תושבים רבים התלוננו היום על ריח חריף שהתפשט ברחבי העיר. תלונות רבות הגיעו למוקד העירוני וכן למוקד של המשרד להגנת הסביבה.
בעקבות כך, המשרד להגנת הסביבה ביצע בדיקה מקצועית ומצא כי מקור מפגע הריח הוא באירוע של דליפת דלק במתחם קצא"א שבאשקלון.
בהמשך לכך, יצא למקום בשיתוף המשרד להגנת הסביבה כונן החירום של איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון יחד עם צוות של כבאות והצלה לישראל, ומצאו שהתרחשה דליפת דלק במתחם החברה. מבדיקה ראשונית עולה, כי הדליפה התרחשה בעקבות תקלה באחד המכלים בנפח של 20 קוב מטר.
"הטיפול בדליפה ובקרקע שזוהמה על ידי החברה, מתבצע על-ידי קצא"א על-פי הנחיות מקצועיות ובפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. המשרד יבחן את ממצאי תחקיר האירוע ויפעל בהתאם לסמכויותיו", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.
מקצא"א נמסר בתגובה: "במסגרת פעילות שוטפת, זוהתה היום זליגה של כמות קטנה של דלק מאחד ממכלי הניקוז. על פי התרגולת, הדלק נשאב, טופל והמצב חזר לקדמותו תוך זמן קצר. החברה דיווחה למשרד להגנת הסביבה והגורמים הרלוונטיים. יש להדגיש כי הריחות אינם מהווים סכנה לבריאות הציבור".
מוקדם יותר היום הרשיע בית משפט השלום בבאר שבע את חברת קצא"א ומנהליה, בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, כל אחד לפי חלקו, בפרשת זיהום נחל צין- האירוע הסביבתי שגרם לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.
קצא"א
בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע, כי חברת קצא"א, מנכ"ל קצא"א דאז יאיר וידה, סמנכ"ל הנדסה בקצא"א ואחראי על עבודות השיפוץ בעת האירועים – שלומי לוי, מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א – ניר סביון, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שהובילו לדליפת מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני, אשר זיהמו שטח נרחב בנחל ובסביבותיו ועקב כך נגרמה פגיעה סביבתית בהיקף עצום. "כשל זה רובץ ישירות לפתחם של מנהלי קצא"א, אשר מכירים ומבינים את הסיכונים טוב מכלל מי שפעלו בשטחי העבודה הרלוונטיים", קבע בית המשפט.
בית המשפט זיכה את שני המפקחים מטעמה של קצא"א- פרוספר אלבז ואריה עמיר, אך קבע כי קצא"א כשלה באופן הפיקוח על הפרויקט.
8 נאשמים נוספים בפרשה, ובהם שני תאגידים, כבר נידונו והוטלו עליהם קנסות משמעותיים בסך כולל של מאות אלפי שקלים. החקירה נוהלה על ידי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה והתיק מטופל בליווי הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה.
מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט קבע כי קצא"א ומנהליה כשלו הן בפיקוח על הפרויקט ובמניעת הסיכון שנוצר ממנו, והן בהיערכות לחירום. כתוצאה מעבודה רשלנית ולא זהירה, זוהמו כ- 30 אלף טון של קרקע והנזק שנגרם לסביבה הינו עצום. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע באופן חד משמעי, כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה בפעילותיהן השוטפות, צריכות לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים ולהיערך לאירועי חירום. על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי, וכן להפחית את הנזק שנגרם".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
