אניה ז’לזני היא גננת ותיקה מאשקלון. היא עבדה בשני גנים באזור: גן “מוסיקה לי” באשקלון וגן “פילפילון” בקיבוץ כרמיה. בעקבות המעשה שבו הודתה והורשעה היא פוטרה משני הגנים שבהם עבדה. גזר דינה ניתן באחרונה, ולפיו היא לא תרצה מאסר כלל.
האירוע התרחש בסוף חודש מאי בשנה שעברה בשעת צהריים בגן שבו עבדה בקיבוץ כרמיה כגננת. אז היא נכנסה עם קבוצת פעוטות לחדר בגן לצורך השכבתם לשנת צהריים. פעוט כבן שנה המטופל בפעוטון שכב על המזרן כאשר ידו מחוץ למזרן.
בשלב הזה דרכה ז’לזני על כף ידו של הפעוט “באמצעות כף רגלה עד שהפעוט החל לבכות, ואמרה לפעוט כי בכל פעם שיוריד את היד מהמזרן – היא תדרוך עליו”, נכתב בגזר הדין.
גן ילדים. צילום אילוסטרציה: אייל טואג
אלא שכאן זה לא הסתיים. “כשהפעוט שוכב על בטנו כשפניו למזרון, הניחה הנאשמת את כפות רגליה, הנעולות בנעלי ספורט, על גבו של הפעוט ובכך מנעה ממנו לקום”, נכתב בגזר הדין. ז’לזני עצמה הסבירה כי הדבר קרה בשל עייפות וקושי לעבוד עם צוות לא מיומן.
בחודש מאי השנה, כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום נגדה, היא הודתה במעשים הללו במסגרת הסדר טיעון שבו הוקל סעיף האישום נגדה.
במסגרת הטיעונים לעונש דרשו בפרקליטות לגזור את עונשה בין כמה חודשי מאסר שיומרו לעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל.
“כמוה לא הייתה לי”
מי שהגיעה לבית המשפט ודיברה להגנתה של ז’לזני היא המעסיקה שלה מהגן באשקלון מאיה קרן שטרן מגן “מוסיקה לי”. היא סיפרה כי העסיקה אותה במשך 15 שנה וכי היא עזבה אותה בשנת 2017. “אני יכולה להגיד שהעסקתי כל כך הרבה עובדות כל השנים האלה ואני אומרת בפה מלא, מוכנה להישבע בכל מכונת אמת, שכמוה לא הייתה לי מעולם, מגיעה בזמן, היושרה שלה מדהימה אותי, אפילו הבת שלי הייתה בגן הזה, וזו הייתה פעם אחרונה כי לאחר מכן לא סמכתי על אף אחד אחר… עזבה ב-2017, היא אמרה היא רוצה לראות את החינוך הקיבוצי, אצלי היו הרבה ילדים והיא רצתה להגיע למקום הפסטורלי, קצת נעים. אמרתי לה שכואב לי ואני רוצה שהיא תישאר איתי עד לפנסיה ויעידו המכתבים שכתבתי בכל השנים. אמרתי לה, ‘טוב, אני אוהבת אותך, אבל אם את רוצה תלכי’… ידעתי שהיא עובדת שם, לא שמעתי הכפשות או משהו לא תקין אצל אף אחד. היא אף פעם לא תגיד משהו רע על מישהו אחר”.
תינוק. צילום אילוסטרציה: אייל טואג
היא הוסיפה וסיפרה כי היא קיבלה אותה בחזרה לעבודה השנה למרות שידעה על המקרה משנה שעברה שבו דרכה על הפעוט, “כשהחזרתי אותה השנה, ידעתי היא שיתפה אותי ובכל זאת אני בקשתי ממנה שתבוא לעבודה. כשהיא שיתפה אותי ואמרה ‘אני לא יודעת אם את רוצה להעסיק אותי’ אמרתי ש’בטח, אני סומכת עלייך ומכירה אותך ואין ספק’. היא ממש אמרה לי ‘תראי אם באמת את רוצה את זה’, אין לי ספק שזה מקרה בודד, בגן שלי יש מצלמות ואני יכולה לראות כל דבר בכל שלב. לקחתי אותה בלי בכלל ספק כלשהו ולמרות שהיא אמרה לי לקחת את זה בחשבון. אני מודה שגם כשהיא לא ידעה הסתכלתי במצלמות וגם הורים. הורים אומרים שאין כמוה, הסבלנות, האיכפתיות ואני לא מבינה איך יכולה להיות סאגה כזו, אני לא יכולה לדמיין משהו כזה לאחת כמוה. הורים בכו בסוף שנה שידעו שהיא עוזבת”.
“זה קרה בגלל עייפות”
ז’לזני עצמה הסבירה בבית המשפט מדוע יש להקל בעונשה. היא סיפרה כי היא עוסקת בתחום קרוב ל-25 שנים, “אני בחרתי במקצוע הזה, אני אוהבת את התחום שאני עוסקת בו, עשיתי דרך ארוכה ולאורך כל הדרך לא קרה איתי שום דבר דומה. המקרה שקרה בקיבוץ כרמיה מלווה אותי עד היום, לקחתי אחריות, אני לא ישנה טוב עם מה שעשיתי”.
השופטת טל לחיאני שהם. צילום: אתר בתי המשפט
היא אמרה עוד כי היא רגועה שלא נגרם נזק לילד וסיפרה כי אימו של הילד חיבקה אותה וכי אביו של הפעוט אמר שהוא מכבד אותה מקצועית. “אני לא רואה את עצמי עוסקת בתחום אחר, כי יש לי המון לתת לילדים, אני ממשיכה ללמוד, אני משתלמת, זה תחום שאם לא בתחום הזה, אני לא רואה עצמי בשום תחום אחר… לקחתי אחריות על ההתנהגות שלי, אני לא דוגלת בשיטה כזו, אני מתביישת בהתנהגות שלי, לא הייתי רגועה אותו יום. באותו מקום הייתה תחלופה של עובדות, והמחליפות גרמו לקושי בעבודה, והמקרה שקרה זה בגלל עייפות וקושי לעבוד עם צוות לא מיומן”.
“פגיעה משמעותית באמון הציבור”
נציגת הפרקליטות עו”ד רותם ארד אמרה בדיון כי במעשה שלה פגעה ז’לזני בשלושה ערכים: “האחד, פגיעה בפעוט בגופו והגנה על גופו ושלמותו של פעוט רך בשנים שנמצא תחת אחריות על מי שהופקד על שמירה עליו שסומכים על אותו אדם שמטפל ואמורים להרגיש בגן בטוחים, מקום בו נמצאים מרבית היום, פוגשים בגננות יותר מאשר בהוריהם. בנוסף, פגיעה בהורים שהפקידו את היקר להם מכול בידי גננת שתשמור, תאהב, תגן ובעצם היא מעלה באמונים. ערך נוסף הוא אמון ציבור ואמון ציבור ההורים בכלל במקצוע הגננות, הטלת ספק גדול וחשש על מי שאמור להגן על ילדיהם, ובית משפט רואה את אינספור המקרים שעולים היום בגנים, ושאלה ראשונה שנשאלת זה האם יש מצלמות במקום. אני יכולה להעיד שלצערי, המון הורים דבוקים למסך הטלפון היום כדי לראות את מצלמות הגן ולראות שהפעוט שלהם מוגן ולא מותקף בגן, וזה פגיעה משמעותית באמון הציבור”.
עוד הוסיפה נציגת הפרקליטות בנוגע לנסיבות של ביצוע העבירה, “המעשים בוצעו באטימות וקור רוח. הגננת אמורה להגן על התינוק וגורמת לו לנזק פיזי, נפשי הן להורה הפעוט והן לפעוט עצמו. בנוסף, הנאשמת תוקפת את מי שלא יכול להגן על עצמו פיזית ולספר את שחווה להוריו בגן, והיא בעצם מנצלת את מעמד הכוח שלה ומבצעת את העבירות”.
“מחייבת ענישה מרתיעה”
בשבוע שעבר ביום חמישי נגזר דינה של ז’לזני על ידי השופטת טל לחיאני שוהם. אף ששירות המבחן ביקש לשקול שלא להרשיע אותה, החליטה השופטת כן להרשיע אותה, “סעיף העבירה עליה נותנת הנאשמת את הדין, מבלי להמעיט בחומרתה, איננה מהחמורות שבספר החוקים. עם זאת, נסיבותיה במקרה דנן, הכוללות פגיעה מתמשכת תוך פניה מאיימת לפעוט חסר ישע היא חמורה וככלל מחייבת ענישה מרתיעה, וזאת בשל הנזק הפוטנציאלי הקיים בעצם ביצועה”, כתבה השופטת.
גן ילדים. צילום: זאב שטרן
מנגד ראתה השופטת בצורה חיובית את העובדה שהגננת נטלה אחריות על מעשיה, וכי היא אשר דיווחה לאחר כמה ימים על ביצוע המעשה למנהלת הגן, קיימה פגישה עם הורי הפעוט ובמהלכה נטלה אחריות על המעשה והביעה חרטה ובושה על מעשיה. כמו כן, לקחה השופטת בחשבון את ההמלצות החיוביות מצד מעסיקיה ומצד הורים לילדים אשר טיפלה בהם וכן מדבריה של מנהלת הגן באשקלון.
לבסוף החליטה השופטת שלא לגזור על ז’לזני מאסר בפועל, אפילו לא בריצוי עבודות שירות, אלא רק שלושה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים וכן תשלום פיצוי בגובה 5,000 שקלים להורי הילד.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
עו”ד אסף דוק, אשר ייצג את ז’לזני, מסר בתגובה: “על אף מעשיה החמורים של הלקוחה, בית המשפט ביצע איזונים נכונים בין השיקולים השונים והחליט לבסוף לגזור על הנאשמת עונש ברף הנמוך של המתחם, זאת לנוכח העבודה כי מדובר בנאשמת נורמטיבית, גננת במקצועה כבר עשרות שנים, שמעולם לא הוחשדה או נאשמה במעשים דומים בעברה, שביצעה את העבירה המיוחסת לה על רקע עייפות וכאוס פנימי וללא כל תכנון מוקדם”.
