לפני כמה ימים קיבל לידיו ראש העירייה בפועל תומר גלאם סקר בחירות שביצע מכון הסקרים “דיאלוג” בראשות פרופ’ קמיל פוקס עבור אחת המפלגות הארציות שרצתה לבחון את הסיכויים של כל אחד מהמועמדים בעיר אשקלון.
על פי הסקר הזה, גלאם עצמו מוביל במרוץ עם 36%, אחריו איתמר שמעוני עם 35%, כאשר כל המועמדים האחרים לא מצליחים לחצות את רף ה-10%. “הסקר של קמיל פוקס לא מפתיע אותי”, אומר גלאם. “עשינו חריש עמוק מאוד ברחוב, והציבור צמא לסגנון חדש. הציבור צמא למנהיגות בגובה העיניים. מנהיגות שבאה לתת ולא לקחת. הבושה שהעיר הייתה בה פגעה בכולנו. אני חש את האהדה העצומה, אני רואה את השינוי כבר כמה חודשים. אנחנו ביחד נצא לדרך חדשה. נחזיר את הכבוד לאשקלון ולנו. נוכיח שאנחנו לא פוחדים, לא הולכים שולל ולא מתגמלים את הרע. יש איחוד מקיר אל קיר של הכוחות החיוביים בעיר. ננצח בהפרש עוד יותר גדול מההפרש שמנבא לנו הסקר של פרופ׳ פוקס”.
"אני חש את האהדה העצומה". גלאם עם תושבים, השבוע. צילום: עדי תשובה
מה אתה אומר לציבור שמתלבט למי להצביע?
“יש בחור בשם אביטל, שהוא למיטב ידיעתי הגיע מהנגב והוא עשוי בתקופת המשפט להוביל את העיר הזו. אני אומר לך שעם כל הקשרים שלי עם משרדי הממשלה והיכולות עברנו תקופה לא פשוטה. אז לשתול מישהו שלא מכיר את התחום זה יהיה אסון. הרי גם ככה יש המון תחומים שאסור לאיתמר להתעסק בהם, והם דברים מהותיים כמו: תחום התכנון והבנייה והסכם הגג. אני הייתי מציע לאיתמר ברמה האישית – תלך, תנקה את שמך ותחזור לזירה הפוליטית. מה שהוא עושה זה לא הוגן כלפי הציבור. זה לא הוגן לומר לציבור: ‘הסבירות שאני אצא זכאי ושאני לא אושעה’. אם אתה לא יודע בוודאות, אז תשחרר את הציבור ותן לעיר להתקדם. אסור להשאיר את העיר בקיפאון. ראינו מה קרה כשהעיר הייתה שנתיים בקיפאון ממושך. נכון שהשנה וחצי הראשונות היו טובות, אבל הקיפאון שבא לאחר מכן גרם לא רק לנזק תדמיתי לעיר אשקלון, אלא גם נזק לעיר עצמה בכך שדברים לא התפתחו ולא התקדמו. לכן אנחנו מדברים להיגיון של התושבים, הרי מה אנחנו רוצים? ראש עיר שיכהן. הרי מי שבוחר בי רוצה שאני היה ראש עיר. לא סתם רוב התושבים תומכים בי, הרי אם זה מה שעשיתי בשנה וחצי, תחשבו מה יהיה פה בחמש שנים. העיר חייבת להתקדם ואסור לחזור אחורה לקיפאון. אני במקומו לא הייתי מתמודד, כי אני אוהב את העיר. אני באמת אוהב את אשקלון”.
גלאם: "לשתול מישהו שלא מכיר את התחום זה אסון". עו"ד אייל אביטל
יש מצד שני עוד מתמודדים, כמו אבי עייש, משה אטיאס ואיתי סהר שהם לא לצדך, למה?
“אותם מתמודדים משרתים אדם אחד – את איתמר שמעוני. מרבית תומכיו של עייש למשל מבינים שאסור לשמעוני לחזור ולהיבחר, ולכן כל הצבעה אליו אלו קולות שהולכים לריק. הצבעה לאבי עייש היא הצבעה מיותרת שפוגעת בסיכוי שלי להיבחר בסיבוב הראשון, כי כולם יודעים שהיחיד שיכול לנצח את איתמר הוא אני”.
"הבעת האמון של הציבור זה דבר נותן לי כוח". גלאם עם תושבים, השבוע. צילום: עדי תשובה
איך התחושה האישית בימים אלה?
“ההרגשה היא טובה. אני תמיד אומר לפעילים ולתושבים: האהבה והחום שאני והפעילים מקבלים ברחוב מהתושבים זה יוצא מגדר הרגיל ומחמם את הלב, אתה רואה את הבעת האמון של הציבור, וזה דבר שנותן לך יותר כוח להמשיך ולעבוד קשה כדי לעבור את המשימה בסיבוב הראשון”.
התמיכה מהמורה והגננת
גלאם מספר כי אחד הדברים שמרגשים אותו באופן בלתי רגיל זו הסיטואציה שבה הוא מגיע למטה או הולך בעיר ופוגש מורים שלימדו אותו תומכים בו, “כמו עדי יחיאל, המורה ללשון, או בני סעדון, המורה למתמטיקה. כיף לראות את המורים והמחנכים והגננת שבאה ומפרגנת, זה מחמם את הלב. אני רואה בציבור בכלל את האהבה וזה כיף. ב'דרום עולה' בחגים הלכתי ונהניתי לקבל את החיבוק והפרגון. בסופו של דבר גם הפוליטיקאים הם בני אדם וגם הם רוצים ומצפים לתגובות כאלה מהציבור שאותו הם משרתים”.
במתחם הבחירות של "כאן דרום" כבר ביקרתם?
לחצו כאן לכל החדשות וכל העדכונים הכי חמים!
ככל שמתקרב מועד הבחירות, האווירה בעיר מתוחה יותר ויותר, פעילים ממחנה כזה תוקפים לעיתים במילים קשות פעילים ממחנה אחר או קורעים שלטים של מתחרים ונראה שהעיר על סיר לחץ. “בכל מקום שאני נמצא אני אומר לשמור על איפוק ולא להיגרר לסיטואציות”, הוא אומר. “בשבת האחרונה הושחתו לי מאות שלטים, במוצאי השבת הנחיתי לסדר אותם ולא להתנהג כמו אחרים. זה לא מה שגורם לאנשים לנצח, זה רק מראה על חולשה של הצד השני שפועל מתוך תסכול. יש נגדי גם שיימינג בנושאי דת, אבל ה’אני מאמין’ שלי זה לשמור על הסטטוס קוו”.
"זה רק מראה על חולשה". שלט חוצות של גלאם שהושחת
מנגד, בשבת האחרונה הופצו פלאיירים בבתי הכנסת שבהם הוצג גלאם כמי שיפתח עסקים גדולים בשבת וירמוס אותה. גלאם מצדו רואה בזה ניסיון לפגוע בו בכל המגזרים, “בקמפיין שרוצים להציג במגזר הדתי אומרים ‘תומר פוגע בשבת’ ומצד שני בקמפיין למגזר החילוני אומרים ‘תומר יהפוך את העיר לחרדית’. אבל אני חי בסביבה הומוגנית ומכבדת, ונמשיך באותו הקו שמה שהיה הוא שיהיה. למרות חוק המרכולים, יש עסקים שפתוחים בשבת, כמו באזור הים, ולא ניתן יד לסגירתם כי צריך לכבד את כל המגזרים. מגיעים המון תושבים לרצועת החוף היפה שלנו”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
אבל לעומת זאת, בשכונת ברנע יש לא מעט תושבים שמתקוממים על הקמת ישיבה המזוהה עם חסידי הרב פינטו, בלב השכונה.
“בשכונת ברנע רצו להקים ישיבה על שטח של דונם ו-200, כשהבנתי שזה לא המקום המתאים ביקשתי לדחות את ההקצאה ולהקים שם בית כנסת. כי אני לא חושב שזה נכון להקים כולל במרכז ברנע. מה שכן ייבנה שם זה מתנ”ס שיש כסף ‘צבוע’ עבורו ונרחיב את מקומות החניה שם. מבחינתנו, אנחנו בונים גם בית כנסת וגם מתנ”ס, כי יש צורך בבתי כנסת בברנע. אתה חייב לתת שירותים לכל הציבור. בברנע זקוקים לבתי כנסת, כמו שזקוקים שם גם לגני משחק לאחר שנים שלא טיפלו שם, ובקרוב ייפתח שם פארק גדול מהיפים ביותר בארץ. זה פארק יותר גדול מאגמים. אלה דברים שנותנים מענה לציבור על צרכים שמהם התעלמו במשך שנים. גם ראינו את כל הנושא של התחבורה, אף אחד לא היה מספיק אמיץ כדי לקבל החלטה על הרחבת נתיבי הנסיעה. היום איכות החיים של התושבים שם השתפרה בצורה מהותית. ואל לנו לשכוח שכל זה קרה בשנה וחצי, זה דבר שהוא יוצא מגדר הרגיל”.
"הזכות שיש לי היא להיות ראש עיר מכהן". גלאם בלשכה, השבוע. צילום: עדי תשובה
"במקום לקחת הלוואות, גייסתי כספים"
גלאם שומע את מי שטוען שאלה דברים שנעשו רק לפני הבחירות, אבל הוא מזכיר שהוא נכנס לתפקידו רק שנה וחצי לפני בחירות, ולא רק זה, הוא מצא לדבריו עירייה במצב קשה מבחינה כלכלית, “כשאני נכנסתי לפה לא היה כסף, החברות היו מרוסקות. במקום לעשות כמו אחרים ולקחת הלוואות ולבזבז אותן ולהראות מצג של עשייה, אני הלכתי וכיתתי רגליים וגייסתי מעל 290 מיליון שקל בשנה וחצי, שזה דבר שאין לו אח ורע במדינה. והצלחתי בתוך תקופה קצרה להחזיר את אמונם של משרדי הממשלה בעיריית אשקלון, וזה לא מובן מאליו. ועדיין אני בא ואומר שצריך לגייס יותר כספים, ומה שקורה בעיר הוא לא לפני בחירות, אלא הוא משהו שמוטמע בי, ואני כולי חדור מוטיבציה וחדור מטרה כדי לשים את אשקלון במקום הראוי לה”.
"הצלחתי להחזיר את אמונם של משרדי הממשלה בעיריית אשקלון". גלאם עם השרים משה כחלון ואלי כהן. צילום: קרן אור
תדמיתה של העיר, אומר גלאם, חשובה לא פחות מהתפתחותה, “סוף סוף, בשנה וחצי האחרונות, אנחנו מקבלים כותרות ברמה הארצית בכדי שאשקלון תגיע למקום שהיא צריכה להיות, וזה שונה מהכותרות שהיו לעיר לפני כניסתי לתפקיד, וזה דבר שנותן יותר כוח ורצון להמשיך את ההצלחה הזו”.
אתה מדבר רבות על פיתוח העיר, אבל יש מקום כמו המדרחוב שמשווע לתכנית שתציל אותו. זה פצע פתוח בלב העיר.
“כולם מדברים על פתרון למדרחוב, איזה שינויים ניתן לעשות ומה ניתן ומה לא. תראה, אני לקחתי על עצמי משימה, היות ואין פרצלציה ואין תב”ע מוסדרת במגדל, לגייס תקציבים כדי להסדיר את זה. ההיקפים שלי זה מעל חמישה מיליון שקלים, הצלחתי לגייס 2.2 מיליון שקל ולפני שבועיים התבשרתי שניתן תקציב שיוכל לתת מענה ולשנות את התב”ע במגדל בהיקף של 6.8 מיליון. כבר יש אדריכל זוכה שמתחיל בתכנון, אותו אדריכל שתכנן את ממילא בירושלים. כדי להחיות את המקום אתה צריך להגדיל את הזכויות לאותם אנשים ולעשות עירוב שימושים בין מגורים נמוכים של דירות נופש וסטודנטים כדי שהמקום יחיה יותר ויפעל יותר. בעוד שנתיים נראה שמגדל התפתחה. כל כך הרבה שנים דיברו על זה, אבל בזכות הקשרים עם משרד הבינוי והשיכון בראשות השר גלנט שמאמין בעיר יש תקציב”.
"שוק צריך להיות אותנטי" השוק העירוני. צילום: משרד מבקר המדינה
במגדל יש גם את השוק, הוא זכה לכינוי “שוק ברצלונה”, אבל היום הוא אפילו לא מחנה יהודה.
“הלכו והשקיעו פה עשרות מיליוני שקלים בשוק וחשבו להביא את השוק של ברצלונה רק באמירות. שוק צריך להיות אותנטי, שוק צריך להיות פתוח – שוק צריך להיות שוק. אתה לא הופך קניון לשוק – שוק הוא לא קניון וקניון הוא לא שוק. כי אם היו לוקחים את אותה רחבה ועושים משטח איכותי וסככות איכותיות היו משיגים יותר בהרבה פחות. שפכו עשרות מיליונים במקום הלא נכון, ואין תמורה לזה – לא מספיק אנשים מגיעים היום לשוק”.
“תכניות זה יפה – אבל צריך לדעת לגייס תקציב”
גלאם מדבר על הישגים רבים שנעשו בשנה וחצי, וכשהוא מתבקש לפרט אותם, הוא מתחיל דווקא בחינוך: “דיברו כל כך על שיפוצי גנים, אנחנו שיפצנו כ-28 גני ילדים, בנינו בית ספר יסודי באגמים, בנינו בית ספר מקיף ו’, שגם באגמים. אנחנו מתקדמים מאוד בפיתוח של בתי הספר אמנויות ומדעים, שעכשיו הוא יהיה עד י”ב. הם יהיו ברמת אשכול, וזה היה חשוב לי שיהיה דווקא שם, והמתחם יהיה על שמו של משה ינאי ז”ל. הוספנו 300 שעות לחינוך הפורמלי, סבסדנו צהרונים, הכנסנו גם לשיפוץ של בתי ספר והצללות, הוספנו מתקנים חיוניים באותם בתי ספר שבהם יש עדיין מחסור. יש בתי ספר שנדהמתי מהרמה של התחזוקה שלהם וקיבלתי החלטות לשפץ ולהתאים אותם. ועדיין עם כל הגיוס של התקציבים יש פערים, גם בחינוך. למשל בחינוך המוכר שאינו רשמי במגזר הדתי, שלומדים שם במקלטים, ואני קיבלתי החלטה לפנות למשרד החינוך וביקשנו גם לקבל את ההקצאה לטובת אותם גני ילדים שיהיו מסודרים, כי כל ילד צריך לקבל את אותם שירותים ובאותה רמה”.
"בשמשון עשינו שיקום שכונות". צילום: אלדד עובדיה
מהחינוך הוא עובר לשיקום השכונות והתשתיות הישנות, “בשכונות הוותיקות נכנסו לפרויקטים שכולם דיברו ואף אחד לא עשה, פרויקט של המשרד להגנת הסביבה בהיקף של מיליוני שקלים ברמת אשכול החיה רחוב שלם. לקחנו על עצמנו לתחזק את אותם בניינים לאחר שיפור החזיתות והגינות. בשמשון עשינו שיקום שכונות וירדנו לרזולוציות שאחרים לא נכנסו אליהן. כמו למשל, הבנו שיש דיירים בבניינים שיש להם בעיה של תשלומי החשמל, אז ביקשתי להתקין מתקן סולרי כדי שיוכלו להפעיל את התאורה, שאם אין להם כסף לחשמל, אז יש להם חשמל ממקור אחר. אנחנו צריכים עוד קדנציה כדי להשלים את כל הפערים ולשקם את כל השכונות הוותיקות. השקענו עשרות מיליוני שקלים בשכונות וצריך להשקיע עוד מאות מיליונים כדי שהתושבים יוכלו לחיות בסביבה טובה יותר. במקביל אנחנו פותרים את הבעיות בשכונות החדשות יותר כמו ברנע, ששם אנחנו מתכננים להוסיף יותר מקומות חניה בצורה שתקל מעט על המצוקה באותה שכונה שנבנתה בחטא”.
"אשקלון תהיה הריביירה החדשה של ישראל". תומר גלאם. צילום: אדי ישראל
לפחות עכשיו אתם שמים לב לדברים האלה בשכונות שנבנות היום כמו אגמים ועיר היין?
“היום אנחנו מביאים לידי ביטוי את הדברים הללו, אם זה מקומות חניה, מוסדות ציבור, מוסדות חינוך, כדי שהשכונה תיבנה בצורה נכונה. אנחנו רואים בשכונת אגמים שהפיתוח בה מואץ לאחר שנים של עיכוב, ואנו מתקדמים בשכונה הזו ובשכונות אחרות. אנחנו מטפלים גם בתשתיות ישנות ומחליפים צנרת שלא החליפו 40 שנה. קח למשל את אזור רחוב העצמאות והוורד, שנים לא נגעו בהם בגלל שאין שם הרבה תושבים. אבל כולם משלמים ארנונה ולכולם מגיע, ואנחנו נגיע לכולם. היום אתה רואה שלא רק העיר הפוכה, יש עבודות להקמת המחלף, עבודות לשיפור ושדרוג הכביש”.
"רק אני מקבל את ההחלטות". הרב יצחק ברדא
בא השר ישראל כץ ואומר שאלה תכניות של איתמר.
“תכניות זה יפה, אבל במבחן התוצאה צריך לדעת לגייס תקציבים. אם יש לך תכנית לבית זה יפה, אבל אם אין לך תקציב לבנות אותו, אז מה יצא מזה? הנה המחלף של היציאה הצפונית כל כך הרבה שנים דיברו על זה, אבל אף אחד לא הביא את התקציב של 150 מיליון שקל, עד שאני עצרתי את הסכם הגג, ואז קיבלנו את זה מרשות מקרקעי ישראל, ועכשיו זה קם ונבנה הלכה למעשה. הציבור חכם והציבור מבין שמה שקורה פה הוא לא רגיל, וצריך להמשיך את התנופה הזו”.
“רק אני מקבל את ההחלטות ולא הרב ברדא”
כבר שנה וחצי שגלאם נושא את התואר של ראש העירייה, כאשר המילה “בפועל” מלווה כמו גיבנת את התואר המכובד, “האמת היא שכמו שמכירים אותי, מטבעי אני אדם פשוט שעובד בצניעות ולא בהתנשאות. אני משקיע בדברים החשובים, לכן כששיפצתי עשרות גנים לא השקעתי 20 אלף שקל בבזבוז על פתיחה של גן כדי להביא תקשורת ומצלמות ורחפנים. זה לא אני. את הכסף הזה ניתבנו למקומות אחרים. הנושא של ה’בפועל’, אני לא מייחס לו חשיבות ואני מאמין שבעזרת השם ב-30 באוקטובר המילה 'בפועל' תיעלם לה, כי עדיין יש משימות והרבה עבודה להגיע למטרות שהצבנו, ואנחנו נמשיך בהצלחה. אני מרגיש שהציבור רוצה שנמשיך בהצלחה הזו, יש גורמים שמנסים לפגוע, אבל זה לא יעזור כי אני נחוש ואני מאמין ואני יודע מה יקרה אם נגיע לסיטואציה של ממלאי מקום שלא מכירים וינסו לעשות סדר בנושאים שהם לא מבינים בהם”.
אומרים עליך שמי שמקבל החלטות אצלך זה הרב ברדא.
“אני מכהן כבר שמונה-תשע שנים כחבר מועצה, סגן, ממלא מקום וראש עיר בפועל. זו אחת הטענות שעולה וחוזרת על עצמה, אבל בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטות זה אני. אנשים אומרים הרבה דברים. אומרים שמצד אחד העיר תהיה חרדית, ומצד שני אומרים שאני אפתח את כל העיר בשבת. בסופו של דבר, אני מסתכל מה טוב לתושבים שלי, ומי שמקבל את ההחלטות זה רק אני. אמרו שאצלי לא יהיו נשים, אבל הנה עם כל הכבוד, תראה איך זה נראה: עדנה ולנשטיין אשת חינוך במספר 2, גם במספר 3 מיריי אלטיט מהחינוך הבלתי פורמלי, הרשימה שלנו מגוונת ומייצגת את כל המגזרים. כולנו יודעים שזה לא נכון, אבל מעלים את זה בכל מערכת בחירות ובכל סיטואציה שאני לא מחליט, אבל אני מחליט בהכול. בבית אולי פחות, אבל בעירייה אני מחליט בהכול. זה מה שצריך להיות וככה צריך להתנהל. רק התושבים וטובתם עומדים לנגד עיניי.
"אמרו שאצלי לא יהיו נשים". גלאם עם מיריי אלטיט, השבוע. צילום: עדי תשובה
“שמונה שנים אני מכהן פה, אני לא אכזבתי ואני לא אאכזב כי העיר הזו חשובה לי, כי אני באתי ממקום טהור כדי שהעיר תצליח. מה שקרה פה בשנה וחצי זה לא מובן מאליו, עזוב את התקציבים, תראה את הסדר – חברה עירונית קורסת הרמנו והחיינו אותה. החברה כלכלית, אתה פרסמת את התחקיר, ראית מה קרה שם, ובכל זאת נתנו את הגיבוי והוצאנו הכול לפועל בלי מנכ”ל, בלי מנהלי אגפים, וצריך לדעת לא לוותר. יש לי מחויבות לעיר. בסופו של דבר אתה רואה שהעיר מתפתחת והולכת לכיוונים נכונים, ואסור לחזור לתקופה שהיינו בה. יש כאלה שרק תוקפים וכותבים רק נגד ולא טוב. אז מה, שום דבר טוב לא קרה פה בשנה וחצי? הרי באותו הזמן בערוץ 2 וערוץ 10 מפרגנים לעיר עם בשורות. במבחן התוצאה הציבור מבין ויודע מי עומד מאחורי כל דבר”.
אחד הדברים שחסרים בעיר זו תעסוקה, וזה בעיקר פועל יוצא שאין לעיר הזו אזור עדיפות לאומית א’. איך אתה יכול לשנות דבר זה?
“למזלנו, הסכם הגג חולק לשני חלקים, ואני מצהיר פה במידה ואני לא אקבל את כל התנאים המתאימים שזה אזור עדיפות לאומית א’ והעתקת זכויות ליזמים שישקיעו בשמשון ורמת אשכול ובגבעת ציון, לא יהיה חלק ב’ להסכם. כי חייבים לקבל הזדמנות לשקם את השכונות הוותיקות”.
"היא באמת האהבה והחברה הגדולה של חיי". תומר וטלי גלאם. צילום: אורי קריספין
אתה מדבר על עדיפות לאומית א’ באזורי התעשייה?
“כן. ברגע שיהיה אזור תעשייה באזור עדיפות לאומית א’, בסופו של דבר תהיה אפשרות כלכלית לבוא ולהתקדם פה. תראה מה קרה פה בשנה וחצי: הקצינו 400 דונם בפטור ממכרז, מפעל רב בריח עשה הנחת אבן פינה לפני שבוע. זה מרגש. זו עשייה שמניבה פירות. מפעל קוקה קולה-קרלסברג שמתרחב ל-140 דונם זה מאות ואלפי מקומות עבודה. זה לא סיסמאות. ועדיין אני אומר – זה לא מספיק. גם את פארק ההייטק אנחנו צריכים לעשות כאזור עדיפות לאומית א’, ואני אעשה הכול כדי שזה יקרה”.
“אשקלון תהיה הריביירה החדשה של ישראל”
גלאם, כמי שגדל בשכונות הוותיקות ומזוהה איתן, אומר כי תחום הרווחה קרוב מאוד ללבו, “תראה את המבנה רב תכליתי, איך הוא מתקדם. המרכז להתמכרויות, כבר שמונה שנים מדברים עליו, והכול כבר קם וחנכנו אותו בשבוע שעבר. בית ספר מעיין שרה, אחד מבתי הספר היפים במדינת ישראל. אני בכיתי. אני לא אשכח שביום שחנכנו את בית הספר, בא אליי אחד הילדים ואמר לי, ‘ראש העיר, למה אתה בוכה?’ אז אמרתי לו שאני מתרגש, אז הוא אמר לי ‘גם אני מתרגש’. בשביל הדברים האלה אנחנו עובדים קשה”.
"אימא שלי היא המשענת הרוחנית שלי”, תומר מקבל ברכה מאימו. צילום: אורי קריספין
למה בחרת דווקא בעדנה ולנשטיין כמספר 2?
“אני עובד עם עדנה כבר קרוב לשנה. יש תכניות שאנחנו רוצים ליישם אותם ולה יש את הידע והיכולות כדי לחולל שיפור ושינוי מהותי בתחום החינוך הפורמלי. קבלת ההחלטה שלי לשים את עדנה כמספר 2 מוכיחה שאני לא מדבר בסיסמאות על חינוך. כשהחלטתי לשים את החינוך בראש מעייניי פניתי אליה, לא רק בתור יועצת בהתנדבות, כדי שהיא תבנה את התכניות ביחד איתנו. אנחנו נחולל שינוי מהותי בתחום החינוך, למרות שאשקלון כבר מובילה בתחום, אבל צריך לעשות יותר”.
"נחולל שינוי מהותי בתחום החינוך". עדנה ולנשטיין. צילום: קרן אור
מטה הבחירות של גלאם נמצא בבית הוריו שבשכונת מגדל. המצב הזה מאפשר לו לפגוש את אימא כמעט בכל יום, וזה עושה לו רק טוב, “אימא שלי היא המשענת הרוחנית שלי”, הוא אומר. “אני צריך לראות אותה לדקה אחת. לראות בעיניים שלה שהכול בסדר. לנשק אותה ולקבל את ברכתה. מספיק להביט בעיניים שלה כדי לדעת מה היא חושבת. העצות שלה לאורך כל חיי מעולם לא אכזבו אותי. כשהעצה נשענת על מוסר, ערכים וניסיון חיים, זה דבר שאין למעלה ממנו”.
תומר גלאם. צילום: אדי ישראל
ומה עם המשפחה? אתה בטח בקושי רואה אותם.
“המחיר המשפחתי שטלי והילדים משלמים הוא בלתי נתפס. אתה לא מבין את עומק ההקרבה עד שאתה לא שם. זה מעציב אותי, אבל התמיכה, הגיבוי והאהבה של טלי והילדים הם דבר אדיר. זכיתי במלוא מובן המילה. לא הייתי יכול לעשות זאת בלעדיהם. אני חב לטלי חוב שלא אוכל להחזיר לעולם. היא באמת האהבה והחברה הגדולה של חיי”.
היה משהו שפגע בך לאורך מערכת הבחירות הזו?
“באיזשהו שלב הבנתי שזה המשחק והחלטתי שאני מתעלם מרעשי הרקע ומתעסק בעיקר בעשייה. הזכות שיש לי היא להיות ראש עיר מכהן שצריך לדאוג לעניינים השוטפים. נכון שמצד אחד יש יותר ביקורת, ומצד שני אתה יכול תמיד להבטיח לכל אחד חללית וארבעה תלמידים בכיתה ומחיר ארנונה, כל מיני דברים הזויים. אני לאורך כל הקמפיין שלי מבטיח דברים הגיוניים שאפשר ליישם אותם כי הציבור מאס בכל מיני הבטחות. אני אהיה ראש עיר, ואשקלון תהיה הריביירה החדשה של ישראל, וזו לא סיסמה”.
תגובה: “ תומר גלאם אינו בשל לתפקיד”
ממטה הבחירות של איתמר שמעוני נמסר: “תומר גלאם צריך להתמודד בבחירות מול איתמר שמעוני ולא מול אייל אביטל, שכן איתמר שמעוני הוא המועמד לראשות העיר, בזכות תמיכת הציבור באשקלון הוא ינצח, וגם יכהן עד סוף הקדנציה.
“לא ברור על איזה קיפאון מדבר תומר גלאם, שכן עד עצם היום הזה הוא נהנה מפירות העשייה של איתמר שמעוני בראשות העיר, ומתהדר בעשרות פרוייקטים שלא היה לו כל חלק בהם.
“החודשים האחרונים בהם תומר גלאם כיהן בתפקיד ראש העיר הוכיחו כי הוא אינו בשל ואינו מתאים לתפקיד. העירייה והעיר מתנהלות כיום בלי ראייה אסטרטגית לטווח הארוך, בלי חזון ובלי תכנית עבודה מסודרת, ויעידו על כך מנהלים ועובדים בעירייה המצויים עמו בקשרי עבודה יומיומיים.
“תומר גלאם נקלע לתפקיד בזכות יכולת תמרון פוליטית ותו לא. לא בזכות כישורים או ניסיון ניהולי, לא בזכות השכלה או יכולת מנהיגותית.
“בסופו של יום, חשוב שתומר יזכור שבהטלת רפש או השמצות לא מכריעים בחירות. בחירות מכריעים בקלפי, ורק הציבור באשקלון יקבע מי יהיה ראש העיר שלו”.
