רחוב אחוזת בית בשכונת אפרידר הוא רחוב קטן של וילות ובתי מידות הממוקם בקצה רחוב גבעתי ונחשב לרחוב שקט מאוד. השבוע התרחש בו אירוע חמור במיוחד.
ברחוב נפתח לפני כמה חודשים הוסטל בשם “בית עופרים”, שעל פי האתר של משרד הרווחה נועד ל”מתן מסגרת שיקומית ייחודית לבגירים הסובלים ממכלול של קשיים תפקודיים הנובעים מהנמכה קוגניטיבית בשילוב הפרעת אישיות או פגם נוירולוגי הבאים לידי ביטוי בהפרעות התנהגות”.
השבוע אחד החוסים במקום החל להשליך סלעים מתוך המקום, “זה התחיל עם אבן קטנה שהוא זרק לכאן”, סיפרה אחת השכנות והצביעה על קיר הבית שלה. “אז אני יוצאת ואני שומעת רעשים ואני רואה את האבנים כמו טילים עפים משמה, הוא זורק וזורק. נכנסתי להיסטריה, לא ידעתי מה לעשות. הוא עקר בפנים חלונות ומזגנים. טירוף מה שקרה פה”.
חלק מהאבנים שהושלכו מההוסטל לחניה
בלב הרחוב ישנה חניית כלי רכב גדולה. אחד מכלי הרכב חנה קרוב להוסטל, והסלעים נחתו עליו. “חזרנו עכשיו מחו”ל, ואני רואה שכל האוטו שלי מנופץ, איזה פוגרום עשו לנו כאן. איזה סלעים זרקו לי על האוטו. זה האוטו השני שעשו לו את זה כאן. תראה איזה סלעים”.
על שמשת הרכב המנופצת היו אבנים גדולות ואבנים נוספות היו זרוקות מסביב לרכב ובחניה.
סלעים ואבנים מסביב לרכב
השכנים מספרים כי זה לא הרכב הראשון שניזוק וכי לפני שבועיים חוסה במקום חבט באמצעות לום ברכב ב.מ.וו חדש והוציא אותו מכלל שימוש. “בלילה היה אירוע, לא פנו אליי. קמתי בבוקר, ראיתי את האוטו שלי הרוס, שבור. תיארתי לעצמי שזה מההוסטל. נכנסתי אליהם, והם אמרו שהיה בלגן והיה דייר שהשתולל והמשטרה עצרה אותו ואחרי זה החזירו אותו. הוא הרס את האוטו למצב של טוטאל לוס, הוא גמור. מאז אני לא חונה פה קרוב, אני חונה רחוק. זה לא אמיתי, זה אינתיפאדה פה. אם היו אומרים שזה מחבל ערבי, היו מרימים את כל המדינה. אבל בגלל שזה דייר בהוסטל לא עושים כלום”.
השכנים אומרים כי מלבד אירועים של זריקות אבנים והנזק לרכב, ישנם גם אירועים מטרידים אחרים, “המשטרה מגיעה פה כל יום, כמות הפעמים שהמשטרה הגיעה זה לא נורמלי”, מספר אחד השכנים. “גם לי הם בעטו באוטו. המדריכה השאירה לי פתק על האוטו שאם קרה נזק, והיא יצאה אליי ושאלה אם קרה משהו לאוטו. אמרתי שבסדר, אבל מה יהיה בפעם הבאה? כי באותו היום היה אחד שהסתובב פה עם לבנה ביד. זה נראה הגיוני שהוא מסתובב פה עם לבנה ביד?”.
הקיץ קרב ואיתו הדרישה למאכלים צוננים וקלים והחיפוש אחר פירות הקיץ הטעימים. והאבטיח, כן, גם הוא חוזר לככב בכל בית, מסעדה וחוף.
אז הנה כמה דברים שכדאי לדעת על האבטיח הישראלי: האבטיח הוא אחד מפירות הקיץ האהובים בישראל.
עונת האבטיחים בישראל מתחילה בחודש יוני, מגיעה לשיאה ביולי ומסתיימת באוגוסט, כאשר מרקמו של האבטיח הופך ספוגי. יש הסבורים כי ניתן לזהות אבטיח איכותי ומתוק (שמרקמו אחיד) אם הוא משמיע צליל עמוק כאשר מכים עליו.
מלבד אכילת הפרי ניתן לקלות את זרעי האבטיח השחורים או הלבנים להכנת פיצוחים וכן להפיק מהם שמן מאכל. זן אבטיח הגרעינים הנפוץ בארץ נקרא מללי. המללי מכיל גרעינים רבים וגדולים במיוחד. קטיף המללי מתבצע על ידי מכשיר מיוחד המפצח את הפרי ומוציא את גרעיניו, בעוד שאת הליבה והקליפה הוא משאיר בשדה.
והנה גם כמה מתכונים מוצלחים על בסיס אבטיח. בתיאבון!
משקה אבטיח קמפרי ובזיליקום
חומרים:
1/2 אבטיח ללא גרעינים
1 כוס קמפרי
חופן בזיליקום
חופן קוביות קרח כתוש
להגשה: כדורים מרבע מלון (משתמשים בכף פריזאית)
אופן הכנה: את האבטיח, הקמפרי והבזיליקום מעבירים למעבד מזון וטוחנים למחית חלקה. מעבירים למקפיא למשך כשעה וחצי. מוסיפים את הקרח ומגישים עם קוביות מלון.
פחות משנה מאז הוקמה ונרשמה בהתאחדות לכדורגל בישראל, קוטפת קבוצת הפוטסל של העיר אשקלון את התואר הראשון שלה – אליפות הליגה השנייה בכדורגל אולמות, ובכך למעשה מסמנת וי גדול על המטרה השאפתנית שהציבה לעצמה בתחילת הדרך: העפלה לליגה הראשונה בתוך עונה אחת בלבד.
מכ"א אשקלון עלתה למקום הראשון בטבלה כבר במחזור הפתיחה, ומאז למעשה הוליכה את הליגה ולא איבדה את ההובלה עד לסיום העונה והכתרתה כאלופה. בדרך רשמו האשקלונים שני סיבובים כמעט מושלמים מבחינתם, שכללו הפסד אחד בלבד בעשרה משחקים. בכל יתר משחקיה ניצחה הקבוצה האשקלונית את יריבותיה, ועשתה זאת בקלות יחסית. כבר במחזור השני של העונה, במשחק ביתי נגד מועדון א.אלקאסמי מבאקה אל גרבייה, דרסה אשקלון את הקבוצה החדשה מהמגזר בתוצאה החד-משמעית 1-15 ואותתה באופן ברור על כוונותיה להמשך. השועלים המשיכו להפגין עליונות גם נגד קבוצות ותיקות ומנוסות יותר, כמו ת"א-יפו (שסיימה במקום השני) ואס"א ספיר (שלישית) – שתי קבוצות שנחשבו לאיום העיקרי על אשקלון במאבק על העלייה – כאשר בסיבוב השני והמכריע מכ"א לא משאירה מקום לספק ומביסה את שתיהן בהפרש משכנע של 5 שערים בכל משחק (11-6 ו-3-8, בהתאמה). השליטה המוחלטת של אשקלון בליגה באה לידי ביטוי גם ביחס השערים הכולל של הקבוצה, כאשר זו סיימה את העונה עם 83 שערי זכות לעומת 32 שערי חובה בלבד. הפרש מטורף של 51 שערים.
את פערי הרמות בין מכ"א לבין יריבותיה לאורך העונה ניתן לזקוף בעיקר לזכות שיטת המשחק של הקבוצה האשקלונית, אותה הנחיל לה מייסד ומאמן הקבוצה, מאיר וייס. "אנחנו משחקים פוטסל (Futsal)", אומר וייס ומסביר: "פוטסל זה בעצם השם הרשמי שמוכר בעולם למשחק הקטרגל המקצועי. זה משחק שטומן בחובו הרבה מאוד טקטיקה ומצריך המון תרגול כדי ליישם אותה. זה איך לעמוד על המגרש בכל סיטואציה, זה לאן כל שחקן צריך לרוץ בלי קשר לאיפה שנמצא הכדור כרגע, זה תרגילים קבוצתיים מדויקים וזה תנועה והנעת כדור לפי תבניות מוסכמות מראש. כל אלו, בשילוב טכניקה אישית גבוהה ויכולת אלתור, הם מתכון מנצח, תרתי משמע, למיקסום היכולות של הקבוצה על המגרש.
"כשהקמתי את מכ"א ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהיא תראה. היה לי ברור שהיתרון היחסי שלנו על שאר הקבוצות יהיה בסגנון המשחק. אין בארץ הרבה קבוצות, בטח לא בליגה השנייה, שמשחקות ומבינות פוטסל. רובן משחקות את הקטרגל הרגיל שהן מכירות מהשכונה. לי היה ברור שאני לא מתכוון להתפשר בעניין הזה. מהרגע הראשון ובכל האימונים שלנו לאורך העונה תרגלתי עם השחקנים את הפוטסל. לא תמיד הם אהבו את זה, לוקח זמן להתרגל לסגנון, אבל התעקשתי כי ידעתי שזה מה שיביא לנו תוצאות".
שחקני הקבוצה בפעולה במשחק העונה מול סגניתה ת"א-יפו (צילום: אביחי אשטה)
והתוצאות אכן הגיעו ובגדול. באיזשהו שלב היה אפילו נדמה שהכל הולך לכם קל מדי ואין אתגר. זה גם מה שאתה הרגשת?
"זה לא נכון שלא היה לנו אתגר. הליגה היתה אמורה להיות ארוכה יותר, אבל שתי קבוצות, אחת מנתניה ואחת מצפת, התפרקו בגלל בעיות תקציביות, ומספר המשחקים צומצם. זה קצת איים עלינו, כי ידענו שבמצב כזה למרות היתרון האיכותי שלנו כל מעידה קטנה עלולה לאפשר ליריבות לסגור את הפער בינינו. רצינו מאוד להישאר תלויים רק בעצמנו לאורך כל העונה, ולשמחתי עמדנו בזה".
אל משחק העלייה של מכ"א בהיכל הספורט העירוני הגיעו למעלה ממאה אוהדים, שהתאספו כדי לחגוג עם השחקנים את הזכייה. המשחק נפתח בטקס הצגת שחקנים מיוחד, בו השתתפו ילדים בגילאי 4 עד 12 מבית הספר לכדורגל "פוטסל אשקלון", שליוו את שחקני הקבוצה הבוגרת של מכ"א ובהתרגשות גדולה ובזה אחר זה עלו יחד איתם לפרקט לקול מחיאות הכפיים של הקהל. במשחק עצמו ניצחה מכ"א 1-8, ומיד לאחר מכן ניתן האות להתחיל בחגיגות, שכללו קונפטי, שמפניות ושירת 'אולה', 'יש אליפות' ו'יאללה אשקלון' יחד עם האוהדים ביציע.
יישאר בקבוצה בעונה הבאה? המאמן מאיר וייס (צילום: אביחי אשטה)
ראש העיר תומר גלאם, שכיבד בנוכחותו את המשחק, בירך את שחקני מכ"א אשקלון על ההישג ואמר: "אני רואה חשיבות גדולה בפיתוח תרבות הספורט בעיר, ובטח בענף מיוחד כזה. אני מברך אתכם על העלייה. זהו כבוד גדול עבור העיר אשקלון. אני מאחל לכם הצלחה רבה בהמשך ואני סמוך ובטוח שתעשו חיל גם בליגה הראשונה". מאיר, לעומת גלאם, נשמע קצת זהיר יותר לגבי מה שצפוי לקבוצה בעונה הבאה ומבקש להנמיך ציפיות: "צריך לומר את האמת, הליגה הראשונה זה סיפור אחר לגמרי. מדובר ברמה הרבה יותר גבוהה ובקבוצות מנוסות וחזקות. אני מקווה שנצליח לחזק את הסגל הקיים כדי להתאים את עצמנו לאתגר החדש".
כבר התחלתם בהכנות לעונה הבאה?
"התחלנו בהכנות בעיקר בצד המנהלתי. השבוע קיימנו פגישה במחלקת הספורט בעירייה לטובת הקצאת מתקן ושעות אימון לעונה הקרובה, וכעת נתחיל בחיפוש אחר ספונסרים שייתמכו ויסייעו לנו כלכלית בהחזקת הקבוצה. עד עכשיו פעלנו ללא תקציב, בגלל שאנחנו עמותה חדשה, ובינתיים את כל ההוצאות מימנתי מכיסי הפרטי. וכמובן שאת כל עבודת האימון אני עושה בהתנדבות מלאה. בצד המקצועי, בקרוב נקיים מבחני כניסה לטובת איתור וצירוף שחקנים חדשים לסגל שלנו. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהזמין את כל תותחי הכדורגל באזור, שחושבים שהם יכולים להתאים לנו, ליצור איתי קשר ונתאם להם מועד למבחנים. את האימונים הסדירים נפתח עוד כחודשיים, כך שאני מקווה שכבר בחודש הקרוב נתחיל לגבש את הסגל הראשוני".
האם יש סיכוי שנראה באשקלון בעונה הבאה שחקני פוטסל מנוסים וותיקים שיעברו אל מכ"א מקבוצות אחרות בליגה הראשונה?
"הייתי מאוד שמח לצרף לסגל שלנו שחקני חיזוק ברמה הזו, ואפילו כבר שוחחתי עם מספר שחקנים על האפשרות שיגיעו. זו בהחלט יכולה להיות תוספת כח רצינית עבורנו, שעשויה להפוך את מכ"א מקבוצה שתאבק נגד הירידה לקבוצה שתילחם על מקום בצמרת ואפילו על האליפות, אלא שללא ספונסר רציני ותקציב מתאים אני מתקשה לראות את זה קורה".
המפציץ – יונתן מנגיסטו (צילום: אביחי אשטה)
מעבר לשאלת השחקנים, סימן שאלה נוסף מרחף כעת גם מעל עמדת המאמן של הקבוצה. במקביל להיותו מאמנה הנוכחי של מכ"א אשקלון, מאיר הוא גם שחקן פוטסל בעצמו, אחד מבכירי השחקנים בארץ למעשה, שמשחק כבר 3 שנים במכבי ת"א מהליגה הראשונה, איתה גם זכה 3 פעמים ברציפות באליפות המדינה ונסע לייצג את ישראל בליגת האלופות בחו"ל. כעת, בעקבות העלייה של מכ"א אשקלון לליגה הראשונה והעובדה ששתי הקבוצות – אשקלון ומכבי ת"א – ישחקו באותה הליגה ויתחרו זו בזו, מאיר יאלץ לוותר על פעילותו באחד משני המועדונים. ניסינו לברר עם מאיר לגבי תכניותיו, אבל לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה. "כרגע גם לי הדברים עדיין לא ברורים", הוא אומר בזהירות. "נכון לעכשיו כרטיס השחקן שלי שייך למכבי ת"א. בעוד כחודש וחצי אנחנו נוסעים לטורניר בינלאומי בבודפשט, שישמש עבורנו גם כטורניר הכנה לקראת ההשתתפות שלנו בליגת האלופות שתגיע מיד אחר כך. אני עוד לא יודע מה יקרה לאחר מכן, אבל אני כמובן מתחייב לעשות עד אז כל מה שדרוש כדי להכין במקביל את מכ"א לעונה הבאה בצורה הטובה ביותר, כך שבמקרה הצורך אוכל להעביר את שרביט האימון בצורה מסודרת ובריאה למאמן הבא".
זה אומר שיש אפשרות שנראה אותך בעונה הבאה משחק במדי מכבי ת"א נגד הקבוצה שהקמת כאן באשקלון?
"אני לא יודע ואני גם לא חושב על זה כרגע. אני יכול רק להגיד שאת החלום הראשון שלי עם מכ"א הגשמתי כשהקמתי את הקבוצה, את החלום השני הגשמתי כשהעפלנו לליגה הראשונה, ויש לי עוד חלומות שאני מתכנן להגשים איתה בעתיד. אבל כרגע אנחנו עדיין באווירת החגיגות וחשוב לי מאוד לנצל את ההזדמנות ולהודות מכאן מכל הלב לכל מי שתמך, עזר וסייע בהגשמת החלומות האלו. תודה לקב"ה, תודה לאוהדים הנפלאים שלנו, תודה למשפחה שלי, וכמובן תודה ענקית לשחקנים השועלים, שהאמינו בעצמם ובי ונתנו את הנשמה לאורך כל העונה. אני גאה בהם ובעבודה הקשה שלהם".
הריאיון עם עו"ד אלעד דנוך, המתמודד בימים אלו לראשות לשכת עורכי הדין במחוז הדרום, ברשימת “המחוז מנצח”, נערך כשהוא שקוע בעיצומה של עבודה רבה, עובד קשה במשרדו בשעה מאוחרת יחסית ומתארגן לקראת כנס גדול שנערך יום למחרת בבאר שבע.
מדובר בכנס שבו השתתפו עשרות עורכי דין מהמחוז, ובפניהם פרש דנוך את משנתו. אבל זה רק יעד אחד שאליו הגיע בחודשים האחרונים, כמו ערד, דימונה, ירוחם, אילת, אופקים, נתיבות ועוד. הוא מגיע לכל מקום שבו נמצאים עורכי דין, גם אם הם ספורים.
"יש תגובות מאוד חיוביות מהשטח". דנוך נואם בכנס עורכי דין בעומר
“המחוז שלנו בעל שטח השיפוט הגדול ביותר, מתפרש מאשדוד ועד אילת, כולל 251 יישובים בתוכו, מונה 3,991 עורכי דין ולא מעט משרדים”, הוא מספר. “אני מאוד מחובר לדרום, לכן המפגש היומיומי הבלתי אמצעי עם עורכי הדין היה לי מאוד טבעי. פגשתי מאות, אפילו אלפי עורכי דין, ערכתי המון שיחות וזיהיתי צורך אחד מובהק – לראות בלשכה כתובת ובית. לפני כשנתיים נפתחה הלשכה באשקלון, עד אז לא היה מבנה קבע לעורכי הדין בעיר, ומבחינתי זו אבן דרך משמעותית במיוחד, זה גם מסר לעורכי הדין: יש לכם מבנה, יש לכם כתובת, יש לכם בית”.
אנחנו תופסים אותו שבוע לפני הבחירות, שיתקיימו ביום שלישי הקרוב, ב"מאני טיים" בשפת הבחירות. אבל מבחינת דנוך העבודה התחילה לפני ארבע שנים בבחירות 2015. אז כעורך דין עם ניסיון בן שנתיים הוא הצליח להפתיע כאשר הביס את ותיקי הפרקליטים במחוז הדרומי וכבש שליש מהמושבים בוועד המחוז. עדות לניצחון הזה, שהיה גם סוג של חילופי דורות בעולם המשפט הדרומי, היה ניתן למצוא באירוע שארגן דנוך לפני חצי שנה עם סרן זיו שילון ומשך אליו כמעט 300 עורכי דין מכל רחבי המחוז הגדול.
“יש לנו תכניות רבות". בכנס שארגן עם זיו שילון, לצד ראש העירייה, תומר גלאם
“אשתי נתנה לי את ברכת הדרך”
דנוך, בן 34, הוא תושב אשקלון שגדל בשכונת אפרידר ומתגורר כיום בברנע. הוא נשוי לספיר, עורכת דין ורואת חשבון העובדת בתפקיד ניהולי בכיר בחברת גדולה. “היא נתנה לי את ברכת הדרך”, הוא מחייך. “האמת שמגיע לה הרבה פרגון על הרוח הגבית והתמיכה. תקופת בחירות יכולה להיות מאוד עמוסה, אבל יש לנו את השבתות ביחד, אנחנו נחים, צוברים כוחות ועושים ריסטרט לשבוע”.
דנוך נולד כאח הצעיר מבין ארבעה אחים להורים אנשי חינוך. אביו אבשלום היה במשך שנים ארוכות מנהל בית ספר בשדרות, ואימו גאולה מורה מוכרת בעיר. הוא בוגר הישיבה התיכונית אור עציון ושירת בגדוד 12 של חטיבת גולני. “שם הבנתי מה הערך האמיתי של חברות”, הוא נזכר בחיוך. “וכיצד אפשר לקחת את עצמך לקצה גבול היכולת. שם בעצם התבגרנו, נכנסו ילדים והפכנו לגברים, עברנו חוויות מדהימות ומצחיקות, ועברנו רגעים מורכבים ולא פשוטים, רכשנו חברים חדשים ואיבדנו גם כאלה במהלך הדרך. סגרנו חודשים שלמים בבסיס, כאשר דבר אחר מאחד אותנו, החברות הקרובה. כששירתנו במוצב על גבול חאן יונס, היה לנו חבר למחלקה שתמיד חושש, שתמיד טען שהוא שומע רעש של חפירות בלילה, כולם היו בטוחים שהוא הוזה, ואפילו צחקו עליו. כשיצאנו משם, גילו מנהרה ענקית מתחת למוצב שלנו. זה כבר לא היה מצחיק”.
"לא מוותרים על אף קול". צילום: פבל
“מגיל קטן הייתי מגן על חבריי”
מיד לאחר הבחירות בשנת 2015 הוא מונה לממלא מקום יו”ר מחוז הדרום, יו"ר פורום הצעירים ויו"ר שלוחת אשקלון וחבר המועצה הארצית למשך שנתיים – כל התפקידים בהתנדבות מלאה ובעודו עורך דין צעיר ביותר. בזמן הזה תכנן וביצע מאות פעילויות בכל התחומים, המקצועיים והתרבותיים, שסייעו לחיזוק מעמדם של עורכי הדין בדרום ובכלל, תוך כדי שהוא מדלג מיום עיון באשדוד להרצאה באשקלון, מגיע לפתיחה בבאר שבע ונוסע לאירוע בערב בקריית גת.
עוד בשלהי 2015 הזמין לדרום דמויות מפתח מעולם המשפט, כמו השופטת בדימוס דליה דורנר, פרקליטי צמרת מעולם הפלילי, כמו אבי חימי, ירום הלוי ויורם שפטל. מפגשים אלו משכו מאות עורכי דין ועד אז לא היו דבר שבשגרה. דנוך ערך מפגשים מקצועיים רבים במגוון רחב של תחומים, למשל עם קברניטי ביטוח לאומי, סדנאות במיסוי מקרקעין עם טובי המומחים, ימי עיון בתעבורה, פעילויות תרבות שהצליחו למשוך מאות פרקליטים, וניהל קשר בלתי אמצעי וישיר עם עורכי הדין, שכיום זוכרים לו היטב את הזמינות, העשייה והנגישות.
"אוהב שאני יכול לתת לאחרים". דנוך במשרדו. צילום: פבל
בפן המקצועי האישי, הוא שותף כיום במשרד דנוך-ריביצקי יחד עם עו”ד אריק ריביצקי. למשרד שתי שלוחות באשקלון ובבאר שבע, המשרד עוסק בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי.
“מגיל קטן הייתי מגן על חבריי ביסודי”, מספר דנוך מדוע הוא במקצוע. “כנער נבחרתי למועצת תלמידים. אהבתי לדבר בשם אחרים ולהוציא אותם מצרות. ומעבר לזה, אני רואה במקצוע שלנו שליחות גדולה, לעסוק בדיני נפשות וממונות זו זכות.
“היכולת הזו להשפיע על עתידם של אחרים היא גדולה בעיניי, עורכי דין פוגשים את לקוחותיהם בצמתים המרכזיים של החיים, כל אחד וההתמחות שלו. העוסקים בנזיקין, למשל, פוגשים במהלך עבודתם לקוחות בשעותיהם הקשות ביותר, בזמנים בהם הם מאבדים את היכולת להשתכר או לתפקד, והיכולת לסייע להם היא משמעותית מבחינתי. ואפשר כמובן לעשות היקש לתחומים אחרים, דיני משפחה, מקרקעין, הוצאה לפועל”.
"עו"ד פוגש את לקוחותיו בצמתים המרכזיים של החיים". בכניסה לביה"מ באשקלון. צילום: פבל
מה לגבי התדמית של עורכי הדין? היא נפגעה לא מעט בשנים האחרונות.
“אי אפשר להכליל – אני יכול לומר שאני מכיר באופן אישי המון עורכי דין טובים ואיכותיים, שעושים לילות כימים עבור הלקוחות שלהם, ממש עבודת קודש, מוערכים מאוד בתחומם ומשיגים תוצאות מדהימות”.
“הלשכה היא לא רק ימי עיון והשתלמויות”
רבים נחשפו למחאת המתמחים למשפטים, שטענו כי לשכת עורכי הדין מקשה עליהם את הכניסה יתר על המידה. מנגד, בלשכה טענו כי הצפת המקצוע פוגעת בעוסקים בו. דנוך מצדו חושב שאת הסינון צריך לעשות בשלב מוקדם יותר, “אני חושב שצריך לווסת בשלב מוקדם. מבחני הלשכה צריכים להיות לא פשוטים אבל הוגנים. אך את הסינון צריך לעשות בהתחלה, לא בסוף.
"צריך לעזור לצעירים להשתלב". טקס הסמכה של לשכת עורכי הדין. צילום: יוסי זמיר
“בכלל נושא הצעירים חשוב לי מאוד, הם צריכים לקבל הכוונה ויחס. וכן אפשר לעזור לצעירים להשתלב במעגל תעסוקתי זה או אחר. והלשכה צריכה לקחת חלק בזה ולסייע לעורך דין שסיים את מבחני ההסמכה להשתלב במשרד כל עוד הוא בוחר שלא לצאת לעצמאות. זה הדבר הבסיסי ביותר מבחינתי”.
מה אתה אוהב בתפקיד שלך?
“אוהב שאני יכול לתת לאחרים, זה הדבר שגורם לי לאושר הגדול ביותר, אם זה בעבודה הציבורית בלשכת עורכי הדין, שיש לי את היכולת לעזור ולסייע לאחרים, ואם זה במשרד שלי, שאנחנו עוזרים ללקוחות למצות את הזכויות שלהם אם בביטוח לאומי ואם מול ערכאות משפטיות.
“בסופו של דבר, הלשכה היא לא רק ימי עיון והשתלמויות, אלא היא גם היכולת לסייע לאנשים ולעורכי דין בתחילת דרכם. עורכי דין בשלבי ההסמכה צריכים סיוע, ליווי ותמיכה, ואני בהחלט ניסיתי להיות שם בשבילם”.
פסי ההרעדה השנויים במחלוקת במקומות רבים בהם הם מותקנים ברחבי הארץ מעסיקים לאחרונה גם תושבים המתגוררים בישוב ניצן בתחום המועצה האזורית חוף אשקלון.
לאחרונה ביצעה רכבת ישראל הסרת שכבת אספלט בשני מקומות בכביש 3631 המוביל מהכניסה לישוב ניצן לצומת אשכולות, זו המכונה בקרב הציבור כ'צומת ניצנים'. הפסים החדשים יצרו מעין פסי הרעדה שתכליתם לגרום לנהגים להאט בהתקרבם למפגש מסילת הרכבת הסמוך (מפגש 156).
מכעיסים את ציבור התושבים. פסי ההרעדה סמוך לצומת ניצנים. צילום: אלירם משה
אלא שהתושבים שגילו פתאום את השינוי טוענים שהוא אינו נזקק וגורם למטרד, לבלאי של כלי הרכב ואף לסכנת נפשות.
ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו פנה לרכבת ישראל במכתב עם דרישה שאינה משתמעת לשני פנים לפרק את פסי ההרעדה שהותקנו בתחום השיפוט של המועצה ללא תיאום והסדרה.
איתמר רביבו. צילום: מעיין תשובה
"העבודות שבוצעו גורמות לוויברציה ולאי נוחות בכביש עד כדי שהרכב הנוסע נזרק למרכז הכביש. עד כה, התקבלו מספר רב של תלונות שהעבודות המתוארות גרמו לסכנת נפשות ולמפגע חמור בכביש" כתב רביבו במכתב והוסיף "אני רואה זאת כמפגע מסוכן לציבור ואני מבקש שהמצב יוחזר לקדמותו לאלתר".
אני נתקלת בשאלות והרהורים ממתאמנים רבים שלי לגבי מכשירי הרטט השונים, ששואלים האם אימון הרטט אפקטיבי? ולכן אעשה סדר בעניין.
בשנים האחרונות הופיעו מכשירי הרטט בחדרי כושר, במכונים למיניהם, אצל קוסמטיקאיות ואפילו בבתים. על פי מחקרים אקדמיים מדובר במכשירים פורצי דרך והטכנולוגיה נחשבת למתקדמת בעולם הרפואה והספורט. במקור, הטכנולוגיה פותחה עבור האסטרונאוטים אשר חזרו לכדור הארץ והיה עליהם להפעיל שוב את שריריהם ולחזור לתיפקוד מהיר ומלא. הרטט מפעיל את השרירים באופן לא רצוני (ובכך שונה מהפעילות הספורטיבית שמוכרת לנו), הוא מעורר את פעולת השרירים וגורם להם להתכווץ, פעולת הכיווץ היא זו שמחזקת את השריר. כמו כן פעילות שרירית אינטנסיבית יוצרת עומס מבוקר על העצמות ומסייעת לחיזוק העצם ולמניעת בריחת הסידן.
אימון רטט מבוקר יכול להיעשות ללא הפעלת לחץ ועומס על השלד, המפרקים, הגידים והרצועות לכן מתאים מאוד לסובלים מכאבי גב וברכיים. עם הרטט באימון אנו מאבדים שיווי משקל ועל ידי כך מופעלת תגובה אינסטינקטיבית של מערכת העצבים להתייצבות, דבר המתאים לגילאים המבוגרים יותר כדי לנסות ואף למנוע נפילות שנגרמות מחוסר יציבות בחיי היום יום.
זה הזמן של כולכם לעזור לי להוציא את הסטודנטים והסטודנטיות מהכחשות.
זו התקופה שכל סטודנט וסטודנטית בישראל מנסים לברוח ממנה, הם בהכחשה ובשאלה “הכיצד ואיך הזמן עף, כבר סיימנו שנה?!" תפקיד האחראי הבוגר הוא להגיד “יאללה, להתעורר”. הסתיימה השנה ומתחילה התקופה, 100 ועוד 100 במבחן.
אז עכשיו שצעקנו מספיק חזק שתקופת המבחנים כבר כאן, אפשר גם למדוד את הזמן. נשארו בדיוק עוד שבועיים לסיום הסמסטר, וזה מספיק זמן בשבילכם לעזור בהכנה נפשית לכל סטודנט וסטודנטית בישראל.
יפה טבג'ה. צילום: אדי ישראל
איך אתם, הלא סטודנטים, נכנסים לתמונה? פשוט! מאחלים בהצלחה בבחינות. הם ינסו לברוח ולהגיד שיש עוד זמן, וזה עדיין לא כאן, אבל איחולי ההצלחה שלכם מבעוד מועד יעשו את העבודה – לחץ חיובי כדי שהם יתחילו ללמוד.
באגודת הסטודנטים והסטודנטיות המכללה האקדמית אשקלון החלטנו להמשיך את חג השבועות ומיד בחזרה לשגרה תלינו מודעה “אגודת הסטודנטים ממשיכים את החג”. שבועות נגמר, אבל אנחנו המצאנו חג חדש – חג הסטודנטים. השקענו באירוע צהריים עד סוף השבוע, קישטנו את המכללה בצבעי שמחה, בלונים, רקדנים די-ג’יי, אוכל משמין, בירה קרה, והכול כדי להוציא את הסטודנטים באווירה טובה מההכחשה של תקופת המבחנים. הכרזנו שאת סיום הסמסטר אנחנו מסיימים בשמחה ובהכנה לגשם של מאיות במבחנים הקרבים ובאים.
דמיינו לכם סיטואציה עתידית, אתם נמצאים על יאכטה בים, הים שקט ובאופק ישנם רק קילומטרים שלמים של משטח כחול אשר נפרס אל מול עיניכם. הרוח מבדרת לכם את השיער (ואם כבר יש לכם קרחת, אז לפחות היא מחליקה לכם על הראש), מהיאכטה בוקעים צלילים של הלהקה האהובה עליכם, ומסביבכם חברים ומשפחה, יושבים, אוכלים, שותים ונהנים.
אם הסיטואציה הזו נשמעת לכם יותר מדי טובה מכדי להיות אמיתית, תשמחו לשמוע שדווקא הפעם אתם טועים. כיום, ישנם יותר ויותר בתי ספר שיכשירו אתכם להשיט כל כלי ים, החל מאופנוע ים קטנטן ועד יאכטה עצומה שיכולה לשאת עשרות אנשים. הדבר היחיד שמרחיק ביניכם לבין חיים של רוגע על הים הוא רק רישיון שייט, ואת זה תוכלו כבר להשאיר ל"בית הספר לשייט אדווה" שיכשיר אתכם להיות ימאים מדופלמים.
"בית הספר לשייט אדווה" הוקם לפני קרוב לעשור על ידי רפי ושמעון, שני מורים לימאות בבית ספר, שהחליטו לשלב בין האהבה שלהם לים, התשוקה שלהם ללמד והרצון להקים עסק משלהם.
כמומחים מובילים בתחומם התקדמו השניים מהר מאוד וכיום מעבירים שיעורים ומלמדים תלמידים בכיתות הלימוד שלהם באשקלון, אשדוד ובאר שבע.
"תמיד אהבנו את הים, אני הגעתי מרקע ימאי קלאסי, הייתי קצין בצי הסוחר, שירתתי בחיל הים ואני עובד כמורה לימאות ב-20 השנים האחרונות. שמעון, הוא בוגר אוהלו (מכללה אקדמית להכשרת מחנכים) וגם לו 20 שנות ניסיון כמורה לחינוך ימי". מספר רפי.
"אנחנו יודעים מה הים עושה לאנשים, יש אנשים שבשבילם לצאת לים זה כמו שעת טיפול אצל פסיכולוג, זה מרגיע, זה מחבר לטבע, זה נותן מנוחה מכל הדאגות של חיי היום יום, לפעמים להפליג בים הוא כל מה שצריך בחיים. רצינו לאפשר לאנשים ליהנות מהים כמו שאנחנו נהנים ממנו ולכן הרכבנו מספר מסלולי לימוד שמאפשרים לכל אחד להוציא את הרישיון שהכי מתאים עבורו, ולהתמקצע באופן מעשי בשייט על הים".
לכל הדואגים והחוששים שביניכם, נבטיח שהלימודים עצמם סופר כיפיים וכמובן מעשיים ככל האפשר. אתם תשבו בכיתה, תלמדו כל מה שצריך לדעת על שייט בים, ולאחר מכן תעשו מבחן ותוכלו להתחיל להפליג אל עבר השקיעה.
קרדיט: בית הספר לשייט אדווה
בית הספר מעביר לימודים על אופנוע ים, סירה בעוצמה א' ובעוצמה ב' (שיאפשרו לכם להתרחק עד 4 מייל מהחוף), רישיון משיט 30 (שיאפשר לכם להשיט יאכטה גדולה ולהתרחק עוד יותר מהחוף) ולאחר מכן תוכלו לשדרג את הרישיון לבינלאומי, לשכור יאכטה ולהתחיל לשוטט מסביב לעולם.
אגב, למי שמתעניין בקריירה בהשטת יאכטות וספינות, המקום מציע גם לימודים והכשרה של משיט ספינה בשכר.
נרגיע ונאמר שלא תצאו לים לפני שאת ערוכים ומוכנים להתמודד עם כל סיטואציה (מלבד הקראקן האיום שמגיע מהמצולות), הקורס יכשיר אתכם בניווט חופי, ניווט מכשירים, ימאות ומכונאות ימית, בסופו אתם כבר תהיו המקגייור של הים.
כמו כן, נציין כי כמובן שאין לכם צורך להחזיק יאכטה משלכם, תוכלו פשוט להצטרף למועדון השייט של בית הספר וליהנות ממגוון הטבות כמו כרטיסייה להשכרת יאכטה, שימוש בציוד ובמתקנים, ועוד. תשמחו ודאי גם לשמוע שמועדון השייט יחבר אתכם עם חובבי ים כמוכם ויאפשר לכם להשכיר יאכטות יחד עם עוד חברים מהמועדון או להצטרף להפלגות עם המורים ולרכוש עוד כלים וידע על הדרך.
לפני שאתם הולכים להזמין מהאינטרנט כובע של רב חובל, רפי ושמעון מזמינים אתכם להפלגת היכרות ללא עלות על היאכטה, לצד בירת חיטה מרעננת שרפי מכין במקום. אם החלטתם לצאת להרפתקאה של חייכם "בית הספר לשייט אדווה" הוא המקום המושלם להתחיל בו.
האמת היא ששקלתי רבות אם לעסוק שוב בנושא הרבנים וזיקתם לפוליטיקה המקומית. אבל פגישה אקראית (או שמכוונת מלמעלה, סיעתא דשמייא) שקיימתי השבוע עם בנו של… מר אליהו ברדה המכהן גם כעוזרו של ראש העיר טרפה את הקלפים. בשיחה, שהייתה די ידידותית יש לומר, עלו בעיקר שאלות שנוגעות לקשר ההדוק בין חצר הרב לרשות. גילוי נאות: האיש כל הזמן הדגיש שהוא שמח על הפגישה ועל ההזדמנות לענות על השאלות והתהיות שלי.
במילותיו שלו הוא מסביר עד כמה תפקידו ברשות אינו תולדה של פרוטקציה, אלא תוצאה של צורך. הוא ממשיך ומסביר שדווקא היותו בנו של הרב מנעה ממנו תפקידים יותר גבוהים בעבר. הפעם נאלץ לקבל תפקיד שבמהותו עוסקת בגישור על פערים ובניתוב משאבים באופן מושכל לטובת האוכלוסייה התורנית והאחרת.
פיני ביטון "בלי חשבון"
“ומה עם מראית העין?” הקשיתי. הוא יטען שאילולא מראית העין, הוא היה בתפקיד גבוה יותר. “או-קיי, ומה עם התמיכה באירועים של חצר הרב דווקא? הרי יש הקצאה לעמותות. למה גם הפקת האירועים שלכם צריכה ליפול על הרשות?” שאלתי. הוא טען שלא כך הדבר, ואין כל חריגה בתמיכה לעמותות של הרב מעבר למה שמוצהר. או-קיי, אין לי כלים לבדוק את זה. אני משאיר זאת למי שצריך.
עלו גם סוגיות עמוקות יותר על זיקה לא תקינה (לטעמי) של חצר הרב לקבלן שעובד עם הרשות. הרב אליהו יסביר כי הכול כשר למהדרין. מותר לכל אדם לתרום לעמותה תורנית, גם אם העמותה קשורה בדרך כזאת, או אחרת, לרשות איתה עובד הקבלן. אני נשאר בדעתי ומשאיר זאת ככה בחלל האוויר. לטעמי בכל אופן הנושא הזה מריח (מדובר על קבלן פינוי אשפה…) לא משהו. או-קיי, אז יבדוק מי שצריך לבדוק. ונקווה שהכול כשר וגם מריח טוב. נפרדנו בחיוך, האיש באמת נחמד ונעים הליכות. וככה הלכנו כל אחד לדרכו כשבאמתחתו שאלות סגורות, וגם כמה שעדיין פתוחות. מניח שניפגש שוב.
חזות ביטחונית
כפי שכבר הבנתם ובוודאי חלקכם גם ראה, הוצבו סופסוף המיגוניות (רובן ככולן בשכונת שמשון). כשמגיעה מילה טובה היא תיאמר. אף על פי שברור כי הזרז העיקרי להצבתן הוא דווקא עיתון “כאן דרום” שהציף את המחדל, עדיין מגיעה מילה טובה לעיריית אשקלון על שהבינה ופעלה די מהר. או-קיי, אז יש לנו מיגוניות, והכול סבבה. הכול סבבה? לא ממש. אולי בגלל שאין מספיק ואולי בגלל שהיה עניין להרגיע את התושבים דיירי הבניינים, אבל מרכזי חנויות הומי אדם היו חייבים להילקח בחשבון כבר בשלב הראשון. נקווה מאוד שבהמשך (הבנתי שיש עוד בדרך).
לעניין החזותי. תראו, קוראיי היקרים, “כתמי הבטון” האלה שצצו פתאום בשכונת שמשון הם חתיכת מפגע חזותי בכל שטח אורבני. אני מודה, זה פשוט מכוער. אבל בינינו, עדיף שכונה מכוערת עם אנשים בריאים ושלמים מאשר שכונה יפה עם אנשים חולים ופגועי חרדה ונפש רחמנא ליצלן. אני מניח שכתמי הבטון האלה, לדאבון הלב, הולכים ללוות אותנו בשנים הקרובות. הם יהפכו לחלק מהנוף הטבעי שלנו. משום כך ומתוך ידיעה שככל הנראה יוצבו עוד כאלה (גבעת ציון הישנה, מגדל), אני רוצה להאמין שמישהו שם במינהל הנדסה או באגף איכות הסביבה חושב על תוספת ויזואלית שתיתן למבנים האלה קצת יותר חן. יש מושג באדריכלות שמדבר על הפיכת הדפקט לבעל אפקט. יצירתיות, זה כל הסיפור. מקווה שכך יקרה. אריק בר ששת, לטיפולך.
יש אופוזיציה!
הבליץ התקשורתי (בפייס ובמדיה הכללית) של איתמר שמעוני נגד ראש העיר המכהן, כשמול זה תגובות עוקצניות על מה שהיה כאן פעם מצדו של תומר גלאם, מבטיחות לנו קיץ שמח. אני מבחינתי מברך על זה. לא משנה מה ולמה, חשוב מאוד לכל שלטון, ויהיה זה השלטון הטוב ביותר, שתהיה אופוזיציה בועטת! זה בריא למערכת, זה מחדד את העשייה של הרשות, וזה מחייב את הרשות לשים לב ולנהוג בקלה כבחמורה, ככל שהדבר נוגע למנהל תקין ובכלל.
בשישי הקרוב תחל עונת 'כדורגל החופים' באופן רשמי כמדי שנה בחוף פולג בנתניה. לאחר שנת הבכורה שלה בליגה, הפועל אשקלון מתכוונת ללכת עד הסוף ובעלי הקבוצה והקפטן שלה קובי סויסה יחד עם אשתו סיגלית סויסה השקיעו משאבים ומאמצים רבים כדי להתמודד על התואר.
גם העונה ימשיך קפטן הקבוצה בעבר, ברוך דגו, לשמש כמנהלה המקצועי, כאשר מתחתיו נמצא המאמן יובל עופרי שלקח את המושכות. בנוסף אליהם לראשונה בהיסטוריה של כדורגל החופים הצטרף מאמן מנטאלי, כוכב העבר של מכבי יפו המיתולוגית, אביבי זוהר, שמוכר גם כאחיו של הכדורגלן איציק זוהר.
יובל עופרי וקובי סויסה. יעשו היסטוריה? (צילום: מני בן ארי)
סגל הקבוצה העונה הוא מהיקרים והנוצצים בליגת החופים ובו נמצאים שמות כמו: אבי מלכה החלוץ (הפועל רובי שפירא), החלוץ אלירן שמש (הפועל הרצליה), אברטון מכוכבי הליגה בשנים האחרונות, דונגה מנבחרת החופים של ברזיל ודה סאו מלך השערים בליגה הברזילאית. בנוסף אליהם נמצאים גיא סאלם, נתי חגני מנבחרת הנוער של ישראל, דניאל טסאו ואדיר יעקובי.
הפועל אשקלון הוגרלה לבית ב' ותשחק מול בני "פלפלה" כפר קאסם, עירוני ראש העין, הפועל "זר יצחק ובניו" כרמיאל, הפועל "יילמזלר" חולון ובית"ר ירושלים. ביום שישי הקרוב היא תתמודד מול הפועל חולון ותנסה לעשות את הצעד הראשון בדרך למטרה.
אחד המעוניינים הוא לא אחר מאשר פרוספר אזגי, שכזכור שימש כבעלי הקבוצה במשך 12 שנים ומכר אותה לעירייה לאחר שהקבוצה ירדה לליגה א'. אזגי אשר נמצא כעת בחופשה במונאקו הסכים להתראיין ל"כאן דרום" ואמר הערב: "אם העירייה רוצה אותי אני אשתף פעולה ואם לא אני לא אשתף פעולה. גם במידה והקבוצה תפורק חשוב לי לדעת שיש עירייה שמוכנה לעבוד בשיתוף פעולה, שתתן הקצבות ואני מוכן לתת להם מאזנים כדי לדעת להיכן הכסף שלהם הולך. אם אני בא, אני מגיע לעשות טוב ולא להיכנס למלחמות".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
עוד אמר אזגי: "אני ווינר ואני רוצה להגיע לליגת האלופות אבל כרגע צריך לייצב את המועדון כי שחקנים לא רוצים להגיע ומאמנים לא רוצים להגיע. גם אם הקבוצה בידיים פרטיות, העירייה היא שותפה כמו שהתושבים והקהל הם שותפים בקבוצה. אני חושב שחייב להיות שקיפות מלאה במועדון ואני לא שולל שיהיה נציג עירייה בקבוצה. אם יהיה שיתוף פעולה מצד העירייה – זה יעניין אותי. לא יהיה שיתוף פעולה – זה לא יעניין אותי".
החל מהשבוע שיטת האזעקות במקרה ירי של טילים לעבר ישובים ישראליים משתנה. אם עד עתה תושבי אשקלון היו רגילים להבין שלעברם משוגרים טילים על ידי מילת הקוד "לכיש 246" או "אשקלון באר גנים" הרי שמעתה הצמדת הישוב באר גנים לאשקלון מתבטלת ולמעשה כל ישוב בישראל מקבל 'פוליגון' משלו.
מערכת ההתרעות של פיקוד העורף היא בין המערכות החשובות לביטחון האוכלוסייה במהלך השנים האחרונות עמלו אנשי חיל הקשר יחד עם אנשי פיקוד העורף לפתח את המערכת כדי שתיתן פילוח מדוייק של המיקום המשוער של נפילת הטיל, אם וכאשר. בזכות האזעקה המתוזמנת, שמגיעה יחד עם הוראות מפורטות, ניצלו לא מעט חיים בסבבים הלחימה האחרונים.
טכנאי מתקן תקלה בצופרים באשקלון. צילום: אלירם משה
כתוצאה מחשיבה ומהשאיפה להתייעל, הוחלט בפיקוד העורף לשדרג את מערכת ההתרעות, ויחד איתה גם את המונחים שהיינו רגילים אליהם עד כה, במטרה להציל חיים כמה שניתן ולהפוך את איכות החיים שלנו להרבה יותר טובה, גם בחירום.
מהשבוע המערכות יופעלו בפיצול ל-1,700 אזורים נפרדים. כל יישוב בישראל יקבל אזור התרעה בפני עצמו, למעט ערים גדולות שיחולקו על פי השכונות בהן. "כשאנשים ישמעו אזעקה ויידעו שהיא מופעלת רק ברדיוס המצומצם של המושב שלהם, הם יהיו צייתנים יותר" הסביר השבוע רע"ן התרעה בפיקוד העורף, סא"ל שלמה ממן והוסיף "בנוסף, תעשיות ובתי חולים שלמים לא יידרשו להקפיא את העבודה שלהם בגלל התראות לא רלוונטיות".
האזורים החדשים
יישובים: כ-1,200
לראשונה – 10 ערים מחולקות: הפיצול המקסימלי הוא ל-4 אזורים נפרדים
תושבים המתגוררים בשכונת גן הוורדים חששו בעבר מכוונות העירייה להפוך את המתחם, ברחוב קרן היסוד, בו שכנה בעבר הגינה הקהילתית לגן שעשועים מיני רבים. אחרי שנים שבהן טיפחו התושבים גידולים חקלאיים ומצאו בכך תעסוקה וסיפוק רב אי הבהירות הרבה שאפפה סביב עתידו של המקום נגמרה בטוב.
הזנחה מתמשכת. כך ניראת בימים אלה הגינה הקהילתית בגן הוורדים. צילום: אלירם משה
במקום, שכבר הפך למתחם עשבייה יבשה, ישנה את פניו וירצה גם את רצונה של העירייה וגם את רצונם של התושבים: מצד אחד פארק משולב מתקני כושר ומצד שני גינה קהילתית חדשה ומטופחת שתופעל על ידי התושבים, בשיתוף ובפיקוח העירייה.
הגינה הקהילתית בגן הוורדים בימי פריחתה
"הגינה הקהילתית" מסרו בעירייה "היא מיזם חשוב וערכי המתקיים במספר אזורים ברחבי העיר, שהייתה קיימת בשטח זה, לא טופלה כראוי, מה שגרר פניות רבות מצד תושבי השכונה על מפגעים ומטרדים סביבתיים שנוצרו כתוצאה מכך". השבוע הגיעו טרקטורים למתחם והחלו לנקות אותו לקראת העתיד המחודש הצפוי לו.
טרקטור של העירייה מנקה את שטח הגינה הקהילתית המוזנח. צילום: אלירם משה
"אלף לילה ולילה" הוא נושא התערוכה השנה, נושא רב גווני, המאפשר להיכנס לעולם האגדות, המילים והסיפורים.
אמני האגודה יצרו את עבודותיהם כל אחד מנקודת המבט הפרטית שלו כשהוא מספר את סיפורו האישי באופן מרגש ומרתק וניתן לראות זאת ביצירות המוצגות בטכניקות של ציור, פיסול, פסיפס, צילום ומיצג.
טקס פתיחת התערוכה. צילום: פוטו יוסי את עוזי
ראש העיר, תומר גלאם ביקר בתערוכה ובירך את האמנים: "התערוכה המסורתית מהווה במה נהדרת לביטוי היצירתיות, העושר התרבותי והגיוון האמנותי הקיימים בעירנו. הנהלת העירייה מקדמת ומטפחת את התרבות המקומית, על גווניה וסוגיה, מתוך אמונה כי יש לכך חלק משמעותי בעיצוב וחינוך ילדינו".
טקס פתיחת התערוכה. צילום: פוטו יוסי את עוזי
יו"ר אגודת האמנים, מיקי בנאי, ציינה כי נושא התערוכה היווה עבור האמנים אתגר והם בחרו לחבור לעולם המילים והספרות ולהתחבר לאוסף מרתק של סיפורים שנכתבו על ידי אלפי מחברים שעבדו כל אחד בנפרד מבלי לדעת שהם בונים שכם על שכם את אחת הקתדרלות הספרותיות המופלאות ביותר, עוד הוסיפה כי "מילים קסומות, מנגינות, תנועה ויצירה, רוקמים תמונה מרגשת ומעוררת השראה".
כ-300 סייעות וגננות מחזיקות את גני הילדים ברחבי העיר אשקלון במהלך השנה בשעות אחר הצהריים. כאשר ההורים נמצאים בעבודה וגננות הבוקר כבר סיימו את עבודתן, הסייעות וגננות צהרונים נכנסות לפעולה ומפעילות את הגנים בשעות אחר הצהריים.
עד לאחרונה הכל התנהל על מי מנוחות כאשר הגננות משתכרות 60 ש"ח לשעה ואילו הסייעות 37 ש"ח לשעה.
קייטנה באשקלון. צילום: אלדד עובדיה
העובדות שמקבלות שכר דרך רשת המתנסים של אשקלון "פיכמה", השתתפו בהשתלמות למנהלות קייטנה ושם גונבה לאוזנם השמועה, "שמענו במקרה על הקיצוץ בשכר", מספרת מיה ביטון, גננת צהרון ומראשי ועד הפעולה של הגננות. "התחלנו לברר את העניין וגילינו שזה נכון. העירייה החליטה לקצץ לנו בשכר בלי לשאול ובלי לדבר".
ביום רביעי לפנות בוקר, אותר הנעדר אוריאל יחיאל כשהוא בריא ושלם. כזכור, בשעות הערב פרסמה המשטרה את פרטיו ותמונתו עם החשש לחייו לאחר שיצא בבוקר אל בית העלמין ומאז "נעלמו עקבותיו".
ביום רביעי בבוקר פגשנו אותו במרכז העיר ונחשפנו למציאות הקשה אליה נקלע שככל הנראה גרמה לו לרצות להתנתק מהסביבה המוכרת שלו ולנסוע ברכת צפונה לנשום אוויר.
מחפשים בכל מקום אפשרי. שוטרי אשקלון בפעולה. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
יחיאל בן ה-56, גרוש כבר 17 שנים. יש לו כיום שתי בנות, אבל עד לפני שבועיים הוא היה גם אב גאה לבנו הבכור הוד, אלא שכמה ימים לפני חג השבועות האחרון מצא את מותו בנסיבות טראגיות ומצערות. לאחר קבורת בנו, הוא ישב שבעה מספר ימים ועם היכנס החג הוא סיים את ה"שבעה" כפי שמורה ההלכה.
מאז מות בנו הוא שבור ועצוב. בכל פעם שהוא מדבר על הוד ז"ל הוא פורץ בבכי אבל בתוך מספר רגעים מתעשת ומוחה את הדמעות.
מודעת האבל על מותו של הבן
ביום שלישי השבוע הלך לבקר בקבר בנו בבית העלמין. עוד לפני כן, הוא קנה באותו יום טלפון חדש אך לא ממש הצליח להשתמש אותו, דבר שלא מנע ממנו את היציאה לבדו מחוץ לעיר הרכבת לכיוון נהריה. "רציתי לבקר בכפר חסידים שם למדתי כשהייתי בן 15. רציתי ללכת לקברות צדיקים ולשאול אותם איך כל זה קורה לי" סיפר יחיאל.
בעודו מטייל ומנסה למצוא מנוח לנפשו בצפון, בתחנת המשטרה באשקלון החלו לנסות לאתר אותו וככל שנקפו השעות החלו לעלות חשש לחייו, זאת בעיקר על רקע מות בנו ומצבו הנפשי הקשה. אלא שהטלפון החדש אינו זמין ואין איש שיודע היכן הוא.
חברת האבטחה נ.ג'אן ממשיכה במאבק המשפטי להחזרת חובותיה מהפועל אשקלון והבוקר הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בקשה לפירוק העמותה המנהלת את הפועל אשקלון. הדבר נעשה כחודשיים לאחר שהוגשה בקשה להוצאה לפועל ולאחר שהחברה הבינה כי לא ייצא דבר מהליך זה. אם הבקשה תאושר, עלולה הקבוצה להתחיל את העונה הבאה עם מינוס של 9 נקודות.
החובות של עמותת ותיקי הפועל אשקלון לחובת נ.ג'אן עומדים כיום על סך 354,115 ש"ח בשל מוצרי דלק ושירותי אבטחה אשר ניתנו לקבוצה במהלך השנתיים האחרונות ולא שולמו במלואם. בשל העבודה המשותפת במהלך השנים, כאשר מלבד השירותים הנ"ל חברת נ.ג'אן נתנה חסות לקבוצה, ניסו שני הצדדים להגיע להסדר, במסגרתו העמותה מסרה בחודש פברואר האחרון המחאה על סך 60 אלף ש"ח שהתבררה כחסרת כיסוי. בחודש מרץ נמסרה המחאה זהה אך גם היא הייתה ללא כיסוי.
משה ג'אן. צילום: תומר שונם הלוי
לאחר שהסדרים אלו העלו חרס, יחד עם הליכי הוצאה לפועל פנתה החברה הבוקר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע במטרה שזה יורה על פירוק העמותה. "אין ולא יכולה להיות כל מחלוקת כי יש לראות בעמותה כחדלת פירעון, וזאת בין היתר לאור העובדה כי עד היום לא פרעה את החוב, לא הציעה לפרוע את החוב או את חלקו, ולא הצביעה על שום פעילות או נכס, שמהם ניתן ללמוד כי ביכולתה ו/או בדעתה לפרוע את החוב", נכתב בבקשה.
כמו כן טוענת החברה לפרק את העמותה מטעמי הצדק והיושר, מאחר והעמותה אינה משלמת שכר לשחקנים במשך תקופה ארוכה וכן אינה משלמת את התנאים הסוציאליים שהיא מחויבת לשלם "נהיר לכל שהעמותה הגיעה לסוף דרכה", כך נכתב בכתב התביעה.
חברי קיבוץ שדה יואב חיכו לרגע הזה שנים רבות. 51 משפחות חדשות ביניהן גם משפחות של בנים ממשיכים נקלטו בשכונת ההרחבה החדשה. השבוע נערך בקיבוץ טקס מרגש בהשתתפות ד"ר מטי צרפתי-הרכבי ראש המועצה האזורית יואב, נציגי מנהלת הפרויקט וחברת 'קורום הנדסה' שהובילו יחד את תהליך הקליטה והבנייה. בין המשתתפים בטקס גם קבלני משנה שהשתתפו בהקמת השכונה, דיירי השכונה וחברי הקיבוץ.
המשפחות שנקלטו הגדילו משמעותית את שכבת הצעירים בקיבוץ. הן השתלבו בהצלחה בחיי הקהילה ומחזקות אותו מבחינה חברתית וכלכלית.
נמרוד רבר ומטי צרפתי הרכבי בטקס חנוכת השכונה החדשה בשדה יואב. צילום: יח"צ
"התרגשות גדולה לראות את 51 המשפחות שבחרו להצטרף לקהילה החמה בשדה יואב שמקיימת לאורך השנים קהילה משגשגת בהרמוניה, רווחה וחיי חברה, תרבות וחינוך פעילים" אמרה ראש המועצה, צרפתי הרכבי והוסיפה "המועצה ואני בראשה רואים בצמיחה דמוגרפית מחולל קהילתיות משמעותי ביותר ומברכים על כך. זאת הייתה זכות גדולה ללוות את העושים במלאכה ולסייע ככל שניתן להגדלת היישוב ופיתוחו".
