“אני אפרגן לויקטור בן עמי ולאבי עייש. לגבי ויקטור, דבר ראשון, הוא באמת איש מקסים, חכם מאוד, חריף, והתרומה שלו לביטחון המדינה היא יקרה מפז.
משה אטיאס מכריז על ריצה לראשות העירייה
אני חושב שהוא מועמד ראוי, שצריך עוד קצת שפשוף בפוליטיקה המקומית, אבל הוא בדרך הנכונה. אבי עייש אוהב את העיר מאוד, אין ספק בכלל. יש לו יכולת התמדה נדירה, ואני מעריך מאוד בן אדם ששם לעצמו מטרה ונלחם עליה בכל הכוח. להבנתי הוא גם עורך דין מצוין”.
אבי עייש
“אני רוצה לאחל לכל המועמדים שנה טובה, לבקש מחילה ולשלוח ברכות לשנה מוצלחת. אני מקווה שכולם יהיו חברי מועצה בעירייה שאני אוביל, וביחד נוכל להצעיד את אשקלון למקום טוב יותר. אני בוחר לפרגן לכולם: למשה אטיאס, שמוביל רוח צעירה, ואני חושב שיש לעודד אותה. אני מכבד את הרצינות של ויקטור בן עמי.
מבצע הקש בדלת. עייש בפתח עוד דירה באשקלון
אני שמח שאיתי סהר, שהוא שוחר מוזיקה ותרבות, לוקח חלק ורוצה למתג את אשקלון כעיר מוזיקה ואמנות. אני מעריך את העבודה הקשה שעושה עו”ד סויסה. אני מעריך את הייצוג המגדרי של ריקי שי ומאחל לה הצלחה. אני מאחל הצלחה גם לתומר ולרוני. לאיתמר אני מאחל שיצליח להוכיח את חפותו”.
ויקטור בן עמי
“אני בוחר לפרגן לאיתי סהר. בחור צעיר, נקי כפיים, שמגיע למערכת הבחירות ולזירה הפוליטית מהבטן ומהסיבות הנכונות. הוא מאוד מסונכרן ומעודכן עם מה שקורה בעיר, הוא חי את אשקלון.
בן עמי
אני מאוד מתרשם מהמוטיבציה שלו והרצון וחושב שהוא ראוי להיות חלק מהנהגת העיר אשקלון”.
שלמה סויסה
“אני אפרגן דווקא לאיתמר שמעוני. מעבר לכל העניינים מסביב, מדובר בבן אדם עם אמביציה, שחותר למטרות ולהישגים.
שלמה סויסה באולם בית המשפט
אני מאוד מזדהה עם הרצון העז להגיע ליעד ולקדם מטרות בחיים בכל דרך. על הדרך אנחנו אמנם חלוקים, אבל זה בכל זאת ייאמר לזכותו”.
"השנה אני אביא איתי לבית הכנסת ביום כיפור את הטלית של אבי זצ”ל רבי ברוך בן אברהם וג’אני אברהמי זצ”ל אשר בחודש האחרון לחייו התמסר לתפילת שחרית עם טלית ותפילין. היינו בבית חולים ברזילי בפנימית ה’, הרופאים אומרים, 'מצב קשה, הידרדרות', המכשיר סיטורציה על אצבעו ומסכת חמצן על פניו, לא ויתר על תפילת שחרית. ראיתי אותו מתייסר לעשות פעולה פשוטה כזו, הנשימות היו כבדות, הגברתי את הלחץ בחמצן לאבא שיצליח בקלות להתפלל.
אברהם אברהמי
כתוב: 'ייסורים מכפרים עוונות'. אבא זצ”ל הוכיח לי תמיד שממצוות רק מרוויחים, לא מפסידים. עם טלית זו ברכני אבי זצ”ל, כל פעם שיצאתי מהבית לנסיעות ארוכות לישיבה או למילואים: 'יברכך השם וישמרך, יאר השם פניו אליך ויחנך, יישא השם פניו אליך וישם לך שלום'. כל פעם שאני שומע ברכת כהנים בבית הכנסת בכיפור, ואני עם הטלית של אבי זצ”ל, אני נזכר בברכתו של אבי זצ”ל והדמעות יורדות. זכותו תגן בעדנו אמן. שתכתבו ותחתמו בספר החיים ושנה טובה ומבורכת".
שי חדד
"יש לי טלית שסבא שלי קנה לי לבר מצווה ועד החתונה שלי היא הייתה איתי תמיד, מגיל מצוות. בחתונה שלי קנו לי טלית חדשה, כי כמו שנהוג צריך להתחדש בטלית.
שי חדד
אבל תראו מה זה, בחתונה שמתי אותה עליי פעם אחת, אחרי החופה הורדתי אותה ומיד אחרי זה היא אבדה לי. לא נותרה לי ברירה וחזרתי לטלית שלי הישנה מבר המצווה שסבא שלי קנה לי".
20 יום לאחר שקיבל את המנדט בבחירות שקיימו יוצאי הקהילה האתיופית בעיר החליט שלמה בלאי לעשות את המהלך הפוליטי הראשון שלו לאחר ההחלטה להוביל את רשימת 'אור לאשקלון' המזוהה עם יוצאי העדה. בלאי וממלא מקומו, יניב וובט הודיעו הערב פומבית על החלטתם לחבור לראש העירייה המושעה איתמר שמעוני ולתמוך בו במירוץ לראשות העיר.
"לאחר שישבנו ושמענו את משנתם של כלל המועמדים קיבלנו החלטה חד משמעית, לתמוך במר איתמר שמעוני במירוץ לראשות העיר, מדובר במנהיג שסייע רבות להשתלבות הקהילה האתיופית בעיר ומחוצה לעיר" מסר הערב שלמה בלאי יו"ר הרשימה והוסיף "בזמן כהונתו זכינו לראות התפתחות עצומה במגוון תחומים, בחינוך בנו בתי ספר חדשים ו-72 גנים חדשים, שופצו מעל ל-127 כיתות חדשות וכן ראינו זינוק בזכאים לתעודת הבגרות. בעולם התרבות והפנאי קיבלנו פיתוח רצועת חוף מדהימה, מקום שהפך להיות אבן שואבת לרבבות מבקרים מבית ומחוץ, כמו שעשה בתל אביב כך עשה גם כאן".
אלא שמי ששם לב גילה כי החבירה לשמעוני היתה תגובת נגד לחבירה של הרשימה האחרת המזוהה עם יוצאי אתיופיה באשקלון, רשימת 'גב לתושב' שבשבוע שעבר חברה לתומר גלאם שאף פרסם בעמוד הפייסבוק שלו הודעה מיוחדת ותמונות.
בני הקהילה האתיופית באשקלון, למרות שעל פי כמות בעלי זכות בחירה שווה יותר ממנדט אחד, הצליחו לפני 15 שנה לתת מנדט לנציג אחד במועצת העיר, שלמה בלאי בעצמו, אך לאחר קדנציה אחת הם לא הצליחו לשמר את כוחם ומאז מועצות העיר נטולות ייצוג לבני הקהילה, שזקוקה לייצוג הזה יותר מכל קהילה אחרת בפסיפס הישראלי.
איחוד כוחות היה מותיר להם סיכוי לעשות זאת ובגדול אבל כעת, לאחר התפצלותן של שתי הרשימות שמציגות את עצמן דואגות לאותן בעיות של אותה אוכלוסיה נראה כי יהיה קשה להגיע להישג שהם כה מייחלים לו. הדבר מקבל ביטוי ביתר שאת כאשר שתיהן מזוהות עם מועמדים יריבים.
פעילי אור לאשקלון בטקס החבירה. צילום: מטה שמעוני
שמעוני מודע לחבירה של רשימת 'גב לתושב' עם גלאם, אך הדבר לא מנע ממנו הערב להתמוגג מהאחדות לכאורה שקיימת במגזר. "לראות את הגיבוש והאחדות של בני הקהילה האתיופית זה פשוט מדהים ואני רוצה להודות לשלמה בלאיי יו"ר הסיעה וליניב וובט מ"מ יו"ר הסיעה על התמיכה בי במירוץ לראשות העיר. שיתוף הפעולה בינינו חזק ואני מברך על כך".
ראשי הרשימה חתמו עם שמעוני על הסכם שאת חלקו ייתכן שתהיה בעיה משפטית ליישם. למשל בתחום החינוך: סבסוד צהרונים לבני העדה או סבסוד החינוך הבלתי פורמאלי למשפחות מוחלשות שנמנות על יוצאי העדה.
חותמים על ההסכם: וובט מימין, שמעוני עם ריימן פולט ובלאי
נושאים אחרים שסוכמו בין הצדדים ספק עד כמה יהיו יעילים: "הקמת מערך מעקב לקידום החינוך בקרב קהילת יוצאי אתיופיה אשר ישרת את צמצום הפערים בצורה דרמטית" למשל שנראה כמו סוג של הצהרה שאף אחד במדינה עוד לא הצליח למצוא את הנוסחה שלה.
בצל האירועים האחרונים בהפועל אשקלון על רקע תום חלון העברות, יצאה הפועל אשקלון לאצטדיון הברפלד שם פגשה את הפועל ראשון לציון של אייל ברקוביץ' ואותה מאמן אחיו ניר. באשקלון מקווים שהחתמותיהן של אמיר לביא ולוטם זינו יתרמו לקבוצה מדובר בשני שחקנים מוכשרים שניבאו להם עתיד ורוד יותר אך לא הצליחו להביא את יכולתם לידי ביטוי עד כה. בקבוצה מקווים לכפר על הפסד הבית האחרון מול בית"ר ת"א רמלה 3:1 ולהידבק בחזרה לצמרת הליגה. בראשון לציון מנגד לא ניצחו העונה ואין ספק שיקוו לעשות זאת על חשבון אשקלון לעיני הקהל הביתי.
לא הרבה קרה על הדשא עד הדקה ה-37 אז גל צרויה המצוין בעט מהאוויר לשער, שוער ראשון לציון הדף לרגליו של סער פדידה והכדור חדר לרשת. 1:0 להפועל אשקלון תוצאה שנשמרה עד הסיום.
לקראת חגי תשרי, הוזמנו תושבי אשקלון למרכזי חב"ד הפזורים בשכונות העיר, לחוות את התפילות ולקיים את המצווה לשמוע קול שופר באווירה מיוחדת ומקבלת וללא צורך בהזמנת מקום מראש.
התושבים מוזמנים לא הגבלה. צילום: אלירם משה
כבכל שנה הגיעו תושבים רבים לתפילות ראש השנה, כשרבני חב"ד מקבלים את הבאים במאור פנים ובשמחה. בדרשות החג המסורתיות הבהירו הרבנים את המשמעות האקטואלית של הימים הנוראים וכמובן הדריכו את הבאים במהלך התפילה.
במהלך ימי ראש השנה יצאו רבני ומתנדבי חב"ד ל"מבצע שופר"- זיכוי התושבים במצוות היום שמיעת תקיעת השופר ברחבי העיר. כך בעוד רבים מבלים בפארקים, או נאלצים להתאשפז בבתי אבות ובמרכז הרפואי ברזילי תקעו להם בשופר והסבירו את משמעויות הימים.
לאחרונה קיבלה המכללה האקדמית אחוה את אישור משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה לפתוח כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט) תכנית לימודים לתואר ראשון להוראת מדעי הטבע במגמת חקלאות לבתי הספר העל יסודיים. זהו המסלול הראשון בישראל המכשיר מורים לחקלאות, בשילוב עם מדעי הטבע וביולוגיה.
מגמה זו באה לענות על הצורך של מערכת החינוך להכשיר ולשלב בתוכה מורים חדשים ואיכותיים, בעלי רקע אקדמי מבוסס, אשר מסוגלים לפתח ולקדם לימודי מדע, ביולוגיה וחקלאות ברמה גבוהה במסגרות החינוך העל-יסודי.
בשנים האחרונות עברה החקלאות שינויים רבים. כאן נכנסת לתמונה החקלאות המדייקת (אגרוטק – ההייטק של החקלאות) שפותחה במטרה לספק מענה לאתגרים של המאה ה-21. הכוונה, לפיתוח אמצעים טכנולוגיים לשיפור ויעילות התוצרת החקלאית, שימוש חכם ברובוטים ומיצוי יכולות החקלאי ושימוש יעיל בגורמי היצור העומדים לרשותו.
במציאות חדשה זו, נדרשים גם אנשי הוראה מיומנים שיעמדו בראש הוראת החקלאות ויתנו מענה לצורך ללמד בבתי הספר והכפרים החקלאיים תחומי תוכן הקשורים בחקלאות מדייקת. לפיכך, התכנית החדשה תתמקד לצד הידע התיאורטי גם בעבודה מעשית ייחודית בהוראת מדעי הטבע והחקלאות בבתי הספר, בחוות חקלאיות מתקדמות, בחינוך ההתיישבותי, בכפרי הנוער ובמנהל המחקר החקלאי. כמו כן, במכללה מוקמת חממה לימודית טכנולוגית ומעבדות מחקריות מהמתקדמות בארץ.
בין הקורסים הייחודיים שיועברו במסגרת המגמה, תתקיים סדרת הרצאות מהמרצים המובילים בארץ ובעולם בתחום האגרוטק.
"למעשה, הסטודנט יקבל כלים אקדמיים ומעשיים, ויוכל לשמש בתום לימודיו מורה לביולוגיה וגם מורה לחקלאות, בעזרת זוויות נרחבות שיכשירו אותו לכך," מספר בראיון אישי, פרופ' יורם קפולניק, לשעבר מנהל וחוקר בכיר במכון וולקני, המשתף פעולה עם מכללת אחוה בהתנדבות בתפקיד יו"ר הועדה שעוזרת למורים ולמפקחים לעצב את התוכנית החדשה. "לחקלאות יש גם אלמנטים מדעיים וגם טכנולוגיים שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות. מכללת אחוה הרימה את הכפפה לטפל בתחום החשוב הזה ולהטמיע אותו בלימודים ובהכשרה של עתודת ההוראה בישראל. המטרה היא להנגיש לסטודנטים שירצו בכך תחומי תוכן חדשניים בקשת רחבה של נושאים המעורבים בחקלאות וייצור מזון בגישה מודרנית", מסביר קפולניק.
באלו תכניות וחידושים טכנולוגיים מדובר?
"כיום ישנם המון חידושים טכנולוגיים שמסייעים לנו להיות יעילים הרבה יותר גם בעבודות החקלאות, ובזכותם להמשיך לייצר את הכמות והאיכות הנדרשים. חשיפת הסטודנטים לנושאים, התנסותם במעבדות ובהיכרות עם חממות בשטח, ברובוטים מיוחדים שמצלמים ומערכות בקרה והשקיה חדישות. למשל, ישנו ציוד המחובר לכלים חקלאיים או טרקטורים שבזמן יישום חומרי ההדברה שהם מרססים, פועלים חיישנים המסייעים לכוון את יישום החומרים בשטח באופן מדויק. מעבר לחיסכון ביישום החומרים ניתן גם לזהות את סוג העשב ולדעת בזמן אמת מי מהחומרים שמובלים על-ידי הכלי החקלאי עשוי לקטול ובמינון הנכון. גישה זו תביא לצמצום היישום של חומרים על פני שטח קרקע שלא היה צורך לרסס ורק עשבי הבר שרוצים בקטילתם יפגעו. תכניות הלימודים במכללה האקדמית אחוה תכלול חשיפה פרקטית שתמחיש למורה העתיד איך דברים פועלים בשטח, והוא יוכל להיות מקור ידע מכוון לתלמידיו בגישה מעשית ומלהיבה".
בימינו עדיין קיים ביקוש בענף החקלאות?
"להערכתי, חסרים היום הרבה מורים לחקלאות. אני אופטימי כי קיים ביקוש ועניין אצל סטודנטים צעירים ללמוד את מקצועות הוראת החקלאות ומדעי הטבע. מי שירצה בכך, צריך להבין את הרקע המדעי, הגישות הפדגוגיות ואת מכלול הדברים הקשורים בכל אחד מהנושאים".
החקלאות עדיין מקבלת מספיק תשומת לב בעולם התעשייתי?
"זה די ברור וידוע, שתעשיית ההייטק מכניסה למשק הישראלי בכמות העולה על ההכנסות שיש למשק מייצוא חקלאי, אבל תוצרי החקלאות זה האוכל של כולנו. בסוף היום, צריך להביא אוכל פיזי הביתה. הרי כולנו מסכימים שאין כמו הסלט הישראלי", קפולניק מתבדח ומיד מרצין. "הערכה של מומחים בנוגע לריבוי האוכלוסין היא שבשנת 2030 יחיו 20 אחוז יותר אזרחים בעולם וסביר להניח גם בישראל. זה אומר שיתווספו יותר אנשים שצריך להאכיל אותם. ולכן, במידה ונרצה לשמר את המציאות ורמת החיים שלנו כפי שקיימת כיום נצטרך להיות יותר יעילים. מה עוד, ששטחי הייצור החקלאי ואוצרות הטבע העומדים לרשותנו לא יגדלו, אך האוכלוסייה בעולם כן. לכן, אנחנו חייבים להעלות את היעילות והמודעות של מערכות הייצור והצריכה שלנו. איך עושים את זה? בשילוב של למידה, הוראה ועשייה בחקלאות האגרוטק – ההייטק של החקלאות".
וזו רק ההתחלה
פרטים על תכנית ייחודית זו תוכלו לשמוע ביום הפתוח שמקיימת המכללה האקדמית אחוה ב-4 לאוקטובר לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. היום הפתוח יתקיים בסימן חינוך, הוראה ופסיכולוגיה במהלכו תוכלו ליהנות ממגוון ההרצאות המרתקות, ביניהן חיים גוגנהיים, ראש מחלקת הפיתוח במכון פוירשטיין לקידום כושר הלמידה, שינסה להסביר 'אם באמת יש ביכולתנו להשפיע על מוח התלמידים?'. בהמשך, פרופ׳ יוני גז, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה במכללה, יעביר אתכם את 'המסע לנפשו של התרמילאי הישראלי – מגולני עד מנאלי', ומשם נבחן האם פסיכולוגיה וחינוך הם 'סטוץ או סיפור אהבה?' מפי ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי ומרצה באחוה. כמו כן, חנה אבוחצירא, מוסיקאית ובוגרת של המכללה תנצח על הרצאה ייחודית – 'הלהיט החדש בעולם הלמידה' שתלווה בנגינה. וכמובן תוכלו לקבל ייעוץ והכוונה מפי מרצים ויועצי לימודים.
במטה הבחירות של איתמר שמעוני, משדרים עסקים כרגיל, זאת למרות החלטת הוועדה המוניציפלית של הליכוד. על פי ההחלטה, המפלגה לא תתמוך בשום מועמד לראשות העירייה ובכך נדחתה הבקשה לתמוך בשמעוני לראשות העירייה.
אלא שלמרות ההחלטה, במטה שמעוני אומרים כי החלטת הוועדה לא ממש משפיעה על השותפות עם בוסקילה שתמשיך להתקיים, "אנו נמצאים בעיצומה של מערכת בחירות לקראת קו הסיום וערוכים ליום הבחירות עם אלפי פעילים שמחכים לקריאה להסתערות להבאת התומכים שאוהבים את אשקלון ובוחרים איתמר שמעוני. איתמר שמעוני חתם על הסכם עם מועמד מח"ל בעיר אשקלון מישל בוסקילה על ריצה משותפת לראשות העיר. מישל ביצע צעד אצילי ובמסגרת ההסכם ימונה לממלא מקום רה"ע וידחוף יחד עם אלפי התומכים את איתמר לראשות העיר, על ההסכם חתום גם ב"כ הסיעה ח"כ דוד ביטן".
השר כץ עם שמעוני ובוסקילה
עוד נמסר מהמטה: "אנו לא מתייחסים לרעשי רקע. במסע בחירות ישנם רעשים לכאן או לכאן. אנו דבוקים במטרה, ההסכם הוא עם מישל ויד ביד נצעד אל עבר הניצחון בסיבוב הראשון בעזרת ה'. היום הוועדה תחליט כך, מחר תחליט אחרת. זה לא מה שאמור להשפיע על הקמפיין שלנו אני ממשיכים באותה הדרך".
בשעה 6:42 נמסר למד"א על תאונת דרכים קשה בשד' בן גוריון באשקלון סמוך לשכונת נאות אשקלון. מדובר היה ברכב מאזדה שסטה מנתיבו, עלה על אי תנועה והתנגש בעוצמה בעץ דקל. נהג הרכב שהיה לבדו נפצע קשה.
הרכב ניזוק קשה. צילום: דוברות המשטרה
ניידת טיפול נמרץ פינתה אותו במהירות לחדר הטראומה במרכז הרפואי ברזילי שם מאושפז האיש.
רק לפני מספר ימים הודיע מטה הבחירות של שמעוני כי מפלגת הליכוד באשקלון תומכת בו לראשות העיר. במסגרת ההסכם שנחתם בין מישל בוסקילה, ראש רשימת הליכוד באשקלון, לבין שמעוני, הוסכם כי בוסקילה יסיר את מועמדותו לראשות העיר ויתמוך בשמעוני.
שמעוני ובוסקילה עם ח"כ ביטן
עוד נקבע כי בוסקילה יקבל תפקיד של ממלא מקום ראש העיר בשכר, אם יכניס אפילו מנדט אחד למועצת העיר.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
ההסכם שנחתם בין השניים, בתמיכתו של השר ישראל כץ ושל ח"כ דוד ביטן היה דרוש לאישור של הוועדה המוניציפלית של הליכוד בראשות חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי.
מי שהכריזו כי יתמודדו לראשות העיר מתחילים להשלים עם המציאות שמשדר השטח. פחות משבוע לאחר שמישל בוסקילה החליט שלא להתמודד לראשות העירייה ולתמוך במועמדותו של איתמר שמעוני, עושה זאת גם ויקטור בן עמי שהכריז בעבר שיתמודד לתפקיד הרם אך הערב החליט כי לא יתמודד ויתמוך במועמד הצעיר, משה אטיאס.
הערב נפגשו השניים, הצטלמו והכריזו על המהלך שנרקם בימים האחרונים בין השניים. “לקחתי החלטה להסיר את מועמדותי לראשות העיריה ולרוץ עם משה אטיאס – כמספר 2 שלו”, כתב בן עמי בדף הפייסבוק שלו. “ההחלטה לא הייתה פשוטה, אך מרגע שהיה ברור לי שחיבור כזה יכפיל את הסיכוי להציל את העיר ותושביה מעונשו של המושעה וממלא המקום שלו, החלטתי לוותר על האגו ולהכפיל כוח. משה ואני רואים את טובת העיר ותושביה עין בעין. אני קורא לשאר המתמודדים להצטרף. לשים את האגו בצד ולהבין שטובת העיר חשובה יותר! נעשה שינוי ביחד!”.
למרות הצהרתו של בן עמי כי יצטרף כמספר 2, ממטהו של אטיאס נמסר: “בן עמי צפוי להצטרף לרשימת צעירי אשקלון למועצת העיר כאשר הפרטים הסופיים בהסכם בין השניים עדיין לא סופיים”.
אטיאס עצמו מסר לאחר הפגישה בינו לבין בן עמי: “אם עד עכשיו לא הייתם בטוחים למי להצביע, אז הנה הגיעה הבשורה שחיכיתם לה, נגמרו ההתלבטויות ויקטור בן עמי מסיר את מועמדותו לראשות העיר ומצטרף אליי. ויקטור הוא איש עשייה, איש אמת ויושרה, בכיר בשב”כ ונשיא רוטרי לשעבר, יחד ללא ספק אנחנו הצוות המנצח. זו בשורה אדירה, ואני קורא לשאר המתמודדים להצטרף אלינו לשים את האגו בצד ולהבין שטובת העיר חשובה יותר”.
במטה אטיאס מצפים כי החיבור הנוכחי עם בן עמי, הנחשב לחיבור איכותי, יגרום גם למועמדים אחרים לראשות ולמועצה לחבור לאטיאס.
מרבית ההחלטות שאנו מקבלים בחיים נובעות מתוך תחושת בטן ולא מתוך הרציונל עצמו. התחושות האמוציונליות גורמות לנו לקבל החלטות לעתים שאינן עולות בקנה אחד עם השכל הישר, כלומר ישנה התנגשות בין שני עולמות, הרגשי והקוגנטיבי.
בכל פעם שאנו מקבלים החלטה על פי המודל של הרגש נגלה כי הוא לא היה יעיל. בכל פעם שנגיע לתוצאה שאינה רצויה, נאשים את הרגש ולא את השכל הישר, על כן בתהליך קבלת ההחלטות, אנו נשתדל להיפרד מהרגש ולעסוק ברציונל ובתוצאה שאותה אנו רוצים להשיג. כאשר אנו מזהים סימן כלשהו, אנו מחויבים לתת עליו את הדעת, ננסה להבין מהו אותו הסימן, מהו אמור לשדר לנו, האם הוא בא להציב בפנינו מראה כדי שנראה מה התכלית של הסימן ולהפעיל את הרגש? או שמא עלינו לתת את הדעת ולהציב בפנינו את ההיגיון, את השכל הישר?
לא בכדי אנו מקבלים החלטות על פי שפת הגוף, שהיא השפה המדוברת ביותר בעולם. בהתאם לשפת הגוף אנו יכולים להבין מה אותו האדם בא לשדר לנו. האם הוא משדר לנו סימני מצוקה או שמא הוא בא לשדר לנו סימנים חולפים שאין לתת עליהם את הדעת?
ההתקף וההארה
בתאריך 15.8.17 פסעתי לבית הכנסת, יום שישי שגרתי לחלוטין, כל בני הבית ממתינים לשובי לארוחת ערב שבת משותפת.
השעות נוקפות ואני לא שב לביתי, השעה 22:00, בני המשפחה מודאגים, ולי אין יכולת לדבר איתם. נעלמתי. לא משום שרציתי להיות זבוב על הקיר, אלא בשל אירוע שלא יכולתי למנוע או לנהל את סדר ההתרחשויות שבו.
בני המשפחה החלו לסרוק את דרכי לבית הכנסת, אך לא הצליחו לגלות דבר שיכול היה להעיד על הסיבה לאי חזרתי לביתי בתום התפילה בבית הכנסת.
חולפת לה שעה ועוד שעה, השעה 23:00. אשתי ובני הבית מתכנסים בבית כדי לבדוק מה יכולה להיות הסיבה לאי חזרתי. טלפון אחד שמצלצל לבית טרף את הקלפים: “ריקי, תגיעי דחוף לבית החולים. נתן נמצא כאן”.
חדר המיון במרכז הרפואי ברזילי.אילוסטרציה
היא יחד עם בנותיי ממהרות אל בית החולים. אחראית חדר המיון אומרת לה: “ראיתי מישהו מוכר, אך לא היה עליו תעודת זהות ולא ידעו מי זה שהגיע אלינו עם אמבולנס. נכנסתי אל החדר שבו היה בעלך, וזיהיתי כי מדובר בבעלך שאותו אני מכירה וגם אותך”. היא סיפרה לה עוד כי הגעתי לבית החולים עם אמבולנס כתוצאה מהתקף לב ברחוב.
מרגע זה לא עזבה את מיטתי, החל מצנתור שלא צלח, המשך פינוי מהיר בניידת טיפול נמרץ לבית החולים סורוקה, למחלקת טיפול נמרץ לב, ובחלוף 72 שעות מנסה לפקוח עיניי ולא מצליח, מנסים להעיר אותי ולא מצליחים, הרופא הבכיר אומר לאשתי: “המצב קשה ולא קל”, והיא הבינה כי נלחמים על חיי .
עו"ד נתן שרייבר. צילום: אורי קריספין
רעייתי ביקשה מהרופאים לא להרים ידיים. “הוא יתעורר”, כך אמרה להם. ואכן, בחלוף כמה שעות, אני שומע קול מוכר תוך כדי נמנום. לא יודע מה קורה איתי, לאט לאט פוקח עיניים. אשתי ובני המשפחה, נמצאים לצדי, והיא אומרת לי, “קום, מאמי, בבקשה, אנחנו כבר אחרי”. פקחתי את העיניים, אני רואה כי סביבי רופאים, צפצופי מכשירים, צינורות מכל עבר, תחבושות והתרחשויות שתחילה לא הבנתי הכיצד כל אלה לצדי. מה עשיתי? איך אני לא זוכר מה קרה לי? מנסה להניע את גופי ולא יכול, מנסה לדבר ולא יכול, שמוט במיטה כאילו אין לי שליטה על גופי התברר לי כי הם ביקשו שהאנשים הכי קרובים אליי ייכנסו כדי שאני אשמע את קולם ואולי אפקח את העיניים והכרתי תשוב אליי.
אילוסטרציה: מורן ניסים, צילום רפואי ברזילי
אני מסמן לאשתי בידי ורוצה לדעת מה קרה לי, ואז היא מספרת לי את כל מה שהיה. “אתה לאחר ניתוח לב פתוח עם ארבעה מעקפים ועם חסימה של 97 אחוז שבעקבותיה הוחלט על ניתוח חירום”.
בחלוף חודש ימים בעודי יושב בביתי שאלתי את עצמי אין סוף פעמים: מה קרה לי? האם יכולתי למנוע את הסכנה בה הייתי? מה לא עשיתי טוב שגרם לי להתמוטט בדרכי לבית הכנסת? ועוד כהנה וכהנה שאלות שלא הרפו ממני.
כאשר התנתקתי מהאמוציות שבהן הייתי ועליהן לא הייתה לי שליטה, ובמקום לשאול את עצמי למה זה קרה ולהלקות את עצמי, הבנתי שבכל פעם שאני שואל את עצמי, אני מכניס את עצמי להלם, לשיתוק ולא יכול להניע את עצמי. אם נהפוך את אותיות, למ”ה נראה שנקבל הל”ם . שם בדיוק הייתי, בהלם, וזה מה שאנו עושים לעיתים ולא מפנימים כי אדם ששואל את עצמו אין סוף שאלות לא יוכל להניע את גופו לכיוונים שונים של עשייה ויתמקד בעבר שהוא פחות רלוונטי, מאשר ההווה והעתיד שהם יותר רלוונטיים.
ההכרה בטעויות
בבואי להגיע אל המסקנות המתבקשות הבנתי כי האשמה היא כולה שלי ולא של האחר, ישנה נטייה להאשים את הגורל ואת הסביבה. טעות הדבר ביסודו. כל אדם חי את עולמו ואחראי לאורח חייו, מכאן שעל כל אחד לקחת אחריות אישית למעשיו ומעשי בני המשפחה.
גם אני מעדתי בחשיבתי שבה לא ייחסתי חשיבות נודעת לאותם הסימנים המעידים שהיו לי, סבלתי מיתר לחץ דם, לקחתי כדורים ולא בדקתי את הסימפטום. הרביתי לישון, הייתי עייף ובכך למעשה “פתרתי” את הבעיה של העייפות, היה לי דום נשימה בשעת שינה, הציעו לי מכשיר שיאתר את זה, אך לא הייתי מוכן לשמוע על זה. אם הייתי מתייחס ברצינות לסימנים המעידים, היה סיכוי כי יכולתי למנוע את הניתוח ואת ההתמוטטות שחוויתי ועליה כבר לא הייתה לי שליטה.
קיבלתי הארה תוך כדי מחשבות לא מעטות על כך כי אנו חווים הרבה אזהרות ואיתותים ולא עושים מספיק אם בכלל. כדי שלא נחווה את המדרון החלקלק החלטתי להתמקד במניעת עבריינות נוער ובזיהוי סימנים מעידים לאלה שנמצאים עם בני הנוער, הורים, מורים, מדריכים, מוסדות לנוער במצוקה, ובעצם למי בני הנוער חשופים? לכולם. גם אלו אשר יוצאים את ביתם רק כדי להעיר לבני הנוער כי הם מפריעים את מנוחת הלילה או שחלילה הם עושים מעשה שאינו טוב ברשות הציבורים שבה כולנו נמצאים.
הערך המוסף שאיתו אני מגיע מעבר לתיאוריות הוא בתחושה שאני יכול לשנות את החברה, את בני הנוער, את השיח החברתי ואת פנינו, שלעתים אינם תרבותיים. מדוע אני חושב כך? כי יש בידיי כלים שהם פועל יוצא של ניסיון של 40 שנים בעשייה רצופה בטיפול בבני נוער כפי שהדבר בה לידי ביטוי בתחנות חיי: חוקר נוער במשטרת ישראל; חוקר פרטי ובעל משרד חקירות; ראש צוות חקירה מיוחד במצ”ח במשך 26 שנים, שבהן פגשתי נערים רבים שחקרתי בהיותי במשטרת ישראל; עורך דין פלילי שמייצג ארגוני פשע, חלק מהלקוחות שלי הם בני הנוער שחקרתי בהיותי במשטרה, המשך בהיותם חיילים בצבא ולאחר מכן כעורך דין פלילי בהיותם באזרחות; את המחקר בעבודת הדוקטור שלי עשיתי על הקשר שבין בני הנוער לארגוני הפשיעה וגורמי הפשע השונים.
מעצר חשוד. צילום דובר המשטרה
על כן החלטתי לעסוק בדבר שאני יודע הכי טוב לטפל בו, וזה כאמור שילוב של עשייה, התנסות, הכשרות וניסיון בתחום, וזה בבני הנוער מחד ומתן כלים לפעולת מניעה מאידך.
הסימנים המחשידים
דוגמאות לזיהוי סימנים שצריכים לעורר תשומת לב: נער שבוכה, צוחק, מסתגר בחדרו, נועל את הדלת נועל את הנייד ואת המחשב. נער שיוצא בשעות לא שגרתיות, אוכל ללא מעצורים או שמרזה, מסתובב עם מותגים וכסף בכיסו, מבקש לעזור לחברים ונותן להם הלוואות, מחכך את ידיו בפיו, דבר אשר מראה כי הוא פוחד ובורר לא להוציא מפיו משהו שיסגיר אותו, נפגש ומביא חברים חדשים לביתו או שמתרועע איתם מחוץ לבית וכו’.
כמה אקסיומות:
עבריינות נוער אינה מחלה חשוכת מרפא, ניתן לטפל בה ולהציל בני נוער רבים.
הדרך אינה קלה, אך היא בהחלט ניתנת להשגה לו נעבוד על פי מודלים ותכנית סדורה. פיתחתי מודל, והוא נקרא “שבעת הצלצולים למניעת עבריינות נוער “, מודל שממחיש את דרך זיהוי הסימנים המעידים לצד טיפול נכון ואפקטיבי.
בני הנוער הם קודם כול בני אדם, עם חסכים, עם יתרונות וחסרונות כמו כל אדם בעולם.
אישיותם של בני נוער מעוצבת בהיותם בני נוער ולא בהיותם בוגרים.
נער עם חסך הוא נער שיחפש פתרון לאותו החסך, כלומר נער שחסר לו כסף הוא ידאג להשלים את החסך הזה.
גורמי וארגוני פשע הם הטורפים שמחפשים את הטרף. בני הנוער הם טרף קל ומוצע להם פתרון לחסך באמצעות שילובם בעשייה העבריינית ולא בצורה מפורשת. לדוגמה: “אתה רק צריך להעביר את השקית הזו לבחור שיושב או גר שם”. זליגת בני נוער לכיוון העולם העברייני הינה תופעה שפשטה לה כבר עשרות שנים. הבעיה היא שמזהים הידרדרות ולא עושים מספיק כדי לבלום את המגמה המטרידה הזו, אני כאן כדי לבלום אותה, כדי לתת כלים לאיתור הסימפטומים לצד מניעתם או עצירת הידרדרותם.
טיפים לזיהוי עבריינות נוער לצד מניעתם והדרכים לאיתורם:
איתור וזיהוי סימנים מעידים באמצעות שפת גוף, התנהגות מילולית ובלתי מילולית.
יצירת מנגנון ליצירת אמפתיה. רק אמפתיה תביא לשילוב שבין טיפול נכון להתמכרות לעבריינות.
שילוב בני נוער בתכניות מאתגרות כמענה לחסכים שיש להם.
הצבת גבולות לצד שילובם בתכניות שיקום.
הקניית ערכים והרחקתם מסביבה התנהגותית עבריינית.
מתן כליים להורים מורים ומדריכים.
המודל “שבעת הצלצולים למניעת עבריינות נוער” שפיתחתי נועד למנוע הידרדרות בני הנוער לצד האחריות המוטלת על כל מי שאמון על שמירה על תנועותיהם ושפת גופם באופן מילולי ולא מילולי. המודל נועד לתת כלים מעשיים לצורך איתור הסימנים המעידים שישנם אצל כל אחד ואחת מאיתנו.
שירו של שלמה ארצי התנגן לי בראש אחרי צפייה לא פשוטה בפרק הראשון של הסדרה הישראלית החדשה “אוטונומיות”. כמה מטלטל וחשוב הוא החופש המוחלט של היצירה… כשהדמיון יכול לקחת אותנו למחוזות נפלאים ומושלמים או לחלופין לשרטט מציאות חשוכה ואפלה.
השבוע הזדמנה לי נסיעה ארוכה ועמוסה ברכבת, ולכן הצטיידתי באוזניות ופלייליסט משובח שבחרתי בקפידה ביוטיוב. אני בדרך מתעלמת מהפרסומות שקופצות בתחילת כל שיר והורסות את הרצף המדויק בין רדיוהד לג’ניס ג’ופלין. וכך דילגתי במהירות בין הפרסומת האיומה של מותג האופנה שבה מככבת רותם סלע לפרסומת אחרת שבה היא מככבת בלבוש חרדי – הזמנה לצפייה בפרק הראשון של הסדרה החדשה “אוטונומיות”. סקרנית מהפער אבל בעיקר מצוות השחקנים המרשים (הכולל את אסי כהן ושולי רנד), זנחתי את הפלייליסט שלי לטובת הסדרה “החרדית” החדשה.
בתור מי שנהנתה מ”שטיסל” הנהדרת, חשבתי שמדובר באותו ז’אנר – נקודת מבט אישית על החברה החרדית. צפייה בדקות הראשונות הבהירה לי שמדובר בקו עלילה שונה לגמרי, שונה מכל יצירה ישראלית שצפינו בה על מסכינו עד כה, ולא רק מבחינת העולם החרדי. “אוטונומיות” היא הדיסטופיה (ההפך מאוטופיה – חברה מושלמת, כמו למשל בשירו של שלמה ארצי לעיל) המצולמת הראשונה בישראל.
אוטונומיות. צילום: יח"צ
תתארו לכם מציאות חלופית לחיינו, שבה מלחמת אחים הובילה לפיצול מדינת ישראל לשתי טריטוריות: אוטונומיה חרדית שבירתה ירושלים ומדינה חילונית שמרכזה בתל אביב. הציר המרכזי של העלילה נע על המתח בין שתי הרשויות המופרדות. לאחר תשע שנים של נקיפות מצפון מתוודה אחות מחלקת יולדות בפני שתי אימהות, אחת חרדית והשנייה חילונית, כי החליפה בין שתי התינוקות שלהן לאחר שהרגה בשוגג את בתם של הזוג החילוני. קצת כמו במשפט שלמה עם טוויסט מודרני מתנהל מאבק משפטי ממושך וסוער בין שתי המשפחות. המצב מסלים יותר כשסבה החרדי (הביולוגי) של הילדה הוא לא פחות ממנהיג המדינה החרדית ומזמין את חטיפתה מתוך אמונה שרק כך ניתן לפתור את הסוגיה. המובא כאן הוא תקציר ממש דל של המורכבות וכמובן שיש עוד קווי עלילה שמתחברים, אבל אני נגד ספוילרים.
לאורך כל הצפייה שקעתי דרוכה לתוך המסך (כמעט ופספסתי את התחנה שלי) ועקבתי נסערת אחר ההתפתחויות הקשות. ניסיתי לתאר לעצמי מה היה קורה אם ההיסטוריה החלופית הזו הייתה חלילה מתקיימת במציאות. אחרי 44 דקות של טלטלה רגשית הנחתי את הטלפון בצד, הסתכלתי סביבי בקרון הרכבת העמוס ונרגעתי קצת. כל נוסע ונוסעת שישבו ועמדו סביבי היו ייצוג מגוון מאוד של החברה הישראלית – החל מהחיילת שישבה מולי וכלה בבחור החרדי שעמד סמוך למדרגות ומשך תדירות את מגבעתו.
אין ספק, יוצרי הסדרה נגעו בנימים החשופים של השיח החברתי הגועש בישראל. מיצג נוקב של זירת ההיאבקות הישראלית, בקצה אחד החילוני ומולו נחוש לא פחות, החרדי. ההפרזה או ההקצנה בסדרה היא טכניקה ספרותית ידועה ומשרתת היטב את תפקיד האמנות כמעוררת מחשבה… כל מחשבה. אי אפשר לגלות אדישות ל”אוטונומיות”, היא מכה בבטן בכל הכוח, וברור לי שרבות עוד ידובר בזכותה או בגנותה. אבל אני מקווה שהצופים בה יגיעו אליה נטולי דעות נחרצות ויצליחו לזהות את הסוגיות האנושיות שעולות ממנה.
עינב קורן
כמו הסדרה עטורת השבחים “סיפורה של שפחה”, גם כאן יש ניסיון אגרסיבי ומזעזע לאותת לנו לחשוב על תמונת העתיד שלנו. להתרשמותי, המטרה היא לא הפחדה מהתחרדות רבתית, לא קריאות “זהירות, הדתה בדלת” או “אפיקורסים, תפסו מרחק”… לא! אלא הזדמנות לעצור את הרכבת השועטת (בשבת או שלא) ולהבין עד כמה אנו פיונים, כלי משחק בידי ההנהגה שלנו.
אחרי כ-40 שנים של שירות המדינה פרש תת ניצב אורי מכלוף מתפקידו האחרון, אחד התפקידים הרגישים ביותר במשטרה – ראש חטיבת החקירות, האיש עם היד על שאלטר של החקירות הכי רגישות במדינה.
גם הוא כמו רבים מעמיתיו חווה ורואה את המתקפות שסופגת המשטרה מאז החלו חקירות נתניהו. גם הוא רואה את מסע הדה לגיטימציה שחווה הארגון הזה כמעט מדי יום, והכול ממניעים פוליטיים.
אבל הוא, שהיה שם בתפקיד הכל כך בכיר, פוסל על הסף כל טענה לפוליטיזציה של החקירות, “בתקופה שאני הייתי היו מגיעות הרבה מאוד תלונות על אישי ציבור מכל המגזרים וכל הרמות, מוניציפלי וארצי. החכמה של מפקדים במשטרה זה לבור את המוץ מן התבן. זה לשלוח את המכתבים לבדיקה, ורובם היו נסגרים, וזה לרוב היה לפני שאדם אמור להתקדם לתפקיד מסוים. אני הייתי מקבל את החומרים, שולח למודיעין, הם היו מכינים סקירה מודיעינית אם יש ממש או אין ממש, ואם כן, אז שולחים ליחידה הנוגעת. אני הייתי מנתב”.
החקירות היו ענייניות או שמדי פעם חווית לחצים? “נטו ענייניות. אני לא יודע על אחרים, אני יודע על עצמי כשאני הייתי מקבל את החומרים, זה היה נטו החלטה מקצועית ללא משוא פנים, ואם היה צפי של ניגוד עניינים, הייתי נותן למישהו אחר שיקבל את ההחלטה. ככה חונכתי. לא קרה שמישהו פנה אליי לסגור תיק כזה או אחר או לחפף בתיק כזה או אחר. לא היה כזה דבר”.
תדריך יציאה לשטח. צילום: דוברות המשטרה
כך גם עם התיק של תא”ל במיל’ גל הירש? “לא הייתי מעורב בכלל. מה שנחשף עכשיו בתקשורת, לא הייתי מודע לזה. מה שיש עכשיו הקלטות של גיא ניר ומני יצחקי. אני חושב שזה חמור שאיש מודיעין בדרגה כל כך בכירה מקליט את המפקד בנושא מודיעיני. לך תדע לאן זה יגיע. זה חמור”.
זה שראש אגף החקירות מני יצחקי מבקש מראש חטיבת המודיעין לבדוק מידע על מפכ”ל לפני שהוא מתמנה זה חריג? הרי יכול להיות שהיה מתמנה מפכ”ל, ואז הייתה נפתחת חקירה. “זה לא חריג. כשהולכים למנות מישהו בכיר, גם בתוך המשטרה, עושים עליו בדיקות, גם משמעת וגם מודיעיניות. בודקים הכול, אתה לא רוצה מישהו שהוא חפרפרת או מושחת במקום מאוד מרכזי ומאוד משפיע. זה נכון לכל משרה. אני הופתעתי מההקלטות, זה לא מקצועי ולא לויאלי, ואם הדברים נעשו כמו שזה מתואר היום, אז למה לא עצרת אותם אז? אתה היית ראש חטיבת המודיעין. אם לי זה היה מגיע לידיים ואני הייתי חושב שהולכים לתפור למישהו תיק, הייתי בא ושם את זה על השולחן”.
אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה
כשאתה שומע את המתקפות, אתה בתור מי שהיה שם, איך אתה מרגיש? “בגלל שהייתי שם ואני מכיר את הארגון, אני אומר לך שיש לנו משטרה טובה שאפשר לסמוך עליה, ויש מנגנון שמפקח ויש תחנות ביקורת, יש פרקליטות, יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, יש בתי משפט בכל הרמות, ואי אפשר לעשות מה שרוצים. לא משנה כמה כוח פוליטי יש לך, אם עשית – תשלם, ואם לא – אז תצא חף מפשע”.
התחלת החקירה בזירת אירוע. האמת תצא לאור. צילום: דוברות המשטרה
“אכפת לי מה אומרים עליי”
מכלוף מספר כי לאורך שנות שירותו בתפקידיו במשטרה הוא נמנע מלשבת בבתי קפה, גם כי זה האופי וגם מחשש שקיבל אימות כמה חודשים לאחר השחרור שלו.
מכלוף, כמו רבים בעיר ובאזור החליט לפקוד את אזור המרינה וישב שם בבית קפה והמתין לחבר. פתאום עבר במקום עבריין בכיר והחל לשאול אותו שאלות. מכלוף, אדם מנומס וחביב, השיב לו באדיבות. אותו אדם חש בנוח והתיישב לידו, “אם לפני 15 שנים היה קורה דבר כזה, איזה פרשנות היו נותנים לתמונה כזו?” הוא תוהה בקול. “ותדמיתית אתה פוגע במה שאתה מייצג. מספיק שאזרח תמים עובר ורואה שאתה יושב עם עבריין. אני מסוג האנשים שאכפת לו מה אומרים עליו, כל החיים שלי הייתי ישר, לא ימינה ולא שמאלה”.
ובתור אחד שחושש ממה שאומרים עליו הוא חווה פגיעה שמלווה אותו עד היום בשל תחקיר שהתפרסם בעיתון "הארץ" וקישר בינו לבין איש העסקים צביקה בן שבת, הבעלים דאז של חברת ח.א.ש, שהעניקה שירותי אבטחה בין היתר לעבריין שלום דומרני.
צביקה בן שבת. צילום: דוד לוי
מכלוף יודע היטב מי הוא אותו קצין משטרה לשעבר שעמד מאחורי הכתבה הזו, וגם מספר כי החומרים שבכתבה הזו נשלחו שוב ושוב למשטרה לפני כל קידום שלו, “מי שעשה לי את מה שעשה, זה מרוע. כל דרגה שקיבלתי הוא שלח מכתבים, וזה לא ייאמן כמה עלילות אפשר היה להעליל. אבל זה מאחוריי, הייתה חקירה וזהו. הרי צביקה הוא חבר ילדות, ואם הייתי רוצה להיות עם צביקה, הייתי מתחבר לצביקה בימים הטובים שלו. אבל אני עם חברים ומשפחה לא מתעסק. זה מאחוריי, וזה כואב לי כשאני נזכר בזה”.
את חותמת הכשרות שלו הוא רואה בכך שבמשטרה נתנו בו אמון מלא, ומכלוף קודם שוב ושוב ועלה בסולם הדרגות וכאמור קיבל את התפקיד הסופר רגיש של מפקד חטיבת החקירות, “אמרו לי כל הזמן ‘תעודת המהימנות שלך זה הדרגות שקיבלת’”, אומר מכלוף.
קידום אחרי קידום. אורי מכלוף עם התעודות. צילום: עדי תשובה
בתפקיד הזה החליף מכלוף את תנ”צ אפרים ברכה ז”ל. הוא בעצם היה מי שנתן הנחיה מקצועית בכל הנוגע לחקירות בכלל, חקירות של אישי ציבור, כמו למשל החקירה של פרשת ביבי טורס שחקרה מימון כפול לנסיעותיו של נתניהו בעולם.
מכלוף היה אמון גם ובעיקר על חתימות עם עדי מדינה ועל אישור סכומי ההסכמים עמם, כאשר על פי תפיסת העולם שלו אסור להתקמצן עם עדי מדינה. “תמיד חרגתי מהתקציב כי בתפיסת העולם שלי, כדי להצליח במשימה אתה צריך לבוא כמו מיליונר. חתמנו עסקאות של עדי מדינה. וזה חלק מהמדיניות שלי. וקיבלתי גיבוי ממני יצחקי. ראש אגף חקירות”.
אחד מעדי המדינה הידועים שמכלוף היה אחראי על החתימה עמו היה טל קורקוס. שנרצח לפני כשנה וחצי באשקלון. על פי כתב האישום שהוגש נגד יניב זגורי, קורקוס נרצח בהוראתו של זגורי לאחר שהפך מיד ימינו לעד מדינה נגדו.
טל קורקוס. באדיבות: עובדה
עד כמה פוגע מקרה כמו של טל קורקוס? “זה יכול לפגוע. אבל טל קורקוס עשה את כל הטעויות האפשריות. הוא ואשתו. טל קורקוס קיבל מטרייה של הגנה מאוד גדולה, אבל הוא לא היה ממושמע”.
חששתם שזה מה שיקרה? “ברור. זה היה כתוב על הקיר. איך שהוא חזר ידענו שזה מה שהולך להיות”.
ניגוד עניינים בפרשת שמעוני
הוא גם היה שם כשנחתם הסכם עד המדינה בפרשת פליסיאן, הפרשה שהפכה לפארסה גדולה, אבל מכלוף רואה בה דווקא את החוסן והאמינות של המשטרה, “זה מסכם את כל מה שאמרתי לך על משטרת ישראל, שיש פה משטרה ישרה והגונה בצורה בלתי רגילה. הרי בא מקור ואומר לך שפליסיאן הוא הרוצח ואומר לך יש לי הקלטה שלו. הרי מה הוא עשה לפליסיאן, הוא שלח לו הודעה ואמר לו ,'תקריא לי אותה' והקליט אותו. ואז לקח לו את הטלפון ומחק לו את ההודעה משם ובתקופה ההיא לא היה אפשר אז לשחזר הודעות.
חגי פליסיאן. צילום: מוטי מלרוד
פליסיאן אמר אז שהוא הקריא הודעה: ‘הוא כתב לי והוא שיחק איתי משחק’. לקחנו את המכשיר שלו פירקנו אותו לחלקים ולא עולים על זה. היה כתב אישום עם מעצר עד תום ההליכים, ובכל התקופה הזו אנחנו שלחנו את המכשיר לכל העולם, מישהו שיוכל לשחזר את ההודעות. ואחרי כמה חודשים הייתה ישיבה, אני לא אשכח אותה, זו הייתה ישיבה מכוננת. פתחנו את המכשיר והייתה ההודעה הזאת. משטרה אחרת לא הייתה עושה את זה”.
בטח ראיתם שחור בעיניים. “לא ראינו שחור בעיניים, ראינו את האמת בעיניים. ואני אומר לך שלהכניס בן אדם חף מפשע זה אומר להשאיר בחוץ אדם לא חף מפשע שיכול לעשות את זה מחר עוד הפעם. אני אומר לך, אין משטרה כזאת. אולי בתוך ארגון של 30 אלף איש יש חוטאים, אבל חד משמעית, משטרה אחרת לא הייתה עושה דבר כזה ומחפשת בכל העולם מישהו שיכול לשחזר הודעות”.
רכבי המשטרה יוצאים למבצע מעצרים. צילום: דוברות המשטרה
אני עושה חשבון ומבין שגם החקירה של איתמר שמעוני נפתחה תחת כהונתך. “בזמנו הייתי ראש חטיבת החקירות, והייתי מקבל מכתבים בודדים שהם לא היו כצעקתה והייתי מעביר למודיעין לבדיקה. לימים קיבלתי צבר של מכתבים שחלקם היו כבר וחלקם חדשים, ואיך שראיתי את החומר, לא נגעתי וראיתי שמישהו עשה עבודה. לקחתי מזכר וכתבתי למפקד אגף החקירות שאני תושב אשקלון, ואשתי עובדת עירייה, ואני מכיר באופן אישי את איתמר שמעוני, ואני רואה פה סוג של ניגוד עניינים. ולכן אני מבקש לא לקבל החלטה, לא לזמן אותי לישיבות, לא עדי מדינה ולא כלום. בכל מה שקשור לאיתמר שמעוני אני מבקש לא להיות מעורב. זאת אומרת כבר בראשיתה של הבדיקה ניתקתי את עצמי, וזה מה שמאפיין אותי. רחשתי מאוד כבוד לאיתמר שמעוני בתור ראש עיר צעיר, דינמי שרוצה לחולל שינויים, ורציתי לא להאמין שהוא מעורב בכאלה דברים. עכשיו הוא מנהל משפט, ובתפיסת עולם שלי עד שבן אדם לא מורשע הוא חף מפשע, וכך אני מתייחס לאיתמר”.
איתמר שמעוני בהארכת מעצרו
אפרופו שמעוני, איך לא הצטרפת לפוליטיקה? אתה קצין בכיר שהשתחרר שנה וחצי לפני בחירות. זה תפור עליך. “לפוליטיקה צריך עור של פיל. דבר שני, אני כולה שנה וכמה חודשים בחוץ, ועם רוב המועמדים דיברתי, הם רצו לגשש איתי. אני אומר לך כן שאני לא הולך להיות מספר 2 של אף אחד. אם הייתי רוצה, הייתי הולך להיות מספר 1. היו אליי פניות של אנשים שאני לא מכיר אפילו לרוץ ברשימה עצמאית. כן בדקתי וכן בחנתי. ניסו להשפיע עליי, וכולם אנשים טובים, אבל אלה אנשים שגדלתי עם חלק מהם ולא מצאתי את עצמי נכנס לזה. מבחינתי, לא משנה מי ראש העיר, אם יהיה תפקיד מאתגר של שליחות, אני אהיה שם”.
בגדול, אתה אומר שאתה לא פוליטיקאי. “אני ישר מדי. לא שפוליטיקאי זה רמאי או גנב, אבל קשה לי לעגל פינות”.
“דומרני יודע לכבד”
את תפקידו הראשון במשטרה עשה מכלוף עם השחרור מהשירות הצבאי ונכנס ישר למשטרת אשקלון בתפקיד של סייר ובלש. תקופה קצרה לאחר מכן מונה לחוקר וראש משרד נוער. אחרי שלוש שנים וחצי יצא לקורס קצינים וחזר להיות קצין חקירות במשטרת אשקלון. בהמשך היה ראש מאגר חוקרים במרחב לכיש. כך נקראו קבוצת החוקרים שחקרו את הפשעים החמורים לפני הקמת היחידה המרכזית של מחוז דרום.
אתה בעצם “גידלת” את שלום דומרני. “נדמה לי שהייתי הראשון שעצר אותו, זה היה על שוד בגבעת ציון. חבר’ה צעירים. פגשתי אותו גם כראש זרוע ביאל”כ, הארגון שלו היה תחת פיקודי”.
שלום דומרני. צילום: אליהו הרשקוביץ
איך הוא מתנהג בחקירות? “הוא יודע לכבד, הוא עונה כמו שאתה מצפה מאדם במעמד שלו. לחקירות כאלה אתה מגיע כשאתה מוכן. אם אתה מצפה שהוא יביא לך משהו, ראיות או יקשור את עצמו, אז הסיכויים שלך נמוכים”.
לאחר מכן מונה לסגן מפקד תחנת אשקלון וכעבור זמן קצר מונה לסגן מפקד תחנת אשדוד וממלא מקום מפקד התחנה. בהמשך היה מפקד תחנת קריית מלאכי במשך חמש שנים והכיר את מי שנכנס אז לתפקיד מפקד תחנת אשקלון יורם לוי, שעליו הוא אומר: “מדובר באדם ערכי ואחד האנשים הטובים שאני מכיר”.
מכלוף כמפקד תחנת קרית מלאכי
משם הוא נשלח למרחב אילת כסגן מפקד מרחב אילת, תפקיד מאתגר שבמסגרתו הוא אף ישב בתא עם עבריינים ודובב אותם, למרות דרגתו הבכירה. מי שכיהן כמפקד מרחב אילת היה יואב סגלוביץ’, קצין שדרכיהם עוד ייפגשו בהמשך. “נהניתי לעבוד איתו”, הוא אומר.
לצורך תפקיד זה העביר מכלוף את משפחתו לאילת, ילדיו שחלקם היו אז עדיין במוסדות חינוך. אבל בתוך שנתיים הוא נקרא על ידי מפקד המחוז דאז משה קראדי לתפקיד של קצין אגף חקירות ומודיעין (אח”מ) של מרחב נגב, וגם שם הוא שירת במשך חמש שנים.
ניצב בדימוס יואב סגלוביץ'. צילום: אמיל סלמן
אז עלה הרעיון להקים את היחידה הכלכלית שאמורה להילחם בשחיתות הכלכלית, כסף שחור, מכרזים וכדומה. המשימה הוטלה על סגלוביץ’, ומכלוף נקרא לסייע בהקמה. וכשהיא הוקמה הוא נקרא לפקד על זרוע התשתיות ביחידה הכלכלית וקיבל דרגת נצ”מ.
לאחר מכן התגבש הרעיון להקים את ה-FBI הישראלי – להב 433 – שאיגדה תחתיה 5 יחידות (יאחב”ל, יאח”ה, יאל”כ, אתג”ר והגדעונים) על ידי סגלוביץ’, כאשר מכלוף משמש יד ימינו. משם הוא חזר שוב לדרום והיה ראש אגף חקירות ומודיעין של מחוז דרום, ומשם הוא עבר לפקד באחד התפקידים הרגישים ביותר והחשובים ביותר במשטרת ישראל: ראש חטיבת החקירות של משטרת ישראל. כשסיים את תפקיד הזה החליט לפרוש מהמשטרה.
תחום פרוץ
לאחר השחרור חשב מכלוף בהתחלה להיות שכיר ולאחר התייעצות הוא בחר בתחום שבו התמחה עשרות שנים במשטרה – חקירות ופוליגרף. כשנכנס לתחום הפוליגרף הוא מעט נדהם ממה שקורה בתחום: “זה תחום שאין בו רגולציה, אין פיקוח ממשלתי. מחר יבוא עבריין שמשתחרר מהכלא ויפתח פוליגרף, הוא יכול. אין אתיקה מקצועית.
"אפילו תיווך מצריך תעודה, אבל פוליגרף לא”, מוסיף מכלוף ומציג את האבסורד: “פוליגרף דן בדיני נפשות, בעל אומר, ‘אשתי בוגדת בי’, או אישה אומרת, ‘בעלי בוגד בי’ ומגיעים לבודק פוליגרף לא מקצועי הוא יכול רק לגרום נזק. אם היא לא בגדה בו, והוא מוציא אותה שקרנית, זה נזק לשני בני הזוג. אם הבאת עובד לבדיקת מהימנות, והבודק הלא מקצועי מאשר עובד כזה, זה בעייתי. לכן צריך לא רק תעודה, אלא גם ניסיון”.
מכלוף עצמו, למרות הניסיון הרב שלו בחדרי החקירות, ביקש להתמקצע אף יותר ולמד את התחום של הפוליגרף באוניברסיטת בר אילן, וכשסיים פתח את “המרכז הארצי לחקירות פוליגרף ומודיעין”.
פוליגרף. צילום: עדי תשובה
בתחום הפוליגרף יש כמה בדיקות מרכזיות:
השמת עובדים לתפקיד – למשל בעל עסק שרוצה למנות מנכ”ל או חשב או כל תפקיד בכיר, ובמשרד הפוליגרף בודקים אם המועמד הגיע מטעמים לגיטימיים ולא בשל ריגול עסקי.
מהימנות עובדים – בדיקה שגרתית של עובדים. הפוליגרף במקרה הזה משמש גם כלי להרתעה ומניעה, כי עובד שיודע שהוא אמור לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית נמנע מלמעול באמון הניתן בו.
בדיקה נושאית – שזה יכול להיות בדיקה של נושא מסוים, אם עובד חשוד בגניבה או בעניינים של בין בעל ואישה.
חדר פוליגרף. צילום: עדי תשובה
“בדרך לחתונה עוצרים בפוליגרף”
מלבד הנושאים הללו המשרד גם מבצע חקירות פרטיות של בני זוג, איתורים של חייבים. במשרד מעסיק מכלוף כמה בלשים, ובמקרה הזה הבלש/העוקב חייב להיות עם תעודה.
אם אתם זוכרים מהסרטים את הקטע שבו נבדק בפוליגרף יושב על כיסא ומצמידים לו אלקטרודות למצח והמכשיר הוא עם מחט שנעה לפי השקרים, אז תשכחו מזה. היום כבר מדובר במכשיר מתקדם ומודרני, עם מחשב וממש מעט חיבורים לגוף האדם.
אורי מכלוף בבדיקת פוליגרף. צילום: עדי תשובה
אבל מכלוף לוקח את תחום הפוליגרף עוד צעד אחד קדימה והוא קורא: “בדרך לחתונה עוצרים בפוליגרף”. לפני שאתם נבהלים ופוסלים זאת על הסף, הוא מסביר מדוע היום לעומת העבר זה חשוב במיוחד. “אחוז מאוד גבוה של זוגות שמתחתנים מתגרשים בשנים הראשונות, גם אם זה פרק ב’”, הוא מסביר. “בתקופה שלי רוב הנישואים זה היה עם מישהי שאתה מכיר אותה מבית הספר, מהעבודה, מהצבא, אתה מכיר את המשפחה, את השכנים. היום היכרויות רבות הן מהרשתות החברתיות, שולחים הודעה, יושבים על קפה, יוצאים, יש התאהבות ואז מגיעה הצעת הנישואים. לאורך החודשים הללו הוא מספר סיפורים והיא מספרת סיפורים. כדי להפיג את החשש מהתחזות ושקרים, בעיקר בפרק ב’ כשאנשים הם יותר חשדניים, אז מגיעים לפוליגרף, וכל אחד מכין רשימת שאלות. אם הוא סיפר לה שהוא התגרש מאשתו כי אשתו התעמרה בו וכדומה, ואז בבדיקה פתאום מגלים שיש לו תיק במשטרה על אלימות, שהוא תקף את אשתו, והיא אושפזה. בהנחה שכל הסיפורים שלו התבררו כבדויים, אז למה שהיא תמשיך איתו? בשביל להתגרש שוב? אם הם יוצאים משם כששניהם דוברי אמת, אתה יודע מה יוצא מזה? אין משהו שמפריע לקשר. אין שום חוסר אמון, והקשר נהיה חזק יותר ויש לו יותר סיכוי לשרוד, מאשר כשאחד מבני הזוג חושב כל הזמן שנמצאים איתו רק בגלל הכסף וזו לא אהבת אמת. זה חלק מהעניין, ואנשים לא לוקחים צ’אנס וזה הפך להיות להיט הסיפור הזה”.
היית שולח את הילדים שלך לפוליגרף לפני החתונה? “אם הייתי מודע לקטע של הפוליגרף הייתי שולח, כן. אנחנו חיים בעולם שקשה להאמין לאנשים”.
מכלוף החליט שלא להשאיר את תחום הפוליגרף פרוץ והחל לבדוק וגילה שישנה הצעת חוק אחת של גדעון עזרא שהיה השר לבט”פ שנועדה להסדיר את התחום. “כבר יצרתי קשר עם שר וחבר כנסת כדי להריץ הצעת חוק פרטית בנושא הזה. בינתיים אני אוסף חומרים ואני מתכוון להכין נייר עמדה בנושא. אני בודק מה קורה בארצות הברית ואני מתכוון לעבוד באתיקה המקצועית של האמריקאים. היא לא מחמירה, אבל היא עושה סדר”.
זה החל בעתירה בומבסטית של המועמד לראשות המועצה דודי סעדה נגד ראש המועצה המכהן יאיר פרג'ון, נגד המועצה עצמה ונגד פעיל מטהו של פרג'ון יואב מצרפי אבל הסתיים בקול ענות חלושה ובהתנצלות של פרג'ון.
יאיר פרג'ון. צילום: יאיר הרוש
בעתירה שהגיש סעדה לפני כשלושה שבועות לוועדת הבחירות המרכזית בבאר שבע, יוחסו לפרג'ון שורה של מעשים שנוגדים את כללי התעמולה. סעדה טען כי פרג'ון משתמש לכאורה בנכסי המועצה ובכלים שעומדים לרשותו בכדי לקדם את מסע הבחירות שלו לכהונה נוספת. החמור ביותר מהם, הוא שימוש ברכבו של פרג'ון עצמו, לתליית שלטים הנושאים את שמו ובכדי להוריד שלטי בחירות של דודי סעדה, זאת בניגוד גמור לחוק.
דודי סעדה. צילום: אדי ישראל
בנוסף טען כי פרג'ון מחלק ספרי תנ"ך בבתי הספר, בהם מופיעה הקדשה שלדבריו מהווה יתרון לראש מועצה מכהן, על פני שאר המועמדים. כמו גם העברת מסר למגזר מסוים וניסיון שכנוע ותעמולה לתמיכה בו.
בעתירה דרש סעדה מוועדת הבחירות להורות לפרג'ון, למועצה ולמצרפי להפסיק את השימוש ברכבו האישי של פרג'ון לשמש ככלי במטה הבחירות שלו. כמו כן נדרש פרג'ון להפסיק לאלתר את השימוש בעובדים ובקבלני המועצה לאותה מטרה, ובנוסף לחדול מלעשות שימוש במעמדו ובמשאבי המועצה לטובת קמפיין הבחירות.
,השופט ביתן: "מעשה הורדת השלט אינו ראוי". התיעוד של הורדת השלטים, מתוך תמונות שהוגשו לוועדת הבחירות
אלא שמערימת ההאשמות המופיעות בעתירה נותרו שני עניינים בלבד. פרג'ון טען להגנתו כי הורדת השלט נעשתה על ידי קרוב משפחתו ושלא בידיעתו. בנושא ספרי התנ"ך, טען פרג'ון כי הדבר נעשה לפני 90 הימים שבטרם הבחירות וללא כוונה לעשות תעמולה.
לפני כשנתיים וחצי סערה העיר אשקלון לאחר שהתגלה כי מטפלת בפעוטון פרטי בשכונת ברנע, תקפה את התינוקות הרכים. מעשיה תועדו במצלמות האבטחה של הגן וכך קיבלו ההורים תמונה אמיתית על מה שהתרחש שם באותם ימים. היום, גזר בית המשפט את דינה של המטפלת וקבע שלא תשב בכלא, זאת לאחר ששמע את הורי הפעוטות שנפגעו מהמטפלת ואף שמע גם הורים שצידדו במטפלת.
על פי כתב האישום שהוגש נגד המטפלת, במקרה הראשון, היא ניסתה להרדים את אחת הפעוטות שהייתה בת פחות משנתיים, "בכך שבשעה ששכבה הפעוטה על המזרן הפכה אותה מספר פעמים בחוזקה מהבטן לגב שפניה של הפעוטה נדחקים אל המזרן ותוך שהיא טופחת על גופה. הפעוטה שסירבה להירדם התיישבה על המזרן והנאשמת בתגובה תפסה את הפעוטה בכוח, הושיבה אותה בין רגליה, תפסה את צווארה וראשה והצמידה אותם למזרן באופן שימנע ממנה לקום. לאחר מכן, נשכבה הפעוטה על המזרן עד תום שעת ההשכבה".
במקרה אחר, כך על פי כתב האישום, השכיבה המטפלת פעוט כבן שנה וחצי על המזרן. משקם הפעוט ונעמד על רגליו, אחזה בו המטפלת והשכיבה אותו על המזרן והתיישבה מעליו כשהפעוט בין רגליה וזאת, על מנת שלא יזוז ממקומו. עוד היא נאשמת כי במספר הזדמנויות תקפה המטפלת מספר פעוטות "בכך שאחזה בהם והטיחה אותם אל המזרן", כך על פי כתב האישום.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
"הרגשנו שהיא כל הזמן חוזרת הביתה בוכה", סיפר בבית המשפט, אחד ההורים שבתו הייתה בת שנה וחצי בזמן המקרה. "ראינו במצלמות שהתעללו בה. היו מצלמות בגן… מאז המקרה שקרה היא בפחד. חסרת ביטחון כרגע. אנחנו קיבלנו טראומה כהורים. אישתי לא עובדת. אנחנו עם הילדה השנייה. את הקטנה אנחנו לא שולחים אותה לגן בגלל הפחד. אנחנו מבקשים שהמטפלת תקבל עונש".
אמא לילד שהיה בן קצת יותר משנה כשקרה המקרה סיפרה: "אני הוצאתי אותו באותו יום שקרה המקרה. הוצאתי גם את הילד האחר שהיה באותו גן. הוצאנו את שתיהם. נשארתי איתם שנה בבית. מאותו יום ועד היום הוא ילד שאנחנו איתו יום יום בטיפולים. קיבלתי טיפול עם עובדת סוציאלית שמגיעה אליי הביתה ועוזרת לו. יש לו התפרצויות זעם, אלימות קשה פיזית, קשה לו לסמוך על אנשים וזה מהרגע הראשון. שהוצאנו אותו היו לו המון התפרצויות זעם. זו שנה קשה להיות עם ילד שעובר התעללות מהסוג הזה… היו לילות שלמים של בכי ללא שינה. אני מבקשת צדק. אני לא שופטת אף אחד. שופטת רק את עצמי והמשפחה שלי. יודעת מה אני עוברת. אני דורשת צדק".
מתוך מצלמות האבטחה בגן
מנגד הייתה אמא, דמות מוכרת מאוד בעיר ואף בארץ ויצאה להגנתה של המטפלת, "אני באתי לדבר בשבחה של ז'. ז' הייתה סייעת בגן, שהבת הקטנה שלי הייתה תינוקת שם. הבת שלי הייתה שם 3 שנים שז' הייתה שם. אני הכרתי את ז' שם בגן. ז' הייתה הגננת המועדפת על הבת שלי. הבת שלי הייתה חולה עליה ברמות שאי אפשר לתאר. והילדה שלי היא כל עולמי, אם הייתי יודעת שעשו לה משהו אני בעצמי הייתי הורגת אותם. הילדה שלי הייתה מתה עליה, אוהבת אותה".
אמא נוספת הגיעה לבית המשפט כדי לדבר בשבחה של המטפלת ואמרה: "הבן שלי היה בגן וז' טיפלה בו במשך שנתיים וחצי כמעט שלוש. אני מכירה את הנאשמת ורציתי לומר שהיא טיפלה בו בצורה מדהימה ועד היום הוא אוהב אותה וכשהוא רואה אותה הוא מזהה אותה ומתרגש. אני אומרת שהיא אישה טובה ותמיד כשנכנסתי לגן היא ישבה על הרצפה וכולם אהבו אותה. אני אומרת שהיא היתה מאוד מאוד טובה והיתה הלב וכולם תמיד אהבו אותה וזה הפתיע לשמוע שדווקא היא נפלה לסיטואציה הזאת. כל הילדים אהבו אותה וכל הילדים תמיד היו סביבה ואהבו אותה".
מתוך מצלמות האבטחה בגן
בעלה של המטפלת סיפר בבית המשפט על ההתנהגות שלה באותם ימים שעבדה בגן: "היא היתה חוזרת מהעבודה ומספרת לי איך היא מטפלת ומאכילה אותם ואמרתי לה שתראה אותם כמו הילדים שלה וככה היא עושה ואני מכיר אותה וגם בבית אני יושב כמו שיח והיא עושה הכל בבית… אני יודע שהיא אישה טובה אך היא מעדה, נכון כל אדם מועד ואני לא מצדיק את מה שהיא עשתה וזה קורה לכל אדם, זה לא שהיא עשתה הכל בכוונה ואני יודע מה היא יכולה לתת והיא נתנה את כל הנשמה בגן הזה. אני אומר כי היא לא עשתה את זה בכוונה, אולי מעידה קטנה קורה לכל אדם, אנחנו בני אדם".
"רשימת 'הליכוד' בראשות מישל בוסקילה ובגיבוי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בהודעה: תומכים באיתמר שמעוני לראשות עיריית אשקלון", כך נמסר ממטה הבחירות של איתמר שמעוני. זאת לאחר שנחתם הסכם בין בוסקילה לבין שמעוני במסגרתו הסיר בוסקילה את מועמדותו והביע תמיכה בשמעוני.
יו"ר הוועדה המוניציפלית, חיים ביבס עם רה"מ בנימין נתניהו. צילום תומר אפלבאום
אלא שמנגד, הגוף שאמור לאשר את תמיכת המפלגה במועמד לראשות העירייה, היא הוועדה המוניציפלית של הליכוד בראשותו של חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. בשיחה עם "כאן דרום" אמר ביבס כי אכן הוגשה בקשה מצד שר התחבורה ישראל כץ לתמוך בשמעוני, אלא שנכון לעכשיו לא התקבלה כל החלטה בעניין: "תתקיים ועדה בעוד שבוע, הוועדה תתכנס, תדון ותקבל החלטות בהתאם אחרי שתשמע את הסניף. כרגע, לא תומכים באף מועמד לראשות עיריית אשקלון".
"עוד לא החלטנו". שמעון אסולין
נכון לעכשיו גם בסניף הליכוד עצמו לא ממהרים להביע תמיכה בשמעוני, "עוד לא החלטנו ואנחנו נסכם את הדברים מול הוועדה המוניציפלית. ההסכם לא סגור ולמיטב ידיעתי ביבי נתניהו לא מעורב בזה", מסר יו"ר מועצת סניף הליכוד באשקלון, שמעון אסולין.
נכון לעכשיו כבר ישנו הסכם בין בוסקילה לשמעוני, הסכם עליו חתן גם ח"כ דוד ביטן, לפיו אם שמעוני ייבחר והליכוד באשקלון יקבל רק מנדט אחד, בוסקילה עצמו יכהן כממלא מקום ראש העירייה בשכר.
הצפיפות בתחנה המרכזית באשקלון מורגשת גם על הכביש. נהגי האוטובוסים, בכדי להמשיך בנסיעתם נצמדים מידי פעם לאוטובוס אחר וצולחים במקצועיות את ההתקרבות המסוכנת אבל לעתים זה לא מסתיים כמו שתוכנן.
האוטובוס הפגוע
לפני שעה קלה ארעה תאונת דרכים בין שני אוטובוסים בתחנה המרכזית באשקלון. שני אוטובוסים שנצמדו אחד לשני וכשהאחד הסתובב הוא פגע בדופן האוטובוס האחר.
שבת שובה, שהשנה קוראים בה את פרשת וילך (ולעתים את פרשת האזינו), השנה חדשה והלב והמוח שלנו צריכים כוחות התחדשות, ושיבה שהיא תיקון. השיבה היא היכולת להתגבר על הכישלון. כך אכן מוגדר העוון: “כי כשלת בעוונך”. ולכן המסר בימים אלו ובכלל הוא “שובה ישראל עד ד’ אלקיך”.
ומכאן לפרשה עצמה. פרשת וילך עוסקת בתהליך הפרידה של משה מתפקידו. בכל פרידה קיים ממד פסיכולוגי ונפשי ולעתים טראומטי – הפרידה מתפקיד, מהשפעה ומסמכות לא פשוטה, ואיתם בדרך כלל משבר של אובדן וחיסרון.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
משה רבנו הגדול מכולם נאלץ לפנות את הבמה ולהיפרד, לא רק ממנהיגותו והשפעתו, אלא גם מחלומו להיכנס לארץ ישראל. מדובר בתהליך לא פשוט, ומשה מהווה מודל ל”איך נפרדים”.
הרב סולבייצ'יק סבור שיש לעבד את המשבר והחוויה של הפרידה אל עבר המשמעות. ואיך? לגישתו, אין לחפש סיבות לפרידה, אין לשקוע בדיכאון, אלא רק לתעל עצמך לעבר משמעות וייעוד.
ומשה רבנו הוא בשר ודם העובר תהליך פרידה קשה ולא פשוט ומשמש דוגמה ליישום המשמעות. הוא איננו מחפש את הסיבות לאובדן הכניסה לארץ ולאובדן המנהיגות והעברתה לעוזרו. הוא מעט מיואש, לא בגלל הפרידה או התפקיד, אלא מהעם, אך הוא איננו שוקע בדיכאון, אלא נחרץ להעביר את התפקיד ליהושע, וכך הוא נפרד מהעולם ונשאר לנצח בבמת ההיסטוריה.
