השבוע ביום רביעי התקיים בהיכל הספורט העירוני מופע של הזמר ישי ריבו אשר אירח בהופעה את הזמרים אמיר דדון ועמיר בניון. אלפים הגיעו וצפו במופע הגדול והמבוקש, שמכירת הכרטיסים שלו הסתיימה כעשרה ימים לפני יום המופע. מדובר באמנים הנחשבים למגנטים של קהל, והם אכן עמדו בציפיות מהם.
למי שקצת מצוי באירועי התרבות בעיר זה היה נשמע מעט מוכר. עוד קודם לכן פרסם היכל התרבות את כוונתו לקיים מופע דומה שבו הזמר אמיר דדון מארח את הזמר ישי ריבו בעוד כמה שבועות. כל בר דעת מבין כי מופע אחד עלול לפגוע בשני, הן מבחינת כמות הקהל שיגיע והן מבחינת מחירי הכרטיסים, כאשר האחד מכתיב את המחירים לשני. אז אין ספק שתחרות היא דבר בריא, אבל כאשר מדובר בשני גופים השייכים לעירייה, הדבר נראה מוזר.
היכל התרבות. צילום: פבל
לטענת גורמים בעירייה, מאחורי המהלך הזה עומד סכסוך כספי בין שתי חברות עירוניות. היכל התרבות שייך לחברה הכלכלית, ואילו היכל הספורט שייך לחברה העירונית לתרבות, נוער וספורט (תנו"ס). "היא הביאה את ישי ריבו כדי לפגוע בהיכל התרבות", אמר גורם בעירייה בהתייחסו למנכ"לית החברה העירונית רונית מצליח, "רק בגלל שהחברה הכלכלית דורשת כסף שמגיע לה. זה טירוף שחברת בת של העירייה פוגעת בחברת בת אחרת של העירייה. ואיפה ראש העירייה שידפוק על השולחן ויעשה סדר?".
למי ששכח, יש באשקלון מרכז טניס. זוכרים? פעם היה לנו כאן אלוף ומדורג עולמי (שלמה גליקשטין). המרכז נוסד ב-1981 בסיוע תרומתה הנדיבה של משפחת שרמן מאנגליה ונתמך באופן מסורתי בידי יהודים-בריטים רבים, כחלק אינטגרלי מהשותפות בין העיר אשקלון לבין יהדות בריטניה. הוא הפך מיד עם הקמתו לאטרקציית ספורט מקומית, והנהירה אליו של מאות מילדי אשקלון הייתה אך טבעית. המרכז על ששת המגרשים שבו, כולל אצטדיון ובו 500 מקומות ישיבה, היה תמיד מלא. עם השנים נראה כי הנהירה אל המקום פחתה. דומה היה כי הענף מאבד כאן לאט לאט גובה ועניין אולי גם בשל העובדה שלא צמחו כאן עוד טאלנטים דוגמת שלמה גליקשטיין.
הגם שבמהלך השנים התקיימו ומתקיימות במרכז תחרויות רבות של נוער ומבוגרים, תחרויות ארציות ובינלאומיות, כולל כמובן התחרות הארצית המסורתית לנוער ע"ש משה גליקשטיין ז"ל, אביו של שלמה. בוגרי המקום המפורסמים ביותר הם רונן מורלי ודימה לייפמן. רונן מורלי, שהפך לאחד המאמנים הבכירים בענף וגידל שחקנים כמו הראל לוי, אנדי רם ויוני ארליך, יהפוך גם למנהל פרויקט נבחרות ארצי במרכז הטניס הישראלי – פרויקט שכולל שיתוף פעולה עם כל מרכזי הטניס (סגירת מעגל) להעצמה וחיזוק אוכלוסיות חלשות דרך ענף הספורט הייחודי. דימה לייפמן, שעלה מברית המועצות בגיל 6, החל לשחק במרכז וכיום הוא משופטי הטניס הבכירים בארץ, שופט בתחרויות ברחבי העולם ומנהל מחלקת התחרויות של המרכז לטניס בישראל הכולל.
פיני ביטון. צילום: פבל
ובכל זאת, בשנים האחרונות התחושה המלווה את מי שקשור לספורט היא כי המקום נמצא בדעיכה, אבל זאת רק תחושה, אולי כי הראש והזרקורים של כולנו מופנים רוב הזמן לכדורגל/ כדורסל?
אז למה נדרשתי לנושא הזה דווקא השבוע? האמת היא שלא בדיוק נדרשתי, האמת היא שנחשפתי! נחשפתי לעובדה שהמקום הזה, שמנוהל מיטבית, נפרד השבוע מאחד האנשים הכי מזוהים עם המרכז – מר יוסי מלכה. יוסי מלכה, שהשבוע ציינו את פרישתו, היה קשור בנימי נפשו לענף בכלל ולמרכז בפרט. נחשפתי ליוסי מלכה שסיכם 34 שנות פעילות בתחום. אותו יוסי שגדל בשכונת גבעת ציון ולמד בבית הספר הימי באשדוד ובשנת 1972 התגייס לצבא ושירת בסיני. עם שחרורו מהצבא בשנת 1975 הצטרף לעסק המשפחתי בתחום האינסטלציה – מי לא מכיר את אלי מלכה ז"ל יקיר העיר, האבא, ומשפחת מלכה בכלל, אנשי אינסטלציה בכל רמ"ח איבריהם.
אז נספר קצת על יוסי. אותו יוסי שבשנת 1981 החליט לשנות את מסלולו התעסוקתי והשתלב במרכז הטניס בתחום התחזוקה. בהמשך, כאשר השלים קורס מדריכים במכון וינגייט, החל לשלב הדרכת ילדים נוסף להיותו מנהל המתקן. כעבור שלוש שנים הוצע לו על ידי ההנהלה לעבור למרכז הטניס ברמת השרון ולנהל את המתקן. במקביל התבקש לסייר במרכזי הטניס השונים בארץ ולסייע בתחום תחזוקת המתקנים. בהמשך החל לשמש מנהל המתקנים והרכש של מרכזי הטניס בארץ, וזה התפקיד שבו כיהן עד היום.
יוסי מלכה. אלבום פרטי
במסגרת תפקידו זה קידם, בשיתוף המהנדס מר אורי מזרחי, את הקמתם של כמה מרכזי טניס (אופקים, באר שבע, עכו, יוקנעם, טבריה, סאג’ור ויד אליהו) ופיתוחם ושדרוגם של מרכזים קיימים. פעילות זו כללה חידוש מגרשים מהיסוד, קירוי קירות אימון, שיפוץ והרחבת משרדי המרכז, בניית מגרשי חימר ראשונים מסוגם בארץ, שדרוג האצטדיון ברמת השרון ועוד.
שעון החורף שבא לבקר השבוע כבכל שנה הביא איתו את הלילה מוקדם מהצפוי, או למעשה, מוקדם מהרצוי. התניית החשכה בליווי הגשם המרקד בחוץ מזמנים בקלות זמן התכרבלות בספה מול מסך הטלוויזיה. חמושה בנס קפה נשביתי כהרגלי בתוכן האיכותי והמרתק של ערוץ "כאן 11". כל הפקה בת המותג הממלכתי היא פנינה שלא מזכירה כלל את ימי הערוץ הראשון הגוסס. מתכנית אחת לשנייה הבנתי שהערוץ הזה מביא לנו את החיים כמו שהם, ללא אריזת פלסטיק נוצצת ומלאת פרסומות טרחניות.
עינב קורן. צילום: נועם דוד – גלימפס הפקות
יש שם תעוזה וכנות של דוקומנטרי ותוכן, אנשים אמיתיים עם טלאים ופצעים של החיים. כחובבת תשבצים מושבעת חייבת להודות שאני מצליחה לסבול מדי פעם שעשועוני טריוויה, ובפרט כשהם כוללים את עידו רוזנבלום. אז בעודי זורקת תשובות בקול לעבר הטלוויזיה (ומחייכת לעצמי בתחושת ניצחון כשהצלחתי לענות נכון) נקלעתי למפגש טלוויזיוני מעניין עם הצד הפוטוגני והמבריק של נתניהו, הבן. אבנר כמובן, לא יאיר. פרק פתיחת העונה של השעשועון "המרדף" כלל באופן מפתיע, אך לא יומרני, את בנו הצעיר של ראש הממשלה. כמשתתף מן השורה, מלא צניעות וכריזמה נעימה, הצליח אבנר נתניהו להשיב מידת מה של אמפתיה כלפי המשפחה הממלכתית. בענווה מלאת תבונה, הומור וקסם נדמה אבנר כפוטנציאל מרגש למלח הארץ הטיפוסי.
בתור מי שבמשך שנים נמנע במודע מחשיפה תקשורתית, בחר נתניהו ג’וניור להפציע בשעשועון תחרותי שמבטא את יכולותיו הוא, ללא חשיבות לייחוס. הוא אפילו לא הציג עצמו בשמו המלא אלא כ"אבנר", וכשנשאל לתפקיד אביו, ענה בחצי חיוך – "אבא הוא עובד מדינה". להבדיל מאחיו יאיר, נדמה שאבנר מחובר מאוד למציאות ומשווע לפעול בתוכה כאדם רגיל, סטודנט בן 25 מירושלים, "חופר" ענה בשעשוע כשהסביר על השילוב האקדמי של היסטוריה וארכיאולוגיה.
צפו באבנר נתניהו בפרק המדובר:
מה נאמר, כל בן והצ’ייסר שלו! בפרט שהשבוע שוב הוכיח יאיר נתניהו איך מקדמים סערות פייק ניוז מאמנון אברמוביץ’ ועד גדעון סער. יש לי תחושה שאנשי השיווק ויחסי הציבור של נתניהו האב פספסו בגדול את ההשקעה בבן הצעיר, כי אבנר עשה שירות נהדר לאביו יותר מכל הצהרה דרמטית שהתגנבה למהדורת החדשות השנה.
חשבתי לעצמי שיש לי הצעה נפלאה לתכנית אחרת של הערוץ – "סליחה על השאלה". התכנית מבוססת על פורמט אוסטרלי, אבל מותאמת לחברה הישראלית, כאילו הייתה הברקה מקורית מלכתחילה. כל פרק עוסק באנשים בעלי מכנה משותף מסוים מתוך החברה הישראלית. המשתתפים מיישירים מבט למצלמה ומתבקשים לענות על שאלות אנונימיות בעניינם שנאספו מקהל הצופים. הפורמט מאפשר הזדמנות להתמודד עם שאלות שאף אחד לא מעז לשאול בשם התקינות הפוליטית. המענה האותנטי על שאלות ישירות שנוגעות בלב העניין לרוב מנפץ סטריאוטיפים ומפחית חרדות מהאחר ולרוב מעורר הבנה ואמפתיה. למשל באחד הפרקים, שעסק באנשים שהותקפו מינית, עלתה השאלה "למי סיפרת ראשון והאם האמינו לך?" או בפרק אחר כשנשאלו הלומי קרב "האם פגעת פעם במישהו במהלך התקף (פוסט-טראומה)?"
קרה לכם פעם שהייתה בידכם חפיסת שוקולד ואמרתם לעצמכם "אני רק אוכל קובייה ודי" ובסופו של דבר מצאתם את עצמכם מחסלים את כל החפיסה כלא הייתה? או שממש קשה לכם להתרכז בלימודים/בעבודה כאשר ישנם חטיפים בסביבה?
תופעות אלה הינן מוכרות ונקראות: התמכרות לפחמימות ומתוקים. התמכרויות אלה דומות לכל התמכרות אחרת (אלכוהול/עישון/קפאין וכו'), וכמו כל ההתמכרויות היא מתעצמת. התמכרות זו שכיחה מאוד והיא מהווה חלק ניכר בגורמים להשמנת יתר. ההבדל בין התמכרות זו לבין ההתמכרויות האחרות הוא שבהתמכרות זו אין באפשרותנו להוציא את הפחמימות מהתפריט, הרי הן מרכיב חיוני לאורח חיים בריא.
המכורים לפחמימות ומתוקים מרגישים צורך בלתי נשלט לאכילתם, כשהמקור הבסיסי של התשוקה לפחמימות הינו במוח. במוחנו ישנם כימיקלים המפקחים על התאבון, ישנם כימיקלים אשר מייצרים לנו תאבון ואחרים שמשדרים לנו הרגשת שובע. בין הכימיקלים אשר משדרים לנו הרגשת שובע, נמנה הסרטונין אשר יוצר תחושות כמו שלווה ורוגע ואף עוזר להפיג דיכאון. לפחמימות יש את ההשפעה החזקה ביותר בייצור והעלאת כימיקל זה ובהתאם לכך, רמות סרטונין נמוכות יגרמו לתשוקה מוגברת לפחמימות ומתוקים.
על רקע הפרסומים לפיהם הוקפא תקציב הממשלה עבור 'בית הספר של החגים', הנחה ראש העיר, תומר גלאם, לקיים את הקייטנות במהלך חופשת החנוכה כרגיל וזאת מבלי לגבות עלות נוספת להורים שילדיהם משתתפים בתוכנית 'ניצנים'.
קייטנה. צילום: אלדד עובדיה
ראש העיר תומר גלאם: "גם בחופשת החנוכה, ההורים באשקלון יכולים להיות רגועים שילדיהם ייהנו מקייטנות איכותיות ומהנות, וזאת מבלי שיצטרכו לשלם על כך מכספם. אני רוצה להודות לגורמים המקצועיים, בראשם סגנית ראש העיר הממונה על החינוך הבלתי פורמאלי, מיריי אלטיט, ולפורום ההורים העירוני, על יישום ההנחייה שלי למרות האתגרים התקציביים הלא פשוטים עמם אנחנו מתמודדים ברשות. תושבי אשקלון לא צריכים לשלם את המחיר על כך. מאחל לכל הילדים המקסימים, בילוי מהנה, מעשיר ומרתק בקייטנות חנוכה שלנו".
סגנית ראש העיר, מיריי אלטיט: "אני שמחה לבשר לציבור ההורים, שחרף העובדה שמשרד החינוך לא עמד בהבטחתו לסבסד את קייטנות חנוכה, פעלנו לפי הנחיית ראש העיר וילדי אשקלון ייהנו גם השנה מקייטנת חנוכה איכותית ומפוקחת, שתיתן מענה להורים עובדים, תקל על נטל תשלומי ההורים ותוביל לצמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכל ילדי העיר בהתאם לחזון ראש העיר. נמשיך לקדם במלא התנופה, חינוך איכותי בשעות לא פורמאליות בחופשות הקיץ, בצהרונים, בחוגים וגם בחופשות החגים".
קייטנה עירונית. צילום: אייל אסרף
יו"ר פורום ההורים העירוני, סופי חוטובלי: "פורום ההורים העירוני, מברך את החלטת רה'ע תומר גלאם, לקיים את קייטנת חנוכה, למרות הודעת משרד החינוך על ביטול "ניצנים" בחופשות. החלטה זו תאפשר להורי אשקלון לקיים את שיגרת יומם בזמן שילדי הגנים ובתי הספר יהנו ממסגרות מפוקחות, עם כ"א אדם מקצועי ותכניות פדגוגיות מגוונות".
מועדי ההרשמה והמחירים, עבור מי שאינו רשום לצהרונים, יפורסמו בהמשך.
אשקלון מתפתחת. זה כבר לא סוד שבשנים האחרונות זוכה העיר להקמת שכונות בסדר גודל שלא היה כבר עשרות שנים.
גם צעירי העיר ואפילו בני הנוער האשקלוניים עדיין זוכרים את החולות, העצים והפסולת הרבה שהיו בשטח שבו הוקמה שכונת אגמים והכיצד נראה המקום כיום.
אחת השכונות הגדולות שמוקמות בימים אלה במסגרת הסכם הגג שנחתם בין העירייה לממשלה היא 'עיר היין' הממוקמת ממזרח לשכונת ברנע.
כבר למעלה משנה עמלים טרקטורים כדי ליישר את השטח השכונה העתידי, על מנת להקים בו תשתיות של מים, ביוב, ניקוז, חשמל ותקשורת ובכדי שבמקום תוכל לקום שכונה שתאכלס עשרות אלפי יחידות דיור, מוסדות ומרכזים מסחריים.
עיר היין. עבודות התשתית בעיצומן. צילום: אלירם משה
בימים האחרונים עלתה הקמת השכונה שלב כאשר ברחבי השכונה העתידית החלו להיסלל הכבישים הראשונים שחושפים את תוואי רחובותיה הראשונים של השכונה וזו ההזדמנות לחשוף את שמות הרחובות שבשנים הקרובות יכנסו ללקסיקון הרחובות האשקלונים.
עיר היין לפני חודשיים. צילום רחפן: אור דלקיאן
ועדת השמות של עיריית אשקלון אישרה כבר בקיץ 2018 את שמותם של 27 רחובות חדשים שיקראו בשמות שיש להם זיקה לשמה של השכונה.
אחד מהרחובות הראשיים וזה שלמעשה נסלל כבר בימים אלה יקרא "המיל השלישי". שם הרחוב נבחר על שם ממצא ארכיאולוגי מקומי של אבן מיל מהתקופה הרומית ובו ציון כי המקום שוכן 3 מיל מהעיר תל אשקלון העתיקה.
רחוב ראשי נוסף יקרא: "קנקני אשקלון". על פי ממצאי של רשות העתיקות באשקלון שכן מפעל לצריבת כדים שבהם היו מייצאים יין לארצות העולם.
רחוב ראשי נוסף יקרא: "דרך הים" על שם דרך עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בין אימפריות קדומות: מצרים, בבל, אשור ופרס.
אם תושב אשקלון יצטרך בימים אלה להראות לאורחו את מתחם התיירות של העיר הוא בוודאי יקח אותו בין היתר למתחם ה'מרינה מול' החדש והנוצץ יחד עם הטיילת החדשה שממשיכה דרומה אל פארק רווי אטרקציות חדשניות. המתחם שמאז נפתח זוכה להיות מרכז הבילויי ההומה ביותר לתושבי העיר ומושך אליו מבקרים גם מכל הערים הסמוכות לאשקלון. וכשהמרכז הומה מבקרים גם התפוסה בחניונים בשיאה.
אלא שהיום יש לנו טיפ קטן למארח: בדוק היטב לאן בדיוק יגיע האורח. תמונות שהגיעו למערכת 'כאן דרום' חושפות את מצבם העגום של החניונים שהוקמו סמוך למתחם ומשרתים את המבקרים בו, חלק נכבד מהמבקרים הם תיירים או אורחים שזו החשיפה הראשונה שלהם עם העיר.
הכניסה לחניון הצפוני סמוך למרינה מול. צילום: יניב אלבז
כמו הרבה מתושבי בעיר עו"ד יניב אלבז מגיע עם משפחתו לעתים קרובות למרינה מול ובוחר בחניון המקורה שהוקם בסמוך. בתקופה האחרונה נחרד אלבז כאשר גילה את ההזנחה בחניונים. במהלך סיור קצר שערך במקום הוא גילה מכשולי בטיחות, כבלי חשמל גלויים, חשיפה למים והצפות יחד עם ריח צחנה שלא מאפשר לשהות במקום יותר מכמה רגעים. עוד הבחין עו"ד אלבז כי בחניון הצפוני לא קיים שילוט האוסר על כניסה של מכוניות המונעות על ידי גז.
עבור רוב הישראלים, עסקת נדל"ן היא העסקה הגדולה והמפחידה ביותר בחייהם. מדובר בסכומי כסף גדולים ורוכשים רבים היו רוצים לוודא שהעסקה שהם עומדים לבצע היא המשתלמת ביותר, ואולי אפילו חשוב מזה – בטוחה. הרי אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לקום בבוקר ולגלות שהוא הפסיד את מיטב כספו בגלל עסקה שבסוף לא מביאה תוצאות.
בגלל החששות האלה, רבים העדיפו בעבר להימנע מהשקעה בקרקעות שאינן מיועדות לבנייה. בקרקעות האלה, כמו קרקעות חקלאיות, אי אפשר לבנות נדל"ן כל עוד הייעוד שלהן לא השתנה והן לא קיבלו אישור לכך. עם זאת, נראה שהמצב משתנה, והשקעות בקרקעות חקלאיות הולכות וצוברות תאוצה.
מומחית הנדל"ן הדר ברוקנשטיין מכירה את תחום הקרקעות החקלאיות והקרקעות שאינן מאושרות לבנייה מקרוב, והיא עוסקת בשיווק קרקעות כאלה כבר מעל עשור. במהלך השנים האלה, היא הבחינה מקרוב בשינוי התפיסה של הקרקעות כאלה, גם מבחינת הרוכשים וגם מבחינת המדינה.
"כשבוחנים את מצב הנדל"ן והאפשרויות של השוק הזה, אי אפשר להתעלם מהנתונים ומהמספרים", מספרת הדר ברוקנשטיין, "ובישראל הם ברורים כשמש. הביקוש הולך וגובר בקצב מסחרר לעומת מדינות העולם המערבי, וההיצע לא עומד בקצב".
מי שבוחן את הנתונים, לא יכול להגיע למסקנה אחרת. בשנה שעברה גדלה אוכלוסיית ישראל בשני אחוזים. הגידול הזה נובע ברובו מקצב הילודה הגבוה – לא פחות מ-185 אלף תינוקות נולדו במהלך השנה. אליהם הצטרפו עוד 40 אלף עולים ומהגרים. מספר הנפטרים והיורדים נמוך בהרבה. כאשר מתעסקים בנדל"ן, חייבים להתייחס גם לנתוני העתיד, והתחזיות לשנים הבאות לא מותירות מקום לספק: הולך להיות כאן צפוף. כ-12 מיליון בני אדם צפויים לחיות בישראל בשנת 2035, ובעוד שלושים שנה מהיום – אוכלוסיית המדינה עשויה אפילו להכפיל את עצמה.
"אי אפשר להתעלם מהנתונים". הדר ברוקנשטיין (צילום: יח"צ)
לנתונים האלה אפשר לצרף גם את אחוז המתגרשים הגבוה, שגם הוא הולך וגובר בכל שנה. כשבני זוג נפרדים, במקום דירה אחת למשפחה, פתאום יש צורך בשתי דירות.
בניגוד לביקוש שהולך וגובר, שטח המדינה לא צפוי להתרחב. ישראל היא מדינה צרה, שבצדה האחד יש ים ובצדה השני שוכנת הממלכה הירדנית. בין קיבוץ דן בצפון הארץ לגבול הדרומי בטאבה יש בסך הכל כ-430 ק"מ בקו אווירי ישיר, והרוחב של המדינה צר בהרבה. במקביל, גם אזורי הביקוש לא צפויים להשתנות בהיקף נרחב. ממש כמו היום, גם בעתיד רוב הציבור הישראלי יעדיף לחיות במרכז או בשולי המרכז, ולהתרחק מהפריפריה.
המדינה לא נשארה בצד
הנתונים והתחזיות האלה לא נעלמות מעיני מוסדות המדינה, ולאט לאט עם השנים הם החליטו לשנות גישה. המדינה הפכה בשנים האחרונות ליזם פעיל וחזק בתחום הנדל"ן, ולמעשה שינתה לגמרי את חוקי המשחק. "למדינה יש היום אינטרס לקדם פרויקטים בתחום, כדי להילחם במחירי הדיור הגבוהים", מציינת הדר ברוקנשטיין, "אפשר לראות לדוגמא את פינוי מתחם אלתא באשדוד. מדובר בפרויקט שיעלה למדינה 1.6 מיליארד שקל, אבל בסוף המהלך, לאחר שישווקו הדירות שייבנו במתחם, המדינה תכניס לכיסה עד שלושה מיליארד שקלים".
"בפרויקט אלתא המדינה תרוויח עד 3 מיליארד ש"ח", הדר ברוקנשטיין (צילום: יח"צ)
עבור ציבור הרוכשים והמשקיעים, הכניסה של המדינה כיזמית נדל"ן מהווה שינוי של ממש בחוקי המשחק. "הפיכת קרקע חקלאית לקרקע שמאושרת לבנייה זה תהליך שיכול לקחת זמן ומשאבים. יזמים פרטיים וקטנים עלולים ליפול בזמן הזה או להיעלם, אבל המדינה היא גוף חזק ויציב שאפשר לסמוך עליו שיישאר שם עד הסוף", מסבירה הדר ברוקנשטיין, "מדובר בשילוב מנצח עבור כולם – עבור המדינה שמנסה לעמוד בביקוש הרחב ומשלשלת כספים רבים לכיסיה, ועבור הציבור הישראלי, שמחפש השקעות בטוחות בשוק הנדל"ן הסוער".
המדינה נכנסה לנעלי היזמים בכמה כובעים. אחד מהם הוא "דירה להשכיר – החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה", שהוקמה על ידי הממשלה "לשם קידום נושא הדיור ובכלל זה הקמת דירות להשכרה". כובע אחר הוא פרויקט "מחיר למשתכן" שהורחב מאוד בשנת 2015 עם כניסתו של משה כחלון למשרד האוצר. בנוסף לאלה, המדינה גם הקימה ועדות מיוחדות שמקדמות את מתן אישורי הבנייה לקרקעות שונות, כדי לזרז את התהליכים האלה.
הדר ברוקנשטיין מציינת כי כל המהלכים האלה יוצרים ביטחון עבור הרוכשים והמשקיעים. "כשהיזם הוא המדינה, בתור דירה להשכיר או בתור מחיר למשתכן, קידום הבנייה בקרקעות הוא הרבה יותר מהיר מאשר במקרים שבהם מדובר ביזם פרטי קטן", מדגישה ברוקנשטיין.
"כשהיזם הוא המדינה, קידום הבנייה יותר מהיר", הדר ברוקנשטיין (צילום: יח"צ)
"אני רואה את זה קורה גם בפרוייקטים שאני משווקת, כמו הקרקעות בפי גלילות שבצפון תל אביב. אני משווקת את הקרקעות הפרטיות במקום, והמדינה משווקת את אחוזי הקרקע הגדולים שהיא מחזיקה בהם. בזכות זה יש לי וללקוחות שלי את הביטחון שהבנייה שם תתקדם במהירות יחסית, ולא תתקע", אומרת ברוקנשטיין. "בניגוד לעבר, שאז המדינה לא הייתה שחקן חזק בשוק הנדל"ן, כיום יש ודאות גדולה הרבה יותר בתחום".
לדבריה, הרבה פרויקטים נדל"ניים משלבים אדמות פרטיות ואדמות מדינה. הכניסה של מוסדות המדינה כיזמים בפרויקטים האלה מקצרים תהליכים ומעניקים ודאות. "כשמשקיע רוכש קרקע שהמדינה רוצה לשווק, הוא אמנם יודע שמדובר בתהליך לא קצר, אבל מדובר בתהליך סופי. למרות שאי אפשר להתחייב לתאריך דד-ליין לבנייה, מדובר בעסקה בטוחה שאינה ספקולטיבית".
לאחר 3 הפסדים רצופים, הפועל אשקלון אירחה הערב את מכבי יבנה מליגה א'. חניכיו של מוטי איווניר, שהלחץ ניכר עליהם ומכביד את רגליהם קיוו לנצל את ההפוגה ממשחקי הליגה על מנת להתאושש ולצבור ביטחון על גב הקבוצה מיבנה, במסגרת סיבוב ז' של גביע המדינה. ליאור חדריאן, שריצה עונש השעיה במשחק האחרון, חזר לבין הקורות.
המחצית הראשונה הייתה ללא יותר מדי אירועים, למעט אחד ביזארי בו מס' אוהדים חדרו לאצטדיון עם רכבם והתמקמו בשער הצפוני במהלך המחצית הראשונה אך המשטרה סילקה אותם משם. בדקה ה-55, אקס הפועל אשקלון, שון מלכה הצליח להפתיע את הקהל באשקלון ולהבקיע שער יתרון יקר לאורחים.
האוהדים האשקלונים כבר איבדו תקווה והתכוננו לצאת אך בעיטה חופשית של ציון צמח נהדפה על ידי החומה אך הכדור מיד הוגבה לרחבה, עוזיאל פרדו מצא את בן אל אדרי שמול שער ריק קבע שוויון בתוספת הזמן ושלח את שתי הקבוצות להארכה. גם הארכה לא הניבה כדורגל איכותי וייצרי ושתי הקבוצות ניגדו לפנדלים.
שתי הקבוצות בעטו היטב אך טעות של טל איילה, אקס נוסף של הקבוצה, גרמה לפסילת בעיטת הפנדל שלו ואיפשרה לציון צמח לעלות את אשקלון לסיבוב ח' אך עידו לוי עצר את הבעיטה. יבנה החמיצה בעיטה נוספת וירדן סידי הצעיר ניגש לבעיטה מכריעה, הבעיטה נכנסה פנימה ואשקלון העפילה לסיבוב ח' לקול שריקות הבוז של הקהל, שלא קיבל את התצוגה המחפירה.
לאחר שהודחה מגביע המדינה, אליצור 'איתו' אשקלון פתחה הערב את עונת הכדורסל בצורה חגיגית בהיכל הספורט באשקלון. רועי חגאי וחניכיו הגיעו בטירוף וקיוו לפתוח את העונה ברגל ימין. מנגד, הפועל חיפה יחד עם ניב ברקוביץ', אקס הפועל אשקלון ואחיו של המנהל המקצועי רועי הגיע לדרבי פרטי בינו לבין אחיו, כאשר האב מיקי, מגדולי שחקני הכדורסל בישראל בכל הזמנים, צופה ביציע.
ניב ברקוביץ
הפועל חיפה עלתה ראשונה על לוח התוצאות והצליחה לרוץ היטב בעזרתו של איגור נסטרנקו שקלע 7 נק' בדקות הראשונות אליהם הוסיף חטיפה וחסימה. אליצור 'איתו' אשקלון חזרה מהר לעניינים בזכות יכולת מצוינת של אריזונה ריד, שקטף ריבאונדים וצמצם את הפער יחד עם פול דילייני. שלשה של אוראל לב הורידה את הקבוצות ב24:22 לטובת אשקלון. גם הרבע השני היה צמוד והסתיים בתוצאה 43:41 לאשקלון. ברבע השלישי אשקלון הצליחה להגדיל במעט את היתרון ושמרה אותו לאורך כל סיום המשחק בזכות משחק ענק של פול דילייני. 80:73 לאליצור 'איתו' אשקלון בסיום.
שוטרי יחידת השיטור הימי של משטרת ישראל חילצו לפני מספר שעות יאכטה ששני משיטיה נקלעו למצוקה מול חופי אשקלון.
בשעות הצהריים התקבל דיווח במשטרה אודות היאכטה שנמצאת במי הים התיכון, כקילומטר וחצי ממערב לאשקלון וקיימת תקלה במנועה.
צוות השיטור הימי במהלך החילוץ. צילום: דוברות המשטרה
צוות של השיטור הימי שהוזעק לכיוונו הנחה כשלב ראשוני את המשיט להמשיך בהפלגה תוך שימוש במפרש ולנסות להתקדם כמה שיותר קרוב למרינה באשקלון. כעבור זמן קצר חברה הספינה המשטרתית אל היאכטה וליוותה אותה תוך מתן הנחיות למשיט לביצוע פעולות נדרשות.
עם הגעתה סמוך לפתחת המרינה, הונחה המשיט לקפל את המפרש ובשלב זה החלה הספינה המשטרתית בסיוע תוך ביצוע פעולות ימאות מהירות ותמרונים וכך הובלה היאכטה בשלום לתוך המרינה שם נקשרה לרציף והאירוע הסתיים בשלום וללא נפגעים.
היאכטה וספינת השיטור הימי. צילום: דוברות המשטרה
שיושבי היאכטה הודו לצוות השיטור הימי על הסיוע ותגובה מהירה ומקצועית.
האם תושבי אשקלון ייהנו מהטבות כמו כל ישובי עוטף עזה? הח"כ הטרי מאשקלון, אלכס קושניר (ישראל ביתנו), הגיש היום הצעת חוק ולפיה הטבות המס של עוטף עזה יחולו על כל היישובים שבהם עומד זמן ההתראה של מערכת "צבע אדום" על 30 שניות. הצעת החוק הזו נועדה להכניס את אשקלון למעגל של מקבלי הטבות המס.
בניין שנפגע מרקטה בדרום העיר
"אשקלון וסביבתה נמצאת תחת איום מתמיד וירי בלתי פוסק שאף גורם לאבדות בנפש בקרב האוכלוסייה האזרחית" נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
נוסח הצעת החוק
נכון להיום מפת הטבות המס ליישובי העוטף נקבעת לפי מרחקים: כל היישובים שנכנסים לטווח של 7 ק"מ. כך נוצר המצב שבגלל כמה מאות מטרים המפרידים בין אזור התעשייה הדרומי של העיר לבין נקודת ה-7 ק"מ מהגבול נותרה העיר כולה מחוץ למפת ההטבות.
"הצעת חוק זו, היא הצעד הראשון בעשיית צדק עם תושבי אשקלון והסביבה אשר נמצאים תחת אש הטילים של ארגוני הטרור", אמר ח"כ קושניר. "הצעת החוק נועדה להקל על נטל המס של תושבי האזור ולא הולכת סחור סחור, אלא מגדירה באופן ברור שיש כאן אוכלוסייה שחייה תחת איום מידי".
גזרת הדרום עדיין נפיצה וסבב הסלמה חדש יכול להתפרץ בכל רגע כאשר העיר אשקלון תופסת לה מקום של כבוד ברשימת הערים המופגזות מידי סבב כזה.
על רקע המתיחות התמידית הגיע בתחילת השבוע אלוף פיקוד הדרום, האלוף הרצי הלוי לביקור באשקלון.
הביקור נערך כמובן בלשכתו של ראש העירייה, תומר גלאם והשתתפו מנהלה החדש של אגף ביטחון וחירום, ארז שטרית ובכירים נוספים בעירייה יחד עם מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף, אל"ם יוסי כהן, נציגים מפיקוד העורף, מפקד תחנת משטרת אשקלון, סנ"צ משה לוי, נציג כב"א אשקלון ועוד.
ראש העיר סקר את העשייה בתחום ההיערכות והמוכנות לחירום ואת פערי המיגון בשכונות הוותיקות, ויחד הם דנו בהמשך שיתוף הפעולה של צה״ל עם הרשות.
האלוף ציין כי הוא שמח על התפתחות העיר בשנים האחרונות, וכי הוא מברך על שיתוף הפעולה בין הרשות וצה״ל לקידום הביטחון בעיר.
היועצת המשפטית של העירייה, עו"ד הילה רווח, הודיעה היום לראש העירייה, תומר גלאם, על כוונתה לסיים את תפקידה. בימים הקרובים יתפרסם מכרז חדש לתפקיד. על כוונתה של רווח לסיים את תפקידה פורסם לראשונה ב"כאן דרום".
לאחר היבחרו של גלאם לראש עירייה בפועל סיפרו מקורביו של גלאם על יחסי עבודה לא תקינים בין גלאם לבין היועצת המשפטית. חיכוכים רבים נרשמו בינה לבין מי שהיה סגן ראש העירייה לשעבר, רמי סופר, שלא פעם הטיח בה דברים במהלך ישיבות מועצה. בחודשים האחרונים עלו יחסיה של רווח עם מנכ"לית העירייה אירית נתן על שרטון.
"לאחר 12 שנים של עבודה מאתגרת במגזר הציבורי, אני חשה שהגיעה העת לפנות לאפיקים חדשים במגזר הפרטי העסקי, המזמן לי הזדמנויות רבות מבחינה אישית ומקצועית", כתבה רווח, "אני מודה לכל מי שנתן בי אמון לאורך השנים והעניק לי את ההזדמנות למלא תפקיד כה חשוב ומשמעותי ברשות ובמיוחד לראש העיר, תומר גלאם, על האמון, הדרך המשותפת, הנחישות והרצון לפעול תמיד לטובת ולמען התושבים. מגיעה תודה גם לעובדי העירייה והלשכה המשפטית שהיו לי לעזר בתחילת הדרך ולכל אורכה. אעמוד לרשות העירייה ככל שיידרש כדי לבצע חפיפה מסודרת ולהבטיח המשך פעילות סדירה ותקינה של העירייה. אני מודה על הזכות שהייתה לי לעבוד ברשות ולשרת את תושבי אשקלון".
אלן בבק בת ה-17 רשמה ביום שישי האחרון הישג שיא בקריירה וגם הביאה כבוד לעיר מולדתה כאשר זכתה בתואר אלופת ישראל עד גיל 23.
ביום שישי האחרון, 25.10 נערכה בהיכל הספורט מטרו-וסט ברעננה אליפות ישראל עד גיל 23. בתחרות היוקרתית נטלו חלק כ-200 ספורטאיות וספורטאים העוסקים בענף אולימפי הכי מעוטר במדינה.
אלן בבק בקרב על התואר אלופת הארץ בגודו. צילום: אלכס פרסקובסקי
בקטגוריית משקל מעל 78 ק"ג – המשקל הפתוח – גברה אלן בבק ממועדון הג'ודו מיטב אשקלון על כל יריבותיה בדרך לפסגת הפודיום ובכך זכתה בתואר אלופת ישראל עד גיל 23 לשנת 2019.
מדליית הזהב של איגוד הגודו הישראלי שבו זכתה אלן בבק. צילום: אלכס פרסקובסקי
אלן, תלמידת שכבה י"ב בבית הספר מקיף עירוני ה', החלה את דרכה בענף הג'ודו בגיל 5 אצל המאמן אייזיק מיקאילוב וכיום נחשבת לספורטאית הבכירה של מועדון הג'ודו המקומי מיטב אשקלון לאחר מספר לא מבוטל של זכיות באליפויות המדינה לגילאים הצעירים – ילדים וקדטים. אלופת ישראל הטריה היא בעלת חגורה חומה בג'ודו ומעבר לשגרת אימונים מפרכת עוסקת בשנים האחרונות גם בהדרכת הדור הצעיר של מיטב אשקלון ובסיוע לצוות המקצועי באימונים ובתחרויות.
אלן בבק עם מאמנה אייזיק מיכאלוב (צילום: אלכס פרסקובסקי)
לאחר צליחת תקופת החגים המאתגרת וחזרתם לשיגרת אימונים מלאה מצפה לאנשי מיטב אשקלון בעוד כשבוע מבחן רציני ראשון בפתיחת העונה האולימפית: הגריעין התחרותי של המועדון צפוי להשתתף בתחרות ראשונה מסבב גביע איגוד הג'ודו לעונת 2019-2020.
התחרות תפתח בשבת, 9.11, בהיכל הספורט מטרו-וסט ברעננה. לחניכיו של המאמן האשקלוני אייזיק מיקאילוב מצפים השנה שלל אתגרים בזירה הארצית בתיבול פיקנטי של משימות תחרותיות מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
בכלא שקמה באזור התעשייה הצפוני באשקלון כלואים אסירים ביטחוניים רבים, כאלה שנתפסו והורשעו במעורבות בפעילות חבלנית עוינת נגד צה"ל, מדינת ישראל או אזרחיה.
בני משפחותיהם וערכי דינם מבקרים את האסירים לעתים קרובות וכעת מסתבר שלפעמים מנוצלים מפגשים אלו להברחת ציוד שאסור לאסירים להחזיק, בעיקר טלפונים סלולריים המאפשרים להם להיות בקשר עם גורמים מחוץ לכותלי הכלא.
כלא שקמה. צילום: אליהו הרשקוביץ
לפני מספר ימים נתפסו שני אסירים שבאמתחתם טלפונים סלולריים.
על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד חן עסיס לביא, בעת חיפוש על גופם של הנאשמים איאד מהלווס (42) תושב מזרח ירושלים, ואחמד צופי (32) תושב עזה, במהלך בדיקה שגרתית באמצעות מכשיר מגנומטר נמצאו טלפונים ניידים מאולתרים וכרטיס סים, שהוחבאו בתוך תחתוני הנאשמים.
יותר קווי אוטובוס מאשקלון לתל אביב ובחזרה: 'אגד' משפרת את השירות מאשקלון לתל אביב ומציעה קו חדש, יותר קווים באלו הקיימים ומסלולים רחבים יותר לרווחת תושבי אשקלון.
גלאם וזילברליכט. צילום: דוברות עיריית אשקלון
השבוע החלו שדרוגים בקווים מאשקלון לתל אביב ובחזרה:
* שינוי בלוחות הזמנים בקווים 304,302,300 – יותר נסיעות מאשקלון לתל אביב דרך הנת"צ בכביש 20 (איילון צפון).
* קו 302 מאשקלון לתל אביב-יפו (מסוף ארלוזורוב) יחל לפעול מהשכונות הדרומיות ודרך התחנה המרכזית ימשיך לתל אביב ומסלול האיסוף שלו יורחב על פי המסלול הבא: ייצא מתחנת ח.מ. שפירא/ ש"י עגנון, ימשיך בנסיעה ברחוב ח.מ. שפירא, יפנה שמאלה לשדרות עמק יזרעאל, שמאלה לרחוב בריכת רם, ימשיך ישר לרחוב אפרים צור, יפנה ימינה לרחוב יוספטל, שמאלה לרחוב ביאליק, ימינה לרחוב ההסתדרות, ימינה לשדרות בן-גוריון, שמאלה לתחנה המרכזית אשקלון וימשיך על פי המסלול המקורי.
המקרה הקשה בו על פי החשד תקף זיאד אעבד קשות את התינוקת א' בת העשרה החודשים וגרם למותה, הציף על פני השטח את הנושא של קשר רומנטי בין יהודיות לערבים. לאחר שנחשף שמה של האם ברשתות החברתיות נכנסו רבים לפרופיל הפייסבוק שלה וזיהו כי מדובר בה מאחר שהיא העלתה בו בקשה להתפלל לרפואת בתה שעוברת ניתוח מציל חיים.
מאות תגובות בפוסט של האמא
הפוסט הזה הועלה זמן קצר לאחר אשפוזה של התינוקת ועוד לפני מעצרה של האם. בתחילה היו שם תגובות שאיחלו בריאות לילדה ואחרים שהציעו תפילה, אלא שהחל מיום רביעי בבוקר נוספו לפוסט עוד כ-700 תגובות שרבות מהן ניאצו אותה.
