בשבועיים האחרונים רץ ברשתות השונות קמפיין ועדת הבחירות לכנסת ה-21 בהכרזה הברורה שכל אחד יכול להשפיע, גם אם הוא לא מוש. מוש הוא אותו בחור שמחליט להתמודד בבחירות הקרובות כדי לייצר שינוי ולהשפיע לעומת חברו, הבחור הממוצע שמייחל לשינוי אבל הוא לא האקטיביסט הטיפוסי. הקמפיין המשעשע פונה לציבור בקריאה שהשינוי מתחיל במימוש זכות הבחירה בקלפי. מהלך זה נובע ממגמת ירידה שהחלה במערכת הבחירות בשנת 2003 שהסתכמה ב-68% הצבעה, ומכאן הלכו וירדו אחוזי ההצבעה עד לבחירות האחרונות שהתקיימו בשנת 2015 והצליחו לעורר כ-72% מציבור הבוחרים לשוב ולקחת אחריות. הירידה המגמתית קשורה בהכרח לכך שמשנת 2003 ועד 2015 התקיימו חמש מערכות בחירות לראשות הממשלה והכנסת, חמש פעמים במהלך 12 שנים של חוסר יציבות שלטונית. הבעת חוסר האמון במנהיגים שהבטיחו ולא קיימו הגיעה לשיא עליבותה עם 63% הצבעה בלבד בבחירות שהתקיימו ב-2006. לכן קמפיין שמעודד הצבעה הוא הכרחי וחשוב בעיקר לנו, תושבי הדרום, שצריכים יותר מאי פעם להביע את עמדתנו ביום הבחירות לגבי מדיניות תגובה והעדפה כושלת של הממשלה הנוכחית.
עינב קורן
כאמור, השם של הדמות המובילה בקמפיין הוא “מוּש” ומרמז במידה רבה על כך שאקטיביזם חברתי כיום הוא האידיאל, וזאת באמצעות משחק מילים בסלנג החדש – "מוּש" מלשון מושלם (באופן אישי אני לא סובלת את הקיצור הסלנגי הזה שחוטא למשמעות המילה "מושלם" כי כשמשמיטים את ה-לם הוא כבר לא ממש מושלם אלא חסר). הקריאה מטעם ועדת הבחירות ללקיחת אחריות חברתית והובלת שינוי במסגרת הזכות הדמוקרטית שלנו היא אינה מובנת מאליה. המסר הסמוי בקמפיין מעיד על השובע של הציבור ואפילו של הממסד משלטון המלוכנות שהתפתח בישראל בחסות נתניהו. הפוליטיקאי הממוצע בישראל רחוק שנות אור מלהיות מושלם, הוא מקסימום מוּש. ברוב המקרים הוא מוּש-חת, עסוק בשררה ורווח אישי, בקידום ילדיו ומקורביו, שחלקם נטולי כישורים, ובמקרה של חזן גם נטולי מוח, תרתי משמע (ראו פרשת ההצבעות הכפולות של חזן האב ב-2003 כשלקח במרמה את “המוח” של מערכת ההצבעה בכנסת).
אולי הפוליטיקאי הישראלי הוא בעצם מוּש-עה מתפקידו כי בגד באמון הציבור שבחר בו. חִשבו כמה פוליטיקאים בישראל חצו את הקו מבית הנבחרים לבית הכלא והפכו באחת מבכיר לאסיר. חלקם אפילו שבו לעיסוקם הקודם כאילו לא היה דבר מעולם, בגסות בוחשים בקלחת תאוות הבצע, השוחד וההולילנד ובו זמנית בציניות רבה מנופפים בדגל התמיכה באנשים השקופים.
בנימין נתניהו. צילום: אמיל סלמן
ככל שאני חושבת על זה הפוליטיקאי הישראלי הוא למעשה מוּש-חז. רטוריקן חד שמטריח את הציבור ב”הכרזה דרמטית” ומשקיע אנרגיה מיותרת וזמן מסך בפריים טיים כדי להתבכיין על כך שחוקרים אותו כי נחשד במספר עבירות חמורות. מושחז אבל קהה לרגשות ציבור הנכים, משפחות חד הוריות, תושבי הפריפריה, מטוּוחי רצועת עזה, “משועממת” מקריית שמונה, והרשימה עוד ארוכה. ומנגד, אז מה אם הוא מגמגם בסערת רגשות, גם משה רבינו גמגם והנהיג. הפוליטיקאי הישראלי הוא גם מוּש-פל ומוּש-מץ. מימין ומשמאל, כולם יורים לכל כיוון, מאבדים אחיזה בשיח ראוי ומכבד, ולו רק שלא יישמט תחתם הכיסא. אמירות גזעניות ופוגעניות, הומור מפוקפק שמזלזל בעיתונאי נכה צה”ל, “אבחונים” למחלות נפש, שימוש ב”מזרחי” או ב”תושבי הדרום” כעלה תאנה שינפנפו רגע אחרי הבחירות, “מנשקי מזוזות”, קריאות “הדתה” חסרות בסיס ושפע השמצות והשפלות. אחר כך כולנו מתפלאים מהיכן מגיעה האלימות לבתי הספר ולמגרשי השעשועים. לילדים שלנו לצערי הרב יש מודלים רעים לחיקוי, והם קברניטי הספינה השוקעת שלנו.
בסופו של דבר, גילינו השבוע שיש לנו גם עסק עם מוּש-תל או בשמו הפופולרי בּוֹט. פרופילים מזויפים בפייסבוק, רובוטים בשירות המלחמה הפסיכולוגית, שנועדו להפגין תמיכה ואהדה רבה כדי לדכא את רוחם של יתר המועמדים ולעצב תמונת מצב של תמיכה גורפת לכאורה. השיטה משתנה ממערכת בחירות לבאה אחריה, אבל הלכלוך בעינו נשאר וחבל.
בחירות 2019 – טורי דעה:
בינואר 2003 התקיימו הבחירות לכנסת ה-16, הייתי אז בת 21 ופרסמתי את הטקסט הבא “פרה חולבת” בעלון הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון. השיר אקטואלי לצערי גם לאחר 16 שנים:
מעשה בפרה שחלמה להיות פרודוקטיבית,
לתרום לחברה, להשפיע ולשנות
להיות חלק מהפיכה אקטיבית,
היא שאפה להיות קדושה, לפחות…
השתתפה בכנסים, הפגנות ונשפי צדקה
שילמה כספים, התחייבה ועברה על החוק
חתמה על ערבויות ללא הצדקה
בשביל מטרה חשובה – מותר ללכת רחוק!
היא ממש הרגישה בלב העשייה
אפילו האמינה שהיא אסרטיבית,
אך בחסר לוקה אופייה
בינינו, היא נורא נאיבית!
ומתוך מחאה חברתית,
חסרת כול היא נותרה,
אפילו זכתה לכינוי המעליב: “חולבת!”
עצובה ובודדה לפתע הבינה:
בתוך חרא היא יושבת…
אף אחד לא מושלם, אין ספק. ויתרה מכך, אף אחד לא צריך להשלים עם המצב מכוח הרגל של שנים או לפטור את עצמו בטענה המקטינה ש”אין אופציה טובה יותר”. ברירת מחדל היא פונקציה במחשב שלנו ולא כלי לקבלת החלטות משמעותיות. בואו ניצור מציאות חדשה ונשנה את הבית האחרון:
להפתעתה הרבה והמשמחת
גילתה שהמחאה משתלמת,
סוף סוף רואה היא בנחת
כיצד דמוקרטיה מתגשמת!
מאחלת לנו שנשבור את שיא הבחירות לכנסת הראשונה ולפחות 88% מאיתנו יממשו את זכותם, יום בחירות שמח!
קבוצת ה-WhatsApp של "כאן דרום"
רק חדשות ועדכונים, בלי דיבורים ובלי חפירות. הקליקו להצטרפות: https://bit.ly/2K7kMOD
