לאחר שניסים נחום המכונה "ניסו הדייג", הודיע כי הוא הניח את ידו על מכולה שלפי הדיווחים מלאה במכשירים סלולריים יקרים ולכן היא שייכת לו, כבר ממשיך הלאה ופונה באמצעות עו"ד לחברת קצא"א אשר המכולה נמצאת כעת בשטחה.
במכתב שנשלח מעו"ד סער רשף לחברת קצא"א נכתב: מרשי פעל להצלת מכולה שנסחפה בים. המכולה עמדה לשקוע ואולם מרשי, בליווי שני צוותים על שתי סירות, במשך שעות רבות נלחמו במים הסוערים על מנת למשוט את המכולה מהמים, לקשור אותה לסירות מרשי ולגרור את המכולה. בשלב זה ובהתאם לחוקי הימאות הבינלאומיים הפך מרשי לבעלי המכולה עכל כל תכולתה. המדובר בסחורה אשר ננטשה על ידי בעליה וחל הכלל הימי ולפיו המוצא הוא השומר ('Finders-Keepers'), קרי הופך לבעליה החדש".
ניסו הדייג ומכולת האייפונים. צילום: אדי ישראל, חשיפה בית ספר לצילום
עו"ד רשף אף מציע לחילופין, להגדיר את נחום בתור "מושיע". הוא כתב: "לולא פעולותיו ומאמציו של מרשי אין חולק כי מכולה זו הייתה יורדת לקרקעית הים ורק מאמציו הביאו להצלתה. בנסיבות אלה, ככל ובעלי המכולה יאותר ויוכיח את בעלותו בה, זכאי מרשי לתשלום 'דמי ישע' (salvage). המושיע תמיד זכאי לדמי ישע מאת בעל המטען. המדובר בזכות מוכרת בדרגת שעבוד ימי, המאפשרת למושיע הטלת מעצר על המטען היה ודמי הישע לא ישולמו לידיו. בתי המשפט המוסמכים דנו זה מכבר בשיעור 'דמי ישע' וקבעו כי יש להעמידם על שיעור של 50% משווי המטען.
"המכולה נתפסה שלא כדין, הוצאה מידי מרשי ומאוחסנת כעת בחצריכם. כאמור, הדבר נעשה בניגוד להוראות החוקים הימיים וכעת המכולה מוחזקת על ידכם שלא כדין, ללא כל בסיס חוקי ותוך פגיעה חמורה בזכותו החוקתית של מרשי לקניין. לאור האמור לעיל הינכם נדרשים לפעול לאלתר לשחרור המכולה לידי מרשי".
המכתב ששלח עו"ד רשף
בסיום המכתב כותב עו"ד רשף כי אם דרישתו לא תיענה הוא יפנה לערכאות וכי עתירה שכזו צפויה להיות מוגשת כבר מחר.
מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א אינה קשורה לנושא. לאור יכולותיה המקצועיות, והציוד החדיש והמתקדם שברשותה, הונחתה קצא"א על ידי רספ"ן ומשטרת ישראל לגרור את המכולה האמורה לנמל קצא"א באשקלון – ועשתה כן. מכתבו של עורך הדין המייצג את מר נחום הועבר לרספ"ן ולמשטרת ישראל, כמי שאחראים על אופן הטיפול, ועל מנת שינחו את קצא"א כיצד לפעול. ככל שידוע לחברה רספ״ן והמשטרה מטפלת בנושא".
אז מה אומר המשפט הישראלי על המצב הזה?
עו"ד תמר קידר. צילום: אדי ישראל
עו"ד תמר קידר כתבה חוות בנושא וזו דעתה:
"זה קשור לדין הימי והישע הימי. ישע ימי היא תופעה קדומה לעשיית עושר ולא במשפט מבחינה זו שהיא הסדירה תמורה למי שהתנדב והציל רכוש ימי. הדין הימי קובע מספר תנאים על מנת שהישע הימי יתקיים:
1. הפעולה חייבת להיות בהתנדבות.
2. הרכוש המוצל הוא רכוש ימי. (הצלת אוניה, מטען ודמי הובלה לעומת הצלה של מעגן צף , מגדלור צף, סימון, צינור…) רכוש ימי כולל בנוסף לכלי שייט עצמו גם שרידי כלי שייט ואם זה לא כלי שייט אזישע ימי לא חל אלא אם יש הוראה מיוחדת כמו מטוסים אמפיבים שיש הוראה מיוחדת בדין האנגלי שמחילה עליו גם ישע ימי. הרכוש הימי צריך להיות במצוקה.
3. הפעולה מצליחה. אם הפעולה לא הצליחה אז נו קיור נו פיין. לאחר ההצלחה יש זכות למושיע הימי מתוך הרכוש שאותו הוא הציל. עצם ההושעה לא הופכת אותי לבעלים של הרכוש אלא מקנה לי שעבוד על הרכוש (אוניה, שרידים, מטען וכל מה שהוצל) בגובה התמורה שמגיעה לי. בדר"כ התמורה לא תגיע ל-50% מהרכוש המוצל.
מסקנתי המשפטית: מר ניסו יצטרך להוכיח את כל 3 התנאים הנ"ל כדי לקבל סכום כלשהו ממכולת האייפונים. לטעמי לא יעמוד בתנאי של היות המכולה במצוקה אמיתית".
- "אמרנו נביא קצת דברים": תושבי אשקלון מילאו את החופים וחזרו עם שקים מלאים מכל הבא ליד
- "הם מקבלים ביט": התחיל מסחר בפריטים שנפלטו לחוף הים באשקלון
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
