שחר הירש חתם היום (שני) בהפועל אשקלון, באמצעות סוכנו אדם קידן.
החלוץ בן ה-25 מצטרף לסגל קבוצתו של שלומי דורה, לאחר שבעונה החולפת היה שותף לעליית ליגה יחד עם הפועל תל אביב, במדיה סיים כמלך שערי הקבוצה עם תשעה שערים.
במעמד החתימה אמר שחר הירש: ״אני שמח להצטרף לקבוצה שכל כך מאמינה בי, אעשה הכל על מנת להשלים את המטרה השנה – עליה לליגת העל״.
פרוספר וקנין, יו״ר הקבוצה מסר: ״אנו שמחים להתחזק בשחקן חוד כדוגמת שחר הירש. שחר יוסיף לנו המון כוח בחלק הקדמי בשאיפה לעמוד במטרות הקבוצה – העפלה לליגת העל. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לראש עיריית אשקלון תומר גלאם, על ההירתמות והתמיכה שהעניק למועדון בנושא חיזוק הקבוצה והיה חלק חשוב בהחתמת שחר הירש״.
בית משפט המחוזי בב"ש הרשיע היום, לאחר ניהול הוכחות, את שלומי כהן, בן 42, מורה לשעבר ממבוא חורון, בביצוע עבירות מין רבות של אינוס, מעשי סדום, מעשים מגונים ועוד לאורך שנים ארוכות, בשלושה אחים בני משפחה אחת שהיו בגילאים בין 13-6 בעת ביצוע העבירות.
במהלך שמיעת הראיות, נשמעו גם עדויותיהם של שני אחים נוספים, שעבירות המין שביצע בהם הנאשם, התיישנו.
הפרשה התפוצצה בשנת 2015. הרוחות בישוב הסמוך לאשקלון סערו בעקבות הגילויים החדשים והטענות נגד מי שהוכר כדמות מוכרת וחיובית בקהילת מפוני גוש קטיף.
לאחר חקירה הגישה פרקליטות מחוז דרום כתב אישום נגד כהן. בכתב אישום יוחסו לו עבירות מין בהזדמנויות רבות, בין השנים 2009-1996, כלפי שלושה אחים שהתגוררו איתו בגוש קטיף ואף לאחר הפינוי מהגוש.
חודש לפני הגשת כתב אישום זה, הוגש נגד כהן כתב אישום אחר בבית משפט השלום בפתח תקוה בגין ביצוע עבירות מין דומות בקטין אחר.
בעקבות הפרסומים והסערה שהתחוללה בקרב קיהלת המפונים הגיעו מתלוננים נוספים למשטרת אשקלון והגישו נגד כהן תלונות דומות.
מעצר חשוד. צילום דובר המשטרה
מספר חודשים לאחר הגשת כתב האישום, בחודש ינואר 2016, נטל אחד המתלוננים את חייו בישוב בו התגורר סמוך לאשקלון.
לאחר חודשיים צירפה הפרקליטות לכתב אישום המקורי מתלונן נוסף, אח נוסף של המתלוננים, אשר התגורר בשנים האחרונות בחו"ל ורק לאחר התאבדותו של אחיו, חזר לארץ והגיש תלונה במשטרה בגין עבירות מין שביצע הנאשם גם כלפיו בילדותו.
על פי עובדות כתב האישום, כהן, שהיה כאמור מורה עת נחשפה הפרשה, רקם מערכת יחסים קרובה עם משפחת המתלוננים כאשר התגוררו כולם בגוש קטיף לפני ההתנתקות, ניצל את מערכת היחסים הזו לאחר שאביהם עזב את הבית, וביצע במתלוננים הרכים בשנים עבירות מין רבות, בהזדמנויות שונות, תוך שהוא מארח אותם בביתו וכן במהלך ביקורים בביתם.
ביום שני שעבר התקיים דיון הוכחות נוסף במשפטו של ראש העירייה המושעה איתמר שמעוני. מי שעלה להעיד הוא יועץ התקשורת האשקלוני שרון עטייה, אחד מאנשי סודו של שמעוני.
עדותו של עטייה נפתחה בחקירה ראשית בידי התובעת עו”ד הילה גבאי. עטייה הציג עצמו כבעל משרד לייעוץ ואסטרטגיה שכיום נותן שירותים, בין היתר, לעיריית אשקלון.
גבאי: "מה היה תפקידך בעיתון 'סקופ'?"
עטייה: "בשנת 92' התחלתי לעבוד ככתב ואחרי זה כעורך במשך 17 שנים. בתחילת 2009 עזבתי את העיתון, הקמתי חברה ועבדתי שבע שנים בתל אביב בניהול משברים וייעוץ אסטרטגי. לאחר בחירות 2013 היה בעירייה מכרז לקבלת שירותי ייעוץ תקשורת והתחלתי לעבוד איתם".
שאלה: "למה עזבת את 'סקופ'?" תשובה: "במערכת הבחירות 2008 זיהיתי כוונה לקדם מועמד, בני וקנין, וזה לא היה בהסכמתי. היו לי מאבקים עם הבעלים חיים תורג’מן. זה הקצין ככל שהבחירות התקרבו. אחרי שבני ניצח, נקראתי לבעלים שאמר לי שלא יהיו כתבות שליליות על בני. אני לא הסכמתי ועזבתי".
על נסיבות ההיכרות שלו עם שמעוני הוא סיפר: “בפעם הראשונה ששמעתי זה היה ב-2003, כשהוא החל את הפעילות הציבורית. רק ב-2005 אולי נוצר הקשר עם שמעוני, אז גם נפגשנו בפעם הראשונה. היינו בקשר. לקראת הבחירות היו שיחות יותר תכופות. גם אחרי שעזבתי היינו בקשר".
איתמר שמעוני ושרון עטייה
שאלה: "מול מי עבדת בתקופת שמעוני?" תשובה: "כפוף למנכ”ל, אבל מול שמעוני. אני עבדתי מול כל האגפים בעירייה איך להציג דברים לציבור, כמו חינוך, תיירות וכדומה. ידעתי לזהות הלכי רוח מול מה שהעירייה עושה, לקחתי חלק בדיונים שנוגעים למחלקות הללו, היינו מגישים דוחות פעילות ענפים על כל הפעילות. היינו נערכים לביקורי שרים וח”כים וגם פעילות במדיה חברתית".
שאלה: "תפרט על הקשר עם העיתונאים בתקופה שעבדת בעירייה" תשובה: "היה פרק זמן שלא הייתה דוברת והתעסקתי בעניין והיה לי קשר עם אמצעי תקשורת. הייתה קבוצת תקשורת ובה הועברו מסרים לתקשורת".
שאלה: "מה היה בקבוצה?" תשובה: "קבוצה מקצועית נטו שכל מטרתה להעביר הודעות מהתקשורת לידיעת העיתונאים. בעידן החדש מעבירים הודעות כאלה בוואטסאפ".
שאלה: "היו קבוצות אחרות?" תשובה: "יש קבוצות חברתיות כמו אשקלון 10 ואשקלונט שלא היו קשורות אליי ולא הקמתי אותן. והיו קבוצות מקצועיות של דוברות העירייה שעברו לידי הדוברת מיד כשנכנסה לתפקידה".
שאלה: "תספר על הקבוצה החברתית" תשובה: "נתחיל בזה שיש קבוצות שמצרפים אותך ללא רצונך. הקבוצה ההיא היו בה עיתונאים, ברנז'ה ובעלי דעה חשובה יותר או פחות. יש מאות אנשים בקבוצה ואני לא יכול למנות את כולם. זמן קצר אחרי שנכנסתי לעבוד בעירייה צירפו אותי, הבנתי שצריך יום שלם לקרוא את כל ההודעות".
שאלה: "למה הוציאו אותך?" תשובה: "היו דברים שנאמרו בגנות ראש העיר אולי לא רצו שאראה".
שאלה: "אמרת ברנז'ה, מה הכוונה?" תשובה: "עסקנים ואפילו פוליטיקאים".
שאלה: "תן לי שמות ספציפיים של עיתונאים" תשובה: "דודי לוי, קרן אור אזולאי, שמעון בן חיים. לא זוכר את כולם. חלקם לדעתי בשנת 2013 לא היו שם"?
שאלה: "עשית חילוק בין החברתית או מקצועית מה הופיע בחברתית". תשובה: "במה מרכזית לגמרי כל אחד כתב שם הגיגים. אנשים כתבו שם כל מה שרצו".
שאלה: "לפני המעצר מה נכתב שם?" תשובה: "שלחו לי צילום מסך שכתב דודי לוי, שצפויה להתפוצץ פרשה גדולה באשקלון".
שאלה: "מה היה כתוב שם, כמה זמן לפני המעצר?" תשובה: "זמן קצר מאוד אחרי זה חזר שלמה כהן על הדברים בישיבת מועצה ואמר לראש העירייה שהוא הולך למעצר, זה אפילו מוקלט".
בהמשך נשאל כמה זמן הוא מכיר את איש העסקים יואל דוידי, הנאשם במתן שוחד לשמעוני, והוא השיב כי מדובר ב-20 שנה.
עטייה סיפר על מפגש שקיים עם דוידי סמוך למועד שבו רכש דוידי את העיתון “קול אשקלון”. “אני סיפקתי שירותי ייעוץ לעיתון, לשמעון בן חיים, עד שהוא מצא עורך לעיתון”.
שאלה: "באיזה שנים?" תשובה: "2008-2007".
שאלה: "לצורך מה נפגשתם אתה ויואל?" תשובה: "יואל יזם וביקש להיפגש. המהות שלה הייתה מקצועית. הוא היה לפני או אחרי הרכישה. יואל ביקש לדעת לאן לקחת את העיתון הזה בשנים הבאות, באיזה תחומים כדאי להתמקד. להיעזר בניסיון שלי כדי להפוך את העיתון למוביל".
שאלה: "פגישה יחידה בעניין העיתון?" תשובה: "כן. לא הייתה פגישה נוספת בעניין העיתון. ידעתי שהוא הולך להתמודד עם השינויים בעיתונות ונתתי לו ייעוץ".
שאלה: "תספר על פגישה בנוגע לרכישה של משרד?" תשובה: "יואל עמד לסיים את הבנייה בבניין פאר. רציתי לשאול על רכישת משרד. לשיחה היו שלושה חלקים. בחלק הראשון דיברנו על הרכישה, וזה לא הסתדר בגלל המחיר. בנושא השני יואל העלה טענה שהעירייה תוקעת לו מקל בגלגלים בכל מיני פרויקטים והראה לי הדמיות".
רכישה של משרד. בניין פאר סנטר
שאלה: "למה לא סיפרת את זה בהודעה?" תשובה: "היו הרבה מאוד פרטים שנשאלתי עליהם, יש דברים שפתאום צפים ועולים".
בשלב הזה עלה חשד אצל התובעת בנוגע לכך שעטייה העלה נושא חדש, והיא שאלה אותו עם מי הוא נפגש. תשובה: "אתמול נפגשתי עם איתמר בנוגע לקמפיין שלו".
התובעת הופתעה ושאלה: "עם איתמר? אתה יועץ של גלאם". תשובה: "לא. אני מעניק שירות לעירייה. ויש כל מיני פוליטיקאים שמתייעצים איתי".
התובעת ביקשה לברר עוד פרטים: "מתי נפגשת עם שמעוני חוץ מזה?" תשובה: "ביום חמישי אחרי הריענון. הייתה פגישה בנוגע לצילומים של הקמפיין".
עוד הוא סיפר כי מי שיזם את הפגישה היה המפיק של הסרטים, וכי שמעוני בעצמו השתתף בפגישה. שאלה: "מה איתמר ידע על הזימון שלך אם בכלל?" תשובה: "הוא ידע שהייתי בריענון (הליך המתרחש לפני מתן עדות בבית המשפט) ולא ידע שום דבר מעבר לזה".
הנאשמים: יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה ואיתמר שמעוני בבית המשפט ביום שני
שאלה: "ולמה פגישה יומיים לאחר מכן?" תשובה: "איתמר כבר חידש את הקשר איתי לאחר נתק של כמעט שנתיים בהודעות ושיחות טלפון. בחודש האחרון התקיימו מספר פגישות".
שאלה: "תומר גלאם הוא יריב פוליטי, אתה נותן ייעוץ תקשורת במקביל גם לשמעוני?" תשובה: "גם לתומר נתתי ייעוץ וגם לאיתמר נתתי ייעוץ, ואני לא עובד אצל אף קמפיין".
שאלה: "תומר יודע שאתה נפגש עם איתמר?" תשובה: "כן, הוא יודע".
בשלב הזה השופטת התערבה ושאלה: "מה שיתפת את הפרקליטות בנוגע לאיתמר שמעוני בתקופה הסמוכה?" עטיה: "לא שיתפתי".
שופטת: "למה?" עטיה: "לי אין מגבלה לקשר עם איתמר".
גבאי: "שאלנו". עטייה: "לא נשאלתי".
שופטת: "מה נאמר לך על קשר עם הנאשמים?" עטייה: "בחקירה נאמר לי לא לדבר עם אף אחד בנושאי החקירה".
שופטת: "ובפגישה בפרקליטות מה נאמר לך על קשר עם נאשמים?" עטייה: "לא זכור לי".
גבאי: "למה לא מצאת לנכון לעדכן?" עטייה: "לא יודע למה. אני הגעתי לריענון כשאני יודע שאני הולך לקרוא את העדות, ופתאום היו דברים נוספים כמו שיחה של איתמר משנת 2015 וביקשו הסבר. הביאו מלא שיחות וואטסאפ עם סופר וביקשו הסברים".
איתמר שמעוני ושרון עטייה בלשכת ראש העיריה
גבאי: "חוץ מחמישי ואתמול, כמה פעמים נפגשת?" עטייה: "היו עוד שתי פגישות אצלי במשרד בנושא הקמפיין שלי. לפני חודש בערך ועוד פגישה נוספת. בכל הפגישות נכחו אנשים נוספים, אפי מור, הראל שמואל ובשתי פגישות גם חיים סופר. בפגישות על הצילומים היו גורמים מקצועיים".
שאלה: "מי היה אתמול?" תשובה: "איתמר וחיים".
שאלה: "מה אם בכלל הועלה על ההליך המשפטי?" תשובה: "לא עלה דבר על ההליך אלא רק בנוגע לקמפיין".
שאלה: "מבחינת הקמפיין לא עלה שום דבר על ההליך המשפטי?" תשובה: "עלתה המשמעות של ההליך. מה קורה במקרה של השעיה ואיך להעביר את המסר לציבור, מה עושים במקרה של הרשעה".
שאלה: "איפה נמצא ההליך המשפטי?" תשובה: "זה לא חדש. איתמר מתמודד עם הרבה מאוד אתגרים, והוא צריך להתמודד עם המסרים מה קורה במקרה של השעיה, מה קורה במקרה של הרשעה מה לגבי מספר 2".
שאלה: "מה עלה בנוגע לסיקור של עדים שמעידים כאן, בנוגע לתקשורת המקומית?" תשובה: "באותן פגישות לא עלה הנושא של העדויות. מה שעלה זה רק בקשר לקמפיין".
בשלב הזה החל עטייה להישאל על החקירה במשטרה כאשר התובעת טענה שהחקירה הייתה קצרה. עטייה: "ממש לא. חקירה ארוכה בשבע בבוקר עד חמש-שש בערב על בקבוק מים והגבלות יציאה לשירותים. החוקר אמר לי, ‘תענה על השאלות ורק אחרי זה תצא לשירותים’".
גבאי תהתה למה הוא מספר על זה. עטייה: "אני משתף בטראומה שחוויתי".
התביעה ביקשה להגיש את המועד שבה נמסר לסנגורים כי עטייה אמור להעיד, והסנגורים הביעו מורת רוח מכך שחושדים בהם כי נעשה בזה שימוש כדי לשוחח עם העד לפני עדותו. גבאי: "מה הנושא השלישי שעלה בפגישה עם יואל?" עטייה: "יואל שיתף אותי בהסכם הקנייה של עיתון 'קול אשקלון' משמעון בן חיים ואמר שיש סעיף ששמעון מפר בגלל אי תחרות. ששמעון בן חיים התחייב לא לפתוח עיתון מתחרה, והוא פתח את אובייקטיבי. זה לא היה לרוחו של יואל. הוא הביע מורת רוחו שהעירייה נותנת פרסומים לאובייקטיבי שהוא כאילו עיתון חדש".
עטייה סיפר גם על פניות שנעשו אליו מצד עופר שמעוני ומשה פונטה שנועדו לצמצם את היקפי הפרסום בעיתון "אובייקטיבי".
גבאי: "כמה זמן אתה מכיר את עופר?" עטייה: "לפני הבחירות של 2013".
השופטת: "הייתה פגישה באיזה קונטקסט יואל משתף אותך?" עטייה: "לא הייתה הנעה לפעולה, הוא שיתף אותי כחבר. הוא סוג של שפך את ליבו שם ולא נאמר לי לעשות משהו בעניין. לגבי הסוגיה של מה שקרה עם הפרויקטים שלו זה לא ענייני, לגבי העיתון יכולתי רק לשמוע".
גבאי: "תספר על פניות של עופר בנוגע לפרסומים של העירייה" עטייה: "הייתה שיחת טלפון בסוגיה של אובייקטיבי למה עיתון שרק יצא לאור ולא ברור מה היקף התפוצה שלו והוא מקבל היקף פרסומים זהה לעיתונים אחרים בעיר".
הסנגורים: גבריאל רפפורט, אשר אוחיון ונוית נגב בבית המשפט ביום שני
שאלה: "מה אם בכלל ביקש עופר?" תשובה: "ביקש לראות מה ניתן לעשות בעניין הזה ואם נתן לשנות את זה".
שופטת: "אם אין היררכיה בינך לבין דוברת למה פנו אליך?" עטייה: "עופר האמין שיש לי השפעה על הדוברות והסברתי לו שאין לי השפעה על היקפי פרסום ואף אחד בעירייה לא כפוף אליי".
גבאי: "מה לגבי יואל?" עטייה: "מהשיחה עם עופר התרשמתי שיש כוונה שאשנה את הדברים. אצל יואל זה לא היה כך".
שופטת: "מה קורה קודם עופר או יואל?" עטייה: "השיחה עם דוידי למיטב זיכרוני התרחשה לפני כן".
גבאי: "אמרת קודם שהפנייה של עופר הייתה הנעה לפעולה" עטייה: "קיבלתי את הרושם שהוא רוצה שאעשה משהו. בשיחת הטלפון הוסבר הנושא של אובייקטיבי שלא יכול להיות שעיתון חדש מקבל היקף פרסום כמו עיתון ותיק".
שאלה: "על איזה היקף?" תשובה: "עיתונים קיבלו עמוד וחצי בשבוע וזה מה שקיבל אובייקטיבי. אבל זה משתנה משבוע לשבוע".
שאלה: "מלבד השיחה איזה מפגשים היו לך עם עופר בעניין?" תשובה: "הייתה אולי שיחת טלפון ומפגשי מסדרון בעירייה. הייתי רואה אותו בבית הקפה מתחת לעירייה ולפעמים הייתי רואה את עופר במסדרון עצמו".
ביקש לצמצם פרסום? עופר שמעוני
שאלה: "מה התדירות?" תשובה: "שלוש או ארבע פעמים בשבוע. הנושא הזה תמיד עלה בעניין של אובייקטיבי והמשיך להביע תרעומת על היקף הפרסומים".
שופטת: "מה הדינמיקה של השיחות?" עטייה: "עולה הרושם שהוא מתמרמר מהמציאות הזו. הם רואה אותו מתפרסם עם מודעות של העירייה והוא לא לרוחם".
שופטת: "מי זה לרוחם? של מי?" עטייה: "נעשה סדר. דוידי רכש את עיתון קול אשקלון משמעון בן חיים. הבנתי שהופר הסכם ויצא עיתון. עופר נמצא בשותפות עסקית עם יואל".
שופטת: "מה השותפות?" עטייה: "שהוא מתווך שמוכר לו משרדים ושטחי מסחר. השותפות לא בקול אשקלון, עופר יודע שהוא הבעלים".
שופטת: "על מי דיברת?" עטייה: "דוידי לא אהב את הרעיון ועופר אני לא יודע אם בשליחות עופר או לא הוא פנה".
גבאי: "'לא לרוחם' זה ליואל?" עטייה: "נכון".
שאלה: "דיברת על מפגשים אקראיים עם עופר היו שיחות גם בסופי שבוע". תשובה: "כן. היו שיחות גם בסופי שבוע".
שאלה: "למה דווקא בסופי שבוע?" תשובה: "אני מעריך שאז יצאו העיתונים לאור. על רקע זה הוא יצר קשר".
שאלה: "בעקבות הפניות מה דיברת עם אושרה?" תשובה: "הייתה שיחה שהנושא הזה עלה ועדכנתי אותה שעשויים לפנות אליה".
שאלה: "מה שיתפת את איתמר?" תשובה: "לא שיתפתי אותו. בדיעבד זו הייתה טעות. הייתי צריך לשתף אותו. איך צמצומי פרסום פוגע בהכנסות המקומונים".
שאלה: "איזה היכרות יש לך עם פונטה?" תשובה: "משנת 2005 קצת אחרי איתמר בתור חבר שלו".
שאלה: "ראית אותו בבניין העירייה?" תשובה: "משה היה מגיע לעתים נדירות לעירייה אולי פעם בחודשיים. לא קבענו פגישות יזומות בבניין העירייה"?
שופטת: "היו פגישות בכלל עם פונטה?" עטייה: "כן".
שופטת: "כמה היו?" עטייה: "היו פגישות ספורות אולי 4 או 5. לבד בדרך כלל בעד הלום. לא היו מטרות ספציפיות, בעיקר על התפקוד של איתמר והלכי הרוח בציבור. משה הוא איש שיח ומצאתי בו כחבר".
גבאי: "זה סותר את ההודעה שלך במשטרה שאין יחסי חברות עם פונטה" עטייה: "אני מגדיר אותו כחבר מתוך היכרות רבת השנים".
יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני
שאלה: "למה נפגשת איתו?" תשובה: "לא היה משהו קונטקרטי. בפגישות בעירייה היינו אומרים נשב לקפה".
שאלה: "מה שוחחת עם פונטה על הפרסומים?" תשובה: "הבנתי שמשה תיווך בעסקת המכירה של העיתון קול אשקלון בין שמעון לדוידי".
שאלה: "מה הוא ביקש ממך?" תשובה: "הייתה הודעת סמס שהייתה דומה לאופי הפניה של עופר בנוגע להיקפי הפרסום".
שאלה: "בפגישות שנפגשת איתו בעד הלום הנושא של אובייקטיבי עולה?" תשובה: "רק בנושא של מכירת העיתון. הוא תיווך בעסקת מכירת העיתון".
שאלה: "מה אתם מדברים במפגשים?" תשובה: "מה המצב של איתמר מבחינה ציבורית. האהדה שלו בציבור. אם מהלכים שהוא עושה תורמים לו".
עטייה לא ידע לומר בוודאות אם הפניות מעופר הגיעו מיואל: "אני לא יכול להוכיח דרך שידעתי שזה מגיע מדוידי אבל הסקתי מהדברים שהייתה מעורבות".
שאלה: "בפניות אליך כמה עולה שזה מפריע לדוידי?" תשובה: "באחת השיחות העלה עופר את העניין של ההסכם בין יואל לשמעון ושמעון לא עמד בה".
עטייה הסביר מה חשב על הפניות הללו ואמר: "חשבתי שזה מיותר וזו התערבות פסולה בעבודת העירייה. שיתפתי את חיים סופר בפניה של עופר והוא התייחס לזה בביטול. בסוף קראתי לעופר ועשיתי סוף לפניות האלה ומבחינתי פה זה נגמר".
שאלה: "ומה אמרת לפונטה בנוגע לזה?" תשובה: "נדמה לי שאמרתי לו בסמס שנדבר על זה בפגישה שלדעתי לא התקיימה. אבל אם הייתה פגישה הייתי אומר לו את זה פנים מול פנים".
שאלה: "אמרת פה קודם שפונטה היה מתווך בעסקה בין יואל לעופר. זה נאמר לך מעוד גורם?" תשובה: "כן. משיחה עם שמעון בן חיים".
פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית משפט המחוזי בב"ש כתב אישום נגד אלי טדסה, בן 33 מאשקלון, בגין עבירות של אינוס, נסיון למעשה סדום ותקיפה הגורמת חבלה של ממש שביצע במתלוננת, בת 42, בחוף דלילה באשקלון.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד אדוה וויצגן לוי, ביום 22.09.18 בשעות אחר הצהריים, הגיע טדסה יחד עם אחרים לחוף דלילה באשקלון, והם בילו בחוף ושתו משקות אלכוהוליים. בסביבות השעה 19:00, ניגש טדסה אל גברת ששהתה בחוף וניסה לשוחח עמה. המתלוננת לא הבינה את שפתו ואמרה לו באנגלית, שהיא רוצה להיות לבד ושיניח לה.
אלא שהוא לא שעה לבקשתה והתיישב לידה ולפתע, אחז בחוזקה בשערה ביד אחת ובידו השנייה, חבט באגרופיו בפניה, פעם אחר פעם, ולא חדל ממעשיו חרף התנגדותה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
טדסה, כך על פי כתב האישום, הפיל את האישה עד שנשכבה על החול, לחץ עם ברכו בכוח על צווארה, הניח את ידיו על צווארה וחנק אותה בכוח, ולאחר מכן שחרר את אחיזתו מצווארה והמשיך להכותה באגרופיו בפניה ובבטנה. במהלך התקיפה, כך על פי האישום, ביצע בה טדסה, עבירות של אינוס וניסיון מעשה סדום.
האישה שניסתה להתנגד למעשיו של טדסה, נאבקה בו, משכה ותלשה את השרשרת שענד על צווארו. אבל הוא המשיך לתקוף אותה, משך בשערה וגרר אותה כך לעבר הים, תוך שהוא אומר לה באנגלית שהוא יהרוג אותה. האישה החבולה ביקשה מטדסה שיפסיק, ועל מנת להרגיעו, החלה לדבר איתו באנגלית ושאלה אותו איך קוראים לו ואם יש לו אחיות.
מתרחצת בים. אילוסטרציה: אלכס ליבק
טדסה השיב לה ששמו אלכס או סשה או בדומה לכך, ובאותו הרגע האישה ניצלה את ההזדמנות, קמה והחלה לברוח כשהיא צועקת לעזרה. טדסה דלק מיד אחריה, השיג אותה והפיל אותה על הארץ, והחל שוב לחנוק אותה ולהכותה באגרופים בפניה. היא לא ויתרה והמשיכה להיאבק בו כשהיא שכובה על החול וצועקת לעזרה. עובר אורח שהבחין במתרחש התקרב אל השניים ורק אז טדסה חדל ממעשיו וברח מהמקום.
האישה פונתה באמבולנס לבית החולים "ברזילי", שם נמצא כי היא סובלת מחבלות רבות בגופה.
לאחר אין ספור שמועות, היום הודיעה סיעת "אשקלון ביתנו", הסיעה הגדלה ביותר המזוהה עם יוצאי רוסיה, כי היא תומכת בראש עיריית אשקלון בפועל, תומר גלאם לראשות העירייה. ראש הסיעה ממלאת מקום ראש העיר, סופה ביילין וחברי הסיעה תמכו בהחלטה זו פה אחד.
במסגרת ההסכם, שנרקם בין ביילין לבין גלאם, ניתן ביטוי לעובדה שסיעת "אשקלון ביתנו", בראשותה של סופיה ביילין, הינה שותפה מלאה מהותית בניהול העיר ובקואליציה שתתגבש.
"ביילין, העומדת בראשות הסיעה, הינה נציגה של רוב ציבור העולים באשקלון ובשל כך רואה חשיבות רבה בשמירה על צביונה הפלורליסטי של החברה בעיר. כפועל יוצא, הוחלט וסוכם בינה לבין מר תומר גלאם, כי הסטטוס קוו ישמר, וכי לא יוקמו שכונות חרדיות נפרדות בעיר", נמסר ממטה גלאם. "גב' ביילין סבורה שהסכם זה מאפשר לסיעות אחרות נוספות, שטובת העיר אשקלון בראש מעייניה, להתאחד סביב מועמדותו של ראש העיר מר תומר גלאם ומאמינה כי אלה שסומכים עליה ותומכים בסיעתה, יביעו את תמיכתם בהחלטתה כבר בימים הקרובים".
מותו הפתאומי של יגאל סעדון הכה בתדהמה את מושב ברכיה. השבת האחרונה היתה אחת מהשבתות הקשות במושב השקט. שעות בודדות לפני כניסת השבת האחרונה הגיעה הבשורה הקשה למושב.
סעדון יצא בשעות הצהריים עם האופניים החשמליים שלו מביתו במושב לכיוון פאוור סנטר שער אשקלון לערוך קניות לשבת. המסלול היה דרך כבישי עפר בשטחים הפתוחים בין ברכיה לכפר סילבר.
על פי ההערכה סעדון סיים את הקניות וחזר לביתו באותה הדרך. או אז קרה האסון הגדול כאשר טרקטורון הגיח לעברו ומסיבה שאינה ברורה התנגש בו. שעת התאונה מוערכת כמה דקות לפני השעה 14:30. צעירים אחרים שעברו בשטח גילו אותו והזעיקו את צוותי מד"א.
גלגל האופניים שהתפרק במהלך התאונה. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
צוותי מד"א וכוננים הוזנקו למקום ולאחר איתור המיקום החלו לבצע בסעדון פעולות החייאה.
הטרקטורון שפגע בו נמלט מהמקום ולצוותי המשטרה לא היו ברורים נסיבות האירוע. החשודים המידיים היו הצעירים שדיווחו על המקרה אך לאחר תחקור בשטח הוסר החשד כי יש להם יד באירוע.
ראש עיריית אשקלון בפועל, תומר גלאם, הנחה את יו"ר הפועל אשקלון, פרוספר וקנין לפעול במלוא המרץ להחתמתו של השחקן שחר הירש. גלאם ציין כי הצטרפותו של הירש תהווה חיזוק משמעותי ויש לפעול בכל הכלים האפשריים על מנת לקדם מהלך זה. בסגל של הפועל אשקלון יש כיום חלוץ 9 טבעי אחד לאחר שחרורו של טוויל, שחתם בהפועל שעריים. בקבוצה יודעים כי עם אליאור משעלי לבדו בעמדת החוד, הקבוצה לא תוכל לעמוד במטרותיה בעונה הקרובה והיא עלייה לליגת העל.
שלומי דורה והפועל אשקלון רוצים לחזור לנצח היום לאחר איבוד הנקודות ביום שני השבוע מול סקציה נס ציונה, על חשבון הפועל עפולה, שהגיעה להתארח באצטדיון סלה. בקבוצה ממשיכים להתמוגג בגל צרויה המצוין שאין דרך לתאר זאת טוב יותר מאשר לומר שהקשר המוכשר סוחב את הקבוצה הדרומית על הגב. צרויה, שכבש 7 שערי ליגה ב-8 משחקים עד כה הוא השחקן הטוב בליגה נכון להיום ובקבוצה מקווים שגם היום הוא יספק את התוצאות.
בדקה ה-24 גל צרויה נפצע אך המשיך לשחק, לשמחת הקבוצה והקהל.
בדקה ה-41 אליאור משעלי הוכשל ברחבה והשופט דקל צינו הורה על כדור עונשין למרות מחאות של שחקני האורחת. שי חדד ניגש לבעוט את כדור העונשין ושלח את הכדור חד לפינה הימנית ולמרות שגם שוער עפולה, רן שושן זינק לאותה פינה, הכדור נכנס.יתרון 1:0 להפועל אשקלון. מיד לאחר הפנדל צרויה סיים את המשחק בעקבות מתיחה וראה את חבריו מחזיקים ביתרון עד תום המחצית.
גל חזיזה, מספר 5 ברשימת "אשקלון בתנופה – הבית החברתי"
תספר קצת על עצמך. "אני בן 42 נשוי ואב לשלושה ילדים. מהנדס מחשבים, יליד אשקלון ומעולם לא עזבתי את העיר. למדתי ביסודי בבית ספר עוזיאל ובתיכון באורט אפרידר. אני בעל אתר חדשות מקומי ועוסק ביזמות ברשת".
למה החלטת להצטרף לפוליטיקה? "אני פעיל חברתי כבר למעלה מעשר שנים. הובלתי מאבקים ציבורים כמו: ההתנגדות לחנייה בתשלום, ביטול תאגיד המים ועוד נושאים רבים. רבים מכירים אותי בעיקר דרך הרשתות החברתיות כמבקר את השחיתות השלטונית ואת העוולות החברתיות באשקלון. החלטתי הפעם לנסות לשנות מבפנים".
אחרי שהתגברה על מכשול גדול והצליחה לעבור בבקרה התקציבית, אליצור איתו אשקלון אמורה לפתוח את העונה בשבוע הבא במשחק חוץ מול מכבי יבנה. אלא שנכון להיום (ד’) סיכוי גבוה ביותר שהליגה הלאומית כלל לא תצא לדרך כמתוכנן ותידחה לפחות בשבוע נוסף.
יתרה מכך, הרי שהמועד המקורי לפתיחת הליגה היה בכלל ב-9 באוקטובר, אך כבר אז החליטה מינהלת הליגה להשבית את פתיחת הליגה הלאומית בהסכמת הקבוצות. כלל הקבוצות, מלבד מכבי חיפה, אף הודיעו לאיגוד הכדורסל כי אין בכוונתן להשתתף במפעל גביע המדינה, וכמענה קיבלו הודעה חוזרת כי האיגוד החליט להשעותן מהמפעל.
אליצור אשקלון. צילום: פבל
כזכור, בעונה שעברה הובטח למינהלת הליגה על ידי איגוד הכדורסל כי כבר העונה תהיינה שתי עולות לליגת העל, אשר תורחב ל-14 קבוצות. בפועל ההבטחה כלל לא מומשה, וליגת העל נותרה בעינה, למורת רוחן של המינהלת וקבוצות הליגה הלאומית.
מצד האיגוד הוסבר כי הגדלת ליגת העל תצא אל הפועל בעונת 2021/20 וכי כבר בעונת המשחקים הבאה יהיו שתי קבוצות שיעלו ליגה, אך הדבר לא סיפק את הגורמים השונים שמצרים, לטענתם, על הבטחת השווא שקיבלו מהאיגוד. נוסף לכך, הרי שבניגוד לענף הכדורגל, הליגה הלאומית איננה מתוקצבת על ידי אף גורם, ואם בליגת העל כל קבוצה מקבלת כ-2.5 מיליון שקלים, הרי שבלאומית הקבוצות לא מקבלות ולו אגורה שחוקה.
המאבק של המינהלת ושל קבוצות הלאומית החריף בשבוע האחרון, דבר שהוביל לתסיסה ואף רצון להמשיך בהשבתת הליגה, ולפיכך רוב הסיכויים שעונת הכדורסל לא תיפתח גם בשבוע הקרוב.
אחלקרח לא אחלה
בלי קשר לכך, הרי שייתכן שאותה דחייה עשויה דווקא לשחק לידיה של קבוצת הכדורסל האשקלונית, בעיקר כיוון שלפחות כרגע הפרקט בהיכל הספורט העירוני כלל לא ראוי לשימוש. אליצור לא העבירה בהיכל ולו אימון אחד מאז פתחה את אימוניה, זאת בשל פעילות החלקת הקרח שהתקיימה באולם.
לפני כמה ימים קיבל לידיו ראש העירייה בפועל תומר גלאם סקר בחירות שביצע מכון הסקרים “דיאלוג” בראשות פרופ’ קמיל פוקס עבור אחת המפלגות הארציות שרצתה לבחון את הסיכויים של כל אחד מהמועמדים בעיר אשקלון.
על פי הסקר הזה, גלאם עצמו מוביל במרוץ עם 36%, אחריו איתמר שמעוני עם 35%, כאשר כל המועמדים האחרים לא מצליחים לחצות את רף ה-10%. “הסקר של קמיל פוקס לא מפתיע אותי”, אומר גלאם. “עשינו חריש עמוק מאוד ברחוב, והציבור צמא לסגנון חדש. הציבור צמא למנהיגות בגובה העיניים. מנהיגות שבאה לתת ולא לקחת. הבושה שהעיר הייתה בה פגעה בכולנו. אני חש את האהדה העצומה, אני רואה את השינוי כבר כמה חודשים. אנחנו ביחד נצא לדרך חדשה. נחזיר את הכבוד לאשקלון ולנו. נוכיח שאנחנו לא פוחדים, לא הולכים שולל ולא מתגמלים את הרע. יש איחוד מקיר אל קיר של הכוחות החיוביים בעיר. ננצח בהפרש עוד יותר גדול מההפרש שמנבא לנו הסקר של פרופ׳ פוקס”.
"אני חש את האהדה העצומה". גלאם עם תושבים, השבוע. צילום: עדי תשובה
מה אתה אומר לציבור שמתלבט למי להצביע? “יש בחור בשם אביטל, שהוא למיטב ידיעתי הגיע מהנגב והוא עשוי בתקופת המשפט להוביל את העיר הזו. אני אומר לך שעם כל הקשרים שלי עם משרדי הממשלה והיכולות עברנו תקופה לא פשוטה. אז לשתול מישהו שלא מכיר את התחום זה יהיה אסון. הרי גם ככה יש המון תחומים שאסור לאיתמר להתעסק בהם, והם דברים מהותיים כמו: תחום התכנון והבנייה והסכם הגג. אני הייתי מציע לאיתמר ברמה האישית – תלך, תנקה את שמך ותחזור לזירה הפוליטית. מה שהוא עושה זה לא הוגן כלפי הציבור. זה לא הוגן לומר לציבור: ‘הסבירות שאני אצא זכאי ושאני לא אושעה’. אם אתה לא יודע בוודאות, אז תשחרר את הציבור ותן לעיר להתקדם. אסור להשאיר את העיר בקיפאון. ראינו מה קרה כשהעיר הייתה שנתיים בקיפאון ממושך. נכון שהשנה וחצי הראשונות היו טובות, אבל הקיפאון שבא לאחר מכן גרם לא רק לנזק תדמיתי לעיר אשקלון, אלא גם נזק לעיר עצמה בכך שדברים לא התפתחו ולא התקדמו. לכן אנחנו מדברים להיגיון של התושבים, הרי מה אנחנו רוצים? ראש עיר שיכהן. הרי מי שבוחר בי רוצה שאני היה ראש עיר. לא סתם רוב התושבים תומכים בי, הרי אם זה מה שעשיתי בשנה וחצי, תחשבו מה יהיה פה בחמש שנים. העיר חייבת להתקדם ואסור לחזור אחורה לקיפאון. אני במקומו לא הייתי מתמודד, כי אני אוהב את העיר. אני באמת אוהב את אשקלון”.
גלאם: "לשתול מישהו שלא מכיר את התחום זה אסון". עו"ד אייל אביטל
יש מצד שני עוד מתמודדים, כמו אבי עייש, משה אטיאס ואיתי סהר שהם לא לצדך, למה? “אותם מתמודדים משרתים אדם אחד – את איתמר שמעוני. מרבית תומכיו של עייש למשל מבינים שאסור לשמעוני לחזור ולהיבחר, ולכן כל הצבעה אליו אלו קולות שהולכים לריק. הצבעה לאבי עייש היא הצבעה מיותרת שפוגעת בסיכוי שלי להיבחר בסיבוב הראשון, כי כולם יודעים שהיחיד שיכול לנצח את איתמר הוא אני”.
"הבעת האמון של הציבור זה דבר נותן לי כוח". גלאם עם תושבים, השבוע. צילום: עדי תשובה
איך התחושה האישית בימים אלה? “ההרגשה היא טובה. אני תמיד אומר לפעילים ולתושבים: האהבה והחום שאני והפעילים מקבלים ברחוב מהתושבים זה יוצא מגדר הרגיל ומחמם את הלב, אתה רואה את הבעת האמון של הציבור, וזה דבר שנותן לך יותר כוח להמשיך ולעבוד קשה כדי לעבור את המשימה בסיבוב הראשון”.
התמיכה מהמורה והגננת
גלאם מספר כי אחד הדברים שמרגשים אותו באופן בלתי רגיל זו הסיטואציה שבה הוא מגיע למטה או הולך בעיר ופוגש מורים שלימדו אותו תומכים בו, “כמו עדי יחיאל, המורה ללשון, או בני סעדון, המורה למתמטיקה. כיף לראות את המורים והמחנכים והגננת שבאה ומפרגנת, זה מחמם את הלב. אני רואה בציבור בכלל את האהבה וזה כיף. ב'דרום עולה' בחגים הלכתי ונהניתי לקבל את החיבוק והפרגון. בסופו של דבר גם הפוליטיקאים הם בני אדם וגם הם רוצים ומצפים לתגובות כאלה מהציבור שאותו הם משרתים”.
ככל שמתקרב מועד הבחירות, האווירה בעיר מתוחה יותר ויותר, פעילים ממחנה כזה תוקפים לעיתים במילים קשות פעילים ממחנה אחר או קורעים שלטים של מתחרים ונראה שהעיר על סיר לחץ. “בכל מקום שאני נמצא אני אומר לשמור על איפוק ולא להיגרר לסיטואציות”, הוא אומר. “בשבת האחרונה הושחתו לי מאות שלטים, במוצאי השבת הנחיתי לסדר אותם ולא להתנהג כמו אחרים. זה לא מה שגורם לאנשים לנצח, זה רק מראה על חולשה של הצד השני שפועל מתוך תסכול. יש נגדי גם שיימינג בנושאי דת, אבל ה’אני מאמין’ שלי זה לשמור על הסטטוס קוו”.
"זה רק מראה על חולשה". שלט חוצות של גלאם שהושחת
מנגד, בשבת האחרונה הופצו פלאיירים בבתי הכנסת שבהם הוצג גלאם כמי שיפתח עסקים גדולים בשבת וירמוס אותה. גלאם מצדו רואה בזה ניסיון לפגוע בו בכל המגזרים, “בקמפיין שרוצים להציג במגזר הדתי אומרים ‘תומר פוגע בשבת’ ומצד שני בקמפיין למגזר החילוני אומרים ‘תומר יהפוך את העיר לחרדית’. אבל אני חי בסביבה הומוגנית ומכבדת, ונמשיך באותו הקו שמה שהיה הוא שיהיה. למרות חוק המרכולים, יש עסקים שפתוחים בשבת, כמו באזור הים, ולא ניתן יד לסגירתם כי צריך לכבד את כל המגזרים. מגיעים המון תושבים לרצועת החוף היפה שלנו”.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
אבל לעומת זאת, בשכונת ברנע יש לא מעט תושבים שמתקוממים על הקמת ישיבה המזוהה עם חסידי הרב פינטו, בלב השכונה. “בשכונת ברנע רצו להקים ישיבה על שטח של דונם ו-200, כשהבנתי שזה לא המקום המתאים ביקשתי לדחות את ההקצאה ולהקים שם בית כנסת. כי אני לא חושב שזה נכון להקים כולל במרכז ברנע. מה שכן ייבנה שם זה מתנ”ס שיש כסף ‘צבוע’ עבורו ונרחיב את מקומות החניה שם. מבחינתנו, אנחנו בונים גם בית כנסת וגם מתנ”ס, כי יש צורך בבתי כנסת בברנע. אתה חייב לתת שירותים לכל הציבור. בברנע זקוקים לבתי כנסת, כמו שזקוקים שם גם לגני משחק לאחר שנים שלא טיפלו שם, ובקרוב ייפתח שם פארק גדול מהיפים ביותר בארץ. זה פארק יותר גדול מאגמים. אלה דברים שנותנים מענה לציבור על צרכים שמהם התעלמו במשך שנים. גם ראינו את כל הנושא של התחבורה, אף אחד לא היה מספיק אמיץ כדי לקבל החלטה על הרחבת נתיבי הנסיעה. היום איכות החיים של התושבים שם השתפרה בצורה מהותית. ואל לנו לשכוח שכל זה קרה בשנה וחצי, זה דבר שהוא יוצא מגדר הרגיל”.
"הזכות שיש לי היא להיות ראש עיר מכהן". גלאם בלשכה, השבוע. צילום: עדי תשובה
"במקום לקחת הלוואות, גייסתי כספים"
גלאם שומע את מי שטוען שאלה דברים שנעשו רק לפני הבחירות, אבל הוא מזכיר שהוא נכנס לתפקידו רק שנה וחצי לפני בחירות, ולא רק זה, הוא מצא לדבריו עירייה במצב קשה מבחינה כלכלית, “כשאני נכנסתי לפה לא היה כסף, החברות היו מרוסקות. במקום לעשות כמו אחרים ולקחת הלוואות ולבזבז אותן ולהראות מצג של עשייה, אני הלכתי וכיתתי רגליים וגייסתי מעל 290 מיליון שקל בשנה וחצי, שזה דבר שאין לו אח ורע במדינה. והצלחתי בתוך תקופה קצרה להחזיר את אמונם של משרדי הממשלה בעיריית אשקלון, וזה לא מובן מאליו. ועדיין אני בא ואומר שצריך לגייס יותר כספים, ומה שקורה בעיר הוא לא לפני בחירות, אלא הוא משהו שמוטמע בי, ואני כולי חדור מוטיבציה וחדור מטרה כדי לשים את אשקלון במקום הראוי לה”.
"הצלחתי להחזיר את אמונם של משרדי הממשלה בעיריית אשקלון". גלאם עם השרים משה כחלון ואלי כהן. צילום: קרן אור
תדמיתה של העיר, אומר גלאם, חשובה לא פחות מהתפתחותה, “סוף סוף, בשנה וחצי האחרונות, אנחנו מקבלים כותרות ברמה הארצית בכדי שאשקלון תגיע למקום שהיא צריכה להיות, וזה שונה מהכותרות שהיו לעיר לפני כניסתי לתפקיד, וזה דבר שנותן יותר כוח ורצון להמשיך את ההצלחה הזו”.
אתה מדבר רבות על פיתוח העיר, אבל יש מקום כמו המדרחוב שמשווע לתכנית שתציל אותו. זה פצע פתוח בלב העיר. “כולם מדברים על פתרון למדרחוב, איזה שינויים ניתן לעשות ומה ניתן ומה לא. תראה, אני לקחתי על עצמי משימה, היות ואין פרצלציה ואין תב”ע מוסדרת במגדל, לגייס תקציבים כדי להסדיר את זה. ההיקפים שלי זה מעל חמישה מיליון שקלים, הצלחתי לגייס 2.2 מיליון שקל ולפני שבועיים התבשרתי שניתן תקציב שיוכל לתת מענה ולשנות את התב”ע במגדל בהיקף של 6.8 מיליון. כבר יש אדריכל זוכה שמתחיל בתכנון, אותו אדריכל שתכנן את ממילא בירושלים. כדי להחיות את המקום אתה צריך להגדיל את הזכויות לאותם אנשים ולעשות עירוב שימושים בין מגורים נמוכים של דירות נופש וסטודנטים כדי שהמקום יחיה יותר ויפעל יותר. בעוד שנתיים נראה שמגדל התפתחה. כל כך הרבה שנים דיברו על זה, אבל בזכות הקשרים עם משרד הבינוי והשיכון בראשות השר גלנט שמאמין בעיר יש תקציב”.
"שוק צריך להיות אותנטי" השוק העירוני. צילום: משרד מבקר המדינה
במגדל יש גם את השוק, הוא זכה לכינוי “שוק ברצלונה”, אבל היום הוא אפילו לא מחנה יהודה. “הלכו והשקיעו פה עשרות מיליוני שקלים בשוק וחשבו להביא את השוק של ברצלונה רק באמירות. שוק צריך להיות אותנטי, שוק צריך להיות פתוח – שוק צריך להיות שוק. אתה לא הופך קניון לשוק – שוק הוא לא קניון וקניון הוא לא שוק. כי אם היו לוקחים את אותה רחבה ועושים משטח איכותי וסככות איכותיות היו משיגים יותר בהרבה פחות. שפכו עשרות מיליונים במקום הלא נכון, ואין תמורה לזה – לא מספיק אנשים מגיעים היום לשוק”.
“תכניות זה יפה – אבל צריך לדעת לגייס תקציב”
גלאם מדבר על הישגים רבים שנעשו בשנה וחצי, וכשהוא מתבקש לפרט אותם, הוא מתחיל דווקא בחינוך: “דיברו כל כך על שיפוצי גנים, אנחנו שיפצנו כ-28 גני ילדים, בנינו בית ספר יסודי באגמים, בנינו בית ספר מקיף ו’, שגם באגמים. אנחנו מתקדמים מאוד בפיתוח של בתי הספר אמנויות ומדעים, שעכשיו הוא יהיה עד י”ב. הם יהיו ברמת אשכול, וזה היה חשוב לי שיהיה דווקא שם, והמתחם יהיה על שמו של משה ינאי ז”ל. הוספנו 300 שעות לחינוך הפורמלי, סבסדנו צהרונים, הכנסנו גם לשיפוץ של בתי ספר והצללות, הוספנו מתקנים חיוניים באותם בתי ספר שבהם יש עדיין מחסור. יש בתי ספר שנדהמתי מהרמה של התחזוקה שלהם וקיבלתי החלטות לשפץ ולהתאים אותם. ועדיין עם כל הגיוס של התקציבים יש פערים, גם בחינוך. למשל בחינוך המוכר שאינו רשמי במגזר הדתי, שלומדים שם במקלטים, ואני קיבלתי החלטה לפנות למשרד החינוך וביקשנו גם לקבל את ההקצאה לטובת אותם גני ילדים שיהיו מסודרים, כי כל ילד צריך לקבל את אותם שירותים ובאותה רמה”.
"בשמשון עשינו שיקום שכונות". צילום: אלדד עובדיה
מהחינוך הוא עובר לשיקום השכונות והתשתיות הישנות, “בשכונות הוותיקות נכנסו לפרויקטים שכולם דיברו ואף אחד לא עשה, פרויקט של המשרד להגנת הסביבה בהיקף של מיליוני שקלים ברמת אשכול החיה רחוב שלם. לקחנו על עצמנו לתחזק את אותם בניינים לאחר שיפור החזיתות והגינות. בשמשון עשינו שיקום שכונות וירדנו לרזולוציות שאחרים לא נכנסו אליהן. כמו למשל, הבנו שיש דיירים בבניינים שיש להם בעיה של תשלומי החשמל, אז ביקשתי להתקין מתקן סולרי כדי שיוכלו להפעיל את התאורה, שאם אין להם כסף לחשמל, אז יש להם חשמל ממקור אחר. אנחנו צריכים עוד קדנציה כדי להשלים את כל הפערים ולשקם את כל השכונות הוותיקות. השקענו עשרות מיליוני שקלים בשכונות וצריך להשקיע עוד מאות מיליונים כדי שהתושבים יוכלו לחיות בסביבה טובה יותר. במקביל אנחנו פותרים את הבעיות בשכונות החדשות יותר כמו ברנע, ששם אנחנו מתכננים להוסיף יותר מקומות חניה בצורה שתקל מעט על המצוקה באותה שכונה שנבנתה בחטא”.
"אשקלון תהיה הריביירה החדשה של ישראל". תומר גלאם. צילום: אדי ישראל
לפחות עכשיו אתם שמים לב לדברים האלה בשכונות שנבנות היום כמו אגמים ועיר היין? “היום אנחנו מביאים לידי ביטוי את הדברים הללו, אם זה מקומות חניה, מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, כדי שהשכונה תיבנה בצורה נכונה. אנחנו רואים בשכונת אגמים שהפיתוח בה מואץ לאחר שנים של עיכוב, ואנו מתקדמים בשכונה הזו ובשכונות אחרות. אנחנו מטפלים גם בתשתיות ישנות ומחליפים צנרת שלא החליפו 40 שנה. קח למשל את אזור רחוב העצמאות והוורד, שנים לא נגעו בהם בגלל שאין שם הרבה תושבים. אבל כולם משלמים ארנונה ולכולם מגיע, ואנחנו נגיע לכולם. היום אתה רואה שלא רק העיר הפוכה, יש עבודות להקמת המחלף, עבודות לשיפור ושדרוג הכביש”.
"רק אני מקבל את ההחלטות". הרב יצחק ברדא
בא השר ישראל כץ ואומר שאלה תכניות של איתמר. “תכניות זה יפה, אבל במבחן התוצאה צריך לדעת לגייס תקציבים. אם יש לך תכנית לבית זה יפה, אבל אם אין לך תקציב לבנות אותו, אז מה יצא מזה? הנה המחלף של היציאה הצפונית כל כך הרבה שנים דיברו על זה, אבל אף אחד לא הביא את התקציב של 150 מיליון שקל, עד שאני עצרתי את הסכם הגג, ואז קיבלנו את זה מרשות מקרקעי ישראל, ועכשיו זה קם ונבנה הלכה למעשה. הציבור חכם והציבור מבין שמה שקורה פה הוא לא רגיל, וצריך להמשיך את התנופה הזו”.
“רק אני מקבל את ההחלטות ולא הרב ברדא”
כבר שנה וחצי שגלאם נושא את התואר של ראש העירייה, כאשר המילה “בפועל” מלווה כמו גיבנת את התואר המכובד, “האמת היא שכמו שמכירים אותי, מטבעי אני אדם פשוט שעובד בצניעות ולא בהתנשאות. אני משקיע בדברים החשובים, לכן כששיפצתי עשרות גנים לא השקעתי 20 אלף שקל בבזבוז על פתיחה של גן כדי להביא תקשורת ומצלמות ורחפנים. זה לא אני. את הכסף הזה ניתבנו למקומות אחרים. הנושא של ה’בפועל’, אני לא מייחס לו חשיבות ואני מאמין שבעזרת השם ב-30 באוקטובר המילה 'בפועל' תיעלם לה, כי עדיין יש משימות והרבה עבודה להגיע למטרות שהצבנו, ואנחנו נמשיך בהצלחה. אני מרגיש שהציבור רוצה שנמשיך בהצלחה הזו, יש גורמים שמנסים לפגוע, אבל זה לא יעזור כי אני נחוש ואני מאמין ואני יודע מה יקרה אם נגיע לסיטואציה של ממלאי מקום שלא מכירים וינסו לעשות סדר בנושאים שהם לא מבינים בהם”.
אחרי שני ניצחונות וציפייה גדולה לרשום גם את השלישי, הגיעה לה נס ציונה וגנזה את התקוות של הפועל אשקלון ואוהדיה. בשבועות האחרונים נדמה היה שיש ריח של משהו חדש באוויר, ושהאוהדים סוף סוף מתחברים למה שהם רואים על כר הדשא.
הקבוצה תססה, הציגה כדורגל יפה לעין ותרגמה את היכולת לשערים וניצחונות. גל צרויה נתפס כלהיט של הדרומיים ושל הליגה כולה, וגם מבחינת הטבלה אשקלון עשתה את צעדיה בבטחה לעבר המקומות הראשונים. על סמך כל זה כ-250 אוהדים עשו את הדרך לנס ציונה כדי להמשיך ולתמוך בקבוצה המשתפרת של שלומי דורה.
הפועל אשקלון נגד הפועל כפר סבא. צילום: גייל מיכאלי
האורחים הציגו במחצית הראשונה יכולת מצוינת והיו יכולים למצוא את הרשת כמה פעמים, אך גל צרויה הצליח להרשית פעם אחת בלבד בנגיחה. ארבע דקות לשריקת המחצית ליאור חדריאן ספג שער לא מחויב למציאות, ומשום מקום הקבוצות ירדו למחצית ב-1:1. במחצית השנייה הייתה זו נס ציונה העדיפה במגרש, והיא הגיעה להזדמנויות קורצות יותר והייתה קרובה מאוד להכריע את המשחק.
בסיום, חלוקת הנקודות לא תסכלה כלל את אנשי הפועל אשקלון, כאשר חלק מחברי ההנהלה אפילו הפגינו שמחה ושביעות רצון על נקודת החוץ בקרב הצמרת. “זו נקודה חשובה להמשך במגרש לא קל שקבוצות אחרות עוד יאבדו כאן נקודות”, אמר אחד מהם. גולת הכותרת עבור האשקלונים היא שהם סוגרים משחק חמישי רצוף ללא הפסד, וזה בהחלט נתון מעודד עבורם. כעת מאזנם של הכחולים מתחילת העונה עומד על ארבעה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו והפסד בודד. הקבוצה של שלומי דורה נותרה חמישית בטבלה, כשהיא מרוחקת ארבע נקודות מהמוליכה הפועל קטמון ירושלים.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
תצוגת שיא של ליאור חדריאן
ביום ראשון בערב הפגין שוער נבחרת ישראל אריאל הרוש את אחת מתצוגות השוער הגדולות שידע שוער לאומי, לאחר שהיה חתום על בישול אדיר לתומר חמד מבעיטת שוער וגם על כמה הצלות מרשימות במהלך המשחק.
שוערה של הפועל אשקלון ליאור חדריאן ראה, שינן והגיע מוכן מתמיד למשחק הצמרת מול נס ציונה יום למחרת. הוא אמנם לא בישל לגל צרויה, אבל לא נגזים אם נאמר שמדובר בתצוגת השיא שלו בקריירה, לאחר שבמו ידיו הצליח להחזיר את קבוצתו חזרה לאשקלון עם נקודה בכיס.
זכה לתשבוחות. חדריאן (צילום: אורי קריספין)
הוא היה בכל מקום על פני השער ועמד כמו חומה בצורה נוכח ההתקפות החוזרות ונשנות של שחקני הקבוצה הביתית. השוער האשקלוני קיבל בסיום את תואר השחקן המצטיין של המשחק, בצדק רב, וכמובן גם מחמאות רבות מאנשי הצוות של הפועל אשקלון.
“ליאור קיבל הזדמנות השנה להיות השוער הראשון של הפועל אשקלון והוא מוכיח שהבחירה הזו מוצדקת”, אמר גורם במועדון ל"כאן דרום". “האמת שכבר בעונה שעברה היה מקום לתת לו יותר דקות משחק, אבל אנחנו שמחים שהשנה הוא מוכיח מה הוא שווה. יש לו פוטנציאל, ואני בטוח שהוא יעניק לנו עוד הרבה נקודות השנה”.
המועמד למועצת העיר ישראל זיו, העומד בראשות מפלגת "זיו חדש לאשקלון", הוא חבר ותיק במפלגת העבודה. כיאה לאחד כזה, הוא זוכה לתמיכה רחבה בקרב חברי הכנסת של המפלגה ששלחו סרטונים רבים ובהם הם קוראים לציבור לתמוך בו למועצת העיר.
ח”כ רויטל סויד: “הצלחה לחברי ישראל שמתמודד למועצת העיר אשקלון, כולנו פה מחזקים אותך ותומכים בך ועומדים מאחוריך. אין לי ספק שתעשה עבודה נהדרת, שליח ציבור אמיתי שעובד עם כל הלב וכל הנשמה, עם הרבה מרץ ועם הרבה יכולת, שיהיה בהצלחה, ישראל, אנחנו איתך”.
יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי
ח”כ שלי יחימוביץ': “ישראל היקר, אני מאחלת לך המון המון הצלחה בהתמודדות בבחירות המוניציפליות, אתה איש ציבור ושליח ציבור מהמדרגה הראשונה, מסור, הגון, חרוץ, משרת את הציבור באמת. ואני מאחלת לך הצלחה רבה מאוד, הצלחתך היא הצלחתם של התושבים”.
ח”כ חיליק בר, סגן יו״ר הכנסת: “ישראל זיו חברי היקר, אני תומך בך מכל הלב למועצת העיר אשקלון. ואני מקווה בשביל האשקלונים שתיבחר. כי אתה עם הניסיון שלך, עם היכולות שלך, עם החברות, עם היושר, עם אהבת האדם האין סופית, זה בדיוק מה שצריכים תושבי אשקלון. אני מאחל לך שבעזרת תושבי אשקלון ועזרת השם תיבחר ותנהיג את אשקלון ואת המועצה שלה למקום הרבה הרבה יותר טוב”.
ח”כ איתן כבל: “תושבי אשקלון, אני פונה אליכם להצביע עבור ישראל זיו. אני מכיר את ישראל מקרוב. אילו הייתי תושב אשקלון, היו בטוחים, הייתי תומך בישראל זיו למועצת העיר. מקצוען אמיתי, אוהב את העיר בכל רמ”ח איבריו, תנו לו את קולכם”.
“זה לא פ-י-ג’-מ-ה!” זמזמתי לי כל השבוע ומניתי את כל האופציות שלא נכללות במלתחת השינה שלי (אתם אולי תתפלאו, אבל יש עוד כמה חוץ מהמוצעות בפרסומת). אני לא היחידה שנדבקתי בקדחת הפיג’מה. בעבודה, בתחנת הדלק, בסופר ובגן השעשועים – כולם מכריזים בקצב “זה לא פיג’מה!” אבל בינינו, מי ממש לובש פיג’מה (מעל גיל 9)? מי מחליט מה זה פיג’מה?
ובעיקר, למי אכפת? שלוש המילים הנחרצות האלה הן אולי השיקוף הכי ישיר לתרבות השיח הישראלי שלנו. השבוע שמענו כולנו על החתונה החשאית ועם זאת המדוברת של לוסי אהריש וצחי הלוי.
למעשה, כשהחלו לצוץ המבזקים באתרים השונים נאנחתי בשיעמום לאור “החדשות הגדולות” שמזמנים לנו הצהובונים. ”נו, עוד זוג סלבריטאים שמתחתן, מה חדש?” בתוך זמן קצר, התבדיתי לצערי כשראיתי את מבול התגובות המכוערות ברשת.
לפני שתתעצבנו שוב, אני ממש לא מתכוונת לדון כאן בעניין המורכב מבחינה הלכתית ובטח לא לשאת על גב הטור הצנוע הזה את כל העם היהודי לדורותיו. בעיניי מהות העניין בכל הסיפור היא דווקא הגישה האלימה, הגסה והמתערבת שעוררו נישואי הזוג. הציוץ בטוויטר (קשה לי להתייחס לזה כאל ציוץ, יותר כמו נחירה גסה) של אורן חזן נועד כהרגלו לזעזע כדי להשיב אליו את הפוקוס.
עם זאת, מדובר בכל זאת בחבר כנסת בממשלת ישראל, ולכן התעלמות מדבריו היא לא פחות מהכרה בהם. עתיד העם היהודי הוא עניין חשוב בהחלט, אך נקיטת אמצעים פרועים דווקא חוטאת לערכי היהדות ובטח מרחיקה יותר את מי שלא חש שייך.
אם חזן ושותפיו לפרובוקציה התורנית היו בקיאים במוסר חז”ל כפי שהם בקיאים בהתססה ציבורית ברשתות המדיה, אזי היו נוכחים לגלות שחז”ל מסבירים כי התייחסות פוגענית בגר ובזר עלולה דווקא לגרום להידרדרות מוסרית בחברה, ועל כן יש להימנע מכך.
למעשה, התורה מזהירה כ-36 פעמים בנושא ומזכירה לנו כי גרים היינו בארץ מצרים. ואכן, הזדהות, ובפרט אמפתיה, הן מיומנויות שצריך ככל הנראה לפתח כי הן לא מולדות. אם נקודת המוצא בכל ביקורת תהא מלאת אמפתיה ולא תשמש כלי התנגחות לקידום פופולרי, אז מצב העם היהודי יהיה בהכרח טוב יותר.
לפני כשנה הודיע ויקטור בן עמי שהוא מתמודד לראשות עיריית אשקלון, זאת לאחר שהרגיש שנוצר בעיר "ואקום מנהיגותי", כפי שהוא מכנה זאת. “חסרה מנהיגות ערכית, אתית ומוסרית, וזאת המנהיגות שאני מכוון אליה” הוא מסביר. "העם היהודי מלא במנהיגים, אבל את הטובים אני יכול לספור על יד אחת, לצערי. זה בא לידי ביטוי ברמה הארצית, כשאנחנו חווים שוב ושוב חקירות נגד ראש ממשלה ושרים בכירים. וברמה המקומית, כאשר יש כ-60 ראשי רשויות שנמצאים בכל מיני הליכים משפטיים. זה לא נגמר כי משהו רקוב בשיטה”.
ולא הפריע לך לקחת חלק בשיטה הרקובה הזאת? “באתי לשנות אותה ולהוכיח שאפשר אחרת. באתי לעבוד מתוך הבטן, מתוך אידיאולוגיה ורצון לתרום ולנהל את המלחמה בשחיתות מבפנים. אין לי אינטרס אישי, אני לא מחפש ג’וב או משכורת. אני מאמין שהצלחה שלי תכניס פנימה אנשים טובים נוספים. כמי ששירת את המדינה 30 שנה, זה חורה לי שאנשים טובים וראויים יושבים בצד ונותנים לאנשים פחות טובים, אפילו רעים, להמשיך לנהל את העיר הזאת”.
“אשקלוני צנוע ושקט”
הוא הפשיל שרוולים ונכנס לתוך המערכת הפוליטית הסוערת והמורכבת שמתנהלת באשקלון בחודשים האחרונים. בן עמי החל בעבודת שטח, נפגש עם אנשים, הציג את עצמו וערך חוגי בית. “עשיתי כל מה שיכולתי כדי להגיע לחשיפה מקסימלית”, מספר בן עמי. “הייתי המועמד היחיד שהתחיל את המערכה הזאת מאפס. שנים רבות פעלתי ועשיתי למען המדינה, אבל בשל אופי העבודה עשיתי את הכול מתחת לרדאר. אנשים מכירים את הכותרות של הדברים הגדולים, אבל לא יודעים שמאחורי הכותרות עומד אשקלוני צנוע ושקט, שיוצא בכל בוקר מוקדם מאוד לעבודה וחוזר בשעות הקטנות של הלילה. בסופו של דבר כן הצלחתי להיכנס לתודעה ואפילו עברתי בסקרים אנשים שהם הרבה יותר מוכרים, וזה די החמיא לי”.
על אף העבודה הבין בן עמי לפני כשלושה חודשים שאין לו סיכוי ריאלי להיות ראש העירייה הבא של אשקלון והתחיל לעשות חישוב מסלול מחדש. “הבנתי בשלב הזה שההתמודדות שלי לא רלוונטית, ושהיא רק מפריעה למועמדים אחרים. הבנתי שאם רוצים בכל זאת להוביל לשינוי בעיר, צריך לעשות פה משהו אחר”, הוא מסביר את החלטתו לפרוש מהמרוץ.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
על מה חשבת? “ניתחתי את המפה והבנתי שנוצרו כאן, למעשה, שלושה גושים. הגוש של שמעוני, הגוש של גלאם, והגוש של כל שאר המתמודדים. הבנתי שאנחנו צריכים לייצר ביחד אלטרנטיבה ראויה ומאוחדת, וכך נשפר את הסיכויים להחליף את השלטון. אם נצליח להעמיד על הרגליים קבוצה איכותית של אנשים מוכשרים, נוכל להכפיל את הכוח ולעשות מהפך במערכת הבחירות הזאת”.
“איתי סהר נסוג”
בהתאם לאסטרטגיה הזאת פנה בן עמי לכל שאר המתמודדים וניסה ליצור את החיבור המיוחל. “הרעיון היה לערוך סקר ולשים בראש הרשימה הזאת את מי שנראה שיש לו את הסיכויים הטובים ביותר להוביל את הנהגת העיר. נפגשתי מספר פעמים גם עם משה אטיאס וגם עם איתי סהר במטרה לאחד כוחות, ואפילו הייתה שם לחיצת יד. בסופו של דבר איתי נסוג מסיבותיו שלו, ואני מכבד את ההחלטה שלו. חברתי למשה כי הוא חזק יותר אלקטורלית, ואני מאמין שהוא האלטרנטיבה הראויה שאני מדבר עליה”.
אטיאס ובן עמי הערב
התאכזבת שלא הצלחת ליצור את האיחוד? “כן. אני די מצטער על זה שקבוצה שאנשים שמדברים על כמה שאכפת להם מהעיר בסופו של דבר לא מוכנים להוריד את הראש ולוותר. זה לימד אותי שאני היחיד שמונע מאידיאולוגיה אמיתית. רציתי את האיחוד הזה עם משה והסכמתי להיות מספר 2, לא כי אני חושב שאני לא מתאים להיות ראש עיר. אני מכיר את האיכויות שלי ויודע למה אני מסוגל. אין לי ספק שאני יכול לעמוד בראש המערכת ולהוביל אותה, אבל הבנתי שאין לי סיכוי. לכן בחרתי לקחת צעד אחד אחורה ולהתייצב לצדו של משה. אז אני לא אהיה ראש עיר בשלב הזה, אבל אפעל גם ממקום שני”.
יש עדיין ניסיונות להתחבר? “כן, גם בימים אלה אנחנו עורכים פגישות ובודקים אופציות של חיבורים נוספים. אני רוצה להאמין שעוד יהיו כאלה. כרגע יש את שמעוני, גלאם ואותנו. כל מי שנמצא מאחור וזוכה לאחוזי תמיכה בודדים, הולך להתרסק לקיר. ואני אומר שחבל לי על ההתרסקות הזאת, בעיקר אם אני מסתכל על אבי עייש, שמתמודד כבר בפעם הרביעית, ועבורו זה עלול להיות באמת טראגי. לצערי הרב, ההבנה מגיעה לאנשים קצת מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם. אנחנו לא שוקטים על השמרים וממשיכים בכל הכוח ביצירת גוש שלישי חזק”.
איך קרה שהצהרת שאתה מספר 2 של משה, כשבפועל אתה מספר 3? “עד עכשיו לא נתתי הסברים לעניין הזה, אבל הגיע הזמן לעשות כאן סדר. אני סגן יושב ראש הסיעה, מספר 2 של משה אטיאס, וכאשר הוא ייבחר, אני אהיה סגן ראש העיר. לגבי המועצה, יוחאי יפרח ואני עושים רוטציה. כלומר, אם נקבל רק שני מנדטים יוחאי יכהן כחבר מועצתה למשך שנתיים וחצי, ואז אני אחליף אותו. אנחנו כמובן מכוונים ליותר משני מנדטים. משה הוכיח את עצמו בחמש השנים האחרונות ופעל רבות למען הצעירים, החיילים והסטודנטים. זאת הייתה קדנציה מאוד מורכבת והוא היחיד שיצא נקי כפיים וערכי. יוחאי יפרח כיהן גם הוא כחבר מועצה ופעל רבות. אפרת מימון, יו”ר ועד הגנים באשקלון, אשת חינוך בכל רמ”ח אבריה. מיכל ברעם מביאה איתה ראייה חדשנית בכל נושא החינוך ואת הבשורה של החינוך הדמוקרטי לעיר. את לירון עטיה מ'הפיל הכחול' כולם מכירים ומעריכים את התרומה הרבה שלו לעיר בתחום התרבות. ויש גם את יאריק זרצקי, איש עסקים מחבר העמים. רשימת ‘צעירי אשקלון’ היא טובה ואיכותית, וכל אחד מחבריה נותן מענה בתחום שלו”.
השבוע בכנס של התנועה לאיכות השלטון משה לא שלל ישיבה בקואליציה של שמעוני. מה דעתך על כך? “אנחנו לא נשב בקואליציה עם שמעוני, שזאת תהיה הכותרת של הכתבה הזאת. אם זה לא היה מספיק ברור אני אומר את זה עכשיו, בצורה שלא משתמעת לשני פנים. חשוב להבהיר זאת וחשוב שכולם יידעו את זה, גם שמעוני עצמו. את זה אני אומר גם על דעתו של משה. מעבר לזה אני לא מאמין ששמעוני ייבחר, אני מאמין בשפיות של תושבי העיר אשקלון שלא יצביעו לשחיתות”.
לא שולל ישיבה עם שמעוני. משה אטיאס בכנס נגד השחיתות בתחיילת השבוע. צילום: אלירם משה
“התאהבתי באשקלון”
בן עמי (55) גרוש ומנהל זוגיות פרק ב’. הוא אבא לשלושה ילדים (22.5 ,21 ,14) שגרים גם הם באשקלון. הוא בעל תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב. את שני התארים הוא סיים בהצטיינות. כיום הוא הבעלים של חברת הבית הירוק, שמתעסקת בבנייה ואנרגיה ירוקה ובונה חוות סולריות בארץ ובחו”ל. בנוסף, הוא נותן יעוץ בענייני טרור וביטחון לשירותי הביטחון האיטלקיים.
צעירי אשקלון: יוחאי יפרח, בן עמי, מיכל ברעם, משה אטיאס
הוא נולד וגדל בעכו, אחד משבעה ילדים להוריו סוזן וחיים, שעלו ארצה ממרוקו בשנת 60. “אבא היה פעיל עלייה והבריח ארצה אלפי יהודי ממרוקו עד שנחשף ועלה בעצמו לישראל. אימא והוא יכלו להישאר בצרפת, אבל בחרו כמובן לבנות את ביתם כאן בארץ”, מספר בן עמי. “גדלתי במשפחה שמחה וטובה. אבא עבד מאוד קשה בתחום הבנייה, וראינו אותו רק בסופי שבוע. אימא הייתה מופקדת על הבית ועל החינוך שלנו. זה היה בית שדיברו בו צרפתית, ואני זוכר את עצמי מגיל הגן מתעקש לענות בעברית”.
בן עמי מעיד על עצמו שהיה תלמיד טוב וילד טוב ומגיל צעיר לקח את הדברים ברצינות תהומית ובכובד ראש. “עד היום חברים שלי מזכירים לי את הרצינות הזאת שבה שהתייחסתי לדברים. למרות שלא הייתה לי שליטה על זה, היום אני קצת מצטער על זה. ילדים לא צריכים להיות רציניים, הם צריכים להיות ילדים”.
ויקטור בן עמי בכיתה י"ב
הוא התגייס לחיל השריון, היה מפקד פלוגה בחטיבה 7 ולחם במלחמת שלום גליל בשנת 1982. מיד אחרי שחרורו מצה”ל התגייס לשירות הביטחון הכללי. “לא אהבתי את הקונפורמיזם הצבאי והרגשתי שאני לא מצליח להביא את עצמי לידי ביטוי עד הסוף במסגרת הזאת. בשב”כ מצאתי מערכת אחרת, שבה יכולתי לשבת לדיונים עם ראש הארגון, להביע את דעתי ולזכות לאוזן קשבת”.
את השירות בשב”כ הוא החל בתפקיד רכז מודיעין, שהיה אחראי על הכיסוי המודיעיני של מדינת ישראל. בשנת 1988, בתום ההכשרה, הגיע להתגורר באשקלון. “נאלצתי לעבוד בעזה והייתה חשיבות רבה למגורים בקרבת השטח. עבדנו לילות כימים, ללא מנוחה כמעט בכלל. עבודה מאוד סיזיפית ואינטנסיבית מסביב לשעון. כשהגעתי לאשקלון היא הייתה עיר קטנה, עם קצת יותר מ-30 אלף תושבים. לא היה הרבה מה לעשות כאן, אבל למען האמת גם לא היה לי זמן פנוי לבילויים. התאהבתי בעיר, עיר יפיפייה ועם פוטנציאל רב, וכך קרה שגם בתום השירות המשכתי לגור כאן”.
אין ספק, הישורת האחרונה והנטייה להתרכז ב”מי יעמוד בראש” ומי יאכלס את כיסא ראש העיר שבקומה הרביעית מותירה את חברי המועצה בצל הזרקורים. מועצת העיר ברוב השנים היוותה למעשה סוג של “חותמת גומי” לראש העיר, כשלרוב נותרו באופוזיציה שלושה עד חמישה חברי מועצה, כך במרבית השנים האחרונות.
ישיבת מועצת העירייה
השינוי הגדול בבחירות אלה מתחיל בזה שמספר חברי המועצה יגדל מ-23 ל-25 (מה שמבטא את הגידול המבורך באוכלוסיית העיר, כמו גם גידול בכמות בעלי זכות הבחירה). ציבור הבוחרים נוטה להקל ראש במשמעות והיכולת של חברי המועצה להשפיע ולהזיז דברים ובאופן כזה שמדיניות ראש העיר – יהיה הנבחר אשר יהיה – תשתנה בהתאם לכוח ולאמון אותו הם קיבלו כמנדט מהבוחרים, לי אין ספק שהפעם המספר הבלתי מבוטל של המועמדים למועצת העיר הוא טוב לא רק כמותית אלא גם איכותית. לא בכדי פרשו חמישה חברי מועצה מכהנים ולא מתמודדים בשום רשימה עצמאית או אחרת. יחסר לי מאוד מאותה חבורה מר שלמה כהן הלוחמני, שפעל ללא לאות כאופוזיציה כמעט של איש אחד.
בני וקנין ושלמה כהן
על יתר הפורשים הייתי אומר “ברוך שפטרנו”, ואם זה היה תלוי בי, הייתי מצרף לפורשים גם את רוב חברי הסיעות הדתיות, כולל ידידי וחברי הטוב הרב יעקב אביטן הצדיק שבחבריי. בשל כבודי הרב אליו אדלג ברשותכם על מה שאמרתי לו בארבע עיניים. יחד עם זאת, כולי תקווה שהוא הפנים את הדברים כשליח ציבור הלכה למעשה וכנציג של ציבור מאוד ייחודי. הייתי רוצה להאמין בכך לפחות, שכן הבסיס הסקטוריאלי שלו שווה שניים-שלושה מנדטים, וככזה חשיבות רבה להפקת הלקחים שלו בהמשך.
הרב יעקב אביטן. צילום: אבי בוטבול
עוד בחירה מובטחת ולא מפתיעה תהיה הגברת שרה זכריה, שעשתה ועושה רבות עבור הגמלאים. שרה היא בולדוזר רציני שעובד סביב השעון למען האוכלוסייה הכי חשובה! ביקור קטן שלי במשרדה הבהיר לי שמדובר באישה מחויבת בכל רמ”ח איבריה למטרה. שיפור איכות החיים של הסקטור הראוי ביותר הוא אכן מטרה נעלה ששכרה בצדה, גם הגמלאים וגם בני משפחותיהם ידעו להחזיר לה בקלפי.
חברת המועצה שרה זכריה
תומר גלאם עשה צעד מאוד נבון שעה שליהק לרשימתו את מיריי אלטיט. אלטיט היא אחת מחברות המועצה הפעלתניות והאהודות ביותר. לא הבנתי מדוע מיריי הסכימה להיות מדורגת כמספר 3 ברשימתו של גלאם.
תומר גלאם ומיריי אלטיט. צילום: עדי תשובה
עם כל הכבוד לרזומה של עדנה ולנשטיין, שעוד חובת ההוכחה חלה עליה, אם אני תומר גלאם, הייתי עומד על כך שמיריי אלטיט תהיה מספר 2, ורק אחר כך כל היתר.
תומר גלאם ועדנה ולנשטיין
מה שאומר שעכשיו במחנהו של גלאם יצטרכו לעמול קשה על מנת לעבור את מחסום שלושת המנדטים כדי להבטיח שאישה ראויה כאלטיט אכן תמשיך לשרת את הציבור באותה רמת אחריות ומקצוענות שעשתה עד כה. על הגברת אלטיט הייתי אומר: ”מי שנותנת מתוך שמחה, נותנת הכי הרבה”.
התבוננות ברשימת “צעירי אשקלון למועצה”, רשימתו של משה אטיאס, מראה כי הרשימה הזו עשויה להגדיל את מספר המנדטים שלה. אטיאס בחוכמה רבה שלח לדרכו את מי שהיה מספר 2 שלו (שאני כבר שכחתי מי זה) ועשה נכון כשצירף את יוחאי יפרח ואת ויקטור בן עמי. יפרח ובן עמי הם תוספת כוח משמעותית ויידעו לסחוף אחריהם קולות.
משקיעים בחופים. יפרח, גלאם ואטיאס.
אטיאס אמנם ממוקד מטרה לכבוש את הקומה הרביעית, אך ער לעובדה שקודם כול ולפני הכול הוא חייב להגדיל את כוחה של סיעת הצעירים לעוד מנדט נוסף לפחות. יחד עם החבורה הנאמנה שלו עושה רושם שהוא ישיג את היעד למועצה. גם אם כי הקרב הזה לא הולך להיות קל, אטיאס ראוי בהחלט להיות מתוגמל מהציבור על העשייה שלו בעיקר אחרי שהוכיח שאותו לא ניתן לקנות בנזיד עדשים. הציבור חייב להחזיר לאטיאס ולהצביע ברגליים ובידיים על הפעילות המבורכת שלו במשך הקדנציה הקודמת.
החיבור בין "אשקלון בתנופה" ו"הבית החברתי" בראשות דורון נקשרי ומייק אטדגי, שבשקט בשקט כבשו את המעוז האחרון מההתפרקות של "אשקלון בתנופה", צינן אותי ואת הרוח הגבית שהענקתי לנקשרי. לא הסתרתי את דעתי לגבי סימני השאלה שהחיבור הזה מעורר אצלי. לא עשיתי הנחה לנקשרי, על אף האהדה הגלויה שלי אליו ושאלתי את כל השאלות שגם אתם בטח שואלים. כולל מה בדיוק ההתחייבויות, אם ישנן כאלה, לראש העירייה לשעבר בני וקנין כתוצאה מהצעד הזה.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו: ⇔⇔⇔
האמת? עד שעות לפני כתיבת הטור נשארתי עם סימני שאלה. לא ויתרתי לדורון והתעלמתי לגמרי מהכנס המרשים מאוד שבו ראיתי למעלה מ-800 איש ואישה, התעלמתי גם מהנאום המרשים של דורון ואטדגי, מההתחייבות לעסוק בענייני רווחה, נוער בסיכון ועוד ועוד. “דורון”, אמרתי, “אם לא תניח בפניי תשובות לשאלות מה פשר ההסכם ומה מידת המעורבות של בני וקנין, לא תנוח דעתי”.
דורון נקשרי ומייק אטדגי. צילום: אבי אלפסי, אומנות הצילום
התסריט שהבית החברתי יעשו היסטוריה ואף יכבשו את המועצה במנדטים רבים יכול להתממש אך ורק אם הציבור יידע את האמת בהקשר הזה. אין לי בעיה עם הסכם קואליציוני טרם הבוחר הכריע, אך יש לי בעיה עם הסכמים שבהם עלול ראש עירייה לשעבר להיות מעורב. "הבית החברתי" חרט על דגלו שמירת סף ונורמות חברתיות. ובכן, דורון הניח בפניי את ההסכם הקואליציוני עם תומר גלאם. אני מודה שאחרי שקראתי בעיון את ההסכם נחה דעתי, התשובות להן חיכיתי הונחו בפניי שחור על גבי לבן. נקשרי נחוש לפרסם את ההסכם במלואו בציבור עוד לפני הבחירות.
לפני שהוא יעשה זאת אני מרשה לעצמי לאשר כי אין בהסכם שום התחייבות, אם בכתוב אם ברמיזה, על דריסת רגל של בני וקנין או שלוחיו בתוך המועצה (לא שאני חושב שאין לבני וקנין מה לתרום, להפך, יש לו הרבה מה לתרום, אבל לא כמעורב או מושך בחוטים). מצאתי בהסכם סעיפים שמאפשרים ל”בית החברתי” מעורבות כמעט בכל העשייה החברתית החינוכית, פיתוח העיר, תעשייה, תחום הספורט, הפנאי, תעסוקה, כשגולת הכותרת היא הרווחה. נותר רק לאחל להם בהצלחה.
מישל בוסקילה, המועמד של הליכוד, לא זוכה לתמיכת מועצת סניף הליכוד באשקלון וזה מוזר. עיר שרובה הגדול הם מצביעי ליכוד מבטן ומלידה לא מצליחה בשום מערכת בחירות מאז ימי נתק’ה ניר עליו השלום להציב מועמד שיש סביבו קונצנזוס. סניף הליכוד באשקלון הוא בבחינת מוקצה מחמת מיאוס, שחבריו עסוקים במשך השנים במאבקים פנימיים ללא שום מסר חברתי ושום אג’נדה.
בוסקילה ושמעוני
חבורת חלמאים שגורמים יותר נזק לליכוד מתועלת. במצב שכזה לבוסקילה אין על מי לבנות. אני מתקשה להאמין שבוסקילה יצליח לגרד יותר ממנדט אחד אם בכלל, זאת בהנחה שמישל יסתמך על פעילים חברים, משפחה וכל אלה שיודעים להעריך את מישל האיש ולא את מישל כמועמד הליכוד. גם לו אני מאחל הצלחה, שכן הוא דמות חיובית עם קשרים לא מבוטלים בהנהגת הליכוד, מה שיכול תמיד לעזור לעיר.
רמי סופר ימשיך ככל הנראה בקדנציה הבאה בעיקר בשל מספר פעולות שעשה בקדנציה קודמת (מעיין שרה בעיקר). הבסיס האלקטוראלי שלו בגבעת ציון ובמספר שכונות מצוקה מאפשר לו להיות אופטימי.
סגן ראש העיר, רמי סופר
רמי איש שטח צנוע, גם בחזות, וזה עושה לו טוב. ריקי שי יוצאת נשכרת מהחיבור עם אבי עייש, גם ובעיקר בגלל שבבחירות האלה אבי עייש מגיע ליותר קבוצות תמיכה.
אבי עייש וריקי שי
ללא קשר לבחירות לראשות (שכן, עסקינן במועצה), עייש מנגיש אותה לקהלים חדשים. אם נוסיף לזה הסימון שלה כלוחמת בקדנציה הקודמת, הרי שיש לה במה להיאחז אם היא רוצה להיות אופטימית.
לפני שעה קלה ארעה תאונת דרכים ברחוב בר כוכבא באשקלון. נהג שמסיבה כלשהי, ייתכן מהסח הדעת, איבד שליטה על הג'יפ בו נהג וכתוצאה מהמהירות והעליה לשפת הכביש התהפך הרכב וניזוק משמעותית.
הג'יפ ההפוך ברחוב בר כוכבא לפני זמן קצר. צילום: אלירם משה
אמבולנסים וכוננים של מד"א הוזנקו למקום. בתוך רגעים הגיע אמבולנס למקום וגילה את הנהג שחילץ את עצמו מהרכב ללא פגע.
היות והרכב התהפך הומלץ לו לעבור סדרת צילומים ובדיקות כדי לודא שאכן אין פגיעה באיברים פנימיים.
בית הספר מקיף ד' התבשר על זכייה חשובה במיוחד: פרס מסע ישראלי ליזמות חינוכיות וחברתיות לשנת הלימודים תשע"ח – 2018.
זכייה בפרס "מסע ישראלי" מהווה נדבך חשוב ומשמעותי בפעילות החינוכית שעברו תלמידי כיתה י"ב בתכנית "המסע הישראלי", המתייחס למעגל "אני והקהילה" שמטרתו חיזור הרגישות של התלמידים כלפי הקהילה והכרת הפסיפס החברתי במדינה.
תלמידים במסע ישראלי. צילום: יח"צ
"ההתנסות במהלך המסע חשפה את התלמידים לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים וחיזקה את הרגישות כלפיה", נמסר מבית הספר. "המיזם עסק בשילוב תלמידי ביה"ס לחינוך מיוחד בבית ספרינו והתפרס לאורך כל שנת הלימודים, ולכן בחרנו לקרוא למיזם "חיבור מיוחד". תלמידי החינוך המיוחד היוו חלק מהווי בית הספר והיו שותפים לאירועים, לטקסים ולהצגות שהתקיימו בבית הספר. זאת בנוסף לפעילות אתגרית , ספורטיבית ואומנותית בהפעלת תלמידי שכבה י"ב. מיזם זה עורר את סקרנותם של התלמידים והגביר את המוטיבציה להירתם ולתרום מזמנם וממרצם לקהילת החינוך המיוחד. המיזם טיפח בקרב הבוגרים מנהיגות ערכית שהביאה לידי ביטוי את הייחודיות החינוכית בבית הספר והכינה אותם לאזרחות פעילה ודינמית בחברה הישראלית".
