החורף כבר כאן במלוא עוצמתו, וגם השנה אשקלון מוצפת, וכמוה עוד ערים נוספות ברחבי הארץ. מראות המים הגועשים, המציפים כליל בתים, רחובות וחניונים ופינוי התושבים באמצעות סירות גומי היו נדירים מאוד בשנים עברו. אולם בשנים האחרונות הפכו לנפוצים מאוד, ונדמה שהתושבים מתחילים אפילו להתרגל. החורף הנוכחי, כך נדמה, קשה אפילו יותר, גובה את חייהם של בני האדם, פוגע קשות בשגרת החיים וגורם נזקים כלכליים גדולים מאוד.
הצפות באשקלון בשנת 2015. צילום: אילן אסייג
אז מה בעצם קורה לנו בחודשיים האחרונים? אם תשאלו את יגאל נוי, המהנדס הראשי של חברת אברות, בעל ניסיון של יותר מעשור בעבודה עם מערכות ניקוז מתקדמות בישראל ובעולם, מדובר בשינויים אקלימיים שחווים בעוצמה תושבי כדור הארץ כולו. הם אלה שגורמים העונה לאותם שברי ענן ולכמות משקעים אדירה שיורדת בזמנים קצרים מאוד. "מה שמשתנה זו הצפיפות בערים", מסביר נוי, "אנחנו בונים יותר שכונות ובניינים, ואז האספלט מכסה שטחים נרחבים מהקרקע ומונע ממי הגשמים לחלחל לאדמה, והתוצאה היא ההצפות הגדולות שאנחנו רואים היום. זה רק עניין של זמן עד האסון הבא. מדובר במחדל מתמשך של המדינה, שמסכן חיי אדם ושעולה מיליוני שקלים בשיקום הנזקים לאחר כל הצפה. המדינה מתעקשת להמשיך ולעשות שימוש בתשתיות המיושנות לניקוז, שלא מסוגלות לעמוד בעומס פינוי המים, ולכן מדי חורף אנו רואים את אותן תמונות של נהרות ברחובות ובתים מוצפים. התכנון העירוני מפגר מאחור. התשתיות המיושנות אינן מתוחזקות כראוי ואינן מסוגלות לעמוד בעומס פינוי המים. כל חריגה קטנה בעוצמת הגשמים גורמת להצפה. המשמעויות הכלכליות הישירות והעקיפות כבדות".
המהנדס יגאל נוי
הרשויות טוענות ששום תשתית בעולם לא יכולה לעמוד בקליטת כמויות כאלה של מים בזמן קצר כל כך. זה נכון?
"שום תשתית בעולם שתוכננה בעבר ונבנתה לפני 50 או 60 שנה אכן לא תעמוד בזה. כי התשתיות הללו נבנו לאירוע של פעם ב-50 שנה. השינוי האקלימי הוביל לכך שהאירועים הקשים הללו מגיעים אלינו לעיתים קרובות, פעמיים בחודש או אפילו פעמיים בשבוע. ולכן התשתיות הישנות אכן לא יכולות לעמוד בעומס הזה ולקלוט לתוכן את כמויות המים הללו. כאשר מדברים על תשתיות ניקוז, יש לכך מספר רבדים. החל מסתימות תעלות ופתחי הניקוז, שהן באחריות העיריות, ועד לצינורות ניקוז מיושנים מבטון, שבשל חיכוך המים הכבד בהם, המים זורמים בהם באיטיות, ולעיתים אף גורמים לסדקים ושברים בחומר הקשיח".
עובדי העירייה מנקים את תעלות הניקוז. צילום: דוברות העירייה
האם תכנית עבודה מסודרת והיערכות נכונה של הרשות, שכוללת ניקוי קולטנים ומרזבים, עם התשתית הקיימת יכולה למנוע את ההצפות הללו?
"קשה לי להאמין כיוון שהתשתיות הללו, שתוכננו לפני עשרות שנים, לא מיועדות לאירועים מהסוג הזה. הן תוכננו לאירועי גשם לא בתדירות כזאת ולא בעוצמות כאלה, כך שגם היערכות או ניקוי כזה או אחר לא יוכלו למנוע את ההצפות. מה שקורה הוא שלמעשה מגיע גל מים אדיר שהוא, לכאורה, זה שסותם את הצנרת. כך שגם אם העירייה עשתה את הכול, ניקתה קולטנים ומרזבים, עדיין מסת המים תגרום להצפה. מה גם שזה תמיד מתרכז לנקודות ספציפיות, בהן אין הרבה קרקע שיכולה לקבל את המים הללו לתוכה".
הצפות בברנע. צילום: אורי מילר
תדמיינו מגלשת מים מבטון
אז מה הפתרון? נוי אומר כי באירופה למדו כבר מזמן שכדי להתמודד עם בעיה זו יש להניח צינורות בעלי חיכוך מים קטן בהרבה ועם גמישות גדולה יותר מחומרים מתקדמים, כמו פלדקס, ומחומרים חלקים דומים אחרים. כדי להמחיש את ההבדל בין הפלדקס לבין צינורות הבטון הוא מציע שנדמיין את ההבדל בין מגלשת מים מבטון לעומת מגלשת מים מפלסטיק, הרי ברור היכן ניתן לגלוש הרבה יותר מהר – ולסלק מים במהירות רבה יותר.
מיכל ניקוז תת קרקעי. אחד הפתרונות שמציע נוי. צילום: מרק מזרחי
לדבריו, בארץ משום מה הרשויות ממשיכות להניח צינורות בטון, כולל בשכונות החדשות הנבנות במסגרת מחיר למשתכן, ומי שנהנה מהסחורה של החברה הישראלית הן בעיקר ערים בצרפת, גרמניה, אנגליה, קפריסין ועוד. "אם נדבר על השכונות החדשות שנבנות באשקלון, אז בוודאי שהגיע הזמן להשתמש מראש בתשתיות עם טכנולוגיות מתקדמות, ולא להישאר עם השמרנות". הפרדוקס הוא שצינורות מסוג זה הם גם זולים ופשוטים יותר להתקנה מצינורות הבטון הכבדים והמסורבלים.
ומה לגבי שכונות שקיימות כבר?
"ניתן לבצע טיפול נקודתי במקומות הבעייתיים, זאת מבלי להחליף את כל התשתית. באזורים קיימים, צפופי אוכלוסייה ומיושבים, יש פתרונות שניתן ליישם ללא הפרעה כבדה לתושבים, כי עושים את זה במספר ימים בודדים. פותחים, מצמידים את היחידה, סוגרים את הכביש וחוזרים לשגרה. כמו ניתוח לב פתוח".
לדברי נוי, הפתרון לשכונות הקיימות והמיושבות הוא הקמת מעין מחסן מים מתחת לכביש או למדרכה, שיאסוף לתוכו את מסת המים הגדולה ולאחר מכן ישחרר אותה למערכת הניקוז בצורה חכמה, כך שהמערכת תוכל לקלוט את המים ללא בעיה. "המים, למעשה, ממלאים את המיכל הזה וכשהגשם מפסיק, הם מוזרמים ממנו לקרקע או למערכת הניקוז הקיימת, תלוי בתשתית שנבנתה. מערכת כזאת של 600 או 800 קוב יכולה לקלוט לתוכה בין 20 ל-30 מילימטר של גשם באירוע של מספר דקות".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
המערכות המתקדמות הללו שעליהן מדבר נוי מיוצרות בישראל וכיום משתמשים בהן בעולם כולו. "המערכות הללו הן לא פטנט של אף אחד, והן מותקנות ברחבי אירופה ואנגליה. אין פה מדע טילים, זה פשוט בדיוק כמו שזה נשמע".
צינורות פלדקס. צילום: מרק מזרחי
לדברי נוי, מי שהרימה את הכפפה בארץ והתקינה אצלה את המערכת היא רק עיריית כפר סבא, שהשכונה הוותיקה בה סבלה מהצפות, וכעת, אפילו בחורף הנוכחי, הכול עבר בשקט וללא הצפות.
נוי אומר כי מחירה של מערכת כזאת תלוי כמובן בהרבה מאוד פרמטרים, בנפח, באזור, בסוג הקרקע ועוד. אולם לדברי נוי, העלות היא לאין ערוך נמוכה בהרבה מהנזקים הכלכליים שנגרמים בשל ההצפות. "המשמעויות הכלכליות הישירות והעקיפות של ההצפות הן כבדות. אני כבר לא מדבר על כך שיש פה גם אבדות בנפש", מסכם נוי.
