בנימין נתניהו ומיקי זוהר. צילום: אמיל סלמן
בנימין נתניהו ומיקי זוהר. צילום: אמיל סלמן

ביבי, למה זה טוב עכשיו? פיני ביטון שוב מאוכזב מראש הממשלה

פיני ביטון (שוב) מאוכזב מהאיש אותו הוא מעריץ ומעריך, ולא מבין למה היה לו כל כך דחוף דווקא עכשיו, כשבתים ועסקים רבים קורסים, לבקש החזרי מס במאות אלפי שקלים? וגם: פיני ביקר בגן הלאומי והמסקנה לא השתנתה: העירייה צריכה להחזיר לידיה את ניהול הפנינה הזאת

פורסם בתאריך: 28.6.20 19:09

     

הגן הנעלם

לא אחת כתבתי כאן, וזה לא היה מזמן, על הניהול הלקוי של רשות הטבע והגנים את הפארק הלאומי שלנו. "גן לאומי אשקלון" הוא עוד גן ברשימת הגנים אותם מנהלת רשות הטבע והגנים. בשבילם הוא כנראה עוד גן. אבל בשבילנו האשקלונים, הגן הזה הוא חלק מהעבר ההווה וגם העתיד של העיר. הפארק הזה היה ויישאר תמיד איבר מרכזי בגוף שנקרא אשקלון. בתחילת השבוע נפלו עיניי על פוסט זועם של האח היקר שלי ללו שמבקר בגן הזה בתדירות כמעט יומית, וכידוע לכם האח שלי מרבה להעלות פוסטים בכל דבר ועניין, הוא מתאר בפוסט את ההזנחה שמלווה את דרכי הגישה לחוף. החלטתי לבקר שוב במקום, באתי בעיקר לראות האם חל שינוי כלשהו מאז שהעליתי כאן את הכתבה (שכיוונה לאפשרות שהעירייה תיקח בחזרה את הפארק לידיה). למרות שאני מכיר את המקום משחר ילדותי ולמרות שמרבית ערבי הבילוי בנערותי עברו בפארק היפה הזה, החלטתי שאני מנסה להגיע כתושב חיצוני למקום, כמי שמבקר כאן בפעם הראשונה. והאמת היא? שכמבקר במקום בפעם הראשונה יש מה לראות במקום. אכן מדובר על גן מהיפים בארץ, מרחבי הדשא המוריקים בדרך לקו החוף הכחול, מהווים חיבור נפלא של צבעים שרק הטבע יכול לנפק. עד כאן הכל יפה, מעיניים זרות.

הגן הלאומי אשקלון

הגן הלאומי אשקלון

אבל מה לעשות שהעיניים שלנו ראו משהו אחר תמיד? שהזיכרונות שלנו לא מובילים אותנו מיד למקומות שבהם ההזנחה קשה עד פושעת? אנחנו האשקלונים רוצים את כל החבילה. רוצים את הקמפינג שוקק החיים, הירוק עם הבקתות היפות ובמות המופעים הליליים של הקיץ. רוצים את האמפיפארק מטופח, מוכן ומזמין למופעי קיץ שיגיעו בע"ה אחרי הקורונה. רוצים את בתי הקפה והמסעדות פעילות ושוקקות חיים. רוצים את הפארק פתוח ונגיש גם בחלקו העליון (הכי יפה בארץ!) היכן שפעם לא התחתנו בלי להצטלם ב"חלון" של החומה הצלבנית. רוצים את מרחבי הדשא המוריקים והמטופחים גם בחלק הדרומי המוביל לחוף הסלע העתיק והייחודי.

האבסורד הגדול הוא שכל המקומות שאותם ציינתי כאן, היו בעבר שוקקי חיים, מטופחים ומזמינים אבל מלבד זה שהם כבר לא קיימים ולא רק שלא נבנה דבר במקומם, אלא שכולם עומדים עדיין על תילם בשיממונם כשהעזובה וההזנחה שעוטפת אותם מעידה עדות אילמת על אוזלת היד, קוצר הראי וכהות החושים המלווים את העשייה של רשות הטבע והגנים בפארק הייחודי הזה. מצטער, לא מוצא מילים אחרות לתיאור המצב. אני כבר לא מדבר על המתחמים שעוטפים את הפארק, אלה שבהם התקיימו בעבר הקייטנות ומחנות הקיץ. אלה נזנחו כבר לפני שרשות הטבע הגיעה. רשות הטבע רק הנציחה את העזובה במקום צדדי והגדילה לעשות כשהחריבה, פשוט החריבה, את לב הפארק.

פיני ביטון. צילום: פבל

פיני ביטון. צילום: פבל

הסיורים המאורגנים במקום, שבהם מתארים לנו את העבר של העיר וחומותיה רק מחדדים את העובדה הכואבת: רשות הטבע טובה בלשווק את העבר. אין לה שום עניין בהווה ובטח לא בעתיד.

אני שב וקורא לראש העירייה, תומר גלאם: יש לך כבר דריסת רגל במסדרונות המרכזיים בכנסת, הפארק הלאומי שלנו חייב להיכנס לתכניות של העירייה. והפעם אולי, כבן אובד, שקיימת חובה להחזירו הביתה, לעיר.

ויפה שעה אחת קודם.

לאכוף, לאכוף, לאכוף

לצערנו, "את אשר יגורנו, בא לנו". זאת כבר עובדה. הגל השני בעיצומו והוא רק הולך ומתעצם. זה שהכתובת הייתה ועודנה על הקיר, לא ממש מעניין את האורח הלא קרוא. הוא ממשיך להשתולל. גם העובדה שמספר המונשמים לא עולה ביחס ישיר לעלייה הגדולה בכמות הנדבקים, אין בה כדי להרגיע ולו במעט. וטוב שכך. כשהכותרות צועקות "הסגר" בנקודות רבות כל כך, החשש הופך לחרדה של ממש. אין לנו יכולת לעמוד בהשלכות הכלכליות של צונאמי שני. עוד לא התחלנו אפילו להרים את הראש במעט מתוך גלי הצונאמי הראשון שתוצאותיו רק מתחילות לחלחל לתאים המשפחתיים שאוטוטו יפסיקו לקבל את דמי האבטלה.

בתוך מיליוני המילים שנשפכו על הניסיון להסביר את התופעה, כמו גם, עדיין לא נמצא המשפט שמכיל את קצה קצהו של הפתרון. ובאין פתרון חד משמעי,עולה חשיבותם של פתרונות המשנה הקטנים יותר, הזמניים. מכל הפתרונות הקטנים סוגיית חבישת המסכות מקבלת משנה תוקף וחשיבות עליונה. עובדתית, לעת עתה, חבישת המסכה ושמירה על ריחוק פיזי הם הפתרון הכי אפקטיבי. אז למה לא כולם מצייתים לזה? למה יש עדיין ציבור גדול שלא מקפיד על זה? לעניות דעתי מדובר בעיקר על חוסר אמון. מי שמאמין בדבר יפעל בהכרח בהתאם למה שהוא מאמין.

למגינת ליבם של הלא מאמינים, אין לנו את הלוקסוס הזה, לאפשר את המונח: "איש באמונתו יחיה". אין ברירה, חייבים לאכוף וביתר שאת. הכוונה להעלות את סכום הקנס על אי עטיית מסכה ל-500 ש"ח, מקובלת עליי. אני בטוח שיהיה מי שהקנס יהיה עבורו מכה קשה מידי, אבל אין מה לעשות. חפצי חיים אנחנו. לא ניתן לאפשר עוד את ההפקרות של אחדים שבהתנהגותם מסכנים את כל היתר. וכמו בחיים, הכל מתחיל בחינוך (כשהוא קיים) ונגמר באכיפה (כשאין חינוך).

זה לא הזמן ביבי

זו כבר הפעם השנייה וברציפות, שאני מוצא את עצמי מבקר את מהלכיו של האיש הכי נערץ עליי. כולכם בוודאי יודעים במי מדובר. האמת היא שמלבד תחושת אי הנוחות מהמהלכים שלו, יש בי אפילו קצת כעס. אני לא נאיבי ומעולם גם לא טענתי שביבי הוא כליל השלמות, בטח לא בהתנהלותו האישית ככל שהעניין נוגע לרווחתו ולרווחת משפחתו. אני גם בטוח, כמעט מעבר לכל ספק, שהכספים/החזרי המס אותם הוא מבקש, מגיעים לו בדין. אני בטוח שהוא בסך הכל מבקש מה שמגיע לו. אבל בשם אלוקים,למה עכשיו ולמה באופן הזה? הרי אתה מנהל כאן הכל. שום דבר לא יכול לזוז כאן בלי אישורך. אין מצב שאתה מעלה לסדר היום, באופן כל כך מופגן ובוטה, את נושא הכסף שמגיע לך, ועוד כשמיקי זוהר מוצא עצמו מציג אותך כחלילה חסר עוגן כלכלי.

למה לתת לכל מי שטוען שאתה גרידי וקמצן ורואה הכל דרך החור בגרוש, למלא טורים ומאמרים שלמים תחת הכותרת: "מנותקים", למה? ובכלל למה עכשיו? מה היה קורה אילו הבקשות שלך היו מוגשות באופן רגיל כמו כל אזרח, דרך רואה חשבון ובלי ועדת כספים ורעש של "באנו לתקן למען הדורות הבאים". למה זה טוב? כלום חסר לך כסף, שזה היה דחוף כעת ביחד עם החדשות על בתים שנהרסים בגלל המצב הכלכלי? כלום לא ניתן היה לעשות את הצדק הזה במועד אחר?

ביבי היקר, לא הפסקתי להעריך ולהעריץ את יכולותיך ואת תרומתך וגם את העובדה שאין מי שיעשה את העבודה יותר טוב ממך. בדבר אחד אני מצדיק את מי שטען מולי תמיד: אתה ענק, אבל לא בגין. וחבל.

תגיות:

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר