במשטרת ישראל התקבל לפני שעה קלה, דיווח אודות אירוע נפילה מגובה ברח' האצ"ל באשקלון.
שוטרים הגיעו למקום, מתחקור ראשוני עולה כי נערה כבת 17 ואחיה כבן 5 נפלו ממרפסת ביתם שבקומה השניה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔
⇔
⇔ 
למקום הוזעקו גם כוחות הצלה וחובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח ברזילי נערה כבת 17 במצב קשה, בהכרה מעורפלת, עם פגיעה רב מערכתית, וילד כבן 5 במצב בינוני, בהכרה מלאה, עם חבלת ראש.
בפעם האחרונה שהפועל אשקלון יכולה הייתה להתפאר בסקורר מריח שערים זה היה בעונת 2015/14. אז הקבוצה שיחקה בליגה הלאומית, כשבראשה המאמן יובל נעים ובשורותיה כיכב חלוץ מחונן, מנוסה וממש לא אלמוני בשם עידן שריקי. אותו שריקי שימש מוציא לפועל של הקבוצה והרשית 16 פעמים, שערים שהעניקו להפועל אשקלון בסופה של אותה עונה את הכרטיס הנכסף לליגה הבכירה. האם אנחנו עומדים בפני תסריט שחוזר על עצמו? נדע ככל הנראה רק בסיום העונה הנוכחית.
היום זה אמנם פחות נוצץ, והקבוצה אין שמות מפוצצים כבעבר, אבל יש לה נשק קטלני בחוד ההתקפה, שכבר הספיק למצוא את הרשת חמש פעמים בששת המחזורים הראשונים של העונה ולהפיח הרבה תקווה אצל האוהדים האשקלונים. שער נוסף שכבש "נגנב” לו אחרי שברישומי ההתאחדות שער הניצחון על הפועל ראשל”צ הוגדר כשער עצמי.
צרויה בפעולה וירטואוזית צילום: לירון מולדובן, דוברות הפועל אשקלון
גל צרויה, שיחגוג בסוף החודש 29, גדל בעיר דימונה והחל את קריירת המשחק שלו במחלקת הנוער של הפועל באר שבע. במשפחת צרויה יחד איתו חמישה אחים: יוני, קרן, עידן, גלית וגל, בן הזקונים. כיום צרויה מתגורר באלפי מנשה, ואת הוריו, אברהם ונירה, הוא מגיע לבקר בעיר הדרומית בעיקר בשבתות פנויות ובחגים. מאז ומתמיד הכדורגל היה חלק בלתי נפרד מחייו. הוא גדל בבית שכולו חממה של כדורגל, לאחר שאביו היה כדורגלן בהפועל דימונה ואף קפטן הקבוצה משך שנים רבות.
אחרי קריירה מטלטלת בליגות הנמוכות, הצלחות בליגה הלאומית ומשאלת לב – לתקוע יתד בליגת העל – צרויה עוצר כעת בתחנה נוספת, הפועל אשקלון. לא בכדי צרויה התחבר לכחול של אשקלון בצורה יוצאת דופן ומצליח עד כה לכבוש בצרורות. מעבר לכישרון ויכולת הסיום שלו מול השער, צרויה הוא דמות שהספיקה להתחבב על כולם במועדון. השחקנים רוחשים לו כבוד, האוהדים בתוך זמן קצר התאהבו, וגם אנשי המקצוע במועדון מעידים על טיפוס מזן אחר.
“זה לא סוד שאת גל רצינו לצרף כבר בחלון ההעברות של העונה שעברה בליגת העל”, מספר דובר המועדון שלומי לוי. “העונה גל היה אחד מבין השחקנים הראשונים שחתמו במועדון, ובאמת שהקליק איתו היה כמו באהבה ממבט ראשון. הוא התחבר בשנייה לאופי המועדון והיה בטוח בהצלחתו בקבוצה ובחיבור העתידי עם הקהל”.
הקהל של הפועל אשקלון (צילום: אורי קריספין)
לוי ניסה להסביר את מערכת היחסים החמה שנוצרה עם השחקן: “האופי הנוח של גל, האווירה החיובית שהוא יוצר סביבו והחברות שנרקמת עמו תוך שניות הביאו אל הפועל אשקלון את אחד השחקנים האהובים שידע המועדון. ההצלחה שלו עד כה לא מפתיעה אותי נוכח החריצות והרצינות שלו במשחקים. גם החיבוק החם שהנהלת המועדון ואוהדי הקבוצה מעניקים לגל הם לדעתי ערך מוסף להצלחה שלו על כר הדשא”.
את צרויה אנחנו תופסים ביום שלישי השבוע, רגע אחרי אימון הכנה שערכו האשקלונים לקראת המשחק החשוב ביום שני הקרוב מול הפועל כפר סבא. אחרי שהוא הספיק לסיים לאכול ארוחת צהריים באופן מסודר ומבוקר, כפי שהוא רגיל, הוא גם התפנה לשיחה בארבע עיניים על החיים החדשים שלו בעיר הדרומית ועל השואו הגדול שלו על המגרש בחודשיים האחרונים.
גל, פתחת את העונה בסערה – חמישה שערים בשישה משחקים – אותנו זה הפתיע. גם אותך?
“האמת שאני לא מופתע, קרתה לי בעבר פתיחת עונה שכזו, ואני שמח שזה שוב קורה. אני רק מקווה להמשיך את התקופה הזו וכמובן שהקבוצה תמשיך לנצח”.
אוהדים חוששים שבקצב הזה בינואר כבר לא תהיה פה. אתה יכול להרגיע אותם?
“את יודעת, בכדורגל אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד יום. כרגע אני פה, יש לי חוזה לשנה, אז לא נראה לי שאני אהיה במקום אחר. כיף לי פה”.
מכונת השערים של הפועל אשקלון. גל צרויה צילום: אבי אלפסי, דוברות הפועל אשקלון
יש לך סעיף שחרור בינואר?
“לא”.
יכול להיות שהמערך איתו משחק המאמן שלומי דורה זה מערך שמקל ותורם לך?
“האמת שעם כל מערך אני מסתדר. חוץ מהמשחק האחרון, ביתר המשחקים לא שיחקתי כחלוץ אלא יותר קיצוני בצד ומשם הייתי מצטרף. גם לפני שהביאו אותי שלומי דיבר איתי ואמר לי שהוא רוצה אותי יותר מאחורה קצת, למרות שבתפקוד שלי אני מוגדר כחלוץ. מה שיגידו לי אני אעשה”.
אנשים במועדון ואוהדים מכנים אותך האקס פקטור של הקבוצה. אתה מסכים עם זה?
“כן, כרגע עם איך שהדברים נראים אז כן. את יודעת, גם הביאו אותי בשביל זה. זה מה שציפו ממני, ואני שמח שזה הולך בצורה כזו, כי באמת פתחתי עונה בצורה ממש טובה, אבל בשביל זה אני פה, להביא נקודות לקבוצה”.
הרבה מרימים גבה שאתה בכלל משחק בליגה הלאומית. עם כישרון ונתונים שלך, איך זה שאנחנו לא רואים אותך משחק היום בליגת העל?
“אני יכול להגיד שזו שאלה שהרבה שואלים אותי, ואני אענה גם לך: יכולתי להיות בליגת העל השנה וגם בשנה שעברה, אבל קשה לי ללכת לקבוצה מהדלת האחורית. באים, מציעים לך כמה שקלים ויאללה בוא. ככה גם מתייחסים אליך בהתאם. אני לא רוצה ולא מוכן ללכת בצורה הזו. אני רוצה שבאמת ירצו אותי ושבאמת ישלמו לי את השכר שמתאים לי, ולא כמו ילד שעלה מהנוער. אם יבואו מאמן או קבוצה שיראו בי פוטנציאל וירצו לתת לי את התנאים שאני צריך, אז אני אשמח לעלות לליגת העל, כל שחקן רוצה לשחק שם”.
תולים בו תקוות. שלומי דורה. צילום: דוברות הפועל אשקלון
לשחק בליגת העל אומר מבחינתך גם לקבל פחות דקות משחק, פחות להיות בורג מרכזי, להיות במעמד פחות. לזה אתה מוכן?
“אין לי שום בעיה להילחם על המקום שלי כי זה חלק מהמקצוע, אבל לא יכול להיות שאתה מקבל בליגה הלאומית תנאים הכי טובים ואתה עולה לליגה שהיא יותר טובה ופתאום אתה מקבל תנאים שהם אפילו פחות מחצי, לי זה לא מתאים בכל אופן”.
אתה כבר לא ילד, מרגיש שלם עם מה שהשגת עד כה או שיש תחושת פספוס?
“תראי, בדיעבד לכל אחד יש טעויות שהוא עשה, וכן, כמובן שיש פספוס. אבל אני עדיין מאמין בעצמי ואני עדיין חושב שאני יכול להגיע לרמות יותר גבוהות ממה שאני כרגע”.
לא שמרת על יציבות במועדון אחד או שניים ועברת כמה קבוצות בקריירה. למה זה קורה?
“הייתי רוב הזמן בליגות יותר נמוכות, בעבר זה היה יותר נוח לי עם עבודה ועם עסק משפחתי, ואז קיבלתי הצעה מפתה מבני יהודה, הייתי שם שנתיים וחצי ולא הסתדרתי שם בשנה האחרונה. אחרי זה הייתי בפתח תקווה עוד שנתיים, והנה עכשיו אני פה”.
היה הרבה בלאגן בפתח תקווה בעונה שעברה. לך באופן אישי חזרו צ’קים של המועדון ונשארת בלי דירה. איך התחושות בתקופה כזו?
“זה לא כיף לקום בבוקר וללכת לעבודה שאתה לא מקבל את השכר שלך. לא קיבלתי בשלושה חודשים האחרונים שכר, ואת כל עשרת החודשים של השכירות לא שילמו לי, הכול שילמתי מעצמי. זה מצב שהוא לא קל, אבל מסתבר שגם זה חלק מהכדורגל. זה לא אידיאלי בכלל, וזו גם הסיבה שעזבתי את המועדון. אני מאוד אוהב את המקום והתחברתי לאוהדים, הייתי גם קפטן של הקבוצה, אבל פשוט לא יכולתי להמשיך שם בתנאים האלה. חיפשתי גם אתגר אחר, ואני שמח שהגעתי לאשקלון”.
כפי שהוזכר, כבר בחלון ההעברות בחודש ינואר בעונה שעברה, ניסתה אשקלון לצרף את צרויה על מנת שיעזור לה במאבקי ההישארות בליגת העל. החלוץ, ששיחק אצל הקבוצה מאם המושבות, הביע רצון לעשות את המעבר, אבל נתקל בסירוב של קבוצתו. אשקלון נותרה ללא חלוץ פורה ונשרה לליגה השנייה, ואילו צרויה מנגד המשיך לקרוע רשתות אצל המלאבסים והגיע ל-11 שערי ליגה. “זה באמת לא סוד שכבר בשנה שעברה בינואר אשקלון הייתה אופציה מבחינתי. הקיץ שלומי דורה הגיע לפה, אז זה עוד יותר גרם לי לרצות להגיע. אני ושלומי כבר הרבה זמן רוצים לשתף פעולה, ופשוט לא יצא לנו. אני שמח שהשנה זה הסתדר”.
"המועדון הזה מתנהל ממש כמו מועדון בליגת העל". צרויה. צילום: דוברות הפועל אשקלון
הספקת להתרשם לטובה מהאנשים ומהעיר?
“לגמרי. אני יכול להגיד שממש טוב לי פה, ולרגע אין לי שום חרטה שהגעתי לכאן. נראה לי גם שרואים את זה. טוב לי פה מכל הבחינות והתנאים. המועדון מנוהל בצורה הכי טובה שיש, לא מחסירים מהשחקנים שום דבר. המועדון הזה מתנהל ממש כמו מועדון בליגת העל. מבחינת העיר, אני דימונאי במקור, ואשקלון מזכירה לי קצת את המקום שממנו באתי. אני ממש מתחבר לאנשים פה”.
האוהדים רוצים לראות את הקבוצה חוזרת לליגת העל. זו גם המטרה שלכם?
“צריך להגיד את האמת, הקבוצה התחילה עם סגל לא וואו, וזה לא היה נכון לדבר על עלייה, אבל אני חושב שתוך כדי תנועה כן דברים התחילו לזוז וכן שחקנים טובים הגיעו. לא צריך יותר מדי לבוא ולהצהיר. לדעתי אם לא נעלה ליגה, זה לא יהיה כישלון, כי אני לא חושב שיש פה סגל כזה נוצץ, אבל המטרה היא כן להיות בצמרת הגבוהה”.
קרה לכם שפרגנתם למישהו ואחר כך הצטערתם? לא נעים, והתחושה עוד יותר לא נעימה כשאתה מעלה את המחמאה על הכתב וחוזר בך.
מודה ועוזב: ככה קרה לי עם תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון בפועל. האמת, שיותר משהוא סחט ממני מחמאה, סיכמתי את השגותיי כלפיו בכך שאין לי מילה רעה להגיד עליו.
אז זהו, שיש לי הרבה יותר מאשר מילה אחת לא טובה כלפיו, ומן הסתם הטעות שלי נבעה בעיקר מכך שבסופו של דבר גלאם לא מכהן כראש עירייה בפועל זמן רב כדי שתהיה לכל אחד מאיתנו דעה מגובשת אודותיו, בוודאי לא חד משמעית.
שלט של שמעוני שהושחת
היה נדמה לי שגלאם עשה עבודה שקטה ושכל מאווייו לצלוח את הבחירות בשלום, אך בפועל ומאחורי הקלעים נחשפת לעינינו תמונה אחרת לחלוטין. קודם כול ולפני הכול עיינתי בכל אתר אינטרנטי, מקומון, חינמון ועלון בית כנסת ולא ראיתי קריאה, כיאה לראש העירייה בפועל, לציבור ולפעיליו בעיקר להירגע ולשמור על מערכת בחירות נקייה, בפרט נוכח המצב הנפיץ באשקלון, שעיני כל התקשורת נשואות אליה. חיפשתי ולא מצאתי מילה.
בהקשר הזה גם איתמר שמעוני אינו קוטל קנים ובחר שלא להעלות ציוץ להרגעת הרוחות בקרב כל פעילי הבחירות, תוך הפניית זרקור לפעיליו לשמור על פרופיל מכובד ולהכריז על ניהול מערכה עניינית והוגנת. תחת זאת בחרו שמעוני וגלאם בדרך ההפוכה כשהם לא מצליחים להסתיר את האיבה, הבוז והשנאה שהם רוחשים זה כלפי זה, כאילו אין מחר.
פיני ביטון. "בלי חשבון"
פעילי שני המחנות של איתמר וגלאם מדברים איתך עם אש בעיניים וששים בכל רגע אלי קרב מהיום שהספירה לאחור החלה. מחובתו של גלאם לחשוף את מקורות המימון של הקמפיין שלו, הזועק מכל פינה בעיר. הקמפיין הראוותני שהחל משכירת שירותיו של ליאור חורב (שנתן שירותי ייעוץ למפכ”ל הנוכחי) דורש הסברים לשאלה מאיפה הכסף. אין לי ספק שביום שאחרי הבחירות יידרש תומר לשאלות לא קלות, שמן הראוי לשאול אותן כבר עכשיו, בכל הנוגע להגבלת כספי התרומות המותרות בחוק, אחרת אי אפשר להבין מהיכן שופכים כל כך הרבה כסף לכל יעד ומשימה שגלאם רק יחפוץ.
במתחם הבחירות של "כאן דרום" כבר ביקרתם?
לחצו כאן לכל החדשות וכל העדכונים הכי חמים!
חזית נוספת ורגישה שתומר גלאם לא עושה מאמץ לכבות את האש המשתוללת בה היא האש העדתית של שיח מתלהם בקרב אחינו בני העדה הטריפולטאית באשקלון, כשבראש החזית קבלנים ממוצא טריפוליטאי שמלבים סכסוכים עם בני עדות אחרות ונשבעים שישקיעו כל סכום שיידרש כדי שבן העדה יישב על כיסא ראש העירייה.
שלט חוצות של גלאם שהושחת
ואני חשבתי שהשיח הזה כבר חלף עבר מאשקלון אי שם בשנות ה-80 או לכל המאוחר שנות ה-90 (אשתי אגב טריפולטאית), כך שלא האמנתי שיבוא יום ומישהו יפתח באשקלון את הבקבוק וישלוף ממנו את השד העדתי; ואגב לא בין, נניח, טריפולטאים לאשכנזים, אלא זהו סכסוך עדתי פנימי בין הטריפוליטאים לשאר בני עדות המזרח. לא חלמתי שאשב בבית קפה עם חברים טובים מבני העדה הטריפוליטאית, וכל זר הקרב שיעז להגיד מילה רעה על גלאם יסכן את חייו במעשה לינץ’ כמעט. מה זה הדבר הזה? גלאם חייב למצוא את הדרך להשתלט על השריפה העדתית ולקרוא לעקירה מהשורש של ויכוחים מהסוג הזה.
איתמר שמעוני ותומר גלאם הוכיחו בהתנהגותם שהם אינם ראויים להנהיג את אשקלון מעצם תאוותם הבלתי מרוסנת לכבוש את הקומה הרביעית בכל נשק ובכל מחיר שיידרש.
את הערפל שמפזר שמעוני סביב היום שאחרי הבחירות ראוי לפזר כבר עכשיו כדי שלא נבכה אחרי הבחירות ונשאל איפה היינו. תכל’ס, נגד איתמר עומד כתב אישום כעובדה ברורה. בעיני לא מעט אנשים שמבינים בתחום סיכויי הרשעתו גבוהים. במצב כזה (אם ייבחר) יתקיימו בחירות חדשות בתוך 60 יום ואת הטלטלה המיותרת הזאת איתמר מסרב לחסוך מאיתנו, תושבי אשקלון, ועל כך גם לא התקיים עד כה שיח נוקב וברור, פרט לאזהרותיו החוזרות ונשנות של עו”ד אבי עייש.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:⇔⇔⇔
סיסמתו של איתמר “אוהבים את אשקלון, בוחרים איתמר” היא היפוכה של התנהגותו בפועל, שכן אם באמת הוא היה אוהב את אשקלון, היה דואג להניח לתושבים ולהתרכז במשפטו, ורק בסיומו היה מכריז לאן פניו. אם יזוכה, ואגב, אני הראשון שמייחל לכך, אני מבטיח להרים אותו על כתפיי ואעשה כל מאמץ כדי שאיתמר יאפשר לי להרים אותו. כמו כן, אדאג לחפש את כל מי שאיתמר טען שרדף אותו כדי לתבוע ממנו סליחה אישית ופומבית כלפיו (גם אם יזוכה מחמת הספק). בינתיים, איתמר, בבקשה, תפסיק לבלבל ולזרות חול בעיני הציבור והנח לעצמך ולנו.
בימים אלה מציין בני וקנין 40 שנה לכניסתו לפוליטיקה. אי שם בשנת 1978 הוא נבחר יחד עם חברו אלי דיין להנהיג את העיר. דיין כראש העירייה ווקנין כממלא מקומו. “הייתי ממלא מקום וראש העיר במשך 30 שנה ועוד חבר מועצה בקדנציה האחרונה חמש שנים”, הוא אומר. “אין הרבה בארץ היום שהם חברי מועצה וראש עיר וממלא מקום כל כך הרבה שנים”.
וקנין, שכבר ראה הכול בפוליטיקה, חשב לפרוש ולהמשיך בעיסוקיו הציבורים והפרטיים, אפילו בלי להתערב במערכת הבחירות, אבל משהו קרא לו לחזור בחזרה ולכל הפחות להיות מעורב במה שיתרחש בעיר בחודש הקרוב. הוא אומר כי הכרזת המועמדות של שמעוני הפתיעה אותו, והיא מה שהמריץ אותו לחזור ולהיות מעורב. “בחלומות הכי רעים שלי לא חשבתי שאדון שמעוני יהיה מועמד”, הוא אומר. “בעולם הערכים שלי ובעולם הערכים שהכרתי בשלטון המקומי ובשירות הציבורי אנשים על דברים שהם עשירית ממה שהוא עשה עפו הביתה. תראה את ראש עיריית כפר סבא יהודה בן חמו, הבן אדם עוד לא הוגש נגדו כתב אישום, גם העבירות שלו זה רק מרמה והפרת אמונים, הוא פרש ואמר, ‘בערכים שלי אני פורש כדי לנהל את המשפט’. פה אנחנו מדברים על משפט שמתנהל ורק במה שהוא הודה, הוא היה צריך לברוח מהעיר, בטח שלא להתמודד. אני לא מדבר על דמי שתיקה, אני מדבר על בן אדם שמגיע אליו, לפי כתב האישום, מיליון שקל ומעביר אותם הלאה, רק בעבירה הזו זה מספיק בשביל שיברח מפה. זה הלבנת הון לכאורה. היום נכנס לחשבון שלך 2,000 שקל, ואין לך הסבר למקור זה הלבנת הון. לכן החלטתי לשנות את סדר היום שלי. אני אין לי עסקים באשקלון, אני לא מחפש עבודה בעירייה, הבנים שלי לא מחפשים עבודה בעירייה. גם אלי דיין זה כואב לו, גם לרוני מהצרי זה כואב, כל מי שהיה ראש עיר זה כואב לו”.
וקנין: "רק במה שהוא הודה, הוא היה צריך לברוח מהעיר". איתמר שמעוני בהארכת מעצרו
כשווקנין מדבר על שמעוני הוא מדבר בשצף וברצף, ואין כמעט צורך לשאול אותו שאלות כי הוא תורם מעצמו. אחד הנושאים שבהם הוא הולך לטפל בזמן הקרוב הוא ניסיון לאחד את כל המועמדים נגד איתמר שמעוני, שלדבריו עומד בראש המחנה שאותו הוא מכנה “מחנה הרעים”. הוא ממש מחלק את המתמודדים לחלוקה של בני האור ובני החושך. “אני הולך להקדיש זמן, הרבה זמן, וגם משאבים אישיים ונפשיים ומשנה את סדר היום שלי כדי להזעיק את הציבור כדי שיפתח את עיניו. תראה, יש לי הערכה למשה אטיאס ויש לי הערכה לאיתי סהר, יש לי הערכה לאבי עייש. עכשיו יש שני מחנות: אחד מחנה הרעים, שזה איתמר שמעוני, ויש את מחנה הטובים, שזה תומר גלאם. אני צריך לבחור בין מחנה הרעים, שהולך להוביל את העיר הזו להתרסקות ותהום יותר ממה שהיא הייתה ותחת מסע של שטיפת מוח שקרית מול מחנה הטובים. אם משה אטיאס או איתי סהר או אבי עייש היו המחנה המוביל, הייתי הולך איתם, אבל כרגע תומר הוא המוביל נגד שמעוני. אני שקלתי הכול בכובד ראש. שמעוני הרס את העירייה, עשרות מעובדי העירייה, רבים מהם מדברים איתי בפחד, כי חוששים שהוא יחזור, והם טוענים שהתנהג כמו עריץ ומינה כל מיני אנשים רק כדי שיעשו דברים שלו. רק תראה מה כתב מבקר המדינה, זה לא אני, זה מבקר המדינה, שכתב דוחות קשים על ניהול העירייה ומינויים פוליטיים. מאז גם כל הפרסים שהיו לנו נעלמו, אם זה פרס ניהול תקין, פרס כספי. היינו אחת הערים הראשונות בארץ שקיבלה סמכויות של ועדה מחוזית בגלל האמון והאמינות, וגם זה הורידו, ונשארנו עם גירעונות, פשוט הרס מוחלט.
וקנין: "יש את מחנה הטובים שזה תומר גלאם". גלאם ווקנין, השבוע. צילום: עדי תשובה
“אני כל בוקר נוסע לתל אביב, וחלק גדול גם בחו”ל. אני עמדתי בראש ועדה ציבורית שבחנה את איחוד תל אביב ובת ים, ישבו שם מנכ”ל משרד הפנים, סגן הממונה על התקציבים באוצר וסגן היועץ המשפטי לממשלה. ואתה שומע שהתדמית של אשקלון התנפצה לרסיסים. איך שאני נכנס לכל מקום ובכל משרדי הממשלה אנחנו בשפל של התדמית. גם כישלון ניהולי, גם עבירות פליליות. הוא עכשיו נהנה משתיקה במשפט בגלל שיולי-אוגוסט זה פגרה, ואחרי זה החגים של ספטמבר, והיו שלושה חודשים שלא התנהל משפט, משבוע הבא ועד הבחירות יתנהל משפט שכל אשקלוני צריך ללבוש שכפ”ץ ממה שאני יודע שעומד להיות בחודשים הקרובים במשפט. אם חלילה ייבחר, בשישי בנובמבר תהיה השעיה. צריך להכניס לראש של הציבור שבשישי לנובמבר אם הוא נבחר, הוא מושעה ואז נכנס עב”ם, אולי בחור טוב, אני לא מכיר אותו, עד לפני כמה חודשים היה בבאר שבע, לא מחובר לאשקלון והוא יהיה הבובה שלו כדי לנהל את העיר.
“שמעוני למעשה עבד רק שנתיים, הוא עבד מסוף נובמבר 2013 כשנבחר ועד חמישה בינואר 2016 כשנעצר, ומאז שום דבר. הרי היה קרוב לחודש בתא המעצר מאחורי סורג ובריח, ואחרי זה במעצר בית ואחרי זה ‘מסורס’, אסור לו מינהל הנדסה ואסור לו ועדה מקומית ואחרי זה הושעה. יוצא שהבן אדם הזה מקבל משכורת עתק שעולה לעיריית אשקלון מאות אלפי שקלים בשנה בלי לעבוד וכל היום הוא עוסק רק בלהקים מערכת של שטיפת מוח שכולה שקר וכזב. אני רק ממה שאני נפגשתי בשבתות האחרונות בבתי הכנסת ובפגישות עם אנשים, אחרי שאני מדבר איתם הם אומרים, ‘אנחנו לא מודעים למה שאמרת, איפה התקשורת?’ חלק גדול מהתקשורת קנויה – 'כאן דרום' הוא אחת מנקודות האור הבודדות – ומציגים מצג שווא. העיר חלילה תלך לאבדון אם הוא ייבחר. תהיה בושה לעיר. אני נפגש עם אנשים בכירים במשק, חברות סלקום ופרטנר ועוד, ואומרים לי, ‘יש אנשים בעיר שלך שמצביעים לאיש הזה? הרי הוא הוריד אתכם שאולה’”.
בני וקנין. צילום: עדי תשובה
אתה מסביר למה איתמר שמעוני לא, אבל למה תומר גלאם כן?
“אני אומר למה תומר גלאם. אני מכיר את החסרונות והיתרונות שלו, ונדבר רק על עובדות. אומר את האמת? הופתעתי לטובה מהתפקוד שלו בשנה וחצי האחרונות. תדע לך ששנה אחרונה בקדנציה, ללא קשר לאדמה החרוכה שהשאיר שמעוני, זה לא קל. לא קל לעבוד בשנה שלפני הבחירות עם מועצה מפוצלת. יצא לי לדבר עם כמה שרים, אמרו לי, ‘שמע, הבן אדם מתיישב עלינו ולא נותן לנו’. אני ראיתי באיזו נקודה שהוא הפעיל מרכיבים ממשלתיים לצרכים העירוניים, אני רואה איך למרות המצב הקשה הוא מצליח להזיז פה דברים. בעירייה מאוד קשה כי יש כמה בכירים שעדיין מחוברים לשמעוני, וקשה מאוד בשנת בחירות שיעזבו וקשה להכניס בכירים במקומם בשנת בחירות בגלל העניין של מכרזים. זו כבר נקודת זכות לטובתו.
“הדבר השני, באישיות שלו, אישיות צנועה. לא כמו שמעוני, יהיר, שחצן, רברבן, מגלומן, ובגלל זה הוא הפיל אסון על משפחתו ועל ילדיו ועל העיר הזו. תומר בצניעות שלו שואל ומתייעץ. הרבה פעמים הוא רוצה שיבואו לעירייה אנשים טובים אובייקטיבית. אם יש עניין שהוא לא מתמצא בו, הוא לא מתבייש לשאול, ללמוד ולהתייעץ, ולא מגלומניה של שמעוני שהביאה אותנו לעברי פי פחת. תראה את מי שתומר שם מספר 2, עדנה ולנשטיין, שאני הייתי עם בעלה בכיתה א’, ואני מכיר אותו ואת עדנה מכיתה א’. אני אומר לך, עדנה היא אישיות חינוכית ברמה בינלאומית, גידלה אלפי תלמידים ומאות מורים. היא בפנסיה והחליטה לעזוב הכול ולהירתם אליו לבנות את מערכת החינוך. זו מתנה גדולה לעיר. לך תשווה אותה לאיזה עב”ם שבא מבאר שבע.
בני וקנין. צילום: עדי תשובה
“הכי טוב לי היה לא לעשות שום דבר ולשבת בשקט, אבל זה בער בקרבי, לא הייתה ברירה. קודם כול כדי לחשוף בפני הציבור את השקרים וכזבים. כמו שהוא כותב: ‘הבטחתי להביא את רצועת החוף של תל אביב לפה’. הוא לא הזיז אבן ברצועת החוף. הוא שקרן שמאמין לשקרים שלו. גם הסי פארק, שחלק מהתקציב שלו מהתקופה של רוני מהצרי, הוא בכלל היה אמור להיות יותר מזרחה, הרי למה שיהיו גבעות שיסתירו את הנוף לכל המסעדות? הוא אומר: ‘הבטחתי חינוך ברמה גבוהה’, איזה חינוך? ראש מינהל החינוך שהוא הביא עזב אותו, ההישגים בחינוך רק חזרו בזמנו אחורה. מה שהוא מספר על גני הילדים, אתה מכיר ילד אחד בתקופתי שלא היה לו גן? התקשר אליי משה ינאי ז”ל שלושה שבועות לפני שנפטר ואומר לי, ‘מה זה השקרים האלה? היו לנו 60 גני ילדים לתחילת עבודות עם תקציבים שקיבלנו מוועדת טרכטנברג’. הוא מפיץ שקרים. אני בניתי את קריית חינוך, את אולפנת צביה, ישיבת צביה, את המכללה, אני יודע איך זה עובד”.
במתחם הבחירות של "כאן דרום" כבר ביקרתם?
לחצו כאן לכל החדשות וכל העדכונים הכי חמים!
למה אתה חושש כל כך מכהונה של שמעוני? מה כבר יכול לקרות לעיר?
“אני קורא לציבור: תפקחו עיניים, חס וחלילה אתם בוחרים בבן אדם ששבוע אחרי הבחירות ועדת ההשעיות תשעה אותו וימשיכו כותרות במשך שנה שלמה על ראש עיריית אשקלון עם העדויות שהולכות להתגלות, עם עדי התביעה, ואנחנו נרד לשפל המדרגה. לעומת פה, ראש עירייה עם ראש פתוח שרוצה לשתף את כולם, בלי אגו. אלו תכונות יפות”.
בעוד המועמדים האחרים לראשות העירייה מנסים להלך בין הטיפות ולהתחמק מאמירות עליהן הציבור בישראל וגם באשקלון חלוק, המועמד איתי סהר מבהיר היום קבל עם ועדה כי אם יעמוד בראשות העירייה לא יתן לדרישות הציבור הדתי להשפיע גם על חייהם של ציבור התושבים החילוני שאין חפץ בכך.
"מאחר והנושא עלה לאחרונה לסדר היום הציבורי, הארצי והמקומי, אני מבהיר: כראש עיריית אשקלון לא אאפשר סגירת רחובות או כפיית סגירת עסקים בשבת. נקודה". כך הצהיר עו"ד סהר, בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו. לטענת סהר באחרונה ישנו חיזור של פוליטיקאים אחר חצרות רבנים במערכת הבחירות באשקלון ועל רקע הסערה סביב הקמת הכולל בשכונת ברנע.
הרב יעקב אביטן ואיתי סהר
אבל מעבר לאמירה החד משמעית מתגלים סדקים. סהר מעוניין גם בקולות הציבור הדתי שנחשב לגדול באשקלון ומסייג את הצהרתו.
"אני מסרב לקבל על עצמי התחייבויות סקטוריאליות לצרכי בחירות. אם צריך באשקלון כולל – נבנה את הכולל הכי טוב בארץ, איפה שנכון לבנות אותו. איפה שלא נכון, לא יהיה" מכריז סהר "מבחינתי קיימת התחייבות אחת יחידה: אני פה בשביל הציבור כולו – מסורתיים, חילוניים, חרדים, צעירים, מבוגרים, עולים וותיקים. בשביל העתיד המשותף שלנו. אני ורשימת 'מופת' מתעקשים שאשקלון תהיה עיר של צמיחה וחדשנות והזדמנויות, חינוך, תרבות, בילוי ואמנות לכול, עיר הרמונית שעובדת בשביל התושב".
יש שיסכימו בשביזות רבתית ויהלכו בינינו במשך שבועיים עם ג’ט לג חגים, מנסים להתאושש מכמויות האוכל והחופשה שאף פעם לא מספיקה להם. אחרים ישמחו לחזור לסדר יום מובנה יותר, עסוקים פחות במציאת פעילות לילדים ובעיקר יברכו על ההזדמנות לצמצם מהיקפי תשרי שהתרחבו בבטן ובאגן. בכל מקרה, החזרה לשגרה מחייבת את כולנו להתמודד עם כל מה שדחינו לאחרי החגים, בעיקר סוגיות חשובות שהנחנו שאפשר להשהות בינתיים. והרי היא לפניכם – סוגיית החשיפה לתכנים לא הולמים בקרב ילדינו.
בשנה האחרונה נחשפה בתי, תלמידת כתה ד’, באופן עקיף למשחקים מבוססים על סרטי אימה דרך חבריה לכיתה. בפורים האחרון אף נדהמתי לזהות תחפושות זבות דם מלאכותי, כשמלכת אסתר הפכה לכלה זומבית והליצן התמים הפך לרוצח. השיא הגיע לאחרונה בניסיון לסיאנס בזמן ההפסקה שאמור לזמן איזה מטרד על טבעי שעונה לשם “צ’ארלי”. לשמחתי, בתי שיתפה אותי במתרחש ובתחושותיה מספיק בזמן כדי לטפל בסחף התופעה ברמה האישית ומול מחנכת הכיתה, אבל העיסוק בנושא הזכיר לי חמישה חודשים של נדודי שינה אי שם בסוף שנת 1999.
עינב קורן
אלה לא היו חרדות הבאג 2000 שהובטח עם כניסתו של המילניום החדש, אלא תוצאה עגומה של צפייה בסרט “החוש השישי”. כן, אני מודה, מסתבר שאני נמנית עם 50 אחוז מהאוכלוסייה שחרדים באופן טראומטי מסרטי אימה. ה-50 אחוז האחרים, אם תהיתם, מוצאים ריגוש והנאה רבה בצפייה בזוועות אימה על טבעית, רוצחים סדרתיים ושאר פורענות נוטפת דם.
אני יודעת, “החוש השישי” הוא תת-ז’אנר סולידי בקרב סרטי האימה, ואתם בטח קוראים עכשיו ומגחכים מפחדנותי האומללה. מה גם שהייתי כמעט בת 18, בתקופת טרום גיוס לצבא, לא ילדה קטנה. מי מכם שצפה בסרט בוודאי זוכר את קו העלילה העיקרי שחושף בהדרגה מורטת עצבים את יכולתו הבלתי נשלטת של ילד צעיר לתקשר עם המתים. בכל מקרה, בכל אותם חודשים, למעשה מהרגע שיצאתי מאולם הקולנוע, דמיינתי בעל כורחי את כל המתים בחיי על מיתותיהם השונות, בעיקר בלילות. הדבר הנורא שהתלווה לכך הייתה הבושה להודות שהסרט השפיע עליי עד כדי כך שפגע באיכות החיים והשינה שלי. לילות רבים ישנתי עם אור דולק ושלל תירוצים, ופעמים רבות העברתי לילות לבנים עד לאור שחר ראשון. מאז הבטחתי לעצמי להימנע מלכתחילה מכל תוכן אימה באשר הוא, על סוגיו השונים. מאז עברו כמעט 20 שנה.
ימים עמוסים מאוד עוברים על ישראל זיו. הוא מתחיל את היום שלו בשעה שש בבוקר ומסיים הרבה אחרי חצות, לאחר שפגש פעילים ותושבים, תלה שלטים וערך חוגי בית או מפגשים אקראיים. “אין לי דקה אחת זמן”, הוא אומר, “אבל אני מרגיש את אהדת הציבור, וזה מחמם את הלב. אם הייתי יכול לדחות את הבחירות בעוד חודשיים ולפגוש עוד ועוד אנשים, אין לי ספק שמצבי היה טוב הרבה יותר”.
זיו באמת זקוק לזמן נוסף להיערכות, כי במקביל לבחירות הוא עסוק במאורע נוסף משמח ומשמעותי מאוד בחייו: החתונה של בנו גבי, שתתקיים ביום שלישי הבא באולמי נסיה. לפני כ-10 שנים נפצע גבי אנושות בפעילות מבצעית בעזה, ומאז ועד היום מלווה אותו ישראל באופן צמוד. “אנחנו עדיין מתמודדים עם ההשלכות של הפציעה וככה זה יהיה עד 120, מרגע הפציעה לא עזבתי אותו ואני מלווה אותו גם היום, על בסיס יומי לטיפולים כאלה ואחרים. אהיה לצדו עד סוף ימיי” (ראו בהמשך).
"אני רוצה לייצג את הציבור ולסייע לו". ישראל זיו עם תושב אשקלון
זיו חשב תחילה ברצינות להגיש את מועמדותו לראשות עיריית אשקלון, ערך שיחות ומפגשים עם יו"ר מפלגת העבודה וניסה לצאת למסע הזה בתמיכה של המפלגה. כשזה לא התקדם והזמן התחיל ללחוץ, ההתמודדות לראשות ירדה מהפרק, והוא החליט לרוץ למועצה. “נכון שהתבזבז לי כאן זמן יקר מאוד, אבל אני לא מאשים את עצמי”, הוא מסביר, “רציתי להגיע לבחירות הללו עם תקציב. לא הייתי מוכן להיכנס למערכה הזאת מבלי לדעת אם יש לי בכלל את היכולת לסיים אותה. יש מועמדים שפרשו לא בגלל שלא היה להם סיכוי, אלא בגלל שנגמר הכסף. היה לי כוח, רצון ואהבה, אבל לא היה תקציב. אימא שלי לימדה אותי שמי שלא מכניס יד לחור, עקרב לא עוקץ אותו. יכולתי לעשות יש מאין, לקחת הלוואות ולהתחייב לאנשים כאלה ואחרים תמורת כסף, אבל אז הייתי מוצא את עצמי מהר מאוד מסתבך. אז אמרתי: ‘סוף מעשה במחשבה תחילה’, לא רציתי חלילה להיות יום למחרת חסר כול ולהיות חייב לכאלה שעזרו לי כלכלית כדי שאמנף את החלומות שלהם אחר כך”.
התאכזבת?
“לא. ירדתי מהעניין של הראשות גם כי לא היה לי סיכוי, אני אדם ריאלי ואמיתי עם כולם ועם עצמי. אז חוסר הסיכוי בשילוב המחסור בתקציב גרמו לי להוריד הילוך, לאסוף את עצמי ולעשות חושבים מחדש. הגעתי למסקנה שאני רוצה לייצג את הציבור ולסייע לו, וזה לא משנה תחת איזה כובע זה יהיה. אני מביא את היכולות שלי לטובת התושבים, וזה לא יהיה תחת טייטל של ראש העיר, זה לגמרי בסדר מבחינתי כי זה לא מה שחשוב. יש הרבה מאוד אנשים חשובים שתומכים בי, ויש לי את היכולת להביא אותם לכאן, לגייס תקציבים גדולים ולמנף את העיר הזאת”.
אחד מהתומכים הללו שעליהם מדבר זיו הוא יו"ר קק”ל דני עטר. “זיו מגיע לבחירות מוכן ובשל ועם הרבה ניסיון ויכולות וקשרים רבים, וזאת אחרי פעילות ציבורית ופוליטית בהתנדבות של 40 שנה. הוא מופיע לעיתים בוועדות הכנסת והוא מחובר בקשריו ללובי 99, המיצג את הציבור”, מסביר עטר. “אני רואה את ישראל כמועמד הטוב ביותר להוביל בשנים הקרובות את אשקלון לשיאים בכל התחומים, הוא יודע לקדם תהליכים לטובת התושבים, ואני אשמח לעבוד איתו מיד לאחר הבחירות בסוף אוקטובר הקרוב. אני מכיר את ישראל שנים רבות ואת הניסיון הרב שלו ועוקב בהערכה רבה אחר פעילותו המוצלחת למען אשקלון בכלל והתושבים המיוחדים שלה. אין לי ספק שישראל הוא האדם המתאים ביותר להיות בהנהגת העיר, ואני מחכה לרגע בו אוכל להוביל יחד איתו את הפיתוח והשגשוג של העיר, שהיא מהיפות ביותר בארץ”, מסכם עטר. “נביא את הפרויקטים האדירים של הקק”ל בחינוך, בציונות ובתרבות הפנאי גם לאשקלון”, מוסיף זיו.
דני עטר: "זיו מגיע לבחירות מוכן ובשל ועם הרבה ניסיון". זיו עם דני עטר יו"ר קקל ובוז'י הרצוג יו"ר הסוכנות היהודית
לדבריו, בעבודת השטח המאומצת שהוא עושה בשבועות האחרונים הוא פוגש מספר גדול מאוד של תושבים שכלל לא מביעים עניין בבחירות למועצת העיר ואינם מבינים כיצד הדבר מתנהל. “אנשים לא שם, הם מתעסקים בעיקר במי יהיה ראש העיר הבא וכמעט שלא מכירים את הרשימות למועצה ולא מתעניינים בהן. אני מוצא את עצמי מסתובב במקומות הבילוי עד שתיים לפנות בוקר ומסביר. אני חייב לציין שכ-50 אחוז מהאנשים בהם אני פוגש במרינה הם לא אשקלונים. ובכל זאת, אני מבקש דקה מזמנם ומספר להם על העיר ועל האני מאמין שלי. ואחרי שאני מסיים אני מבקש שיעבירו את זה הלאה לחברים האשקלונים שלהם. מי שאומר לי שאין לו חברים באשקלון, אני מיד אומר שהנה אני החבר הראשון שלו. אני לא מחפש רק תמיכה או קול, חשוב לי שאנשים יכירו את העיר הזאת, יאהבו אותה ויבקרו באשקלון מטופחת ומתפתחת. במידה ואבחר אני אהיה השגריר של העיר הזאת והגשר בינה לבין אנשים מבחוץ. כולנו רק נרוויח מזה”.
זיו בן ה-62, אב לחמישה וסבא לשלושה נכדים, הוא איש ציבור המשמש כיום יו"ר פורום מזכירי סניפי הדרום של מפלגת העבודה מאשדוד ועד אילת ומתפרנס מהיותו איש עסקים בתחום הנדל”ן. הוא גרוש ומנהל כיום זוגיות פרק ב’ עם בת שבע, שהייתה במשך 42 שנים קצינת המודיעין של מרחב לכיש.
הבוקר (חמישי) ביקרו במועצה האזורית חוף אשקלון שר התקשורת איוב קרא ומנכ"ל דואר ישראל דני גולדשטיין. הביקור החל במושב נתיב העשרה, שם פגשו תושבים ואת נציגות צח"י (צוות חירום ישובי) ושמעו על דרך ההתמודדות עם השריפות מטרור העפיפונים.
מצוקת התושבים היא על שירות הדואר המינימלי שניתן להם עד היום. לבקשתם הוחלט כי תיבחן הדרך לסייע למושב להקים סניף דואר ובינתיים, בימים הקרובים, ניידת הדואר נע שהייתה נותנת את שירותיה בעיקר מול נציגי המזכירות תתן מענה ושירות לתושבים כמו בכל סניף דואר: תשלומי שוברים, הפקדות או משיכות מחשבונות בבנק הדואר ועוד… וזאת במקום הצורך לנסוע עד לאשקלון.
הדואר נע יתן את שירותי בנק הדואר לכל התושבים. השר קרא ומנכל הדואר דני גולדשטיין עם תושבי נתיב העשרה. צילום: יאיר הרוש
"בנק הדואר יגיע לכאן כל יום כדי לתת שירות בנקאות גם לעובדים הזרים וגם לתושבי המקום" אמר גולדשטיין במהלך הביקור והוסיף "בזמן חירום, שירותי הדואר ימשיכו לתפקד ויגיעו כל יום ובזמן. אנחנו נמצאים פה למען התושבים".
בתקופות ההסלמה וסבבי הלחימה מול הפלסטינים ברצועת עזה נמצא נתיב העשרה במצב לא פשוט שבו יש חשש גדול לפגיעה בתשתיות, הפסקות חשמל ממושכות ונפילת מערכות התקשורת הסלולרית. בביקור סוכם עם השר כי כל מרחב עוטף עזה ירושת בתקשורת סולארית על מנת להתמודד בעתיד עם תרחיש של נפילת מערכת חשמל או נפילת מערכת התקשורת הקיימת. מדובר במהלך ארוך ומסורבל מבחינה בירוקרטית והתושבים יצטרכו להשגיח שהעניין לא יתמוסס עם הזמן.
פרשת בראשית עוסקת בסיפורי הבריאה וראשית האנושות. ברשותכם, נעסוק בבריאת האדם ובמעשיו ונראה לצערנו סיפורים שכולם אכזבות מהתנהגות הנבראים.
הבריאה הנהדרת החלה באור שכולו תקווה, ולאחר השלמת הנחת התשתית ובריאת בעלי החיים בורא הקב”ה אדם בצלמו ומפקיד אותו על הבריאה כולה: “פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה”. ציוויו של הבורא לאדם הראשון ולחווה אשתו מטיל עליהם שליחות גדולה המקפלת בתוכה אחריות רבה. כך גם אומר רבן גמליאל לתלמידיו, “כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!” כל אדם, כל מנהיג, חייב לדעת כי כל מסע, כל שליחות טומן בו אחריות, ואת זה שכחו אדם וחווה אז. וגם היום בני האדם וחלק ממנהיגנו שוכחים זאת.
אייל חסאן. צילום: אורי קריספין
האל שיכן אותם בגן עדן שבו הכול מותר להם, למעט לאכול מפרי עץ הדעת. אפילו בגן עדן אין חיים ללא הגבלות, אין תוחלת לאדם ללא ריסון, והם מופיעים באמצעות פרי, המסמל מאכל, צמיחה והתפתחות, שחבוי בו גם גרעין של פורענות אם משתמשים בו שלא בתבונה. הנחש הצליח לפתות את חווה לאכול דווקא מעץ זה למרות האיסור המפורש, וחווה מצידה פיתתה את אדם בעלה.
בפרשה זו אני רוצה בעיקר לגעת בלקיחת אחריות, ודומני שעד היום רבים מאיתנו, כולל מנהיגנו, כמהים למחיאות כפיים ומחמאות ונמנעים מלקחת אחריות. מלאכת הפיתוי שנקט הנחש מתחוכמת: הוא ממעיט בצו האלוקי ומבטיח לחווה תועלת מאכילת הפרי: “כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע”. הנחש הוא מפתה חיצוני, הוא מבטיח להם יכולת להידמות לאל ולדעת טוב ורע.
אבל בכל פיתוי יש גם את הממד הפנימי. וכאן המשיכה הפנימית השלילית של חווה היא שגורמת לה לראות בפרי דבר נחשק. עולה מכאן כי כל מפתה יצליח לפתות לדבר רע רק אם בבן אדם עצמו יש רצון להתפתות ולחטוא. לכן כל אדם שטועה ומאשים את המטעה והמסית עליו לקחת אחריות ולהאשים קודם את עצמו.
חוסר לקיחת האחריות בולט לאורך כל הפרשה. נוסף לחטאים הנוראים, זו אולי בעיית הבעיות: האדם שאוכל מעץ הדעת וחוטא מתנער מאחריות ומאשים את האישה שהאל הביא לו, האישה מאשימה את הנחש שפיתה אותה. איפה ההודאה בחטא? איפה לקיחת אחריות? אין.
במשטרת ישראל התקבלה תלונה אודות חשד לפגיעה בפעוטות בגן ילדים פרטי באשקלון.
אילוסטרציה: דודו בכר
על פי החשד החשד גננת הגן נקטה באלימות כלפי הקטינים שעה שהיו נתונים תחת חסותה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:⇔⇔⇔
עם קבלת התלונה אתמול הגננת, תושבת אשקלון בת 61, עוכבה לחקירה ובסיומה הוחלט על מעצרה והבאתה לדיון בבית משפט השלום באשקלון.
את הלילה האחרון בילתה הגננת בבית המעצר וברגעים אלה היא מובאת לדיון בהארכת מעצרה.
מאות ליוו אמש את חיים סוסן בדרכו האחרונה. סוסן נטמן בבית העלמין בגבעת ציון באשקלון. ההלוויה היתה קשה וכואבת ומאות ממוקירי זכרו התקשו לעכל את דבר מותו של חברם.
כזכור, בערב החג השני התקיימה בצפון פסטיבל מוזיקה אלקטרונית שבו השתתפו כעשרת אלפים משתתפים. סוסן, מסיבה כלשהי התמוטט במהלכה וניסיונות החייאה ממושכים לא צלחו ומותו נקבע. גבר נוסף תושב הצפון אף הוא מצא את מותו לאחר שהשתתף באירוע.
סוסן, בן 55, אב לשלושה מוכר לרבים בעיר כדמות חביבה וטובה. "בן אדם שכולם אהבו אותו. הוא היה יוצא מן הכלל, צנוע, עוזר לכל אחד" סיפר תושב העיר אשר מכיר את שושן מילדות "הוא היה רגיש, טוב לב. לא משנה מה היה קורה הוא הראשון שהיה רץ לעזור. אדם משכמו ומעלה".
חיים סוסן ז"ל
בני המשפחה כאבו השבוע את לכתו של אבי המשפחה בפתאומיות. אם ילדיו, אילנית חיימוביץ' סיפרה השבוע לעיתונאים את השתלשלות האירועים. "הוא הלך למסיבה בשעה 12 בלילה ובשעה 10 בבוקר הגיעו אלי 3 שוטרים ממשטרת אשקלון. בהתחלה שאלו על הילדים שלי בגלל שאנחנו לא אותו שם משפחה. אמרו לי תשמעי היתה תאונה וחיים סוסן נפטר". מספרת בת הזוג. המשפחה התארגנה בלב כבד לנסיעה צפונה לתחנת המשטרה בקריית שמונה. שם תוחקרו על ידי הצוות המונה לחקור את נסיבות מותו של סוסן. "הגענו לשם ושאלו כמה שאלות. ביקשנו שלא יגעו בגופה, הסכמנו שאך ורק יעשו בדיקת CT" הוסיפה בת הזוג.
המשפחה כועסת על הפרסומים כי מדובר בצריכת יתר של סמים. "אין מצב שהיה דבר כזה. הוא יצא מפה בן אדם נורמטיבי לחלוטין, לא היה שום סימן" אומרת חיימוביץ' ומסתמכת על כך שלא נזקק להוציא סכום כסף כדי לצרוך חומרים כאלה "הוא יצא עם סכום כסף והמשטרה החזירה את אותו סכום. אין מצב. זה לא קיים. המשטרה אמרה שהם לא יכולים לדעת. תעשו בדיקות דם. לא צריך להיות דוקטור כדי להבין את זה".
כך זה נראה. פסטיבל "נוורלנד" השבוע. צילום: גיל אליהו
סוסן כבר יצא בעבר למסיבות דומות ולפי דברי בת זוגתו בכל שנה היה משתתף במסיבה כזו, יוצא עם חברים נורמטיביים וחוזר בזמן וללא שום בעיה.
מה שחשוב למשפחה זה לטהר את שמו של סוסן שנפגע מאז המקרה באתרים אינטרנט וברשתות החברתיות. "סמים זה בטוח לא. כמו שהמשטרה אמרה שלטענת מד"א יכול להיות שהיו שם אנשים שהיו תחת השפעת סמים, יכול להיות שאולי בגלל זה. אבל מד"א, מצאו אותו ברצפה, לא מצאו אותו תחת השפעת סמים. אין פה שום עילה להגיד דבר כזה. זה להוציא לשון הרע על בן אדם. אם אין ממצא רפואי שזה באמת נכון, אי אפשר להוציא את זה החוצה".
ספיר ביתו של סוסן סיפרה על טוב ליבו של אביה. "אבא שלי היה בן אדם מדהים, מלא נתינה והוא עזר לכל בן אדם גם שהוא הכיר וגם שלא. אבא שלי היה בן אדם שכולם אהבו. היתה לו הלוויה שאני בעצמי לא ציפיתי שכמות כל כך ענקית של אנשים יגיעו" סיפרה ספיר והוסיפה "הוא היה בן אדם שהושיט יד לכולם. חייכן, שמח, אוהב. הוא היה בן אדם דגול, שופע אהבה, חום ושמחה. אין מילים לתאר את מה שהוא היה".
לאחר שסיימה לבנות את סגל הקבוצה לעונה הקרובה ולאחר שהסערה עם הקהל שכחה מעט, אליצור 'איתו' אשקלון סופגת מכה מכיוון לא צפוי. איגוד הכדורסל החליט כי הקבוצה עלתה לליגה הלאומית לא תזכה לשתות מן הבאר לאחר שלא עמדה בהתחייבויות התקציביות שלה לעונה הקרובה. במכתב שנמסר לקבוצה היום נכתב: "לאחר שבחנו את הנתונים הראשוניים של התקציב שהועבר לעונת 2018.19 והמסמכים שהתקבלו לצורך אימות נתוני התקציב הננו להודיעכם בזאת כי תקציב הקבוצה לעונת המשחקים 2018/19 אינו מאושר ע"י הרשות לביקורת תקציבים".
הקבוצה לא העמידה לרשות הבקרה התקציבית אסמכתאות לאימות הכנסות על סך 220,000 אלף ש"ח מאימוץ ופרסום וכמו כן לא התקבלה תמיכה 250,000 ש"ח ממרכז אליצור. כמו כן מהקבוצה העמידו רק 53% מהבטוחות ללא ערבויות אישיות וללא תקצוב של הוצאות הנהלה. כמו כן באיגוד אישרו כי לקבוצה אין מקורות מימון זמינים עד לתום שנת 2018 אז תתכנס מועצת העיר ותעמיד תקציב חדש לקבוצה.
כעת באיגוד מחכים לערעור שהקבוצה תגיש, כאשר במידה ויידחה ההחלטה תהפוך לבלתי הפיכה.
תגובת המועדון:
"הבקרה והאיגוד הביעו חששם מקבוצות הדרום בעקבות מקרה קרית גת ואליצור אשקלון שנכחדו
והדבר ידוע לנו מזמן ואף הוטח בפנינו לא אחת באופן מפתיע ההחלטה הופצה בתקשורת בלבד וטרם נתקבלה בידינו
כאשר נקבל את ההחלטה לידינו באופן רשמי, נעביר התייחסותנו בהתאם למוסדות הרלוונטיים. אליצור איתו אשקלון בנתה סגל על פי תקציב מאושר בלבד. הן על ידי עיריית אשקלון והן חסויות שגייסנו בעמל רב ואין סיבה שהקבוצה לא תאושר בהמשך אלא אם ההחלטה נובעת משיקולים זרים. תודה על הדאגה".
זה קרה בחודש יוני אשתקד. שעת לילה. הצעיר, ביקש משכנו, נער קטין, כי יקנה עבורו סיגריות וחטיף ונתן לו שטר של 100 ₪. הקטין הגיע לפיצוציה הסמוכה. וניסה לקנות עבור השכן את הסיגריות. המוכר השיב כי הוא אינו מוכר סיגריות לקטינים, ואמר לקטין לומר לצעיר שהוא לא מוכר סיגריות לילדים, שהוא לא מוכן למכור יותר לו בירות בלילה; שזו פעם אחרונה שהוא שולח אליו ילדים. את דבריו חתם המוכר באמירה מזלזלת כלפי הצעיר.
פיצוציה. אילוסטרציה: מוטי מילרוד
הקטין סיפר לצעיר את דברי המוכר מה שהרתיח אותו עד מאוד. הוא התקשר למוכר ואמר לו "אתה רוצה אני אבוא יזיין אותך". המוכר השיב לו שיבוא אם הוא רוצה. לאחר השיחה, הצעיר הזועם אמר לקטין כי הוא הולך להרוג את המוכר, "לזיין אותו במכות" ו"לשבור לו את כל עצמות".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:⇔⇔⇔
שעתיים לאחר מכן הגיע הצעיר, יחד עם חבר כשהוא רכוב על קטנוע, עצר את הקטנוע סמוך לפיצוציה ואמר לו שאם יש לו אומץ שיגיע לחניה האחורית. המוכר השיב לו שהוא יגיע, והשניים המשיכו בנסיעה לחניה האחורית.
המוכר הצטייד במפתח ברגים והחל לצעוד לעבר החניה האחורית כשעמו שני חברים. מיד לאחר שהמוכר הגיע לחניה, הצעיר שנעמד מאחורי רכב חונה, החל לירות באקדח לעברו, ירייה אחת לפחות. במוכר ברח עם חבריו תוך הצעיר רודף אחריו ומנסה לירות בו.
אילוסטרציה א.ס.א.פ קריאייטיב/INGIMAGE
כתב האישום הראשון ייחס לצעיר מעשים נוספים אך במסגרת עסקת הטיעון סוכם שהוא יודה ויורשע רק באירוע המתואר.
רק לפני מספר ימים, ולאחר נתק ארוך בין השניים, חזר אפי מור והצטרף לרשימתו של ראש העירייה המושעה, איתמר שמעוני, וכבר בשבוע הבא צפוי מור לעמוד על דוכן העדים ולמסור את גרסתו על אותם ימים שבהן כיהן כסגנו של שמעוני לפני המעצר המתוקשר.
באותו עניין:
מור, למרות שלא דבק בו רבב בפרשת השחיתות הידועה, זומן בזמנו ללה"ב 433 למסירת עדויות שעסקו בין היתר בענייני הוועדה המקומית לתכנון ובניה שחלק מהחלטותיה עומדות בליבת כתב האישום. כמו כן נשאל מור על עניין ההגבלות של שמעוני ועל המפגשים איתו לאחר ששוחרר ממעצר.
תנו כבוד לילנה בירק, מנהלת סניף אשקלון של חברת עמל ומעבר, וחלק מהמשפחה כבר 3 שנים. ילנה קיבלה הצטיינות באירוע חברה שהתקיים לכבוד השנה החדשה, וזאת בשל היותה דמות מפתח, מובילת שיח חברתי. מנכ"לית הרשת, דליה קורקין, ציינה בדברי הברכה: "ילנה לא מתעצלת לרגע לצאת לשטח, ולשים את סניף אשקלון על המפה. יישר כח"!
ילנה בירק מעמל ומעבר. צילום: גלים הפקות, מעגן מיכאל
העירייה ממשיכה להילחם בתופעת הכלבים העושים צרכיהם בשטח הציבורי וגורמים בכך למטרד לתושבים. במסגרת מבצע אכיפה נרחב של המחלקה הווטרינרית, יחד עם השיטור העירוני, כנגד בעלי כלבים המתירים לכלביהם להטיל צואתם בשטחים ציבוריים, ניתנו בימים האחרונים למעלה מ-85 דו"חות בגין צואת כלבים ברחבי העיר והחזקת כלבים משוטטים ללא רישיון.
פעילות הפיקוח העירוני והמחלקה הווטרינרית. צילום: דוברות העירייה
לדברי העירייה המבצע נוחל עד כה הצלחה רבה וניתן לומר כי בעקבותיו מתחילת השנה חלה ירידה משמעותית בפניות התושבים על הטלת צואת כלבים ברשות הרבים ועל כלבים המשוטטים ברחובות ובפארקים הציבוריים ללא בעליהם.
תושב אשקלון כבן 55 ותושב קרית שמונה בן 27 שהשתתפו בפסטיבל "נוורלנד" מתו היום. הפסטיבל התקיים היום בגליל העליון והמשטרה פתחה בחקירה.
הגבר מאשקלון, בן 55 התמוטט במהלך הפסטיבל ופונה לבית החולים זיו ומותו נקבע במקום.
פסטיבל "נוורלנד" היום. צילום: גיל אליהו
בבית החולים העלו סברות שונות בנוגע למה שגרם למותו, אך יחד עם זאת גופתו נשלחה למכון לרפואה משפטית לקביעת נסיבות המוות.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:⇔⇔⇔
הגבר השני, בן 27 נפגע באורח קשה ופונה לבית החולים, שם נקבע מותו לאחר שעות ספורות מקריסת מערכות.
במהלך פעילות אכיפה נגד עבירות מסכנות חיים ובריונות, ביצעו שוטרי אגף התנועה של משטרת ישראל, מחסום שכרות באזור אשקלון במטרה לאתר נהגים תחת השפעת אלכוהול.
אחד הנהגים שנעצר לבדיקה אקראית התבקש להציג תעודת זהות, בשלב הזה החליט הנהג להימלט עם רכבו ולא להישמע להוראות השוטרים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:⇔⇔⇔
השוטרים החלו מיד לבצע מרדף אחריו כשהוא נוסע באופן מסוכן תוך חציית רמזורים אדומים בתוך העיר. במהלך נסיעתו הפרועה סימנו השוטרים לנהג לעצור אך זה המשיך בנהיגה מסוכנת ולא נשמע להוראותיהם.