הצפות באשקלון בשנת 2015. צילום: אילן אסייג
הצפות באשקלון בשנת 2015. צילום: אילן אסייג

פיני ביטון קורא לעירייה לחשב מסלול מחדש בנוגע להצפות בחורף

פיני ביטון שמע את ההסבר של ראש העירייה שאין עיר בארץ שיכולה להתמודד עם כמות גשם גדולה, והוא מוכן לקבל אותו כנימוק לאירועי העבר. עם הפנים קדימה לעתיד אי אפשר להשלים עם מראות של כלי רכב טובעים בלב העיר. "לא ניתן עוד להשאיר את המצב כך", הוא כותב

פורסם בתאריך: 27.12.19 10:41

גשם של עלבונות

המערכת החורפית שהחלה בערב שלישי בצורה רגועה, ועל פי התחזיות תהפוך למשמעותית הרבה יותר ותביא עמה גשמים, רוחות שיטפונות, לא ממש מבשרת טובות. במכת הגשם הקודמת נחשפה אי עמידתה של מערכת הניקוז שלנו באשקלון. כל אירוע קיצון של מטח גשם כבד מאוד בפרק זמן קצר הופך את העיר למיני ונציה מארץ המגף. אמנם המראה הפסטורלי והציורי יפה כשלעצמו, אבל תכל’ס, אשקלון פשוט מוצפת באזורים רבים בעיר.

פיני ביטון. צילום: פבל

פיני ביטון. צילום: פבל

האמירה של ראש העירייה תומר גלאם כי "אין עיר בארץ שיכולה להתמודד עם כמות גשם כזאת בפרק זמן כל כך קצר" נשמעה לי קצת מוגזמת, לפחות בהתחלה, לפני שביררתי דברים לעומקם. אחר כך באה הכתבה של איילה חסון, כתבה לא מחמיאה שכותרתה: "חלמאות נוסח אשקלון", הדברים כוונו בעיקר להחלטה לשאוב מים מרחוב הנמר ולהעבירם אחר כבוד לרחוב האחורי (רחוב קיסריה). אליבא דאיילה חסון זה רעיון מטומטם: "מעבירים את ההצפה מרחוב הנמר לרחוב הסמוך". איזה יופי, איילה חסון תפסה את האשקלונים במלוא "טיפשותם". רק חבל שלא בדקה מעט יותר לעומק, כי אז הייתה אפילו מבינה את ההיגיון שמאחורי זה:

המפלס בקטע הרחוב המקביל הוא שונה, וזה היה מאפשר לזרימה יותר מהירה של המשקעים ופחות הצפה. הכי חשוב: ברחוב המקביל הבניינים גבוהים ועל עמודים, כך שגם אם הייתה הצפה, בתי הדיירים היו עדיין מוגנים, בניגוד למה שקורה בקטע הבעייתי ברחוב הנמר. אבל למה לבדוק אם יש לנו "ידיעה שווה ואטרקטיבית"?

מילא, איילה חסון וערוץ 13 הם לא הבעיה כאן. הבעיה האמיתית היא שיש בעיה קשה של שיפועי ניקוז בכמה נקודות בעיר. בעיה שלא נתגלתה פתאום בשנה-שנתיים האחרונות. בעיה שידועה זה שנים. רחוב הנמר נקרא "נקודה חמה" בתרחישי אירוע מזג אוויר קיצון במטה החירום בעירייה. כמו רחוב הנמר יש עוד שלוש-שש נקודות חמות בעיר (תלוי בכמות הגשם ללא הפסקה ופרק הזמן שזה נמשך).



האמירה של ראש העיר לגבי אי היכולת להתמודד עם כמות כזו בפרק זמן קצר נכונה בעיקר לאירוע חריג וקיצון. אירוע שעל פי התחזיות הרב שנתיות אמור היה לקרות אחת לכמה שנים. ההתחממות הגלובלית, שהחלה לתת אותותיה בכל מקום על הגלובוס, טרפה את הקלפים ויצרה מציאות חדשה: אירוע חריג בתדירות של פעמיים-שלוש בשנה במקום פעם בכמה שנים. בטח תשאלו, מה הקשר? העיר אמורה להיות ערוכה כל הזמן, לא? זהו שלא.

כלומר, המציאות האמיתית היא שכבר לפני כמה שנים יודעים במינהל ההנדסה בעיריית אשקלון שיש כמה נקודות בעיר שמועדות להצפות בכל אירוע קיצון דוגמת האירוע האחרון. אממה, מאחר שמדובר על קטעי ניקוז ארוכים מאוד הבנויים כך שקיבולת המים שלהם בגלל שיפועים מינוריים ונקודות מפגש עם מפלסים בעייתיים, אז עלות תיקון ה"בעיה" גבוהה מאוד, כמה מיליונים טובים.

עובדתית, עיריית אשקלון השכילה לפתור בעיה גדולה ברחוב שדרות ירושלים, אבל שם הפתרון היה פשוט יותר מאחר שהמפלסים הקיימים עם ירידה חדה לכיוון הים מאפשרים זאת. אז כפי שכתבתי עלות גבוהה מדי למול אירוע קיצון אחת לכמה שנים הביאו להחלטה "לחיות  עם זה" עד הפעם הבאה. מה שלא נלקח בחשבון הוא השינוי באקלים ובתדירות האירועים.

כעת העירייה חייבת לחשב מסלול מחדש. מאחר שהנזקים שבעקבות האירועים הנ"ל בתדירות העכשווית כבר מחייבים ישיבה על המדוכה ומציאת פתרון. לא ניתן עוד להשאיר את המצב כך. לפי הבנתי, ראש העיר, חרף מצב הקופה הקשה, מכוון את המערכת למציאת פתרונות. הבנתי שיש כמה פתרונות, כולם לא זולים, חלקם נקודתיים בלבד, אבל נותנים מענה לפרק הזמן הכאוטי הקצר, ואולי די לנו בזה בשלב זה. כחבר וכתושב המלא הערכה לצוותי אגף אחזקת הדרכים, שנמצאים שם לפני, במהלך ואחרי השיטפונות, אני מניח שהפתרונות המוצעים כבר יתחילו להיות מיושמים, אני סומך על תומר ויודע שזה בראש מעייניו. יחד עם זאת, אני יודע וגם אתם יודעים שהגיעו מים עד…

זיווה יקרה

זה מכבר נפרדה עירית אשקלון מעובדת יקרה שפרשה לגמלאות, הגברת זיווה מיימון.

את העובדת היקרה הספקתי להכיר לא מזמן. בביקוריי הלא מעטים בלשכת סגנית ראש העיר מיריי אלטיט צדה את עיני האישה החייכנית והלבבית, שמקבלת את כולם בסבר פנים יפות ובנועם.

זיוה מימון. צילום: דוברות עיריית אשקלון

זיוה מימון. צילום: דוברות עיריית אשקלון

במהלך חיינו האינטנסיביים אנו פוגשים פנים רבות בחטף או במפגש קצר של רגע. רבים יחלפו על פנינו מבלי שנשים לב בכלל. חלקם יותירו רושם ראשוני הבנוי בעיקר משפת גוף, חיוך לבבי מזמין או מבט עקום שמרחיק אותך. זיווה מיימון שייכת לחיוך המזמין הלבבי, שאחר כך הופך לאמפתיה שלמה ונכונות לסייע לכל דכפין. היא נכס אמיתי לכל ארגון, בטח ברשות מקומית, אשר המגע עם תושבים ומקבלי שירות הוא כמעט קריטי.

לזיווה היקרה סיפור חיים מורכב ומלא במהמורות שיכלו בנקל להוריד את החיוך הנצחי שלה. למדתי להכיר אישה מיוחדת, שירותית בכל רמ"ח איבריה המשרה אווירה נינוחה בסביבת העבודה שלה. מיריי אלטיט היטיבה לבטא את הערכתה והערכת העירייה לאישה המיוחדת הזאת.

לי, כמי שזכה למעט מנוכחותה המרשימה וכמי "שהציץ ונפגע", יש אפשרות צנועה ברשותכם קוראיי היקרים לומר לה בשם כל תושבי אשקלון: תודה על שנים רבות של עשייה במקצועיות רבה. תודה על היותך דוגמה ומופת לעובדת ציבור המגיעה לעבודה עם חיוך המלווה אותך ואת כל באי המשרד שבניהולך. אני מאחל לך הצלחה בפרק הבא של חייך עם עשייה שיש בה הנאה ותכלית. עשי הכול בבריאות טובה.

תודה.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר