רק ביום חמישי האחרון התקיים הטקס לפתיחת מרכז החוסן הראשון אי פעם באשקלון. התכנית היתה לתת לצוות החדש כמה שבועות היערכות לפני שהמטופלים הראשונים יוכלו לקבל את השירות ואת המענה שמציע המרכז אך בעירייה לא תיארו לעצמם עד כמה מהר תכפה עליהם המציאות את פתיחתו של המקום גם למטופלים.
חנוכת מרכז החוסן. צילום: אלדד עובדיה
ביום שני השבוע, לאחר ערב שבו רצו התושבים פעם אחר פעם למרחבים המוגנים, נאלצו העובדים שכאמור רק נכנסו לתפקידם לקבל נפגעים אמיתיים ולטפל בהם.
"בנינו תכנית לפתיחה מסודרת של המרכז שזה אומר מיפוי העיר, הצרכים שלה, היכולות של המענים הקיימים ואיזה מענים צריך לפתח. רצינו גם לגייס כוח אדם ולהקים יחידת מטפלים. ומה שקרה, שבאמת החירום אילץ אותנו לזרז את כל התהליכים ולקפוץ ישר למים" אומר היום יונתן שושן שמנהל את מרכזי החוסן בעוטף עזה מטעם הפדרציה הישראלית לטראומה שהיא הגוף שמנהל במבחינה מקצועית את מרכזי החוסן בעוטף. "נאלצנו לזרז דברים, גייסנו ישר מטפלים והתחלנו בדפי מידע להורים שיהיה להם. עשינו הכל כדי להעמיד את המרכז על הרגליים".
ראש העיר תומר גלאם עם צוות מרכז החוסן. צילום: דוברות העירייה
העירייה בישרה לתושבים שהמרכז החל לפעול ופרסמה את הדרכים שבהם ניתן לפנות לקבלת טיפול ובתוך זמן קצר גם החלו הפניות. "באמת הייתה תחושה של התושבים שיש פה צורך אמיתי, שמאוד שמחים שיש את המענה הזה שהוא קיים עבורם. היו הרבה שיחות טלפון והגיעו אנשים למרכז והעובדות סוציאליות ביצעו גם ביקורי בית וזה היה מאוד מרגש".
ביממה שהמרכז היה פתוח (יום שני) פקדו אותו 17 מטופלים, הורים וילדים ונעשו 5 ביקורי בית. במהלך היום גם התקבלו 52 פניות טלפוניות מאזרחים. "קיבלנו בעיקר פניות של הורים ששאלו איך עוזרים לילדים וגם ממבוגרים על עצמם ואנשים שסובלים מסימפטומים פיזיים", מספר שושן.
ילד מאשקלון בתגובת חרדה לאחר הישמע האזעקה בעיר.
התושבים באשקלון כבר הבינו איזה מענה נותן מרכז החוסן?
"זה תהליך שלוקח זמן. זה לא כמו העוטף ששם יש להם הרבה שנים, לצערנו הרב, של ניסיון והם יודעים בדיוק לאיזה סוג של מקרים פונים למרכז חוסן. מרכז חוסן למשל לא עושה רק עבודה קלינית אלא גם עבודה בהיבטים של היערכות לחירום בהיבטים הפסיכוסוציאליים, עוזר לחזק את החוסן הקהילתי. אני מניח שלתושבים באשקלון עדיין לא ברור בדיוק מה מרכז החוסן עושה ואיזה שירותים הוא נותן. אבל הם כן מבינים שיש צוות ושיש מישהו שהם יכולים לפנות אליו כשהם צריכים עזרה, עצה טובה, טיפול במקרה הצורך והם עושים את זה"
אז חזרתם לשגרה, מכאן מה עושים?
"אנחנו בתהליך של המיפוי שאמור להסתיים בימים הקרובים ונלמד ממנו הרבה. אנחנו נצטרך גם את כל ההיבט של היחידה הקלינית לקדם את זה מהר כדי שכל מי שכבר פנה יקבל מענה טיפולי מלא".
אשקלון גדולה בערך פי 7 משדרות. המבנה הקטן מספק אתכם?
"כרגע אנחנו במבנה זמני. העירייה אמורה לבנות בזמן הקרוב עוד מבנה נוסף שאמור לשמש את מרכז החוסן. עד אז נצטרך להיות יצירתיים. אין ברירה".
מרכז החוסן. צילום: אלדד עובדיה
מרכז החוסן באשקלון הוא מרכז החוסן האחד עשר בישראל. בעוטף עזה קיימים חמישה מרכזי חוסן, ארבעה ביהודה ושומרון ועוד אחד בפזורה הבדואית. בראש מרכז החוסן עומד מנהלו, עובדת סוציאלית, מנהל היחידה הקלינית, מזכירה וצוות של מטפלים: פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדי סוציאליים ועוד. מלבד מתן הטיפול בעתות הסלמה המרכז פועל גם בשגרה: לפני ואחרי ימי לחימה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
"בשגרה אנחנו עוזרים לייצר שפה של חוסן, עושים הדרכות לתושבים איך לעזור לעצמם לווסת אירועים של לחץ, איך לעזור לאחרים, איך לתווך את המציאות לילדים, אנחנו עושים הרבה פעולות בשגרה כי אנחנו יודעים שברגע שאנשים ירגישו שהם מוכנים, שהם יודעים מה צריך לעשות, שהם יודעים איך לפעול גם במקרה שקורים דברים פחות נעימים, גם כשיש תגובות רגשיות מורכבות אז הם ידעו כיצד להתנהג בהתאם. אחרי זה, זה מצמצם את רמת הפגיעות שלהם לאחר אירוע".
תושב שנקלע למצוקה וסובל מטראומה על רקע אחר יכול לקבל אצלכם טיפול?
"היעוד שלנו הוא לתת שירות רק על רקע המצב הביטחוני. יש נסיבות חיים אחרות ויש גורמים בעירייה שיודעים לטפל בכל ההיבטים האלה בשגרה כמו בכל הרשויות ואנחנו לא מחליפים אף אחד אחר".
