המפגש בין שוטרים שמבצעים את תפקידם לבין אזרחים שהתנהלותם מזמינה את ידו של החוק והאכיפה טעונים בדרך כל חיכוכים רווי אמוציות ורגשות. כך קרה גם במפגש שהתרחש לפני שלוש וחצי שנים בשכונת עתיקות, עת הגיעו ארבעה שוטרים מלווים בפקחי השירות הווטרינרי העירוני לביתה של תושבת השכונה כדי לאכוף את החוק.
עוד בחלון, כשהבחינה האישה באנשי החוק העושים את דרכם לביתם החלה לצעוק אליהם ולקלל אותם. "עוד פעם באת… אל תדאג אני אסבך לך את החיים… אני עוד אוריד אותך בדרגה… עוד תשמע ממני, אני אמצא אותך", כך על פי כתב האישום שהוגש נגד האישה, אם לילדים אז בת 43.
פעילות המשטרה והשירות הווטרינרי. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט השלום באשקלון למצות את הדין עם האישה ואף הודיעה שיש סבירות שתבקש להשית על האישה עונש מאסר בפועל.
אלא שהעובדה שבאירוע נכחו לא פחות מארבעה שוטרים עמדה להם דווקא לרועץ. הפערים והשוני, הגם שהוא כל כך דק, בין גרסאותיהם הביא את בית המשפט לקבל החלטה שלה לא ציפו.
האישה כפרה במיוחס לה וטענה כי מה שאמרה הוא שתפעל באמצעות מח"ש. בחקירה הנגדית של כל שוטר החלו להימצא סתירות במה שקרה בינה לבין השוטר והמלל שהעידו שאותו הטיחה בפני השוטר לא היו זהות. אחד מהשוטרים אף הזכיר בעדותו שאמרה שתפנה למח"ש.
אחד מהשוטרים העיד כי האישה נצמדה לשוטר, אך הדבר נעדר מעדותו של השוטר עצמו. אותו שוטר טען כי השוטר המותקף לכאורה, לקח מהאיש ה את הטלפון הנייד שלה, אך השוטר המותקף לא זכר מקרה כזה בעדותו.
בית המשפט התרשם כי העדים זקוקים לרענון זיכרונם על ידי התובע. "אינני מתעלמת כמובן מהעובדה כי חלפו מספר שנים מאז קרות האירוע ויתכן שהשוטר לא זוכר כל פרטי האירוע" כתבה בהחלטתה השופטת טל לחיאני שהם "אך העובדה כי היה צריך לרענן זכרונו לא פחות מ- 3 פעמים במהלך עדותו ביחס לליבת האירוע מקשה על בית המשפט לקבוע ממצאים ברורים על סמך עדות עד זה, זאת נוסף לסתירות בגרסאות".
כתב אישום חמור הוגש נגד ניסים "נינה" דומרני, בנו של העבריין שלום דומרני ונגד כמה ממקורביו וזאת במסגרת מבצע "סימן לבנים". הם מואשמים בין היתר בעבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, חטיפה והדחה בחקירה. הפרקליטות הגישה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים.
על פי כתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במהלך החודשים נובמבר 2017 עד פברואר 2018, הפעילה המשטרה סוכן משטרתי, לשם איסוף ראיות נגד חשודים שונים במספר תחומי פשיעה כאשר בין הסוכן לבין דומרני וחבריו וישנה היכרות מוקדמת.
הלוואה בריבית קצוצה
לפני כשמונה חודשים לווה הסוכן סך של כשבעים אלף ש"ח מדומרני, כשהוא מתחייב להחזיר לו דמי ריבית חודשית בגובה 6,750 ש"ח, עד להחזרת כל הקרן במלואה, בתשלום אחד. את ההחזר החודשי עבור הלוואה זו שילם הסוכן בכל ראשון לחודש. זמן קצר לאחר מכן, לווה הסוכן מדומרני סך של 7,500 ש"ח, כשהוא מתחייב להחזיר לו דמי ריבית חודשית בגובה 1,250 ש"ח, עד להחזרת כל הקרן במלואה, בתשלום אחד. את ההחזר החודשי עבור הלוואה זו שילם בכל עשרים לחודש.
על רקע ההלוואות, סחטו, כך על פי כתב האישום, דומרני וחבריו את הסוכן, "באיומים ובכוח והטילו עליו אימה בדרכים שונות, והכל כדי להניעו לשלם את הכסף", לשום כתב האישום.
כסף שסומן מראש ונתפס בבתי המעורבים בפרשה. צילום: דוברות המשטרה
כחודש לאחר נטילת הלוואות, איחר הסוכן בתשלום ההחזרים, בעקבות זאת התקשר דומרני לסוכן וקבע להיפגש עמו במרכז אפרידר באשקלון. למפגש האמור, הגיע דומרני ברכבו כשהוא מלווה באחרים. הסוכן נכנס לרכב ודומרני הסיע אותו לחוף 'חופית' באשקלון, שם תקף את הסוכן בסטירות ובאגרופים בפניו ולאחר מכן החזיר את הסוכן ברכב למרכז אפרידר.
מספר חודשים לאחר מכן, שוב איחר הסוכן בתשלום החזרי ההלוואות לדומרני. באותו הזמן, שהה הסוכן יחד עם מכריו ברכב בחוף 'גוטה' באשקלון. למקום הגיע באקראי דומרני והוא קרא לסוכן לצאת מהרכב בו היה ואז תקף אותו בסטירות ובאגרופים.
בעקבות זאת, בחודשים שלאחר מכן, שילם הסוכן את תשלומי החזרי ההלוואות לדומרני, אך לעיתים באיחור. בהמשך, בתקופת הפעלתו, הסוכן דיווח למפעיליו על סחיטתו והם נתנו בידיו כסף על מנת שישלם את החזרי ההלוואות לדומרני, כדי למנוע את המשך סחיטתו. כך ביום 22.11.17 בשעה 18:30, שילם הסוכן לדומרני סך של 1750 ש"ח.
"תן גז": חטיפת הסוכן
ביום 01.12.17, לא העביר הסוכן לדומרני את התשלום כפי שהיה אמור להעביר, עקב כך שוחח דומרני עם הסוכן והודיע לו שעל כל יום איחור הוא ישלם 200 ש"ח בנוסף. באותו יום סמוך לשעה 19:00, התקשר בן משפחה של דומרני לסוכן ודרש לדעת מה קורה עם הכסף. הסוכן אמר לו שהוא יחייג אליו כשיחזור לעיר. ביום 03.12.17 בשעה 20:33, תיאם הסוכן עם בן המשפחה של דומרני מפגש סמוך לביתו, לצורך העברת התשלום לדומרני בתוספת ריבית הפיגורים, בסך כולל של 7200 ש"ח, אשר קיבל מאת מפעיליו במשטרה.
יצא מהרכב ונמלט. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
בשלב הזה, כך על פי כתב האישום, הורה דומרני למקורביו להביא אליו את הסוכן. לאחר שיחות תיאום, סמוך לאחר השעה 21:22, הגיע שני מקורביו של דומרני למקום המפגש ואמרו לסוכן לעלות לרכב. הוא עלה והתיישב מאחורה והנהג החל מיד לנסוע. הסוכן אשר חשש מהשניים, ביקש מהם לעצור את הרכב ואמר להם שאבא שלו מחכה לו, אך הם לא עצרו.
חתיכת הלחם שנפלה על הרצפה היא הגורם שבעקבותיו פרץ הויכוח בין שני נערים בני 17 שבסופה מצא אחד מהם את מותו במעון לנערים 'כנף של אהבה' במושב רווחה.
חקירת מחלק הנוער במשטרה בעקבות דקירתו למוות של הצעיר שארעה לפני 20 ימים במעון לנערים 'כנף של אהבה' כללה עדויות רבות מנערים ששהו במקום, אנשי סגל ועוד. בין היתר, אספו אנשי המז"פ ממצאים פורנזיים רבים שהועברו למעבדות המתמחות בתחום כדי שישמשו ראשיות משפטיות.
החקירה שבמשטרה הגדירו אותה כ'רגישה' הביאה לגיבוש תשתית ראייתית כנגד החשוד במעשה, נער תושב הצפון שטען כבר בערב האירוע, כשהוא בדרכו לתחנת המשטרה, כי הוא החלש בחבורה ועל כן השתמש בסכין נגד הקרבן. תיק החקירה הועבר לידי פרקליטות דרום שהגישה היום כתב אישום על מעשיו החמורים.
זה קרה לאחר ארוחת הערב במעון לנערים. הנער החשוד עסק בניקיון שולחנות חדר האוכל ואילו המנוח ישב מחוץ למקום. בין השניים פרץ ויכוח שנסוב להערכת המשטרה בשל נפילת פת לחם על רצפת חדר האוכל.
השניים החלו מתעמתים בחדר האוכל כבשלב מסוים ניגש החשוד למטבח ונטל סכין מטבח שהייתה מונחת במעמד הסכו"ם שעל השיש ואיים לדקור את המנוח. השניים החלו שוב להיאבק כשהנער שנרצח מנסה לשלוף את הסכין מידיו של החשוד ללא הצלחה. נערים ומדריכה שהיתה במקום ניסו לצנן את האווירה ולהפריד בין הניצים אך ללא הצלחה.
השניים המשיכו בחילופי דברים ביניהם שבמהלכם התקרבו השניים זה אל מול זה ושוב התעמתו.
בשלב כלשהו חדלו השניים מלהתקוטט. הנער שאויים פנה והסתובב כדי לצאת מהמקום, או אז זינק לעברו הנער עם הסכין ודקר אותו בצוואר סמוך לאוזנו השמאלית, מקום בו עובר אחד מהעורקים החשובים המזרימים דם לראש ולמוח. הפגיעה בעורק זה נחשבת קטלנית במיוחד. ולרוע המזל הדקירה הקשה גרמה להתמוטטותו המיידית של הנער על הרצפה ולאחר כמה דקות גם למותו.
את היום הזה ותיקי אשקלון לא ישכחו. גל הפיגועים ששטף את הארץ לאחר חיסולו של יחיא עייאש, מי שכונה בקרב המודיעין הישראלי ה'מהנדס' אשר היה אחראי על עשרות פיגועי תופת – הגיע גם לאשקלון. באותו בוקר ארע פיגוע התאבדות בקו 18 בירושלים. כתוצאה מהפיצוץ באוטובוס נהרגו 26 בני אדם מהם תשעה חיילים.
בעוד עסוקים כוחות ההצלה והשב"כ בטיפול בזירת הפיגוע הקשה בירושלים ורבבות צופים בשידורים החיים מזירת הפיגוע בירושלים, ארע פיגוע התאבדות גם בצומת אשקלון. מחבל מתאבד שככל הנראה הצליח להגיע מרצועת עזה לאשקלון, התקרב לתחנת האוטובוס כשעליו חגורת נפץ. הוא התקרב לחיילים ולאזרחים ששהו באותה עת בטרמפיאדה והפעיל את חגורת הנפץ. הפיצוץ העז לא הותיר סיכוי לחיילת חופית אייש הי"ד, תושבת אשדוד ששהתה באותה עת במקום. אייש שרתה בחיל השריון והיתה ממש לפני שחרור. 36 בני אדם נפצעו בפיגוע.
הכיתוב על האנדרטה שבצומת אשקלון
מי שידע היום לספר על הפיגוע, 22 שנים לאחר אותו יום עצוב, הוא חבר מועצת עיריית אשקלון שמעון לוגסי שמשמש כיום יו"ר סניף איחוד הצלה באשקלון. "אני הייתי הראשון והיחיד שהגיע למקום", משחזר היום לוגסי. "באותו בוקר כולם התנקזו לכיוון הפיגוע בירושלים ואז אני שומע על פיגוע בצומת אשקלון. היה לי אז את האמבולנס החדש שלי של 'נר דוד אבי', טסתי לשם וחסמתי את הכביש ואת התנועה והתחלתי לטפל בזירה. היה שם הרבה דם ולא היתה מודעות כיצד צריך לטפל בזירה מבחינה הלכתית. פרץ ויכוח גדול ביני למשטרה שדרשו שאפנה את האמבולנס מהמקום".
טיפל בזירת הפיגוע. שמעון לוגסי
מותה של אייש נקבע במקום. כוחות משטרה רבים הוקפצו לצומת אשקלון והאמבולנסים הרבים של מד"א, שהוזנקו למקום מכל האזור החלו לטפל בעשרות הנפגעים ולפנותם לבתי החולים. "ירדתי למדרון שהיה מאחורי התחנה וראיתי את זירת הפיגוע האיומה. סרקתי עד שראיתי את הראש של המחבל. לא ידעתי שזה המחבל", משחזר לוגסי. "את חופית לקחתי עם האמבולנס לבית החולים ברזילי שם היא עברה תהליך של זיהוי חללים בנוהל הצבאי ולאחר מכן ביקשו שאעביר אותה לאבו כביר. למחרת החזרתי אותה לאשדוד לקבורה".
המחזור ה-24 זימן להפועל אשקלון ולמאמנה החדש, מסאי דגו, מפגש פיקנטי מול בני סכנין. ניצחון אשקלוני ישפר את מעמדה בקרב נגד הירידה וימשוך לקלחת הרותחת גם את היריבה מהמגזר. בעוד הפסד והפועל אשקלון תסתבך עמוק מתחת לקו האדום. באשקלון יקוו לנצל את המעידה של מ.ס אשדוד נגד הפועל רעננה ולהיצמד אליה בטבלה.
בדקה ה-8 כדור קרן של רודי חדד הגיע לעודד גביש שלא הצליח לנגוח, הכדור הוסט אחרוה לדוד מנגה שבעט רע החוצה. בדקה ה-12, כדור עומק של פיראס מוגרבי חצה את כל ההגנה והגיע לשלומי אזולאי ומ-8 מטרים בעט מדויק בין רגליו של ליאור חדריאן. 1:0 לבני סכנין.
בדקה ה-28, מתפרצת של בני סכנין מצאה את מוגרבי חופשי, הקשר המוכשר הגיע לרחבה והוכשל על ידי שי בן דוד ואוהד אסולין הורה על כדור עונשין. פיראס מוגרבי ירה לקורה, הכדור חזר למוגרבי וחדריאן עצר מצוין וגם את הכדור השלישי הדף לקרן.
בדקה ה-30, מוגרבי שוב על תקן המבשל. הקיצוני מסר כדור עומק בין בן דוד למכלוף, פושה הסתנן בקלות והבקיע את השער השני.
בדקה ה-40, דובב גבאי מצא עצמו מול קנדיל אך נעצר על ידי השוער ישראל זגורי המחליף הגיע לכדור החוזר ובעט על המגן.
דקות אחדות לאחר ההישג החלומי שגרם לה לתפוס את כל הכותרות של מדורי הספורט השבוע, התייצבה דיאנה ויסמן על הפודיום באיסטנבול וחייכה חיוך רחב של גאווה לאומית. כשהיא אחוזה בהתרגשות רבה ומסמנת וי נוסף על ניפוץ שיא, נגסה לה ויסמן במדליה היוקרתית ששווה מקום שלישי במקצה ה-60 מטרים, אך חשוב מכך: שבירת שיא ישראל לבוגרות עם תוצאה מדהימה של 7.43 שניות.
אחוזת התרגשות. דיאנה ויסמן על הפודיום. צילום: ניר קידר
ויסמן ניפצה כבר שני שיאים בהיותה נערה, אך הפעם היה זה שיא ראשון בגיל בוגרים אשר הושג בתחרויות גביע מדינות הבלקן וגביע איסטנבול. מעבר להישג החשוב, שייכתב באותיות של זהב בדפי ההיסטוריה של האתלטיקה בישראל, זוהי למעשה גם החותמת לכך שדיאנה ויסמן היא לא רק ילדת פלא מדהימה, אלא גם אחת האצניות המוכשרות שגדלו אי פעם בישראל, ובפרט, ממש מתחת לאף, באשקלון.
“זה כיף ומרגש”, היא מספרת ל"כאן דרום" אחרי עוד רגע לפנתאון. “קיבלתי הרבה ברכות ועידודים בימים האחרונים. כולם מעודדים אותי להמשיך ולשבור שיאים ולייצג את ישראל בכבוד. זה מרגיש כיף, ויש בי הרבה שמחה, זה מרגש אותי מאוד”. בצניעות שמאפיינת אותה ולמרות גילה הצעיר, היא מתייצבת לריאיון, שהוא אינו הראשון שהיא מקיימת בחייה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכבר בגיל 15 עשתה ויסמן מה ששום אצנית ישראלית עד גיל 19 לא הצליחה לעשות מאז אסתר רוט שחמורוב: לרוץ מקצה של 100 מטרים בזמן של 11.75 שניות. כבר אז ידעו אנשי הספורט בישראל שבין הידיים צומחת התקווה הישראלית הבאה של ישראל. הטוענת לכתר, אם תרצו.
דיאנה ויסמן. צילום: שרון בוקוב
“אימא שלי הייתה חסרה לי”
ויסמן נולדה בשנת 1998 במינסק, עיר הבירה של בלארוס. בגיל שנתיים וחצי עלתה לארץ יחד עם הוריה, אירנה וולדימיר, ובגיל תשע כבר נחשפה בפעם הראשונה לאתלטיקה. אימה, שעבדה כמורה לחינוך גופני בבית ספר באשקלון, החלה במקביל גם לאמן אתלטיקה, אחרי שבבלארוס התחרתה בעצמה כספרינטרית וקופצת לרוחק. בעיניה זה היה טבעי לחלוטין שהכישרון בתחום יעבור גם לבתה היחידה. דיאנה החלה להגיע לאימונים, וממצב שבו ישבה בצד וצפתה, היא החליטה להשתתף בהם, והפוטנציאל זוהה מהר מאוד.
עוד לפני שמלאו לה עשר, התייצבה ויסמן לאליפות ישראל הראשונה שלה וסיימה שלישית בריצה ל-60 מטרים, אף על פי שהייתה צעירה מיריבותיה. בשלב זה ויסמן עדיין לא צפתה עתיד בתחום ולא הייתה בטוחה שלשם מועדות פניה, ולמעשה רק לפני שש שנים החליטה להתמקד בספרינטים ולהניח את הקפיצה לרוחק והמשוכות בצד. נוכח היותה בת יחידה, הקשר עם אימה, לדבריה, מסייע לה להצליח. היא הייתה נוכחת בכל שלב בקריירה ושותפה לכל החלטה, ובמרוצת השנים גם הפכה למאמנת האישית שלה.
גם אמא גם מאמנת. ויסמן עם אמה. צילום: אורי קריספין
“הקשר שלי עם אימא שלי הוא מאוד חזק”, מספרת ויסמן. “מצד אחד זה מאוד כיף שאימא שלי היא גם המאמנת שלי, כי היא נותנת את כל הנשמה והלב רק כדי לקדם אותי כמה שיותר, באמת נותנת את כל כולה כדי שאני אצליח. אבל מצד שני, זה גם קצת קשה, כי לפעמים זה אובר – גם אימא וגם מאמנת. ספציפית בתחרות האחרונה היא לא הייתה איתי, לא לקחו אותה כי העדיפו שאני אטוס לבד, ואין ספק שהיא הייתה חסרה לי. הייתי צריכה לעשות הכול לבד: את החימום לבד, להתרכז לבד, לא היה מי שיבוא וירגיע אותי לפני התחרות”.
“חבר שלי למד לחיות איתי”
למרות גילה הצעיר, ויסמן מצליחה לתחזק זוגיות זה שש שנים, ובן זוגה מגלה הבנה מלאה למקצוע שלה. “חבר שלי איתי מגיל קטן, אז הוא למד לחיות עם מה שאני עושה. הוא למד להבין שאין דבר כזה מועדונים בימי שישי או הרבה יציאות, הוא למד לחיות עם זה. הוא מגיע לכל תחרות ומעודד”. עד לפני שנתיים הייתה ויסמן מרוכזת במקביל גם בלימודי התיכון שלה בבית הספר מקיף ה’ באשקלון. שם לא התחשבו בה מוריה באופן מיוחד ותמיד דאגו לציין בפניה כי הלימודים קודמים לכול.
הלימודים לפני הנבחרת. דיאנה ויסמן. צילום: אור קריספין
כיום, לאחר שהתגייסה לצה”ל, היא משרתת קרוב לבית, בבסיס מז”י כמדריכת חדר כושר, נחשבת לספורטאית מצטיינת, ולפיכך גם מקבלת הקלות מסוימות. אלא שעם תחושת הגאווה שמצליחה לגעת בכל תושב בעיר, ישנו גם צער, כיוון שויסמן אמנם מתגוררת באשקלון, אך משתייכת לקבוצת מכבי ראשון לציון, ואת כל הישגיה ליקטה תחת הקבוצה מעיר היין. לדבריה, מדובר במציאות שנכפתה עליה, כיוון שזו עושה כמה פעמים בשבוע את הדרך לראשון לציון רק בגלל שבאשקלון אין אצטדיון שבו מסלול ריצה ותנאים מינימליים לאפשר לאתלטים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי.
על מסלול הריצה. דיאנה ויסמן. צילום: אורי קריספין
“רציתי לפתח את הקריירה שלי באשקלון, בעיר שבה גדלתי”, היא אומרת ופותחת את הלב. “אני עדיין מתאמנת פה לפעמים, אבל אנשים צריכים להבין שאין לי פה לאן להתקדם. אין לי פה אצטדיון כמו שאני צריכה, עם מסלול של אתלטיקה. בכלל, אין פה זכר לענף אתלטיקה, אין פה שום דבר. הייתה באשקלון פעם קבוצה של אתלטיקה, ואימא שלי הייתה המנהלת של הקבוצה, אבל בגלל שלא היו משאבים ולא היה מתקן, אז גם לא היה איך לקדם את זה, אז החליטו לסגור את זה. זו הסיבה שאני מתאמנת בראשון לציון כבר ארבע שנים למרות שאני עדיין גרה באשקלון. אני עושה נסיעות לראשון לציון כמעט כל יום, לפעמים אני נשארת באשקלון ומתאמנת בחוף הים, מה שאני יכולה לעשות פה – אני עושה”.
עוד תארים ומדליות למכבי ראשל"צ. דיאנה ויסמן. צילום: אורי קריספין
ניסו ליצור איתך קשר מעיריית אשקלון או גורמים שכן מעוניינים לקדם אותך? “הרבה שנים כבר לא דיברו איתי אנשים מאשקלון. אף אחד כבר לא מתעניין בי. כל פעם היו קוראים לי כדי לבוא לראש עיר אחר. הייתי אצל ראש עיר אחד ואחרי זה אצל ראש עיר אחר, כל אחד היה מבטיח לי דברים, ובסוף לא נתנו לי שום דבר. אז יוצא שלהגיע זה סתם ובלי טעם”.
זה משהו שהיית רוצה שיקרה? “כן, זה משהו שאני מחכה לו כבר הרבה שנים, אבל האמת שכבר התייאשתי. אנחנו באים ומדברים עם ראש עיר אחד שמבטיח לך, ואחרי זה עם ראש עיר שני שמבטיח לך, ובסוף לא יוצא כלום, אז מה הטעם? הם פשוט צריכים להבין שאני לא יכולה לבוא כל פעם לפני שיש בחירות כדי לעשות להם שיווק פרסומי וכדי שהם יבטיחו לי דברים ולא יקיימו. בשלב מסוים את מגיעה למצב שאת מתייאשת”.
מישהו לרוץ איתו. לא לראשות העירייה. דיאנה ויסמן. צילום: אורי קריספין
ההתמודדות מול אולגה לנסקי
לאורך כל הקריירה התמודדה ויסמן עם האתגר והתחרות מול היריבה מנגד אולגה לנסקי. ההשוואות ביניהן היו בלתי נמנעות. לנסקי, המבוגרת מוויסמן בשש שנים ומשתייכת אף היא למועדון מכבי ראשון לציון, קטפה שלוש פעמים את אליפות ישראל והיא נחשבה, אולי עדיין נחשבת, לאצנית המובילה בישראל. אלא שהרזומה הזה רק נתן דרייב לדיאנה ויסמן, שכבר בשנת 2014, בהיותה בת 16 בלבד, זכתה באליפות ישראל בריצת 200 מטרים. שלוש שנים לאחר מכן הוסיפה לכך זכייה באליפות המדינה לריצת 100 מטרים וזכייה נוספת במקצה של ה-200 מטרים. וככה, בשקט בשקט, עם לא מעט יזע ועבודה קשה, התנפלה לה האצנית האשקלונית על כס הנסיכות של האתלטיקה הישראלית והותירה את לנסקי מעט מאחור.
אמירתם של חז”ל בגמרא (תענית כ”ט, א'): “משנכנס אדר מרבין בשמחה”, ידועה ומפורסמת. אך התבוננות מדויקת יותר מגלה שמאמר חז”ל זה אינו עומד בפני עצמו, אלא קדמה לו אמירה נוספת (שם): “כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה”.
הצמדה זו של חז“ל בין מיעוט השמחה שבחודש אב לריבוי השמחה שבחודש אדר צריכה בירור, כי הרי לכאורה כל אחד מהם עומד בפני עצמו, ומה חסר היה אילו היו חז“ל מפרידים בין שניהם ואומרים: (א) משנכנס אדר מרבין בשמחה. (ב) משנכנס אב ממעטין בשמחה, ללא שום תלות וקשר ביניהם?
הרב ערן טמיר
ואם נדייק יותר, ממאמר זה יש ללמוד לא רק את עצם הקשר שבין שניהם, אלא גם את היחס שביניהם, שהרי חז“ל דייקו ואמרו שריבוי השמחה בחודש אדר נלמד דווקא ממיעוט השמחה שבחודש אב, שהרי אמרו: "כשם שמשנכנס אב ממעטין… כך משנכנס אדר מרבין" – מה משמעות הדברים?
מבאר ריה“ל בספר הכוזרי (מאמר שני, אות נ'): ”בכניעתך בימי התענית לא תקרב אל האלוה יותר מאשר בשמחתך בשבתות וימים טובים, אם שמחתך זו באה מתוך מחשבה וכוונה, כי כשם שהתחנונים צריכים מחשבה וכוונה, כך גם השמחה בדבר האלוה ובמצוות צריכה מחשבה וכוונה, למען תשמח במצוה עצמה מתוך אהבתך למצוה עליה, ותכיר מה מאוד היטיב לך בה“.
הסבר: פעמים נדמה לאדם שאם ברצונו לעבוד את ה‘, להתקרב אליו ולהידבק בו, הדרך היחידה בה ניתן לעשות זאת היא לצמצם את כוחות החיים הטבעיים על ידי הכנעת הגוף בסיגופים ובתעניות, לדלל את ביטויי החיים החומריים על מנת למעט את שמחת החיים, ובכך לכוון את ההרגשות והמחשבות לערכים ולאידיאלים האלוקיים, לאידיאלים החשובים והאמיתיים שבחיים, כפי שנוהגים אנו בחלקו הראשון של חודש אב, ימים אשר בהם נוהגים אנו מנהגי אבלות – איסור תספורת, איסור אכילת בשר, מיעוט שחוק וכולי, מנהגי אבלות המרכזים וממקדים אותנו בחורבן המקדש ומשמעויותיו, מנהגי אבלות ההולכים ומחריפים עד שיאה של התענית ביום צום תשעה באב עצמו, בבחינת "היושב בתענית נקרא קדוש".
אך באמת אין הדבר כן, אלא כשם שניתן להתקרב אל ה‘ ולהידבק בו דרך צמצום כוחות החיים ומיעוט השמחה כבחודש אב, כך ניתן וצריך להתקרב אל ה‘ בעבודתנו אותו בשמחה דרך הרחבת כוחות החיים החומריים וביטויים בפועל, כפי שנוהגים אנו בחלקו הראשון של חודש אדר בכלל וביום פורים בפרט – באכילת בשר, שתיית יין, משלוח מנות וכולי, ימים אשר בהם מרבים אנו בשמחה, שהרי "משנכנס אדר מרבין בשמחה".
“נהפוך את אשקלון למטרופולין – לעיר של 250 אלף תושבים”, אמר ביום שלישי ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו בטקס חנוכת האגף החדש בבית החולים ברזילי. זהו חזון חשוב עבור העיר הקטנה שלנו שהולכת לשנות את פניה ללא היכר בשנים הקרובות.
השבוע פורסמו נתוני מאזן ההגירה הפנימית בישראל. לא מפתיע לגלות שאשקלון נמצאת במקום הרביעי במאזן ההגירה החיובית, עם תוספת של 1,359 תושבים לאחר שעברו אליה 4,455 תושבים חדשים לעומת 3,096 שעזבו את העיר. תושבים חדשים זה דבר משמח, זה אומר שהעיר שלנו אטרקטיבית לאחר שרבים מוצאים את מקומם בה, וזה טוב ומבורך. אך לנתונים האלה יש סיבה עיקרית וברורה: מחירי הדיור בישראל.
לא רק מחירי הדיור. בניין בשכונת אפרידר באשקלון. צילום: אלירם משה
עליית מחירי הדירות אינם מאפשרים לזוגות צעירים לרכוש דירה בערים שבהן הם נולדו, ולכן הם נודדים לערים שבהן המחירים זולים יותר. זו הסיבה להגירה המסיבית לאשקלון מערים כמו אשדוד, ראשון לציון, חולון ועוד. זה חיובי, זה חשוב, וכולנו צריכים להיות שמחים ולברך על תושבים אשקלונים חדשים.
חשוב עוד יותר שאשקלון לא תהיה עבורם ברירת מחדל, אלא עיר שהם יהיו מבסוטים לגור בה מבחירה, עיר שיש בה מגוון תרבותי לכל הגילים: ילדים, נוער וצעירים, משפחות ואוכלוסייה בוגרת.
ברק חדריאן
כיום הפסטיבל היחיד שנותר בעיר הוא “דרום עולה” הנערך בסוכות, ואין בו שום תחושה ומהות של תוכן ייחודי מלבד האמנים שמגיעים. פסטיבל “בריזה” המיתולוגי היה פסטיבל בירה שידע למשוך אליו קהל גם בגלל דוכני הבירה השונים. זוהי רק דוגמה אחת איך פסטיבל על בסיס טהרת הבירה הישראלית מושך קהל מבחוץ שרוצה ליהנות מבירה מקומית איכותית וממוזיקה מול חופי הים של העיר. דוגמה נוספת לתוכן ייחודי הוא פסטיבל הסרטים “עין יהודית” שבוטל, ויש עוד דוגמאות כמו פסטיבלי שירה וזמר עברי בעיר השכנה אשדוד.
בנוסף, תרבות היא גם חשיפה לתכנים חדשים, הרצאות ואקטואליה שמושכים את הציבור לעזוב לערב אחד את השלט והטלוויזיה ושלל תכניות הריאליטי ולספוג תוכן מעניין ליד הבית, דוגמת אירועי עדות, הרצאות, ספרות, שירה והעשרה. מחלקת התרבות בעירייה צריכה להתאים את עצמה מחדש ולחשוב איך מושכים קהל לאירועים.
לפני כמה חודשים יצא לי לעבור במתחם שרונה בדרכי לתחנת הרכבת בעזריאלי. באותו ערב הקימו יריד ענקי פתוח לקהל הרחב של דוכני אוכל, והיה בו מגוון מוצרים באוויר הפתוח. אנשים רבים עברו במקום, התרשמו, טעמו ולקחו הביתה. לפעמים לא צריך סיבה למסיבה כמו חג, פסטיבל או לחכות לחופשת הקיץ. מספיק שמשתמשים במרחב הציבורי למלא צורך שנותן מענה לתושבים, ויש מגוון תרבותי שלא חשבו עליו קודם.
ממלאת מקום ראש העירייה סופה ביילין הגישה לאחרונה לבית משפט השלום באשדוד תביעה על סך יותר מ-280 אלף שקלים נגד סגן ראש העירייה לשעבר יורי זמושצ’יק לאחר שפרסם פוסט בשפה הרוסית בפייסבוק, אשר תורגם מדברים שכתב פעיל הציבור צביר צור, אשר אף הוא נתבע. בתביעה נטען כי השניים פרסמו עליה דברים שהם בבחינת לשון הרע ופגיעה בשמה הטוב, ולכן היא דורשת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק.
בכתב התביעה נטען כי השניים מתמידים במשך זמן רב בניסיונותיהם לפגוע בביילין בכל מחיר ולרמוס את שמה הטוב בפומבי, כאשר הם מונעים משיקולים אינטרסנטיים. “כידוע, בזירה הפוליטית שמו של אדם וכהונתו כנבחר הציבור שלובים זה בזה ללא יכולת להפריד ביניהם, ואת זאת בדיוק מנסים לנצל הנתבעים בפרסומיהם המרושעים מלאי השנאה כלפי התובעת”, נכתב בכתב התביעה.
התביעה נסובה סביב פוסט אחד ספציפי, שהעלה צור בחודש ינואר 2018 בדף הפייסבוק שלו, ובו תקף את ביילין אישית. בפוסט כתב צור, בין היתר: “אני מתפלא כיצד קבוצה כה איכותית ברמת אינטליגנציה כה גבוהה הצמיחה מנהיגות כה עלובה, כה פאתטית כמו סופה ביילין.
סגן ראש העירייה לשעבר, יורי זמושצ'ק. צילום: אילן אסייג
אינטליגנציה בגובה דשא, שקרנית פאתטית ולא אמינה, מ”מ ראש עיר והממונה על המנגנון עלאק, איזה בדיחה עצובה. סופה ביילין ממש נושא ללעג בקרב הפקידות הגבוהה בעיריית אשקלון. לא די בכך, סופה ביילין חשודה בהתנהלות לא תקינה עד כדי חשד לפלילים”.
עורך דינה של ביילין גם הבהיר כי לא מתנהל נגדה כל הליך פלילי, ולכן מדובר בשקר גס אשר כל מטרתו לפגוע במעמדה ותדמיתה של ביילין וציין כי בדף הפייסבוק של צור 2,500 חברים שנחשפו לכתוב, והפוסט אף זכה לתגובות רבות ושיתופים.
בהמשך הפוסט נטען כלפיה כי אין לה “שום תרומה לפיתוחה של העיר” ושהיא “גורמת לכאוס בתפקוד העירייה”.
מה שקרה לאחר מכן הוא שזמושצ’יק, דמות ידועה במגזר הרוסי בעיר, תרגם את הפוסט הזה ופרסם אותו. בכתב התביעה נטען כי זמושצ’יק ציין שמדובר בדברים מפיו של "חוקר בכיר במשטרת ישראל", “וזאת על מנת להסוות את הדברים המפורטים בכתבה כדברים הנאמרים על ידי בר סמכא,
חרף העובדה שהוא כבר שנים ארוכות לא משרת במשטרת ישראל, וכמובן שהדברים אינם נאמרים במסגרת תפקידו”, נכתב בכתב התביעה. הפוסט המתורגם, כך על פי כתב התביעה, זכה “לשיתופים ותגובות רבות, נוצר שיח סביב כתבה זו של תושבי העיר, כאשר תושבים רבים אף האמינו בתוכנה השקרי”.
מעל מיטתו של מאמן הפועל אשקלון מסאי דגו תלוי לו לוח מטרות דמיוני. אחת המטרות שסימן דגו כשהיה ילד היה להפוך לכדורגלן ולשחק בליגה של הגדולים. מטרה נוספת הייתה להפוך למאמן כדורגל מוערך.
האם ישאיר את אשקלון בליגת העל? מסאי דגו. צילום: עזרא לוי
דגו, שהגשים את שני חלומותיו המקצועיים, מתייצב כעת מול לוח המטרות ורוצה להקיף בעיגול יעד נוסף שהציב לעצמו רק לאחרונה: להיות האיש שמשאיר את הפועל אשקלון בליגת העל. מטרה נוספת שדגו הצעיר הצליח להגשים לא סומנה אפילו על הלוח מרוב שנשמעה דמיונית: להיות המאמן האתיופי המקצועני הראשון בכדורגל הישראלי. אחרי שעמד בכך בתחילת העונה הנוכחית, כאשר קיבל את ההזדמנות בהפועל כפר סבא מהליגה הלאומית, הוא מגיע כעת לבמה מעט יותר מרכזית בכדורגל הישראלי.
מאמין בחומר השחקנים. מסאי דגו. צילום: דוברות הפועל אשקלון
ארבעה חודשים הם פרק זמן קצר מדי לכל הדעות עבור מאמן כדי להצליח להנחיל שינוי אמיתי מהיסוד, אך המשימה שהוטלה לפניו היא להנפיק תוצאות מיידיות, כאן ועכשיו. את טבילת האש הראשונה שלו כמאמן בליגה הבכירה הוא לבטח יעדיף שלא להכניס לקורות החיים, אך בכל זאת משמיע נימה אופטימית באשר לעתיד הקרוב. “ידעתי שאין בכדורגל הוקוס פוקוס ולא ציפיתי שיהיה שינוי תוך יומיים-שלושה”, הוא אומר. “אני חושב שהמשחק מול קריית שמונה לא היה כזה רע, משחק שהלך ל-0:0. התכוננו אליו כמו שצריך וראינו סרטונים של קריית שמונה לפני המשחק, ידענו בדיוק מה היתרונות והחסרונות שלה. הם נתנו גול שביאס, אבל מכאן ממשיכים הלאה. עכשיו יש לי יותר זמן להכין את הקבוצה למשחק מול בני סכנין”.
“החיים לא היו קלים”
עד הג’וב שקיבל מסתיו שחם בנובמבר 2016 להיות עוזר מאמן בכפר סבא, דגו נע בין שתי משרות. אחר הצהריים היה מגיע למתחם חודורוב כדי לאמן את קבוצת הנערים של הפועל תל אביב, אבל היום שלו היה מתחיל כתריסר שעות קודם לכן.
הוא היה משכים בארבע וחצי בבוקר ומסייר ברחובות בת ים. תפקידו היה לפקח על פועלי ניקיון בבתי ספר ובשאר מוסדות בעיר. הוא היה צריך לוודא שאת העבודה הקשה והסיזיפית הם מבצעים ביעילות, ואם הכול היה דופק, היה מסמן וי על עוד יום עבודה. כך במשך שנתיים מהבוקר החשוך ועד שלוש בצהריים. אחר כך הייתה מתפנה לה שעה של זמן איכות עם אשתו אודליה ושלושת ילדיו הקטנים ומשם לאימון.
“אני לא מתבייש במה שעשיתי. יש לי ילדים ומשפחה להאכיל”, הוא אומר על התקופה ההיא. “הפרישה מכדורגל לא הייתה קלה עבורי. לא הייתי שחקן ששיחק ברמות הכי גבוהות ולא עשיתי הרבה כסף. ברגע שפרשתי בגלל פציעה ב-2013, אז קיבלתי בום שפתאום נגמר הכדורגל ומה הולכים לעשות. עשיתי את הטעות כמו ש-90 אחוז עושים, לא לומדים ולא מוציאים בגרויות, ואז אין לך פתאום כיוון אחרי הפרישה. היום אין סיכוי שהילדים שלי יבחרו במקצוע כדורגל אם הם לא עשו את הדברים שאני לא עשיתי. החיים לא היו קלים, אבל תמיד האמנתי בעצמי ולא ויתרתי. כל מי שמכיר אותי יודע שכדורגל בשבילי זה כל העולם. בסופו של דבר אני מאמין באלוהים, והוא עזר לי, והיום אני נמצא במקום אחר, אבל לא שוכח אף פעם מאיפה באתי”.
דגו כמאמן. צילום: ניר קידר
דגו נחשב לפריק גדול של כדורגל, לא רק אחד מאלו שמעידים על עצמם כחיים ונושמים כדורגל, אלא גם מיישם זאת בשטח. במכשיר הנייד שלו שמורים עשרות סרטונים של מהלכי כדורגל מהעולם, והוא עצמו רואה בפפ גוארדיולה מודל לחיקוי. אז אולי לא נראה בהפועל אשקלון מהלכי כדורגל מבית היוצר של מנצ'סטר סיטי, אבל את טביעת האצבע של המאמן ייתכן שכן. באותיות קטנות רק נציין: מסאי הוא אחיו הצעיר של ברוך דגו, מאמן הנוער של הפועל אשקלון.
האח הגדול, ברוך דגו. צילום: אורי קריספין
מסאי, איך אתה מסכם שבוע ראשון בהפועל אשקלון? “הגעתי לכאן ומצאתי משהו אחר לגמרי משתי הקדנציות הקודמות שהייתי פה. גיליתי מועדון שמנוהל ברמה הכי גבוהה שיש עם תנאים הכי טובים בעולם. את רוב האנשים אני מכיר עוד קודם, אם זה את צ’יקו ואת דרור, אנשים שאני מאוד אוהב. לגבי הקבוצה, יש עוד מה לשפר ועל מה לעבוד”.
מה גורם לך לחשוב או להיות בטוח שעם סגל השחקנים הקיים תוכל להשאיר את הפועל אשקלון בליגה? “אם לא הייתי מאמין, לא הייתי בא. הייתי יכול להמשיך לשבת בבית ולחכות להצעות יותר טובות. ברגע שראיתי את חומר השחקנים, ידעתי שיש עם מי לעבוד. למרות כל הפציעות וכל הבעיות מסביב, אני באמת מאמין שאנחנו קבוצה טובה ואנחנו רק צריכים את הניצחון הזה שיחזיר לנו את הביטחון, ואז נוכל להתקדם”.
איזה שינוי אפשר להביא בזמן כזה קצר? “מאמנים לא אוהבים להגיע לקבוצה שלא הם בנו אותה ושלא הם הביאו את השחקנים שהם מאמינים בהם, אבל אני יכול להגיד ש-80 אחוז משחקני הסגל הם שחקנים שהייתי רוצה לראות בקבוצה גם ככה. ברגע שקיבלתי את המושכות, שום דבר לא יהווה מבחינתי תירוץ. אני לא אבוא ואגיד, ‘אני לא בניתי ולא הבאתי’. אני לא בן אדם של תירוצים. גם בתחילת העונה בהפועל כפר סבא אף אחד לא נתן לנו סיכוי ואמרו שנרד ליגה, אבל הקבוצה נבנתה טלאי-טלאי, והאמנתי בחיבור שלי עם השחקנים. אני חושב שגם עכשיו זו אותה סיטואציה, אף אחד לא נותן לנו סיכוי. אני אופטימי באופי שלי ואני 24/7 רק הפועל אשקלון. מבחינתי אני עושה את הכול כדי שנישאר בליגה”.
הקהל של הפועל אשקלון (צילום: אורי קריספין)
“ברוך הוא אחד הקרובים אליי”
עוד בימים שלא מעט שמות נזרקו לאוויר ונוצרה עננה סביב זהותו של המאמן החדש שיגיע, דגו נועד עם אנשי המועדון לפגישת היכרות כדי לבחון את מועמדותו והתאמתו. אל הפגישה הוא הגיע מוכן יותר מכל אחד אחר והצטייד בקלסר, ובו חומרים על כל שחקן במועדון, תפקודו והיכן כל אחד יכול לשחק מלבד העמדה הטבעית שלו. דגו גם הציג בפניהם את האני מאמין שלו ואף נתן להם את הפתרונות לבעיות הקיימות בקבוצה. “ראיתי משחקים של הקבוצה במהלך השנה כשיצא לי, אבל בואי נגיד שברגע שיובל עזב, ישבתי בבית במחשב האישי שלי. יש לי תוכנה מסוימת שמראה את כל המשחקים והנתונים על הקבוצה. באתי מוכן לפגישה, הסברתי לדרור בדיוק מה הבעיות ומה אני חושב שאפשר – עם עבודה קשה וירידה לפרטים קטנים – לתקן. הם החליטו לתת לי את המושכות, ואני שמח מאוד”.
יש אנשים שטוענים שאין לך ניסיון אימון בליגת העל ושאולי היית צריך להשתפשף עוד קצת בליגה הלאומית. “אני לא יכול לענות להם בדיבורים. גם כשאימנתי בכפר סבא, אמרו שאף פעם לא אימנתי קבוצת בוגרים. אז מה? אני מעדיף לדבר על המגרש, ובסופו של דבר רק התוצאות יקבעו ויוכיחו אם אני טוב או לא טוב. אנשים לפעמים מתבלבלים ואומרים חוסר ניסיון, אם לא הייתי מתעסק בכדורגל לפני ולא הייתי שחקן, הייתי מבין ואומר ‘וואלה, הם צודקים’. אני יודע הכול על להיות שחקן כדורגל, אולי זה לא אותו דבר כמו להיות מאמן אבל לא באתי מהטניס”.
״שמח מאוד לשוב למועדון". דגו (צילום: דוברות המועדון)
עד כמה התייעצת עם אחיך ברוך לפני שהגעת? “ברוך הוא אחד האנשים הכי קרובים אליי. הוא אחד שנותן לי הרבה כוח, כי הוא באמת האמין בי מהרגע הראשון. הוא שיחק בהפועל אשקלון והוא סוג של סמל למרות שהוא לא גדל פה. הוא עשה שנים יפות, ואנשים לא מבינים כמה הוא אוהב את המועדון ואת האנשים. הוא נתן לי את הטיפים שצריך לקחת, הוא מאמין בי, ואני שמח שהוא בסביבה שלי בהפועל אשקלון, אני רוצה להצליח גם בשבילו”.
האחים האדומים. ברוך ומסאי דגו במדי הפועל תל אביב עם המאמן דרור קשטן. צילום ארכיון: ניר קידר
אתה לא פוחד ששני אחים יורידו ליגה שתי קבוצות של אותה אגודה? “לא, ואני לא חושב שאפשר להשוות. הוא הגיע לליגה מאוד קשה, מתחילת העונה ידעו שהם ייאבקו ויהיה להם מאוד קשה. בשיחות שלנו הוא כל הזמן אומר לי שהוא הגיע כדי לנסות לקדם ילדים ושיהיו כמה שיותר שחקנים שיעלו מהנוער לבוגרים. זה משהו מיוחד אצלו, כי הוא יכול היה להגיד, ‘בשביל מה אני צריך את זה’, והוא לא היה לוקח. אבל חשוב לו הדרך והערכים, אין מישהו יותר טוב ממנו כאחד שעבר הכול בכדורגל. אני באמת לא חושב על זה שיכול להיות ששני אחים ירדו ליגה, זה לא מעסיק אותי בכלל”.
אפקט חילופי המאמנים יעבוד באשקלון? “אם מסתכלים על אשדוד ורעננה, אז המאמנים שהם החליפו גם באו בהתחלה, ועדיין היו כמה הפסדים. כבר דיברו שאין שם שינוי והכול נשאר אותו דבר. אבל זה תהליך, וכשיש דרך, אז בסופו של דבר דברים קורים. נכון שהמצב לא קל, ואני צריך להביא תוצאות כמה שיותר מהר, אבל צריך טיפה גם לתת לי זמן כדי שהקבוצה תבין מה אני רוצה ובמה אני מאמין”.
עם יד על הלב, חלמת שבגיל 32 תאמן בליגת העל? “לא, ממש לא האמנתי. לא האמנתי שאני אאמן גם בלאומית. אבל כבר בשנה שעברה כשהתחלתי להיות עוזר מאמן בכפר סבא הייתי מאוד דומיננטי והרגשתי שאני כבר יכול לאמן. השנה קיבלתי את הצ’אנס בלאומית, ואני לא חושב שלא התמודדתי או שלא הצלחתי עם כל חוסר הניסיון”.
מורן דיהרי המוכרת לכם מפעם כדוגמנית ונכון להיום היא דיילת באל על שבכל שבוע נוחתת ביעד אחר ומוציאה לכולם את העיניים. והפעם מצאנו אותה בחופי מקסיקו.תקנאו. תזכו למצוות
קבלו זוג שמביא כאן קונטרה לסרט חמישים גוונים של שחור. יניב בן ישי ורעות שלום העדיפו את הטבע מאשר סינמה סיטי ושחררו את הכותרת הבאה: חמישים גוונים של אהבה". הסרט בדרך למי ששואל
כל כך רצינו לראות אותה בגמר של אקס פקטור וזה לא כל כך הלך לה. שירן אדרי מאשקלון בדרך להפתיע שוב ועד שתבוא המכה היא מעמיסה את הסטורי שלה בכל מיני פילטרים שבאים טוב למדור
אם ברעשנים ובשמחות קבלו הצעת נישואין היסטרית שהרעידה את עיר הנמל מישל ביטון ובת זוגו שירן עוגן בדרך לחופה. איש הנמל כרע ברך והוציא טבעת לאחת שלו והשמועות מספרות שכל המכולות לנמל באותו יום נתקעו. קולולולולו
פרשת המטפלת המתעללת ספיר בוקשטיין מתקרבת לשלב גזר הדין. בשבוע שעבר עלתה אימו של התינוק הקורבן וסיפרה בבית המשפט את מה שחוותה בעקבות המקרה. בוקשטיין עצמה בכתה וביקשה את סליחת ההורים, ואילו הסנגור טען כי לא מדובר על מקרים אלימים באופן קיצוני.
על פי כתב האישום שהוגש נגד בוקשטיין בת ה-24, בכמה הזדמנויות במהלך תקופת העסקתה כמטפלת, בעת שהפעוט ישב כשהוא קשור בתוך העגלה, הנאשמת הפילה את העגלה במכוון ארצה באופן שהפעוט תלוי בה במאונך, כשרגליו מטה וראשו שמוט לפנים והוא בוכה.
כתב האישום תיאר גם כיצד בכמה הזדמנויות דחפה בוקשטיין את אצבעותיה עמוק לתוך גרונו של התינוק, לעתים עד שדם זב מפיו, וכיצד בהזדמנות אחרת הניפה הנאשמת את התינוק וגלגלה אותו בכוח על הרצפה, ולאחר שנפל על גבו וצרח בבכי, הניפה אותו באגרסיביות, תוך שהיא תופסת במותניו והטיחה אותו בכוח לתוך העגלה ולאחר מכן דחפה את אצבעותיה לגרונו. המעשים הללו גרמו לו לחבלות.
לפני שבועות מספר הורשעה בוקשטיין במסגרת הסדר טיעון שבו נמחקו מכתב האישום כמה סעיפים.
“קשה לי להאמין לחרטה שלה”
אימו של התינוק עלתה לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ושם החלה לספר כי הגיעה לבוקשטיין “באמצעות המלצות ברמה של מישהי שהסמיכה אותה כמטפלת מוסמכת. הנאשמת שיטתה בנו לאורך כל התקופה. היא הציגה חזות של אישה נעימה וטובה ואוהבת ואולי טיפה אובססיבית כלפי התינוק. תמיד ראינו תמונה חיובית במצלמות האבטחה. כמה ימים לפני שטסתי הבאתי את הנאשמת לבייביסיטר, והיא התקשרה ומסרה לי שיצא לו דם מהאף. באותה סיטואציה אני חושבת שאפשר לראות בצורה הברורה ביותר את הדו פרצופיות של הנאשמת”.
תיעוד ההתעללות
בשלב הזה שלפה האימא את הצעצוע שלדבריה היא זרקה על פניו של התינוק ושגרם לו לדימום, “הצעצוע הוא גדול יותר מהפנים שלו”, אמרה האם. “לכן קשה לי להאמין לחרטה שהיא מביעה. היא דחפה אצבעות ללשון של בני מספר פעמים. כל האירועים שמצוינים בכתב האישום קרו בסמיכות זמנים של שבוע-שבועיים. איננו יודעים כמה אירועים היו. היא התעללה בו באופן שיטתי. אנו חווים את הרוע שעברנו, ולא רק התינוק הוא הקורבן. אנחנו מרגישים כולנו קורבנות. זה מלווה אותנו. הנפש של האדם היא לא און ואוף. גם כשייגמר המשפט, עוד נמשיך לחוות את זה”.
האם דורשת: “עונש שישקף את חומרת העבירה”
האם המשיכה ופנתה לשופט אליהו ביתן ואמרה: “אני מבקשת שבית המשפט יעזור לנו להילחם ברוע הזה ולא ייתן לה לטיפה על היד ויגיד לה ‘נו, נו’ ושיטיל עליה עונש שישקף את חומרת העבירה. בזמן ההתעללות התינוק היה רגוע ולא הייתה שום סיבה להפעיל עליו את מה שהנאשמת הפעילה עליו. אני יודעת שבית המשפט עושה משפט, ואני מקווה שבית המשפט יעשה איתה משפט”.
האם השיבה לכמה שאלות מפי סנגורה של בוקשטיין עו”ד דן נתיב וסיפרה כי המטפלת עבדה אצלם כארבעה חודשים. את המצלמות הם התקינו בביתם לפני שבוקשטיין החלה לעבוד אצלם על מנת לפקח על עבודתה.
ספיר בוקשטיין מתוך מצלמות האבטחה
הסנגור שאל את האם: “חלק מהסרטונים ישנים, ואתם נחשפתם להם ושמרתם אותם ורק מאוחר יותר הגשתם אותם למשטרה. למשל הסרטון של הפיכת העגלה”.
“ראיתי את הסרטון של הפיכת העגלה”, סיפרה האם. “אני ראיתי זאת בזמן אמת. הייתי בישיבה בעבודה ונכנסתי לאייפון וראיתי שהעגלה של התינוק הפוכה כשהוא נמצא בה. לא הבנתי כל כך מה אני רואה, והתקשרתי לבעלי וביקשתי ממנו שיוריד את הסרטון כדי שהוא יישמר. בעלי עשה זאת. הראיתי את הסרטון לחברה שיש לה תינוק באותו גיל, והחברה אמרה לי שהבת שלה משחקת לפעמים עם אחיה הקטן והופכת את העגלה, ואני חשבתי שגם כאן מדובר בסוג של משחק”. האם סיפרה עוד כי המטפלת המשיכה לעבוד אצלם עוד חודשיים לאחר המקרה עם הפיכת העגלה.
אם עוד נשארו כמה פיסות אדמה ברחבי אשקלון הרי שמידי כמה חודשים מגלים תושבי העיר שגם הבודדות שנותרו מתמעטות מעת לעת בעוד מספר חודשים תחל חלקת האדמה שמצפון למכללת אשקלון ולרחוב צפניה וממערב לשד' יצחק רבין להפוך לאתר בנייה. חלקת האדמה הרחבה הזו עתידה להיות שכונה בה יבנו לפחות 15 בניינים ובהם כ-600 דירות חדשות.
150 מהדירות ימכרו למשרתי הקבע בהנחה של 15% במסגרת תכנית ארצית הכוללת את שכונה זו כאחת משש שכונות באזור הדרום והגליל שבהן משרתי הקבע יוכלו לרכוש את הדירות בהנחה ששווה מאות אלפי שקלים.
מנהל מקרקעי ישראל כבר הוציא מכרזים לשיווק חצי מהדירות המתוכננות בשכונה, כאשר היחידות שיוקצו לטובת משרתי הקבע ישווקו בשלב הבא שיסתיים על פי ההערכות בתוך 3-4 שנים.
סגן שר האוצר, חבר הכנסת האשקלוני יצחק כהן ממפלגת ש"ס הגיש את התפטרותו מהכנסת. כהן משמש מזה 12 שנים רצופות כחבר כנסת ונחשב דמות יציבה ובולטת בצמרת מפלגת ש"ס.
סעיף 42ג לחוק יסוד הכנסת, זה המכונה גם 'החוק הנורווגי' מאפשר לחברי כנסת המשמשים בתפקיד ציבורי, כמו זה של כהן המשמש כסגן שר האוצר, להתפטר ולפנות את מקומו בכנסת לחבר אחר מסיעתו.
כהן אתמול בחנוכת חדר המיון הממוגן בברזילי
יצחק כהן שימש שנים רבות כחבר כנסת מטעם ש"ס, כיהן כשר הדתות ובשלב אחר כשר במשרד ראש הממשלה הממונה על שירותי הדת. לפני הקריירה הפוליטית הארצית שלו עשה קריירה מקומית כשכיהן 2 קדנציות וחצי במועצת עיריית אשקלון.
ההתפטרות תיכנס לתוקף מחר ובמקומו של כהן יאייש את ספסלי הקואליציה דני סיידא שיושבע בנוהל המקובל לכנסת. סיידא תושב הצפון הנהנה כעת מתחולתו של החוק הנורווגי כבר שימש בעבר חבר כנסת ואותו חוק נורווגי שממנו הוא נהנה היום, קטע את חברותו בכנסת לאחר יממה וחצי בלבד, כשהשר משולם נהרי התפטר מתפקידו וחזר לשמש כחבר כנסת ודחק את סיידא החוצה.
