אדיר בובליל. צילום: מיכה לובטון

"אני לא מוותר": אדיר בובליל לא עוצר בדרך לפסגה

את אדיר בובליל קשה להגדיר כי הוא גם שחקן תיאטרון, גם רקדן מקצועי וגם זמר עם אלבום שני בדרך. עם ישראל פגש אותו עכשיו בריאליטי הכישרונות "גוט טאלנט ישראל" ולפני עשור בריאליטי "גריז". אף על פי שהוא מופיע בשלוש הצגות של התיאטרון הקאמרי, הוא רוצה עוד הרבה יותר. "זה רק עוד שלב בדרך", הוא אומר בריאיון

האמן אדיר בובליל הפציע בשבוע שעבר שוב על מסכי הפריים טיים, כשניסה את מזלו בתכנית הכישרונות "גוט טאלנט ישראל". בובליל נתן שואו כמו שרק הוא יודע, והשופטים העבירו אותו פה אחד. אך בשלב המכריע הם החליטו שלא להעביר אותו לשלב הבא. “הגעתי על תקן זמר שרוקד והבאתי איתי גם רקדניות כדי לתת שואו מיוחד”, מסביר בובליל את הסיבה להגעתו לתכנית “האמת היא שראיתי בתכנית פוטנציאל עבורי כי זה לא רק תכנית מוזיקה, אלא אפשר להביא בה עוד צדדים ואפילו לשלב. חשבתי שהפורמט הזה מתאים לי כי זה נותן לי הזדמנות לשלב את כל היכולות שלי במופע אחד. עברתי את האודישנים, והשופטים מאוד אהבו אותי ופרגנו לי, אבל החליטו שלא להעביר אותי לשלב חצי הגמר”.

אל התכנית הוא הגיע מלווה באביו בני בובליל, המוכר באשקלון מהמסדרונות הפוליטיים, ובעוד כמה בני משפחה. רגע מרגש במיוחד נרשם כאשר בובליל הצביע על אביו בקהל, ואביו החל לדמוע מהתרגשות.

אחת מהשופטים שבחנו אותו היא השחקנית מיה דגן, שאותה הוא מכיר היטב מהעבודה של השניים ביחד בהצגות "מצחיקונת" ו"שורת המקהלה". “זה היה מוזר שמיה הייתה שם, כי פתאום היא בוחנת אותי ולא עובדת לצדי, אבל שנינו התגברנו על זה. אחר כך גם דיברתי איתה, והיא אמרה לי שהם מאוד רצו להעביר אותי הלאה, אבל חיפשו משהו קצת אחר לשלב חצי הגמר”.

עד כמה התאכזבת?
“זה אף פעם לא ממש נעים לקבל לא, אבל לקחתי את כל העניין הזה כחוויה. ברוך השם אני עובד, ויש לי פרנסה, אז החיים שלי לא היו תלויים בתכנית הזאת. כן חשבתי שזו הזדמנות טובה עבורי ובסופו של דבר היא פוספסה, אבל אני בטוח שהכול לטובה. אחרי התכנית כבר התקשרו אליי משתי תכניות אחרות והציעו לי לבוא לאודישנים, ואני שוקל את ההצעות, אז התכנית הזאת פתחה לי עוד דלת”.

דני זוקו הישראלי

בובליל (28) הוא זמר, שחקן ורקדן. זו אינה הפעם הראשונה שבה הוא משתתף בתכנית מסוג זה. את טבילת האש הראשונה שלו הוא עשה כבר לפני עשר שנים בתכנית ששודרה בערוץ 2, ובה חיפשו את השחקנים הראשיים למחזמר "גריז". “חיפשו את דני וסנדי הישראלים, ואני החלטתי לנסות את מזלי. הגעתי לשם ומצאתי משתתפים שהיו כבר הרבה יותר בוגרים ומנוסים ממני, חלקם אחרי בית ספר למשחק. אני הייתי בסך הכול תלמיד כיתה י”ב, בן 18, ללא שום ניסיון מקצועי וידע, אבל עם המון אהבה לבמה”. בובליל הפתיע אפילו את עצמו כשהגיע לשמינית הגמר בתכנית. “לגמרי לא ציפיתי, וזה מאוד שימח אותי. מעבר לזה, זו הייתה עבורי חוויה אחרת, וכשיצאתי ממנה הבנתי שאני נשאר בעולם הזה לתמיד ושככה אני רוצה שהחיים שלי ייראו”.

מה כבש אותך?
“זה לאו דווקא הפורמט של התכנית עצמה, אבל זאת הייתה החשיפה הראשונה והמשמעותית שלי לכל העולם הזה. נכון שאומרים שהתכניות הללו זה או נסיקה מטאורית או נפילה מאוד קשה, אבל אני לקחתי את זה כחוויה ובקלות. נהניתי מזה, למדתי המון. וכשעברתי שלב ועוד שלב הרגשתי שיש בי משהו אחר. לקחתי משם המון טיפים שהשתמשתי בהם גם אחר כך והחלטתי לעשות הכול כדי לדחוף את עצמי קדימה”.

התכנית הזאת העמידה בפני בובליל אתגר לא צפוי נוסף: נאמר לו שבשל היעדרות רבה מספסל הלימודים הוא ייאלץ לעזוב את בית הספר. “כשהתקבלתי לתכנית נאלצתי להחסיר המון לימודים וקיבלתי אישור מבית הספר. גם השלמתי את החומר, ומהבחינה הזאת הייתי רגוע. פתאום קיבלתי זימון מהמנהלת, והיא אמרה שאו שאני נשאר כיתה או שאני איאלץ לעזוב את בית הספר. הם לא התריעו לפני ולא הזהירו, וזה בא לי בבום. הייתי בהלם מוחלט. תלמיד כיתה י”ב, רגע לפני סיום הלימודים, ופתאום נוחת עליי הדבר הזה. בסופו של דבר זה נשאר ככה ונסחב עד שנגמרה השנה ויצא שסיימתי 12 שנות לימוד, אבל ללא תעודת בגרות. זה ביאס אותי אז מאוד, אבל היום אני יודע שזה לא משהו שיעצור אותי. הבמה היא החיים שלי והעתיד שלי, ובינתיים אני מסתדר יפה גם בלי בגרויות. בעתיד, אם אצטרך אני אשלים אותן”.

"שואו מיוחד". אדיר בובליל על במת הריאליטי. צילום: מיכה לובטון

היית אז בלב הפריים טיים וזו הייתה תכנית שכמעט כולם צפו בה, איזה תגובות קיבלת?
“כן, לא היה אז מבחר של ערוצים ותכניות ריאליטי ו’גריז’ הייתה ממש ההתחלה, אז זה יצר המון עניין ואחוזי צפייה גבוהים וזה היה כיף. אנשים זיהו אותי ברחוב ותמיד פרגנו ואמרו דברים טובים וזה חימם את הלב. יחד עם זאת לא הרגשתי שזה יוצא מפרופורציות או שזה מגיע למימדים שאני לא יכול להתמודד איתם. גם כשהתכנית נגמרה לא הרגשתי את ההתרסקות הזאת שכולם מדברים עליה”.

שלוש הצגות תיאטרון בקאמרי

האהבה של בובליל לבמה התחילה בשנות העשרה והתעצמה לקראת התיכון. “התחלתי לטעום מהעולם הזה בחוג לתיאטרון בבית הספר ופתאום מאוד תחברתי. עד אז הייתי עסוק בעיקר בכדורגל וזה די הפתיע אותי”, הוא אומר. בכיתה י”ב, עוד לפני שהתקבל ל"גריז", הוא הצטרף לצוות בידור של מלונות פתאל באילת וחילק את זמנו בין כותלי בית הספר לבמות של העיר הדרומית. כשהגיע זמן הגיוס לצה”ל היה לו ברור שהיעד הוא להקה צבאית. “לא ראיתי את עצמי עושה משהו אחר בצבא. כמובן שהייתי משרת בכל מצב, זו לא שאלה בכלל, אבל הכי שמחתי בעולם כשהתקבלתי ללהקת חיל הים. זה היה בית הספר שלי, הופענו ללא הפסקה מהחדר אוכל בבסיס הכי קטן ועד לקיסריה. שלוש פעמים היינו בחו”ל והופענו בפני קהילות יהודיות. אלה היו שלוש שנים מדהימות, הכי משמעותיות שעברתי בחיים שלי”.

תמיד על הבמה. בובליל. צילום: אור דנון

כשהשתחרר החל בובליל לעשות אודישנים. הוא ניסה את מזלו ב"פרויקט הלהקה" של ערוץ הילדים, עבר את כל השלבים, אך לא הגיע לשלב הכניסה לבית. “ושוב זאת הייתה חוויה וחשיפה טובה עבורי, ואני לא מצטער לרגע”, הוא מספר.

לאחר מכן החל אט אט לקבל תפקידים בהצגות והופיע שלוש שנים רצוף כרקדן בפסטיגל. “עשיתי המון דברים לצד השחקנים והאמנים הכי גדולים בארץ. שיחקתי ב’מלך והעני’ עם איציק כהן וב’מסביב לעולם ב-80 יום’ עם חנה לסלאו והצלחתי להכניס את עצמי לתוך העולם הזה”.

בובליל: "הכניסה לעולם התיאטרון מאוד מעניינת". צילום: אור דנון

השנתיים האחרונות היו הכי משמעותיות בקריירה של בובליל, וכעת הוא משחק במקביל בשתי הצגות של הקאמרי "מצחיקונת" ו"פשוט לאהוב אותך", הצגה העוסקת בחייו של אריק איינשטיין. “הכניסה לעולם התיאטרון מאוד מעניינת, למרות שאני רוצה לעסוק בעיקר בטלוויזיה. מבחינתי להתקבל להצגה של הקאמרי היה הישג גדול מאוד. במהלך ההופעות עם ‘מצחיקונת’ עשיתי את האודישנים ל’פשוט לאהוב אותך’, וגם לשם התקבלתי. זה מאוד חיזק אותי ונתן לי טפיחה על השכם. זה לא מובן מאליו להתקבל לשתי הצגות של הקאמרי”.

אדיר בובליל. צילום: אור דנון

המזל המשיך להאיר לבובליל פנים ותוך כדי העבודה על שתי ההצגות הוא קיבל תפקיד נוסף, הפעם בהצגה "שורת המקהלה", גם היא של התיאטרון הקאמרי. ההצגה תעלה לבמות ביום חמישי הבא.

“זה פשוט וואו אחד גדול. פה רואים אותי משחק ועומד על קדמת הבמה, עד עכשיו רק שרתי ורקדתי. ההצגה מספרת על חייהם של שחקנים ורקדנים וההתמודדות שלהם עם העולם הזה, המזימות, הפחדים והרצון להתקבל למשהו גדול. כל מי שבא מהתחום הזה יזדהה עם ההצגה. הקהל מבין דרכה שזה מקצוע לא קל וצריכים בו עור של פיל, הוא לא זוהר כמו שהוא נראה. זאת הצגה שלישית שלי תוך פחות משנתיים, זה משהו שלא קרה לי מעולם, וזה נותן לי המון רצון וכוח להמשיך בדרך שבה בחרתי”.

אדיר בובליל. צילום: ערן לוי

מה שאומר שיש לך יום מאוד עמוס.
“נכון, זו תקופה מאוד אינטנסיבית ולחוצה, ואין לי זמן לראות את המשפחה והחברים, אבל אני נהנה ממנה. כולם שואלים אותי למה אני לא עובר לגור בתל אביב כדי להקל על עצמי קצת, אבל אני לא נמשך לעיר הזאת ולכל הרעש וההמולה. אני אוהב את אשקלון, את הבית שלי והשקט שלי, והכי נהנה להיות עם המשפחה שלי והחברים הקרובים”.

עובד על אלבום חדש

במקביל מלמד בובליל ריקוד בסטודיו מחולוהט באשקלון, ודרכו נחשף גם לבמות מעבר לים, מה שעורר את סקרנותו וגרם לו להציב לעצמו מטרה נוספת ומאתגרת במיוחד. “בשנתיים האחרונות יצא לנו להופיע עם הסטודיו בלוס אנג’לס. ראיתי את החיים שם ואת כל המכלול הזה והחלטתי שאני רוצה לנסות את מזלי גם שם בעולם המוזיקה והמשחק. ב-2016 גם הוצאתי את הדיסק הראשון שלי, מופע ההשקה שלו היה סולד אאוט, והוא דווקא הושמע בתחנות הרדיו, אבל לא ממש הגיע לקהל הרחב מסיבות כאלה ואחרות. זה אמנם לא הלך כמו שציפיתי, אבל אני לא מצטער לרגע על מה שהיה, ואני עובד עכשיו על אלבום חדש. אני רואה מה הולך סביבי, ואני באמת מאמין שאני מביא משהו אחר, צעיר ורענן בשירה שלי. בקליפים שלי אני אשלב גם ריקוד, וזה הולך להיות משהו מאוד מיוחד, אני כבר מחכה לעבוד על זה”.

אדיר בובליל. צילום: מיכה לובטון

אחרי עשור בתחום הזה, מה גורם לך לא לוותר?
“זה פשוט בוער בי. נכון שמקבלים הרבה לא, אבל בסוף משהו יתפוס. השנתיים האחרונות היו מאוד משמעותיות, והן חיזקו אותי. אמנם אני עושה שלוש הצגות של הקאמרי, אבל אלה עדיין לא תפקידים שאמרתי עליהם: ‘וואו, עשיתי את זה’, זה רק עוד שלב בדרך, עוד צעד קדימה. ההורים שלי עומדים מאחוריי ומאוד מחזקים אותי, הם לצדי לאורך כל הדרך ומעולם לא אמרו לי להרפות, בדיוק ההפך. זה משהו שהוא מאוד משמעותי עבורי, כי בלעדיהם לא הייתי מצליח לשרוד את זה. אני נלחם כבר עשר שנים, ונכון שעדיין לא הגעתי לתפקיד שאני חולם עליו, אבל אין לי ספק שזה יקרה כי אני לא אדם שמוותר”.

"ההורים שלי עומדים מאחוריי". האבא בני בובליל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר