לפני כמה ימים היה אמור להתקיים טקס חגיגי במיוחד של חנוכת סניף חדש של ארגון החסד נר דוד אבי במרכז הרפואי ברזילי. אבל משבר הקורונה טרף את הקלפים, ובמקום חנוכת סניף חגיגית הגיע לשם מייסד העמותה הרב שמעון לוגסי לבדו וקבע מזוזה בפתח המקום.
ארגון החסד נר דוד אבי, למי שלא מכיר, הוא ארגון שעוסק בהשאלת ציוד רפואי כגון: מיטות רפואיות, כיסאות גלגלים, רחצה ושירותים, מנופי הרמה, מחוללי חמצן, הליכונים, קביים ואפילו ציוד כמו משאבות הנקה, אינהלציות ועוד.
הסניף החדש הסמוך לבית החולים ברזילי. צילום: ארגון "נר דוד אבי"
רבים מתושבי אשקלון נעזרו בשירותי הארגון הזה, ואין ספק שמדובר באחת הנקודות הכי מתאימות לפתיחת הסניף הזה. “צריך בברזילי סניף ואפילו חובה”, מסביר לוגסי, “כל בן אדם שיוצא מהמחלקה ומאגף השיקום וצריך ציוד רפואי כלשהו עובר דרכנו, משאיר פיקדון של סכומים סמליים ולוקח את הציוד שהוא זקוק לו לתקופה. ברגע שהוא מסיים הוא מחזיר את המכשיר ומקבל את הפיקדון בחזרה. השירות שלנו חינמי, כמובן מלבד הדברים שזה בלתי אפשרי מטעמי היגיינה, כמו למשל מתקן של מסכת אינהלציה שאנחנו לא יכולים להעביר ממטופל למטופל, אז אנחנו מוכרים את זה במחיר עלות.
“אני אתן דוגמה: בן אדם מגיע לבית החולים עם שבר ברגל, מגיע למיון ועושה גבס, ולאחר מכן הוא צריך ללכת הביתה בסופו של דבר. ומה יותר פשוט מלרדת מחדר המיון, לעשות סיבוב אפילו בלי לרדת מהכביש, להגיע אלינו ולקבל שירות ולמצוא את מה שנוח לו? בן משפחה נכנס, לוקח בשבילו, והחולה הולך הביתה מסודר.
"חובה בברזילי". לוגסי קובע מזוזה בסניף החדש. צילום: ארגון נר דוד אבי
“אני חייב לתת המון קרדיט לבית החולים ברזילי. מתחילת התהליך ועד עכשיו פרופסור חזי לוי, מנהל בית החולים, והדוברת איילת קידר ליוו אותי בכל צעד ושעל, מהמסמר הראשון שהונח פה. כמובן שגם כל הנהלת בית החולים עזרה ודחפה, הם נתנו את הפוש הזה כי הבינו כמה המקום הזה יכול לתת ולהעניק שירות טוב לאנשים”.
לוגסי מספר כי לפני שהחל משבר הקורונה הוא עסק גם בהקמת סניף בשדרות על שם אחת המתנדבות שהיו בארגון בתחילת הדרך ונפטרה. “דאגנו כבר לציוד והכול, אבל בעקבות הקורונה הקפאנו את הכול. יש לנו סניף גם בנתיבות, אבל ללא ציוד גדול כמו בברזילי, אבל כמובן שאם צריך משהו מיוחד, אז אפשר לספק מסניף אשקלון”.
“הייתי מרותק למיטה”
הרב שמעון לוגסי, בן 52, סבא לתשעה נכדים. נדמה כי התגורר באשקלון מאז ומעולם, אך לא. הוא הגיע לאשקלון בשנת 1986 כאיש חינוך, כשהיה המנהל של ישיבת אשקלון.
"יש לי המון עיסוקים". הרב המזמר. צילום: קרן רפאלי
את הארגון הוא הקים לאחר שעבר תאונת דרכים קשה. “בשנת 1988 עברתי תאונת דרכים ונפצעתי קשה עד אנוש, רגל ימין שלי התרסקה לגמרי. לאחר שיקום ארוך בקפלן ובבית לוינשטיין ברוך השם הצלחתי להתאושש. לקחתי נדר שאעזור לציבור אם אצא מכל זה. לאחר שהתאוששתי חשבתי איך אני יכול לקיים את הנדר שנדרתי ולעזור לציבור בצורה הטובה ביותר. ברגע שעברתי את התאונה ובכל תהליך השיקום הייתי מרותק למיטה, וכדי ללכת הייתי צריך המון ציוד רפואי. בשנים האלה היה מאוד קשה להשיג ציוד כזה, וסבלתי מזה מאוד. ככה הגיע לי הרעיון. וכשקיבלתי את הפיצויים, החלטתי ללכת על הכיוון של השאלת ציוד רפואי”.
בשנת 1990 הוא התחיל בקיום הנדר שלו והחל בהקמת הארגון. שנה לאחר מכן הקים סניף ראשון ברחוב חמד. עם הזמן זה התעצם והוא הקים סניפים בנתיבות, אשדוד, שדרות, קריית גת ומיתר. חמש שנים לאחר מכן הוא התחיל להתעסק גם באחזקת אמבולנסים והסעת חולים, “הגענו למצב שהיו לנו חמישה אמבולנסים ורצף של 35-30 נסיעות ביום, כמות עוצמתית. לקראת שנת 2013 גנבו לנו אמבולנס, ובכלל נוצרו לנו בעיות קשות שבעקבותיהן החלטנו להפסיק עם נושא האמבולנסים. עברנו משבר בתקופה הזו. פינו אותנו מאחד הסניפים שלנו, והעירייה נתנה לנו מקלט באזור רחוב שלום עליכם. לאחר מכן התחיל מבצע עופרת יצוקה, וביקשו מאיתנו לפתוח את המקלט לתושבים. כשנגמר הסבב, נפלה עלינו עוד מכה כשגילינו שגנבו לנו ציוד רפואי ונעשה לנו נזק כספי רב. משם עברנו למקלט אחר ברחוב יוסף שפירא ליד מכבי האש. גם שם ביקשו מאיתנו לפתוח את המקלטים בצוק איתן ועמוד ענן, ובאופן כללי התקשינו לעבוד גם שם והחלטנו להתחיל לעבוד במתכונת של שירות עד הבית. היינו פשוט באים ונותנים את הציוד עד הבית, ללא קבלת קהל. בשנת 2014 התחלנו תהליך של מציאת מקום, וזכינו במכרז של שטח בתוך בית החולים. בית החולים נותן את השטח, ואנחנו לקחנו על עצמנו לבנות את המקום. היתר סופי לבנייה קיבלנו רק בשנה שעברה. לקח לנו כשנה לבנות את המקום. קיבלנו עזרה רבה מהמון אנשים טובים ויקרים, בעלי עסקים באשקלון שתרמו ועזרו לנו”.
“נחדש את שירותי האמבולנסים”
כשלוגסי נזכר בתחילת הדרך שלו בשנים הראשונות של הארגון, הוא זוכר היטב מי עמד שם לצידו, “ הקמתי את הארגון ביוזמה שלי. לאחר שנתיים-שלוש נקלע אליי דוקטור יהושע רוזנר ז”ל, שהיה במקצועו רופא שיניים. הוא הגיע אליי למשרד וביקש ציוד כלשהו עבור חבר שלו. לאחר שקיבל שירות המשיך לשבת במשרד והתעניין בפרויקט שלנו ומה אנחנו עושים. הוא התפעל מאוד מהשירות והציוד החדיש והתחיל לשאול שאלות. הוא ישב בהתחלה רק עם המזכירה ואז ביקש לפגוש אותי. הוא אמר לי שאם אני צריך עזרה, הוא כאן. יהושע נכנס לי ללב, התרשמתי ממנו לטובה ובאמת נעזרתי בו בהרבה דברים”.
"אי אפשר לתאר את העזרה שלו לארגון". לוח ההקדשה לזכרו של ד"ר רוזנר
לאחר כמה חודשים כבר הצטרף ד”ר רוזנר כחבר עמותה ואפילו כמורשה חתימה בבנק. “אי אפשר לתאר את סדר הגודל של הדחיפה והעזרה שהוא נתן לארגון הזה, כולל הלוואות מכיסו הפרטי לטובת העמותה”, נזכר לוגסי, “לכל דבר שרציתי להעביר בישיבות הנהלה, כמו למשל רכישת אמבולנס, הוא היה אופוזיציה מאוד קשה. יהושע תמיד היה אומר לי שהוא לא מנסה להיות אופוזיציה ולהגיד לא בכוונה, אלא רוצה לשאול ולחקור כדי שאדע לקראת מה אני הולך. הוא תמיד היה אומר לי שהוא שואל את השאלות הקשות כדי שיהיו לי את התשובות הכי נכונות, ושבסוף הוא ידאג לי לכל מה שארצה שיהיה לי, אבל רק שיהיה בטוח שזה טוב עבורי. הרצינות והחוכמה שלו מאוד חיברה אותי אליו. לא פעם אחת ולא פעמיים הפניתי אליו אנשים מעוטי יכולת, והיה עושה להם טיפולי שיניים בחינם וביקש שלא אספר על זה לאף אחד, עשה מתן בסתר. לצערי ,יהושע נפרד מאיתנו לפני כמה שנים כשנפטר ממחלת הסרטן בגיל די צעיר. מתחת למחשב שלי יש לי תמונה שלו, ובכניסה למשרד עשינו לו לוח הקדשה עם התמונה שלו. זה המעט שאנחנו יכולים להחזיר לו על כל מה שהוא נתן פה”.
האם יש כוונה להחזיר את שירותי האמבולנסים כמו שהיו בעבר?
“בעזרת השם בשנה הקרובה אנחנו מתכוונים לחדש את שירותי האמבולנסים, ניתן שירות גם לבית החולים עצמו וגם לתושבים במחירים מסובסדים”.
לכמה אנשים עזרת בחייך?
“עשרות אלפי אנשים, באמת שאי אפשר למנות. אני זוכר שעוד לפני הרבה שנים, בתחילת הדרך, הייתה אישה אחת שהייתה בהיריון וכנראה שלקחה כדורים בזמן ההיריון. הרבה רופאים אמרו לה שכנראה התינוקת תהיה פגומה והכניסו אותה ללחץ. היא פנתה אליי לעזרה. נסעתי בשעה מאוחרת מאוד לרב גריינמן שהתעסק בכל הנושא של רפואה, הוא קרא את הרשימה של התרופות שהאישה לקחה ואמר לי שהכול יהיה בסדר. הלכתי אליה והרגעתי אותה שהתינוקת תהיה בריאה ושהכול טוב. התינוקת נולדה והכול הלך כשורה ברוך השם, והיום היא כבר בת 25, ואחותה הקטנה סגרה מעגל כשהיא מתנדבת אצלנו במשרד”.
"מתכוונים לחדש את שירותי האמבולנס". לוגסי עם אמבולנס של הארגון
משבר הקורונה, כאמור, פגע בפתיחת הסניף בשדרות וגם ביטל את חנוכת הסניף בברזילי, אבל מבחינת העבודה השוטפת, הקצב רק הוכפל, “חשבתי שבעקבות הקורונה אנשים יפחדו להגיע לבית החולים, והעבודה תופחת, מיד הבנתי כמה שזה בדיוק ההפך. בזמן הקורונה הילדים של הקשישים שנמצאים בבתי האבות מפחדים להשאיר אותם שם ומחליטים להביא אותם הביתה. כדי להביא אנשים כאלה הביתה צריך ציוד מיוחד. הכפלנו את העבודה בימים האלה, אנחנו יוצאים מהמשרד בתשע בערב. המון אנשים באים ולוקחים ציוד רפואי. כמובן שלא יכולתי שלא לראות את מצוקת האנשים לגבי החוסר בחומרי החיטוי והמסכות והבנתי שרשתות מפריזות במחירים של מוצרים אלה, ולכן שוחחתי עם כמה ספקים גדולים ורכשנו כמות גדולה של מסכות וחומרי חיטוי, אותם אנחנו מוכרים במחירי עלות רק לאנשים מעוטי יכולת. יש אנשים שמפחדים להגיע בתקופה הזו, אז הקמנו שירות מיוחד לתקופה הזו, אנחנו שולחים לאנשים האלו לינק, הם ממלאים את כל הפרטים הדרושים, ואז אנחנו פשוט שולחים מתנדב או מונית עם המכשיר הרצוי”.
“אני עוזר לציבור מחוץ למועצה”
מעבר להיותו מייסד ומנהל של אחד הארגונים החשובים בעיר, לוגסי אף עסק לא מעט בפוליטיקה בתוך המסגרת של מפלגת ש”ס. בקדנציה האחרונה של מועצת העיר הוא אף כיהן כחבר מועצה מטעם המפלגה. בבחירות האחרונות הוא נדחק למקום השישי והלא ריאלי.
"אעשה מה שהוא מבקש". לוגסי והרב יעקב אביטן
איך אתה מרגיש עם זה שדחקו אותך ברשימה?
“לפני הבחירות קרא לי הרב יעקב אביטן ורצה שאכנס לפוליטיקה כדי לסייע בתחום שלי, שזה הבריאות. הרב אביטן ואיתמר שמעוני חשבו שתיק הבריאות תפור עבורי. חשבתי שאני יכול להשפיע, אבל גיליתי במהלך הזמן שאני עוזר לציבור יותר שאני בחוץ מאשר שאני בתוך המועצה. ולראיה, אני עושה דברים למען הציבור כבר במשך 30 שנה. אני תמיד נותן לציבור, אבל מחפש את המקום הטוב ביותר שממנו אני יכול לתת לציבור. אם אני נמצא במועצה וידיי קשורות, לא עשיתי בזה כלום. בחוץ אני יכול לעשות הכול, וברוך השם אני עושה דברים נפלאים.
“בדעה אחת עם הרב יעקב אביטן החלטתי להיות במקום השישי ברשימה. עשיתי את זה בכוונה כי לא היה לנו סיכוי לקבל שישה מנדטים, ואני רציתי מצד אחד להישאר בסיעה כדי שאם הרב אביטן יצטרך לקרוא לי לדגל, אוכל להגיע, ומצד שני פינתי את הזמן שלי להתעסק במה שאני באמת אוהב ורוצה. מבחינת הרב, יכולתי לקבל גם את המקום השני ברשימה אם הייתי רוצה, אך יש לי המון עיסוקים. בנוסף לארגון שלי, אני גם ראש סניף איחוד הצלה באשקלון. יש לי 60 מתנדבים, לא פשוט לנהל דבר כזה. אני עושה הכול בהתנדבות ואני גם צריך להתפרנס. הפרנסה שלי זה רב מזמר ועורך חופה וקידושין. אין לי מנוחה. אז בטח שאין לי זמן להכניס בין כל זה שמונה-תשע ישיבות בשבוע”.
"לא פשוט לנהל דבר כזה". לוגסי ומתנדבי איחוד הצלה
מה דעתך על התפקוד של ראש העירייה תומר גלאם?
“ראש העירייה מטפל במשבר הקורונה בצורה מאוד ראויה, יש מסביבו אנשים טובים, יש לו סגנים טובים. אני מאמין שהוא והרב אביטן יושבים ביחד הרבה, ואני חושב שהתושבים כרגע נמצאים בידיים טובות, והכול נראה על פניו בסדר. אני כבר לא שם, אז אני לא יודע הכול לפרטי פרטים, אבל אני רואה מה שקורה בעיר. תמיד יהיו כאלה שיגידו טוב ולא טוב, אפילו למשה רבנו היו מתנגדים. אני מאמין שהוא עושה את כל ההשתדלות ומתנהל בצורה נכונה וחכמה. אני מאחל לו שרק יצליח, הצלחה שלו זו הצלחה שלנו”.
"הציבור בידיים הטובות שלו". לוגסי ותומר גלאם
האם נראה אותך חוזר בעתיד להתמודד על מקום במועצת העיר?
“המטרה שלי זה לתת את המענה הטוב ביותר לציבור הרחב. אני נמצא ברשימה ותחת שרביטו של הרב יעקב אביטן, שהחברות והנאמנות בינינו היא אין סופית. יש לנו הערכה גבוהה אחד כלפי השני. איפה שהוא צריך אותי הוא ימצא – בכל שעה ורגע ומקום שיבקש אני ניצב. כי הוא עמד לצידי תמיד ובכל מקום שרציתי, תמיד כיבד והתייחס בצורה טובה. מתי שיקרא לי לדגל אני אבוא. אני יודע שאם הרב אביטן יצטרך אותי, הוא יקרא לי. אבל אם הוא יודע שזה יפריע לי ולא יהיה דבר נכון עבורי, אז הוא לא יקרא לי. מחר-מחרתיים הוא יכול לבוא ולהרים טלפון ולהגיד לי אתה חוזר. אם זה יקרה, אני אסכים ואעשה מה שהוא מבקש, כי ככה אנחנו רגילים. אנחנו מכירים מעל 30 שנה ומכבדים מאוד אחד את השני”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
את הריאיון איתו מבקש לוגסי לסיים בפנייה לתושבי העיר: “אני פונה לתושבי אשקלון ובכלל לכולם, מבקש ומתחנן: בבקשה תשבו בבית. זה לא פשוט, אנחנו לקראת חג הפסח, וכל אחד אומר – ‘אני אלך רק לפה ולשם’ – ואז האנשים מתכנסים ומגיעים לאותו מקום, מדביקים אחד את השני ויוצרים בלגאן שלם. יש דרכים אחרות להתארגן לחג, בעזרת משלוחים. חשוב לשמור מרחק אחד מהשני. רק אם נשב בבית, ננצח את הנגיף הזה. ואם כבר יושבים בבית, אז אפשר לקרוא פרק תהילים להבראת החולים ובכלל לשאר עם ישראל, שחס וחלילה לא יחלו”.
