דביר שפרן. צילום: פבל
דביר שפרן. צילום: פבל

"לחזק את הקודש והציונות": דביר שפרן עושה מהפך בביה"ס ברנע

דביר שפרן, אחד מאנשי החינוך התורניים המנוסים, נקרא אל הדגל להקים את בית הספר חמ"ד ברנע מחדש בתור בית ספר תורני. בין הכנת תכניות לימודיות לניקיון של מסדרון בית הספר התפנה שפרן לריאיון על מגמת "התורניות" של בתי הספר הדתיים, על הפרדה בין המינים, על החזון שלו ועל החיבור המיידי לאשקלון

פורסם בתאריך: 23.8.19 14:51

עשרה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים ובבית הספר חמ"ד (חינוך ממלכתי דתי) ברנע, כמו גם במוסדות חינוך אחרים ברחבי העיר, נכנסים להילוך גבוה. כמעט ברגע האחרון החל שיפוץ נרחב בבית הספר, שנמצא בימים אלה לקראת סיום השלב הראשון שלו.

המנהל החדש דביר שפרן פוקד את בית הספר מדי יום. הוא מגיע בשעות הבוקר המוקדמות ונשאר שם עד השעות הקטנות של הלילה, עוקב מקרוב אחרי ההתקדמות, יושב על תכניות הלימוד החדשות, ואם יש צורך בכך, גם מרים בידיו מטאטא או מגב. ההתרגשות לקראת פתיחת השנה ניכרת עליו היטב. "אנחנו במרתון", הוא צוחק, "זכינו להתחדשות בית הספר, ועכשיו מסדרים ומנקים ומכינים את כל מה שצריך. הכול נעשה במטרה לגעת בלבבות של הילדים. בעזרת השם נעשה ונצליח".

חמ"ד ברנע. צילום: סיון מטודי

שיפוצים והכנות בחמ"ד ברנע. צילום: סיון מטודי

שפרן (41) קיבל לידיו את ניהול בית הספר בדיוק לפני שנה. שנה קודם לכן הוא הפך מבית ספר ממלכתי דתי לבית ספר תורני צומח והחליף בתפקידה את מנהלת בית הספר אורלי אוחיון, שהייתה שנתיים בתפקיד, והיא הובילה את הפיכת בית הספר לתורני. הוא נשוי למרים, והשניים הורים ל-11 ילדים. "את רוצה לכתוב את השמות והגילאים של כולם?" הוא צוחק ומיד מתחיל ברשימה לפי סדר הגילים ומתבלבל רק פעם אחת: "עמיצור שמואל, בן 17 וחצי; איתן דוד, 16 וחצי; הודיה – 14; נצחיה – 13; צופיה מלכה – 11 וחצי; עליזה – 10; תפארת – 8; תהילה – 6; צבי יהודה – 4 וחצי; אליה עקיבא – 3; יוסף אליעזר – 1.5. ב"ה נזמין את כולם לברית של הילד הבא", הוא שוב מתבדח, "אני מתפלל שכך יהיה ושהשם יזכה אותנו, אנחנו עדיין צעירים".

אשתו מרים הייתה בעברה הלא רחוק מורת שילוב במשרד החינוך ועשתה הסבה לשדכנית: "היום שידוך אצל החרדים זה כבר לא מה שהיה פעם. אז היא עושה עבודת קודש וגם מגדלת 11 ילדים ובעל עם שיגעונות".

דביר שפרן. צילום: פבל

"הקב"ה גלגל לפתחי הצעה". דביר שפרן. צילום: פבל

מומחה להקמת בתי ספר תורניים

הוא איש חינוך בכל רמ"ח איבריו. בעבר ניהל ארבע שנים בית ספר במרכז הארץ ובתפקידו האחרון, לפני שהגיע לאשקלון, ניהל בית ספר בגבעת זאב. גם את התפקיד הזה עשה במשך ארבע שנים, הביא את בית הספר להישגים, וכשעזב רבים מההורים והתלמידים הביעו את אכזבתם ואפילו מחו דמעה.

שפרן נחשב למומחה להקמת בתי ספר תורניים, זאת כנראה הייתה גם הסיבה שקראו לו לדגל. "שמעו שאני אוהב הרפתקאות ויודע להזיז דברים ולדחוף קירות כשצריך, אז חשבו שאני יכול להתאים. זכיתי להיות מנהל של בית ספר גדול ומצליח, אבל כשקיבלתי את ההצעה לבוא לאשקלון, הרגשתי צורך להצטרף וללכת לשליחות חדשה ומאתגרת. הקב"ה גלגל לפתחי הצעה וחשבתי שאוכל להיות שותף במשימה להרים את בית הספר ולתרום יחד עם הצוות החינוכי והעירייה".

אורלי אוחיון

שנתיים בתפקיד. אורלי אוחיון

בני המשפחה התגוררו אז בירושלים, ולמרות זאת הם לקחו את ילדיהם ועברו להתגורר סמוך למקום העבודה החדש של האב. תחילה אפילו חשבו ברצינות לעבור לנתיב העשרה, אך המהלך לא הצליח מסיבות שלא היו תלויות בהם. "אין כמו ירושלים, וגרנו בה שנים רבות, אבל השליחות המשמעותית שנקראתי לה כללה גם מעבר דירה. תחילה חשבנו על נתיב העשרה, כי ידענו שזו מצווה גדולה. הרגשנו שנתחזק מאחינו שגרים שם ועומדים במסירות בשמירה על הדרום. רצינו להיות חלק מהמשימה של הצדיקים שיושבים שם. ‘ארץ נחלה' זה לא רק בדיבור, זה גם במעשה. בסוף זה לא הסתדר, אז עברנו ליישוב קהילתי אחר סמוך לאשקלון".

איך היה המעבר הזה עבור הילדים?
"חלק מהילדים החליפו מסגרת, ונכון שזה לא קל. אבל אני תמיד גם אומר להורים שבאים אליי שהשינוי יותר קשה לנו, ההורים, מאשר לילדים. ילדים מתאקלמים מהר ומסתגלים. מרים דואגת להם ולהסתגלות שלהם, וגם אני עושה כל מה שאני יכול".

דביר שפרן. צילום: פבל

דביר שפרן. צילום: פבל

איך אתה מתרשם מאשקלון?
"אשקלון היא עיר חמה מאוד, לא בגלל השמש, כי אם בגלל האנשים שבה. מצאתי כאן אנשים מאוד חמים ואכפתיים שאני שמח להיות חלק מהם. חכמינו אמרו שמגלים חוכמה בדרום, כלומר, הרוצה להחכים מדרים, וזה כיוון שהמנורה, שהיא הסמל לחוכמה, עמדה בדרום המשכן. אז אנחנו אכן רואים את החוכמה של אנשי הדרום ולומדים המון".

"אנחנו קודם כול בני אדם"

לדברי שפרן, ההחלטה להפוך את בית הספר הממלכתי-דתי לתורני הגיעה מהשטח, והמהלך נעשה בשל הביקוש הרב שיש לחינוך התורני בשכונות הצפוניות יותר של העיר. "באשקלון ישנם שלושה בתי ספר תורניים מצוינים – עוזיאל, נווה ציון ואסף מימון – כולם בדרום העיר. העיר גדלה, והביקוש לחינוך התורני גדל, ונוצר מצב שלא כולם התקבלו בשל חוסר מקום. לכן הרשות המקומית ומשרד החינוך החליטו להפוך את בית ספר ממ"ד ברנע לבית ספר תורני צומח", מסביר שפרן.

בעבר עלה שמו של שפרן לכותרות בשל הפרדה שהנהיג בבית ספר "אתרוג" אותו ניהל, בין היתר כאשר הורה על הפרדה בין תלמידים ואבות לבין תלמידות ואימהות בטקס חנוכה בשנת 2014, מהלך שמנע מאבות לצפות בבנותיהם מופיעות. שלוש שנים לאחר מכן התעוררה סערה לאחר שאסר על תלמידיו להשתתף בטקס זיכרון של המועצה משום שתלמידות כיתה ו' שרו בו.

דביר שפרן (מימין) בביקור של שר החינוך בבית הספר אתרוג. צילום: משרד החינוך

"בעידן של היום קל מאוד לרוץ לתקשורת ולהכפיש". שפרן כמנהל ביה"ס אתרוג. צילום: משרד החינוך

שפרן עצמו לא מתרגש מהכותרות. "כן, אני סלב", הוא צוחק ומיד מרצין ומסביר: "בעידן של היום קל מאוד לרוץ לתקשורת ולהכפיש. בית ספר נותן מענה לקהילה שלמה שלומדת בו, וכשעורכים אירוע בהפרדה בבית הספר, זאת רוח בית הספר, וככה רוצה הרוב המוחלט של ההורים. אז תמיד יהיו אחד או שניים שלא מרוצים, אבל החוכמה היא לחיות ביחד בשלום ושיתוף פעולה, ולא לצאת בכתבות בתקשורת. אנחנו פועלים מתוך כבוד ושמחה, ואנשים שפוגשים אותנו רואים שאנחנו מסתכלים אל הלב ולא על שטויות".

יהיו הנחיות דתיות מחמירות יותר גם כאן?
"כרגע מדובר בבית ספר תורני צומח, שהחל את דרכו ככזה לפני שנתיים, וזו השנה השלישית. כלומר, כיתות א'-ג' זוכים לנפרדות מוחלטת, בנות ובנים לומדים לחוד ובאגפים שונים. כיתות ד'-ו', שהתחילו את הלימודים בבית הספר כשהוגדר ממלכתי-דתי, נשארים באותה מתכונת עד שיסיימו. כיום אנחנו מקיימים טקסים נפרדים וגם טקסים מעורבים. הכול נעשה בהתאמה, אנחנו קודם כול בני אדם ומקבלים את כולם. אנחנו בעיקר מקפידים על ילדים שמחים, וזה מורגש בכל חלקי בית הספר. הורים שמגיעים להתרשם מיד מתחברים לרוח ולאווירה".

חמ"ד ברנע. צילום: סיון מטודי

"מי שנכנס רואה את השדרוג החיצוני והפנימי". חמ"ד ברנע. צילום: סיון מטודי

כל מי שרוצה יכול להתקבל?
"כל מי שרוצה ללמוד בבית ספרנו מתוך הזדהות עם רוח בית הספר מתקבל בשמחה ואין אף סינון. אנחנו מציגים להורים את רוח בית הספר ואת הכללים והתקנון, וכל מי שרוצה להיות חלק מוזמן. התורה שייכת לכל עם ישראל, אך כמובן שכל המגיעים צריכים לעמוד בכללים של בית הספר ולכבד. אנחנו כן משתדלים שלא תהיה בעיה חינוכית בהתנגשות בין תוכני הבית לבית הספר, זאת כדי לא לגרום לבלבול אצל הילד. אך כל הורה שרואה לנכון מוזמן בשמחה ואהבה. באים אנשים מגוונים ומבתים מגוונים, ואנחנו אוהבים את כולם".

אבל החינוך התורני נחשב לנוקשה יותר, לא?
"הדבר שהכי מעציב אותי אלה ילדים שלא באים שמחים ומאושרים לבית הספר. כל הבדיקות החיצוניות והפנימיות שעשינו מראות שהילדים שלנו שמחים, מרגישים שייכות לבית הספר ואוהבים את בית הספר. במקביל יש כללים וצריך לעמוד בהם, ויש גם נוקשות כשצריך ומעמידים במקום. אבל הדבר המרכזי בבית הספר זוהי השמחה והפתיחות, יש יחס אישי לכל ילד ושיח אישי ורגשי פתוח על התלמידים. יש אווירה נפלאה שבה לא צריך את הקשיחות המדוברת, אבל כשצריך אז צריך, בדיוק כמו בבית עם ההורים".

דביר שפרן. צילום: פבל

"כיום אנחנו מקיימים טקסים נפרדים". שפרן. צילום: פבל

"תלמיד חכם שהוא קצין, רב או מהנדס"

שפרן קיבל לידיו בית ספר במצב לא מזהיר, ולדבריו, אחרי שנה אחת בלבד בתפקיד ניתן כבר לראות ניצנים של שינוי. "בית הספר היה במצב מורכב בגלל תחלופה של מנהלים ודברים נוספים, שהובילו לכך ששמו של בית הספר לא הלך לפניו, וזאת למרות צוות משקיע ואנשים טובים. היה צורך בריענון וחידוש הגדרות, כיוון חדש של עשייה. היה צורך בכיסוי אמיתי להגדרה ‘תורני' מבחינת תכנית לימודים עבור מי שמחפש לימודי קודש במרכז יחד עם מידות טובות, יראת שמיים ושמחת חיים ורוצה להיות שייך לתורה ולמדינת ישראל, להיות ציוני-דתי ותורני. ב"ה אנחנו מתחילים לראות תוצאות, אבל בחינוך זה לוקח זמן, ועוד נראה תוצאות בהמשך".

אילו שינויים חלו בבית הספר?
"שעות לימודי הקודש לכל כיתה גדלו בצורה משמעותית, וכוללות שעות רבות של מפגש של הילד עם התורה הקדושה, הלכה וארץ ונחלה ונושאים מרכזיים שהם משמעותיים. ישנו דגש על ערכים ועיסוק במידות טובות כדי לבנות אצל הילד את הרצון ולעורר אותו לדרך הישר והטוב. אנחנו עם הפנים קדימה ומתרחבים גם מבחינת מספר התלמידים. כחלק מזה אנחנו נהנים מהשינוי הפיזי בבניין. מסיימים בימים אלה את שלב א' של השיפוץ ובהמשך יותקנו גם תקרות אקוסטיות והצללה, והיד עוד נטויה. זה המקום להודות לראש העיר על עמידתו בהתחייבות לערוך שיפוץ בבית הספר. אומרים שדירה נאה מרחיבה את דעתו של האדם, וכל מי שנכנס לבית הספר רואה את השדרוג החיצוני והפנימי".

דביר שפרן. צילום: פבל

צועד לאורו של הרב קוק. דביר שפרן. צילום: פבל

לדברי שפרן, הוא פועל לבנות בית ספר ייחודי ובעל גוון משלו, הצועד לאורו של הרב קוק. "אנחנו מניפים שני דגלים – דגל התורה והערכים והציונות והמצוינות", הוא אומר, "המגמה שלנו היא לגדל תלמיד חכם, שהוא קצין, רב או מהנדס. אדם שהקודש הוא מרכז חייו והשואף לתרום לעם ישראל ובניין הארץ והמדינה. התורה כוללת את כל אלה. מה שחסר בדורנו זה הרוח של הקודש והציונות, ואנחנו פועלים לחזק את אלה".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר