בשבוע עמוס כל כך, כבר חשבתי שאני לא מצליח להעלות כאן את הטור שלי. למי שלא יודע עבדכם הנאמן משמש גם כמנכ”ל אליצור “איתו” אשקלון. בימים כתיקונם היינו אמורים להיות כבר אחרי משחק חמישי או יותר. בימים מורכבים אלה של קורונה, רק השבוע פתחנו את העונה (ואיזו פתיחה זאת הייתה!). האמת היא שעוד מתפקידיי הקודמים בתחום הכדורגל ידעתי על בשרי מה “אורכה” של נסיעה חזרה הביתה אחרי הפסד או ניצחון. אז אחרי ניצחון הרואי שכזה – מול עפולה על הבאזזר – היה ברור לי שהנסיעה הביתה תהיה קצרה. קצרה כל כך שלא הספקתי לסדר את הראש לגבי “על מה אני הולך לכתוב לכם השבוע”.
לא שחסר על מה במדינתנו רווית האירועים. ובכל זאת, החלטתי הפעם (אולי בהשראת שמחת הניצחון) להתמקד במה ששימח אותי/אותנו השבוע. ומה ששימח אותי השבוע יותר מכל הוא הכרת הערך של העובדה שביבי עדיין מחזיק בהגה. בשבוע שעבר תקפתי כאן את ביבי ואת הליכוד על אי הכללת אשקלון ברשימת הישובים המועדפים כמובטח. תקפתי ובצדק. ואני עדיין איתן בדעתי שמשהו חייב לקרות בנושא הזה ודחוף, כשהאיום והקריאה שלי לא לבחור בהם עד שיקיימו הבטחתם בעינו עומד! זה כמובן ברמה העירונית שלנו.
למול זה, ממשיכה להתקיים כאן מדינה בתקופה מאתגרת מאין כמותה, מול משבר גדול ממדים הממשיך לאיים על יציבותה. וכאן לשמחתי, אני יכול רק לעמוד ולמחוא כפיים למנהיג הבלתי מעורער של העם היהודי בעשור האחרון. תראו קוראיי היקרים, אף אחד לא יוכל להתכחש למצב הכלכלי הקשה אותו חווים רבים מאזרחי המדינה בעת הזאת. אף אחד לא יוכל לטאטא מתחת לשטיח את העובדה שיש כאן מפעלי חיים של אנשים שפשוט קורסים. המדינה הפשילה שרוולים וחילקה כסף ועדיין צריך עוד וככל שיצליחו להחזיר עוד ועוד בעלי עסקים לשגרה כלשהי כן ייטב. המצב באמת מסובך ואני לא רוצה אפילו לחשוב מה היה קורה אם מישהו אחר היה אוחז בהגה. כי במצב המסובך הזה צריכים מנהיג שרואה קדימה לפני כולם. רואה הצידה וגם מביט לאחור כדי לא לפספס שום נתון בדרך להחלטה הנדרשת.
אז ככה, העובדה שמדינת ישראל הקטנה ממשיכה לקבל אשראי בדירוג גבוה המאפשר לה אורך נשימה ויכולת לקבל החלטות כלכליות בהיבט רחב זה דבר עצום. כלכלנים בעלי שם עומדים ומשתאים. העובדה שמדינת ישראל הקטנה תהיה ככל הנראה בין הראשונות לצאת לחופשי מהנגיף המאיים, כשיגיעו לכאן מיליוני החיסונים זה עוד דבר עצום שכרגע אולי לא כולם מבינים את גודלו. חברים יקרים שלא יבלבלו לכם את המוח כל מחרחרי הריב שרואים לנגד עיניהם איך מגדל הקלפים שבנו לנוכח המשבר הולך ומתמוטט להם מול העיניים.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
אני מוסיף לכך עובדה שאולי לא שמנו לב אליה: הממשלה המקרטעת הזאת מתחילה לגלות סימני חיים של ממש. בכל יום אנו מתבשרים על עוד ועוד שיתופי פעולה בין המשרדים השונים ובין חברי כנסת משתי המפלגות המרכזיות המרכיבות אותה. וזה לא ענין של מה בכך. כשאיום הבחירות ממשיך עדייך לרחף באוויר אתה מצפה לחוסר יציבות של המערכת כשכל צד מוביל את הקטר לכיוון שלו. כאן קורה משהו לכאורה מוזר. משדרים שלכאורה הבחירות בפתח, כל צד ממשיך להציג את הישגי חבריו כאילו בנפרד ובמנותק מהצד השני אבל כשאתה נכנס לנבכי הדברים אתה מגלה שיש כאן הרבה שיתופי פעולה והרבה הסכמות עוד בטרם קיום הישיבות. יש לזה הסבר אחד ויחיד מישהו החליט שכרגע חייבים קודם כל לעבוד ביחד כדי לייצב את המערכת. לומר לך, שאפשר גם לעבוד ביחד וגם להמשיך להתכונן לבחירות אם יהיה צורך בזה.
יודעים מה? בא לי שימשיכו ככה עוד כמה חודשים. זה נראה טוב וזה מביא תוצאות ואחרי כל זה ברור לי ולכולנו שיש רק אדם שיכול לגרום גם לחיבור הזה לעבוד כשצריך, קוראים לו ביבי. אז חברים יקרים, העננה עדיין מרחפת. הים עדיין סוער אבל הגה הספינה עדיין בידיו הבטוחות ולכן אני עדיין למרות הכל, רגוע.
שבת שלום.
