אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה
אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה

החוקר מספר 1: תנ"צ בדימוס אורי מכלוף מסכם קריירה בת 40 שנה

תנ”צ בדימוס אורי מכלוף מאשקלון כיהן בתפקיד הרגיש - ראש חטיבת החקירות במשטרה. בריאיון ראשון ונדיר הוא דוחה את הטענות ללחצים פוליטיים, מספר על החומר שהגיע אליו בפרשת שמעוני, על ההצעות להצטרף לפוליטיקה, על משרד החקירות והפוליגרף שפתח ועל הכאב שלא עובר מאז שאביו נהרג בתאונת דרכים

פורסם בתאריך: 14.9.18 12:36

אחרי כ-40 שנים של שירות המדינה פרש תת ניצב אורי מכלוף מתפקידו האחרון, אחד התפקידים הרגישים ביותר במשטרה – ראש חטיבת החקירות, האיש עם היד על שאלטר של החקירות הכי רגישות במדינה.

גם הוא כמו רבים מעמיתיו חווה ורואה את המתקפות שסופגת המשטרה מאז החלו חקירות נתניהו. גם הוא רואה את מסע הדה לגיטימציה שחווה הארגון הזה כמעט מדי יום, והכול ממניעים פוליטיים.

אבל הוא, שהיה שם בתפקיד הכל כך בכיר, פוסל על הסף כל טענה לפוליטיזציה של החקירות, “בתקופה שאני הייתי היו מגיעות הרבה מאוד תלונות על אישי ציבור מכל המגזרים וכל הרמות, מוניציפלי וארצי. החכמה של מפקדים במשטרה זה לבור את המוץ מן התבן. זה לשלוח את המכתבים לבדיקה, ורובם היו נסגרים, וזה לרוב היה לפני שאדם אמור להתקדם לתפקיד מסוים. אני הייתי מקבל את החומרים, שולח למודיעין, הם היו מכינים סקירה מודיעינית אם יש ממש או אין ממש, ואם כן, אז שולחים ליחידה הנוגעת. אני הייתי מנתב”.

החקירות היו ענייניות או שמדי פעם חווית לחצים?
“נטו ענייניות. אני לא יודע על אחרים, אני יודע על עצמי כשאני הייתי מקבל את החומרים, זה היה נטו החלטה מקצועית ללא משוא פנים, ואם היה צפי של ניגוד עניינים, הייתי נותן למישהו אחר שיקבל את ההחלטה. ככה חונכתי. לא קרה שמישהו פנה אליי לסגור תיק כזה או אחר או לחפף בתיק כזה או אחר. לא היה כזה דבר”.

תדריך יציאה לשטח. צילום: דוברות המשטרה

כך גם עם התיק של תא”ל במיל’ גל הירש?
“לא הייתי מעורב בכלל. מה שנחשף עכשיו בתקשורת, לא הייתי מודע לזה. מה שיש עכשיו הקלטות של גיא ניר ומני יצחקי. אני חושב שזה חמור שאיש מודיעין בדרגה כל כך בכירה מקליט את המפקד בנושא מודיעיני. לך תדע לאן זה יגיע. זה חמור”.

זה שראש אגף החקירות מני יצחקי מבקש מראש חטיבת המודיעין לבדוק מידע על מפכ”ל לפני שהוא מתמנה זה חריג? הרי יכול להיות שהיה מתמנה מפכ”ל, ואז הייתה נפתחת חקירה.
“זה לא חריג. כשהולכים למנות מישהו בכיר, גם בתוך המשטרה, עושים עליו בדיקות, גם משמעת וגם מודיעיניות. בודקים הכול, אתה לא רוצה מישהו שהוא חפרפרת או מושחת במקום מאוד מרכזי ומאוד משפיע. זה נכון לכל משרה. אני הופתעתי מההקלטות, זה לא מקצועי ולא לויאלי, ואם הדברים נעשו כמו שזה מתואר היום, אז למה לא עצרת אותם אז? אתה היית ראש חטיבת המודיעין. אם לי זה היה מגיע לידיים ואני הייתי חושב שהולכים לתפור למישהו תיק, הייתי בא ושם את זה על השולחן”.

אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה

אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה

כשאתה שומע את המתקפות, אתה בתור מי שהיה שם, איך אתה מרגיש?
“בגלל שהייתי שם ואני מכיר את הארגון, אני אומר לך שיש לנו משטרה טובה שאפשר לסמוך עליה, ויש מנגנון שמפקח ויש תחנות ביקורת, יש פרקליטות, יועץ משפטי לממשלה, פרקליט מדינה, יש בתי משפט בכל הרמות, ואי אפשר לעשות מה שרוצים. לא משנה כמה כוח פוליטי יש לך, אם עשית – תשלם, ואם לא – אז תצא חף מפשע”.

שוטרים חקירה צוות משטרה. צילום: דוברות המשטרה

התחלת החקירה בזירת אירוע. האמת תצא לאור. צילום: דוברות המשטרה

“אכפת לי מה אומרים עליי”

מכלוף מספר כי לאורך שנות שירותו בתפקידיו במשטרה הוא נמנע מלשבת בבתי קפה, גם כי זה האופי וגם מחשש שקיבל אימות כמה חודשים לאחר השחרור שלו.

מכלוף, כמו רבים בעיר ובאזור החליט לפקוד את אזור המרינה וישב שם בבית קפה והמתין לחבר. פתאום עבר במקום עבריין בכיר והחל לשאול אותו שאלות. מכלוף, אדם מנומס וחביב, השיב לו באדיבות. אותו אדם חש בנוח והתיישב לידו, “אם לפני 15 שנים היה קורה דבר כזה, איזה פרשנות היו נותנים לתמונה כזו?” הוא תוהה בקול. “ותדמיתית אתה פוגע במה שאתה מייצג. מספיק שאזרח תמים עובר ורואה שאתה יושב עם עבריין. אני מסוג האנשים שאכפת לו מה אומרים עליו, כל החיים שלי הייתי ישר, לא ימינה ולא שמאלה”.

ובתור אחד שחושש ממה שאומרים עליו הוא חווה פגיעה שמלווה אותו עד היום בשל תחקיר שהתפרסם בעיתון "הארץ" וקישר בינו לבין איש העסקים צביקה בן שבת, הבעלים דאז של חברת ח.א.ש, שהעניקה שירותי אבטחה בין היתר לעבריין שלום דומרני.

צביקה בן שבת. צילום: דוד לוי

מכלוף יודע היטב מי הוא אותו קצין משטרה לשעבר שעמד מאחורי הכתבה הזו, וגם מספר כי החומרים שבכתבה הזו נשלחו שוב ושוב למשטרה לפני כל קידום שלו, “מי שעשה לי את מה שעשה, זה מרוע. כל דרגה שקיבלתי הוא שלח מכתבים, וזה לא ייאמן כמה עלילות אפשר היה להעליל. אבל זה מאחוריי, הייתה חקירה וזהו. הרי צביקה הוא חבר ילדות, ואם הייתי רוצה להיות עם צביקה, הייתי מתחבר לצביקה בימים הטובים שלו. אבל אני עם חברים ומשפחה לא מתעסק. זה מאחוריי, וזה כואב לי כשאני נזכר בזה”.

את חותמת הכשרות שלו הוא רואה בכך שבמשטרה נתנו בו אמון מלא, ומכלוף קודם שוב ושוב ועלה בסולם הדרגות וכאמור קיבל את התפקיד הסופר רגיש של מפקד חטיבת החקירות, “אמרו לי כל הזמן ‘תעודת המהימנות שלך זה הדרגות שקיבלת’”, אומר מכלוף.

אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה

קידום אחרי קידום. אורי מכלוף עם התעודות. צילום: עדי תשובה

בתפקיד הזה החליף מכלוף את תנ”צ אפרים ברכה ז”ל. הוא בעצם היה מי שנתן הנחיה מקצועית בכל הנוגע לחקירות בכלל, חקירות של אישי ציבור, כמו למשל החקירה של פרשת ביבי טורס שחקרה מימון כפול לנסיעותיו של נתניהו בעולם.

מכלוף היה אמון גם ובעיקר על חתימות עם עדי מדינה ועל אישור סכומי ההסכמים עמם, כאשר על פי תפיסת העולם שלו אסור להתקמצן עם עדי מדינה. “תמיד חרגתי מהתקציב כי בתפיסת העולם שלי, כדי להצליח במשימה אתה צריך לבוא כמו מיליונר. חתמנו עסקאות של עדי מדינה. וזה חלק מהמדיניות שלי. וקיבלתי גיבוי ממני יצחקי. ראש אגף חקירות”.

אחד מעדי המדינה הידועים שמכלוף היה אחראי על החתימה עמו היה טל קורקוס. שנרצח לפני כשנה וחצי באשקלון. על פי כתב האישום שהוגש נגד יניב זגורי, קורקוס נרצח בהוראתו של זגורי לאחר שהפך מיד ימינו לעד מדינה נגדו.

טל קורקוס. באדיבות: עובדה

עד כמה פוגע מקרה כמו של טל קורקוס?
“זה יכול לפגוע. אבל טל קורקוס עשה את כל הטעויות האפשריות. הוא ואשתו. טל קורקוס קיבל מטרייה של הגנה מאוד גדולה, אבל הוא לא היה ממושמע”.

חששתם שזה מה שיקרה?
“ברור. זה היה כתוב על הקיר. איך שהוא חזר ידענו שזה מה שהולך להיות”.

ניגוד עניינים בפרשת שמעוני

הוא גם היה שם כשנחתם הסכם עד המדינה בפרשת פליסיאן, הפרשה שהפכה לפארסה גדולה, אבל מכלוף רואה בה דווקא את החוסן והאמינות של המשטרה, “זה מסכם את כל מה שאמרתי לך על משטרת ישראל, שיש פה משטרה ישרה והגונה בצורה בלתי רגילה. הרי בא מקור ואומר לך שפליסיאן הוא הרוצח ואומר לך יש לי הקלטה שלו. הרי מה הוא עשה לפליסיאן, הוא שלח לו הודעה ואמר לו ,'תקריא לי אותה' והקליט אותו. ואז לקח לו את הטלפון ומחק לו את ההודעה משם ובתקופה ההיא לא היה אפשר אז לשחזר הודעות.

חגי פליסיאן. צילום: מוטי מלרוד

חגי פליסיאן. צילום: מוטי מלרוד

פליסיאן אמר אז שהוא הקריא הודעה: ‘הוא כתב לי והוא שיחק איתי משחק’. לקחנו את המכשיר שלו פירקנו אותו לחלקים ולא עולים על זה. היה כתב אישום עם מעצר עד תום ההליכים, ובכל התקופה הזו אנחנו שלחנו את המכשיר לכל העולם, מישהו שיוכל לשחזר את ההודעות. ואחרי כמה חודשים הייתה ישיבה, אני לא אשכח אותה, זו הייתה ישיבה מכוננת. פתחנו את המכשיר והייתה ההודעה הזאת. משטרה אחרת לא הייתה עושה את זה”.

בטח ראיתם שחור בעיניים.
“לא ראינו שחור בעיניים, ראינו את האמת בעיניים. ואני אומר לך שלהכניס בן אדם חף מפשע זה אומר להשאיר בחוץ אדם לא חף מפשע שיכול לעשות את זה מחר עוד הפעם. אני אומר לך, אין משטרה כזאת. אולי בתוך ארגון של 30 אלף איש יש חוטאים, אבל חד משמעית, משטרה אחרת לא הייתה עושה דבר כזה ומחפשת בכל העולם מישהו שיכול לשחזר הודעות”.

רכבי המשטרה יוצאים למבצע מעצרים. צילום: דוברות המשטרה

אני עושה חשבון ומבין שגם החקירה של איתמר שמעוני נפתחה תחת כהונתך.
“בזמנו הייתי ראש חטיבת החקירות, והייתי מקבל מכתבים בודדים שהם לא היו כצעקתה והייתי מעביר למודיעין לבדיקה. לימים קיבלתי צבר של מכתבים שחלקם היו כבר וחלקם חדשים, ואיך שראיתי את החומר, לא נגעתי וראיתי שמישהו עשה עבודה. לקחתי מזכר וכתבתי למפקד אגף החקירות שאני תושב אשקלון, ואשתי עובדת עירייה, ואני מכיר באופן אישי את איתמר שמעוני, ואני רואה פה סוג של ניגוד עניינים. ולכן אני מבקש לא לקבל החלטה, לא לזמן אותי לישיבות, לא עדי מדינה ולא כלום. בכל מה שקשור לאיתמר שמעוני אני מבקש לא להיות מעורב. זאת אומרת כבר בראשיתה של הבדיקה ניתקתי את עצמי, וזה מה שמאפיין אותי. רחשתי מאוד כבוד לאיתמר שמעוני בתור ראש עיר צעיר, דינמי שרוצה לחולל שינויים, ורציתי לא להאמין שהוא מעורב בכאלה דברים. עכשיו הוא מנהל משפט, ובתפיסת עולם שלי עד שבן אדם לא מורשע הוא חף מפשע, וכך אני מתייחס לאיתמר”.

איתמר שמעוני בהארכת מעצרו

איתמר שמעוני בהארכת מעצרו

אפרופו שמעוני, איך לא הצטרפת לפוליטיקה? אתה קצין בכיר שהשתחרר שנה וחצי לפני בחירות. זה תפור עליך.
“לפוליטיקה צריך עור של פיל. דבר שני, אני כולה שנה וכמה חודשים בחוץ, ועם רוב המועמדים דיברתי, הם רצו לגשש איתי. אני אומר לך כן שאני לא הולך להיות מספר 2 של אף אחד. אם הייתי רוצה, הייתי הולך להיות מספר 1. היו אליי פניות של אנשים שאני לא מכיר אפילו לרוץ ברשימה עצמאית. כן בדקתי וכן בחנתי. ניסו להשפיע עליי, וכולם אנשים טובים, אבל אלה אנשים שגדלתי עם חלק מהם ולא מצאתי את עצמי נכנס לזה. מבחינתי, לא משנה מי ראש העיר, אם יהיה תפקיד מאתגר של שליחות, אני אהיה שם”.

בגדול, אתה אומר שאתה לא פוליטיקאי.
“אני ישר מדי. לא שפוליטיקאי זה רמאי או גנב, אבל קשה לי לעגל פינות”.

“דומרני יודע לכבד”

את תפקידו הראשון במשטרה עשה מכלוף עם השחרור מהשירות הצבאי ונכנס ישר למשטרת אשקלון בתפקיד של סייר ובלש. תקופה קצרה לאחר מכן מונה לחוקר וראש משרד נוער. אחרי שלוש שנים וחצי יצא לקורס קצינים וחזר להיות קצין חקירות במשטרת אשקלון. בהמשך היה ראש מאגר חוקרים במרחב לכיש. כך נקראו קבוצת החוקרים שחקרו את הפשעים החמורים לפני הקמת היחידה המרכזית של מחוז דרום.

אתה בעצם “גידלת” את שלום דומרני.
“נדמה לי שהייתי הראשון שעצר אותו, זה היה על שוד בגבעת ציון. חבר’ה צעירים. פגשתי אותו גם כראש זרוע ביאל”כ, הארגון שלו היה תחת פיקודי”.

שלום דומרני. צילום: אליהו הרשקוביץ

איך הוא מתנהג בחקירות?
“הוא יודע לכבד, הוא עונה כמו שאתה מצפה מאדם במעמד שלו. לחקירות כאלה אתה מגיע כשאתה מוכן. אם אתה מצפה שהוא יביא לך משהו, ראיות או יקשור את עצמו, אז הסיכויים שלך נמוכים”.

לאחר מכן מונה לסגן מפקד תחנת אשקלון וכעבור זמן קצר מונה לסגן מפקד תחנת אשדוד וממלא מקום מפקד התחנה. בהמשך היה מפקד תחנת קריית מלאכי במשך חמש שנים והכיר את מי שנכנס אז לתפקיד מפקד תחנת אשקלון יורם לוי, שעליו הוא אומר: “מדובר באדם ערכי ואחד האנשים הטובים שאני מכיר”.

מכלוף כמפקד תחנת קרית מלאכי

מכלוף כמפקד תחנת קרית מלאכי

משם הוא נשלח למרחב אילת כסגן מפקד מרחב אילת, תפקיד מאתגר שבמסגרתו הוא אף ישב בתא עם עבריינים ודובב אותם, למרות דרגתו הבכירה. מי שכיהן כמפקד מרחב אילת היה יואב סגלוביץ’, קצין שדרכיהם עוד ייפגשו בהמשך. “נהניתי לעבוד איתו”, הוא אומר.

לצורך תפקיד זה העביר מכלוף את משפחתו לאילת, ילדיו שחלקם היו אז עדיין במוסדות חינוך. אבל בתוך שנתיים הוא נקרא על ידי מפקד המחוז דאז משה קראדי לתפקיד של קצין אגף חקירות ומודיעין (אח”מ) של מרחב נגב, וגם שם הוא שירת במשך חמש שנים.

ניצב בדימוס יואב סגלוביץ'. צילום: אמיל סלמן

ניצב בדימוס יואב סגלוביץ'. צילום: אמיל סלמן

אז עלה הרעיון להקים את היחידה הכלכלית שאמורה להילחם בשחיתות הכלכלית, כסף שחור, מכרזים וכדומה. המשימה הוטלה על סגלוביץ’, ומכלוף נקרא לסייע בהקמה. וכשהיא הוקמה הוא נקרא לפקד על זרוע התשתיות ביחידה הכלכלית וקיבל דרגת נצ”מ.

לאחר מכן התגבש הרעיון להקים את ה-FBI הישראלי – להב 433 – שאיגדה תחתיה 5 יחידות (יאחב”ל, יאח”ה, יאל”כ, אתג”ר והגדעונים) על ידי סגלוביץ’, כאשר מכלוף משמש יד ימינו. משם הוא חזר שוב לדרום והיה ראש אגף חקירות ומודיעין של מחוז דרום, ומשם הוא עבר לפקד באחד התפקידים הרגישים ביותר והחשובים ביותר במשטרת ישראל: ראש חטיבת החקירות של משטרת ישראל. כשסיים את תפקיד הזה החליט לפרוש מהמשטרה.

תחום פרוץ

לאחר השחרור חשב מכלוף בהתחלה להיות שכיר ולאחר התייעצות הוא בחר בתחום שבו התמחה עשרות שנים במשטרה – חקירות ופוליגרף. כשנכנס לתחום הפוליגרף הוא מעט נדהם ממה שקורה בתחום: “זה תחום שאין בו רגולציה, אין פיקוח ממשלתי. מחר יבוא עבריין שמשתחרר מהכלא ויפתח פוליגרף, הוא יכול. אין אתיקה מקצועית.

"אפילו תיווך מצריך תעודה, אבל פוליגרף לא”, מוסיף מכלוף ומציג את האבסורד: “פוליגרף דן בדיני נפשות, בעל אומר, ‘אשתי בוגדת בי’, או אישה אומרת, ‘בעלי בוגד בי’ ומגיעים לבודק פוליגרף לא מקצועי הוא יכול רק לגרום נזק. אם היא לא בגדה בו, והוא מוציא אותה שקרנית, זה נזק לשני בני הזוג. אם הבאת עובד לבדיקת מהימנות, והבודק הלא מקצועי מאשר עובד כזה, זה בעייתי. לכן צריך לא רק תעודה, אלא גם ניסיון”.

מכלוף עצמו, למרות הניסיון הרב שלו בחדרי החקירות, ביקש להתמקצע אף יותר ולמד את התחום של הפוליגרף באוניברסיטת בר אילן, וכשסיים פתח את “המרכז הארצי לחקירות פוליגרף ומודיעין”.

פוליגרף. צילום: עדי תשובה

פוליגרף. צילום: עדי תשובה

בתחום הפוליגרף יש כמה בדיקות מרכזיות:

השמת עובדים לתפקיד – למשל בעל עסק שרוצה למנות מנכ”ל או חשב או כל תפקיד בכיר, ובמשרד הפוליגרף בודקים אם המועמד הגיע מטעמים לגיטימיים ולא בשל ריגול עסקי.

מהימנות עובדים – בדיקה שגרתית של עובדים. הפוליגרף במקרה הזה משמש גם כלי להרתעה ומניעה, כי עובד שיודע שהוא אמור לעבור בדיקת פוליגרף תקופתית נמנע מלמעול באמון הניתן בו.

בדיקה נושאית – שזה יכול להיות בדיקה של נושא מסוים, אם עובד חשוד בגניבה או בעניינים של בין בעל ואישה.

חדר פוליגרף. צילום: עדי תשובה

חדר פוליגרף. צילום: עדי תשובה

“בדרך לחתונה עוצרים בפוליגרף”

מלבד הנושאים הללו המשרד גם מבצע חקירות פרטיות של בני זוג, איתורים של חייבים. במשרד מעסיק מכלוף כמה בלשים, ובמקרה הזה הבלש/העוקב חייב להיות עם תעודה.

אם אתם זוכרים מהסרטים את הקטע שבו נבדק בפוליגרף יושב על כיסא ומצמידים לו אלקטרודות למצח והמכשיר הוא עם מחט שנעה לפי השקרים, אז תשכחו מזה. היום כבר מדובר במכשיר מתקדם ומודרני, עם מחשב וממש מעט חיבורים לגוף האדם.

אורי מכלוף. צילום: עדי תשובה

אורי מכלוף בבדיקת פוליגרף. צילום: עדי תשובה

אבל מכלוף לוקח את תחום הפוליגרף עוד צעד אחד קדימה והוא קורא: “בדרך לחתונה עוצרים בפוליגרף”. לפני שאתם נבהלים ופוסלים זאת על הסף, הוא מסביר מדוע היום לעומת העבר זה חשוב במיוחד. “אחוז מאוד גבוה של זוגות שמתחתנים מתגרשים בשנים הראשונות, גם אם זה פרק ב’”, הוא מסביר. “בתקופה שלי רוב הנישואים זה היה עם מישהי שאתה מכיר אותה מבית הספר, מהעבודה, מהצבא, אתה מכיר את המשפחה, את השכנים. היום היכרויות רבות הן מהרשתות החברתיות, שולחים הודעה, יושבים על קפה, יוצאים, יש התאהבות ואז מגיעה הצעת הנישואים. לאורך החודשים הללו הוא מספר סיפורים והיא מספרת סיפורים. כדי להפיג את החשש מהתחזות ושקרים, בעיקר בפרק ב’ כשאנשים הם יותר חשדניים, אז מגיעים לפוליגרף, וכל אחד מכין רשימת שאלות. אם הוא סיפר לה שהוא התגרש מאשתו כי אשתו התעמרה בו וכדומה, ואז בבדיקה פתאום מגלים שיש לו תיק במשטרה על אלימות, שהוא תקף את אשתו, והיא אושפזה. בהנחה שכל הסיפורים שלו התבררו כבדויים, אז למה שהיא תמשיך איתו? בשביל להתגרש שוב? אם הם יוצאים משם כששניהם דוברי אמת, אתה יודע מה יוצא מזה? אין משהו שמפריע לקשר. אין שום חוסר אמון, והקשר נהיה חזק יותר ויש לו יותר סיכוי לשרוד, מאשר כשאחד מבני הזוג חושב כל הזמן שנמצאים איתו רק בגלל הכסף וזו לא אהבת אמת. זה חלק מהעניין, ואנשים לא לוקחים צ’אנס וזה הפך להיות להיט הסיפור הזה”.

היית שולח את הילדים שלך לפוליגרף לפני החתונה?
“אם הייתי מודע לקטע של הפוליגרף הייתי שולח, כן. אנחנו חיים בעולם שקשה להאמין לאנשים”.

מכלוף החליט שלא להשאיר את תחום הפוליגרף פרוץ והחל לבדוק וגילה שישנה הצעת חוק אחת של גדעון עזרא שהיה השר לבט”פ שנועדה להסדיר את התחום. “כבר יצרתי קשר עם שר וחבר כנסת כדי להריץ הצעת חוק פרטית בנושא הזה. בינתיים אני אוסף חומרים ואני מתכוון להכין נייר עמדה בנושא. אני בודק מה קורה בארצות הברית ואני מתכוון לעבוד באתיקה המקצועית של האמריקאים. היא לא מחמירה, אבל היא עושה סדר”.

מכלוף מסביר על בדיקות הפוליגרף ואומר כי לא הכול תלוי בנבדק. “בהגדרה שלי, 80 אחוז מהבדיקה תלויה בבודק, בכישרון שלו, ביכולת שלו, בהשכלה שלו בניסיון שלו, ורק 20 אחוז תלוי בנבדק. מה הוא צריך לעשות? להישמע להוראות הבודק. אם הנבדק לא נשמע להוראות הבודק זה או שהוא בא להכשיל את הבדיקה או שהוא עשה תנועות בתום לב”.

יש כאלה שהם בלחץ מהבדיקה, איך אתה מזהה שלא מדובר בלחץ משקר?
“כמו שאמרתי 80 אחוז זה ביכולות ובהכשרה של הבודק בין היתר לפענח את מי שעומד מולו. כשאתה בונה את השאלות, אתה לא מפתיע אותו, לא צועק עליו, זו לא חקירה. אם הוא זז, אז אני רואה ומזהה אם יש שינוי, כי הוא זז ולא בגלל שהוא שיקר. לפני שאני מביא אותו אני עושה לו תשאול, אני מראיין אותו וחוקר אותו לפני הבדיקה ואני מחתים אותו על כל השאלות שהן מתאימות לו. יכול להיות שאחר כך מתברר שהייתה לו בעיה עם אחת השאלות. היה לי ככה לפני שבוע עם מישהו בכיר שיצא דובר שקר בשתי שאלות. הבאתי אותו לשיחת הבהרה והתברר שתוך כדי בדיקה הוא נזכר שלפני 12 שנה הוא עשה משהו שלא כדין. התברר שהוא שכח את זה בשיחה המקדימה, ולכן הוא לא ראה בעיה בשאלה הזו”.

זה נכון שיש אנשים שעמידים לפוליגרף?
“לא. אין אדם שעמיד לפוליגרף, יש אנשים שיודעים להכשיל בדיקה של פוליגרף”.

“עד היום זה קשה לי”

האירוע שהשפיע במיוחד על מכלוף היה המוות של אביו שושן מכלוף ז”ל, אחד השוטרים המיתולוגיים של אשקלון. האב עלה לישראל בשנות ה-50, גדל במעברה ובהמשך בשכונת מגדל. הוא שירת בצה”ל וכשהשתחרר הוא עבד אצל משפחת ברזילי בתאורה, בהמשך עבד בכפר הנופש הצרפתי ושם הכיר את קציני המשטרה הבכירים והם גייסו אותו למשטרה בשנת 1962. במהלך השירות הוא נפגע בתאונה קשה בכביש מספר 4 וכשהחלים חזר לשירות ועבד כסייר תנועה על גבי אופנוע, והיה במשטרה עד שנת 1979. כששוחרר שימש קב”ט ברשת מלונות דן ואחרי זה פתח שקמית בבית במעצר בתחנת אשקלון.

שושן מכלוף ז"ל

שושן מכלוף ז"ל

התאונה שבה נהרג האב אירעה כשמכלוף כיהן כמפקד תחנת קריית מלאכי, “אני רגיל לשבת עם אבא שלי בכל שבת בבוקר ולשתות קפה. באותה השבת יצאתי מוקדם כי השר קצב קיבל את התפקיד של הנשיא והוא היה צריך לצאת לבית הכנסת, והיה צריך אבטחה וליוויתי אותו כל השבת, ואותה השבת לא ישבתי עם אבא שלי, וזו השבת הראשונה שלא פגשתי את אבא שלי”.

במוצאי השבת חצה שושן את כביש אלי כהן יחד עם נכדו, “איך שהוא חוצה את הנתיב הוא הבחין ברכב שמגיע במהירות, אבל בגלל התאונה שהוא עבר, הוא התקשה לעשות תנועות מהירות וכשהוא הבין שהוא לא יכול לחצות ולא יכול לחזור, הוא זרק קדימה את הנכד ואז הרכב פגע בו והרג אותו. אני הגעתי וראיתי את אבא שלי זרוק שם ופיניתי אותו לבית החולים. החזירו לו דופק ונשימה ואחרי שעתיים הודיעו שהוא נפטר. עד היום זה קשה לי”, אומר מכלוף.

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר