עינב קורן
"בראשית" זו מילת פתיחה נהדרת לכל סיפור טוב, כפי שכבר נוכחנו בעבר (עיין ערך הסיפור היהודי הראשון). יש משהו מופלא במילה הזו שמעוררת בכולנו הזדמנות להתחיל מחדש או לפחות להתענג בנוסטלגיה על ההתחלה שלנו, כל אחד מנקודת המוצא שלו.
הראשוניות ותחושת הבלעדיות שמתלוות ל”בראשית” הן בחזקת תמימות נעימה של התנסות חדשה. אתם זוכרים מתי לאחרונה עשיתם משהו בפעם הראשונה? איני מתכוונת לסלוגן הפרסומת של חברת המשקאות, אלא שואלת בכנות ומציעה לכם לבדוק. חשוב להתרגש ולהתחדש כי אנחנו מטבענו יצורים שנוטים להשתעמם מהר מדי, ובכל המקרים עד כה הסקרנות שירתה אותנו היטב, החל מהגלגל הראשון ועד האפליקציה החדשה שהורדתם זה הרגע בטלפון החכם.
השבוע זכינו לבראשית לאומית תרתי משמע – החללית הישראלית הלא מאוישת הראשונה שזכתה לכינוי “בראשית”. החללית, שפותחה במכון ויצמן למדע מיועדת להמריא הלילה (בין חמישי לשישי) מכדור הארץ ולנחות על פני הירח. שיגור החללית יתקיים מהמתקן האווירונאוטי שבסוכנות החלל האמריקאית נאס”א ואחרי החתמת הדרכון צפויה לה נסיעה ארוכה ומורכבת. אל תטעו, “בראשית” לא נשלחה למטרות הנאה, אלא עסקים נטו. כשתגיע לירח היא אמורה לפעול בחסות מרכז התקשורת של התעשייה האווירית ביהוד. תחילה היא תצלם סלפי מתוקשר כדי להוכיח שהיא אכן הגיעה ולא מדובר בפוטושופ או פילטרים באינסטגרם. אחרי כמה סיבובי “זארד” (סלנג באשקלונית מדוברת שמשמעו: סיבוב פוזה/דאווין) תבצע “בראשית” מדידות של השדה המגנטי של הירח במסגרת הניסוי המשותף למכון ויצמן ונאס”א. זו תהיה פריצת דרך משמעותית מבחינה מחקרית, אך גם גאווה לאומית שמעידה על הישגי המדע בישראל.
כרומנטיקנית צפויה, העניין המרתק בעיניי בכל הסיפור, מעבר לגאוות היחידה והתרומה המחקרית, טמון בעובדה שהחללית נושאת עמה “קפסולת זמן”, מאגר מידע עצום שכולל את פרטי תכנונה ובנייתה של החללית, קרדיטים לצוות שאמון עליה, סמלים לאומיים, מִטען תרבותי וחומרים על חיינו כיום שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים כייצוג לזהות האנושית, היהודית והישראלית. הקפסולה אמורה להישאר על הירח לאחר השלמת המשימה, כי “בראשית” הקריבה עצמה למען המחקר ולא צפויה לחזור לכדור הארץ. חישבו על ההזדמנות הראשונה של הדורות הבאים או יצור אינטליגנטי אחר שיפקוד את הירח בעוד כמה שנים וייחשף למידע המוטמן שמספר את הסיפור שלנו. מדהים! חייבת להודות שתהיתי לעצמי מה הופקד שם בקפסולה? מי מחליט איך לעצב את הסיפור שלנו כפי שייחשפו אליו בעתיד? מה הושמט ממנו? והאם עולה מכל החומר שהצטבר שאנחנו יצור חכם, סקרן, יצירתי, אדיב, רגיש ונפלא או שיש בינינו גם מפלצות אדם ומלחמות עולם?
“בראשית”… אני נהנית מהמחשבה שהאמריקאים ישברו קצת שיניים במאמצם להגות כראוי את המילה העברית הבראשיתית הזו. בתקווה שלא יתרגמו את השם אוטומטית ל”ג’נסיס” ויהרסו את המשמעות העמוקה כשהחללית שלנו תישמע פתאום כמו להקת רוק בריטית מיושנת. אני יכולה להבין את בחירת השם, כפי שציינתי קודם. בראשית היא שם קוד ליזמות היהודית במהותה, וזה לדעתי מאפיין במידה רבה את הליבה היהודית-ישראלית שלנו, יחד עם המתח התמידי בין העבר לעתיד. “דע מאין באת ולאן אתה הולך” – מימרה חז”לית ידועה מתוך מסכת אבות שמלווה את תפיסת הקיום של העם היהודי. ככה אנחנו, רצים קדימה ומביטים לאחור. לא אתפלא אם אחד “החומרים” התרבותיים שהוכנסו לקפסולה הוא הדיסק “ירח” של שלמה ארצי כי זה הכי מתבקש בגלל היעד ובגלל ששלמה ארצי הוא הקונצנזוס הלאומי שלנו. ובעיקר כי השיר “ירח” מבטא היטב את הטענה שלי על עבר ועתיד, הפזמון שלו אומר הכול: “אתמול היה טוב ויהיה גם מחר”.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הכול טוב ויפה, הרי זיכרון העבר בשילוב הקידמה זה מצב קיומי אידיאלי, אבל לי זה מרגיש שאנחנו בורחים מענייני השעה, מהכאן ועכשיו. זה מזכיר לי סיפור (בין אם הוא אגדה אורבנית או לא) על ראשית המרוץ לחלל בשנות ה-60, בין האמריקאים לסובייטים.
האמריקאים נתקלו בבעיה טכנית כשהאסטרונאוטים שלהם לא הצליחו לכתוב ולמלא דוחות על משימת החקר כי לא ניתן היה להשתמש בעט בחלל. לפי הסיפור, סוכנות החלל האמריקאית נאס”א השקיעה שנים ומיליוני דולרים בפיתוח פתרון הנדסי הולם – עט המסוגל לכתוב בתנאי מיקרו כבידה בחלל. עם זאת, הסובייטים, שנתקלו באותה בעיה, דווקא התגלו כבעלי תושייה ובסך הכול זיהו מה קיים בסביבת המציאות שלהם ועשוי לתת מענה ראוי – הם פשוט לקחו עמם עפרונות.
מעבר לפתרון היצירתי הפשוט והחכם, הם השכילו להכיר ביתרונות הקיים ולפעול בתוך ההווה כדי להתמודד עם מגבלותיו. אז כן, זה נהדר לכוון לירח, לשאוף רחוק, לפרוץ קדימה ולכבד מסורת ומורשת של אלפי שנים ודורות, אבל צריך לפעול במציאות. שינוי מתחיל כאן, לא בעתיד, לא בהבטחות שווא של תעמולת מתמודדים לבחירות ולא בגעגוע נוסטלגי לתמימות והערכים של פעם. למעשה, משמעות המילה “בראשית” היא ברא – שית (שית בארמית הוא 6 ולא הקונוטציה הצינית שעולה לכם מהמילה הלועזית), ולכן המשמעות היא ברא בשישה ימים. יותר מעשי ונוכח מזה, אין!
ואם לנחות מהירח, אז ישר לכאן, לאשקלון, ולשתף אתכם ביוזמה חשובה שהתוודעתי אליה בשנה האחרונה, כזו שמגיעה מהשטח, מהציבור לרשות – הקמת בית ספר מונטסורי בעיר. היוזמה החלה לקרום עור וגידים לפני כשלוש שנים על ידי קבוצה של הורים מובילים שמעוניינים בחינוך פרוגרסיבי בעיר ובאפשרות לתת מענה מותאם ורחב לצרכים והיכולות של התלמידים היום. הם פעלו, חקרו, למדו מודלים שונים של הוראה חדשנית וביקרו בבתי ספר שונים ומיוחדים בארץ כדי להוביל את השינוי, לייצר מציאות חינוכית אלטרנטיבית. בהתמדה רבה הם הצליחו לרתום את הרשות למהלך ומקיימים מגעים לפתיחת בית ספר מונטסורי באשקלון כבר בשנה הקרובה.
ממליצה לכם להגיע לכנס החשיפה שיתקיים ביום חמישי הבא בגוונים בקפה לשמוע, לשאול ולהיווכח שיש פה הזדמנות ממשית (לפרטים היכנסו לדף הפייסבוק: מקימים בי”ס מונטסורי באשקלון). היכולת לפעול היא לא בשמיים אלא מתחילה בעיפרון שאנו אוחזים. היו אתם השינוי, אנשי הבראשית!
