שיא ישראלי חדש בריצת 100×4 מטר נשים. נבחרת השליחות בריצת 100×4 מטר סיימה במקום ה-5 והאחרון בתוצאה 44.79 שנ', במסגרת תחרויות סבב הדיימונד ליג בפאריס. שיפור של 6 מאיות לשיא הקודם שקבעו לאחרונה 44.85 שניות.
נבחרת השליחות בראשות המאמנת אירנה ויסמן (אמה של דיאנה): גל קדמון (אתלטי הנגב), דיאנה ויסמן (מכבי ראשון לציון), אולגה לנסקי (לידר ירושלים) ואילנה דורפמן (הפועל חולון).
ג`ומאן ג`ובראן (אתלטי הנגב) מחליפה.
במוצ"ש בחוף דלילה הרקדה פתוחה לקהל הרחב.
הרקדות בדלילה. צילום: אשר דיין
שבת 24.8.19, כ-20 דקות לאחר צאת השבת, חוף דלילה
בראשון בגן ורד "כוכבים בגינה", והפעם: תותית, דמות הילדים המצוירת, מגיעה לשכונה.
ראשון 25.8.19, בשעה 17:30, גן ורד, נאות אשקלון
בשני במדיה טק שעת סיפור ויצירה על פי הספר "פיטר פן בארץ הילדים".
שני 26.8.19, החל משעה 17:00, ספריית מדיה טק, שדרות בן גוריון
בשלישי בבריכת עופר זומבה לנשים: פעילות ספורט, מוזיקה ושחייה. הכניסה חופשית.
שלישי 27.8.19, משעה 20:00, בריכת עופר
בשישי בגן העתידני "כוכבים בגינה", והפעם: הדמויות מתוך סדרת הילדים המצוירת "פוני קטן" מגיעות לשכונה.
שלישי 27.8.19, בשעה 17:30, הגן העתידני, שדרות בר כוכבא, שכונת ברנע
במסגרת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים תש"פ הולכות ונשלמות עבודות רבות המתבצעות בימים אלו במוסדות חינוך, בהם בתי ספר, גני ילדים ומועדוניות, וכוללות הרחבה, בינוי, הצטיידות, הצללה, צביעה, שיפוץ חצרות ועוד. על פי הנתונים, עלות השיפוצים והבינוי נאמדת ביותר מ-110 מיליון שקלים.
ראש העירייה תומר גלאם קיים סיור נוסף בתחילת השבוע באזורים שבהם אמורים להיפתח גני הילדים החדשים והנחה את גורמי המקצוע לבצע את העבודות בהקדם האפשרי על מנת להשלים אותן ולפתוח את שנת הלימודים עם אפס תקלות.
מקיף ו'. צילום: דוברות עיריית אשקלון
"אנחנו עובדים בקצב מואץ כדי לסיים את העבודות לפני פתיחת שנת הלימודים, ואכן נפתח 12 גני ילדים ב-1 בספטמבר במבנים חדשים, מתקדמים וברמה הגבוהה ביותר. יחד עם זאת, ארבע כיתות גן יהיו מוכנות בחודש אוקטובר, ולכן נערכנו לקליטתם של הילדים במוסדות חלופיים שיותאמו במיוחד עבורם ויספקו את כל צורכיהם. המדובר בגני הצוף שיתארחו בבית ספר פסגות ובגני הכפיר שיתארחו במרכז קהילתי ברנע.
מקיף ד'
"מלבד זה, ביקרתי בעבודות המתבצעות ביתר שאת בבתי הספר, בהם מצפה ימים שכולל מבנה חדש לחלוטין, מצפה ברנע שיורחב ל-24 כיתות, שלבים ב' וג' בחמ"ד אגמים, החלפת גג וצביעה מחדש בבית ספר אור מנחם ועוד. אין בכוונתי להתפשר על סביבת הלימודים של תלמידינו, ואנחנו שמים את הדגש גם בתחום הזה, לצד פיתוח וקידום התחום הפדגוגי".
בי"ס נוה דקלים. צילום: דוברות עיריית אשקלון
ראש מינהל חינוך ותנו"ס יובל זוזט: "מינהל החינוך פועל במספר מישורים במקביל על מנת לפתוח את שנת הלימודים ברמה המיטבית ביותר. אחד מיני רבים הוא יישום מדיניות ראש העיר בנושא סביבת לימודים נעימה, מטופחת ומזמינה על מנת שתלמידי העיר יוכלו ללמוד מתוך הנאה. אנו עומדים מקרוב אחר העבודות, ואין לי ספק כי הן יבוצעו ברמה ובסטנדרטים הגבוהים ביותר לרווחת ילדי הגנים ותלמידי בתי הספר".
עשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים ובבית הספר חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) ברנע, כמו גם במוסדות חינוך אחרים ברחבי העיר, נכנסים להילוך גבוה. כמעט ברגע האחרון החל שיפוץ נרחב בבית הספר, שנמצא בימים אלה לקראת סיום השלב הראשון שלו.
המנהל החדש דביר שפרן פוקד את בית הספר מדי יום. הוא מגיע בשעות הבוקר המוקדמות ונשאר שם עד השעות הקטנות של הלילה, עוקב מקרוב אחרי ההתקדמות, יושב על תכניות הלימוד החדשות, ואם יש צורך בכך, גם מרים בידיו מטאטא או מגב. ההתרגשות לקראת פתיחת השנה ניכרת עליו היטב. "אנחנו במרתון", הוא צוחק, "זכינו להתחדשות בית הספר, ועכשיו מסדרים ומנקים ומכינים את כל מה שצריך. הכול נעשה במטרה לגעת בלבבות של הילדים. בעזרת השם נעשה ונצליח".
שיפוצים והכנות בחמ"ד ברנע. צילום: סיון מטודי
שפרן (41) קיבל לידיו את ניהול בית הספר בדיוק לפני שנה. שנה קודם לכן הוא הפך מבית ספר ממלכתי דתי לבית ספר תורני צומח והחליף בתפקידה את מנהלת בית הספר אורלי אוחיון, שהייתה שנתיים בתפקיד, והיא הובילה את הפיכת בית הספר לתורני. הוא נשוי למרים, והשניים הורים ל-11 ילדים. "את רוצה לכתוב את השמות והגילאים של כולם?" הוא צוחק ומיד מתחיל ברשימה לפי סדר הגילים ומתבלבל רק פעם אחת: "עמיצור שמואל, בן 17 וחצי; איתן דוד, 16 וחצי; הודיה – 14; נצחיה – 13; צופיה מלכה – 11 וחצי; עליזה – 10; תפארת – 8; תהילה – 6; צבי יהודה – 4 וחצי; אליה עקיבא – 3; יוסף אליעזר – 1.5. ב"ה נזמין את כולם לברית של הילד הבא", הוא שוב מתבדח, "אני מתפלל שכך יהיה ושהשם יזכה אותנו, אנחנו עדיין צעירים".
אשתו מרים הייתה בעברה הלא רחוק מורת שילוב במשרד החינוך ועשתה הסבה לשדכנית: "היום שידוך אצל החרדים זה כבר לא מה שהיה פעם. אז היא עושה עבודת קודש וגם מגדלת 11 ילדים ובעל עם שיגעונות".
"הקב"ה גלגל לפתחי הצעה". דביר שפרן. צילום: פבל
הוא איש חינוך בכל רמ"ח איבריו. בעבר ניהל ארבע שנים בית ספר במרכז הארץ ובתפקידו האחרון, לפני שהגיע לאשקלון, ניהל בית ספר בגבעת זאב. גם את התפקיד הזה עשה במשך ארבע שנים, הביא את בית הספר להישגים, וכשעזב רבים מההורים והתלמידים הביעו את אכזבתם ואפילו מחו דמעה.
שפרן נחשב למומחה להקמת בתי ספר תורניים, זאת כנראה הייתה גם הסיבה שקראו לו לדגל. "שמעו שאני אוהב הרפתקאות ויודע להזיז דברים ולדחוף קירות כשצריך, אז חשבו שאני יכול להתאים. זכיתי להיות מנהל של בית ספר גדול ומצליח, אבל כשקיבלתי את ההצעה לבוא לאשקלון, הרגשתי צורך להצטרף וללכת לשליחות חדשה ומאתגרת. הקב"ה גלגל לפתחי הצעה וחשבתי שאוכל להיות שותף במשימה להרים את בית הספר ולתרום יחד עם הצוות החינוכי והעירייה".
שנתיים בתפקיד. אורלי אוחיון
בני המשפחה התגוררו אז בירושלים, ולמרות זאת הם לקחו את ילדיהם ועברו להתגורר סמוך למקום העבודה החדש של האב. תחילה אפילו חשבו ברצינות לעבור לנתיב העשרה, אך המהלך לא הצליח מסיבות שלא היו תלויות בהם. "אין כמו ירושלים, וגרנו בה שנים רבות, אבל השליחות המשמעותית שנקראתי לה כללה גם מעבר דירה. תחילה חשבנו על נתיב העשרה, כי ידענו שזו מצווה גדולה. הרגשנו שנתחזק מאחינו שגרים שם ועומדים במסירות בשמירה על הדרום. רצינו להיות חלק מהמשימה של הצדיקים שיושבים שם. ‘ארץ נחלה' זה לא רק בדיבור, זה גם במעשה. בסוף זה לא הסתדר, אז עברנו ליישוב קהילתי אחר סמוך לאשקלון".
איך היה המעבר הזה עבור הילדים?
"חלק מהילדים החליפו מסגרת, ונכון שזה לא קל. אבל אני תמיד גם אומר להורים שבאים אליי שהשינוי יותר קשה לנו, ההורים, מאשר לילדים. ילדים מתאקלמים מהר ומסתגלים. מרים דואגת להם ולהסתגלות שלהם, וגם אני עושה כל מה שאני יכול".
דביר שפרן. צילום: פבל
איך אתה מתרשם מאשקלון?
"אשקלון היא עיר חמה מאוד, לא בגלל השמש, כי אם בגלל האנשים שבה. מצאתי כאן אנשים מאוד חמים ואכפתיים שאני שמח להיות חלק מהם. חכמינו אמרו שמגלים חוכמה בדרום, כלומר, הרוצה להחכים מדרים, וזה כיוון שהמנורה, שהיא הסמל לחוכמה, עמדה בדרום המשכן. אז אנחנו אכן רואים את החוכמה של אנשי הדרום ולומדים המון".
לדברי שפרן, ההחלטה להפוך את בית הספר הממלכתי-דתי לתורני הגיעה מהשטח, והמהלך נעשה בשל הביקוש הרב שיש לחינוך התורני בשכונות הצפוניות יותר של העיר. "באשקלון ישנם שלושה בתי ספר תורניים מצוינים – עוזיאל, נווה ציון ואסף מימון – כולם בדרום העיר. העיר גדלה, והביקוש לחינוך התורני גדל, ונוצר מצב שלא כולם התקבלו בשל חוסר מקום. לכן הרשות המקומית ומשרד החינוך החליטו להפוך את בית ספר ממ"ד ברנע לבית ספר תורני צומח", מסביר שפרן.
בעבר עלה שמו של שפרן לכותרות בשל הפרדה שהנהיג בבית ספר "אתרוג" אותו ניהל, בין היתר כאשר הורה על הפרדה בין תלמידים ואבות לבין תלמידות ואימהות בטקס חנוכה בשנת 2014, מהלך שמנע מאבות לצפות בבנותיהם מופיעות. שלוש שנים לאחר מכן התעוררה סערה לאחר שאסר על תלמידיו להשתתף בטקס זיכרון של המועצה משום שתלמידות כיתה ו' שרו בו.
"בעידן של היום קל מאוד לרוץ לתקשורת ולהכפיש". שפרן כמנהל ביה"ס אתרוג. צילום: משרד החינוך
שפרן עצמו לא מתרגש מהכותרות. "כן, אני סלב", הוא צוחק ומיד מרצין ומסביר: "בעידן של היום קל מאוד לרוץ לתקשורת ולהכפיש. בית ספר נותן מענה לקהילה שלמה שלומדת בו, וכשעורכים אירוע בהפרדה בבית הספר, זאת רוח בית הספר, וככה רוצה הרוב המוחלט של ההורים. אז תמיד יהיו אחד או שניים שלא מרוצים, אבל החוכמה היא לחיות ביחד בשלום ושיתוף פעולה, ולא לצאת בכתבות בתקשורת. אנחנו פועלים מתוך כבוד ושמחה, ואנשים שפוגשים אותנו רואים שאנחנו מסתכלים אל הלב ולא על שטויות".
יהיו הנחיות דתיות מחמירות יותר גם כאן?
"כרגע מדובר בבית ספר תורני צומח, שהחל את דרכו ככזה לפני שנתיים, וזו השנה השלישית. כלומר, כיתות א'-ג' זוכים לנפרדות מוחלטת, בנות ובנים לומדים לחוד ובאגפים שונים. כיתות ד'-ו', שהתחילו את הלימודים בבית הספר כשהוגדר ממלכתי-דתי, נשארים באותה מתכונת עד שיסיימו. כיום אנחנו מקיימים טקסים נפרדים וגם טקסים מעורבים. הכול נעשה בהתאמה, אנחנו קודם כול בני אדם ומקבלים את כולם. אנחנו בעיקר מקפידים על ילדים שמחים, וזה מורגש בכל חלקי בית הספר. הורים שמגיעים להתרשם מיד מתחברים לרוח ולאווירה".
"מי שנכנס רואה את השדרוג החיצוני והפנימי". חמ"ד ברנע. צילום: סיון מטודי
כל מי שרוצה יכול להתקבל?
"כל מי שרוצה ללמוד בבית ספרנו מתוך הזדהות עם רוח בית הספר מתקבל בשמחה ואין אף סינון. אנחנו מציגים להורים את רוח בית הספר ואת הכללים והתקנון, וכל מי שרוצה להיות חלק מוזמן. התורה שייכת לכל עם ישראל, אך כמובן שכל המגיעים צריכים לעמוד בכללים של בית הספר ולכבד. אנחנו כן משתדלים שלא תהיה בעיה חינוכית בהתנגשות בין תוכני הבית לבית הספר, זאת כדי לא לגרום לבלבול אצל הילד. אך כל הורה שרואה לנכון מוזמן בשמחה ואהבה. באים אנשים מגוונים ומבתים מגוונים, ואנחנו אוהבים את כולם".
ראש העירייה תומר גלאם התראיין בתחילת השבוע בערוץ 13 בעקבות התחממות הגזרה כאן. אהבתי. ראש עירייה חייב לנצל כל במה לקידום ענייני עירו, בעיקר כשמדובר בעיר עם פוטנציאל תיירותי, השואפת לגדול ולהביא לכאן אוכלוסייה חזקה. בכלל, תומר מתחיל לשפר יכולות בתחום התקשורת. הוא בהחלט עובר מסך. בא עם דף מסרים ברור וממוקד מטרה. בהמשך הריאיון הזה תומר דיבר על יוזמה בתחום החינוך: לימוד אנגלית מכיתות גן חובה. האמת היא שלא לגמרי הבנתי במה מדובר. השבוע התקיימה ועידת החינוך של ערי ישראל כאן אצלנו. (אפשר וראוי גם לתת קרדיט למארגנים וכמובן לעיתון שלנו ולעורך הפעלתן דודי לוי).
פיני ביטון. צילום: פבל
תומר גלאם דיבר תחילה באופן כללי ואחר כך גם הכניס מעט נימה אישית. הוא הזכיר את העובדה שהוא כנער לא זכה להשלים את חובותיו הלימודיות וכי שאיפותיו בתחום זה נעצרו עקב מחלת אחיו הצעיר. הוא קרא לצעירים לנצל את מכלול הסיוע הניתן כיום לצעירים כדי ללמוד ולהתפתח. האמירה שלו בדבר החשיבה עשר שנים קדימה ככל שזה נוגע בחינוך קיבלה אצלי משנה תוקף כשהבנתי את הרעיון השלם של שילוב לימודי האנגלית במערכת השעות של ילדי גן החובה. לכל פרויקט, בוודאי פרויקט חינוכי, נדרש תקציב הולם, אחרת זה נשאר רק בגדר רעיון. הפרויקט הייחודי הזה של לימודי אנגלית מצריך בוודאי, ולא כסף קטן. מדובר על אלפי שעות הוראה. מישהו צריך לממן את זה. אממה, כאן באה הבשורה היפה בכל הסיפור הזה. קוראים לזה: win-win (הייתי חייב… זה בערך ועוד "קצת" כל מה שאני יודע בשפה הזאת). הסטודנטים המוכשרים שלנו, שבכל שנה מקבלים מלגות מהעירייה, ייתנו בתמורה שעות הוראה בגני הילדים בתחום האנגלית. אחלה רעיון ומסר כפול ומבורך:
כמובן שמדובר בצעירים שלמדו 5 יחידות אנגלית ורמת הידע שלהם מאפשרת לימוד והעשרת הדור הבא. בכלל, החיבור הבלתי אמצעי בין הדורות הוא מופלא בעיניי כחלק מבניית חברה שבה הערבות ההדדית מושרשת בדרך חינוכית. אז מותר וראוי בהחלט בקטע הזה: שאפו לתומר ולעוסקים במיזם.
האמת היא שאפשר להמשיך להתייחס לנושא הזה בחיוך או בביטול. עבדכם הנאמן ידוע כמובן כתומך נלהב של בעלה. אבל כשכל העולם ודוד שלו ממשיכים במסע הניגוח של ביבי דווקא על רקע התנהלותה של שרה ומנסים בכל הזדמנות לשתול במוחנו את העובדה שהוא מושפע ממנה ולכן התנהגותה בהחלט מעידה על חולשתו, אז אני נאלץ שוב להידרש לזה ולהזכיר למי ששכח: האיש גאון בכל רמה וממד. עובדה: בכל פעם ששרה עושה (לכאורה) פאדיחה שמקבלת הד תקשורתי כל כך גדול כאילו מדובר בנזק ביטחוני למדינה, ביבי שב ומוכיח לכולם שהוא השף הכי גדול להכנה ארוחה דליקטס מכלום.
המודעות לחשיבותה של הפעילות הגופנית כחלק משגרת החיים גדלה משנה לשנה אך למרות זאת ישנם דברים אליהם אני מודעים פחות. לכן בחרתי הפעם לדבר על אימון הרגליים שכן רבים מאתנו מזניחים ולא מודעים להשפעותיו החיוביות גם על שאר חלקי הגוף.
באופן כללי: חיזוק שרירי הרגליים משפר תנועתיות יומיומית וספורטיבית בכל גיל, זאת במיוחד בגילאים המתקדמים יותר שם גופנו נחלש וזקוק לסיוע ע"י אימון השרירים והרצועות.
עוד מהפן האסתטי שכמובן אם לא נקפיד על אימון פלג הגוף התחתון נכנס למצב של חוסר פרופורציה מבחינת גדלי השרירים ו/או חוסר התאמה צורתית בין פלג הגוף העליון לתחתון ולכן ארחיב בנושא:
– חשיבות אימון הרגליים בקרב אוכלוסיית חולי האוסטיאופורוזיס.
בשל הקושי בהעלאת מסת העצם בעשורים הרביעי ומעלה לחייהם, מומלץ לבצע תרגילים מתאימים בעיקר על מנת לשמור על המצב הקיים ולא להתנוון.
– שיפור הקואורדינציה והיציבה (בעיה שכיחה במיוחד אצל מבוגרים), עם חיזוק שרירי הרגליים משתפר התאום בין השרירים הפועלים. כך גם נוכל להפחית את מספר הנפילות בגיל בוגר ונוכל לראות ירידה בחומרת הנזק בעת הנפילה.
– אסתטיקת הגוף, אין מנוס מחיזוק הגפיים התחתונות לפרופורציה נכונה של גופנו. מדובר בשרירים גדולים, אי הפעלת שרירים אלה יגרום לדלדול המסה השרירית ונוצר הבדל משמעותי בגודל וצורת השרירים בין הגפיים העליונות לבין הגפיים התחתונות.
– בקרב ספורטאים, באמצעות אימוני הרגליים מתחזקים השרירים, גידים, רצועות ועוד. כך נפחית פציעות ספורט ובמידה וכן נפצענו, חומרת הפציעה תהיה מינורית יותר (כיוון שהמערכת כולה חזקה יותר).
– מחקרים רבים הראו כי בביצוע תרגילים שונים לרגליים משוחרר הורמון הטסטוסטרון, שמרוכז ברובו בישבן, במידה רבה יותר מזו שמשתחררת מאימון על שרירים אחרים בגוף, הורמון זה תורם לגדילה והתפתחות הגוף וכאשר אנו מעודדים שחרור בכמות גבוהה יותר כך גם תורם לשאר השרירים בגופנו.
קרן אברהם, תושבת אשקלון, נבחרה לנהל את בית הספר היסודי ממלכתי החדש בשכונת 'אגמים' שיפתח את שעריו לראשונה בתחילת שנת הלימודים הקרובה. בית הספר הינו צומח ובשנה זו יהיו בו שלוש כיתות א'. בית הספר הזה הוקם לאחר מחאות רבות מצד תושבי השכונה שדרשו הקמה של בית ספר ממלכתי, זאת לאחר שהוקם בשכונה בית ספר ממלכתי דתי בלבד.
אברהם, בעלת תואר ראשון B.A בספרות עם ישראל, תואר מוסמך בחינוך M.A בהצטיינות כולל התמחות בחינוך מיוחד; בעלת תעודת הוראה בחינוך מיוחד ובחינוך רגיל ובוגרת קורס הכשת מנהלים-אבני ראשה. מזה 19 שנים היא עוסקת בחינוך, כאשר 13 שנים שימשה כמחנכת ומורה לספרות במקיף עירוני ד' וכחמש שנים כמורה בבית הספר 'רותם'.
שכונת אגמים. צילום: אשר דיין
"בחרתי לכרוך את חיי בעבודת החינוך בה אני עוסקת מזה 19 שנים", מסרה אברהם, "התחלתי את דרכי המקצועית בתיכון מקיף עירוני ד' ולאחר מכן בבית הספר היסודי 'רותם' בו הובלתי מגוון תחומים ותפקידים פדגוגיים, ארגוניים ומערכתיים ביניהם רכז פדגוגית, רכזת שכבה, רכזת שפה, רכזת אמירים ורכזת עולים, שמשתי כמורה מובילה והנחתי את קהילת שפה בבית הספר. אני נרגשת מאוד עם קבלת התפקיד וחשה שניתנה לי זכות ראשונים לייסד את בית הספר החדש והצומח 'אגמים'. יחד עם הצוות החינוכי, ההורים והילדים נבנה תשתיות בתחום החינוכי, הערכי והחברתי ונהפוך את בית הספר לבית חם ותומך המבוסס על אהבת אדם, שייכות ודיאלוג. כפי שאמר טשרניחובסקי 'כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו, רוח עז".
פרקליטות מחוז דרום הגישה היום כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד דוד חן ברשישט (20) מאשקלון בגין עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא למטרה כשרה ושיבוש הליכי משפט.
על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד אליזבט ברנר אברהם, ביום שלישי שעבר, בילו הנאשם וחבריו במועדון "סלינה" באילת. במהלך הבילוי לאחר השעה 01:00, נתקל המתלונן פיזית בנאשם ובין השניים התפתח ויכוח במהלכו הכה המתלונן בפניו של הנאשם. חברתו של הנאשם ניסתה להרחיק ולהרגיע את המתלונן ודחפה אותו על מנת להרחיקו.
מועדון הסלינה באילת:
במקביל, קטין שבילה במועדון ניסה להרגיעו אך המתלונן דחף אותו. לאחר מכן התקרבו הנאשם ומבלים נוספים למתלונן והתפתחה קטטה במהלכה הותקף והוכה המתלונן על ידם, והנאשם, כשהוא אוחז בידו סכין שלופה, דקר את המתלונן מספר פעמים בגבו ובבטנו, את הקטין בבטנו וברח מהמקום. המתלונן והקטין פונו לבית החולים "יוספטל", שם קיבלו טיפול.
משרד החינוך פירסם את רשימת 288 מוסדות החינוך של החטיבה העליונה, אשר הצטיינו בשנת הלימודים תשע"ט בתחום הערכי, החברתי והלימודי. בין המדדים: מניעת נשירה, קליטת תלמידי חינוך מיוחד, גיוס לצה"ל, שירות אזרחי, אחוז הזכאות לבגרות, אחוז ההצטיינות במבחני הבגרות ומידת השיפור.
מלבד התואר הנחשק, עובדי ההוראה שבבתי הספר הזוכים יתוגמלו בסכום כספי הנע בין 3,169 ש"ח ל-8,451 ש"ח. התגמול ניתן בין היתר בהתאם לשיעור השיפור המשמעותי ביותר שחוללו מוסדות החינוך בהשוואה להישגי שנת הלימודים תשע"ח.
באשקלון נבחרו ארבעה בתי ספר:
הראשון הוא בית הספר מקיף עירוני ד' בהנהלת שרה מצרפי, שבית היתר זנק באחוזי הזכאות לבגרות בלא פחות מ-15 אחוזים. עובדי ההוראה בבית הספר הזה יזכו לתגמול הכספי הגבוה שעומד 8,451 ש"ח.
תומר גלאם ומנהלת אורט אפרידר, דבורה בוסקילה. צילום: דוברות עיריית אשקלון
במקום השני בית הספר אורט אפרידר, בהנהלת דבורה בוסקילה שאף הוא הציג זינוק גדול באחוזי הזכאות לבגרות ועובדי ההוראה שלו יזכו בתגמול בגובה של 6,338 ש"ח.
במקום השלישי ניצב בית הספר מקיף ה' דרכא בניהולה של דליה רחמים, שאחוזי הזכאים בו לבגרות זינק בכעשרים אחוזים (!) וחצה את רף 90 האחוזים. עובדי ההוראה שלו יזכו בתגמול כספי בגובה 4,225 ש"ח.
מקיף ה' דרכא
במקום הרביעי, בית הספר אורט רונסון בהנהלת אורה גול אף הוא הציג שיפור עצום באחוז הזכאים לבגרות עם זינוק של 18 אחוזים. עובדי ההוראה בבית הספר הזה יתוגמלו בסכום של 3,169 ש"ח.
אורט הנרי רונסון. צילום: אלירם משה
המדדים שעל פיהם נקבע התמול, אינו רק אחוז הזכאים לבגרות. בהישגים הערכיים-חברתיים, נכללו המדדים: שיעור הגיוס לצה"ל, או לשירות אזרחי/לאומי, מניעת נשירת תלמידים, קליטת תלמידי החינוך המיוחד, ומידת הקרבה לתעודת בגרות מתוך התלמידים שאינם זכאים לתעודה מלאה.
בהישגים הלימודיים נקבעו המדדים: ההישגים לאור הישגי המיצ"ב בכיתות החט"ב, אחוז הזכאות לבגרות, אחוז הצטיינות במבחני הבגרות, אחוז זכאות לתעודת בגרות איכותית, מידת השיפור או היציבות בהשוואה להישגים בשנה הקודמת.
שוב זה קורה ושוב בחנות תכשיטים במגדל.
במשטרת ישראל התקבל דיווח אודות ניסיון שוד חנות תכשיטים ברח' הרצל באשקלון.
מתחקור ראשוני של שוטרים שהגיעו למקום עולה כי בעל החנות הבחין במספר גברים שעוררו חשדו והוא הבריח אותם תוך שהוא יורה באקדח, על פי הדיווחים מדובר בשישה כדורים שנורו.
אין דיווח על נזק או נפגעים. כוחות המשטרה ממשיכים בחקירת האירוע ונערכות סריקות נרחבות.
ברחוב הרצל, ישנן מספר רב של חנויות תכשיטים וזהב והמקום הפך להיות כר פורה לשודדים. לא פעם מבוצעים שם שודים לאור יום ולעתים מדובר בפריצות מתוחכמות.
יום לאחר שחנות "תרבוטון" הוצתה ונשרפה כמעט כליל, נסעה עופרה חורי, בעלת החנות לסניף של תרבוטון בפתח תקווה. היא הגיעה לשם והמשיכה לשדר עסקים כרגיל, "נסעתי כאילו לא קרה כלום ורק אחרי שסגרתי את החנות התפרצתי בבכי", היא מספרת. זה מה שעובר עליה מאז שישי בלילה כשנודע על השריפה.
עופרה חורי
עד יום ראשון בצהריים היא עדיין חשבה שהתרחש קצר בחנות וזה הגורם לשריפה, "כשגילינו ששרפו לנו וגילינו מי, לא יכולנו לנשום", היא מספרת.
היום כבר ידוע במי מדובר: מימון ביטון, חשמלאי אשקלוני, בן 58, הוא החשוד בהצתה. ביום שני הובא ביטון להארכת מעצר בבית משפט השלום באשקלון ושם אמר נציג המשטרה כי ביטון, "זוהה על פי מצלמות אבטחה והוא מודה ונותן את המניע והסביר כיצד ביצע את העבירה. אציין בשולי הדברים, כי יש חשד לביצוע עבירה נוספת של היזק לרכוש במקום אחר". ביטון הסביר כי בעלי החנות חייב לו כסף והוא רצה לעשות להם נזק קטן. מעצרו הוארך וכתב אישום צפוי להיות מוגש נגדו בימים הקרובים.
מימון ביטון. מתוך פייסבוק
עופרה מספרת כי הוא הגיע לעבוד אצלם במקרה, "הוא הגיע לחנות, עבר וקנה משהו, ראשה שכמה מנורות לא דלוקות. קורה. הוא אמר לבעלי 'לא חבל, בוא אני אחליף לך את המנורות, אני חשמלאי'. בעלי אמר לו 'לא, עזוב, יש לנו קבלן שעושה לנו את כל התיקונים'. הוא אמר 'תן לי פרנסה, אני צריך עבודה'. אז בעלי הסכים אמר שיחליף את הפלורוסנטים ללדים. הוא הראה תעודה שהוא חשמלאי מוסמך. הוא קיבל את העבודה. העובדה לקחה לו הרבה זמן, עד שהוא סיים אותה. קיבל את הכסף שלו וקיבל עוד כסף אחרי שטען שהוא צריך כסף".
תרבוטון לאחר ההצתה
עופרה עד היום לא מבינה למה הוא עשה את זה, "לפחות היה מישהו שעשיתי לו רע והיה עצבני עליי. מה אני אגיד?", היא אומרת ובניגוד לדבריו כי הם לא חייבים לו דבר. הוא אפילו נתן להם להם חשבונית וקבלה על התשלום, "הוא גמר את העבודה בא לבעלי, אמר למשה 'תן לי כסף', אז משה אמר לו 'תן לי את החשבונית, כמה ימים, נוציא לך צ'ק'. אתה יודע, בדרך כל זה שוטף 30 וכאלה. הוא בכה שאין לו כסף, אז בעלי הוציא 800 ששקל ונתן לו. שבוע אחרי זה הוא הוציא לו צ'ק על כל הסכום, קיבלנו חשבונית וקבלה על הכל, כתוב עליהם 'מימון חשמל'. אנחנו תמיד לפני שיש עומס, פורים וחופש הגדול אנחנו עושים בדיקה לחשמל ולמזגנים, כדי שלא תקרה תקלה או משהו. אנחנו לא עובדים מאתמול. כל העבודה היא 1,800 ש"ח, זה כולה להחליף פלורוסנטים".
הוא בא בטענות?
"שבוע אחרי הוא קיבל את הכסף, הוציא חשבונית והלך. ביום חמישי הוא היה בחנות בא לקנות עט. בטח בא לבדוק את השטח. דיבר עם הבנות שאל אם התאורה הכל בסדר".
צפו במימון מגיע להצית את החנות:
ההצתה כאמור התרחשה בלילה שבין שישי לשבת, "ישבנו לסעודת שבת ולא עונים לטלפונים, והטלפון מצלצל כל פעם ממספר אחר. יכול להיות שטלפון מצלצל ואתה אומר אולי טעות במספר, כשהתחלפו המספרים לא ידעתי לאן לקחת את זה. חששתי לבת משפחה שלי שהיא חולה. לא ענינו, עד שבאו שכנים דפקו בדלת, הם אמרו שראו בפייסבוק. המשטרה חייבו אותי להגיע לשם. עצוב לראות מפעל חיים של 35 שנה שכל הזמן מתחדשים ומשפרים כדי שהכל יהיה יפה וחדשני והכל כדי להיות עדכניים. הכל במכה אחת נעלם".
תרבוטון בימים טובים יותר
בדרך לשם מה עבר לך בראש?
"שככה בכניסה, דלפקים, אולי נזק של מאה אלף שקל, אז נסתדר עם זה ונעבוד יותר ובראש אני כבר חושבת שנזמין דלפקים חדשים. לא חשבתי שהכל עד הסוף שחור ומפויח. אני לא יודעת מי זה האיש המדהים שעבר במדרחוב והתקשר כדי לעדכן שיש שריפה וכיבוי אש הגיעו כל כך מהר. כי אם לא היו מגיעים כל כך מהר היו נשרפות גם החנויות לידנו. הגעתי וראיתי שם משהו כמו 20 כבאים הם תחמו את השטח ומלא אנשים עמדו מסביב. כשאני התקרבתי, אני לא נשמתי, פרצתי בבכי. חוסר אונים מוחלט"
הנהלת מועדון הכדורגל של הפועל אשקלון חתמה לפני מספר דקות עם השחקן ציון צמח.
צמח, קשר 50/50, בן 29, שב לקדנציה שניה בהפועל אשקלון, לאחר ששיחק בשורות הקבוצה בליגת העל. בעונה החולפת שיחק צמח בהפועל איכסל במדיה כבש 5 שערי ליגה וחמישה שערים נוספים במסגרת גביע הטוטו ובעברו שיחק בנבחרת הצעירה, הפועל עכו ובית"ר ירושלים.
פאנל נוסף שהתקיים בוועידת "ערי ישראל לחינוך" באשקלון עסק בנושא שמטריד צעירים רבים: האם בעידן של ימינו יש צורך בתואר אקדמי? והאם תואר אקדמי הוא ערובה להצלחה או לכל הפחות חיוני להצלחה.
את הפאנל פתח אלמוג בוקר בשאלה: "אנחנו דנים בשאלה האם אנחנו צריכים בכלל תואר ואחרי זה נשאל האם אנחנו יודעים לבחור את הבחירה הנכונה בכל הקשור לתואר ראשון?".
אלמוג בוקר. צילום: פבל
בפאנל השתתפו משה קרוצ'י, דיקאן הסטודנטים, SCE – המכללה האקדמית להנדסה. צילום: פבל; רפי סלהוב, מנכ"ל ובעלים של מפעל רשפים; אורית זנבה, מנהלת לשכת התעסוקה אשקלון; עינב קורן, מנהלת מצוינות מדעית-טכנולוגית בקריית גת; ויפה טבג’ה, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אשקלון.
משה קרוצ'י, דיקאן הסטודנטים, SCE – המכללה האקדמית להנדסה. צילום: פבל
קרוצ'י נשאל האם אנחנו נמצאים בנקודה שבה התואר האו אל הדבר הכי חשוב? והשיב: "אנחנו אל נמצאים בנקודה הזאת, התואר הוא מאוד חשוב, אך הוא לא הדבר היחיד שחשוב והוא גם לא ערובה להצלחה. הוא מפתח אותנו כאנשים הוא מפתח מיומנויות ומלמד אותנו לשאול שאלות והוא לא הופך אותנו לאנשי מקצוע. להגיד שזה ערובה להצלחה? חד משמעית לא. להגיד שזה כלי מסייע? כן".
רפי סלהוב. צילום: פבל
סלהוב התבקש לספר על עצמו והשיב: "אני מנכ"ל ובעלים של חברת רשפים. התחלתי בסורגים שעשיתי לסבא שלי בטעות משם התגלגלתי למסגרייה ואז מכתי את הבית שלי ופתחתי מפעל קטן והיום אנחנו מהווים כ-305 בבניה הרוויה בכל הקשור לדלתות כניסה וממ"דים ומעסיק כמאתיים עובדים. יש לי 12 שנות לימוד. אני לא נגד ללמוד, זה דבר טוב. כאחד שמראיים אנשים חשוב שיהיה תואר, אני לא יודע מה היה קורה אם היה לי תואר. אב ל אני לא חושב שתואר זה המפתח להצלחה. הצלחה זה דבר אישי. סבא שלי אמר: 'כל אחד יכול לעשות משהו שמישהו עשה בעבר'. זה אמונה בעצמך ורצון לשלם את המחיר כדי להצליח וזה לא קשור ללימודים".
תיירת בת 19 מארצות הברית, התלוננה בתחנת המשטרה בבני ברק כי נאנסה על ידי נהג מונית. היא סיפרה כי הנהג, אנס אותה כאשר חזרה מבילוי מנמל תל אביב לרמת גן, ביום שישי האחרון.
בעקבות התלונה עצרה המשטרה, אתמול בערב, את הנהג, תושב אשקלון בן 30 ובעת מעצרו נמצאו גם 78 גרם של מריחואנה. בשל כך נעצר הנהג גם בעבירה של אונס וגם בעבירה של סחר בסמים.
היום הובא הנהג להארכת מעצר בבית משפט השלום בתל אביב ושם אמר עורך הדין שלו כי החשוד טוען שהיה מדובר ביחסים בהסכמה. עוד טען הסנגור כי הנהג סיפר שבדרך חזרה היה מחסום משטרתי ותהה מדוע היא לא פנתה לשוטר.
עצור. צילום: דוברות המשטרה
עוד טען עורך הדין של החשוד כי בין השניים היו בעיות שפה והם שוחחו באמצעות גוגל טרנסלייט וכי ייתכן שהדבר גרם לאי הבנה. "הוא טוען שמה שהוא עשה היה בהסכמה. בנוסף, הוא טוען שמישהו העלה אותה מלכתחילה למונית ושילם לו, היא לא שילמה, והיא עברה קדימה לשבת לידו. הוא טוען שהוא הציע לה שתייה והיא שתתה, היא ביקשה שתייה והוא נתן לה לשתות. בשלב הזה אני חושב שצריך לא להיחפז להגיע למסקנות. צריך גם לבדוק אם היה מחסום משטרתי במקום ולבדוק את הגרסה הזו". עוד טען הסנגור כי מרשו מודה בעניין הסמים ולוקח אחריות.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו:
⇔
⇔
⇔ 
השופט דניאל בארי כתב בהחלטתו: "עיינתי בתיק. יש בגרסת המשיב עצמו כדי לחזק בצורה משמעותית את דברי המתלוננת". אך בניגוד לבקשת המשטרה שביקשה להאריך את המעצר בחמישה ימים, הוא הסכים להארכת מעצר של שלושה ימים בלבד.
את הדיון בשאלה האם להכניס סלולרי לבית הספר והאם הוא פוגע בתלמידים, פתח אלמוג בוקר: "זה דיון בסוגיה שמעסיקה את המורים, המנהלים ובטח את ההורים ויש דיסוננס. כי מצד אחד המכשיר נותן המון ביטחון, בטח להורים כשהילדים בבית הספר. אבל מצד שני ברור שזה משפיע. אז האם צריך להביא טלפונים לבית הספר? ואם כבר מביאים האם יש מקום להגביל את השימוש?".
משתתפי ועידת ערי ישראל לחינוך באשקלון. צילום: פבל
בפאנל השתתפו: גל לינד, מפעיל דף אינסטגרם פופולרי מאשקלון; אייל חסאן, מנהל בית הספר בית יחזקאל ויו"ר סניף אשקלון בהסתדרות המורים; עו"ד עופרה סיבוני מוועד הורים בית הספר לאמנויות; רועי צאיג, מורה מבית הספר אורט רונסון; ומאיה אמסלם, פעילה חינוכית ואימא.
עו"ד עופרה סיבוני
ראשונה נשאלה סיבוני מה דעתה על ההשפעה של הסלולרי בתוך בתי הספר והשיבה: "אני אשים בצד את זה שבתור עורכת דין פלילית אני רואה את הנזקים וכתבי האישום שמגישים נגד נערים בגלל שימוש לא נכון ופגיעה באחר. מה שחשוב לי להגיד שמשרד החינוך לא משתמש מספיק בכוח שיש לו. אני אומרת כאן כוועד הורים, פשוט לאסור על הכנסת טלפונים סלולריים לבית הספר. אצלנו באומנויות יש חטיבה עליונה וחטיבה צעירה יותר, מזה כשלוש שנים לחטיבה הצעירה אסור להכניס טלפונים. הילדים ברגע שנכנסים לשער בית הספר הנייד בתיק עד שהם יוצאים משער בית הספר. וזה נפלא. למרות ההורים שפחדו והמצב הביטחוני, אם לילד יש בעיה הוא פונה למזכירות ופותרים לו את הבעיה, גם אם צריך להתקשר להורים אז הילד מתקשר מהמזכירות וכשהולכים בחצר רואים את הילדים בשכבה הצעירה משחקים יחד. וכל הגדולים מנגד כולם בניידים, יושבים קבוצות ילדים אחד מול השני וכולם עסוקים ביוטיוב ובאינסטגרם ולא מתקשרים".
רועי צאיג. צילום: פבל
צאיג, בתור מורה נשאל עד כמה הטלפון הסלולרי פוגע בילדים והשיב: "אצלי בשיעורים פעם היה טלפונים והפסקתי עם זה. כולם שאולים איך אפשר? אבל אפשר. כי ברגע שאתה מלמד, ואני אתן דוגמה: 'המורה הוא צילם אותי'. לך תצא מזה. תיקח לו טלפון? באיזו זכות? אז במקרה הזה אמרתי לו שהוא צילם שימחק והמשכנו בשיעור. אבל בלי הטלפונים הם מרוכזים יותר בשיעור. ואגב, למי שיש ספק יש שיטות להפעיל תלמידים בשיעור עם משחקים ולעבוד יחד ומשימות קבוצתיות שהם מתחברים הרבה יותר".
מימון ביטון, חשמלאי מוכר מאשקלון נעצר בתחילת השבוע בחשד להצתת חנות "תרבוטון" במדרחוב. אתמול הובא ביטון להארכת מעצר בבית משפט השלום באשקלון ושם אמר נציג המשטרה כי ביטון, "זוהה על פי מצלמות אבטחה והוא מודה ונותן את המניע והסביר כיצד ביצע את העבירה. אציין בשולי הדברים, כי יש חשד לביצוע עבירה נוספת של היזק לרכוש במקום אחר".
מימון ביטון. מתוך פייסבוק
מימון חשוד כי בלילה שבין שיש לשבת הגיע לחנות תרבוטון במדרחוב ושפך בה חומר דליק והצית. האש כילתה כמעט את כל החנות, התפשטה לחנויות סמוכות ונגרמו נזקים במיליוני שקלים.
צפו בסרטון שבו נראה ביטון מבצע את המעשה לכאורה:
עורך דינו של מימון אמר בבית המשפט כי מימון "מוסר שיש חוב של 6,000 ש"ח ובעל החנות לא רצה לשלם ואמר כי רצה לגרום לנזק קטן במקום כדי ללמד אותו לקח וזה התפתח למה שהתפתח". אגב, בעלי החנות מכחישים מכל וכל חוב כלשהו ואומרים כי שילמו לו הכל.
בוריס מנור, הוא מורה ידוע למתמטיקה באשקלון, אבל הוא גם בכיר בארגון המורים ומכהן שם בתפקיד מנהל המחלקה למחקר ופיתוח/קרן-ידע.
את הנאום שלו בוועידת ערי ישראל לחינוך הוא פתח בהתייחסות לוועידה עצמה: "שאלתי את עצמי למה ועידת החינוך מתקיימת ברציפות שנה שניה כן באשקלון? לא רק בגלל העיר אשקלון שגדלה ל-150 אלף תושבים, אלא שיש לנו מערכת חינוך עירונית שמתפקדת היטב. וצריך לומר ששוחחתי לא מזמן עם יובל זוזט והוא אמר שכל ההכנות הסתיימו. איפה שצריך לבנות הוא בנה ואיפה שצריך לשפץ הוא שיפץ. אבל אני רוצה להוסיף על מה שנאמר על הסתדרות המורים, שגם ארגון המורים הכריז על סכסוך עבודה. המורים הפכו לשק חבטות במדינתנו. יש פגיעה מאוד קשה בתנאי העבודה של המורים. כל אחד מכיר את המצב.
"שתי רפורמות נכנסו למערכת החינוך: האחת "אופק חדש" בשנת 2007 והשנייה "עוז לתמורה" בשנת 2011. עכשיו כל אחת מהרפורמה מתכוונת שמורם מקצועיים יתנו שעות פרטניות. עכשיו צריך לבנות פינות עבודה וב-50% מבתי הספר אין היום פינות עבודה. המורים צריכים להיפגש עם ההורים אין איפה להיפגש. זאת אומרת כל הדברים האלה, כולל זה שאין מספיק חדרי שירותים בבתי הספר. כל אלה פוגעים במעמד המורה.
מנור לצד יפה בן דוד ותומר גלאם בוועידת החינוך. צילום: פבל
"חשוב לציין שמערכת החינוך העירונית שאני שייך אליה כבר שלושה עשורים כמורה למתמטיקה מתפקדת היטב. אני שאלתי את עצמי איזה אימפריה זאת מינהל החינוך של עיריית אשקלון? 36 בתי ספר יסודיים, 16 בתי ספר על יסודיים, 258 גני ילדים עירוניים שבהם יש גם גנים מוכרים שאינם רשמיים. מרכז למחוננים ולמצוינות שנחשב לאחד הטובים בארץ ולומדים בו כאלף תלמידים בכל שנה.
"גם תומר דיבר כאן על פרויקט חדש: הכנסה של לימודי אנגלית לגני הילדים. זה נותן לתלמידים מגיל הרך ללמוד את השפה ואני שמעתי שעיריית אשקלון לא מוציאה שקל אחד על זה. הם מצאו פתרון טוב: הם לקחו את הסטודנטים שאמורים לקבל מלגות דרך מפעל הפיס והקרנות השונות ואמו להם לתרום לקהילה תמורת מלגת שכר לימוד. זה פתרון טוב וצריך לברך על זה.
צפו בדבריו של מנור:
"אני רוצה לגעת בשלושת הנושאים שעומדים על סדר היום. אחד הנושאים הוא טלפון חכם במערכת החינוך. אנחנו נשמע עוד מעט את משתתפי הפאנל הראשון ונשמע טיעונים בעד ונגד. אני לאחרונה הפכתי למעריץ נלהב דווקא של טלפון חכם. בהיותי כסבא פעיל בחופשת הקיץ נאלצתי לשבת עם הנכדה שלי שהיא בת שנתיים ואחרי שמיציתי את כל המחשקים וקראתי את כל הספרים והיית מותש כאילו העברתי שבע שעות ברצף של הכנה לבגרות במתמטיקה ראיתי שהיא לא עייפה ואל מותשת ורוצה להמשיך לשחק. אז מה עשיתי? שלפתי מהכיס טלפון חכם מצאתי ביוטיוב את אחד הכוכבים כמו דוד חיים או מיקי או יובל המבולבל ופתרתי את הבעיה. אז אני מעכשיו תומך בטלפון חכם, רק צריך לציין שבהחלט השימוש צריך להיות מושכל. לפני הנהלים של משרד החינוך וארגוני המורים אין שימוש בטלפון במהלך השיעור.
אנשים רבים תופסים את תחום אמנות הלחימה כתחום שמתעסק רק בפן הפיזי, הלוחמני. למעשה, לאמנות הלחימה יכולת לשפר מיומנויות פיזיות ומנטליות תוך עבודה דינמית ומהנה. דן גדור, בעל בית ספר לאמנות לחימה בקרית גת הבין כבר לפני שנים את יתרונות השיטה: "נכנסתי לתחום כשהייתי בן 10 וכבר בגיל 13 התחלתי לעזור בהדרכה. הגיל באמנות לחימה לא משחק תפקיד כמו שחושבים. גם מישהו במשקל קטן שיש לו ידע ויכולת נכונים, יכול להגן על עצמו ולהיות חזק יותר מהצד השני בעת הצורך. הרגשתי שגיליתי עולם שלם שמשפר אותי כאדם, זו חוויה מאוד מעצימה", מספר גדור שכבר בגיל 16 הוסמך כמדריך קרב מגע והיום הוא מחזיק בניסיון של 18 שנים בתחום ההדרכה בחתך גילאים רחב, בלימודי NLP ובהעברת סדנאות והרצאות לשוק הפרטי והעסקי.
במהלך לימודיו האקדמאים העביר גדור סדנאות הגנה עצמית לנשים בהתנדבות ולאחר שהבין שהצורך לדעת וללמוד אמנויות לחימה קיים, הקים את בית הספר לאמנויות לחימה בקרית גת. לגדור צוות מיומן ומקצועי של מדריכים המעבירים קרב מגע, קראטה, לחימה משולבת וג'יו ג'יטסו ברזילאי.
במהלך סדנאות קרב המגע לגדור חשוב לשנות את התחושה של חוסר היכולת להתמודד במצב של תקיפה: "תמיד יש לנו בחירה לשנות את האופן בו אנחנו מגיבים. אנחנו לא יכולים למנוע את הסיטואציה במאה אחוז, אבל אנחנו יכולים למנוע את השיתוק ותחושת חוסר האונים בה אנחנו נמצאים". בסדנאות ההגנה העצמית גדור והצוות מלמדים באופן ספציפי את החלקים הרלוונטיים בקרב מגע להתמודדות עם אלימות על רקע מיני וסיטואציות נפוצות של אונס: "אנחנו לומדים איך לתקוף חזרה ואיך להשתמש במה שיש לנו כדי להתגונן.
"הייחודיות של השיטה היא לקחת מישהו שאין לו בסיס בלחימה ובזמן הקצר ביותר להפוך אותו למישהו שמסוגל להתגונן בצורה הטובה ביותר בהתקפות הנפוצות – אקדח, אגרופים, בעיטות ועוד. השיטה כל הזמן משתנה ומתפתחת בהתאם למציאות ולצרכים והופכת להיות מהירה וקלה יותר לביצוע ולימוד."
"לקחת מישהו שאין לו בסיס בלחימה ובזמן הקצר ביותר להפוך אותו למישהו שמסוגל להתגונן בצורה הטובה ביותר". צילום: עינבל בן דור
היתרונות של אמנויות לחימה אצל ילדים
כל אחת משיטות אמנויות הלחימה נותנת מענה שונה במקצת לבעיות נפוצות שונות אצל ילדים, כמו למשל העלאת הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות. המוטוריקה משתפרת וכך גם הקואורדינציה ושיווי המשקל, חיזוק כללי של הגוף ויציבה נכונה. בנוסף, לכל אימון התמקדות ספציפית שתורמת לילד. קרב מגע למשל מאוד חזק בהגנה עצמית ותורם לילדים שמציקים להם בבית ספר.
גדור עבד עם ילד שהתמודד עם שיתוק מוחין לפני מספר שנים, והתאים לו שיטה מיוחדת להגנה עצמית לפי היכולות שלו: "למרות שהוא חשב שרק חצי מהגוף שלו עובד, הוא הבין שיש הרבה דברים שאפשר לעשות למרות המסוגלות המוגבלת, הוא הבין שהוא לא חסר אונים", מספר גדור בהתרגשות.
העלאת הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות. צילום: עינבל בן דור
הסוגים השונים של אמנויות הלחימה בבית הספר
קראטה – שיטה מסורתית המבוססת על כבוד והערכה ליריב, למדריך. כשהיא הופכת להיות ספורטיבית ותחרותית יש בה אלמנטים של הגנה עצמית, שליטה עצמית, התנתקות מרעשי רקע והתכנסות בתוך העצמי ובמה שאני עושה, בין אם זה לזכור את רצף התנועות ובין אם לבצע אותן בצורה חדה ומדויקת.
אצל ילדים הקראטה מסייע בבעיות קשב וריכוז בלימוד השליטה בגוף גם כשהאינסטינקט הוא לזוז ולצאת מריכוז. השיטה מעבירה מודעות לכל איבר בגוף וכך לומדים לשלוט בו. המדריך לקארטה בבית הספר הוא רפי סיטרוק, מאמן נברת של ISKA דרום, תחתיו יצאו אלופי ישראלים ומדליסטים.
ג'יו גיטסו ברזילאי – הייחודיות היא האימון הכולל לגוף כולו בשיטה של היאבקות רכה. לא קיימות בו בעיטות או מכות. העבודה כולה היא של חניקות ומנופים – כיפוף מפרקים לכיוונים הפוכים. כשהיריב מרגיש שהוא לא מסוגל לצאת מהנעילה הוא נכנע. המטרה היא להכניע את היריב על ידי שימוש בחשיבה ואסטרטגיה. האימון נחשב לשחמט של אמנויות הלחימה בזכות תכנון המהלכים קדימה ועובד על גמישות, סיבולת וכוח. המדריך הוא אריאל אברג'יל שמתחרה בג'יו ג'יטסו ומגוון אימוני MMA.
לחימה משולבת (MMA) – השיטה מבוססת על הג'יו ג'יטסו היפני מסורתי שהסמוראים השתמשו בה. השיטה מלאה בערכים ובכבוד למדריך ולאדמה, להורים, למי ששלח אותי, למי שאני מגן עליו תוך כדי ועוד. השיטה מתאימה מאוד לנוער וילדים שצריכים את העולם הערכי וכבוד האדם. המדריך הוא דודו בן סעדון, ראש מדור קרב מגע במשטרה המחזיק חגורות שחורות במספר שיטות ומעביר בין השאר אימונים בבית הספר לשוטרים.
התהליך נבנה עם הזמן וחשוב להטמיע את התגובות הנכונות בגוף ולהפוך אותן לטבעיות, דבר שלוקח זמן. אחרי 3-4 חודשים של אימונים המתאמן מוגן מפני רוב האיומים הבסיסים.
אחרי 3-4 חודשים של אימונים המתאמן מוגן מפני רוב האיומים הבסיסים. צילום: עינבל בן דור
למה דווקא אמנויות לחימה?
"אמנות לחימה הוא אחד מענפי הספורט היחידים שאפשר לקחת ממנו את מה שלומדים ולהשליך כמעט על כל תחומי החיים – חברות, לימודים, עבודה ועוד. הוא משפיע לטובה על התפתחות אישית מקורית, מאפשר שליטה עצמית בגוף והתאמת תגובה לגירויים שאנחנו מקבלים.
הרבה ילדים שחוטפים מכה ישר מתעצבנים והתגובה הראשונה היא להרביץ חזרה. באמנויות לחימה התגובה האוטומטית מתבטלת כמעט לגמרי. בין המקור לתגובה נמצא החופש ושם אנחנו מחליטים איך נגיב ואיזה מן אדם נהיה. כשאדם יודע שהוא יכול להתמודד יש לו עוצמה והוא לא פועל ממקום של פחד, שיתוק או חרדה אלא בטחון עצמי ואמונה עצמית גבוהה. השיטה יודעת לבטא את הסערה הרגשית ולתעל אותה בצורה נכונה".
פעילויות התנדבותיות של בית הספר
גדור פעיל בפרויקטים התנדבותיים רבים במסגרת בית הספר לאמנויות לחימה, כמו למשל ביקורים בבתי חולים שמטרתם ללמד חולים להתמודד עם כאב בעזרת האמנויות. בכל פורים גדור בונה אימון לילדים בו הם מעבירים את השיעור במקום המדריכים: "זה מדהים לראות איך הגישה של הילדים משתנה ברגע שהם נכנסים לעמדת המאמן. היכולות והמיומנויות שהם רוכשים במהלך השיעורים לא נשארים רק במסגרת האימון, וכאן נכנס מוטו שאני מאמין בו מאוד – אלוף במזרן, אלוף בחיים", מסכם גדור בחיוך.
טלפון: 072-3951772
כתובת: משה ברזני 35, קרית גת
שעות פעילות: א' – ה' בין השעות 15:00-22:00
אלוף במזרון אלוף בחיים – דן גדור. צילום: עינבל בן דור