אתם השתגעתם??
הצעקות הבוקעות מהשיחה המוקלטת בין ביבי לשר איוב קרא ממחישות לי ולכל מי שהיה לו ספק עדיין כמה האיש נמצא חזק בכל ניואנס בתקשורת. לא פעם טענתי כאן שהתקשורת ברובה פשוט סימנה אותו כיעד לחיסול. הקלטת של קרא / ביבי פשוט מחזקת את הטיעון שלי, לפחות ככל שהדבר נוגע לסיבה המרכזית. והסיבה המרכזית היא שביבי נתניהו, אשף התקשורת, פשוט זיהה את כוחם הבלתי מרוסן של כל הרשתות האלה וגמר אומר לייצר מאזן כוחות באמצעות התערבות במנגנון.
האזינו להקלטות נתניהו-קרא:
תאמרו לי אתם, איפה יש עוד מדינה שבה גופי תקשורת הממומנים על ידי טייקונים וחולשים על נתח שוק התקשורת עושים מהלכים להפלת ראש ממשלה מכהן על ידי שטיפת מוחו של הציבור על בסיס יומי? ואחר כך מרימים גבה כשהוא עצמו מתערב במהלכים שמטרתם לסגור ערוץ שמבטא הלך רוח אחר, מביא קולות נוספים לשיח. כשזה קורה, זאת "התערבות בוטה של ראש הממשלה". הצחקתם אותו! בשורה התחתונה: תקשורת בעידן שלנו היא שם המשחק. ובמגרש הזה ביבי היה ויהיה תמיד שחקן מרכזי. חבל רק שממשיכים לכלות את זמננו עד לבחירות בקשקושים האלה. כי ביבי כמו ביבי גם מהלימון הזה מכין מיץ לימון.
פיני ביטון. צילום: פבל
קחו אוויר
בשבוע שעבר נכחתי בפגישה שבה התארח שר האנרגיה יובל שטייניץ בלשכתו של ראש העיר תומר גלאם. אין מצב שהייתי מתייחס לעצם קיום המפגש הזה אלמלא הגילוי מחד גיסא והבשורה מאידך גיסא. הגילוי הוא שזה כ-30 שנה אני ואתם פשוט הורעלנו יום-יום שעה-שעה. כן, תושבי אשקלון היקרים, במילים ברורות ובפה מלא השר שטייניץ אמר שכל דקה שהפיקו חשמל משריפת פחם פשוט הרעילו אותנו.
תמיד ידעתי שהזיהום באוויר לא בריא לי ולתושבי העיר. פשוט. בסיסי. אבל כשאני נחשף לרמות האלה של זיהום וכשהן מוצגות עובדתית מפיו של שר בממשלת ישראל, שאומר חד וחלק שזה רעל ממשי, זה קצת יותר ממפחיד, לא? טוב, מילא. לפחות יש בשורה. והבשורה היא שהטורבינה הזאת שכל השנים היתמרו ממנה העשן והרעלים הגיעה שעתה להיסגר סופית. לא חלקית, סופית.
מעבר להפקת ולייצור חשמל מגז, שזה כמובן מקטין למינימום את הסיכון שלו אנו חשופים, יש כאן גם בשורה כלכלית. אני כולי תקווה שהמהלך הזה שנמצא כעת באמצע הדרך יושלם ללא שיהוי, ונוכל לנשום לרווחה. אגב, לא נכנסתי לנבכים של הסיפור, אבל יודעי דבר סיפרו לי שזה לא רק מעשיר את קופת המדינה, אלא גם את קופת הרשות. אני לא נגד רווח כפול.
מי שומר על הגז?
אני לא רוצה להיות נביא זעם חלילה. אני גם מבקש מראש לומר שלנושא שעליו אני מבקש לכתוב כאן נחשפתי לא מזמן והספקתי לדלות מעט מידע. וגם אם הוא לא שלם, די בו כדי להדליק נורה אדומה אצלי, ואני מקווה שגם אצל קברניטי העיר או המדינה. הנושא הוא כמובן צוברי הגז הממוקמים בבניינים, בעשרות רבות של בניינים בעיר, בעיקר בשכונות הוותיקות החליפו את בלוני הגז הישנים. אני מניח שמי שגר בבית כזה יודע במה מדובר. מדובר על צובר גז שהותקן בחצר הבניין, ברוב המקרים סמוך לדירות הקרקע או הקומה הראשונה. כמובן שהמיקום של הצוברים נקבע כך שיתאים טכנית למילוי על ידי מכלית הגז.
אין לי מושג ירוק לגבי אופי החומר שממנו עשוי צובר הגז. אני מניח שמדובר על חומר קשיח האמור להתמודד עם כל ההשפעות של כימיקלים או נוזלים המגיעים לקרקע בדרך זו או אחרת. אני מניח שמי שתכנן את הצוברים האלה לא באמת תכנן אותם לעמידות במקרה של פיצוץ חומר נפץ סמוך לצובר. עכשיו תראו, אני לא מבקש להיות חוזה שחורות, אבל אני מרגיש חובה לשאול שאלות בעיקר לאחר ששמעתי התבטאות של איש ביטחון שיודע במה מדובר.
באותו עניין:
מן הידועות היא שכאשר נערכים להגנת הציבור במקרי קיצון, בונים תרחישי ייחוס ועל פיהם מתכננים או נערכים ברמה לאומית, או כמו במקרה שלנו, ברמה עירונית. תרחיש הייחוס לאירוע של נפילת טיל סמוך לצובר גז בבניין מאוכלס, ושלא לדבר על פגיעה מדויקת, לא מוכר לי, ואני כבר ראיתי כמה פרוטוקולים של ועדות / ישיבות ביטחון בימי חיי. אני שוב מרגיע ומדליק נורה אדומה בו זמנית. זהו נושא שלא נבחן עד תום, לפחות לא ברמה שאני מכיר.
אם כך, נדרש אחת מהשתיים: התייחסות ברמה לאומית או התייחסות ברמה מקומית. התייחסות מבחינתי זה א. להביא את הנושא לידיעת הציבור בשקיפות ולהוסיף הוראות להתנהלות בעת חירום למי שגר בסמיכות לצובר כזה; ב. להתחיל לבנות תכנית למיגון (אם נדרש) של הצוברים הנ"ל. בעיקר אלה העומדים חשופים בחזיתות הבתים. אם אני טועה, אשמח להודעה מרגיעה של פיקוד העורף. ואם אני צודק, אז יפה שעה אחת קודם!
נגיש לכם
אני לא מחפש סתם לפרגן, אבל השבוע נחשפתי לעוד נושא שהעיר שלנו נתברכה בו. נגישות. העבודות שהושלמו ברחוב בן צבי חשפו לנגד עינינו שביל אופניים יפה, מדרכות נאות, מערכת תאורה חדשנית ופיתוח נופי יפה לכל הדעות. אבל מכל זה צדו את עיניי מרצפות מיוחדות שליוו את הצמתים החוצים זה את זה ומשמשים להולכי הרגל הסובלים מקשיי ראייה. ומרגע שהבנתי במה מדובר אמרתי לעצמי: למה רק כאן? למה לא בכל העיר? טוב נו, יצאתי נעל. למעשה, כל העיר של שלנו מרושתת נגישות ברמה גבוהה מאוד, כמעט בכל פינה. אני מניח שתמיד תימצא עוד נקודה שזקוקה להנגשה, אבל תכל’ס זה מעודד. לא כי אנחנו עושים טובה למישהו, אלא כי אנחנו חייבים זאת לכל תושב.
