רופא בבית חולים. צילום: דודו בכר
רופא בבית חולים. צילום: דודו בכר

פיני עצבני על חוסר שוויון: איך קורה שמי שלא מתגייס לצה"ל הופך לרופא בגיל 24?

פיני ביטון עצבני: למה צעיר יהודי או דרוזי שמתגייס לצה"ל מפסיד שלוש שנות לימודים מול צעיר ערבי שלא מתגייס? איך קרה שדווקא מי שלא מתגייס מרוויח ויכול להיות רופא כבר בגיל 24? "רק החלטה ממשלתית אמיצה תתקן את העיוות הבלתי מתקבל על הדעת", הוא כותב

פורסם בתאריך: 16.8.19 11:20

מצב לא בריא

מי מאיתנו המבקר בימים אלה או חלילה מתאשפז בבית החולים ברזילי באשקלון מיטיב לזהות שמרבית הרופאים הם דוברי השפה הערבית. חלקם האחר דובר רוסית, מיעוטם מדבר עברית רהוטה. לא, אין כאן חלילה טענה כלשהי נגד השפה השלטת בבית החולים שלנו, אני רק מבקש להפנות זרקור לתופעה/ מגמה שהולכת ומתרחבת בענף הרפואה בישראל. בישראל 2019 לגידול מספר הרופאים הערבים אין אח ורע בשום מדינה בעולם, שאינה ערבית כמובן. תגידו: אוקיי, נו אז מה? איפה הבעיה כאן? חלקכם בטח "יריח" מעט אי נוחות גזענית מבעבעת או חשש לגיטימי מתלות גדולה ב"בני דודנו"? אז זהו שלא! אני אפילו מברך על זה כחלק מהתמודדות המדינה עם בעיית המחסור ברופאים שהולכת ומצטמצמת.

עם זאת, לא אתכסה בעלי תאנה שמאלניים, אני איש ימין נקודה, אבל בלי קשר לזה אני מוצא שיש כאן גם בעיה. הבעיה  המרכזית בסיפור הזה היא דווקא הקיפוח וחוסר השוויון המשווע המתקיים כאן במדינתנו דווקא נגד הצעירים שלנו. כשנחקק חוק הלאום, השמאל וערביי ישראל זעקו "חמ(א)ס! החוק גזעני, איפה השוויון?"

פיני ביטון "בלי חשבון"

אז שימו לב לנתון הבא: צעיר יהודי או דרוזי בן 18 מחויב אוטומטית להתגייס לצה"ל, חובה לאומית קדושה. צעיר ערבי לעומת זאת יכול, אם הוא רוצה, להתנדב לצה"ל או להמשיך את חייו איך שבא לו.

עד כאן סבבה, זה מה שהמדינה קבעה. יאללה בסדר, באמת הכול סבבה. עד ש… הצעיר היהודי/ דרוזי משתחרר מהצבא ורוצה להגשים חלום: להיות רופא. כאן הוא מגלה עד כמה המילה "שוויון" היא בסך הכול פלסטר לשימוש פוליטיקאים. הצעיר היהודי משתחרר בגיל 21 ומגלה שהוא "איבד" שלוש שנים במאבק על מקום בספסל הלימודים בתחום הרפואה לטובת עמיתו הערבי שהספיק במהלך שלוש השנים הללו ללמוד (לרוב בחו"ל. יותר משתלם בעיקר בשל תנאי קבלה פחותים מכאן) וכבר בגיל 24 יוכל לעסוק ברפואה כאן בארץ.

אתה הבנת את זה, ברוך? עוד לא הבנת? קבל עוד אבסורד: כמעט כל הצעירים הערבים נוסעים ללמוד רפואה בחו"ל. למה? תנאי הקבלה כאן הרבה יותר קשים, כפי שציינתי. טוב, מילא, בא צעיר שסיים צבא אחרי ש"הפסיד" שלוש שנים לטובת עמיתו הערבי ורוצה להתחיל ללמוד. היכן עדיף? בארץ עם תנאי קבלה נוקשים או בחו"ל? עדיף בחו"ל. לוקח הצעיר את מענק השחרור ורץ להירשם ללימודים. אופס! תקנה חדשה: את מענק השחרור ניתן לנצל רק ללימודים בארץ. אתה עדיין איתי, ברוך? אני מנסה להבין את הרעיון המרכזי שסביבו מתקבלות החלטות במדינה הזאת ונשאר לעיתים המום, זועם ובעיקר חסר אונים. למה חסר אונים? כי אני חי במדינה יהודית שמקפחת יהודים.

וואלה עצבני, לוקח מעט אוויר, מקבל שיחה מחבר יקר, שוטח בפניו את כעסיי, והוא ככה בחיוך אומר לי: "חכה, פיני, לפני שאתה ממש רותח, קבל תמונת מצב מבית החולים סורוקה: אחוז גדול מהרופאים באים מהפזורה הבדואית. אצלם יש נוהל: לוקחים את הצעירים שמגיעים לגיל 18 כפרויקטים, כל החמולה מתארגנת ומשקיעה כל פעם בצעיר אחר למימון הלימודים בחו"ל. זה תרם לעלייה מטאורית של כמות הרופאים בפזורה ובמגזר הערבי בכלל". אני שוב חוזר, זה לא רע, אבל איפה השוויון?

 

ביישוב עראבה שבגליל למשל כמות הרופאים היא הגבוהה בעולם ביחס לכמות התושבים במקום. נתוני ה-OECD מדברים על עלייה של מאות אחוזים של מקבלי תעודות רפואה בישראל, שרובם מגיע מהמגזר הערבי ורובם המכריע לומד בחו"ל.

עכשיו תראו, אני איש ימין. לא גזען, ומותר לי לחשוש מהעניין הדמוגרפי. מותר לי לחשוש לגבי מה שקורה היום בבתי החולים, מותר לי להיות מודאג. עדיין הייתי רוצה שהתהליך הזה יהיה קצת יותר איטי. מותר לי לרצות לראות הרבה יותר צעירים יהודים בענף החשוב הזה. עם ובלי קשר לכל זה, אני יהודי ישראלי שרוצה שהבן שלו שמשרת בצבא יקבל העדפה מתקנת ולא אפליה על רקע של ביטחון המדינה. אני רוצה שמשרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה (כן, ביבי היקר, שאותך אני מעלה על נס יום-יום) יעצרו את המגמה ויעניקו הזדמנות שווה לכולם. לא יעלה על הדעת שאין הם רואים מה שכל בר דעת רואה ומבין. אני רוצה שמקצוע הרפואה יהפוך לנגיש יותר, זול יותר ואטרקטיבי יותר עבור בנינו היקרים. אני מבין שלעומת הציבור הערבי, שרואה עדיין במקצוע רופא כפסגת השאיפות, אצלנו המצב שונה. ובכל זאת, רק החלטה ממשלתית אמיצה תתקן את העיוות הבלתי מתקבל על הדעת, ויפה שעה אחת קודם.

האשמה שכזאת

אין לי מושג ירוק לגבי עומק פרטי החשדות העומדים נגד סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן. יש לי בהחלט מושג בסיסי בעיקרי ההאשמות נגדו. מעיקר ההאשמות נגדו, חמורים ככל שיהיו, אני מבין ש"הרעיון המרכזי" העומד מאחורי כל הפשעים שבהם הוא מואשם הוא עזרה לאחרים. אתם מבינים? שום דבר לא לטובתו האישית. שום טובת הנאה. הכול עזרה לאחרים.

הרב יעקב ליצמן נושא דברים בטקס פתיחת מחלקת הילדים בחדשה בברזילי. צילום: דוד אביעוז

סגן השר, יעקב ליצמן. צילום: דוד אביעוז

יכול להיות שהדברים חמורים. יכול להיות שבסוף הוא ייצא אשם ודאי (אף על פי שבעיניי, כמו בעיני רבים וטובים ממני, התזמון מוזר), ועדיין, מדובר על אשמה בסיוע לאחר. רב גדול היטיב לומר לו: "אשריך שנאשמת בעזרה לזולת". אני הייתי מוסיף: דע למי אתה עוזר, ועדיין, לעולם אל תפסיק לעזור. זו תכליתה של העשייה הציבורית. מי מאיתנו לא נזקק מדי פעם לעזרה שאין בה חשש לעבירה, רק סיוע של פתיחת דלת וכניסה למקום שבלי עזרת בעל עמדה לא נוכל להגיע. קל וחומר כשמדובר במקרים של פיקוח נפש. שוב, אינני מקל ראש כהוא זה בעבירה קלה כחמורה, אני רק מייחל לכך שכל הפוליטיקאים שלנו, אם חלילה ייתפסו בקלקלתם, שזה יהיה רק על רקע של עזרה לאחר.

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשקלון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר