ביש 4, אחד הכבישים הארוכים בישראל, זוכה הבוקר לרמזורים במקום חדש: צומת בת הדר, שנחשב אחד מהצמתים המסוכנים באזור אשקלון. בשנים האחרונות כמעט בכל יום הייתה מתרחשת תאונה בצומת זה. לפני כשלושה חודשים הודיע ראש המועצה יאיר פרג’ון על יציאתו לדרך של פרויקט רמזור הצומת המסוכן.
עלות הפרויקט: כשני מיליון שקלים שהקצה משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל. “לאחר שנים של מאבק עיקש וסזיפי שלי להצבת הרמזורים זה יום חג”, כתב דוד סעדון, שהיה ממובילי המאבק. “תודה רבה לח”כ מיקי זוהר מהליכוד שסייע לי וכינס שלוש פעמים את הוועדה שבראשותו בכנסת לדיון ספציפי על הרמזורים בצומת בת הדר”.
זירת התאונה בה נהרג טל זיידל ז"ל בצומת בת הדר
ראש המועצת חוף אשקלון היוצא יאיר פרג’ון הזכיר את שמם של ההרוגים בצומת הזה ואמר: “צומת בת הדר הוגדר כ’פרויקט מוקד סיכון’, שגבה רק בשנתיים האחרונות את חייהם של מור גבאי ז”ל והתלמיד טל זיידל ז”ל ועוד פצועים רבים. המאבק שהובלתי, יחד עם תושבים, נשא פרי. מכאן אני קורא לנהגים: סעו בזהירות”.
הרמזורים שהופעלו לראשונה ביום שני בבוקר הם כמעט סיומו של הפרויקט שיצא לדרך לפני כשלושה חודשים כשהחלה החברה בשלב הביצוע בצומת. העבודות כללו את הצבת הרמזורים והתאמות גיאומטריות.
רמזורים חדשים. צילום: יאיר הרוש
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
כבר תקופה ארוכה מתריעים תושבי האזור ומבקשים לפתור את בעיית מסוכנות הצומת. רק בשנתיים האחרונות נהרגו בצומת שני בני אדם: לפני שנתיים נהרגה מור גבאי ז”ל ולפני חודשיים נהרג התלמיד טל זיידל ז”ל כשרכב על אופניים חשמליים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לנובמבר 2015 ועד עתה עולה כי בתקופה זו היו מעורבים 41 כלי רכב בתאונות ו-43 נפגעו – שלושה מהם נפצעו קשה ו-38 נפצעו באורח קל.
ראש עיריית אשקלון עדיין בפועל, שקיבל טרם הבחירות את תמיכת מפלגת כולנו בראשותו של שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אלי כהן נדרש לאחר סבב הלחימה האחרון לטפל באחת מנקודות החולשה של העורף באשקלון: מיגון השכונות הוותיקות.
היום, נפנה גלאם להתחיל לטפל במצב שבחסותו נהרג גבר תושב העיר ונפצעו עשרות נוספים. כידוע, בשנים עברו מיגנה ממשלת ישראל את הבניינים הישנים בעיר שדרות. כיום, כמעט לכל בניין דירות ולכל דירה בשדרות קיים מרחב מוגן שאליו נמלטים התושבים במקרה של אזעקת צבע אדום.
באשקלון דרשו כבר לפני עשור למגן את כלל מוסדות החינוך, פרוייקט שיצא לדרך ובמהלכו מוגנו עשרות בתי ספר וגנים שבהם לא היה מיגון. אלא שאת בתי התושבים סרבה המדינה למגן משיקולים תקציביים וייתכן אף שהמענה הטוב שנתנה מערכת כיפת ברזל אפשרה למדינה לדחות בקלות יותר את הדרישה למיגון.
מניחים מיגונית. צילום: דוברות העירייה
אלא שבשבוע שעבר הסתבר שמערכת כיפת ברזל לא מצליחה ליירט את כל הטילים וכשנורים אליה כמות גדולה של טילים היא עלולה לפספס טיל שנוחת בשטח העיר וגורם לנזקים וכאמור גם להרוגים ופצועים קשים.
היום פנה גלאם לחברו משה כחלון בדרישה למגן את השכונות הוותיקות, שבניינים בהן לא קיימים מרחבים מוגנים והתושבים נאלצים בלית ברירה להסתתר בחדרי המדרגות, בעוד הריצה למקלט הסמוך לבניין או במקרה הטוב במרתף הבניין לא אפשרית בפרק הזמן הקצר שעד לנחיתת הטיל בעיר.
כאן נבחנת המחוייבות הפוליטית של גלאם וכחלון האחד כלפי השני.
במכתב מפרט גלאם את ההתרחשויות בשבוע שעבר: "בימים האחרונים העיר אשקלון, בראשה אני עומד, עמדה בפני התקפת ירי חסרת תקדים מארגוני הטרור הפועלים בעזה.
"במהלך 24 שעות בלבד נורו לעבר העיר כ-100 רקטות, שש מהן פגעו פגיעה ישירה ואנושה בבנייני מגורים ובבתי קרקע, בעיקר בשכונות הוותיקות בעיר. בחלק מהמבנים, הפגיעות המשמעותיות הביאו לכך שגורמי ההנדסה אסרו על המשך המגורים בהם.
הדירה בקומה הרביעית שספגה את רוב הפגיעה ונהרסה כלילה
"על מנת שהמידע המלא יהיה פרוש בפניך, אציין כי בשכונות הוותיקות בעיר אשקלון (שמשון, גבעת ציון, רמת אשכול ומגדל) קיימים למעלה מ 5,000 מבנים שבנייתם הסתיימה לפני 1980. בשנים אלה, תקן הבנייה הישראלי לא דרש את עמידות הבניינים בפני רעידות אדמה וכן לא הייתה קיימת הדרישה לבניית מרחבים מוגנים דירתיים (ממ"דים). לכן, במרבית השכונות הוותיקות באשקלון, אין ממ"דים בבניינים.
"במציאות ביטחונית כמו זו שחווינו אך לפני מספר ימים, ניתנו לתושבי העיר אשקלון כ שניות 30 על מנת לתפוס מחסה ולהגיע למרחב מוגן. בבניינים בני 3-4 קומות, ללא ממ"דים וללא מעלית, קיים קושי אמיתי, ודאי לתושבים עם מוגבלויות ולקשישים, להגיע למרחב מוגן בתוך פרק זמן קצר שכזה. לכך יש להוסיף, כי בשכונות הוותיקות קיימים גם מספר רב של בתי קרקע ישנים, וגם להם כמעט ואין מרחב מוגן דירתי או מקלט בקרבת הבית, המאפשר הגעה למרחב המוגן בפרק הזמן שקבע לכך פיקוד העורף.
המיגוניות החדשות. צילום: דוברות העירייה
"אני סבור כי, המשך מציאות שכזו, שבה עשרות אלפים מתושבי העיר אשקלון (בשכונת שמשון בלבד מתגוררים כ-40 אלף תושבים) חשופים למציאות ביטחונית קשה כפי שחווינו זה עתה, כאשר בתיהם אינם ממוגנים, אינה יכולה להמשיך ולהתקיים.
"נכון להיום, אין די במימון ובתמריצים המסופקים על ידי חלק ממשרדי הממשלה כדי להתחיל ולחדש את השכונות הוותיקות באשקלון. נכון להיום הממשלה מספקת מימון שאינו משמעותי או שאינה מספקת תמריצים ממשלתיים אמיתיים שיאפשרו את ההיתכנות הכלכלית הנדרשת בפרויקטים להתחדשות עירונית (תקן שמאי 21) המקודמים באשקלון בשכונות הוותיקות ונועדו לסייע במיגונן.
שכונת שמשון. שנים של הזנחה. צילום: אורי קריספין
"לא זו בלבד, שהרי כל סבב לחימה שכזה, המשתק את העיר, מהווה פגיעה קשה גם בעסקים שלה. לצערי, ישנם בעלי עסקים שטרם הצליחו להתאושש או להעמיד את העסק שלהם מחדש אחרי במצע צוק איתן בשנת 2014. חמור מכך, חלקם אף נסגרו.
"המצב המתעתע באזורנו אינו חדש לנו. הפסקת האש בה אנו מצויים כיום, נפיצה ואנו יכולים למצוא את עצמנו בתוך שעות ספורות בעיצומו של מבצע רחב היקף בעזה. אני סמוך ובטוח כי תושבי אשקלון ימשיכו להפגין את החוסן האדיר שלהם ואת המשמעת האיתנה, אך אל לנו להסתמך על כך. מחובתנו הציבורית, להחזיר להם באותו המטבע ולעשות כל שבידינו כדי להעניק להם את הדבר הבסיסי הנדרש בשעות כאלו – את האפשרות להגן על עצמם ועל ילדיהם באמצעות מיגון ראוי.
גלאם וכחלון. צילום: משרד האוצר
"לצד זאת, אני רואה בימים אלו את צו השעה להענקת מעמד אזור עדיפות לאומית א' לאשקלון. אני לא מוצא כל סיבה לכך שעיר גדולה כמו אשקלון, האסטרטגית ביותר מבחינה ביטחונית באזור, לא תזכה לסל ההטבות והתמריצים אותם מעניקה הממשלה ליישובים נוספים באזור, ובצדק.
"כולי תקווה שתוכל לבחון את הדברים ולהוות לתושבי אשקלון אוזן קשבת כתמיד בממשלת ישראל, בבואה לבחון את הצעדים שניתן לנקוט בהם על מנת להקל על המצב בו מצויה העיר אשקלון".
מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה מסניף אשקלון והחוף הוזעקו לרחוב יצחק בן צבי פינת בן גוריון בעיר אשקלון בעקבות דיווח שהגיע למוקד איחוד הצלה על תאונת דרכים.
צילום: דוברות איחוד הצלה
חובשים של איחוד הצלה העניקו טיפול רפואי ראשוני לפצוע אחד במצב קל נסיבות התאונה בבדיקה.
מרק הוא תבשיל נוזלי המקבל את טעמו ממרכיבים שונים שהתבשלו בנוזל. את המרק בדרך כלל לוגמים חם והוא מזוהה כמאכל חורפי, אך ישנם מרקים הנלגמים קרים כמאכלי קיץ, בהם גם מרקים מתוקים המוגשים לקינוח. טעמו של המרק נוצר על ידי מיצוי טעמם של המרכיבים המתבשלים בו.
בבישול המרק ניתן למצות את טעמם של מאכלים שבצורה אחרת קשה לאכול או למצות אותם, כגון שורשים ופקעות, גבעולים, גרעינים, דגנים או עור ועצמות.
מיקי סויסה בפעולה. צילום: אורי קריספין
המרק נאכל כבר בימי קדם, עוד לפני שהומצא סיר המתכת המודרני. אז בושל המרק ככל הנראה בתוך בורות שלתוכם הוכנסו אבנים לוהטות ומאוחר יותר בקדירות חרס. בתקופות רבות נחשב המרק ל”אוכל של עניים”, כיוון שאף אם המרק היה דל במרכיבים מוצקים, הנוזלים שבו מילאו את הקיבה.
כמו כן, המרק לכאורה זול יותר ממאכלים אחרים מפני שרובו הוא מים וניתן להכין אותו משאריות של מאכלים אחרים, גם כאשר הם לא בשיא טריותם.
מרק שעועית ובשר
מרק שעועית. צילום: עדי תשובה
חומרים:
300 ק"ג בשר מס' 8
500 גרם שעועית לבנה מושרית למשך לילה
2 בצלים קצוצים
3 גבעולי סלרי
צרור כוסברה טרייה קצוצה
2 גזרים מגורדים
8 שיני שום טריות פרוסות
5 כפות רסק עגבניות
3 כפות פפריקה מתוקה
1/2 כוס שמן זית
פלפל שחור גרוס
מלח
1/2 כף כמון
3 עלי דפנה
אופן הכנה: את הבשר מבשלים בסיר עם מים ועלי דפנה עד לריכוך (כשעתיים), מסננים ושומרים את הנוזלים. מקררים את הבשר וחותכים לקוביות. את השעועית שוטפים לאחר ההשריה ומבשלים עד לריכוך. מחממים סיר עם שמן זית ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את השום, הגזר והסלרי ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים פפריקה מתוקה, מלח, פלפל, כמון ורסק עגבניות, מערבבים ומטגנים כחצי דקה. מכניסים פנימה את הבשר והשעועית, מערבבים ויוצקים את נוזלי הבישול עד ל-3/4 גובה הסיר, ובמידת הצורך מוסיפים מים. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש. מבשלים על אש נמוכה כשעה ורבע, מפזרים כוסברה קצוצה ומגישים לצד לחם טרי.
מרק קרם בטטה אינדונזי
חומרים:
1 ק”ג בטטות קלופות וחתוכות גס
2 תפוחי אדמה חתוכים גס
3 בצלים פרוסים
4 שיני שום טרי
400 מ”ל חלב קוקוס
1 ליטר שמנת מתוקה
2 ליטר מים
2 פלפל צ’ילי חריף
1 כף מחית קארי צהוב
מלח לפי טעם
50 מ”ל שמן קנולה
אופן הכנה: מחממים שמן זית בסיר עמוק ומטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מכניסים פנימה את הבטטה ואת תפוחי האדמה, מוסיפים את השמנת, חלב הקוקוס והמים ומביאים לרתיחה.
מבשלים על אש נמוכה כ-45 דקות ומכניסים פנימה את הצי’לי. מתבלים במלח וקארי ומבשלים על אש נמוכה 10 דקות נוספות. מסירים מהאש ומוציאים את הצ’ילי מהמרק. בעזרת מוט ריסוק טוחנים למחית חלקה. משלימים טעם ומגישים.
אחרי ביטול האימון של הפועל אשקלון, תוצאות ההסלמה בדרום הגיעו גם לכדורסל, ואחרי שבוטל משחק בליגת העל, שבו הייתה אמורה לארח הפועל באר שבע את מכבי ראשון לציון, גם בליגה הלאומית ראינו את זה קורה. ביום שלישי השבוע אמורה הייתה לארח אליצור איתו אשקלון את מכבי קריית מוצקין במסגרת המחזור השלישי בליגה הלאומית.
סטנלי ברנדי. מוביל את אליצור איתו. צילום: אורי קריספין
למעשה, זהו משחק הבית הראשון של אשקלון העונה. אלא שכאמור, עקב מטח הרקטות הכבד שהובא על העיר אשקלון, החליטו במינהלת הליגה ובאיגוד הכדורסל להודיע לקבוצות על דחיית המשחק למועד אחר שטרם נקבע. פיקוד העורף הודיע שיינתנו התקהלויות של עד 300 איש, אך משחק מן הסוג הזה אמור היה למשוך אליו כמות מעט גדולה יותר, ולפיכך לא רצו לקחת סיכון מיותר. יש לציין כי במועדון ביקשו להודות לכלל קבוצות הליגה הלאומית שנרתמו והציעו סיוע עקב המצב.
מעבר לכך, הנהלת הקבוצה בראשותו של מיקי שרביט החליטה לשכן את השחקנים הזרים בבתי מלון במרכז הארץ וכן להעתיק את אימוני הקבוצה לאזור רמת השרון ורעננה. “המצב שנוצר מתסכל מאוד מבחינתנו”, אמר שרביט ל"כאן דרום". “עד שסיימנו עם השביתה והקבוצה החלה להיכנס לתלם עם פתיחת עונה מצוינת מבחינתנו ומתוך ציפייה למשחק ביתי ראשון מול הקהל שלנו, הגיעו האירועים הביטחוניים וטרפו את הקלפים. לדברים הללו שאינם קשורים לספורט יש השפעה קשה על התנהלות הקבוצה הן מבחינה תקציבית והן מבחינה מקצועית”.
מיקי שרביט
שרביט התייחס גם למצב שנוצר עם שחקניה הזרים של הקבוצה ואמר: “השחקנים הזרים, להם זו שנה ראשונה בישראל, נכנסו לפאניקה ובצדק. הם ביקשו לעזוב את הארץ באופן מיידי, אך לאחר מסע שכנועים הוסכם כי הקבוצה תממן עבורם שהיה בבית מלון בתל אביב עד שהמצב יירגע. הנהלת הקבוצה מימנה את המהלך מכספים אישיים של חבריה, שכן הדבר אינו בא בחשבון בתקציב הקבוצה, בוודאי כאשר כספי התמיכות ייכנסו רק בשנה הבאה. אנו בטוחים כי עיריית אשקלון בראשות תומר גלאם תדאג לסייע לקבוצה לאור המצב הרגיש שנוצר. באופן אישי אני מאחל לתושבי העיר והדרום שקט וביטחון, תשמרו על עצמכם עד יעבור זעם”.
את ההדחה מגביע המדינה לא לקחו בהפועל אשקלון קשה מדי. המאמן שלומי דורה העלה הרכב טלאים ולקח בחשבון את סיום ההשתתפות במפעל, בעיקר כדי להתרכז בליגה. דבר אחד נשאר לאנשי הפועל אשקלון בראש: הרצון לנקמה ספורטיבית.
ביום שישי האחרון הם פגשו שוב את הפועל רמת גן, הפעם במסגרת הליגה הלאומית. אשקלון, שלה יומרות גבוהות להעפיל לליגת העל בסיום העונה, מוקמה ערב ההתמודדות במקום השני ורצתה לשמור על המקום המבטיח. רמת גן, מנגד, לא ברור עדיין לאן מכוונת, הדבר היחיד שבטוח הוא שתמיד מדובר ביריבה עיקשת שלא עושה חיים קלים לאף קבוצה, בטח באצטדיון רמת גן. שלומי דורה רצה לחבר ניצחון שלישי ברציפות, אך שבוע נוסף נאלץ להסתדר ללא השחקן מספר אחד שלו גל צרויה.
גל צרויה. צילום: דוברות הפועל אשקלון
כמו בכל משחק בליגה הזו, אף אחד לא חילק לאשקלון מתנות, והקבוצה נאלצה להקיז דם כדי לחזור הביתה לאשקלון עם נקודה אחת בלבד, תוצאת תיקו שהורידה אותה למקום הרביעי בטבלה. במועדון רצו כמובן לצאת עם שלוש הנקודות מההתמודדות, אבל הבינו שנוכח איך שהמשחק התפתח הנקודה היא לחלוטין מוצדקת. בקבוצה ידעו להחמיא לכובש השער סוטיריס ניניס, שבהיעדרו של צרויה הגיע מקו שני, עשה את העבודה והחזיר מהר מאוד את אשקלון למשחק, מיד לאחר שער היתרון של האורדונים.
פידבקים חיוביים הועברו גם לשוער ליאור חדריאן שנתן משחק אדיר והיה המצטיין בשורות אשקלון. כמו כן, החלוץ שחר הירש עדיין לא בכושר ל-90 דקות מלאות, ולכן נכנס כמחליף לאחר בקשת הקהל. החלוץ הגיע להזדמנויות טובות במעט הדקות ששיחק, ובקבוצה מצפים שייכנס לכושר במהרה כדי להפוך אותו לבורג מרכזי בהתקפה של שלומי דורה.
המטחים הכבדים שנורו לעבר העיר בלילה שבין יום שני לשלישי הוציאו את תושב העיר שלומי לנקרי מביתו. הוא ביקש לבחון מקרוב את הנזק שנגרם לבניינים ולדירות בשל הנפילות, מתוקף היותו יזם המקדם פרויקט התחדשות עירונית ותמ”א 38 בשכונת שמשון בעיר.
משרדו של לנקרי, העובד בחברה לשימור והתחדשות ערים בישראל, מוצב כבר יותר משנתיים ברחוב ביאליק בעיר, והוא מכיר היטב את רוב הדיירים בבניינים הסמוכים.
שלומי לנקרי. צילום: אורי קריספין
תחילה הגיע לזירת הנפילה בשכונת נווה אילן בעיר. למרות השעה המאוחרת הוא המשיך משם לשכונת שמשון, שבה נחת טיל כשעה וחצי קודם לכן וחירב בניין שלם. “חשבתי לעצמי שזה זמן טוב להגיע לשם ולתעד את כל מה שקורה, בעיקר בשביל להעלות את המודעות של הציבור לנזק הרב שנגרם מפגיעה ישירה בבניין כזה ולהסביר כמה חשוב לקדם את הפרויקטים של ההתחדשות”.
ההרס באחת מהדירות שנפגעו בדרום העיר
לנקרי מספר כי היה בטוח שיגיע לזירה סגורה וסוערת ושכניסתו לשם לא תתאפשר. אולם להפתעתו הרבה, כשהגיע אל הבניין ההרוס כמעט לחלוטין, הוא גילה שכוחות ההצלה והביטחון כבר עזבו את המקום. הוא החל לעלות בין הקומות ולתעד במצלמת הטלפון שלו את ההרס הרב, תוך כדי שהוא מתאר את מה שרואות עיניו. בין הקומות הצליח לאתר מספר קטן של דיירים, שחזרו כדי לנסות ולהציל את המעט שאפשר ממה שעד לפני רגע היה ביתם. השעה הייתה חצי שעה אחרי חצות הליל, ולנקרי טיפס בחושך אל הקומה הרביעית והאחרונה של הבניין, זאת שספגה את המכה הקשה ביותר ונהרסה כליל.
הדירה בקומה הרביעית שספגה את רוב הפגיעה ונהרסה כלילה
“זאת דירת שני חדרים, שבה המטבח והסלון ביחד וחדר שינה נוסף”, הוא מספר. “הכול שם פשוט קרס פנימה ולא ניתן היה לזהות שעד לפני כשעה וחצי הייתה שם דירה עם ציוד ורהיטים, זה נראה ממש כמו אתר בנייה”.
“היא הייתה קבורה לגמרי בין ההריסות”
דקות אחדות לאחר שהגיע אל הדירה הוא שמע לפתע קולות של רשרוש. “זה נשמע כמו רעש של שקית, אז בהתחלה לא התייחסתי. אבל אז הרשרוש גבר והלכתי בעקבות הקול. פתאום ראיתי שמתוך ההריסות מבצבצות אצבעות”.
לנקרי הנחרד אחז בידה של האישה והרגיש שהיא עדיין חמה ומחזירה לו לחיצה קלה. “הבנתי שהיא חיה והתחלתי לחפור מסביב כדי להוציא אותה משם. היא הייתה קבורה לגמרי בין ההריסות וכנראה שנותר לה שם איזשהו חלל שאפשר לה להמשיך לנשום. ככל שחפרתי יותר, ככה היא הזיזה יותר את האצבעות שלה כדי לתת לי סימן חיים”.
ההרס באחת מהדירות שנפגע מהטיל בדרום העיר. צילום: UAP
בתוך דקות ספורות הצליח לנקרי למשוך את האישה הפצועה מבין ההריסות ומיד הבחין ברגל של אדם נוסף. “עד לרגע הזה הייתי לגמרי לבד, ואז הבנתי שיש שם עוד מישהו שקבור, ובינתיים כבר הגיע אדם נוסף לעזור לי. הזמנתי מד”א לאישה הפצועה וביקשתי שיגיעו כמה שיותר מהר. הם עוד ניסו לשאול אותי שאלות על מצבה, אבל אני אמרתי שיש פה אדם נוסף שאני חייב לחלץ וניתקתי את השיחה. כשנגעתי ברגל של הבחור הבנתי שהמצב שלו שונה לגמרי, כבר יכולתי להרגיש שהוא ללא רוח חיים”.
הם חפרו ביחד עוד כמה דקות והצליחו לחלץ גם את ההרוג. “הוצאתי אותו מאובק כולו ועם אבנים בפה והבנתי שהוא אכן כבר לא איתנו. הוא היה שלם לחלוטין, ללא פציעות שניכרות לעין וללא דם. כפי שזה היה נראה לי הוא מת ככל הנראה מחנק. במקביל ניסיתי לשאול את האישה אם יש עוד אנשים בדירה, היא הייתה מבוהלת, פצועה ודיברה ברוסית, אז לא הצלחתי להבין אותה”.
“זה מחדל חמור מאוד”
לדברי לנקרי, כל האירוע התרחש במשך כשמונה דקות, וכששני הנפגעים כבר היו מחוץ להריסות שבו למקום כוחות ההצלה והביטחון. “זה מחדל חמור מאוד שעזבו זירה כזאת מבלי לסרוק אותה כמו שצריך ומבלי לגדר אחר כך ולדאוג שאף אחד לא ייכנס לשם, כי הכול שם בסכנת קריסה. הם אמנם לקחו סרט משטרה אדום וסימנו, אבל כשאני הגעתי ראיתי רק שרידים של הסרט, שנפרץ ככל הנראה על ידי סקרנים ודיירים שביקשו להיכנס למקום. בתום האירוע עברתי תשאול קצר על ידי המשטרה ושאלו אותי קצת שאלות. נראה היה שגם הם עצמם לא הבינו איך קרה שהזירה ננטשה בצורה כזאת”.
לוחמי האש מכבים את האש. צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז דרום
למה החלטת להגיע לשם בשעת לילה מאוחרת ולא לחכות לאור הבוקר, אז גם הרבה יותר קל לצלם? “האמת שלא תכננתי בכלל להגיע לשם. הייתי במקרה באירוע אחר ובאופן ספונטני החלטתי לנסוע לשם, רק כדי לראות מה קורה ולפגוש אולי דיירים שאני מכיר ולראות מה מצבם. הייתי בטוח שגם לא תתאפשר לי כניסה למקום כי תיארתי לעצמי שהוא סגור. כשהגעתי וראיתי שאין שם נפש חיה והכול פתוח נכנסתי והחלטתי שזה דווקא זמן טוב לצלם את ההריסות ואת חומרת הנזק והחורבן”.
עוברת מחשבה מה היה קורה אם לא היית מגיע? “בוודאי. עוברות שתי מחשבות, האחת – מה היה קורה עם הפצועה אם לא הייתי מגיע, והיא הייתה נשארת שם עד הבוקר. סביר להניח שגם אותה כבר היו מוצאים ללא רוח חיים, כי כשהוצאתי אותה הגוף שלה כבר כמעט קרס. המחשבה השנייה היא מה היה קורה אם היו מחלצים את שניהם בזמן. סביר להניח שמצבה היה טוב הרבה יותר ואת הבחור היו מצילים. רק בדיעבד הבנתי שההרוג הוא שוהה בלתי חוקי. אני מאוד ימני בדעותיי, אבל כמובן שחיי אדם הם ערך עליון”.
הדירה שנפגעה מרקטה באפרידר
סיטואציה לא פשוטה מבחינה נפשית. “כן, זה לא היה פשוט ובטח לא משהו שאני רגיל אליו. מעולם לא הוצאתי אנשים מתוך הריסות ולא נתקלתי בגופות. כשאתה בתוך המצב הזה אין לך זמן בכלל לעכל ולחשוב מה אתה רואה לנגד עיניך. ראיתי אנשים קבורים ופעלתי על אוטומט, עשיתי הכול כדי להוציא אותם במהירות האפשרית. רק אחר כך אתה מנתח את כל מה שהיה. אומרים שלפעמים הטראומה נותנת את אותותיה רק אחרי האירוע. בינתיים אני מרגיש בסדר ומקווה שזה לא יקרה”.
לאחר משא ומתן שהתקיים בשבועיים האחרונים, נראה שהקואליציה של תומר גלאם כבר מתחילה לקבל צורה.
אחרי שסופה ביילין המשיכה בתפקידה כממלאת מקום של גלאם, הגיע תורו של הרב יעקב אביטן. הרב אביטן וסיעתו שס"ג חתמו על הסכם עם גלאם, במסגרתו יכהן הרב אביטן כסגן ראש העיר בשכר ויהיה ממונה על מספר תחומים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
בנוסף אליו גם דורון נקשרי וסיעת "אשקלון בתנופה – הבית החברתי" הצטרפו לקואליציה כאשר נקשרי יכהן כסגן ללא שכר, ויהיה ממונה על תיק הרווחה עליו התעקש ואמר כי ידרוש אותו עוד בשלב הבחירות. בנוסף יהיה נקשרי ממונה על הספורט והצעירים.
הייתי כבר באטרף של כתיבה. כתיבה על מה שמתחולל כאן מאחורי הקלעים בכל מה שנוגע למלאכת הרכבת הקואליציה בקומה 4. ואז הגיע המטח הראשון, שבא אחרי הירי המדויק לעבר האוטובוס.
כרגיל, מישהו קובע כאן את סדר היום! כרגיל, לצערנו, המישהו הזה הוא לא ביבי! מצעד הפרשנים על המרקע ממשיך לנפק דעות והמלצות מכאן ועד להודעה חדשה. לאיש מהם אין באמת פתרון קסם למצב. גם הפתרונות הכי יצירתיים מדברים על הימור. הימור על הצד הנוסף במשוואה: אבו מאזן.ועל זה כבר נאמר: “זה נבלה וזה טרפה”.
האירועים מליל יום שני בלילה – שבהם קיפח את חייו גבר בן 40 ונפצעו קשה שתי נשים ועוד כמה נפגעים קל ונפגעי חרדה – החזירו את כולנו לסבב הקודם, צוק איתן. בתקווה שבעת פרסום המדור המספרים הנ”ל יישארו כפי שהם אני ממשיך להקליד ומחפש מילים נכונות. הרי בעת הזאת כולנו חזית. ואם כולנו חזית, לכל תנועת מקלדת יש משקל. ובעת הזאת המשקל כבד עוד יותר.
הבניין שחטף את הפגיעה הישירה בממנה נהרג אדם באשקלון
לא נתתי לשקט המדומה שנשב מהרצועה לתעתע בי. במילים אחרות, אני לא ישנתי בשקט כי כל הסדר בג’ונגל העזתי הוא על חשבוננו, ולי היה ברור שיגרור אותנו למחיר כבד, כבד מאוד. ניסיתי לברור מילים, להיות אחראי, לא להתלהם, לא לחפש אשמים. זה כבעל טור (שאצלו ה”טורים” עולים מהר לנוכח אוזלת יד מנהיגותית), אבל כאזרח, כבעל משפחה, כאבא וסבא – דילמה.
אנסה בכל זאת ללכת בין הטיפות – למרות ש”טפטופים” כבר אין פה, זה גשם של רקטות ממש. אנחנו נמצאים במלחמה. ההנהגה תדבר על “אירוע מתגלגל” – זה המינוח השגור כעת בפי אנשי המקצוע – “אירוע מתגלגל” משמעו: אין לנו מושג מה הולך להיות.
יירוטים על הבוקר. צילום: יוסי לאון
כשאין לך מושג מה הולך להיות, הביטחון שלך יורד, אתה מתחיל לגלגל בראש תרחישים, רובם קודרים, ואם אתה ממש נכנס לזה עמוק, אתה מכניס את עצמך ואת הסביבה שלך לחרדה.
התפקיד של ההנהגה – המקומית והמרכזית – זה קודם כול למנוע פאניקה ולהשרות ביטחון. ברמה המקומית, העיר שלנו לצערי ולשמחתי, מתוך הניסיון הרב, די מתורגלת. ראש העיר והצוותים שלו נראים כמי שיודעים מה נדרש, מגיעים לזירות ופועלים. למרות הצורך הקל הנראה כעת של חוסרים פה ושם, הכול תחת שליטה. מקווה שלא יעמדו בתרחישים קשים יותר. אין לנו צורך בבוחן פתע קשה לראש עיר שזה עתה קיבל מנדט.
הערכת מצב בעיריית אשקלון. צילום: דוברות העירייה
ברמה הלאומית, האכזבה היא קשה. לפני שאגע בממשלה, שאחראית מן הסתם, אגע דווקא בחברי אופוזיציה, ששוב מגיעים לכאן “לחבק ולחזק” ובעיקר לעשות עלינו סיבוב תקשורתי ולהצטלם. אופוזיציה צריכה בעת מלחמה לנהוג באחריות. אין לי חשבון איתם כי הם לא בהנהגה, ולכאורה לא נושאים באחריות. אבל הם כן נושאים באחריות. לאופוזיציה בעת מלחמה אסור להתבלבל ולשכוח מי הוא האויב האמיתי.
דיון ביטחוני בקריה. הרמטכ"ל, ראש הממשלה, שר הביטחון ובכירים נוספים. צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
האכזבה מהממשלה נוגעת בעיקר להתנהלות חובבנית וחסרת אחריות של שרים – בעיקר הצמד בנט וליברמן, חברי הקבינט – שמדברים בשפה של בחירות, לא מרגיעים, לא משדרים קו אחיד של הנהגה, מדברים לבוחרים שלהם. מחד גיסא, מאשרים מהלכים של הסדרה, ומאידך גיסא, מסתייגים מכך בכל פורום אפשרי.
דיון ביטחוני בקריה. הרמטכ"ל, ראש הממשלה, שר הביטחון ובכירים נוספים. צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
איך אפשר להיות כל כך פוליטיקאים? ועוד בענייני ביטחון? ואתה תוהה, רגע, מי בעל הבית פה? איפה ביבי בכל הסיפור הזה? ציניקנים יגידו לך שהוא עסוק בענייני החקירות. תומכיו יגידו: הוא עסוק בענייני החוץ החשובים יותר. דווקא כשהנאום של ביבי לתקשורת ביום ראשון נתן לי תקווה שהנה, הוא לוקח את המושכות ומרגיע את הציבור, מרגיע לפחות בעובדה שהוא שוטח בפניו את הנימוקים להתנהלות הלא מובנת מול החמאס, דווקא אז התחיל הגלגל לנוע בכיוון הפוך: ראשית, הפעולה הנועזת בעזה שלא צלחה כידוע, והמשך בתגובת החמאס שהזכירה לנו את האמת המרה, והיא: שבשלב הזה החמאס קובע את סדר היום; לא בנט, לא ליברמן, לא ביבי!
בעת כתיבת שורות אלה (שלישי, 10:00 בוקר) הקבינט מכונס. ואני גם. מכונס בתפילה שהפעם, לפחות הפעם, תצא משם החלטה אמיצה. אני לא אסטרטג ולא איש צבא, אני כמוכם, אזרח תמים ופשוט שגדל בשכונת עתיקות. אבל כאחד שגדל בשכונה, אני מבין היטב את חוקי השכונה. על פי חוקי השכונה החזק הוא הקובע. איך יודעים מי החזק? זה פשוט: זה שמרביץ לכולם או לפחות זה שמצליח להפחיד את כולם.
גלאם וליברמן במסיבת העיתונאים. צילום: אלדד עובדיה
בשכונה שבה אנו חיים הייתה לנו תמיד תחושת ביטחון בכוח הרתעה של צה”ל.
גם איש פשוט כמוני יודע שכוח ההרתעה של צה”ל נפגע. אפשר להבין ולכבד את הרצון של נתניהו להגיע להסדרה. איני יודע אם האמירה שלו: “ישראל תעשה הכול על מנת לא להיגרר למלחמה“ היא זו שהעניקה רוח גבית לתעוזה של החמאס. לפי חוקי השכונה, בטוח שכן. לפי ההיגיון של ביבי, כנראה שלא, אחרת לא היה אומר זאת.
כתב האישום שהוגש השבוע נגד אביב בן דהן בן ה-23 מבית שקמה, שהיה מעורב בתאונת הפגע וברח שבה נהרג יגאל סעדון ז”ל ממושב ברכיה, אינו כולל עבירות הריגה או גרימת מוות ברשלנות, אלא מייחס לבן דהן ביצוע עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף, נהיגה בשכרות, שיבוש מהלכי משפט ועבירות נוספות.
מותו נקבע במקום. זירת התאונה. צילום: דוברות המשטרה
“נעשה לנו עוול מההתחלה ועד הסוף”, אומר השבוע רחמים סעדון, אחיו של יגאל. “נשארה כאן אישה מסכנה עם חמישה יתומים, שגם צריכה לטרטר את עצמה מאולמות הדיונים למשרדי הפרקליטות. וזה במקום שהנציגים מהפרקליטות יבואו אליה ויראו איך היא חיה ומה זה החיים האלה ללא האבא והבעל”.
“הוא הרג אבא לחמישה ילדים”
“אלה אכן סעיפי אישום מאוד מפתיעים”, אומרת בקול שקט ובאיפוק רב גלית, רעייתו של יגאל. “אני לא מבינה למה הפרקליטות החליטה לרדת מסעיפי אישום של הריגה או גרימת מוות ברשלנות. הם אמרו שאין מספיק ראיות, ואני באמת לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות. הוא נהג בפסילה ותחת השפעת סמים ונכנס לתוך ענן אבק. אם זו לא הריגה, אז אני לא יודעת מה כן”.
חודש חלף מאותו יום שחור שבו איבדה את כל עולמה, והיא עדיין אינה מעכלת שתצטרך לגדל לבדה את חמשת ילדיהם (18, תאומים בני 16.5, 14.5, 13.5). היא הגיעה לכל הדיונים שהיו בבית המשפט וביקשה להסתכל לדורס בעיניים. “אבל הוא הוריד את הראש, לא היה מסוגל להביט בי. אמרתי לו שהוא הרג אבא לחמישה ילדים, שהשאיר חמישה יתומים. הוא לא ענה ורק הוריד את הראש. לא ראיתי שם טיפה של חרטה. אני חושבת שהוא בכלל לא מבין מה הוא עשה, לא מבין את המשמעות ואת גודל האובדן שאנחנו חווים”.
יום נישואין ללא יגאל
לפני שבוע ציינה גלית בעצב רב את יום הנישואין ה-19 שלהם. לראשונה היא הייתה ביום הזה לבד, הם לא יצאו עם הילדים למסעדה ולא חיכתה לה על המיטה מתנה מיגאל. “וזהו, פתאום אני מבינה ששום דבר כבר לא יחזור להיות אותו דבר. ביום הנישואין שלנו נהגנו לצאת למסעדה עם הילדים, והיה זה בילוי משפחתי שאהבנו מאוד. יגאל תמיד הפתיע אותי במתנה קטנה, אף פעם לא שכח. הוא היה אדם מאוד צנוע, אף פעם לא רצה לעשות חגיגות גדולות מדי”.
כחודש לפני שנהרג הספיקו בני המשפחה לחגוג, בהרכב מלא, את בר המצווה של הבן הקטן. “עשינו אירוע קטן של הנחת תפילין בבית הכנסת ולאחר מכן שבת חתן. היה מאוד שמח ומרגש, ויגאל היה מאושר. הוא אמר לי, ‘זהו, סיימנו עם הבר-מצוות’. משפט סתמי כזה שלא ייחסתי לו, כמובן, חשיבות מיוחדת. רק לאחר שהוא נהרג פתאום המשפט הזה הדהד לי בראש והבנתי שזהו, הוא סיים משימה אחרונה והלך. סיים את החיים שלו”.
משפחת סעדון חודש לפני האסון הנורא. צילום באדיבות המשפחה
“במעט שהספיק, יגאל רווה נחת מהילדים”
לדברי גלית, האופניים החשמליים היו נושא מאוד מרכזי בבית, בשל העובדה שגם ילדיהם נהגו לרכוב עליהם. “יגאל לא פחד מכלום, באמת משום דבר. אבל הדבר שהכי הפחיד אותו בעולם היו האופניים. הוא דאג לילדים, תמיד הסביר להם ודיבר על זה בלי סוף. הוא ביקש מהם שוב ושוב להיות ערניים, לרכוב רק בדרכים צדדיות ובשטחים, לעולם לא בכבישים ובמקומות מסוכנים. לעצמו הוא לא דאג, כי הוא רכב באחריות וזהירות יתרה. הרבה פעמים הוא היה מגיע למקום מסוים, קושר שם את האופניים וממשיך ברגל כדי לא לסכן את עצמו. זה בלתי נתפס שאיבדנו אותו דווקא בדרך הזאת”.
האופניים בזירת התאונה הקטלנית. צילום: דוברות המשטרה
הם מנסים בכל כוחם לשוב לשגרה. גלית גם חזרה לעבודתה כמחנכת כיתה א’ בבית הספר רותם באשקלון, אולם כרגע השגרה נראית כמעט כמשימה בלתי אפשרית. “זה מאוד מאוד קשה. החלל שנוצר הוא עצום, ואני בכלל לא מצליחה להבין מה קורה סביבי ואיך קרה לנו אסון נורא כזה ברגע אחד. לילדים גם מאוד קשה, כל אחד לוקח את זה קצת אחרת. יגאל היה בן אדם עם נוכחות מאוד משמעותית בבית. קשה להיכנס לנעליים גדולות כל כך, אבל אני מבינה שאני צריכה להתמודד עם הקושי, פשוט כי אין לי ברירה אחרת. אני כל הזמן מדברת איתם על אבא ומנסה להנחיל להם ערכים שיגאל הקנה להם. הם גדלו על אהבת הארץ, שירות משמעותי בצה”ל, תרומה ונתינה לזולת. אלה הדברים שהיו הכי חשובים ליגאל. היה לו חשוב לראות את הילדים מתגייסים, מתחתנים. פתאום אני מבינה שהוא לא יהיה בכל הצמתים המרכזיים בחיים שלהם, וזה בלתי נתפס. קשה לי מאוד לקבל את זה שהוא לא יזכה לראות את הפירות של החינוך שלו. אני מנחמת את עצמי בעובדה שבמעט שהוא הספיק לראות הוא קיבל רק נחת מהילדים האלה, הם ילדים מדהימים והם ימשיכו בדרכו”.
לכל אחד יש פעם ראשונה, והיא תמיד מכוננת ומשמעותית לטוב ולרע. השן הראשונה, הצעד הראשון, הציור הראשון, היום הראשון בגן או בכיתה א’, אהבה ראשונה ואפילו שיברון לב ראשון. אצלנו בארץ יש פעמים ראשונות נוספות שחקוקות בשגרת חיינו. הצפירה הראשונה בימי הזיכרון, הצו הראשון, האזעקה הראשונה ואפילו המלחמה הראשונה.
עינב קורן פעם ראשונה בכיתה א'
המלחמה הראשונה שלי הייתה כשהייתי בכיתה ד’. מלחמת המפרץ פקדה אותנו בחורף 91’, והיא בהחלט ענתה על הציפיות שלי. זו הייתה שבירת שגרה רצינית, הלימודים בבית הספר בוטלו לתקופה של כחודש וחצי, בילינו זמן משפחתי יותר מבדרך כלל, ורק האזעקות הפרו את השלווה מדי פעם. המתח והחרדה העסיקו בעיקר את המבוגרים, ולמעט מסכות האב”כ, שום דבר לא היה מאיים במיוחד.
מסכות אב"כ כמו במחלמת המפרץ. צילום: דוברות ברזילי
חודשיים לפני הצטיידנו בערכות מגן בקופסאות הקרטון המוזרות שהזכירו תמונות של מלחמת עולם רחוקה מאיתנו. אפילו הקדשנו שיעור או שניים לקישוט הקופסאות שליוו אותנו לכל מקום.
בדיעבד, כשאני חושבת על אמצעי ההגנה הביתיים שהוצעו לציבור הרחב על ידי פיקוד העורף אז, אני ממש מאמינה בכוחם של ניסים או לפחות כוחה הנפלא של ההסתברות. המושג ממ”ד לא היה קיים אז, והמקלטים הציבוריים שימשו מחסנים שאף ועד שכונה לא העלה על דעתו לפנות. אנחנו התחבאנו בחדר האטום שיצרנו כמו בשיעור מלאכה לא אסתטי: שכבות ניילון עבה שנצמדו לחלונות בעזרת דבק מסקנטייפ, מגבת רטובה מתחת לדלת ושפע של קופסאות שימורים. היו לנו אפילו קודים לשעת חירום ברדיו, שבאוזניי נשמעו כמו מילות לחש קסום מפיו של דובר צה”ל דאז נחמן שי. בין “נחש צפע” ל”שרב כבד” תרגלנו מעין משחק ים-יבשה ואנחות רווחה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
אשקלון לא הייתה בטווח הטילים שנורו מעיראק הנחושה של סדאם חוסיין. למעשה, בתקופה של למעלה מחודש נפלו 39 טילי סקאד בתחומי מדינת ישראל ב-19 התקפות שכוונו לפגיעה בעורף ובחוסן האזרחי בלב לבה של המדינה — תל אביב וגוש דן. הטלוויזיה הייתה ספק המידע הכמעט בלעדי ומיידי עבורנו. כותרות העיתונים בבוקר שאחרי לימדו אותנו מה קרה בדיוק בזמן שקיווינו שיעבור זעם. המידע היה מוגבל במידת מה כי הוא שיקף עמדות של עיתונאים והיה כפוף לצנזורה (בשנת 91’ הפילטרים החברתיים-מוסריים שלנו היו רגישים יותר מהיום). גם התצלומים הנציחו רגעים חד פעמיים בפילם של צלמי העיתונות.
הרבה השתנה מאז, 27 שנים ששינו את הפעם הראשונה העגומה שלנו. לשמחתנו, המסקנות המיידיות של מלחמת המפרץ היו בניית הממ”ד (מרחב מוגן דירתי) כסטנדרט מחייב בכל בית ודירה שנבנו מאז. מערכות ההתרעה וההגנה השתכללו מאוד, בין היתר פיתוח סוללת “כיפת ברזל”. אבל כל קדמה מפתחת איתה אתגרים חדשים ופריצת גבולות. קודם כול של ארגוני הטרור (פיגועי התאבדות, דריסה, עפיפונים, בלונים ואפילו ירי מאסיבי שמאתגר את מערכת כיפת ברזל), אבל גם שלנו. ההבדל העיקרי בין 91’ להיום הוא קנה המידה. אז קראנו לירי של כ-40 טילים בחודש מלחמה, היום אנחנו קוראים לירי של מעל 400 רקטות ביממה סבב הסלמה. אז היו מקורות המידע מעטים ומוגבלים, והיום כל מכשיר טלפון הוא מערכת מידע של הפצה להמונים בשנייה.
תרשמו את התאריך וזה למעשה בדיוק שבוע ימים לאחר שהתקיים הליך הסיבוב השני בכל יתר הרשויות שלא הייתה בהן הכרעה ביום הבחירות הארצי.
הבחירות לראשות המועצה האזורית חוף אשקלון יתקיימו ב 20/11/18. כך החליט אמש שר הפנים אריה דרעי לאחר התייעצות עם וועדת הפנים של הכנסת.
כזכור בעקבות ההסלמה הביטחונית ששררה בגזרת הדרום ובעיקר בעוטף עזה, הוחלט על דחיית הסיבוב השני בבחירות למועצה האזורית.
לקראת הסיבוב השני נמשכה המתיחות בין שתי מחנות המתמודדים דודי סעדה ואיתמר רביבו. אלא שעם תחילת ההסלמה הביטחונית הופנתה תשומת הלב בישובי המועצה למצב הביטחוני יותר מאשר לשאלת זהותו של מי שינהיג את המועצה בחמש שנים הבאות.
סעדה, אומרים במטהו, התאושש מהר מדחיית הבחירות. “במסע בין היישובים השונים במועצה דאגו סעדה ואנשיו לכל מה שקשור לרווחת התושבים. בין יום שני לשלישי הספיק דודי לבקר בכל אחד מ-21 יישובי המועצה, יחד עם שותפו יריב קלרמן. בנוסף קיימו סעדה וקלרמן ישיבת עדכון עם ראש המועצה יאיר פרג’ון. מרגש לראות את הכוחות של התושבים שלנו, העמידה האיתנה שלנו בימים אלו היא זו שמאפשרת לחיילי צה”ל לאפשר את השקט במחוזותינו. החיבוק הגדול שאנו מקבלים מכל רחבי הארץ מחמם את הלב. ההזמנות לאירוח ולהפגה והדאגה לשלומנו מסמלות בעיניי את ישראל היפה ומזכירות לנו שביחד יש לנו תקווה”, מסר סעדה.
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, גינה את דבריו של השר צחי הנגבי שאמר כי חמאס הגיב בצורה "מדודה" כאשר תקף רק את עוטף עזה וכינה אותם "שערורייתיים".
כזכור, הבוקר התראיין השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי לגלי צה"ל והתייחס להסלמה בדרום, במהלכה שוגרו מאות רקטות לעבר ערי הדרום ואמר כי "חמאס הגיב בצורה מדודה ותקף רק את עוטף עזה. יש הבדל בין העוטף לתל אביב, שהיא הבירה הכלכלית של ישראל. המתקפה של חמאס הייתה מינורית כי לירי על תל אביב יש משמעויות אחרות". עוד הוסיף הנגבי שהתראיין בתוכנית דקל סגל ואמר: "האמת של הקבינט ושל ראש הממשלה ושל כל אנשי מערכת הביטחון הייתה הפוכה", אמר הנגבי בריאיון לגלי צה"ל, "כולנו חשבנו שמן הראוי להביא לקץ האלימות בעזה. היו לנו שתי דרכים, האחת של ליברמן שהציע 'מכה קשה', והשנייה היא הסדרה. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומה של תחילת האפשרות השנייה".
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם. צילום: פבל
ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, אמר בתגובה לדבריו של השר הנגבי: "אני מגנה בכל תוקף את אמירתו השערורייתית של השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי. האבק עוד לא שכך מהריסות הבתים בעיר, כתוצאה ממתקפת הירי חסרת התקדים שידעה אשקלון בפרק זמן כה קצר, וכבר השר הנגבי פוגע פגיעה נוספת בחוסנם ובעמידתם האיתנה של התושבים, פגיעה אנושה לא פחות מהנזק שגורמים ארגוני הטרור בעזה. אני רואה בעצם ההבחנה, חסרת ההיגיון, בין תושבי עוטף עזה והדרום לבין תושבי המרכז, תקיעת סכין בגבם של התושבים ומוטב יעשה השר אם יחזור בו בהקדם מדבריו הקשים".
תוספי התזונה הם מוצרים שכיחים שמבוקשים על ידי הציבור הרחב, בייחוד לאלה מאתנו המחפשים "חיזוקים" לגוף, שיקום, ותמיכה במחלות. רוב המוצרים מכילים בתוכם: ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, רכיבים צמחיים, או רכיבי תזונה אחרים. צריכת מוצרים אלה מומלצת ע"י בעלי מקצוע, במידה וחסרים לנו או לחלופין לא מספיקים לנו מהדיאטה הרגילה והשוטפת. על כל פנים, יש לקחת בחשבון ששימוש לא נכון בתוספי התזונה למיניהם עלול להזיק.
מחקרים הוכיחו שנטילת תוספי תזונה שלא לצורך או נטילתם מעבר לכמות הנדרשת עלולה לגרום לנזק גופני. חשוב לדעת מה הם הוויטמינים שתוספי התזונה שלהם הם הנמכרים ביותר.
ברזל – אנשים בטווח גילאים רחב לוקחים את הברזל בלקיחה רציפה או לסירוגין. הברזל חשוב כשיש חוסר, אך עם זאת, עודף בברזל אינו בריא לכלי הדם והלב ואף עלול להוביל לפגיעה בתפקידו של הכבד ועוד.
מקורות במזון: בשר, עוף, דגים, קטניות, ירקות עיליים ודגנים.
אומגה 3 – חומצת שומן המופקת מדגים או מהצומח. זו נפוצה בעיקר בטיפולים אנטי דלקתיים, תורמת לבריאות הלב ולתפקודי מוח תקינים. לקיחתה של החומצה מהדגים עלולה להיות בעייתית ולהכיל שאריות של מתכות כתוצאה מכספית רעילה שנפלטת לים על ידי תעשיות מסוימות ונקלטת באצות ממנה ניזונים הדגים, לכן מומלץ לקחת את התוסף שמקורו מן הצומח וכמובן להתאים את התפריט באופן אישי.
מקורות במזון: דגים למיניהם ובמזון מן הצומח כגון זיתים, טחינה, שמן קנולה, שקדים, אגוזים.
ויטמין A – צריכתו ניכרת בעיקר בקרב נשים הרות. משפיע על מערכת הראיה, תפקוד העור והרקמות הריריות המצפות את מערכת העיכול, מערכת השתן, מערכת הרבייה והגדילה של הגוף. צריכה מוגברת ללא פיקוח עלולה לגרום למומים של העובר.
מקורות במזון: כבד, ביצים, חלב, חמאה, ירקות ופירות כתומים.
הקמפיינים של המועמדים לראשות העיר ושל הרשימות פרנסו בחודשים האחרונים את בתי הדפוס, את האולפנים שמפיקים סרטונים וכמובן גם את החברות הנותנות שירות משלוחי מסרונים המוניים לפי פילוחים שונים, וזו רק רשימה חלקית. ביום הבחירות עצמו ההוצאות הרקיעו שחקים כשלפחות עשרות אנשים פעלו בשטח מטעם המטות הגדולים, חלקם בהתנדבות אך חלקם בשכר.
בחודשיים האחרונים קל היה לראות בשטח מי משקיע הון תועפות בשלטי בחירות ובכרזות, מי נראה בתדירות רבה יותר בשטח ומי פחות.
אחת מהשאלות החשובות שנלקחות בחשבון כשמועמד מקבל החלטה להתמודד בבחירות היא השאלה הכלכלית. אמנם המדינה מתקצבת חלק ניכר מההוצאות, אך בכל זאת מטה בחירות שרוצה להשיג תוצאות טובות בקלפי חייב להוציא סכומי עתק, וכסף כזה לא תמיד נמצא בכיסיהם של המועמדים.
שלטי בחירות. שמעוני מול גלאם. צילום: אלירם משה
שאלת המימון העסיקה בעבר את הכנסת, ולשם כך חוקק חוק מימון מפלגות. במסגרתו הרשימות והמתמודדים מחויבים לדווח על כל הוצאה ועל כל הכנסה שהייתה להם במהלך מערכת הבחירות.
על פי ההנחיות של מבקר המדינה בנוגע לבחירות ברשויות המקומיות, נקבע כי סיעה תנהל מערכת חשבונות באמצעות המערכת לניהול חשבונות ולדיווח ותרשום בה את כל הכנסותיה והוצאותיה.
על פי הוראות ההנחיות על סיעה לדווח במערכת הממוחשבת על כל תרומה שקיבלה, תוך שלושה ימים מיום קבלתה, ועל כל ערבות שניתנה לטובתה. המידע על התרומות והערבויות מפורסם באתר מבקר המדינה.
שלט תעמולה של שרה זכריה. צילום: אלירם משה
כך עולה שבבחירות לראשות עיריית אשקלון שהתקיימו בשבוע שעבר דיווחה סיעתו של ראש העירייה הנבחר תומר גלאם על 432,600 שקלים שנתרמו על ידי עשרות תורמים, רובם תושבי העיר, אך חלקם גם מחוץ לעיר. התרומה המקסימלית עומדת על 5,000 שקלים. זהו גם הסכום הנפוץ ביותר בקרב עשרות התורמים אנשי עסקים ברובם.
חישובי המנדטים, הסכמי העודפים וקולות החיילים הם כמו סודות הקבלה. רבים מתקשים להבין את נבכיהם. כך למשל: בבחירות הקודמות לעיריית אשקלון קיבלה סיעתו של משה אטיאס כ-2,500 קולות ובסופו של דבר הוא זכה לשני מושבים במועצה. בבחירות האחרונות, לעומת זאת, השיג אטיאס יותר מפי שניים קולות ונשאר עם שני מושבים מסביב לשולחן המועצה.
משה אטיאס, מה חשבת כשראית את התוצאות? “כמובן שכשראיתי את התוצאות לראשות הייתי מאוכזב מאוד. מהתוצאות למועצה הייתי מאוד מאושר. בחירות שעברו קיבלנו 2,500 קולות ועכשיו קיבלנו 5,400 שזה 3,000 קולות יותר. נכון שזה לא מתבטא ביותר מנדטים בגלל מערכת חישוב מטומטמת של משרד הפנים. אבל בהחלט מראה על הבעת אמון של הציבור בי והרצון של הציבור לראות אותי ממשיך בעשייה למען העיר אשקלון. בעניין הראשות ,אני גם חושב שהשגנו את המטרה שלנו. היום אין מישהו בעיר שלא מכיר את השם 'משה אטיאס'. עשינו קמפיין מדהים, ורמת החשיפה שלנו עלתה בעשרות אחוזים, כך שגם המטרה הזו הושגה. לסיכום, אני מרוצה מהתוצאה, ואני רוצה לומר תודה לתושבים שנתנו בי אמון. שוב מבטיח לא לאכזב”.
"אני מאמין ביכולות שלי". אטיאס בקלפי הבחירות
האם חשבת שיש סיכוי לנצח? “ידעתי שסיכויי אינם גדולים, אבל ידעתי שאני חייב לשים את עצמי שם כי אני מאמין ביכולות שלי להוביל את העיר, ולכן לא הסכמתי להסיר את המועמדות שלי”.
לאורך כל מערכת הבחירות היו דיבורים על כך שאטיאס קרוב לחתום עם מועמד כזה או אחר. היום הוא אומר כי הוא לא מתחרט על כך שלא חבר ואף אומר כי לא חשב לעשות זאת כלל, “מהתחלה אמרתי שאני אלך עד הסוף, ולרגע לא פסקו השמועות. פעם אמרו שאני חובר לתומר, פעם לאיתמר, הייתה גם פעם אחת שאמרו שאני חובר לעייש. כנראה אנשים עדיין לא מבינים שאם יוצאת לי מילה מהפה, אני אקיים אותה ולא משנה מה. הלכתי עם האמת שלי, נשארתי נאמן לעקרונות שלי, ואני בטוח שבעתיד זה ישתלם. לצערי הרב, היום בפוליטיקה אין הרבה אנשים עם מילה, כולם מזגזגים מפה לשם, ואני שמח שאני משהו חריג בנוף הפוליטי באשקלון.
“אם היית נגיד שואל את השאלה אחרת: אם לא היית מתמודד לראשות העיר והולך רק למועצה, במי היית תומך? אז התשובה פה כמובן ברורה לכול, הייתי עם הולך עם תומר ללא שום ספק!”.
⇔
⇔
⇔ 
