בניינים ללא ממ"ד וללא מקלט כשיר. אחד הבניינים הישנים בשכונת שמשון. צילום: אווה טוטאי

איכות חיים? (בינתיים) לא אצלנו | פיני ביטון

הפעם פיני ביטון בטור חיובי (כמעט) על איכות החיים שאין באשקלון, אבל עם איחולי הצלחה רבים. בהצלחה לראש העירייה בניסיון להעלות את איכות החיים בעיר, בהצלחה לתושבים שצריכים לקחת אחריות על המקום שבו הם גרים ובהצלחה לגלית כהן שמביאה עמה מטען ייחודי להנהלת היכל התרבות

פורסם בתאריך: 15.2.19 10:56

פרסום מדדי איכות החיים של הלמ”ס השבוע הם אכן סיבה לדאגה עבור קברניטי העיר: מקום לפני אחרון ברשימת הערים הגדולות. אף שבפרמטרים מסוימים מצבנו לא רע בכלל – אחוז התאונות הקטלניות מתוך תאונות הדרכים בדרכים עירוניות באשקלון הוא מהנמוכים ביותר בהשוואה ליתר הערים הגדולות (0.59% לעומת 1.59% בממוצע הארצי) – הרי שבתחומים מאוד קריטיים מצבנו בכי רע. אנחנו אמנם מובילים במדד האמון בממשלה, אבל במקביל אנחנו אחרונים במדד שביעות רצון מהתעסוקה, ההערכה העצמית של בריאות, עודף משקל (כבר כתבנו על זה כאן) בקרב ילדים.

השמנת ילדים. צילום: דודו בכר

מתוך 38 המדדים הזמינים עבור אשקלון, ב-25 מדדים מצבנו פחות טוב מהממוצע הארצי, וב-13 מדדים מצבנו טוב יותר מהממוצע הארצי. התחלואה עולה, תוחלת החיים יורדת ואף על פי שהצעירים כאן משדרים (כך על פי הסקר) תחושה של יכולת להתמודד עם בעיות ביחס לממוצע הארצי, עדיין המצב הכללי דורש ואפילו מחייב(!) את העומד בראש לשבת על המדוכה ולהתחיל לפעול לשינוי מגמה.

לא הייתי נכנס לפאניקה מהסקרים עצמם, שכן ידוע שסטיות קלות לכאן ולכאן היו מביאות אותנו גבוה יותר במדד (בגלל שיטות המדידה ושקלולים שמשפיעים על התוצאות), אבל כן הייתי דואג. ולדאוג זו תכונה בריאה להנהגת עיר. כבר כתבתי כאן בשבועות האחרונים על נושא ההשמנה והצורך לטפל בו. הדרך היחידה היא שינוי תפיסה ומגמה בתרבות הפנאי של בני הנוער. הדו”ח הזה רק מחזק את הצורך בהתייחסות ממוקדת לנושא, למידת הנתונים ויציאה לפעולה. בהצלחה.

להיות שותף, זה כל הסיפור

ומעניין לעניין באותו עניין. איכות חיים היא נגזרת של תנאי סביבה נאותים המוענקים על ידי הרשות, התנהלות תקינה של תושבים ושיתוף פעולה מיטבי בין הרשות לבין התושב.

פיני ביטון. באדיבות: אתר אשקלונים

פיני ביטון. באדיבות: אתר אשקלונים

השבוע נחשפתי לפוסט שהעלתה חברה ברשת. פוסט בו היא מודה לראש העיר ולעובדי העיריה על ביצוע עבודה גננית בשטח הבניין שבו היא גרה. אכן פעולה מבורכת. יחד עם זאת, בהסתכלות רחבה על הנושא ומתוך ידיעה ברורה מקרוב הרשות אינה יכולה להרשות לעצמה לבצע טיפול בתוך המרחב הפרטי באופן כזה שייתן מענה לצרכים הקיימים. בעשרות בניינים לצערי, מן הסתם בשכונות החלשות, קיים מצב תחזוקתי ירוד עד זוועתי. בעשרות רבות של בניינים אין בכלל ועד בית או משהו שמתקרב לניהול בסיסי של בית משותף. העזובה וההזנחה ניכרים למרחוק. המפגעים הרבים באותם בניינים הופכים אותם לא אחת למקום מסוכן לשהייה. כך ממש. מרצפות שבורות, מערכת ביוב גולשת ושבורה, בורות במעברי הולכי רגל, צמחייה הגדלה פרא ומהווה מפגע ועוד.

סיוע של הרשות באופן נקודתי היא דבר מבורך. יש בה כדי לתת תחושה של מתן כתף והשתתפות בנטל שאינו מחובתה של הרשות. אני חייב לציין שבמקרים מסוימים אסור לרשות לטפל או להיכנס לפעול במבנה מסוים. יש לכך הסברים רבים ומנומקים, אחד מהם נוגע גם לשוויון בחלוקת משאבי הרשות. למה שבניין אחד יקבל עזרה ואחר לא? שאלה לגיטימית. בקיצור, הפתרון היחיד והנכון הוא קודם כול הנעת מהלך של הפיכת התושב לשותף. אין מצב שבניין יוכל להיות מתוחזק ללא שיתוף פעולה של הדיירים הגרים בו.

אני יודע שתכף יעלו קוראים שגרים בבניין כזה עם תשובה (נכונה לרוב אבל..): “איך אפשר, כשכל התושבים מבוגרים ומעוטי יכולת?” אז זהו, שאפשר. הרי ידוע שאין בניין אחד שאין בו גם כמה צעירים. אין בניין אחד שאין בו אדם או שניים שיכולים להתארגן לשיתוף פעולה מול הרשות. למיטב ידיעתי יש גם בניינים רבים שבהם גרים אנשים שבפרק זמן כזה או אחר הם פשוט מובטלים. מובטלים? אז יש די זמן להקדיש לסביבה שבה אנחנו חיים, לא? ובכלל, לטעמי שיתוף הפעולה הראשון מתחיל בזה שנפסיק ללכלך.

דמו בנפשכם מה היה קורה אם תושבים היו פשוט פחות מלכלכים? ברור שזה היה משפיע מיידית על איכות החיים של כולנו. ברור שבהמשך זה היה משפיע גם על הקופה הציבורית. עיריית אשקלון משקיעה מיליונים בניקיון העיר. חלק ניכר מאוד מתקציב העיר מנותב לניקיון ופינוי אשפה (מעל ל-70 מיליון שקלים!) ולמרות זאת, מצב חזות העיר במקומות לא מעטים דורש שינוי מהותי. בלי שותפות מלאה של התושבים, אין סיכוי לשינוי מהותי. אני מקווה מאוד שיחול שינוי מהותי אצלנו. אין לצפות מהרשות שתפעל במרחב הפרטי.

אפשר לומר תודה על יוזמה וסיוע פה ושם, אבל במקביל חובה להתארגן לשיתוף פעולה. זה שלנו. בהצלחה גם כאן.

גלית כהן בהצלחה

כשאחד משלנו פורץ קדימה, אנחנו מרגישים לרוב סוג של גאווה. “גלית כהן מנהלת היכל התרבות” – וואלה, מצלצל יפה. לא אחת נדרשתי בעבר ללשכת המנכ”ל הקודם חיים סופר. לא אחת הגעתי ללשכת ראש העירייה הנוכחי מר תומר גלאם. בשני המקרים פגשתי אישה כריזמטית השולטת היטב במרחב שעליו היא אחראית.

גלית כהן. צילום: סיון מטודי

גלית כהן. צילום: סיון מטודי

נכון שלנהל לשכת מנכ”ל ואחר כך להיות עוזרת ראש עיר (שזה לא פשוט בכלל) זה לא עומד בשורה אחת עם ניהול היכל תרבות. נכון שזה מרחב אחר של עשייה, אבל כשיש לך את האישיות הנכונה, את הדרייב והתשוקה לחולל שינוי בהרגלי הצריכה התרבותית של חבריך ושכניך, אתה בנקל מתמזג ומדלג על כל פער ומכשול.

גלית מביאה איתה – מלבד תארים ועשייה מוכחת בעבודה עם אנשים וקהל – מטענים מהילדות בשכונת עתיקות, מטענים שלא רוכשים בשום מקום בעולם. כשאתה גדל בשכונה קשה, אתה יודע מה נדרש כדי להפוך את היכל התרבות ליעד ומקום בילוי גם לאלה ש”לא גדלו על זה”.

תרבות היא מצרך נדרש לנפש של כולנו. הפיכתה למצרך זמין לעוד ועוד אוכלוסיות תהיה הצלחתה, זאת נוסף לשאיפתה להפקות מקור המממשות פוטנציאל קיים של בני המקום והסביבה ובכלל. אמרנו בהצלחה?

עוד 54 ימים למנא…

הפריימריז בעבודה הפיחו מעט רוח חיים במפלגה שחישבה כבר את קץ ימיה. הבחירה באיציק שמולי (90%!!!) ובסתיו שפירלקדמת הבמה יש בה כדי להחזיר מעט צבע למפלגה החבולה הזאת. אין לי ספק שאם בראש המפלגה היה עומד איציק שמולי, סקלת המנדטים (שהיו נגנבים חזרה מגנץ, לא להתבלבל..) הייתה מראה מספר דו ספרתי. כך או אחרת, שוב הוכח שפריימריז זה דבר בריא למפלגה, בתנאי שהם מתנהלים כשורה.

הפריימריז בליכוד, שהצמיחו נבחרת לא רעה בכלל והעלימו מספר דמויות שנויות במחלוקת עדיין לא הסתיימו. למרבה הפלא דווקא השיטה הישנה והאיטית עם הספירה הידנית הנפיקה חשדות לכשל בספירה או זיופים… מקווה שהבדיקה שתיעשה תגלה טעויות אנוש בלבד.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החשובות באשקלון? 

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כאן דרום אשקלון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כאן דרום אשקלון"


כך או אחרת, 54 ימים ליום הבוחר, העולם כמרקחה. מן הסתם גם בזמן כתיבת שורות וגם בעת הגעת הטור לעיניכם הקוראות המגעים והמהלכים להתחברויות נמצאים ברגעי השיא שלהם. לא אופתע אם כבר בעת קריאת השורות האלה מככבים בחדשות רשימות והרכבים חדשים שהם תולדה של המצב בסקרים. החשש הגדול בימין שמפלגות ימניות לא תעבורנה את אחוז החסימה מחייב חיבורים, והם יקרו. אין מצב שלא. המצב בשמאל יותר בעייתי, מאחר וכל מי שעולה מעט לוקח בדרך מאותו הגוש.

בשורה התחתונה, המדינה שנמצאת לרוב בצד ימין תמשיך להיות שם. נשאר רק לקוות שההרכבים יהיו כאלה שיאפשרו לקיים כאן ממשלה ימנית יציבה. ימים יגידו, והם קרובים, הימים.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר