".

מצלם מכל מקום. שגיב שלום

לדבריו, כשמזוהה הססנות או מריחת זמן, "כמשפטן וכאיש ביטחון בדימוס, אני שופט תוצאות ומעשים מול המציאות בשטח, לא מול שיוך פוליטי. הציבור מרגיש את זה מיד, וזה הסוד שמאחורי האמון של מיליוני העוקבים מכל קצוות הקשת הפוליטית".

כיוצר שפועל לבדו, ללא מערכת מסחרית שעומדת מאחוריו, שלום מציין שהוא לא פועל בוואקום. לפני פרסומים רגישים הוא מתייעץ במעגל מצומצם של אנשי מקצוע מהעולם הביטחוני והתקשורתי. ובבית? "אשתי מורן", הוא אומר, "העין הכי חדה, כנה וביקורתית שיש לי לכל תוכן שעולה לרשת".

והבחירות? תסתכלו על טהראן

שלום, שמעריך את התמונה האסטרטגית באזור, מקשר בין המציאות הביטחונית ללוח הזמנים הפוליטי בישראל. בשאלה אם הבחירות ייערכו במועדן, הוא מציג תמונה מורכבת.

האם הבחירות יתקיימו במועדן?
"המערכה מול איראן היא אירוע קיומי ורב-שלבי שנמצא בשיאו", הוא אומר. לדבריו, אם תהיה התלקחות אזורית כוללת, המערכת הפוליטית תיכנס להקפאה. "שום מדינה לא הולכת לקלפיות תחת מתקפת טילים בליסטית מתמשכת".

"השורה התחתונה שלי", הוא מדגיש, "אל תסתכלו על התאריכים הפורמליים – תסתכלו על טהראן ועל וושינגטון. המציאות האסטרטגית היא שתכתיב את לוח הזמנים של הפוליטיקה הישראלית, ולא להפך".

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔⇔⇔